Transcript השפעת מחלת לאוקוזיס הבקר על מדדי פוריות, יצור חלב ושרידות

‫מחלת לאוקוזיס הבקר‬
‫ברפת קיבוצית –‬
‫ניסוי פרוספקטיבי‬
‫שוהם אבנר* ומיכאל ואן סטרטן‬
‫החקלאית‬
‫לאוקוזיס הבקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאוקוזיס הבקר נגרם ע"י וירוס (ממשפחת הרטרווירוס)‪.‬‬
‫תאי ה‪-‬בי לימפוציטים‪ ,‬המהווים חלק מהמערכת‬
‫החיסונית‪ ,‬משמשים כתאי המטרה העיקריים של הוירוס‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בודד הוירוס גם בתאי אפיתל של העטין‪( .‬מידת‬
‫הנזק לא ידועה)‬
‫מקטע דנ"א של הוירוס משתלב בדנ"א של התא‬
‫(פרווירוס)‪ .‬זהו השלב התת‪-‬קליני של המחלה‬
‫• ללא עליה ברמת הלימפוציטים בדם‬
‫• עם רמת לימפוציטים גבוהה קבועה בדם‬
‫‪‬‬
‫הפרווירוס מכיל מקטע אונקוגני ליצירת חלבון שנקרא‬
‫‪ .tax‬חלבון זה משבש את פעילות התא וע"י כך גורם‬
‫להיווצרות תא סרטני‪ .‬זהו השלב הקליני של המחלה‪.‬‬
‫מאפיני המחלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אצל רוב הפרות הנשאיות המחלה היא תת קלינית‪.‬‬
‫הנשאיות היא לכל החיים‪.‬‬
‫רק אחוזים בודדים מכלל הנשאיות יחלו‪ .‬בדר"כ‬
‫בתחלובות גבוהות (‪ 3‬ומעלה)‬
‫השלב הקליני של המחלה מתאפיין בגידולים לימפטיים‬
‫במקומות שונים‪ ,‬ולכן הסימניים הקלינים הם מגוונים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בטחול ‪ -‬מוות פתאומי כתוצאה מקרע ‪ -‬איבוד דם‬
‫בלב ‪ -‬איוושה בלב‪ ,‬חולשה‬
‫בקיבות ‪ -‬הפרעות עיכול‬
‫ברחם – רחם מוגדל‬
‫בכליות ‪ -‬דלקת כליות‬
‫בלוטות לימפה ‪ -‬מוגדלות ‪ -‬תת עורי ו‪/‬או פנימי‬
‫בעמוד השידרה ‪ -‬צליעות‪ ,‬רביצה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫המשותף לכולן בשלב הקליני הוא‬
‫ירידה בחלב ‪,‬במשקל‬
‫וחוסר תגובה לטיפול‪.‬‬
‫לשלוח דם לבדיקה!!‬
‫(חיובית ללאוקוזיס‪+‬רמת לימפוציטים‬
‫גבוהה‪+‬קליניקה)‬
‫תאי לימפוציטים צעירים)פרולימפוציטים) ‪ -‬התגודדות‬
‫בקבוצות עד כדי יצירת 'מרבדים'‬
‫מנהלת המעבדה‬
‫‪046175430‬‬
‫‪0576675433‬‬
‫ביום ראשון‪ AGID.‬רבים‪-‬תשובה ל‪BLV‬במשטח תאי‬
‫ד"ר מוניקה רבל‬
‫‪13.9-5.2‬‬
‫‪12.0-4.0‬‬
‫‪40.3‬‬
‫‪WBC‬‬
‫‪10.00-6.40‬‬
‫‪-5.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪5.85‬‬
‫‪RBC‬‬
‫‪17.0-11.0‬‬
‫‪15.0-8.0‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪HGB‬‬
‫‪47.0-32.0‬‬
‫‪46.0-24.0‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪HCT‬‬
‫‪270-100‬‬
‫‪733-200‬‬
‫‪509‬‬
‫‪PLT‬‬
‫‪3.2-1.2‬‬
‫‪7.5-2.5‬‬
‫‪60-20‬‬
‫‪75-45‬‬
‫‪0.8-0.3‬‬
‫‪-0.025‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪MON‬‬
‫‪8-1‬‬
‫‪7-2‬‬
‫‪%MON‬‬
‫‪6.8-1.2‬‬
‫‪4-0.6‬‬
‫‪GRA‬‬
‫‪75-30‬‬
‫‪45-15‬‬
‫‪0.8-0‬‬
‫‪2.4-0‬‬
‫‪10-1‬‬
‫‪20-2‬‬
‫‪LYM‬‬
‫‪70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪%LYM‬‬
‫‪%GRAN‬‬
‫‪EOS‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪%EOS‬‬
‫דרכי הדבקה‬
‫‪‬‬
‫ההדבקה מתבצעת ע"י מגע של תאי לימפוצים נגועים‬
‫הנמצאים בנוזלי הגוף של פרה נשאית עם דם או ריריות‬
‫של פרה בריאה‪ .‬דוגמאות ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הדבקת העובר‪ /‬ולד‬
‫• ברחם בזמן ההריון‬
