Transcript הפלות בצאן (כבשים ועיזים)

‫הפלות בצאן‬
‫(כבשים ועיזים)‬
‫דר' שמוליק זמיר‪ ,‬רופא צאן שו"ט‬
‫הפלה‪:‬‬
‫הוצאה של ולד שאיננו מסוגל לחיים עצמאיים מהרחם‬
‫לפני תום תקופת ההריון (‪ 140 –150‬ימים)‪,‬‬
‫או הוצאה של ולד מת בתום תקופת ההריון הנורמלית‪.‬‬
‫למרות שהמלטה של ולד מת לפני תום מועד ההיריון‬
‫זוהי העדות העיקרית להפלה‪,‬‬
‫במהלך ארוע הפלות חלק מהוולדות עשויים להגיע למועד המלטה נורמאלי‬
‫למרות הידבקותם בגורם ההפלה ולהיוולד חיים‪.‬‬
‫מה מרכיב בעית הפלה?‬
‫המלטות מוקדמות מתרחשות בכל העדרים‪,‬‬
‫אך כשלמעלה מ‪ 2% -‬מהטלאים נולדים מחוץ לתקופת ההיריון הנורמאלית‬
‫יש להניח כי "גורם" כלשהו מעורב בכך‪.‬‬
‫גלוי מוקדם של הגורם עשוי להקטין את הנזקים העתידיים‪.‬‬
‫חדירה ראשונית של גורם מדבק לעדר‬
‫עשויה לגרום להפלות של ‪ 20 – 30 %‬מהאמהות‪,‬‬
‫כשמעבר לשלב הכרוני בהריונות הבאים‬
‫עשוי לגרום ל‪ 5 – %10 -‬הפלות‪.‬‬
‫‪-‬אחוז ההפלות איננו מעיד על גורם‪/‬מי ההפלה‪.‬‬
‫נזקי ההפלות בעדר צאן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫אובדן של טלאים ‪ /‬גדיים‪.‬‬
‫אובדן חלב‪.‬‬
‫ימי ריק מגודלים‪.‬‬
‫פגיעה בפוריות עד לאובדן פוריות תמידי‬
‫(בשל פגיעה בלתי הפיכה במע' המין)‪.‬‬
‫הוצאה מוקדמת של אמהות מהעדר‬
‫(גדול טלאים ‪ /‬גדיים עד לבגרות – השקעה כספית)‪.‬‬
‫זואונוזות – הדבקת בני אדם בגורם הפלה‪.‬‬
‫טיפולים ו‪/‬או חיסונים‪.‬‬
‫הסגרים‪.‬‬
‫הנחיות למגדלים במקרי הפלה‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לשמור את כל תוצרי ההפלה (נפלים ושליות)‬
‫על מנת לשלחם לבדיקות למעבדה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבודד את האמהות המפילות עד לקבלת אבחנה מדוייקת‬
‫ו‪/‬או עד להפסקת ההפרשות מהרחם‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לזכור כי חלק מגורמי ההפלה הן זואונוזות‬
‫(מחלות המועברות מבע"ח לאדם)‬
‫לכן יש לנקוט בזהירות במגע עם תוצרי ההפלה (כפפות‪ ,‬מגפיים וכו')‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫תוצרי ההפלה שאינם נשלחים לבדיקת מעבדה –‬
‫יש לשרוף או לקבור באדמה‪.‬‬
‫יש למנוע מגע של כלבים וחתולים עם תוצרי ההפלה‪.‬‬
‫גורמי הפלה בצאן‬
‫ גורמים מדבקים‪.‬‬‫ גורמים שיאנם מדבקים‪.‬‬‫ גורמים מעורבים‪.‬‬‫גורמים שאינם מדבקים‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫גורמים מכאניים‪ :‬צפיפות‪ ,‬מכות‪ ,‬גז‪.‬‬
‫גורם לא חשוב למרות שהמגדלים נוטים לאמץ אותו‪.‬‬
‫‪ )2‬גורמים גנטיים‪ :‬אי התאמה בין תא הזרע ותא הביצית – נדיר‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫גורמים מטבוליים‪:‬‬
‫א‪ .‬רעלת הריון – בממשק האנטנסיבי כפי שנהוג אצלנו‬
‫זהו הקטלן המטבולי מספר אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוסר בויטמין ‪ – A‬לא משמעותי בצאן‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוסר מינרלים – קובלט‪ ,‬סלניום‪ ,‬מנגן‪ ,‬יוד‪,‬‬
‫לא משמעותי בארץ בשל המנה המרוכזת הניתנת לצאן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרעלת ניטראטים – קיים אך לא נפוץ‪.‬‬
‫‪ .4‬הורמונים –‬
‫א‪ .‬צמחיים (פיטואסטרוגנים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזונות צמחיים שהושקו במי קולחין‪.‬‬
‫‪ .5‬עודף עוברים – במשטר המלטות תכופות‬
‫כפי שנהוג אצלנו‪ ,‬מתן עודף ‪PMSG‬‬
‫יגרום לריבוי עוברים‪.‬‬
‫מה שעשוי לגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬רעלת הריון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אי ספיקה שלייתית‪.‬‬
‫שתוצאותן הפלה‪.‬‬
