Transcript מערכת העיכול באדם

‫מערכת העיכול באדם‬
‫•מה אכלתם אתמול בערב?‬
‫לשם מה אנו אוכלים?‬
‫• המזון שאנו אוכלים הופך‬
‫להיות חלק מרקמות גופינו‪ ,‬או‬
‫משמש לתהליכים שונים‬
‫המתרחשים בתאים‪.‬‬
‫• המזון משמש חומר גלם‬
‫לבניית התאים ולתפקודם‪ ,‬וכן‬
‫מקור לאנרגיה המשתחררת‬
‫מפירוק החומרים בתהליך‬
‫הנשימה התאית‪.‬‬
‫•מה אכלתם אתמול בערב?‬
‫• נניח שאכלתם פיצה ‪.‬‬
‫• מה לדעתכם קורה לפירורי הפיצה שלעסתם ובלעתם ?‬
‫•האם חתיכות זעירות‬
‫של פיצה נכנסות‬
‫•לתאי הגוף ????‬
‫•כיצד יכול המזון‬
‫להיכנס דרך קרומי‬
‫התאים אל תאי הגוף?‬
‫מדוע יש צורך במערכת העיכול?‬
‫רוב חומרי המזון בנויים ממולקולות גדולות שאינן‬
‫עוברות דרך קרומי התאים‪,‬‬
‫בתהליך העיכול מתפרקים חומרי‬
‫המזון ליחידות הבניין החודרות‬
‫דרך קרומי התאים‪.‬‬
‫התהליכים העיקריים המתרחשים במערכת העיכול‬
‫•מהן יחידות הבניין של חומרי המזון?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פירוק המזון נעשה במערכת‬
‫העיכול‪.‬‬
‫ניצול רכיבי המזון נעשה‬
‫בתאים בתהליכי חילוף‬
‫החומרים‪.‬‬
‫המזון בגוף מתפרק לאבני‬
‫בניין ומהם נבנים המרכיבים‬
‫החיוניים של התאים‪.‬‬
‫מכלול התהליכים שבהם הגוף‬
‫מקבל מסביבתו חומרי מזון‪,‬‬
‫מפרק ומעבד אותם למולקולות‬
‫היכולות להיספג בדם ולהיקלט‬
‫בתאי הגוף נקרא עיכול‪.‬‬
‫מערכת העיכול – סביבה חיצונית‬
‫• מערכת העיכול של האדם היא צינור ארוך ומפותל‬
‫הנמצא בתוך הגוף ופתוח בשני קצותיו לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬ראשיתו בפה וסיומו בפי הטבעת‪ .‬אל‬
‫צינור העיכול מתקשרות בלוטות המפרישות‬
‫חומרים המסייעים לעיכול המזון‪.‬‬
‫• צינור העיכול הוא מערכת חיצונית ותוכן המערכת‬
‫נחשב לסביבה חיצונית משתנה של הגוף‪.‬‬
‫• הרכב החומרים במערכת העיכול משתנה בהתאם‬
‫לכמות‪ ,‬לסוג ולאיכות המזון המרכיב את הארוחות‪.‬‬
‫חילוף חומרים עם הסביבה והובלתם בגוף‬
‫ביולוגיה של האדם‪ ,‬עמ' ‪25‬‬
‫פה ובלוטות רוק‬
‫ושט‬
‫בכלליות‪:‬‬
‫האיברים העיקריים במערכת העיכול‬
‫של האדם הם– פה‪ ,‬ושט‪ ,‬קיבה‪ ,‬לבלב‪,‬‬
‫מעי דק‪ ,‬תריסריון‪ ,‬מעי גס‪ ,‬כבד‪ ,‬כיס‬
‫מרה ופי הטבעת‪.‬‬
‫כבד‬
‫קיבה‬
‫כיס המרה‬
‫לבלב‬
‫תריסריון‬
‫מעי דק‬
‫מעי גס‬
‫מעי ישר‬
‫פי הטבעת‬
‫•הדגמה‪ 2 :‬תהליכים המתרחשים במערכת העיכול‬
‫•מה משותף לשני התהליכים?‬
‫•מה ההבדל בין שני התהליכים?‬
‫התהליכים העיקריים המתרחשים במערכת העיכול‬
‫•התהליכים המתרחשים במערכת העיכול‪:‬‬
‫‪.1‬עיכול מכאני של המזון –פירוק המזון לחלקים‬
‫קטנים יותר‪.‬‬
‫‪.2‬עיכול כימי של המזון‪ -‬זירוז פירוק חומרי המזון‬
‫באמצעות אנזימים‪.‬‬
‫חלקי מערכת העיכול‪ :‬התהליכים המתרחשים בהם‪,‬‬
‫וההתאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫•מערכת העיכול‬
‫•התהליכים המתרחשים בפה‪:‬‬
‫הפה‬
‫•עיכול מכני של המזון – כלומר פירוק המזון לחלקים קטנים יותר‪ ,‬בלא פירוק כימי‪,‬‬
‫הנעשה בעזרת השיניים והלשון‪.‬‬
‫•‬
‫•עיכול כימי של המזון – ברוק נמצא האנזים עמילאז שמפרק את הרב‪-‬סוכר עמילן‬
‫למולקולות קטנות יותר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מהו היתרון בעיכול מכאני הקודם‬
‫לעיכול אנזימתי?‬
‫חישוב יחס שטח פנים‪/‬נפח של קובייה‬
‫נחשב את היחס שטח פנים‪/‬נפח של קובייה שאורך הצלע שלה ‪ 1‬ס"מ‪.‬‬
‫שטח פנים‬
‫‪1*1*6=6‬‬
‫נפח‬
‫‪1*1*1=1‬‬
‫שטח פנים‪/‬נפח‬
‫‪6‬‬
‫‪=6‬‬
‫‪1‬‬
‫לאיזה גוף יש יחס שטח פנים‪/‬נפח גדול יותר‪:‬‬
‫לקובייה קטנה או לקובייה גדולה?‬
‫חשבו בעזרת הטבלה בשקף הבא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ס"מ‬
‫‪2‬‬
‫ס"מ‬
‫תשובה‪ :‬ככל שגוף קטן יותר‪ ,‬היחס שטח פנים‪/‬נפח שלו גדול יותר‬
‫שטח פנים (סמ"ר)‬
‫‪6‬‬
‫‪2*2*6=24‬‬
‫נפח (סמ"ק)‬
‫‪1‬‬
‫‪2*2*2=8‬‬
‫שטח פנים‪/‬נפח‬
‫‪6=6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪24 3‬‬
‫=‬
‫‪8‬‬
‫השפעת היחס שטח פנים‪/‬נפח על שיעור קליטת חומרים‬
‫הצבע חדר לכל‬
‫חלקי הספוג‬
‫הצבע לא חדר לחלקים‬
‫הפנימיים של הספוג‬
‫מהו היתרון בעיכול מכאני הקודם‬
‫לעיכול אנזימתי?‬
