Transcript הפרעות שינה- שלומית ביטון

‫שלומית ביטון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הגדרת השינה‬
‫תאים במערכת החיסון המשפיעים על הקשר‬
‫בין מערכת החיסון לשינה‬
‫הפרעות שינה והשפעתן על מערכת החיסון‬
‫השפעתן של מחלות אוטואימוניות על השינה‬
‫הקשר בין הפרעות בשינה לסרטן‬
‫שינה היא‪:‬‬
‫• ירידה במודעות ובקשר עם הסביבה‪.‬‬
‫• ירידה בתנועתיות ובפעילות‬
‫השרירים‪.‬‬
‫• הפחתה משמעותית של התנהגות‬
‫רצונית‪.‬‬
‫• מחזור ערות‪-‬שינה על פני היממה‬
‫• נשלט על ידי ‪ ,Suprachiasmatic Nucleus‬שנמצא‬
‫מעל תצלובת הראייה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המחזור מותאם לאור‪-‬חושך‪ -‬אור משבש מלטונין‪.‬‬
‫מלטונין מופרש מבלוטת האצטרובל בערך שעתיים לפני‬
‫שהאדם רגיל לישון והפרשתו מסתיימת קרוב לשעת‬
‫ההתעוררות‪.‬‬
‫המלטונין מכונה גם 'הורמון החושך'‪ ,‬והוא הורמון טבעי‬
‫ממשפחת האינדולמינים‪ ,‬המשפיע על תהליכים רבים‬
‫בגוף‪.‬‬
‫יש הבדלים אישיותיים ופיזיולוגיים בין אנשים‪ .‬יש שעות‬
‫שבהם פחות עייפים ויהיה יותר קשה להירדם‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ציטוקינים הם חלבונים שמיוצרים ע"י לויקוציטים ותאים‬
‫אחרים‪ ,‬שמתפקדים כמתווכים בין‪-‬תאיים ופועלים על מספר‬
‫רקמות מטרה‪.‬‬
‫ציטוקינים מהווים מתווכים של שינויים בשינה הקשורים‬
‫בהפחתת זיהום‪.‬‬
‫יש ציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים ואנטי‪-‬דלקתים‪.‬‬
‫יש כמה סוגים של ציטוקינים שיש להם חשיבות בויסות שינה‪.‬‬
‫‪ IL-1‬מגביר שינת ‪.SWS‬‬
‫‪ TNF-α‬מקדם שינה במחלות כרוניות‪.‬‬
‫• הכימוקינים הם סוג של ציטוקינים‪ ,‬אשר גורמים‬
‫לתנועה מכוונת של תאי מערכת החיסון לכיוונם‪ .‬כל‬
‫הכימוקינים קשורים בחומצה אמינית‪ .‬לכל כימוקין‬
‫מבנה מסודר וברור ויש רצפטור שקולט את הכימוקין‬
‫הזה ורק אותו (ספציפי אליו)‪.‬‬
‫• ‪( CC Chemokines‬סוג של כימוקינים) מתפקדים‬
‫כמתווכים של שינויים של השינה במחקרים של‬
‫מחלות הקשורות לפגיעה חיסונית (כמו ‪.)HIV‬‬
‫ישנן מספר השערות לגבי דרך ההשפעה של כימוקינים‬
‫על השינה‪:‬‬
‫‪ .1‬הכימוקינים פועלים ישירות על נוירונים המשנים שינה‪.‬‬
‫‪ .2‬הכימוקינים משפיעים על הפרשה של‬
‫נוירוטרנסמיטורים ועל פעילות סינפטית‪.‬‬
‫‪ .3‬הכימוקינים פועלים בצורה לא ישירה על ידי גרייה של‬
‫סינתזה של חומרים המעורבים בויסות שינה‪.‬‬
‫• במודלים של חיות נמצא שישנה ירידה בתנועת‬
‫הלימפוציטים בשינה (יחסית לעירות)‪ ,‬אך אין‬
‫הבדל בכמויות‪.‬‬
‫• תאי ‪( Natural Killers‬לימפוציטים שתפקידם לחסל‬
‫תאי גוף שנדבקו בנגיפים או שהתפתחו לתאים‬
