תרופות

Download Report

Transcript תרופות

‫תרופות‬
‫הדרישות מתרופה‬
‫‪ ‬פעילות על גורם המחלה ולא על המאכסן‬
‫‪ ‬יעילות נגד גורם המחלה‬
‫‪ ‬ללא תגובות לוואי‬
‫‪ ‬מגע בין התרופה לבין גורם המחלה‬
‫‪ ‬אי מטבוליזם של תרופה לפני הפעילות‬
‫‪ ‬התפרקות וסילוק התרופה לאחר הפעילות‬
‫מושגים‬
‫‪ -Selective toxicity ‬כושרה של התרופה להרוג או‬
‫לעכב מיקרואורגניזמים מבלי לפגוע בתא המאכסן‬
‫‪ ‬אינדקס תרפויטי‪ -‬מתאר את מידת הנזק שהתרופה גורמת‬
‫לטפיל‪ ,‬יחסית לנזק שנגרם למאחסן‬
‫אנטיביוטיקה‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 1929‬דיווח‬
‫אלכסנדר פלמינג על‬
‫תצפית שערך‪ :‬מושבות‬
‫של החיידק‬
‫סטפילוקוקוס נעלמו‬
‫ממצע הגידול או ליתר‬
‫דיוק החיידקים עברו‬
‫ליזיס (תמס)‬
‫כשהתפתחה בקרבתן‬
‫פטריית העובש‬
‫פניצילום ‪.‬‬
‫‪ ‬עברו ‪ 11‬שנה עד שהצליחו החוקרים צ'ן ופלורי למצות‬
‫כמות ניכרת של החומר שהופרש על ידי הפיטריה‬
‫פניצילום נוטטום ‪ -‬את הפניצילין‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 1941‬החלו להשתמש בפניצלין לצורכי רפואה ‪,‬‬
‫וכבר במלחמת העולם השנייה ניצלו חייהם של רבים‬
‫הודות לזריקות פניצילין‪.‬‬
‫אנטיביוטיקה‪ -‬תרכובת המיוצרת ע"י מיקרוארגניזמים‬
‫שבכמויות קטנות מסוגלת להרוג מיקרואורגניזמים אחרים‬
‫‪ -Broad spectrum‬פעילות נגד טווח רחב של פתוגנים‬
‫‪ -Narrow spectrum‬פעילות נגד טווח צר של פתוגנים‬
‫‪ -Bactericidal‬הורג חיידקים‬
‫‪ -Bacteriostatic‬מעכב גידול חיידקים‪ ,‬בעל השפעה הפוכה‬
‫טווחי פעילות של אנטיביוטיקות שונות‬
‫אתרי פעילות האנטיביוטיקה‬
‫סינטזת דופן החיידק‬
‫סינטזת חלבונים‬
‫סינטזת חומצות גרעין‬
‫‪ DNA‬או ‪RNA‬‬
‫סינטזת מטבוליטים חיוניים‬
‫לתא‬
‫פגיעה בדופן החיידק‬
‫דופן החיידק מכילה מרכיב ייחודי‬
‫פפטידוגליקן‬
‫אנטיביוטיקה‪ ,‬כמו פנצילין‪ ,‬צפלוספורין‬
‫מונעות סינטזה של דופן חדשה לחיידק‬
‫נוצרים בנים של "אוזני ארנבת"‬
‫החיידק מתפוצץ בגלל הפרשי ריכוזים‬
‫אוסמוטיים‬
Penicillins
O
CH3
S
R
C
NH
CH C H
C
CH3
O
C
N
CH
B-lactam ring
Common nucleus
COOH
Penicillins
O
CH3
S
Penicillin G
CH2
C
NH
Ampicillin
O
CH2
CH
NH2
C
CH3
O
Penicillin V
CH C H
C
N
CH
Common nucleus
Common nucleus
COOH
‫משפחת הפנצילינים ‪b-lactam‬‬
‫מעל ‪ 50‬תרכובות שונות‬
‫‪Bactericidal‬‬
‫חלקם טבעיים‬
‫חלקם מיוצרים בתהליך סינטטי‬
‫לכל אחד שייר צדדי ייחודי‬
‫מעכב פעילות של קישור ובניית הפפטידוגליקן‬
‫– ‪Monobactams‬‬
‫– ‪Cephalosporins‬‬
‫‪‬מעל ‪ 70‬תרכובות שונות‬
‫‪‬מבנה דומה לפנצילין‬