‫• היתרון‪ :‬הגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח של המזון‬
‫מאפשרת מגע גדול יותר בין אנזימי העיכול לבין‬
‫המזון בהמשך תהליך העיכול‪ ,‬דבר המאפשר את‬
‫יעילות העיכול‪.‬‬
‫•מה מעוררת בכם התמונה הבאה?‬
‫הרוק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫משמש כממס‪ ,‬כמרכך וכמחליק המזון ובכך מסייע ללשון ולשיניים‬
‫בפעולת הלעיסה והעברת המזון אל הושט‪ .‬הרטבת המזון חשובה‬
‫לקליטת הטעם ע"י תאי חוש הטעם על הלשון‪.‬‬
‫הרוק מכיל שני אנזימים – עמילאז וליזוזים‪ .‬הדם הוא המקור למים‬
‫וליונים המופרשים ברוק‪ ,‬הוא מספק את החומרים לבניית האנזימים‬
‫בבלוטות הרוק ‪.‬‬
‫האנזים עמילאז‪ -‬מפרק עמילן עד לדו‪ -‬סוכר מלטוז [גלוקוז‪-‬גלוקוז]‬
‫ב ‪= 7 PH‬ניטרלי‪.‬‬
‫האנזים ליזוזים‪ -‬משמש כקוטל חיידקים המגיעים עם המזון‪.‬‬
‫אנו מפרשים ביממה כ‪ 1 -‬ליטר רוק‪.‬‬
‫הפה‬
‫השיניים – תפקידם לפרק פירוק מכאני את האוכל לגושים קטנים – הגדלת שטח‬
‫הפנים של המזון‬
‫הרוק משמש כממס‪ ,‬כמרכך וכמחליק המזון ובכך מסייע ללשון ולשיניים בפעולת‬
‫הלעיסה והעברת המזון אל הושט‪.‬‬
‫הרוק מכיל בעיקר מים ואנזימים – עמילאז וליזוזים‪.‬‬
‫ עמילאז מפרק עמילן עד לדו סוכר‬‫הליזוזים משמש כקוטל חיידקים המגיעים עם המזון‪.‬‬
‫•התאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫איבר‬
‫תפקוד‬
‫התאמה לתפקודו‬
‫שיניים‬
‫פירוק מכאני – הפיכת‬
‫המזון לגושים קטנים=‬
‫הגדלת שטח הפנים של‬
‫המזון‬
‫סוגי שיניים שונות ‪ :‬חותכות‪ ,‬תוחנות ‪,‬‬
‫ניבים‪.‬‬
‫בנויה מחומר קשה‪ -‬אמאייל‬
‫רוק‬
‫ריכוך המזון‪ ,‬והחלקתו‬
‫לושט‬
‫פירוק הפחמימות= עמילן‬
‫חיטוי המזון‬
‫הרוק נוזלי רירי וכך מרכך את המזון‪,‬‬
‫מכיל אנזימים עמילאז ‪ ,‬המפרק את‬
‫העמילן‪ ,‬מכיל ליזוזים הקוטל‬
‫חיידקיםמסויימים‪,‬‬
‫לשון‬
‫לערבל את המזון‪ ,‬לטעום‬
‫איבר שרירי מאוד‪ ,‬גמישה‪ ,‬בעלת‬
‫פיטמיות טעם על גביה‬
‫•שאלה ‪:2‬‬
‫•בתרשים מוצגים חלקי מערכת העיכול השונים‬
‫•כתבו ליד כל סִ פרה את שם החלק‪.‬‬
‫•‬
‫•מעי גס‬
‫•כבד‬
‫•קיבה‬
‫•תריסריון‬
‫•פה‬
‫•כיס המרה‬
‫•לבלב‬
‫•פי הטבעת‬
‫•ושט‬
‫•מעי דק‬
‫•‬
‫•תשובה‬
‫•שאלה ‪:2‬‬
‫•בתרשים מוצגים חלקי מערכת העיכול השונים‬
‫•כתבו ליד כל סִ פרה את שם החלק‪.‬‬
‫• פה‬
‫•‬
‫ושט‬
‫•‬
‫• קיבה‬
‫• לבלב‬
‫• מעי דק‬
‫• מעי גס‬
‫• פי הטבעת‬
‫•‬
‫כבד‬
‫• תריסריון‬
‫• כיס המרה‬
‫תחנה שנייה‪ -‬הוושט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במהלך הלעיסה‪ ,‬עובר המזון מדי כמה שניות במנות‬
‫קטנות מהפה דרך בית הבליעה אל הוושט‪.‬‬
‫הוושט הוא צינור שרירי מצופה רירית‪ ,‬באורך של כ‪-‬‬
‫‪ 25‬ס"מ‪ ,‬תפקידו לדחוף את המזון מן הפה לעבר‬
‫הקיבה‪ ,‬ואין בו המשך של פירוק המזון‪ .‬במערכת‬
‫העיכול הוושט הוא רק תחנת מעבר‪.‬‬
‫פעולת הוושט מתואמת היטב עם פעולת הנשימה‪.‬‬
‫בשעת הבליעה נסגר פתחו של קנה הנשימה‪ ,‬המצוי‬
‫סמוך ללוע‪ ,‬כך שהמזון יכול להיכנס אך ורק לוושט‪ ,‬על‬
‫ידי שסתום בשם אפיגלותיס‪.‬‬
‫השרירים של דופנות הוושט מתכווצים בכל פעם‬
‫בקטע אחר של הצינור‪ .‬ההתכווצות וההרפיה של‬
‫השרירים מתרחשות בגלים רצופים לאורך הצינור‪ ,‬וכך‬
‫הן גורמות לדחיפת המזון מהפה לכיוון הקיבה‪.‬‬
‫השרירים המכווצים מאחורי המזון גם מונעים‬
‫אפשרות של תנועה בכיוון ההפוך‪ .‬הזמן הנדרש למזון‬
‫לעבור את הוושט נמשך כמה שניות‪.‬‬
‫תחנה שלישית‪ -‬הקיבה‬
‫•‬
‫הקיבה היא כיס שרירי גדול בצורת אגס והיא‬
‫מונחת מתחת לסרעפת בצד שמאל של הגוף‪.‬‬
‫נפח הקיבה הוא ‪ 2-3‬ליטרים‪.‬‬
‫•‬
‫הקיבה פתוחה מצד אחד לוושט שם נמצא‬
‫שסתום הבנוי משריר טבעתי ונקרא פי הקיבה‬
‫ומן הצד השני היא פתוחה לתריסריון שם‬
‫נמצא שסתום שנקרא שוער‪ .‬השוער הוא שריר‬
‫טבעתי וכאשר הוא מתכווץ נסגר הפתח ונמנע‬
‫מעבר של מזון מן הקיבה אל התריסריון‪.‬‬
‫•‬
‫בקיבה המזון נאגר לפני שהוא עובר למעי ובו‬
‫נעשה פירוק מכני בעזרת השרירים וראשית‬
‫הפירוק הכימי של החלבונים על ידי מיצי‬
‫הקיבה‪.‬‬
‫כשעה לאחר שהחל העיכול בקיבה מתחיל‬
‫השוער להיפתח ולהיסגר לסירוגין‪ .‬כל פתיחה‬
