Transcript מבוא למיקרוביולוגיה

‫מבוא למיקרוביולוגיה‬
‫ד"ר מור פריד – קורס ממשק חליבה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫מהי מיקרוביולוגיה?‬
‫מיקרו = זעיר‬
‫ביו = חיים‬
‫לוגיה = תורה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫אבי המיקרוביולוגיה‬
‫• אנטוני ואן לוונהוק ‪1632-‬‬
‫‪ ,1723‬הולנד‬
‫• הראשון לראות תאים ויצורים‬
‫זעירים במיקרוסקופ שפיתח‬
‫בעצמו‬
‫• דגם מי גשם "חיות קטנות"‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫מיון עולם החי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קארל פון לינה ‪1707-1778‬‬
‫שבדיה‪ ,‬בוטנאי ורופא‬
‫‪Systema Naturea 1735‬‬
‫שם קצר ומדויק‪ ,‬דו‪-‬שמי‪,‬‬
‫תיאור הגיוני‬
‫למשל יונקים ‪mammals‬‬
‫(עטין = ‪) mamma‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫טקסונומיה‬
‫חלוקה ע"פ תכונות חיצוניות‬
‫משותפות (ללא ידע גנטי‪)...‬‬
‫ממלכה‬
‫מערכה‬
‫מחלקה‬
‫סדרה‬
‫משפחה‬
‫סוג‬
‫מין‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫• לינה התייחס רק לשתי ממלכות‪:‬‬
‫בעלי חיים וצמחים‬
‫• כיום מקובל לחלק לשתי על‪-‬‬
‫ממלכות‪:‬‬
‫‪ .1‬פרוקריוטה‪:‬‬
‫ממלכת החיידקים האמיתיים וממלכת‬
‫החיידקים הקדומים‬
‫‪ .2‬איאוקריוטה‪:‬‬
‫ממלכת הצומח‪ ,‬ממלכת הפטריות‬
‫וממלכת בעלי החיים‬
‫‪ 3‬ממלכות לפי ‪Ernst Haekel‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫טקסונומיה ‪ -‬דוגמאות‬
‫על ממלכה ‪-‬‬
‫איאוקריוטה‬
‫ממלכה – בעלי חיים‬
‫מערכה – בעלי‬
‫חוליות‬
‫מחלקה ‪ -‬יונקים‬
‫סדרה – שסועי פרסה‬
‫משפחה ‪ -‬פריים‬
‫סוג ‪ -‬פר‬
‫מין – ?‬
‫על ממלכה ‪-‬‬
‫איאוקריוטה‬
‫ממלכה – בעלי חיים‬
‫מערכה – בעלי‬
‫חוליות‬
‫מחלקה ‪ -‬יונקים‬
‫סדרה – טורפים‬
‫משפחה ‪ -‬כלביים‬
‫סוג ‪ -‬כלב‬
‫מין – ?‬
‫על ממלכה ‪ -‬פרוקריוטה‬
‫ממלכה – איאובקטריה‬
‫מערכה –‬
‫פרוטיאובקטריה‬
‫מחלקה – גאמא‪-‬‬
‫פרוטאובקטריה‬
‫סדרה – אנטרובקטריאה‬
‫משפחה ‪-‬‬
‫אנטרובקטריאציאה‬
‫סוג ‪ -‬אשריכיה‬
‫מין – ?‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫תא פרוקריוטי מול איאוקריוטי‬
‫• ההבדל העיקרי הוא היעדר גרעין תא בו מאורגן‬
‫המטען הגנטי בתא הפרוקריוטי‬
‫• בתא פרוקריוטי חסרים מבנים פונקציונלים‬
‫מסודרים "אברונים"‬
‫• לעומת זאת בפרוקריוטה יש דופן תא‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫הגדרת החיידקים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ישנן חלוקות שונות להגדרה של קבוצות החיידקים‪:‬‬
‫לפי צביעה (צביעת גרם)‬
‫לפי תנאי גידול מיטביים – טמפרטורה‪ ,‬חמצן‪ ,‬רמת‬
‫‪ ,pH‬ריכוז המלח‪.....‬‬
‫לפי צורת החיידק (מורפולוגיה)‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫דופן תא החיידק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לדופן התא תפקידים בהגנה מפני לחצים‬