‫סרטניים) מתווכים בקשר בין שינה תקינה ולא‬
‫תקינה למערכת החיסון‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיוון הקשר אינו‬
‫ברור לחלוטין‪ ,‬כמו גם השפעתם על השינה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תדירות‪ :‬כ‪ 30%-‬מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה‬
‫סוגים‪ :‬כ‪ 80-‬הפרעות שינה שונות מופיעות במדריך הפרעות‬
‫השינה (‪ .)ICSD‬הפרעות השינה נבדלות זו מזו בגורמיהן‪,‬‬
‫שלבי השינה עליהם הן משפיעות ורמת החומרה שלהן‪.‬‬
‫גורמים להפרעות שינה‪ :‬בעיות רפואיות כרוניות‪ ,‬שינויים‬
‫במחזור הצירקדיאני‪ ,‬שימוש בתרופות‪ ,‬שימוש באלכוהול או‬
‫עישון‪ ,‬דיכאון‪ ,‬לחץ‪ ,‬חרדה‪ ,‬הפרעות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫הפרעות השינה משפיעות על‪ :‬קוגניציה‪ ,‬ריכוז‪ ,‬קשב‪ ,‬בעיות‬
‫נפשיות‪ ,‬תאונות‪.‬‬
Preston, Capellini, McNamara, Barton & Nunn, 2009 :‫מקור‬
Preston, Capellini, McNamara, Barton & Nunn, 2009 :‫מקור‬
‫שם ההפרעה‬
‫אינסומניה‬
‫‪Sleep Apnea‬‬
‫‪Excessive‬‬
‫‪Daytime‬‬
‫‪Sleepiness‬‬
‫נרקולפסיה‬
‫פגיעה חיסונית ופיזיולוגית‬
‫סימפטומים‬
‫* ירידה ברמת התגובתיות של תאי‬
‫קושי בהתחלת שינה‪ ,‬קושי‬
‫ה‪NK-‬‬
‫לשמור על רצף השינה‪,‬‬
‫יקיצות מוקדמות ואיכות שינה * פגיעה בחיסוניות הטבעית‬
‫גרועה‪.‬‬
‫* שינויים סימפטטים‪ ,‬אנדוקרינים‬
‫ונוירונליים‬
‫* אבנורמליות בתפקוד הציטוקין‬
‫הפרעה בנשימה‪ ,‬במעבר‬
‫‪.TNF-α‬‬
‫אוויר ובחמצן בדם במהלך‬
‫השינה‬
‫* עלייה בכמות הציטוקינים הפרו‪-‬‬
‫דלקתיים‪ ,‬ירידה בכמות הציטוקינים‬
‫האנטי‪-‬דלקתיים ובכמות הנוגדנים‪.‬‬
‫* עלייה בכמות הנטרופילים‪.‬‬
‫* עלייה ברמת הציטוקינים‬
‫קושי להישאר במצב עירני‬
‫וכניסות תכופות למצב שינה הדלקתיים ‪ IL-6‬ו‪.TNF-α‬‬
‫* פגיעה אוטואימונית גורמת להרס‬
‫התקף שינה נרקולפטי‪,‬‬
‫קטפלקסיה‪ ,‬שיתוק הירדמות‪ ,‬נוירוני ה‪ hypocretin-‬ועקב כך יש‬
‫פגם בתקשורת הנוירונלית‬
‫יקיצות ליליות והתנהגות‬
‫בהיפותלמוס‪.‬‬
‫אוטומטית‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אינסומוניה‪ :‬קושי בהתחלת שינה‪ ,‬קושי לשמור על רצף‬
‫השינה‪ ,‬יקיצות מוקדמות ואיכות שינה גרועה (‪.)ICSD‬‬
‫שכיחות‪ 10-15% :‬מהאוכלוסיה‪.‬‬
‫במחקר של ‪ :Irwin et al.‬ישנה עלייה ברמת‬
‫הנוראפיניפרין בזמן השינה וירידה ברמת התגובתיות של‬
‫תאי ה‪ ,NK‬פגיעה במערכת הסימפטטית (המערכת‬
‫שמכינה את הגוף למצבי לחץ) ובמערכת החיסון‪.‬‬
‫תוצאות אלו מעידות על כך שאינסומניה קשורה לעוררות‬
‫סימפטטית לילית ופגיעה בחיסוניות הטבעית‪.‬‬
‫• דום נשימה בשינה (‪ :)sleep apnea‬סוג של הפרעה‬
