Transcript מערכת החיסון 1

‫מערכת החיסון היא מערכת שתפקידה להגן על‬
‫הגוף מפני גורמים זרים‪.‬‬
‫מערכת החיסון מחולקת לשתי מערכות הגנה ‪‬‬
‫עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬מערכת הגנה קדמית‬
‫‪ ‬מערכת החיסון‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬מערכת הגנה קדמית זו מערכת שמגנה על הגוף‬
‫במפגש בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית‪.‬‬
‫‪ ‬סביבה חיצונית‪ -‬גובלת וסובבת את כל גופו של‬
‫היצור החי‬
‫‪ ‬סביבה פנימית‪ -‬מתייחסת לתנאים הקיימים‬
‫בתוך גופו של היצור החי ובמיוחד בהקשר של דם‬
‫והנוזל הבין תאי אשר מקיף את תאי הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬עור‪ -‬העור הוא זה שמהווה קו הגנה בין הסביבה החיצונית‬
‫לסביבה הפנימית‬
‫‪ ‬פתחים קדמיים‪ -‬עיניים‪ ,‬פה‪ ,‬אוזניים‪ ,‬אף‪ ,‬פי הטבעת‪,‬‬
‫פתחי השופכה ופתחי המין‪.‬‬
‫מנגנוני ההגנה‪:‬‬
‫א) דמעות‪ -‬מגנות על העיניים‬
‫ב) חומציות בקיבה‪ -‬החומציות שבקיבה מחסלת חיידקים‬
‫שלא חוסלו ע"י העור‬
‫ג) חומציות בנרתיק האישה‪ -‬מונעת זיהומים בדרכי הרבייה‬
‫ד) ריסים באף‪ -‬האוויר הנכנס דרך האף מסונן בעזרת‬
‫הריסים‪.‬‬
‫‪ !‬כששלמות העור לא נפגעת ע"י‬
‫פציעה‪ ,‬כוויות‪ ,‬גופים זרים לא יכולים‬
‫לחדור פנימה אל תוך הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת החיסון כוללת קו הגנה ייחודי וקו הגנה‬
‫לא ייחודי‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר מצליחים גופים זרים לחדור דרך העור או‬
‫דרך מנגנוני ההגנה שבפתחי הגוף‪ ,‬מופעל קו‬
‫ההגנה הפנימי‪ -‬מערכת החיסון‪ ,‬אשר מגינה על‬
‫הגוף מפני גורמים זרים ותאים סרטניים אשר‬
‫מזוהים כלא קשורים לגוף‪.‬‬
‫‪ ‬ניטרול הגופים הזרים נעשה בעזרת כדוריות דם‬
‫לבנות הבולעות כל מה שנקרא לדרכן ללא‬
‫הבחנה או העדפה‪.‬‬
‫‪ ‬תאים המגינים על הגוף באופן בלתי ייחודי (לא‬
‫מבחינים בין פולשים)‬
‫‪ ‬קו הגנה ייחודי‪ -‬מערכת החיסון מגיבה ספציפית‬
‫נגד החומרים המפעילים אותה‬
‫‪ ‬חומרים המפעילים את תגובת מערכת החיסון‬
‫נקראים אנטיגנים (חיידקים‪ ,‬נגיפים‪ ,‬ארס‬
‫נחשים‪ ,‬ארס דבורים וחומרים סינטטיים רבים)‬
‫‪ ‬מערכת החיסון כוללת תאי דם לבנים‪ ,‬מערכת‬
‫לימפתית (טחול‪ ,‬תימוס‪ ,‬מח עצם)‬
‫‪ ‬תפקידן להלחם בגורמי מחלה כמו חיידקים‪,‬‬
‫וירוסים (נגיפים) שחדרו לגוף‪.‬‬
‫‪ ‬התאים הלבנים הם בעלי קושר תנועה והם‬
‫יכולים לצאת מבעד לפתחים של כלי הדם‬
‫ולהגיע אל הרקמות הפגועות‪ .‬מלבד יכולת‬
‫ההרחה‪ ,‬מחוננים התאים גם ביכולת‬
‫בלענות‬
‫‪ ‬אחת מהמערכות שהתפתחו היא בליעת‬
‫גופים זרים ועיכולם‪ .‬תהליך זה נקרא בשם‬
‫פאגוציטוזיס‪ -‬בלענות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫תהליך שבו תאים בולעים תאים אחרים או‬
‫חלקיקי תאים או מיקרואורגמיזמים‪ .‬רק‬
