מערכות בגוף האדם גוף אחד – מערכות רבות קיום יום יומי של הגוף עיכול נשימה הובלה הפרשה מערכות הגנה המשכיות מערכת חיסון מערכת רביה תאום ויסות ובקרה בתוך ובין המערכות מערכת עצבים מערכה הורמונלית הגוף.
Download ReportTranscript מערכות בגוף האדם גוף אחד – מערכות רבות קיום יום יומי של הגוף עיכול נשימה הובלה הפרשה מערכות הגנה המשכיות מערכת חיסון מערכת רביה תאום ויסות ובקרה בתוך ובין המערכות מערכת עצבים מערכה הורמונלית הגוף.
מערכות בגוף האדם גוף אחד – מערכות רבות קיום יום יומי של הגוף עיכול נשימה הובלה הפרשה מערכות הגנה המשכיות מערכת חיסון מערכת רביה תאום ויסות ובקרה בתוך ובין המערכות מערכת עצבים מערכה הורמונלית הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה -הומיאוסטזיס קבוצת מערכת בארי: העיכול עפרי הילה גוב שני קובלסקי הדס זילברמן http://www.dpsmedia.net/flash/flashpage.asp?filepath=va00000025.swf הפה -החלק הראשון במערכת העיכול ,בו מתחילה פעולת עיכול המזון .תפקידו הראשי הוא לעיסת המזון ,גריסתו ,ערבוב ברוק והפיכתו לעיסה לקראת הבליעה .פעולות אלו נעשות בעזרת השיניים ,הלשון ,שרירי הלעיסה ובלוטות הרוק.ישנן שלוש בלוטות רוק וכל אחת מהם מחוברת בצינור אל חלל הפה. הרוק ממלא תפקידים רבים :מסייע ללשון ולשיניים בפעולת הלעיסה ,הוא מרטיב את דפנות הלוע והושט ובכך מרכך ומקל על פעולת הבליעה ,חלקיקי מזון מתמוססים ברוק וכך מגיעים ביתר קלות אל פקעיות הטעם ,הרוק שוטף את שרידי המזון מהשיניים ומחלל הפה ובכך מונע התרבות של חיידקים וגורמי מחלה אחרים ,הרוק מכיל אנזים המפרק את רב הסוכר עמילן לסוכרים פשוטים יותר. http://hopkins-gi.org/multimedia/database/intro_250_Swallow.swf הוושט -צינור שרירי המצופה רירית .אורכו כ 25-ס"מ,דרך הוושט עובר המזון מהלוע אל הקיבה. בשעת הבליעה נסגר פתחו של קנה הנשימה ,המצוי סמוך ללוע ,כך שהמזון יכול להיכנס רק לוושט. ישנם מקרים בהם קנה הנשימה אינו נסגר ומזון חודר לקנה הנשימה ,במצב כזה ניתן גירוי להתחלת שיעול המביא לפליטת המזון מקנה הנשימה החוצה .בדופן הוושט מצויים שרירים משורטטים (רצוניים) ושרירים טבעתיים (בלתי רצוניים) .השרירים רפויים לפני כניסתו של גוש המזון לתוך צינור הוושט -הצינור הרחב מאפשר את כניסת המזון ,מיד לאחר כניסת המזון השרירים מתכווצים ודוחפים את המזון קדימה .גל זה נקרא גל פריסטלטי העובר לכל אורך הוושט בתוך 10שניות. הוויסות של גלים אלו מגיע מסיבי עצב חישתיים שבוושט אל מערכת העצבים המרכזית ואל מערכת העצבים של המעי .פעולת השרירים היא הגורם העיקרי הדוחף את חומרי המזון מן הלוע אל הקיבה. שרירי הוושט ממשיכים בתנועת ההתכווצות עד שהמזון כולו עובר את השריר שמפריד בין הוושט לקיבה ונכנס לקיבה. מסע במערכת העיכול http://www.whfoods.com/digestion קיבה -קיבת האדם דמוית אגס ,שרירית וגמישה בנפח שני ליטרים ,דמוית שק ,ונתונה בחלל הבטן מתחת לסרעפת(מתחת לבית החזה בצידו השמאלי של הגוף) .