מצגת בנושא - אנטיאוקסידנטים

Download Report

Transcript מצגת בנושא - אנטיאוקסידנטים

‫רדיקלים חופשיים הם צורונים כימיים אטומיים או‬
‫מולקולריים בעלי אלקטרונים לא מזווגים‪ ,‬בדרך‬
‫כלל כתוצאה ממספר אי זוגי של אלקטרונים‪ .‬מצב‬
‫זה אינו יציב כימית על פי רוב ולכן הרדיקלים‬
‫משתתפים בקלות בתגובות כימיות‪.‬‬
‫בגוף נוצרים מספר סוגי רדיקלים חופשיים‪ ,‬ביניהם‬
‫בעיקר רדיקלי חמצן‪ ,‬שנוצרים כתוצרי לוואי באופן‬
‫טבעי בתהליך הנשימה וממלאים בגוף תפקידים‬
‫חיוניים‪ ,‬כמו קטילת חיידקים ויצירת חיבורים בין‬
‫סיבי הקולגן בעור‪ ,‬אך כנראה אחראים גם לתהליך‬
‫ההזדקנות‪.‬‬
‫בגוף נמצאים באופן טבעי אנזימים נוגדי חמצון‪ ,‬שתפקידם‬
‫הוא בויסות ריכוזי הרדיקלים החופשיים ומניעת פגיעתם‬
‫בגוף‪ .‬במצב חוסר איזון‪ ,‬הרדיקלים החופשיים יתקיפו את‬
‫החלבונים‪ ,‬יחמצנו שומנים בגוף ויהפכו גם אותם‬
‫לרדיקלים חופשיים‪ ,‬ינוונו את המיטוכונדריות של תאי‬
‫המוח‪ ,‬יפגעו בממברנות התא‪ ,‬יקטינו את יכולתו לספוג‬
‫חומרי מזון ולסלק פסולת וישנו את מבנה ה‪ .DNA-‬בכך‬
‫הם גורמים לבלאי מוקדם ולהתנוונות והזדקנות הגוף‪.‬‬
‫מעריכים שמספר רב של מחלות קשור לתהליכים אלו‪,‬‬
‫ובהן גם סרטן‪.‬‬
‫בעולם המתועש קיימים גורמים חיצוניים‬
‫המעצימים את יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף‬
‫באופן מלאכותי‪ ,‬כדוגמת קרינה‪ ,‬זיהום אוויר‪,‬‬
‫עישון‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬חומרי ניקוי ועוד‪ .‬את‬
‫הפחתת נזקי הרדיקלים‪ ,‬בנוסף לצמצום החשיפה‬
‫לגורמים המאיצים את הווצרותם‪ ,‬ניתן להשיג על‬
‫ידי צריכת תוספי מזון הנחשבים למנטרלי רדיקלים‬
‫חופשיים‪ ,‬כגון ויטמין ‪ ,C‬ויטמין ‪ ,E‬סלניום ואבץ‪.‬‬
‫‪Carotenoids‬‬
‫קבוצה של פיגמנטים מסיסים בשומן אשר יוצרים‬
‫את הצבעים אדום‪ ,‬כתום וצהוב בפירות‪ ,‬ירקות‬
‫וצמחים‪.‬‬
‫סוגים של קרוטנואידים‪:‬‬
‫‪ ‬אלפא קרוטן‬
‫‪ ‬בטא קרוטן‬
‫‪ ‬לוטאן‬
‫‪ ‬ליקופן‬
‫תפקיד של קרואטואידים בגוף האדם‬
‫פרו – ויטמין ‪A‬‬‫הופך בתוך הגוף לויטמין ‪A‬‬
‫‪-‬אנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון)‬
‫פרוביוטיקה ו פרה‪-‬ביוטיקה‬
‫פרה ביוטיקה הינם המרכיבים היוצרים תשתית‬
‫במעיים כדי שהחיידקים הפרוביוטים יושרשו‬
‫במעיים‪ .‬זוהי קבוצת חומרים הנקראים‬
‫אוליגוסכרידים בעלי שרשראות סוכר קצרות‬
‫שנמצאות בצמחים ובמזון‪.‬‬
‫המעיים האנושיות מעכלות אותם באופן חלקי‪.‬‬
‫החלק הלא מעוכל הוא חומר תזונתי‬
‫לחיידקים הפרוביוטיים‪ .‬החיידקים הפרוביוטים‬
‫מייצרים משרשראות הסוכר הקצרות חומצות שומן‬
