Transcript קדחת חלב PARTURIENT PARESIS MILK FEVER

‫קדחת חלב‬
PARTURIENT PARESIS
MILK FEVER
"‫ד"ר אסי קוצר – "החקלאית‬
‫אטיולוגיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫(מיוונית "תורת הסיבות")‬
‫ירידה ברמת הסידן בדם סמוך להמלטה‪.‬‬
‫ברוב המקרים תוך ‪ 24‬שעות מהמלטה‪ ,‬אך יתכן‬
‫גם לפני ההמלטה ועד ‪ 72‬שעות לאחר ההמלטה‪.‬‬
‫בסמוך להמלטה מתרחש מעבר של סידן מהדם‬
‫אל העטין‪ ,‬אל הקולוסטרום‪.‬‬
‫רמת הסידן הנורמאלית בדם הינה בין ‪8-10‬‬
‫‪ ,mg/dl‬בקדחת חלב הרמה יורדת ונמצאת בין ‪2-7‬‬
‫‪.mg/dl‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קדחת חלב מתרחשת בפרות מתחלובה ‪ 3‬ומעלה‪.‬‬
‫יתכן גם בהמלטה שניה‪.‬‬
‫לא קימת אצל מבכירות‪.‬‬
‫שימו לב – מבכירה שרובצת לאחר המלטה הסיכוי‬
‫לכך שהרביצה היא תוצאה של קדחת חלב הוא‬
‫אפסי‪.‬‬
‫סימנים קליניים (רפואיים)‬
‫• מחלקים את הסימנים הרפואיים ל ‪ 3‬שלבים‬
‫עקריים‪.‬‬
‫שלב ‪1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפרה רגישה לגירויים‪ ,‬חסרת מנוחה‪.‬‬
‫הפרה עדין עומדת ניתן לראות רעידות שרירים‪,‬‬
‫חוסר רצון לזוז‪ ,‬עמידה קשיחה‪.‬‬
‫אנורקסיה (חוסר אכילה)‪.‬‬
‫חריקת שיניים‪.‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפרה שוכבת סטרנלית (על הגחון)‪.‬‬
‫קצוות קרים‪.‬‬
‫דיכאון וחולשת שרירים‪.‬‬
‫עצירות‪.‬‬
‫שלב ‪3‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפרה שוכבת לטראלית (על הצד)‪.‬‬
‫‪( Bloat‬התנפחות של הכרס כיוון שמפסיקה‬
‫לעבוד)‪.‬‬
‫דופק מהיר וחלש‪.‬‬
‫איבוד הכרה‪.‬‬
‫אבחנות מבדלות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דלקת עטין‪.‬‬
‫דלקת רחם‪.‬‬
‫קטוזיס וכבד שומני‪.‬‬
‫גוף זר‪.‬‬
‫דלקת קרום הבטן‪.‬‬
‫שיתוק עצבי‪.‬‬
‫טראומה (פגיעה מגורם חיצוני)‪.‬‬
‫איבחון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היסטוריה – מתי הפרה המליטה? מספר‬
‫תחלובה?‬
‫סימנים רפואיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬דם – בנוסף לירידה ברמת הסידן‪ ,‬נראה גם‬
‫ירידה ברמת הזרחן ועליה ברמת הסוכר‪.‬‬
‫תגובה לטיפול‪.‬‬
‫טיפול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תוספת של סידן לוריד‪ .‬יש צורך ב ‪ 100-200‬גרם סידן‪.‬‬
‫כיום יש בחקלאית בקבוקים של ‪ 400‬מ"ל עם ‪ 20 %‬סידן‪,‬‬
‫כך ש ‪ 2‬בקבוקים צריכים להספיק ברוב המקרים‪.‬‬
‫חשוב – לתת את הסידן בצורה איטית‪.‬‬
‫ניתן גם לתת את הסידן מתחת לעור‪ ,‬בעיקר בשלב‬
‫הראשון של המחלה‪.‬‬
‫שימוש בתוספים אורליים (דרך הפה) אפשרי גם בשלב‬
‫הראשון בלבד‪.‬‬
‫חשוב – בשלבים המתקדמים (‪ 2‬ו‪ )3‬רפלקס הבליעה‬
‫חלש וצריך להיזהר בהגמעה‪.‬‬
‫תגובה לטיפול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאחר הטיפול נראה רעידות שרירים‪ ,‬יציאת צואה‬
‫והשתנה‪.‬‬
‫קולות לב חזקים ואיטיים‪.‬‬
‫הפרה תקום תוך שעה‪.‬‬
‫חשוב – אין טעם לדחוק בפרה לקום מיד עם סיום‬
‫הטיפול‪ ,‬אפשר לתת לה לרבוץ על הגחון עוד‬
‫כשעה ולאחר מכן לבוא ולדרוש בשלומה ולעודד‬
‫אותה לקום‪.‬‬
‫מניעה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רמה נמוכה של סידן ביובש עד ‪ 50‬גרם לפרה‬
‫ליום‪( .‬פרה חולבת מקבלת כ ‪ 180‬גרם סידן ליום)‪.‬‬
‫הרמה הנמוכה מאפשרת להורמונים האחראיים על‬
‫רמת הסידן בדם "לעמוד על המשמר"‪.‬‬
‫יש לשים לב גם לרמת הזרחן והאשלגן‪.‬‬
‫שימוש במלחים אניונים‪ -‬החיסרון‪ :‬טעימות נמוכה‪,‬‬
‫מחיר גבוה [ פחות מקובל בארץ]‬
‫• הסיכון של פרות שחלו בקדחת חלב לחלות‬
‫במחלות מטבוליות נוספות כגון קטוזיס והיסט‬
‫קיבה גבוה יותר מאשר בפרות אחרות‪.‬‬
‫• לכן חשוב להתייחס לכך בבדיקה השיגרתית‪.‬‬
‫(‪ 5-12‬יום לאחר המלטה)‪.‬‬
‫• פרות שחלו בקדחת חלב‪ ,‬הסיכון שלהן לחלות שוב‬
‫בקדחת חלב בתחלובה הבאה גבוה‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 2007‬ממוצע קדחות החלב במשקים היה‬
‫‪.3.5%‬‬
‫• הרבעון הטוב עומד על כ ‪.2%‬‬
‫• במידה ורמת הקדחות חלב במשק גבוהה רצוי‬
‫להיוועץ עם הרופא המטפל ולבדוק את מנת‬
‫היובש‪.‬‬