‫בנשימה‪ ,‬במעבר אוויר ובחמצן בדם במהלך‬
‫השינה‪ ,‬מה שגורם ליקיצות ליליות‪ ,‬בדרך כלל‬
‫כ‪ 10-30‬שניות‪.‬‬
‫• נמצא שהכמות של הציטוקין ‪ TNF-α‬עולה אצל‬
‫אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה‪.‬‬
‫• ירידה בכמות הציטוקינים האנטי‪-‬‬
‫דלקתיים‪.‬‬
‫שם המחלה‬
‫מהות הפגיעה‬
‫פגיעה בשינה‬
‫מנגנון אפשרי שמסביר‬
‫את הפגיעה בשינה‬
‫איידס (‪)AIDS‬‬
‫וירוס ה‪ HIV-‬תוקף תאים‬
‫של מערכת החיסון וגורם‬
‫לכשל במערכת החיסון‬
‫* עלייה בשנת ה‪SWS-‬‬
‫* יקיצות במהלך הלילה‬
‫* אבנורמליות בשנת‬
‫‪REM‬‬
‫טרשת נפוצה‬
‫‪Multiple‬‬
‫‪Sclerosis‬‬
‫דלקת פרקים‬
‫‪Rheumatoid‬‬
‫‪arthritis‬‬
‫* עייפות‬
‫מחלה אוטואימונית‬
‫הפוגעת במעטפת המיאלין * ‪PLM‬‬
‫* נרקולפסיה‬
‫של האקסונים‬
‫* עייפות‬
‫מחלה אוטואימונית‬
‫דלקתית שבה מתפתחים * שינה מפורקת‬
‫* עירנות ממושכת‬
‫נוגדנים נגד מרכיבים של‬
‫* יעילות שינה נמוכה‬
‫רקמות מפרקים‬
‫* ירידה ב‪SWS-‬‬
‫* עייפות‬
‫מחלה אוטואימונית‬
‫* איכות שינה גרועה‬
‫כרונית הפוגעת במספר‬
‫רקמות בגוף‬
‫* עלייה בכמות הציטוקינים‬
‫הפרו‪-‬דלקתיים ‪IL-1‬‬
‫וה‪TNF-α‬‬
‫* ביטוי לא תקין של‬
‫‪glycoprotein 120‬‬
‫עלייה בציטוקינים‬
‫הפרודלקתיים ‪TNF-a‬‬
‫ו‪IL-1β‬‬
‫אבנורמליות של ציטוקינים‬
‫לופוס‬
‫‪Systemic‬‬
‫‪lupuskupux‬‬
‫‪erythematosus‬‬
‫‪Creutzfeldt-Jacob‬‬
‫כלבת‬
‫אבנורמליות של ציטוקינים‬
‫חלבונים נורמליים הופכים‬
‫לפתוגנים וגורמים לפגיעה‬
‫נוירולוגית‬
‫* עלייה בשנת ה‪SWS-‬‬
‫* ירידה בעירנות‬
‫* שינויים בשנת ‪REM‬‬
‫פגיעה במנגנונים נוירונליים‬
‫של שינה‬
‫נגיף התוקף את מערכת‬
‫העצבים המרכזית‬
‫* ירידה בשנת ‪NREM‬‬
‫* עלייה בשעות העירות‬
‫* אינסומניה‬
‫שינויים מוחיים הגורמים גם‬
‫לשינויים בשינה‬
‫• מחלה אוטואימונית הינה מחלה שבה תאי מערכת‬
‫החיסון מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים‬
‫תאים ורקמות של הגוף עצמו‪ ,‬במקום לתקוף‬
‫פולשים חיצוניים‪.‬‬
‫• ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים‬
‫והרס של רקמות המתרחשים באזור כלשהו בגוף‬
‫ללא סיבה ברורה‪ .‬ברקמה הפגועה קיימת חדירה‬
‫של לימפוציטים מסוג ‪ T‬ההורגים תאים וגורמים‬
‫לנזקים שונים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ HIV‬הינו וירוס הגורם לכשל של מערכת החיסון‪ .‬בעקבות‬
‫כשל זה‪ ,‬האדם הנושא את הוירוס נדבק בזיהומים‪ .‬מקרי‬
‫המוות בעקבות ההדבקות בוירוס ה‪ HIV‬אינם מתרחשים‬
‫כתוצאה מהוירוס עצמו‪ ,‬אלא מהפגיעה שלו במערכת‬
‫החיסון‪.‬‬
‫שינה אצל נשאי ‪ HIV‬משתנה כבר בשלבים הראשונים של‬
‫הזיהום‪ ,‬הרבה לפני שהוא מתפתח לאיידס‪.‬‬