‫אוסמוטים‪ ,‬תנאי סביבה משתנים‪ ,‬העברת מידע‬
‫מהסביבה החיצונית פנימה‪ ,‬חלוקת התא‬
‫דופן תא החיידקים עשויה "שלד" פפטידוגליקן‬
‫ייחודי‬
‫דופן התא מחלקת את החיידקים לשני סוגים‬
‫עיקריים (גרם ‪ +‬וגרם ‪)-‬‬
‫דופן התא היא המטרה לפעילות חומרים‬
‫אנטימיקרוביאלים‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫דופן תא חיידק‬
‫גרם חיובי‬
‫דופן תא חיידק‬
‫גרם שלילי‬
‫בממברנה החיצונית‬
‫יש ‪LPS‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫צביעת גרם‬
‫• החיידקים לרב חסרי צבע‪.‬‬
‫• הצביעה נועדה לאבחנה‬
‫ראשונה בין סוגי‬
‫החיידקים‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫מורפולוגיה (צורה)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גודל תא החיידק – מיקרונים בודדים‬
‫(תא איאוקריוטי עשרות‪-‬מאות‬
‫מיקרונים) ‪ 1‬מיקרון = מיליונית המטר‬
‫צורות שונות‪:‬‬
‫נקד= כדור‪ cocuus -‬בצברים או‬
‫שרשראות‬
‫מתג = בציל – לרב בשלשלאות‬
‫מתג מפותל = ויבריו‬
‫סלילי – לרב כבודדים‬
‫• שוטון = פלגלה = לתנועה‬
‫• פילי = להיצמדות‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫‪ E.Coli‬עם שוטונים‬
‫‪ E.Coli‬עם פילי‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫סטאפ‪.‬אוראוס‬
‫אנטרקס‬
‫א‪.‬קולי‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫תנאי סביבה משתנים‬
‫• החיידקים זקוקים לצורך קיום במקור אנרגיה‪,‬‬
‫טמפרטורה מתאימה‪ ,pH ,‬חמצן ‪.-/+‬‬
‫• דרישה לחמצן‪:‬‬
‫• חמצן חיוני לגדילה = אירובים מוחלטים (מיעוט‬
‫החיידקים)‬
‫• היעדר חמצן חיוני לגדילה = אנ‪-‬אירובים מוחלטים‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫דרישה לטמפרטורה‬
‫= טרמופילים‬
‫טמפרטורות ביניים (סביב ‪ 30‬מעלות) = מזופילים‬
‫= פסיכרופילים‬
‫איזו קבוצה בעייתית במחלבה?‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫רביה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רביה אל‪-‬מינית‬
‫הנפוצה‪ :‬חלוקת התא לשניים‬
‫(בינארית)‬
‫נבגים )‪ :(spore‬יצירת תא נוסף‬
‫בעלי "מזווה"‪ ,‬רדום עד לשינוי‬
‫בתנאי הסביבה‬
‫הנצה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫רביה – המשך‪..‬‬
‫• זמן דור = הזמן הדרוש לאוכלוסיית חיידקים‬
‫להכפיל את מספרה‬
‫• א‪.‬קולי = ‪ 20‬דקות בתנאי מעבדה‬
‫• קצב מוטציות גבוה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫שלבים בגידול החיידקים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שלב הסתגלות – יצור‬
‫חומרים בתא‪ ,‬אין רביה‬
‫שלב אקספוננציאלי –‬
‫רביה מואצת בקצב זמן‬
‫הדור‬
‫שלב סטטי – אוכלוסיה‬
‫גדלה‪ ,‬זמינות חומרים‬
‫פחתה‪ ,‬אין רביה‬
‫שלב תמותה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫פתוגניות החיידקים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פתוגניות היא היכולת לחולל מחלה‬