‫קצרה מאפשרת לכמות קטנה של מזון מעוכל‬
‫חלקית לעבור מהקיבה אל המעי הדק להמשך‬
‫העיכול‪.‬‬
‫•‬
‫מבנה הקיבה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דופן הקיבה עבה במיוחד והיא‬
‫עשויה מ ‪ 3‬שכבות שרירים‪:‬‬
‫אורכיים‪ ,‬טבעתיים ואלכסוניים‪.‬‬
‫כל שכבת שרירים מתכווצת בכיוון‬
‫אחר ‪ .‬התכווצות השרירים גורמת‬
‫ללישת המזון‪ ,‬תוך כדי ערבובו עם‬
‫המיצים המופרשים לקיבה‪.‬‬
‫בדופן הקיבה‪ ,‬הפונה כלפי החלל‬
‫הפנימי יש קפלים רבים המצופים‬
‫שכבת ריר הנקראת רירית‪ .‬קיפולי‬
‫השכבה הרירית מגדילים את‬
‫שטח הפנים של קיבה הבא במגע‬
‫עם המזון‪.‬‬
‫ברירית יש גומות ובהן שקועות‬
‫בלוטות רבות המפרישות את מיץ‬
‫הקיבה אל חלל הקיבה‪.‬‬
‫מיץ הקיבה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החומרים המופרשים מהתאים שבדפנות הקיבה (חומצה‬
‫מלחית‪ ,‬אנזימים‪ ,‬ריר וחומרי סיכה) ממלאים את חללה‬
‫בתמיסה המכונה "מיץ קיבה"‪ .‬החומצה המלחית עושה‬
‫את מיץ הקיבה לתמיסה חומצית מאוד‪ .‬למעשה ה‪pH -‬‬
‫הנמוך ביותר בגוף ברמה של ‪.1.5-2‬‬
‫החומצה המלחית מספקת סביבה חומצית הדרושה‬
‫לפעילות האנזימים מפרקי החלבונים הפועלים בקיבה‪.‬‬
‫החומצה משמשת גם לחיטוי‪ :‬היא הורסת חיידקים בלתי‬
‫רצויים שחדרו אל הקיבה עם המזון וע"י כך מונעת את‬
‫התרבותם‪.‬‬
‫במשך יממה‪ ,‬מופרשים כ ‪ 2.5‬ליטרים של מיץ קיבה‬
‫מתאי בלוטות הרירית‪.‬‬
‫הפירוק הכימי העיקרי בקיבה הוא של‬
‫החלבונים‪.‬‬
‫• בשכבה הרירית המצפה את הקיבה ישנם תאים מפרישי פרו‪-‬אנזים‬
‫פפסינוגן‪ ,‬חומצה מלחית ‪ HCl‬וריר [מיץ הקיבה]‪ .‬הסביבה‬
‫החומצית חיונית להפיכת הפרו‪-‬אנזים פפסינוגן הלא פעיל לצורתו‬
‫הפעילה – האנזים פפסין‪ ,‬הגורם לפירוק חלקי של חלבונים‪ ,‬כאשר‬
‫הוא תוקף ומפרק קשרים בין חומצות אמיניות מסוימות וע"י כך גורם‬
‫ליצירת חלבונים בעלי שרשרות קצרות יותר של חומצות אמיניות ‪.‬‬
‫שרשרות אלה ימשיכו ויתפרקו במעי ‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כיצד ייתכן שדופן הקיבה‪ ,‬שבנויה בעיקר מחלבונים‪ ,‬אינה מתפרקת‬
‫כתוצאה מפעילות הפפסין והחומצה המלחית?‬
‫• הסביבה החומצית שבקיבה היא הרסנית לכל סוגי התאים‪ .‬על‬
‫מנת שמיצי הקיבה לא יעקלו את דפנות הקיבה חלק מהתאים‬
‫המצפים את הדופן הפנימית מפרישים בהתמדה ריר צמיג ודביק‪,‬‬
‫היוצר שכבת מגן על פני השטח‪.‬‬
‫• מנגנון אחר הוא הצורה שבה מופרשים האנזימים מפרקי‬
‫החלבונים‪ .‬האנזימים האלה מופרשים כפרו‪ -‬אנזימים בלתי‬
‫פעילים והם הופכים לפעילים רק בחלל הקיבה הודות ל ‪pH‬‬
‫הנמוך השורר בה‪.‬‬
‫הפרעות במערכת העיכול‬
‫• החומצה המלחית‪ ,‬הדרושה לעיכול‬
‫המזון‪ ,‬נמצאת בקיבה בריכוז גבוה‪.‬‬
‫הקיבה עצמה מוגנת מפני החומצה‬
‫החזקה באמצעות ריר עבה ואת המעבר‬
‫החופשי של החומצה לוושט ולתריסריון‬
‫מונעים שסתומים בשני קצוות הקיבה‪.‬‬
‫אך במקרים מסוימים‪ ,‬בגלל פגיעה‬
‫בשכבה הרירית או בשרירי השסתומים‪,‬‬
‫החומצה פוגעת בדופן התריסריון‪ ,‬בוושט‬
‫או אף בקיבה עצמה‪ .‬פגיעות כאלה‬
‫יוצרות כיבים (פצעים דלקתיים)‬
‫בתריסריון ובקיבה או גורמות תחושת‬
‫צרבת בוושט‪.‬‬
‫הכיב‬
‫• הכיב הוא פצע המתפתח בדופן‬
‫התריסריון או בדופן הקיבה‪.‬‬
‫• בכיב שטחי‪,‬נהרסת השכבה הרירית‬
‫בלבד‪ .‬אבל אם השכבה הרירית נשחקת‪,‬‬
‫החומצה המלחית פוגעת בדופן עצמה‪.‬‬
‫כאשר הכיב עמוק‪ ,‬הפגיעה חודרת דרך‬
‫כל שכבות הדופן ויוצרת נקב ודימומים‪.‬‬
‫• בעבר סברו שהכיב נגרם בגלל הפרשה‬
‫מוגברת של חומצה מלחית בקיבה‬
‫הנובעת מאכילת יתר או כתוצאה‬
‫ממצבים של מתח נפשי וחרדה‪ .‬אך היום‬
‫יודעים שהכיב הוא מחלה זיהומית‪ ,‬והיא‬
‫נגרמת ע"י חיידק‪.‬‬
‫צרבת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יש מקרים ‪ ,‬ששריר השסתום בין הוושט‬
‫לקיבה נחלש ומיצי הקיבה עולים אל הוושט‪.‬‬
‫מאחר ודופן הוושט אינו מוגן מפני חומצה‪,‬‬
‫נוצרת דלקת בציפוי הפנימי שלו ודלקת זו‬
‫יוצרת תחושת צרבת‪.‬‬
‫מזונות עתירי שומן‪ ,‬משקאות מוגזים‪,‬‬
‫אלכוהול ועישון הם מסוג הדברים שעלולים‬
‫להחליש את שריר השסתום ולאפשר מעבר‬
‫חומרים ספוגי חומצה מהקיבה לוושט‪.‬‬