רוב החלק הקדמי של הקיבה מכוסה על -ידי הצלעות. לקיבה פתח עליון ( -) cardiaדרכו עובר המזון מהוושט.כאשר אנו בולעים מזון לעוס התאים (תאי עצב רגישים למגע) מעבירים מידע על כך למרכז הבקרה במוח.המוח מעביר פקודה עיצבית ל"פי הקיבה" ,הוא נפתח ומאפשר את מעבר המזון לקיבה. איזור זה אינו מאפשר חזרה של המזון מהקיבה לוושט. לקיבה פתח תחתון -דרכו יוצא המזון מהקיבה. דופן הקיבה בנוי משלוש שכבות: .1 שיכבה חיצונית -זהו קרום דק העוטף את הקיבה. .2 שיכבה אמצעית -בנויה משלוש שכבות של שריר חלק ,כששריר זה מתכווץ הקיבה לשה את המזון שבתוכה ומערבבת אותו עם מיצי הקיבה. .3 שכבה פנימית הנקראת רירית -יוצרת קפלים ומכילה סוגי תאים שונים .התאים שברירית הקיבה מכילים חומר בסיסי חזק המגן על רירית הקיבה מפני החומציות שבקיבה .כך הקיבה אינה הורסת עצמה. . בתוך בלוטות הקיבה נמצאים שלושה סוגי תאים: •תאים המייצרים חומצה חזקה ( חומצתHCl ). •תאים המייצרים אנזימים המפרק חלבונים. •תאים המייצרים הורמון גסטרין מופרש בתגובה לכניסת המזון לקיבה וגורם להגברת הפרשת החומצה על ידי התאים שמיצריים חומצה בבלוטות הקיבה. התאים שברירית הקיבה עוברים תחלופה מתמדת (אורך חייהם מספר ימים).תפקידי הקיבה: •תפקידה העיקרי הוא שחרור מבוקר של מזון להמשך צינור העיכול .מזון המכיל שומן שוהה בקיבה זמן רב (כשש שעות) ,מזון המכיל חלבונים שוהה כ 4שעות ומזון המכיל פחמימות שוהה בקיבה שעתיים .מים שוהים בקיבה כרבע שעה. •פירוק מכאני של המזון -הקיבה לשה את המזון ומערבבת אותו עם מיצי הקיבה .החומצה מפוררת את המזון והופכת אותו לעיסה דלילה. •פירוק כימי של המזון -הפפסין שבמיץ הקיבה מפרק חלק מהחלבונים שבמזון לחומצות אמיניות. •ספיגת מים ,מלחים ואלכוהול -אלכוהול נספג בקיבה ולכן אפשר לחוש בהשפעתו כמה דקות לאחר השתייה. הגנה מפני כניסת חיידקים -החומציות שבקיבה הורגת את החיידקים הנכנסים לקיבה. המעי הדק המעי הדק הינו צינור שאורכו כ 7 -מטר המחולק לשלושה חלקים :התריסריון ,המעי הריק והמעי העקום. עיסת המזון מגיעה מהקיבה ,דרך שוער הפילורוס ,אל התריסריון – שאורכו כ 12-אצבעות וצורתו פרסה. בתריסריון נעשה עיקר העיכול הכימי של חומרי המזון ,ע"י אנזימי עיכול שחלקם מופרשים מדפנות התריסריון ורובם מופרשים מהלבלב אל התריסריון. לתריסריון מופרש גם מיץ מרה שנוצר בכבד ונאגר בכיס המרה ,והוא מזרז את תחילתו של תהליך פירוק השומנים (ע"י לציתין ). בתריסריון ממשיך פירוק המולקולות האורגניות הגדולות שבמזון למולקולות קטנות (אבני הבניין) הבונות אותן (פירוק השומנים לחומצות שומן +גליצרול לא התחיל לפני כן ). מהתריסריון ,המזון עובר למעי הריק שמהווה אתר עיקרי של ויטמינים מסיסים במים ,פחמימות וחלבונים. משם ממשיך המזון אל המעי העקום שבו בעיקר נספגים שומנים ויטמינים מסיסים בשמן ,כולסטרול ועוד . בסוף המעי הדק – הפחמימות מפורקות לחד-סוכרים ,החלבונים מפורקים לחומצות אמיניות והשומנים מפורקים לחומצון ושמן וגליצרול. תוצרי העיכול עוברים אל התאים המצפים את דופן המעי ושם הם נכנסים לכלי הדם והלימפה שבבלוטות .