‫פתוגניות הוא תהליך רב גורמי התלוי ב‪:‬‬
‫מערכת החיסון של המאכסן‬
‫התכונות הוירולנטיות של החיידק‬
‫מספר החיידקים בחשיפה הראשונה‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫פתוגניות – המשך‪...‬‬
‫• כולנו נושאים חיידקים‬
‫(מערכת העיכול‪ ,‬עור‪,‬‬
‫נשימה)‬
‫• כולם נחשפים כל העת‬
‫לחיידקים – אוויר‪ ,‬מים‪ ,‬מזון‬
‫• באופן תקין החשיפה אינה‬
‫מזיקה תודות למנגנוני הגנה‬
‫יעילים‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫• רוברט קוך ‪,1843-1910‬‬
‫רופא גרמני‬
‫• גילה את חיידק השחפת‪,‬‬
‫פיתח שיטה לגידול חיידקי‬
‫אנתרקס במעבדה‬
‫• קבע את "הנחות קוך" = כדי‬
‫לקבוע שאורגניזם הוא‬
‫פתוגן‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫פוסטולטים של קוך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החיידק חייב להימצא במאכסן החולה‬
‫חייבים לבודד את החיידק מהחולה ולגדלו‬
‫בתרבית טהורה‬
‫החיידק שבודד חייב לגרום למחלה כאשר יוצג‬
‫לפרט רגיש (הוקעה)‬
‫יש לבודד שנית את החיידק מהפרט בו בצענו‬
‫הוקעה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫שלבים בתהליך הפתוגני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העברה‪/‬חשיפה = אירוסול‪ ,‬מגע‪ ,‬עיכול‪..‬‬
‫היצמדות = לתאי אפיתל‬
‫חדירה והתפשטות = יש החודרים לתא מקומי‬
‫ויש העוברים לזרם הדם ומתפשטים לאיברים‬
‫נוספים‬
‫הפרשת חומרים "מנטרלים" סביבה (בקיבה)‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫הפגיעה במאכסן‬
‫• אקסוטוקסינים= חלבונים המופרשים ע"י‬
‫החיידק‪ ,‬בעלי פעילות אנזימטית הרסנית‬
‫בעלי אפקט אקוטי (עד מוות) ‪ -‬בוטוליזם‪,‬‬
‫אנטרקס‪.‬‬
‫במידה והמאכסן שורד יפעלו נוגדנים‬
‫מנטרלים כנגד הטוקסין‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫הפגיעה במאכסן‬
‫• אנדוטוקסינים=רכיבים טוקסיים ממעטפת החיידק‪,‬‬
‫למשל ‪. LPS‬‬
‫מפעילים באופן לא ספציפי את מערכת החיסון‪.‬‬
‫• הפעלת מערכת החיסון באופן הפוגע במאכסן‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫אבחון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זיהוי החיידק במעבדה חיוני לטיפול בפרט‬
‫ובקהילה (זיהוי מחלות מדבקות)‬
‫האבחון הפשוט והזול במעבדה מתבסס על תרבית‬
‫נקייה של החיידק‬
‫מתבססים על תכונות מורפולוגיות ומטבוליות‬
‫ביצוע מבחני רגישות ככלי עזר לקביעת הטיפול‬
‫המתאים‬
‫שיטות מולקולריות מתקדמות‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫טיפול אנטימיקרוביאלי‬
‫• עיקור = סילוק כל החיידקים באופן לא‬
‫סלקטיבי‪ .‬למשל בתהליך של חום ‪ 121‬מעלות‬
‫• חיטוי = הורדת מספר החיידקים בסדר גודל‬
‫משתנה‬
‫• חומרים אנטימיקרוביאלים הם סלקטיבים‬
‫לחיידקים מבלי לפגוע במאכסן‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫טיפול אנטימיקרוביאלי‬