‫אם חומרים כאלה מגיעים לוושט בתדירות‬
‫גבוהה‪ ,‬יכול להיווצר כיב בוושט‪.‬‬
‫גם רמת אסטרוגן גבוהה בתקופת ההיריון‬
‫גורמת להחלשת שריר השסתום ובשל כך‬
‫יש תחושה של צרבת‪.‬‬
‫תחנה רביעית‪ -‬המעי הדק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המעי הדק הוא החלק העיקרי של‬
‫מערכת העיכול‪ ,‬בו מתבצע עיקר פירוקו‬
‫של המזון וממנו נספג המזון לדם‪.‬‬
‫המעי הדק הוא צינור מפותל‪ ,‬אורכו‬
‫אצל האדם הוא ‪ 6-7‬מ' והוא ממלא את‬
‫רוב חלל הבטן‪.‬‬
‫למעי מופרשים מיצי עיכול מכילי‬
‫אנזימים‪ ,‬המפרקים את רכיבי המזון‪.‬‬
‫דרך דופנות המעי נספגים אל תוך הדם‬
‫תוצרי העיכול וגם רכיבי מזון שלא‬
‫התפרקו‪ ,‬כמו מלחים‪.‬‬
‫תהליכי הפירוק והספיגה נעשים‬
‫לאורך כל צינור המעי‪ ,‬אך עיקר‬
‫הפירוק מתרחש בחלק הקדמי‪-‬‬
‫בתריסריון‪.‬‬
‫מעי הדק‪(-‬חזיר)‬
‫התריסריון‬
‫• החלק הראשון של המעי הדק‪ .‬אורכו אצל אדם הוא‬
‫כרוחב תריסר אצבעות (כ‪ 25-‬ס"מ) ומכאן שמו‪.‬‬
‫• אל התריסריון מגיעות מנות קצובות של בליל מזון‪,‬‬
‫דרך השוער שבקצה הקיבה‪.‬‬
‫• בתריסריון נעשה פירוק כימי של פחמימות‪ ,‬של‬
‫שומנים ושל חלבונים על ידי אנזימים ובסיוע‬
‫חומרים אחרים המופרשים לתוכו משלושה מקורות‪.‬‬
‫שניים מהם‪ -‬הכבד והלבלב‪ -‬הם איברים גדולים‬
‫הנפתחים אל התריסריון באמצעות צינורות‪ .‬המקור‬
‫השלישי הוא רירית התריסריון‪-‬רקמה עשירה‬
‫בבלוטות המפרישות ריר בסיסי‪.‬‬
‫• הריר הבסיסי המופרש מבלוטות הרירית מרפד את‬
‫דופנות הרירית ומגן עליהן מפני מיץ הקיבה שעלול‬
‫לפרק אותן‪.‬‬
‫• בליל המזון המגיע מהקיבה אל התריסריון הוא חומצי‬
‫וההפרשה הבסיסית של הרירית מנטרלת את‬
‫החומציות הגבוהה‪.‬‬
‫בלוטת הלבלב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הלבלב היא בלוטת הפרשה גדולה‪ ,‬הנמצאת‬
‫מתחת לקיבה וקשורה לתריסריון‪.‬‬
‫בלוטת הלבלב מפרישה הורמונים לדם לוויסות רמת הגלוקוז לדם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בלוטת הלבלב מפרישה אנזימים וחומרים שונים דרך צינור‬
‫אל התריסריון‪ .‬החומרים המופרשים מעלים את ה ‪ pH‬בסוף‬
‫התריסריון לניטרלי= ‪7-6‬ליצירת סביבה המתאימה לפעילות‬
‫האנזימים המופרשים מהלבלב‪.‬‬
‫האנזימים שהלבלב מפריש מפרקים רב סוכרים‪ ,‬שומנים וחלבונים‪.‬‬
‫כל קבוצת אנזימים פועלת על סוג אחר של מרכיב מזון‪.‬‬
‫פירוק הפחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים בתריסריון אינו מלא‪ .‬הפירוק‬
‫הסופי נעשה על ידי אנזימים אחרים המופרשים מדופן המעי הדק‬
‫ופועלים שם‪.‬‬
‫מלחי מרה‬
‫• נוזל המרה נוצר בתאי הכבד‪ ,‬נאגר בכיס המרה‬
‫ועובר אל התריסריון‪ .‬הוא מכיל ‪ 98%‬מים וכ‪2% -‬‬
‫מומסים שונים‪ ,‬בעיקר מלחי מרה וצבעי מרה‪.‬‬
‫• מלחי המרה נוצרים בכבד כתוצר של חילוף‬
‫חומרים בתהליך פירוק הכולסטרול‪.‬‬
‫• מלחי המרה מסייעים בפירוק השומנים ע"י‬
‫הפיכתם לתחליב‪.‬‬
‫מלחי מרה‪ -‬פירוק שומנים‬
‫• התחליב הוא חומר שעשוי מטיפות‬
‫זעירות של שומן‪ ,‬הפזורות בתוך נוזל‬
‫אחר אך אינן מתערבבות עימו‪.‬‬
‫• כאשר טיפות שומן גדולות מגיעות‬
‫אל המעי הדק‪ ,‬מלחי המרה‬
‫מתקשרים למולקולות השומן‪ .‬בדרך‬
‫זו מלחי המרה מפרקים את טיפת‬
‫השומן הגדולה והופכת אותה לטיפות‬
‫שומן זעירות‪ .‬טיפות אלו מתפזרות‬
‫בסביבה המימית כתחליב‪.‬‬
‫• התחלוב מגדיל את שטח המגע בין‬
‫השומן לבין האנזימים מפרקי‬
‫השומן ובכך מייעל את תהליך‬
‫הפירוק שלהם‪.‬‬
‫המעי הדק‪ -‬מבנה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫למעי הדק יש מבנה המותאם לשתי פעולות‬
‫‪ .1‬פירוק המזון‪.‬‬
‫‪ .2‬ספיגת תוצרי העיכול לדם‪.‬‬
‫קרום דק עוטף את המעי מבחוץ ומחבר אותו אל חלל‬
‫הבטן‪ .‬הקרום נקרא צפק ‪ .‬הוא מרושת בכלי דם וצינורות‬
‫לימפה המספקים לרקמות ולמעי את התרכובות הדרושות‬
‫לפעילותם‪ ,‬וקולטים מן המעי את המזון המעוכל‪.‬‬
‫הצפק מחזיק את המעי בחלל הבטן ובעיקר קושר את כלי‬
‫הדם למעי כדי שלא יקרעו כתוצאה מטלטולים שונים של‬
‫הגוף‪.‬‬
‫מבנה המעי הדק‬
‫• המעי הדק עשוי מכמה‬
‫שכבות‪ :‬שכבה רירית‬
‫פנימית עשירה בבליטות‬
‫שהם קפלים של דופן‬