‫‪‬עמידים ל ‪penicillinases‬‬
‫‪‬טווח פעילות יותר רחב‬
‫‪‬לא תלויים ב ‪pH‬‬
‫– ‪Vancomycin‬‬
‫‪‬משתמשים נגד חיידקי ‪ staphylococ‬המיצרים‬
‫‪penicillinase‬‬
‫פגיעה בסינטזת חלבונים‬
‫יש הבדל במבנה הריבוזומים של האאוקריוטים )‪(80S‬‬
‫והפרוקריוטים )‪(70S‬‬
‫‪ Chloramphenicol‬וכן ‪ erythromycin‬נקשרים לתת‬
‫היחידה הגדולה של הפרוקריוטים‬
‫‪ Tetracyclines‬נקשר לתת היחידה הקטנה של‬
‫הפרוקריוטים‬
‫קישור לתת היחידה מונע פעילות של הריבוזום ומונע סינטזה‬
‫של חלבונים או גורם ליצירה של חלבונים פגומים‬
‫פגיעה בממברנת החיידק‬
‫‪ Polymixin‬בעל קצה הידרופילי וקצה הידרופובי הדומה‬
‫לפוספוליפידים של הממברנה‬
‫נקשר לפוספוליפידים ומערער את יצבותם‬
‫נוצרים חורים בממברנה‬
‫יעיל נגד חיידקי גרם שלילי‬
‫עלול להזיק לתאים אאוקריוטיים‬
‫‪ amphotericin B‬מבנה דומה לסטרול שנמצא בממברנה של‬
‫פיטריות ולכן פוגע במבנה הממברנה‬
‫פגיעה בסינטזת חומצות גרעין‬
‫‪ AZT‬מונע העתקה של ה‪DNA -‬‬
‫‪ Rifampin‬מעכב ‪ RNA pol‬מונע סינטזה של‬
‫‪RNA‬‬
‫פגיעה ביצירת מטבוליטים‬
‫‪ sulfa drugs‬דומות במבנה ל ‪PABA, para‬‬
‫‪aminobenzoic acid‬‬
‫החיידק משתמש בחומר אבל לא מצליח להשתמש בתוצר‬
‫או שהתוצר רעיל לתא‬
NH2
NH2
SO2NH2
COOH
Sulfanilamide
Para-aminobenzoic acid
(PABA)
‫תרופות נגד פיטריות‬
‫פטריות הם יצורים אאוקריוטיים ולכן קשה למצא אתרי פעילות סלקטביים נגדם‬
‫התרופות מכוונות ל‪:‬‬
‫פגיעה בממברנה בעיקר ביצירת הסטרולים‬
‫ממברנות אאוקריוטיות מכילות כולסטרול לעומת פטריות‬
‫המכילות ‪ergosterol‬‬
‫פגיעה בתהליכים תוך תאיים‬
‫‪ -Polyenes‬בעיקר מדובר ב‪ Amphotericin B -‬וכן ‪nystatin‬‬
‫נוצרים ע"י ‪Streptomyces‬‬
‫נקשרים לסטרולים בדופן הפטריה‬
‫רעיל לאדם ולכן ניתן בצורה חיצונית‬
‫‪ Imidazoles‬וכן ‪ triazoles‬מעכבי סינטזת של סטרול‬
‫בעלי אפיניות נמוכה לאנזימים תאיים‬
‫ניתן להשתמש חיצונית או פנימית‬
‫‪ Griseofulvin‬מיוצר ע"י פנצילין‬
‫מעכב מיטוזיס‬
‫ניתן לשימוש פנימי‬
‫מצטבר בקרטין ונמצא בציפורן‪ ,‬שיער‪ ,‬עור‬
‫הטיפול בפטריות קשה מכמה סיבות‪:‬‬
‫‪ ‬מסיסות נמוכה של התרופות‬
‫‪ ‬רעילות לתאי הגוף‬
‫‪ ‬קליטה נמוכה ע"י התאים‬
‫הצורך בתרופות יעלות נגד פטריות עולה בעיקר בגלל‬
‫העלייה במספר ההדבקות בגלל פרטים עם כשל חיסוני‬
‫(נרכש או בגלל טיפול)‬
‫טיפול אנטי ויראלי‬
‫‪ ‬נגיפים הם טפילים מוחלטים לכן קשה למצא תרופות נגד‬
‫נגיפים שלא יפגעו במנגנונים התאיים (רעילות נמוכה)‬
‫‪ ‬עיקר המאמצים מתמקדים בפיתוח תרכיבים חיסוניים‬
‫‪ ‬לתרופות הקיימות יש פעילות ספציפית נגד נגיפים‬