‫• מתן קולוסטרום נגוע‬
‫• מתן חלב נפסד‬
‫ליקוק של הפרשות המלטה‬
‫התגודדות‪/‬צפיפות של פרות‬
‫במכון החליבה – מעבר גביעי החליבה מפרה לפרה‪.‬‬
‫(מומלצת שטיפת אשכול החליבה לאחר כל פרה)‬
‫מעשה אדם ‪ -‬שימוש חוזר במחטים ‪,‬כפפות רקטליות וציוד וטרינרי‬
‫יבחושים‪/‬מוצצי דם למיניהם‪.‬‬
‫הנזק הכלכלי‬
‫הנזק הכלכלי מהמחלה עלול לבוא לידי ביטוי ב ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדדי יצור ופוריות‪.‬‬
‫הגבלות מכירה‪.‬‬
‫שחיטת דחק‪/‬מוות‪.‬‬
‫ירידה בערך הטיבחה‪.‬‬
‫עובדות לא ברורות לגבי הלאוקוזיס‬
‫‪‬‬
‫גורמי הסיכון העיקריים להדבקה ‪:‬‬
‫• חצר המלטה וכניסה לתחלובה‬
‫• עונתיות‬
‫• אחרים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השפעת המחלה על מדדי הייצור והשרידות תוך‬
‫התחשבות במועד ההדבקה‪.‬‬
‫גורמי הסיכון המשפיעים על המעבר ממחלה תת‬
‫קלינית למחלה קלינית‪ ,‬קרי ‪ -‬הופעת גידולים‪.‬‬
‫מטרות הניסוי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ללמוד את הדינמיקה של מחלת הלאוקוזיס בניסוי‬
‫פרוספקטיבי ברפת נגועה‪.‬‬
‫ללמוד את השפעת המחלה על מדדי יצור החלב‪,‬‬
‫הפוריות‪ ,‬והשרידות מרגע ההדבקה‪.‬‬
‫לאתר גורמי סיכון להדבקה‪.‬‬
‫לאתר גורמי סיכון שמשפיעים על הפיכת המחלה‬
‫ממחלה תת‪-‬קלינית לקלינית (גידולים)‪.‬‬
‫שיטות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נדגמו ‪ 101‬עגלות שהמליטו בשנת ‪.2006‬‬
‫נלקחו דוגמאות דם עד חודש לפני ההמלטה‪ ,‬וכל‬
‫שלשה חודשים עד דצמבר ‪ ,2007‬או עד ההיפוך‬
‫הסרולוגי‪.‬‬
‫‪.)AGID( Agar gel immunodiffusion‬‬
‫סה"כ נלקחו ‪ 422‬דוגמאות‪.‬‬
‫ניתוח סטטיסטי של התוצאות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בסוף תקופת הניסוי ‪ 59‬פרות עברו היפוך סרולוגי‪.‬‬
‫(‪)58%‬‬
‫לא נמצא הבדל באחוז יציאה או תמותה בין‬
‫הנשאיות והלא נשאיות‪)7%( .‬‬
‫לא נמצא קשר בין משך הזמן בו המבכירה נמצאת‬
‫עם חולבות אחרות‪ ,‬לסיכון להידבקות במחלה‪.‬‬
‫לא נמצא קשר בין היפוך סרולוגי לעונתיות‪.‬‬
‫לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין הקבוצות‬
‫לגבי מדדי יצור חלב‪ ,‬פוריות‪ ,‬ומחלות המלטה‪.‬‬
‫לדיון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הסיכון להדבקה בלאוקוזיס בעדר אנדמי במהלך‬
‫השנתיים הראשונות אחרי המלטה הוא פחות או‬
‫יותר שווה בכל שלבי התחלובה‪.‬‬
‫ההדבקה היא לא בהכרח מיד עם כניסת המבכירה‬
‫לקבוצת החולבות‪.‬‬
‫במגבלות תקופת הניסוי‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בין‬
‫קבוצת הנגועות לקבוצת הלא נגועות תוך‬
‫התחשבות במועד ההדבקה במדדי פוריות‪ ,‬יצור‬
‫חלב‪ ,‬ושרידות בעדר‪.‬‬
‫לאן אנחנו שואפים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ללמוד את הדינמיקה של המחלה בעדר נגוע תוך‬
‫התחשבות במועד ההדבקה גם בתחלובות‬
‫הגבוהות ‪ -‬הניסוי נמשך‪.‬‬
‫להעריך את הנזק הכלכלי לרפת הישראלית‪.‬‬
‫לתפור לכל משק תוכנית ביעור המתאימה למהלך‬
‫המחלה כפי שבאה לידי ביטוי אצלו בעדר‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות בכדאיות הכלכלית ‪.‬‬
‫תודות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רפת הניסוי‬
‫קרן המחקר של מועצת החלב‪.‬‬