‫קצרות שרשרת ‪.‬‬
‫לחומצות אילו תפקיד חשוב בשמירת תקינות‬
‫המעי‪.‬‬
‫לאורך צינור העיכול ובמיוחד במעי הגס יש כמות‬
‫גדולה של חיידקים‪ .‬לחיידקים יש תפקידים‬
‫שונים בפירוק ותסיסת המזון‪ .‬ישנם חיידקים‬
‫"טובים" בתומכים במערכת העיכול וישנם חיידקים‬
‫"רעים ‪",‬פתוגנים‪ ,‬הגורמים למחלות‪.‬‬
‫זני החיידקים הטובים‪:‬‬
‫החיידקים המתסיסים חלב והופכים אותו ליוגורט‪:‬‬
‫‪L-thermophilus L- bulgericus‬‬
‫הם אינם דיירים טבעיים של פלורת המעיים‪.‬‬
‫החיידקים שנמצאים באופן טבעי במעיים‪:‬‬
‫‪L- bifidus ,L- bifidus longus,L - acidophilus‬‬
‫‪ L - casei‬ו – ‪ - L- infantis‬נמצא אצל פעוטות‪.‬‬
‫מקורות תזונתיים ל חיידקים פרוביוטיים‬
‫יוגורט‬
‫פרמזן‬
‫לבנה‬
‫לבן‬
‫התכונות הטיפוליות של חיידקים‬
‫פרוביוטיים‬
‫פעילות אנטימיקרוביאלית‪ :‬החיידקים הפרוביוטים‬
‫תוקפים את החיידקים הרעים כגון ‪,E.COLI‬‬
‫פסאודומונס‪ ,‬סלמונלה‪ ,‬סטפילוקוק‪ ,‬סטרפטוקוק‬
‫וקנדידה‪ ..‬הם מתחרים איתם על מקורות המחייה‬
‫ותאי האפיתל במעי‪.‬‬
‫התכונות הטיפוליות של חיידקים‬
‫פרוביוטיים‬
‫עידוד מערכת החיסון‬
‫חיזוק דופן המעי‬
‫הגברת כושר ספיגה של סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום יחד‬
‫אוליגוסכרידים‬
‫מסייעים בעיכול חלב וחלבונים‬
‫הפחתת עצירות – מעלים נפח צואה ומזרזים את‬
‫תנועתיות המעי‬
‫עם‬
‫מתי רצוי להשתמש בתוסף פרוביוטיקה?‬
‫במצבים של‪:‬‬
‫‪ ‬עיכול לקוי‬
‫‪ ‬גאזים‬
‫‪ ‬עצירויות‬
‫‪ ‬נפיחות אחרי האוכל‬
‫‪ ‬מחלות מעיים דלקתיות‬
‫‪ ‬במקביל או אחרי טיפול‬
‫אנטיביוטי‬
‫‪ ‬טיפול כימוטרפי או‬
‫הקרנות‬
‫‪ ‬אלרגיות למזון‬
‫‪ ‬זיהומים פטריתיים‬
‫‪ ‬שלשולים‬
‫‪ ‬מערכת חיסון חלשה‬
‫‪ ‬שיפור בספיגת סידן‬
‫מגנזיום ברזל וויטמיני ‪B‬‬
‫פולי סויה‬
‫פולי הסויה הם צמח‬
‫ממשפחת הקטניות‪.‬‬
‫קיימים כ‪ 200-‬זנים של‬
‫פולי סויה‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫ככל הנראה החלו לגדל סויה בצפון סין ובמרכזה‬
‫לפני ‪ 4,000‬שנים‪ ,‬ומכאן התפשטה לכל רחבי‬
‫המזרח הרחוק‪ 2000 .‬שנה מאוחר יותר הומצאו‬
‫חלב הסויה והטופו על ידי לי אן‪ ,‬משושלת האן‬
‫הקיסרית‪ .‬רק במאה ה‪ 19-‬הגיעה הסויה לאירופה‬
‫ולאמריקה‪.‬‬
‫ערכים תזונתיים‬
‫• הסויה היא מקור לחלבון מלא (כלומר‪ ,‬מכיל מספר‬
‫רב של חומצות אמינו חיוניות) וזו הסיבה‬
‫שממליצים לצמחונים ולטבעונים לצרוך סויה‪.‬‬
‫• פולי הסויה מכילים חלבון ‪( 40%‬מהמשקל היבש)‪,‬‬
‫שמן ‪ ,20%‬וסיבים תזונתיים מסיסים במים כמות‬
‫גדולה יחסית (‪ .)20%‬בגלל כמות החלבון הגבוהה‬