זוהי ספיגת המזון בדם( .מולקולות השומן גדולות מדי ,והן יעברו רק מאוחר יותר בדפנות המעי הגס). מבנה דופן המעי הדק – קפלים רבים שעליהם בליטות מאורכות שאליהן מגיעים נימי דם ולימפה . דרכי ספיגת המזון בדפנות המעי: •דרך מפל ריכוזים – בדיפוזיה •ע"י חלבוני-נשא בקרומי התאים הכבד הכבד הוא איבר די גדול הנמצא בחלל הבטן הימנית העליונה. אל הכבד מגיעים ע"י זרם הדם והלימפה תוצרי הפירוק של החלבונים ,הפחמימות והשומנים מהמעי הדק. בכבד נעשה עיבוד נוסף של מקצת תוצרי העיכול ,חלק קטן מהם עובר שינויים לפי צרכי הכבד והגוף, וחלק נוסף נאגר בתאי הכבד ,אך רובם עוברים מהכבד אל זרם הדם וממשיכים לנוע בו אל כל תאי הגוף. תהליכי השינוי העיקריים שעוברים חומרי המזון בכבד: •מחומצות אמיניות נבנים חלבונים ,כמו חלבוני פלסמה ( גם פקטורי קרישה). • מהגלוקוז נבנה גליקוגן (רב סוכר המשמש כחומר תשמורת , נאגר בכבד ובשרירים) ,וכן הגלוקוז בשיתוף עם פחמימות אחרות משמש לבניית שומנים .תהליך זה מסייע בשמירה על רמה יציבה של גלוקוז בדם . • תוצרי עיכול השומנים עוברים עיבוד לצורך תהליכים שונים בתאי הגוף ,כמו בניית קרומים. • חומרים מזיקים שחלקם הגיעו ממרכיבי המזון ,עוברים בכבד שינויים ביוכימיים שהופכים אותם לבלתי מזיקים . בנוסף ,לכבד עוד מספר תפקידים: • הכבד מנטרל רעלים שהגוף מייצר וכן תרופות שונות .הכבד משמש מסנן לדם העובר דרכו. • הכבד משמש כמרכז חשוב לחילוף החומרים בגוף .לדוגמא :בזמן צום- הכבד מייצר גלוקוז וכך שומר על רמה יציבה של גלוקוז – הומיאוסטזיס. • הכבד מסוגל לייצר תאי דם אדומים בשעת חירום בלבד . הכבד ומערכת ורידית צינורות הדם והלימפה המגיעים מהמעיים מתנקזים אל וריד השער הנכנס אל הכבד .וריד השער מתפצל בכבד אל רשת של סינוסים (=תעלות שהדם הזורם בהן בא במגע ישיר עם תאי הכבד) .חומרים חודרים מהדם אל תאי הכבד ויוצאים מן התאים אל הדם. הסינוסים מתלכדים אל ורידים דקים ואלו -לוריד גדול שמוביל את הדם אל הלב . המרה -כיס המרה הוא איבר חלול בנפח 50 -סמ"ק ,בעל דופן שרירי. כיס המרה צמוד לכבד .בין הארוחות מתמלא כיס המרה וכשהמזון מגיע לתריסריון הכיס מתכווץ ושופך מרה דרך צינור המרה לתריסריון. מה מכיל מיץ המרה? )1 חומר בסיסי -לשם סתירת חומציות המזון מהקיבה. )2 מלחי מרה -עוזרים בתהליך פירוק השומן .מלחי המרה הופכים את גושי השומן לטיפות שומן זעירות (תחליב). )3 דרך מיץ המרה מפריש הכבד רעליים כגון תרופות. אנזימי הלבלב איבר מאורך ,הנמצא מאחורי הלבלב- הקיבה .רקמת הלבלב מכילה שני סוגי בלוטות .