‫מסוימים ומכוונות לשלב מסוים במחזור ההתרבות‬
‫‪ Interferons ‬הוא חלבון הנוצר באופן טבעי כתגובה‬
‫להדבקה בנגיף‬
‫– פועל נגד תאים מודבקים ולא ספציפי לנגיף מסוים‬
‫– תופעות לוואי קשות‬
‫תרופות אנטי ויראליות‬
‫‪Amantadine ‬‬
‫‪‬פועל נגד נגיף ‪influenza‬‬
‫‪ ‬מונע כניסת הנגיף לתא או מונע את ההתפשטות שלו‬
‫‪Thiosemicarbazone (Methisazone) ‬‬
‫‪‬פועל נגד נגיף האבעבעות‬
‫‪‬מעכב את תרגום ה‪ mRNA -‬הויראלי‬
‫ אנלוגים של חומצות גרעין‬
thymidine ‫ הוא אנלוג של‬Idoxuridine
HSV 1 ‫ פועל נגד זיהום בעין ב‬
O
O
O
HOCH2
N
C
C
C
N
I
CH3
N
O
HOCH2
O
OH
Thymidine
C
N
C
O
OH
Idoxuridine
‫‪ Acyclovir‬הוא אנלוג של ‪Guanine‬‬
‫‪‬פועל נגד ‪HSV‬‬
‫‪‬רק אנזימים של הנגיף יכולים להשתמש בחומר‬
‫‪‬עוצר את סינטזת ה ‪ DNA‬של הנגיף‬
‫‪‬פועל רק בתאים הנגועים בנגיף ההרפס‬
‫‪ AZT, azidothymidine‬הוא אנלוג של ‪Thymidine‬‬
‫‪‬פועל נגד נגיף ה‪AIDS -‬‬
‫‪‬מעכב את ‪ DNA polymerase‬של ‪HIV‬‬
O
O
'
'
O
HOCH2
5'
N
C
C
C
N
4'
1'
OH
2'
CH3
N
O
C
HOCH2
5'
O
3'
CH3
N
C
O
4'
1'
3'
2'
N3
Thymidine Azidothymidine
(AZT)
‫בעיות בשימוש בתרופות‬
‫‪ ‬דיכוי והשמדת הפלורה הטבעית‬
‫‪ ‬רגישות יתר‪ ,‬רעילות לכליות‪ ,‬פגיעה במח העצם‬
‫‪ ‬התפתחות של זנים עמידים לתרופות‬
‫‪ ‬בארה"ב בשנה אחת בלבד נפטרו למעלה ‪ 13000‬איש מזיהומים‬
‫עמידים‬
‫‪ ‬בירושלים נמצא כי בגני ילדים של עובדי בתי חולים יש עליה‬
‫בשכיחות זנים עמידים של חיידקים‬
‫עמידות‬
‫פלסמיד – מקטע ‪ DNA‬חוץ‬
‫תאי המקודד לחלבון שמקנה‬
‫עמידות‪.‬‬
‫המקטע עובר בין חיידקים‬
‫שונים ע"י וירוסים‬
‫(בקטריופאג'ים)‪ ,‬העברה‬
‫ישירה מחיידק לחיידק או‬
‫העברת מקטע ‪ DNA‬בלבד‬
‫מנגנונים לעמידות של חיידקים‬
‫‪ ‬יצירת אנזימים העמידים לתרופה‬
‫‪‬‬
‫‪ b-lactamase‬שמפרק את טבעת ה‪ b-lactam -‬של הפנצילין‬
‫‪ ‬ירידה בחדירות הממברנה‬
‫‪ ‬עמידות לטטרציקלין בגלל ירידה בפעילות המשאבות של ממברנת‬
‫החיידק‬
‫‪ ‬שינוי באתר הקישור לתרופה‬
‫‪ ‬עמידות לאריתרומיצין בגלל שינוי באתר הקישור לריבוזום‬
‫רכישת העמידות‬
‫‪ ‬מוטציה‪ -‬שינוי של ריצפי ‪DNA‬‬
‫‪ ‬פלסמידים‪ -‬העברה ‪ conjugation‬של מידע בין חיידקים‬
‫שונים ואף זנים שונים‬
‫הלחץ הסלקטיבי גורם לאוכלוסיה כולה להפוך לעמידה‬
‫התמודדות‬
‫‪ ‬שינוי מדיניות של שימוש באנטיביוטיקה (דוגמת ביה"ח‬
‫שניידר לילדים)‬
‫‪ ‬שימוש בתרופות צרות טווח ולא רחבות טווח שלא לצורך‬
‫‪ ‬שינוי דרכי עבודה כדי למנוע העברת זיהומים (לדוגמא‬
‫מחלקת ‪ ICU‬בשע"צ‪ ,‬סטיקר לעודד שטיפת ידיים)‬
‫‪ ‬חיפוש חיסונים‬