‫האצורה בו משמשת הסויה כתחליף לחלבון מן‬
‫החי‪ ,‬למעשה זו כמות החלבון הגבוהה ביותר‬
‫מבכל יבול אחר‪.‬‬
‫יתרונות בריאותיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫באיזון כולסטרול ובמניעת טרשת עורקים‬
‫חשובה לעיכול שומנים ולהרזיה‬
‫מסייעת לשיפור הזיכרון והעברת מסרים במערכת‬
‫העצבים‬
‫מונעת מחלות סרטן (במיוחד בסרטן השד‪ ,‬מעי‬
‫הגס‪ ,‬פרוסטטה וכו' )‬
‫הפיטואסטרוגן המצוי בפולי סויה מסייע להסדרת‬
‫המחזור‪ ,‬להקלה על תופעות גיל המעבר ולמניעת‬
‫דלדול עצם (אוסטאופורוזיס)‬
‫סכנות‬
‫‪ ‬ישנם חוקרים המעריכים כי צריכה מופרזת של סויה‬
‫ומוצריה עלולה לשבש את מאזן הורמוני המין בבני אדם‪,‬‬
‫שכן היא מכילה פיטואסטרוגן — נגזרת הדומה בפעילותה‬
‫לאסטרוגן‪ .‬משרד הבריאות יצא לאחרונה בהצהרה‬
‫הממליצה להגביל צריכת סויה ל‪ 3-‬פעמים בשבוע לילדים‬
‫עד גיל ‪.18‬‬
‫‪ ‬חשוב לציין כי קיימים מוצרי סויה שאינם מכילים‬
‫אסטרוגנים‪ ,‬אלה מאופיינים ברמת החלבון של ‪ 70%‬ועד‬
‫‪ 90%‬חלבון (חלבון סויה מרוכז ומבודד בהתאם)‪,‬‬
‫במוצרים אלה בוצע מיצוי של האסטרוגן‪.‬‬
‫צמחי מרפא‬
‫מה מבדיל צמח מרפא לצמח רגיל‪:‬‬
‫בצמחי המרפא מצויים יסודות פעילים החשובים‬
‫לריפוי הגוף‪ .‬היסודות הללו יכולים להיות בעלי‬
‫מבנה חלבוני‪ ,‬או שרשרות סוכר‪ ,‬או אלקלאוידם‬
‫שהמבנה שלהם מכיל חנקן‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לחומרים אלו השפעות מרפאות שונות‪:‬‬
‫יכולת אנטיביוטית‪ ,‬או אנטי וירלית‪.‬‬
‫חומרים בעלי השפעה הורמונאלית‪.‬‬
‫חומריים צמחים שמחזקים את מערכת החיסון‪.‬‬
‫בנוסף ליסודות הפעילים לצמחי מרפא רבים הם‬
‫אנטי אוקסידנטים‪.‬‬
‫צמחים מכילים גם ויטמינים חיוניים לפעילות התא‪.‬‬
‫וכן יסודות קורט נדירים שבלעדיהם לא יוכל לפעול‬
‫מנגנוני הנשימה של התא החי‪.‬‬
‫היתרון של צמחי המרפא על תרופות כימיות הוא שהם חומרים‬
‫טבעיים מעולם החי ולכן מוכרים לתאי הגוף האנושי ונספגים‬
‫ופועלים היטב בגוף מבלי תופעות הלוואי המרובות של התרופות‬
‫הכימיות‪.‬‬
‫השימוש בצמחי המרפא הוא לרוב פשוט‪ ,‬מספיקה חליטה של‬
‫מספר צמחים במים רותחים כדי למצות מהם את החומרים‬
‫הפעילים‪ .‬לאחר ששותים את המיצוי המימי של הצמחים‪ ,‬ההרכבים‬
‫הטבעיים נספגים במערכת העיכול‪ ,‬מגיעים לרקמות הפגועות‬
‫ומרפאים אותן‪ .‬הסבל והחולי שאדם חש במקום מסוים בגופו‪ ,‬קורה‬
‫מסיבות שונות ולפעמים מתחיל באזור אחר של הגוף‪ .‬לדוגמה‬
‫לכאבי ראש מספר גורמים; תפקוד לקוי של כיס מרה‪ ,‬עצירות‪,‬‬
‫רגישות בקיבה‪ ,‬שינויים הורמונלים‪ ,‬התכווצות עורקי דם‪ ,‬מערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫מליסה‬
‫• מליסה (שם מדעי‪ )Melissa :‬הוא סוג במשפחת‬
‫השפתניים‪ ,‬הכולל בתוכו את המין מליסה רפואית‬
‫שלו תפקיד חשוב ברפואה העממית‪.‬‬
‫שימושים רפואיים במליסה‬
‫המליסה נחשבת לצמח מרפא חשוב‪,‬‬
‫המיוחסים לו תכונות ריפוי רבות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המליסה נחשבת לצמח‬
‫אנטי‪-‬בקטריאלית‬
‫אנוי‪-‬ויראלית‬
‫נוגדת עוויתות‬
‫משככת גזים‬
‫מעודדת הזעה‬
‫מורידה חום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מורידה לחץ דם‬
‫משפרת את העיקול‬
‫הסדרת המחזור הנשי‬
‫הרגעה‬
‫שיפור זיכרון‬
‫נוגדת חמצון ועוד‬
‫מרווה‬
‫'המרווה' (שם מדעי‪ )Salvia :‬היא אחד מסוגי‬
‫הצמחים במשפחת השפתניים ובו כ‪ 700-‬מינים‪,‬‬
‫מהם כ‪ 24-‬מינים מיוצגים בצמחיית ארץ ישראל‪.‬‬
‫המרווה היא אחד מצמחי המרפא וצמחי התבלין‬
‫העתיקים והנפוצים ביותר בארץ ישראל ובאזורי‬
‫צמחייה ים תיכוניים‪.‬‬
‫המרווה הרפואית‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מורידה חום‬
‫מורידה לחץ דם‬
‫מסדירה את פעילות המעיים‬
‫מחטאת‬
‫מרווה כחולה‬
‫המרווה מקלה על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כאבי בטן בגלל גזים‬
‫נזילת חלב אם‬
‫תופעות גיל המעבר‬
‫הזעת יתר‬
‫הצטננות‪/‬כאבי גרון‬
‫מרווה משולשת‬
‫גירגור בתה מרווה מקל על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פצעים בפה‬
‫דלקת פה‬
‫דלקת חניכיים‬
‫דלקת לשון‬
‫דלקת לוע‬
‫מרוות ירושלים‬
‫נענע‬
‫• נענע (גם נענה; שם מדעי‪ )Mentha :‬הוא סוג‬
‫במשפחת השפתניים‪ ,‬הכולל ‪ 15‬מינים שונים‪,‬‬
‫מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל‪.‬‬
‫ברפואה העממית מקובל‬
‫שימוש בחליטה של עלי‬
‫נענע לטיפול בבחילות‪,‬‬
‫הקאות‪ ,‬קלקול קיבה‪,‬‬
‫גזים‪ ,‬התקררות‪ ,‬חום‬
‫וכאבי ראש‪.‬‬
‫אלוורה‬
‫• אלוורה (‪ )Aloe Vera‬הוא מין של אלוי‪ ,‬צמח‬
‫ממשפחת העיריתיים הידוע בתכונותיו הרפואיות‪.‬‬
‫קיימים מאות מינים של אלוי‬
‫• השימוש באלוורה הן חיצוני והן פנימי‪ .‬הג'ל שמופק‬
‫מתוך החלק הפנימי של העלים עשיר בחומרים‬
‫רבים כמו ויטמינים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬חומצות אמינו‬
‫וחומרים התומכים במערכת העיכול‪.‬‬
‫האלוורה משמשת עזר לטיפול במקרים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כוויות (כולל פצעי לחץ‪ ,‬פצעי קרינה ופצעי קור)‬
‫דימום מהאף‬
‫עקיצות חרקים‬
‫ציהומים‬
‫אלרגיות‪/‬אקזמות‬
‫פצעי בגרות‬
‫עצירות (משלשל חזק)‬
‫סבוריאה‬
‫טיפוטח העור והשיער‬
‫דלקת כיבית של המעי הגס (שימוש פנימי)‬