‫תאים מסוימים בגוף מסוגלים לבצע‬
‫פגוציטוזה‪ :‬נויטרופילים‪ ,‬מונוציטים‬
‫ומקרופאגים‪.‬‬
‫שלבים בפגוציטוזה‪:‬‬
‫חדירת החיידק לגוף‬
‫יצירת קשר בין החיידק לתא‬
‫החיידק מוקף על ידי התא‬
‫נוצרת בועית סביב החיידק‬
‫ליזוזומים (בועות שומן) מתאחים עם‬
‫הבועית‬
‫עיכול החיידק השלם‬
‫תאי הדם הלבנים נוצרים בלשד העצם‪ .‬תוך‬
‫כדי תהליך ההבשלה מצטמק הגרעין‬
‫והציטופלזמה מתמלאת בגרגרים המכילים‬
‫אנזימים וחלבונים פעילים שתפקידם להרוס‬
‫ולפרק חומרים שיבלעו ע"י התא‬
‫אורך חייהם הוא בין ימים ספורים לשנים‪ .‬‬
‫בכל ממ"ק אחד של דם מצויים כ‪ 10,000 -‬‬
‫תאי דם לבנים‪ .‬עלייה במספר תאי דם‬
‫לבנים מעיד על תהליך דלקתי‬
‫‪‬‬
‫!אצל אנשים כהים מספר תאי הדם הלבנים‬
‫יכול להיות בין ‪ 6000 -4000‬כדוריות דם‬
‫לבנות בממ"ק אחד של דם‪ .‬דבר זה אינו‬
‫פוגע בחסינות של הגוף בפני הדבקות‬
‫במחלות‪.‬‬
‫! תאים לבנים משולים לדבורה‪ -‬עוקצים‬
‫ומתים‪ .‬לאחר מותם הופכים החיידקים‬
‫והלויקוציטים המתים לנוזל סמיך צהוב‬
‫הנקרא מוגלה (בלועזית‪ -‬מורסה)‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הנוזל הצהוב מופרש מהגוף‪.‬‬
‫בניגוד לכדוריות דם אדומות ששוות זה לזו‪,‬‬
‫התאים הלבנים מתחלקים ל‪ 5-‬סוגים שונים‬
‫זה מזה‪ -‬בגודלן‪ ,‬במבנה הציטופלזמה‪,‬‬
‫בצורת גרעינם ובתפקידם‪ .‬לכל קבוצה‬
‫תפקיד משלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬תאים בולעניים‪ -‬לא ספציפיים‪.‬‬
‫‪ ‬הם בולעים את הגוף הזר ומפרקיים אותו‪:‬‬
‫‪ .1‬נאוטרופילים‬
‫‪ .2‬אאוזינופילים‬
‫‪ .3‬מונוציטים‬
‫‪ .4‬באזופילים‬
‫‪ ‬תאים ספציפיים‪ ,‬ייחודיים‪ :‬לימפוציטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נאוטרופילים‪ -‬נוצרים בלשד‬
‫העצם‪ .‬אורך חייהם מספר ימים‬
‫בלבד ותפקידם להרוס חומר זר‬
‫בתהליך בולענות‪.‬‬
‫אאוזינופילים‪ -‬נוצרים בלשד‬
‫העצם‪ .‬אורך חייהם מספר ימים‬
‫בלבד‪ .‬הם בולעים טפילים‪ ,‬תולעים‬
‫ועוד עלייה במספרם מעידה על‬
‫תהליך של אלרגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫באזופילים‪ -‬נוצרים בלשד העצם‪.‬‬
‫אורך חייהם מספר ימים בלבד‪.‬‬
‫תפקידם לתפוס חיידקים ועלייה‬
‫במספרם יכולה להעיד על תהליך‬
‫סרטני‪.‬‬
‫מונוציטים‪ -‬נוצרים בעיקר בטחול‪.‬‬
‫אורך חייהם מספר ימים‪ .‬הם בולעים‬
‫גופים זרים שחודרים לגוף‪ -‬כמו‬
‫חיידקים בתהליך של פאגוציטוזיס‪.‬‬
‫‪ ‬תאים בעלי תגובה ייחודית‬
‫נגד גורם זר מסויים‪ .‬תאים‬
‫אלו נקראים לימפוציטים‪.‬‬
‫‪ ‬הלימפוציטים נוצרים‬
‫בקשרי הלימפה ובלשד‬
‫העצם‪ .‬אורך חייהם הוא‬
‫מתקופה קצרה לשנים‬
‫רבות‪ .‬תפקידם הוא מרכזי‬
‫במערכת החיסון‪ -‬הם‬
‫אחראיים על הזיכרון‬
‫החיסוני‪.‬‬
‫‪ ‬חומרים המפעילים את תגובת מערכת‬
‫החיסון נקראים אנטיגנים‪ :‬חיידקים‪ ,‬נגיפים‪,‬‬
‫ארס נחשים‪ ,‬ארס דבורים וחומרים‬