הלבלב מפריש לתריסריון כשני ליתרים של מיץ עיכול ביממה ,מיץ זה מכיל בעיקר: חומר בסיסי -סותר את חומציות המזון )1 בקיבה. אנזימי עיכול :הלבלב מייצר מספר )2 אנזימי עיכול ,כמו עמילז שמפרק עמילן לגלוקוז. כשהמזון מגיע לתריסריון הלבלב וכיס המרה מפרישים מיצי עיכול לתוך התריסריון. עיכול וספיגה במעי הגס חומצות אמיניות וחד- סוכרים נספגים בדופן המעי חיידקים ואנזימים מפרקים את מרכיבי המזון – חלבונים, פחמימות ושומנים בליל המזון עובר מהמעי הדק אל המעי הגס צואה נאגרת בחלחולת המעי הגס תפקידו העיקרי של המעי הגס הוא ספיגת מים ומלחים ויצירת הצואה. אורכו כמטר אחד ,הוא רחב ,ובדופנותיו ריריות – שבהן תאים המפרישים ריר שמנוני ותאים סופגים. שאריות של חומרים שלא עוכלו במעי הדק עוברות מהמעי הדק דרך המסתם האליוצקלי אל המעי גס .שאריות אלו מכילות בעיקר מים ,מלחים ,תאית (פחמימה מהצומח שגוף האדם לא מעכל) ומעט מאוד אבות מזון שלא נספגו במעי הדק . במעי הגס מתקיימות כמה פעולות: תהליכי עיכול מעטים – אנזימים וחיידקים מעכלים אבות מזון שלא עוכלו עדכה. ספיגה חוזרת של מים ונוזלים משאריות המזון אל הדם ,וכן ספיגה שלתוצרי פירוק המזון. שאריות לא מעוכלות של מזון נאגרות ונדחסות במעי הגס והופכות שםלצואה . הצואה נדחפת אל החלחולת .לחץ הצואה המצטברת גורם לגירוי של עצבים המפעילים תאים המפרישים מיץ קיבה מיץ קיבה חומצי PH=2 פפטידים הסברים: גסטרין חוזר אל הקיבה הפרשה מוגברת של הורמון הגסטרין אל הדם תאים מפרישים זרם הדם מערכת העצבים המרכזית מחשבה על מזון, גירוי החושים- ראייה ,טעם ,ריח כבר כאשר המזון בפה מתחילה הפרשה של מיץ קיבה [ פפסינוגן ו ,] HCl -כך שכשהמזון מגיע לקיבה מתחיל מיד פירוק של חלבונים לפפטידים. נוכחות של פפטידים גורמת להפרשה מוגברת של ההורמון גסטרין אל זרם הדם ובחזרה לקיבה והוא מזרז את ההפרשה של מיץ הקיבה. מחשבה על מזון או גירוי חושים (טעם ,ריח ,ראייה) מעוררים דחפים עצביים העוברים מהמוח לקיבה. אלה גורמים להפרשת ההורמון גסטרין ומיץ קיבה. נוכחות מיץ הקיבה יוצרת סביבה חומצית מאוד (מתחת ל )PH=2 -וזה גורם להפסקת ההפרשה של הגסטרין ובעקבותיה להפסקת ההפרשה של מיץ הקיבה. לכן אפשר לומר שהפרשת הגסטרין ומיץ הקיבה מפוקחת ע"י משוב חיובי ושלילי: משוב חיובי :נוכחות פפטידים גירויים הפרשת גסטרין +מיץ קיבה משוב שלילי PH :חומצי הפסקת ההפרשה של גסטרין ומיץ הקיבה. כיס מרה מיץ מרה הסברים: 6 CCK סקרטין קיבה בליל מזון הפרשת סקרטין בתגובה למזון החומצי 2 6 1 3 הפרשת CCK לבלב 5 7 תריסריון מערכת העצבים המרכזית גירויי ריח, טעם ,ראייה הפרשת מיץ הלבלב (נתרן ביקרבונט+אנזימים) אל התריסריון מווסתת ע"י שני הורמונים: סקרטין וכולציסטוקינין (.)CCK הסקרטין מופרש מתאים בדופן התריסריון .1 בתגובה למגע עם בליל המזון החומצי שמגיע מהקיבה הסקרטין גורם להפרשת הביקרבונט .2 מהלבלב. הביקרבונט בעל PHבסיסי מנטרל את .3 החומציות בתריסריון. הפסקת ההפרשה של סקרטין (כי הסביבה .4 כבר לא חומצית) = .