‫צינור המעי‪.‬‬
‫• שיכבה שרירית חיצונית‬
‫עשויה משרירים טבעתיים‬
‫ומשרירי אורך המאפשרים‬
‫את ערבול המזון העברתו‬
‫לכיוון פי הטבעת ובין שתי‬
‫שכבות אלה יש רקמת‬
‫חיבור עשירה בכלי דם‬
‫מבנה המעי הדק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החלק הפנימי של המעי‬
‫הדק הוא רירית‪ .‬צד זה‬
‫עשוי בליטות שהם קפלים‬
‫של דופן צינור המעי‪.‬‬
‫נוסף לבליטות יש פיתולים‬
‫רבים שנקראים סיסים‪.‬‬
‫הסיסים הם שלוחות של‬
‫רירית המעי באורך של ‪1-3‬‬
‫מ"מ‪ .‬הם מרושתים בנימי‬
‫דם וצינורות לימפה‪.‬‬
‫בקרום הסיסים יש בליטות‬
‫זעירות הנקראות סיסונים‪.‬‬
‫הגדלת שטח פנים‬
‫• הקפלים‪ ,‬הסיסים והסיסונים בדופן הפנימית של‬
‫המעי מגדילים באופן ניכר את שטח הספיגה של‬
‫המזון המעוכל‪.‬‬
‫• ככל שגדל שטח המגע בין המעי לכלי הדם‪ ,‬כך‬
‫גדלה מהירות הספיגה של החומרים אל הדם‪.‬‬
‫המעי הדק עשיר בכלי הדם רבים המגבירים את‬
‫יעילות ספיגת המזון‪.‬‬
‫• בנוסף לספיגת המזון המעוכל‪ ,‬מידי יום נספגים‬
‫כ ‪ 7.5‬ליטרים של מים במעי הדק‪ .‬ספיגת המים‬
‫היעילה מונעת את התייבשות הגוף‪.‬‬
‫עיכול המזון‬
‫עיכול מכני וכימי‬
‫הפעולה‬
‫עיכול מכני‬
‫ריסוק המזון לחלקיקים‬
‫קטנים יותר בעלי אותו‬
‫מבנה כימי‪ ,‬הרטבתו‬
‫ברוק וערבובו‪.‬‬
‫אין שינוי של מבנה‬
‫החומר‪.‬‬
‫אין שינוי במולקולות‬
‫החומר‪.‬‬
‫עיכול כימי‬
‫פירוק המזון ליחידות‬
‫המבנה הבסיסיות‪.‬‬
‫פחמימות לחד סוכרים‬
‫שומנים לחומצות שומן‬
‫וטריגליצרידים‬
‫חלבונים לפפטידים‬
‫קצרים וחומצות אמינו‪.‬‬
‫מטרה‬
‫מקום‬
‫הגדלת יחס שטח פנים‬
‫לנפח לצורך הקלה על‬
‫העיכול הכימי‬
‫פה‬
‫ושט‬
‫קיבה‬
‫סיפוק חומרי הבניה של‬
‫הגוף‪.‬‬
‫אפשרות למעבר‬
‫החומרים דרך קרומי‬
‫התאים‪.‬‬
‫פה‬
‫קיבה‬
‫תריסריון ומעי דק‬
‫ע"י‬
‫שיניים‪ ,‬לשון‪ ,‬חך ריסוק‬
‫המזון וערבובו עם הרוק‪.‬‬
‫ערבוב המזון ע"י תנועות‬
‫הושט והפיכתו לעיסה‪.‬‬
‫ערבוב וריסוק המזון ע"י‬
‫תנועות שרירי הקיבה‪.‬‬
‫מעט ע"י עמילאז‬
‫אנזימים שונים הפועלים‬
‫לפירוק המזון‪.‬‬
‫מיץ קיבה ומלחי מרה‬
‫‪http://w3.kfar-olami.org.il/asaf/pedagogical/madai_haaim/digest/mada9_digest_meei.htm‬‬
‫במעי הדק ‪:‬‬
‫•פחמימות מתפרקות על ידי אנזימים לחד סוכרים‬
‫•חלבונים מתפרקים על ידי אנזימים לחומצות‬
‫אמינו‬
‫•שומנים מתפרקים על ידי אנזימים לגליצרול‬
‫וחומצות שומניות‬
‫שלבי עיכול המזון‬
‫ביולוגיה של האדם‪ ,‬עמ' ‪39‬‬
‫ענה על השאלות הבאות במחברתך ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.1‬תאר את מבנהו הפנימי של המעי הדק‪ .‬מהו היתרון במבנה זה‬
‫(התייחס למוריגים סיסים וסיסונים)?‬
‫‪ .2‬למה כוונתנו כאשר אנו אומרים " הגדלת שטח הפנים " ?‬
‫הגדלת שטח הפנים נעשית במערכת העיכול במספר תחנות‪ ,‬היכן?‬
‫ומהי תרומתה לעיכול? תוכלו להיעזר באתר הבא‬
‫‪http://www.snunit.k12.il/bioteach/chapter2/2‬‬‫‪2%20body.htm‬‬
‫‪.2‬תאר כיצד מבנה המעי מותאם לתפקודו ?‬
‫‪ .4‬לאן נספג המזון? מהו יעדו הסופי של המזון ?‬
‫הכבד‪-‬הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף האדם‪,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫משקלו כ ‪ 1.5‬ק"ג והוא נמצא בחלק‬
‫העליון הימני של הבטן‪ .‬בין‬
‫הסרעפת לבין כיס המרה‪.‬‬
‫בדרכם אל תאי הגוף‪ ,‬תוצרי‬
‫העיכול עוברים תחילה דרך הכבד‪.‬‬
‫הכבד מהווה צומת בין מערכת‬
‫העיכול ובין שאר רקמות הגוף‪.‬‬
‫חלק מתוצרי העיכול ממשיכים‬
‫מהכבד אל תוך הגוף מבלי שחל‬
‫בהם שינוי‪.‬‬
‫חלק אחר נאגר בתאי הכבד ונשלח‬
‫אל התאים לפי הצורך‪.‬‬
‫חלק נוסף מתוצרי העיכול עובר‬
‫שינויים לפי צורכי תאי הכבד ותאי‬
‫הגוף‪.‬‬
‫כבד בגוף האדם‬
‫מבנה הכבד‬
‫• אל הכבד של אדם מבוגר מגיע בכל דקה באמצעות וריד‬
‫השער‪ ,‬כ ‪ 1.25‬ליטר דם ממערכת העיכול (מהמעי‬
‫והקיבה)‪ .‬דם זה מכיל את רכיבי המזון שנספגו מהמעי אל‬
‫הדם‪ .‬חלק מהשומנים והוויטמינים הנמסים בשומן‪ ,‬מגיעים‬
‫אל הכבד באמצעות נוזל הלימפה‪.‬‬
‫• בנוסף‪ ,‬בכל דקה מגיע כ ‪ 0.5‬ליטר דם מהלב דרך עורק‬
‫הכבד‪ .‬הדם הזה מספק את החמצן הדרוש לקיום‬
‫התהליכים המתקיימים בכבד‪.‬‬