‫סינטטיים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬התאמה בין נוגדן (לימפוציט) לאנטיגן זה‬
‫כמו מפתח ומנעול‪ -‬התאמה ייחודית‬
‫‪ ‬הלימפוציטים מגיבים‬
‫ספציפית נגד אנטיגנים‬
‫שונים‬
‫‪ ‬בתגובה לקשירת אנטיגן‬
‫הם מתמיינים לתאים‬
‫פעילים ואלה גורמים‬
‫לסילוק אנטיגן‬
‫‪ ‬הלימפוציטים מתחלקים‬
‫לתאי ‪ B( B‬לימפוציטים)‪,‬‬
‫תאי ‪( T‬תאי ‪T‬‬
‫לימפוציטים) ולתאי‬
‫‪)NK( Natural Killer‬‬
‫מייצגים נוגדנים ייחודיים כנגד כל גוף זר‬
‫שחודר לגוף‪ .‬תוך כמה חודשים‪ ,‬הנוגדנים‬
‫מתפרקים ורמתם בדם יורדת‪.‬‬
‫תפקידם לזהות אנטיגנים‪ ,‬לתקוף‪ ,‬לחסל‬
‫‪B‬תאים חולים‪ ,‬ולגרום ללימפוציטים‬
‫להתחיל בייצור נוגדנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הופכים לתאי זיכרון ‪B‬חלק מלימפוציטים‬
‫הזוכרים את החלבון הזר (אנטיגן) שנחשפו‬
‫אליו‪ .‬במפגש השני‪ ,‬התגובה תהיה מהירה‬
‫יותר ובעוצמה חזקה יותר ומשך התגובה‬
‫שזיהו ‪T‬יהיה ארוך יותר‪ .‬חלק מלימפוציטים‬
‫גורם זר‪ ,‬במפגש השני יתחלקו במהירות‬
‫רבה וינטרלו את הגוף הזר‪ .‬גם הם הופכים‬
‫לתאי זיכרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיסון פעיל‪ -‬חיסון מונע שהאדם נחשף באופן‬
‫טבעי לגורם המחלה או שזה מוזרק באופן‬
‫מלאכותי לגופו‪ .‬הגוף מייצר נוגדנים ותאי זיכרון‬
‫בתהליך הנמשך מספר ימים‪ .‬כאשר האדם‬
‫ייחשף לאות אנטיגן‪ ,‬התגובה תהיה חזקה יותר‬
‫ומהירה יותר ולא יתפתחו סימני המחלה‪.‬‬
‫חיסון סביל‪ -‬כשמזריקים נוגדנים באופן‬
‫מלאכותי נגד אנטיגן מסוכן (ערס של נחש‪,‬‬
‫עקיצת דבורה‪ .)...‬הנוגדנים מנטרלים תוך זמן‬
‫קצר ביותר ומאפשרים לאדם לחזור למצבו‬
‫התקין‪ .‬לנוגדנים שהוזרקו אין זיכרון חיסוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬חיסון פעיל‪:‬‬
‫תאי‬
‫גורם מחלה מוחלש‪ /‬מומת‬
‫אדם בריא‬
‫נוגדנים‪ /‬תאי‬
‫מערכת החיסון מייצרים נוגדנים‬
‫זיכרון‬
‫‪ ‬חיסון סביל‪:‬‬
‫נוגדן מוכן‬
‫אנשים שקיימת להם סכנת חיים‬
‫הנוגדנים מנטרלים את גורם‬
‫מוזרק לגוף‬
‫לא נוצרים תאי זיכרון‪.‬‬
‫המחלה‬
‫תגובת החיסון שמתפתחת לאחר החשיפה הראשונה לאנטיגן‬
‫נקראת תגובת חיסון ראשונית‪ .‬התגובה שמתפתחת לאחר‬
‫פגישה שנייה עם אותו אנטיגן נקראת תגובת חיסון שניונית‪.‬‬
‫בתגובת חיסון ראשונית חולף פרק זמן ארוך יותר מהחשיפה‬
‫לאנטיגן ועל להופעת נוגדנים ספציפיים בדם‪.‬‬
‫בתגובת חיסון שניונית ריכוז הנוגדנים בדם מגיע לערכים‬
‫גבוהים בהרבה מהתגובה שמתקבלת בחיסון ראשוני‪ .‬טווח‬
‫פעולת התגובה בו פועלת התגובה השניונית ארוך יותר‬
‫בהשוואה למשך הזמן בו פועלת תגובת החיסון הראשונית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬תת אוכלוסייה של לימפוציטים‬
‫‪ ‬תוקפים והורסים תאים סרטניים ותאים‬
‫המודבקים בנגיף‬
‫‪ ‬פעולתם אינה ספציפית‬
‫‪ ‬כמותם אינה משתנה כתוצאה מגירוי אנטיגן‬