משוב שלילי. גם ה CCK -מופרש מהתריסריון בתגובה .5 להגעת המזון. הוא מזרז את ההפרשה של- מחזור הדם .6 אנזימי עיכול מהלבלבמיץ המרה מכיס המרה (מזרז אתתחילתו של תהליך פירוק השומנים. גם בלבלב ,כמו בקיבה ,גירויי החושים .7 מביאים להפרשה מוגברת של אנזימי עיכול והנתרן ביקרבונט. מצב מחלה של המערכת- חסר בויטמין – B1 מחלת הברי-ברי ויטמינים הויטמינים הם קבוצה של חומרים אורגנים שהגוף לא מייצר בעצמו והוא חייב לקבל אותם מהמזון. הויטמינים עוזרים בקיום תהליכים ביוכימיים -בייצור אנרגיה, בייצור הורמונים ,בויסות חילוף חומרים ,בשמירה על הפעילות התקינה של מערכות בגוף ועוד... חוסר בויטמין מסוים גורם לליקוי בתפקוד היומיומי ולמחלות חמורות, הנקראות גם מחלות "אויטמינוזיס" -חסר בויטמין. ויטמין B1שנקרא גם תיאמין משמש כקואנזים בהפיכת פחמימות לאנרגיה בתהליך הרספירציה התאית (נשימה תאית). כמו כן התיאמין עוזר לתפקוד תקין של מערכת העצבים ושל הלב. כשיש מחסור בויטמין B1מרגישים עייפות ,עצבנות ,ליקויי זיכרון ,הפרעות שינה ,בעיות בעיכול ואיבוד משקל. צריכה יומית של פחות מ 0.4 -מ"ג של תיאמין עלולה לגרום למחלת הברי-ברי (שפירושה -חולשה קיצונית). המחלה מתבטאת המספר צורות: .1ברי ברי יבשה :פגיעה במערכת העצבים הפריפריאלית (ההיקפית) ובשרירים .הסימפטומים של מחלה זו הם עקצוץ בעיקר בבהונות ותחושה של צריבה ברגליים ,התכווצויות וכאבים ,דלדול השרירים ואף שיתוק של הגפיים. .2ברי ברי רטובה :פגיעה בתפקוד הלב (כתוצאה מכשל בייצור האנרגיה המיוקרדי (של שריר הלב)) ובמערכת העצבים האוטונומית .הסימפטומים הם עלייה בתפוקת הלב, עלייה בדופק -וכתוצאה מכך התרחבות כלי דם (שגורמת לתחושה של לחות וחום בעור, ולבצקות בגפיים),קוצר נשימה,הצטברות נוזלים בריאות ואף אי ספיקת לב. .3ברי ברי ינקותית :מחלה שעלולה לפקוד תינוקות הניזונים מחלב אם דל בתיאמין או תחליף חלב נטול תיאמין,כדוגמת רמדיה ,שהביאה למותם של מספר תינוקות. מחלה זו באה לביטוי באי-ספיקת לב ופגיעה במערכת העצבים ההיקפית. גורמי המחלה מחלת הברי ברי יכולה להיגרם בארצות מתפתחות בהם המזון דל, ולכן צריכת הויטמינים היא דלה .המחלה הייתה נפוצה בעיקר בארצות מזרח אסיה -שם שימש האורז מזון עיקרי .כאשר החלו לעבד את האורז ולאכול אותו ללא הקליפה -שמכילה תיאמין -פרצה בארצות אלה מגפת ברי-ברי. בארצות מפותחות מקרי המחלה הם בעיקר אצל אלכוהוליסטים, מכיוון ששתייה מרובה של אלכוהול מביאה לתת -תזונה ,ולספיגה ואחסון לא טובים של תיאמין. מקורות מזון לויטמין B1 בשר ,כבד ,עוף ,דגים ,חלב ,ביצים ,דגנים מלאים, קטניות ,ירקות ירוקי עלים. מקורות: • • • • גוף האדם – אנטומיה ,פיזיולוגיה ופתולוגיה גלגולי אנרגיה ביצורים חיים מאת נורית בשן,יהודית שפר,רות אמיר,עדנה חסון ,הוצאת מל"מ-מרכוס .עמ' 94 – 80 עקרונות הפיזיולוגיה מאת רוברט מ' ברן ומתיו נ' לוי ,הוצאת האוניברסיטה הפתוחה .עמ' 264-280 אתרי אינטרנט: מאת ד"ר ערן תמיר עמ' 80 – 60 www.solgar.co.il/library/articles/digestion_1.html www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000339.htm http://telem.openu.ac.il/courses/2004a/c20214/beriberi.htmwww.tevalife.co.il -