‫• וריד השער ועורק הכבד מתחברים לצינור אחד ובכבד‬
‫הצינור המשותף מתפצל לסעיפים קטנים‪ .‬סעיפים אלו‬
‫מספקים תוצרי עיכול וחמצן לכל אחד מתאי הכבד‪.‬‬
‫תפקודי הכבד‬
‫• תאי הכבד הם מעין מעבדה כימית‪ ,‬אשר מבצעת‬
‫מאות פעילויות שונות‪.‬‬
‫• הכבד חיוני לחילוף החומרים של תוצרי העיכול‬
‫ולשמירת הסביבה הפנימית הקבועה של הגוף‪.‬‬
‫לכבד יש ‪ 3‬תפקידים עיקריים בגוף והם‪:‬‬
‫• ייצור ואגירה‪.‬‬
‫• ניקיון הגוף ופירוק חומרים‪.‬‬
‫• נטרול רעלים שהגוף מייצר והפרשת חומרים‬
‫רעילים מגוף‪.‬‬
‫ייצור ואגירה‬
‫במטרה לשמור על הומיאוסטזיס בגוף‬
‫• הכבד מעביר את תוצרי פירוק המזון לחלקי הגוף‬
‫השונים‪ -‬כל תוצרי המזון שנעכלו במעיים ועברו‬
‫לדם מגיעים תחילה לכבד וממנו לשאר חלקי הגוף‪.‬‬
‫במטרה לשמור על הסביבה הפנימית הקבועה של‬
‫הגוף‪.‬‬
‫ייצור ואגירה‬
‫במטרה לשמור על הומיאוסטזיס בגוף‬
‫יצור גליקוגן מגלוקוז ואגירתו לשעת הצורך‪ -‬רק חלק‬
‫קטן מהגלוקוז עובר דרך הכבד ללא שינוי‪ .‬רוב‬
‫הגלוקוז הופך בכבד לגליקוגן (רב סוכר‪ ,‬חומר‬
‫תשמורת) והוא נאגר בו לשעת הצורך‪.‬‬
‫בין הארוחות ובעת צום‪ ,‬חלק מהגליקוגן הופך‬
‫לגלוקוז ומשתחרר לדם‪ .‬באופן כזה הכבד מווסת‬
‫את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה‬
‫של גלוקוז לתאים לשם הפקת אנרגיה‪.‬‬
‫מחלה‪ :‬מנגנון התיקון לא יכול לתקן‬
‫תיאור מצב חדש‪:‬‬
‫עליה ברמת הגלוקוז‬
‫בדם‬
‫תיאור פעולת מנגנון תיקון‪:‬‬
‫עליה בהפרשת אינסולין מהלבלב‪ ,‬העלייה ברמת‬
‫האינסולין בדם גורמת לעליה בכניסת הגלוקוז‬
‫לתאים וליצירה מוגברת של גליקוגן בכבד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חלה ירידה בהפרשת גלוקגון מהלבלב‪.‬‬
‫שינוי‪ ,‬גורם משפיע‪ :‬אכילת‬
‫מזון עשיר בפחמימות‬
‫מצב תקין‬
‫שינוי‪ ,‬גורם משפיע‪:‬‬
‫צום‪ ,‬העדר גלוקוז במזון‬
‫תיאור מצב חדש‪ :‬ירידה‬
‫ברמת הגלוקוז בדם‬
‫תיאור פעולת מנגנון תיקון‪:‬‬
‫עליה בהפרשת גלוקגון מהלבלב‪ ,‬מביאה לשיחרור גלוקוז‬
‫ממאגר הגליקוגן בכבד ובשרירים ולעליית רמת הגלוקוז‬
‫בדם‪ .‬במקביל חלה ירידה ברמת האינסולין המופרש‬
‫מהלבלב והקטנת חדירות התאים לאינסולין‪.‬‬
‫מחלה‪ :‬מנגנון התיקון לא יכול לתקן‬
‫ייצור ואגירה‬
‫במטרה לשמור על הומיאוסטזיס בגוף‬
‫• הכבד מייצר ומפרק חלבונים‪ -‬הכבד הוא "מפעל"‬
‫לייצור ולפירוק חלבונים‪.‬‬
‫• מצד אחד‪,‬רבים מהחלבונים הדרושים לגוף נוצרים‬
‫בתאי הכבד מחומצות אמיניות ‪ ,‬שהגיעו אליו‬
‫ממערכת העיכול‪ .‬ומצד שני‪ ,‬הכבד מפרק חלבונים‬
‫המגיעים לדם בעקבות מותם של תאים בגוף‪.‬‬
‫מפירוק חלבונים אלה נוצרים בכבד תוצרי לוואי‬
‫רעילים המגיעים עם הדם לכליות ומופרשים בשתן‪.‬‬
‫תפקיד הכבד‪ :‬ייצור ואגירה (המשך)‬
‫הכבד מסוגל לייצר תאי דם אדומים בשעת חירום‪.‬‬
‫• כאשר הגוף חולה במחלות שגורמות הרס של מוח‬
‫העצם‪ ,‬נוצרים תאי דם אדומים בכבד ובטחול‪.‬‬
‫הכבד מייצר שומניים ואוגר אותם‪ .‬בשעת הצורך הוא‬
‫משחרר את השומנים לדם‪ .‬עיקר ייצור הכולסטרול‬
‫בגוף נעשה בכבד‪ .‬הכולסטרול חיוני לבניית קרומי‬
‫התאים ותורם ליציבותם המכאנית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא‬
‫מהווה חומר מוצא לחומרים סטרואידים כמו‬
‫הורמוני מין וויטמינים שונים‪.‬‬
‫תפקיד הכבד‪ :‬ייצור ואגירה‬
‫(המשך)‬
‫הכבד אוגר מינרלים וויטמינים מסוימים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫הכבד אוגר את ויטמין ‪ ,A‬את רוב הויטמינים‬
‫מקבוצת ‪ B‬ואת הויטמינים ‪ E‬ו ‪ .D‬הכבד‬
‫משמש כמקום מאגר ‪.‬של המינרלים ברזל ועוד‪.‬‬
‫הכבד אחראי על היווצרות הורמונים בגוף ויצירת‬
‫חלבונים‪.‬‬
‫בכבד נוצרים חלבוני הדם וכן חלק גדול מהחומרים‬
‫המשתתפים בתהליכי קרישת הדם‪.‬‬
‫תפקיד שני‪ :‬ניקיון הגוף ופירוק חומרים‬
‫א‪ .‬הכבד מנקה את הגוף מחומרים שהגוף אינו זקוק להם‬
‫כגון‪ -‬חיידקים שמגיעים דרך המעי הגס‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכבד מייצר את "מלחי המרה"‪ ,‬נוזל שנאגר בכיס המרה‬
‫הנמצא ליד הכבד וממנו מוזרם אל התריסריון ועוזר‬