‫• נחלקים לשתי קבוצות‪:‬‬
‫• בקטריוצידים = הורגים‬
‫• בקטריוסטטים = מעכבים‬
‫גידול‬
‫המונח אנטיביוטיקה מתייחס רק לחומרים ממקור‬
‫ביולוגי (מיוצר ע"י פטריות‪ ,‬חיידקים)‪ ,‬להבדיל‬
‫מחומרים כימיים שסונטזו באופן מלאכותי ואינם‬
‫קיימים בטבע‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫גילוי האנטיביוטיקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אלכסנדר פלמינג ‪1881-1955‬‬
‫סקוטלנד‬
‫רופא ומדען‬
‫סלקטיביות של חומרים קוטלי‬
‫חיידקים (בעקבות ‪)1WW‬‬
‫גילוי הפניצילין ‪( 1928‬עובש על‬
‫צלחת חיידקים)‬
‫‪ – 1941‬יצור מסחרי של פניצילין‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫אופן פעילות אנטיביוטיקה‬
‫• פגיעה בדופן התא = עיכוב יצירת פפטידוגליקן=‬
‫בקטריוצידי למשל פניצילין‪ ,‬צפלוספורין‪ .‬אין הגנה על‬
‫התא מפני הסביבה והוא נהרס‬
‫• פגיעה ביצירת חלבונים תוך תאיים (מרבית‬
‫הבקטריוסטטים) – גנטמיצין‪,‬טטרציקלין‬
‫• פגיעה בסינטזה של החומר הגנטי (בקטריוצידי)‪,‬‬
‫קווינולון‬
‫• פגיעה במטבוליזם‪ ,‬למשל של ח‪.‬פולית = בקטריוסטטי‬
‫‪TMS‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫• אנטיביוטיקה תעבוד בשילוב המערכת החיסונית של‬
‫המאכסן‬
‫• אינדקס תרפויטי = היחס בין המינון הרעיל למאכסן למינון‬
‫האפקטיבי (למינון הרעיל לחיידק)‬
‫מה עדיף‪ ,‬אינדקס תרפויטי גבוה או נמוך??‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫מבחן רגישות לאנטיביוטיקה‬
‫עמיד או רגיש?‬
‫עמיד או רגיש?‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫גורמים המשפיעים על הצלחת הטיפול‬
‫האנטיביוטי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אופן המתן – אורלי‪ ,‬סיסטמי‪ ,‬טופיקלי‪ ,‬תוך‪-‬עטיני‬
‫מינון – ריכוז‬
‫משך הטיפול‬
‫פיזור בגוף הפרט‬
‫עמידות החיידק‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫עמידות לאנטיביוטיקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עמידות קלינית מתרחשת כאשר ‪ MIC‬נדרש גבוה‬
‫מהמינון אליו ניתן להגיע מבלי לפגוע במאכסן‬
‫השינויים יכולים לנבוע מ‪:‬‬
‫חדירות ירודה של האנטיביוטיקה לתא החיידק‬
‫אינאקטיבציה של האנטיביוטיקה ע"י אנזימים תוך‬
‫תאיים‬
‫שינויים באתר המטרה של האנטיביוטיקה‬
‫כל זאת כתוצאה ממוטציות‪ ,‬ברירה טבעית‪,‬‬
‫בקטריופאז'‬
‫השימוש באנטיביוטיקה חייב להיות מושכל!!‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫אבחון מולקולרי‬
‫• כיום שיטות מולקולריות מהוות חלק חשוב‬
‫מתפקוד המעבדה המודרנית‪.‬‬
‫• ישנן שיטות שונות לדיאגנוסטיקה מולקולרית‬
‫במעבדה‪.‬‬
‫• העקרון הוא אבחון של מולקולות חומצות גרעין‬
‫ספציפיות שמקורן במיקרואורגניזם‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫דנ"א‬
