Slide 1

‫הזנה ומופע משמט קיבה ‪DA‬‬
‫ד"ר עופר קרול (מעובד למצגת)‬


Slide 2

‫מבוא‪:‬‬
‫•סקרים בארה"ב מראים כי מופע היפוך קיבה (כ‪-‬‬
‫‪ 85%‬מהמקרים לשמאל) נפוץ בכ‪ 3.3-‬אחוז‬
‫מהפרות‪.‬‬
‫•בארץ המספרים כנראה נמוכים יותר והם רק‬
‫בשיעור של כ‪ 1.1-‬אחוז‪.‬‬


Slide 3

‫גורם הסיכון‬
‫• ממשק הזנה והרכב המנה בתקופת המעבר ( מ‪3-‬‬
‫שבועות לפני המלטה ועד כ‪ 4-‬שבועות לאחריה)‬
‫מהווה כנראה את גורם הסיכון העיקרי לתופעה‪.‬‬


Slide 4

‫התפתחות המחלה‬
‫• לקראת סוף ההיריון גדל נפח הרחם וכתוצאה מכך‬
‫קטן חלקה היחסי של הכרס בחלל הבטן (נמצא‬
‫שסך נפח הכרס יורד עד לכדי כשליש מנפחה בזמן‬
‫התחלובה) במצב זה‪ ,‬שבו הצטמצם נפח הכרס‬
‫נדחפת הקיבה האמיתית הצידה‪ ,‬בדרך כלל לצד‬
‫השמאלי של חלל הבטן‪.‬‬


Slide 5

‫• פרות שמגיעות שמנות ליובש חשופות יותר‬
‫מאחרות להיפוך קיבה עקב צמצום נוסף של‬
‫המקום המוקדש לכרס בחלל הבטן בתקופת‬
‫המעבר‪.‬‬
‫• תופעה דומה מתרחשת במקרה של לידת תאומים‪.‬‬


Slide 6

‫• במרבית המקרים בהם הכל תקין חוזרת הקיבה‬
‫למקומה הקודם מיד לאחר ההמלטה‪.‬‬
‫• לעומת זאת‪ ,‬במצבי תחלואה יש החלקה של פתח‬
‫הקיבה אל מתחת לכרס ומעבר המזון נפגע‪.‬‬
‫המטרה‪:‬‬
‫שמירה על נפח הכרס בתקופה הקריטית של המעבר‬
‫מונעת את התהליך והקיבה לא יכולה להחליק‬
‫מתחת לכרס‪.‬‬


Slide 7

‫תופעה של רפיון בטונוס שרירי הקיבה יכולה גם‬
‫היא לגרום לתופעה של משמט הקיבה‪.‬‬
‫• הסיבות לרפיון‪:‬‬
‫– מתן מנות עתירות מזון מרוכז‪ ,‬תסיסה מוגברת בכרס‬
‫ושחרור גז ‪.CO2‬‬
‫– קדחת חלב תת‪-‬קלינית‪.‬‬


Slide 8

‫מניעה‬
‫בתזונה ישירה בזמן היובש‪ ,‬ולא פחות‬
‫חשוב מזה בשבועות הראשונים‬
‫שלאחר ההמלטה‪ ,‬יש להקפיד על‬
‫מינון המזון הגס ועל נפח הכרס‪.‬‬


Slide 9

‫ביובש‬
‫ניתן מנה משולבת של‪:‬‬
‫– קש‬
‫– חציר דגן‬
‫– תחמיץ חיטה‪.‬‬
‫לקש ולחציר עיקר ההשפעה על נפח הכרס (סיב‬
‫ארוך)‪.‬‬
‫לתחמיץ השפעה חיובית בתהליך ספיגת הקטיונים‬
‫מניעה של קדחת חלב וכאמור‬
‫מהכרס לדם‬
‫למעלה גם מניעה של משמט קיבה‪.‬‬
‫מניעה של קדחת חלב‪.‬‬
‫איזון המנה במינרלים‬


Slide 10

‫לאחר ההמלטה‬
‫נחזיק את הפרות בממשק נפרד במשך כשלושה‬
‫שבועות ונתמוך במנה הסטנדרטית של המשק עם‬
‫חציר קטנית משובח שיתרום לתיאבון וישמור על‬
‫מינון גבוה של מזון גס ובעקבות כך על נפח הכרס‪.‬‬


Slide 11

‫מזון גס‬
‫• מזון גס אינו מושג ערטילאי והדגש לכן צריך להיות על‬
‫מידת ושיעור הסיב האפקטיבי במנה‪.‬‬
‫• המזונות הגסים מדורגים באופן יחסי לפי שיעור‬
‫האפקטיביות ומידת השפעתם על נפח הכרס והעלאת‬
‫הגירה‪ .‬באם חציר וקש דגן יקבלו ערך ‪ 1‬תחמיץ חיטה‬
‫(מותנה בדרגת הקיצוץ) יקבל ערך שבין ‪ 0.7‬ל‪ 0.9-‬ואילו‬
‫תחמיץ תירס יקבל תמיד ערך נמוך יותר‪.‬‬
‫• נראה מכאן שבמנות על בסיס תירס צריך להעלות את‬
‫שיעור המזון הגס בכלל המנה ואם אפשר לתת למנה‬
‫עתירת תירס (פסח) תמיכה בשילוב של חציר דגן‪.‬‬


Slide 12

‫לסיכום‪:‬‬
‫משמט קיבה נגרם עקב ירידה בנפח‬
‫הכרס (מחסור בסיב אפקטיבי)‬
‫ופגיעה במאזן הסידן בסוף ההיריון‪.‬‬
‫שניהם גורמי תזונה וממשק‬
‫שבתשומת לב מתאימה יתכן ויצמצמו‬
‫את התופעה‪.‬‬