‫בפירוק ועיכול חומרים שומניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכבד גם מייצר תאי דם חדשים והורס תאי דם ישנים‪.‬‬
‫ד‪.‬אנזימים המצויים בכבד מפרקים חומרים מזיקים המגיעים‬
‫לעיתים לדם ובניהם חומרים רעילים המצויים בתרופות‪.‬‬
‫הכבד מנטרל רעלים שהגוף מייצר‪.‬‬
‫‪ .1‬הכבד מסלק גם את האמוניה‪ -‬אמוניה המשתחררת בעת פירוק‬
‫החומצות האמיניות עלולה להיות רעילה ולגרום נזק לגוף‪ .‬בכבד‬
‫יש מנגנון המבטל את רעילותה של האמוניה ע"י קשירתה ל ‪co2‬‬
‫ויצירת שיתנן‪ .‬שהוא חומר פחות רעיל‪ ,‬המופרש בשתן‪.‬‬
‫‪ .2‬הכבד מסלק גם את הבילירובין‪ -‬הבילירובין הוא תוצר פירוק של‬
‫ההמוגלובין‪ .‬כאשר תא דם אדום מתפרק‪ ,‬משתחרר ממנו‬
‫ההמוגלובין‪ .‬החלבון גלובין והברזל ממוחזרים בגוף ואילו שארית‬
‫המולקולה הופכת לפיגמנט צהוב שנקרא בילירובין‪ .‬הבילירובין‬
‫רעיל לגוף הוא נע בזרם הדם עד שהוא מגיע לכבד ‪ .‬משם הוא‬
‫מסולק לכיס המרה וממנו הוא מועבר למעי ומופרש אל מחוץ לגוף‬
‫בצואה‪.‬‬
‫האלכוהול הוא אויבו הגדול של הכבד‬
‫•‬
‫כאשר שותים משקה אלכוהולי‪ ,‬האלכוהול עובר במהירות רבה‬
‫מהמעי לדם‪ ,‬ומגיע לכבד‪.‬‬
‫• בתאי הכבד מתרחש פירוק של האלכוהול על‪-‬ידי אנזימים‪ .‬מקצת‬
‫תוצרי הפירוק של האלכוהול הם רעילים ומזיקים לתאי הכבד אף‬
‫יותר מן האלכוהול עצמו‪ .‬אם מצטברת כמות גדולה של תוצרי פירוק‬
‫האלכוהול בזמן קצר‪ ,‬הכבד לא מצליח לפנות את כל הכמות בבת‪-‬‬
‫אחת‪.‬‬
‫• תוצרי הפירוק של האלכוהול‪ ,‬המצטברים בכבד לאורך זמן‪ ,‬גורמים‬
‫לדלקת‪ ,‬המובילה בהמשך להרס תאים בכבד‪ .‬מותם של תאי כבד‬
‫מרובים גורם ליצירת צלקות גדולות (נמק) ברקמת הכבד‪ ,‬שהן‬
‫הסימן לשחמת כבד‪ .‬ככל ששטח הצלקות גדל‪ ,‬והשחמת מתרחבת‪,‬‬
‫קטן מספר תאי הכבד הבריאים המבצעים את תפקודיו החשובים‬
‫של הכבד‪ .‬השחמת היא מחלה קטלנית! רבים מהמכורים לאלכוהול‬
‫מתים ממנה‪.‬‬
‫השתלת כבד‬
‫• לכבד יש עוד תכונה מיוחדת‪ :‬הוא האיבר היחיד‬
‫שמסוגל לצמוח מחדש‪ .‬בזכות עובדה זו ניתן‬
‫להוציא חלק של כבד מאדם חי ולהשתילו בחולים‬
‫שזקוקים לכבד חדש‪ .‬הכבד צומח בתוך כמה‬
‫חודשים לגודל שמספיק לתפקוד ולחיים תקינים‪.‬‬
‫תחנה חמישית‪ -‬המעי הגס‬
‫• כל החומרים שאינם‬
‫מתפרקים במעי הדק‬
‫ואינם נספגים מתוכו‬
‫ממשיכים את דרכם בתוך‬
‫צינור העיכול ומגיעים אל‬
‫המעי הגס‪.‬‬
‫• במעי הגס נמשך פירוק‬
‫המזון על ידי אנזימים‬
‫המגיעים מהמעי הדק ועל‬
‫ידי חיידקים הנמצאים‬
‫במעי הגס‪.‬‬
‫מבנה המעי הגס‬
‫•‬
‫•‬
‫(‬
‫•‬
‫אורך המעי בגס קצר יחסית (‪1-1.5‬מ')ואין בו סיסים לכן‬
‫שטח הספיגה שלו קטן‪.‬‬
‫פעולתו העיקרית היא לספוג את המים משאריות המזון‪.‬‬
‫‪ 500-600‬מ"ל בליל מזון מגיעים מידי יום אל המעי הגס‬
‫ומתוכם נספגים אל הדם כ ‪ 400‬מ"ל מים‪) .‬‬
‫פעולת השרירים במעי הגס היא איטית וחלשה ולכן המזון‬
‫שלא נספג במעי הדק שוהה במעי הגס זמן רב (‪12-24‬‬
‫שעות)‪ .‬ככל שהמזון שוהה יותר זמן במעי הגס‪ ,‬הצואה‬
‫המופרשת יבשה יותר‪.‬‬
‫תחנה אחרונה‪ -‬המעי הישר‬
‫• מזון שלא התעכל‪ ,‬וכן תאים מתים של מערכת‬
‫העיכול ומיקרואורגניסמים חיים ומתים נדחפים ע"י‬
‫תנועת שרירי המעי הגס אל המעי הישר‪.‬‬
‫• לחץ הצואה מגרה את קצות העצבים שבדפנות‬
‫המעי הישר‪ .‬כתגובה מתרופפים השרירים‬
‫הטבעתיים הסוגרים את פי הטבעת והצואה‬
‫יוצאת החוצה‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫‪.1‬עיכול מכני של המזון בתהליך העיכול מתרחש‪:‬‬
‫א‪ .‬בפה בלבד‬
‫ב‪ .‬בוושט ובפה‬
‫ג‪ .‬בוושט ובקיבה‬
‫ד‪ .‬בפה ובקיבה‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫‪ .2‬פעולת הלעיסה‪:‬‬
‫א‪ .‬משפרת את העיכול האינזימטי על ידי הקטנה של‬
‫שטח הפנים של המזון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפוררת את המזון בפה ועל ידי כך מגדילה את שטח‬