‫‪ .6‬טראומה ‪ /‬עקה ‪.‬‬
‫‪ .7‬גורמים איאטרוגנים ‪ -‬הזרקת פרוסטגלנדינים וקורטיקוסטרואידים ‪.‬‬
‫‪ .8‬רעלים – צמחי רעל – בארץ בעקר כלח שגורם לדימומים‪.‬‬
‫חומרי תלוע – בארץ נדיר‪.‬‬
‫‪ .9‬מצב גופני – רזון קיצוני‪ ,‬בד"כ ע"י גרימת רעלת הריון‪.‬‬
‫גורמי הפלה מדבקים‪:‬‬
‫קיימים הבדלים חשובים בין כבשים ועיזים‬‫בהתנהגות של מספר גורמי הפלה מדבקים‪.‬‬
‫חשוב תמיד לזכור שיותר מגורם הפלה מדבק אחד‬‫עשוי להיות מעורב בארוע הפלה בעדר‪.‬‬
‫גורמים נגיפיים‪:‬‬
‫א‪ .‬כחול הלשון – מחלה הנגרמת ע"י נגיף ארבו שמועבר ע"י יבחושים‪.‬‬
‫בארץ אובחנו עד היום ‪ 9‬טיפוסי נגיף‪:‬‬
‫‪.2 ,4 ,5 ,6 ,8 ,10 ,15 ,16 ,24‬‬
‫זוהי מחלה אקוטית המאופיינת בחום גבוהה‬
‫(‪)40.50C – 420C‬‬
‫הפרמיה‪ ,‬בצקת בולטת באזור הראש‪,‬‬
‫דימומים בחלל הפה ובקורונות ודלקת שרירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחלת בורדר – אם חדירת הנגיף היא לאמהות ריקות הן מתחסנות‪.‬‬
‫הדבקה בהריון (בתלות בשלב) – פגיעה בעובר‪,‬‬
‫פגיעה עצבית‪ ,‬בעור‪ ,‬מות העובר והפלה‬
‫או‬
‫המלטת ולדות שמציגים את תסמונת ה‪hairy shaker -‬‬
‫ג‪ .‬אקאבנה – נגיף האקאבנה מועבר ע"י יתושים‪.‬‬
‫הדבקת אמהות ריקות – התחסנות‪ .‬הדבקת אמהות הרות‬
‫עשויה לגרום לספיגת עוברים או ולדות מעוותים‪.‬‬
‫ד‪ .‬פו"ט‪ ,‬אבעבועות צאן‪ ,‬דבר הצאן – אינם גורמי הפלה ספציפיים‬
‫אך יגרמו להפלה בשל החום הגבוהה שהם גורמים לבע"ח החולים‪.‬‬
‫גורמים חיידקיים‪:‬‬
‫א‪ .‬ברוצלוזיס – מחלה שנגרמת ע"י החיידק ‪Brucella melitensis‬‬
‫מתרחשת הפלה אחרי הדבקה ראשונה‬‫ואחריה בעה"ח הופכים לנשאים המפיצים את החיידק‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלמידיה – נגרמת ע"י החיידק ‪Chlamydophila abortus‬‬
‫הפלה בעיזים מתרחשת בכל שלבי ההריון שלא כמו בכבשים‬‫שם ההפלה מתרחשת בשבועיים עד ארבעה שבועות שלפני ההמלטה‬
‫בשל ההשפעה הלוטאוליטית של הדלקת בשכבה הפנימית של הרחם‪.‬‬
‫ג‪ – Q fever .‬נגרמת ע"י הריקציה ‪Coxiella burnetti‬‬
‫הפלות בד"כ בסוף ההריון‪.‬‬
‫ד‪ .‬קמפילובקטר – נגרם ע"י החיידקים‪:‬‬
‫‪Campylobacter fetus‬‬
‫‪Campylobacter jejuni‬‬
‫ההפלות מתרחשות ב‪ 4 - 6 -‬שבועות אחרונים של ההריון‪.‬‬
‫חיידקים לא ספציפיים הגורמים להפלות בצאן‪:‬‬
‫סלמונלה‬‫אנטרובקרטיה‬‫קורינבקטריום‬‫מיקופלסמה‬‫‪-‬פסאודומונס‬
‫גורמי הפלה חד‪-‬תאיים‪:‬‬
‫‪ (1‬טוקסופלזמוזיס – נגרם ע"י הטפיל ‪Toxoplasma gondii‬‬
‫הדבקה ע"י אכילת אואוציסטות המועברות בצואת חתולים‪,‬‬
‫ההדבקה היא לכל החיים‪.‬‬
‫שלא כבכבשים המתחסנות אחרי הפלה‪ ,‬עיזים עשויות להפיל‬
‫גם בהריונות הבאים‪ ,‬לכן יש להוציאן מהעדר‪.‬‬
‫‪ – Neosporosis (2‬נגרם ע"י הטפיל ‪Neospora caninum‬‬
‫טפיל שבד"כ מדביק בקר כבשים עיזים וסוסים‬
‫גורם להפלה‪ ,‬המלטות ולדות חלשים או מתים‪.‬‬
‫גורמים מעורבים‪:‬‬
‫שלוב של גורמים מדבקיים וגורמים שאינם מדבקים‪.‬‬
‫מניעת הפלות בעדר‪:‬‬
‫‪ )1‬ניהול ורישום של הסטורית העדר‪.‬‬
‫‪ )2‬בקרה על קניית צאן – בדיקות לפני קניה‪.‬‬
‫‪ )3‬ממשק תקין – מבנים‪ ,‬חלוקה לקבוצות וכו'‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫הזנה לפי המצב הפיזיולוגי של בע"ח‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫הרחקה מסודרת של שליות ונפלים‪.‬‬
‫‪)6‬‬
‫בדוד מפילות – עלולות להפריש את גורם ההפלה‬
‫מספר שבועות אחרי ההפלה‪.‬‬
‫‪ )7‬אבחון מוקדם של גורמי ההפלה – מאפשר טיפול ועצירה של גלי ההפלות‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫חסונים – חיסוני חובה‪,‬‬
‫חיסוני רשות – בהתאם לממצאים בעדר‪.‬‬