‫כאשר נגיף ה‪ HIV‬גורם ל‪ AIDS‬נוצרת ירידה בשנת ה‪.SWS-‬‬
‫השינה הופכת ל"מפורקת" וקיימת הפרעה משמעותית‬
‫בארכיטקטורת השינה הנורמלית‪.‬‬
‫במודלים של חיות נמצא שחתולים הנגועים ב‪ HIV‬סובלים‬
‫מהתנהגות שינה‪/‬עירות לא מאורגנת ופחות שנת ‪.REM‬‬
‫• אחת ההשערות לפגיעה בשינה אצל נשאי ‪HIV‬‬
‫היא שינוי בפעילות הציטוקינים‪ :‬עלייה בכמות ה‪IL-‬‬
‫‪ 1‬וה‪.TNF-α‬‬
‫• השערה נוספת היא ביטוי לא תקין של‬
‫‪( glycoprotein120‬מולקולה שיש לה תפקיד‬
‫חיסוני)‪.‬‬
‫סרטן הוא שם כולל למספר מחלות שבהן תאים‬
‫בגוף מתחלקים בצורה לא מבוקרת ויוצרים גידול‬
‫ממאיר‪ .‬התאים הסרטניים מתפשטים בגוף‬
‫(גרורות) דרך זרם הדם או חללי הגוף‪.‬‬
Eismann, Lush & Sephton, 2009
‫• כ‪ 20%-‬מהתושבים העירוניים עובדים במשמרות‪.‬‬
‫• אנשים העובדים במשמרות סובלים יותר‬
‫מאינסומניה‪ ,‬חסכי שינה ועייפות במהלך היום‪.‬‬
‫• במחקר של ‪ Hansen‬נמצא ש‪ :‬לנשים שעבדו‬
‫במשמרות לילה לפחות חצי שנה יש סיכוי גדול‬
‫יותר ללקות בסרטן השד מאשר נשים בעלות‬
‫אותן נתונים שאינן עובדות במשמרות לילה‬
‫(‪)Hansen, J., 2001) .)Odds Ratio=1.5‬‬
‫• במחקר ישראלי שנעשה באוניברסיטת חיפה‬
‫(‪ :)Kloog, Haim, Stevens, Barchana & Portnov, 2008‬הסיכוי ללקות בסרטן‬
‫השד אצל אוכלוסיות החשופות לאור בלילה הוא בכ‪ 73%‬יותר מאשר אצל‬
‫אוכלוסיות אשר אינן חשופות לאור בלילה‪.‬‬
‫•‬
‫לנשים שישנו פחות מ‪ 6-‬שעות בלילה יש סיכוי גבוה יותר ללקות בסרטן השד‬
‫יחסית לנשים שישנו ‪ 9‬שעות בלילה ויותר (‪.)Verkasalo et al., 2005‬‬
‫•‬
‫לנשים שעובדות במשמרות לילה יש יותר סיכוי ללקות בסרטן המעי הגס‬
‫מאשר נשים שאינן עובדות במשמרות לילה (‪.)Schernhammer et al., 2003‬‬
‫•‬
‫למה זה קורה? לסיכוי ללקות בסרטן יש קשר לחשיפה לאור במהלך הלילה‪.‬‬
‫שינויים בעיתוי החשיפה לאור‪/‬חושך גורמים לשינויים במחזורים פיזיולוגיים שונים‬
‫כגון מחזורי השינה‪/‬עירות ורמות המלטונין‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קיימות אינטרקציות מורכבות בין שינה לבין מערכת‬
‫החיסון‪.‬‬
‫משתנים מתווכים‪ :‬מאפיינים פסיכולוגיים ואנדוקרינים‪.‬‬
‫יש גם קשרים ישירים‪.‬‬
‫מערכת החיסון משפיעה על השינה באמצעות ציטוקינים‪,‬‬
‫כימוקינים ולימפוציטים‪.‬‬
‫שינה גרועה או חסך שינה עלולים לגרום לבעיות חיסוניות‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הקשר בין מערכת החיסון לפרסומניות‬
‫הגורמים החיסוניים הפוגעים בשינה במחלות‬
‫אימוניות ונוירולוגיות‪ ,‬מלבד ציטוקינים‪.‬‬
‫ההשפעות של תאי ה‪ NK-‬על השינה‪.‬‬
‫הקשר בין הפרעות שינה לסוגי סרטן נוספים‪.‬‬