‫• החומר הגנטי של כל היצורים החיים (למעט מיעוט‬
‫וירוסים)‬
‫• מולקולה סלילית דו‪-‬גדילית (המבנה פורסם בשנת‬
‫‪ 1953‬ווטסון וקריק )‬
‫• בנוי מרצפים של נוקלאוטידים‪ .‬גן בנוי מ ‪ 500‬עד‬
‫‪ 10,000‬בסיסים‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫• דנ"א מורכב מ‪ 4 -‬בסיסים‪:‬‬
‫‪ACGT‬‬
‫• הצירופים השונים של ‪ 4‬הבסיסים יוצרים‬
‫את מגוון הגנים‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫זואונוזה‬
‫• מחלה ראשונית של בע"ח העוברת לאדם באופן‬
‫ישיר או עקיף עם אוכלוסיית בע"ח הנגוע‬
‫• ברוצלה – מגע ישיר(הפרשות) עקיף (גבינה)‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫זואונוזה‬
‫דבר‬
‫ליסטריה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫נגיפים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חומר גנטי עטוף מעטפת‬
‫חלבונית (קפסיד)‬
‫גודלם ‪ 50-10‬ננומטר‬
‫צורות שונות ומשתנות‪-‬‬
‫כדור‪ ,‬אליפסה‪ ,‬מקל‪..‬‬
‫טפילים אובליגטורים‪.‬‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫הגדרת נגיפים‬
‫מיון ע"פ החומר הגנטי‪:‬‬
‫• דנ"א או רנ"א‬
‫• סליל יחיד או כפול‬
‫• ישר או מעגלי‬
‫מיון ע"פ המבנה‪:‬‬
‫• סימטריה‬
‫• מעטפת שומנית כן ‪/‬לא‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫מחזור חיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היצמדות‬
‫חדירה לתא המאכסן‬
‫השלת הקפסיד‬
‫יצור חומר גנטי נגיפי וחלבונים בתוך התא‬
‫בניית הנגיפים החדשים‬
‫שחרור – ע"י הרס התא או הנצה‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫נגיפים ‪ -‬דוגמאות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כלבת‬
‫פה וטלפיים‬
‫רוטה‬
‫שפעת‬
‫הרפס‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫טיפול נגד נגיפים‬
‫• רובם רגישים לחום ולתנאי סביבה קשים‪ ,‬אך‬
‫יש יוצאים מהכלל השורדים גם בהקפאה‬
‫• בעייתיות בטיפול מכיוון שהם יחידה אחת עם‬
‫התא המאכסן‬
‫• קשה ליצור ספציפיות של תרופה לנגיף‪ ,‬בעיה‬
‫של רעילות למאכסן‬
‫האם אנטיביוטיקה יעילה נגד נגיפים??‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫טיפול מונע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חיסונים‬
‫חיסון עצמי של הגוף ע"י יצירת נוגדנים‬
‫חיסון מלאכותי ‪:‬‬
‫פעיל = חי או מומת‬
‫סביל‬
‫יש נגיפים המאופיינים בקצב מוטציות‬
‫גבוה‪ – HIV ,‬קשה לפתח חיסון נגדם‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬
‫תועלת מיקרואורגניזם לאדם ‪ /‬לחיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מזון‪ :‬גבינות‪ ,‬יין‬
‫איכות הסביבה (פירוק כתמי נפט)‬
‫הנדסה גנטית –הפקת אינסולין‬
‫(ניצול זמן דור מהיר)‬
‫חיידקי הכרס‬
‫טיפול אנטיסרטני‬
‫הדברה ביולוגית‬
‫המועצה לענף החלב בישראל ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב‬