‫הפנים של המזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהווה חלק מתהליך העיכול הכימי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתבצעת בעיקר על ידי השיניים החותכות והניבים‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫‪ .3‬תפקידה העיקרי של הקיבה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬פרוק הפחמימות‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרוק השומנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ספיגת המזון המעוכל‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרוק החלבונים‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫‪ .4‬הלבלב (הפנקריאס) נקרא בלוטת עיכול‪ ,‬כי הוא‬
‫מפריש‪:‬‬
‫א‪ .‬אנזימים‪ ,‬המפרקים חומרי מזון בתריסריון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנזימים‪ ,‬המפרקים חומרי מזון בתוך הלבלב‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנזימים‪ ,‬המפרקים חומרי מזון בתוך התאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אנזימים‪ ,‬המווסתים את ה‪ pH -‬בתוך המעי‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫‪ .5‬פגיעה פנימית בכבד של יונק מבוגר גורמת‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬ל‪-‬‬
‫• א‪ .‬ירידה בכמות אנזימי העיכול במעי‪.‬‬
‫• ב‪ .‬הפרעה בפרוק החומצות האמיניות‪.‬‬
‫• ג‪ .‬עליה ברמת השתנן שבדם‪.‬‬
‫• ד‪ .‬הפרעה ביצירת כדוריות דם אדומות‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חלבונים נאכלים יכולים להיספג במערכת‬
‫העיכול ולעבור לדם רק לאחר ש‪-‬‬
‫א‪ .‬התפרקו לחומצות אמינו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפכו לחלבוני הגוף של הניזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגיעו לכבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפכו לתחליב בתריסריון‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫•‬
‫כשהמזון מועבר מהקיבה אל המעי במערכת‬
‫העיכול של היונקים‪ ,‬נפסקת פעולתם של אנזימי‬
‫הקיבה‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בכול קטע נעכלים חומרי מזון שונים‪.‬‬
‫אנזימים אלה רגישים לשינוי טמפ' ‪.‬‬
‫אנזימים אלה רגישים לשינוי ‪ ( PH‬חומציות )‪.‬‬
‫עיכול החלבונים מסתיים בקיבה‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫•‬
‫ההסבר לכך שהקיבה אינה מעכלת את עצמה‬
‫הוא‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מיצי הקיבה מופרשים רק בנוכחות מזון כאשר המזון נמצא‬
‫בה זמן קצר‪.‬‬
‫האנזימים המופרשים ע"י הקיבה אינם מעכלים חלבונים‬
‫אלה רק בנוכחות חומצה‪.‬‬
‫התכווצויות הקיבה מונעות את עיכולה‪.‬‬
‫הריר המופרש ע"י רירית הקיבה מגן על תאיה‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫•‬
‫מה עובר בדרך כלל מהמעי הדק אל המעי הגס ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חומרי מזון שלא עוכלו ונוזל‪.‬‬
‫מנות של בליל מזון המוכן לספיגה‪.‬‬
‫מזון שעיכולו לא הסתיים‪.‬‬
‫מים‪.‬‬
‫אז נבחן את עצמנו ‪....‬‬
‫‪ .6‬אחרי ארוחה עשירה בפחמימות יהיה הריכוז‬
‫הגלוקוז הנכנס לכבד גבוה במידה ניכרת מרכוז‬
‫הגלוקוז בדם היוצא מן הכבד‪ ,‬מפני ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הגלוקוז מתפרק בכבד ומנוצל על ידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכבד מתפרקות הפחמימות לאבני הבניין שלהן‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגלוקוז הופך ברובו לגליקוגן הנאגר בכבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגלוקוז נאגר בכבד בצורת חד סוכר ומשתחרר לפי צורכי‬
‫הגוף‪.‬‬
‫בבליוגרפיה‬
..apps/ww/page.aspx?ws=7c9d/clickit3.ort.org.il •
‫תל השומר‬-‫מערכת העיכול‬
http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1864&lang=HEB
•
‫צליאק ומערכת העיכול‬
http://w3.kfar-olami.org.il/asaf/pedagogical/madai_haaim/digest/mada9_digest_meei.htm
•
‫ אסף‬-‫ ביה"ס עמי‬-‫מעי דק מעי גס‬
http://w3.kfar-olami.org.il/asaf/pedagogical/madai_haaim/madaim_9/digestive.ppt
•
‫ מצגת‬-‫מעי דק ומעי גס‬
1995 ‫ אורנה כהנא‬,‫תזונה באדם ובבעלי חיים – ת"ל‬
•
http://bioteach.snunit.k12.il/chapter2/2-2%20body.htm
•
‫סנונית –מערכת העיכול‬
1995 ‫ אורה כהנא‬,‫ הוצאת ת"ל‬-‫תזונה באדם ובבעלי חיים‬
•