Transcript מצגת מסכמת
מצגת מסכמת נושא:בדיקת עמידות של חיידקים מוקרנים ב UV -לעומת לא מוקרנים לאנטיביוטיקה מסוג קלינדאמצין. מאת: דנה וייס ומני מונטיה נושא המחקר ותיאורו במחקרנו ערכנו ניסוי לבדיקת ומציאת ריכוז האנטיביוטיקה ,מסוג קלינדאמצין ,האופטימאלי לעיכוב גדילה וצמיחה של מיקרו אורגניזמים מזן סטאפילוקוקוס האוראוס ,בנוסף לזאת בדקנו כיצד הקרנה מסוג UVמשפיעה על העמידות של המיקרו אורגניזם לאנטיביוטיקה ,ועמידותם לעצם ההקרנה. שאלות המחקר מהו ריכוז האנטיביוטיקה מסוג קלינדאמצין האופטימאלי לעיכוב צמיחה וגדילה של חיידקי סטאפילוקוקוס האוראוס. באיזה אופן תשפיע קרינת UVעל היווצרות והתפתחות מוטנטים בחיידק סטאפילוקוקוס האוראוס תחת השפעת הקלינדאמצין. השערת המחקר ככל שריכוז הקלינדאמצין יגדל כך מידת עיכוב גדילת החיידקים תהייה גדולה יותר. ככל שזמן ההקרנה יהיה ארוך יותר כך תמותת החיידקים תהייה רבה יותר. תיאור ויזואלי של מערכת הניסוי וסביבת העבודה חלק א' -הכנת מאגר חיידקים . בחרנו מושבה בודדת וזרענו אותה בתוך שלוש צלחות פטרי ,לאחר מכן הוספנו כ 0.3 -מ'ל מים מעוקרים .את הצלחות העברנו לאינקובאטור למשך 3 -ימים. חלק ב' -בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה . בדיקה זאת של רגישות מושבות החיידקים לאנטיביוטיקה נעשית על ידי זריעת החיידק על צלחת נקייה ליצירת דשא ,לאחר הזריעה הנחנו בצלחת דסקית העשויה מנייר פילטר שהוטבלו קודם לכן בריכוזים שונים של קלינדאמצין .תמיסת האנטיביוטיקה שבדסקיות עוברת בצורה דיפוזית אל המצע ומתפשטת מסביב לדסקית בצורה שווה ובריכוז שווה ,ככל שהחומר הולך ומתפשט בתוך המצע ריכוזו יורד והשפעתו על החיידקים הולכת ופוחתת ,מסביב לכל דסקית נוצרת הילה שנובעת משקיפות המצע ומחוסר גידול של חיידקים. חלק ג' -הקרנת חיידקים בקרינת UVלשם יצירת עמידות לאנטיביוטיקה. לאחר שהמתנו שלושה ימים מזריעת החיידקים במצע האנטיביוטי הכנסנו את הצלחת למנדף ביולוגי ושם הקרנו את הצלחות מגובה של 15ס"מ בקרינת UVלזמנים שונים (חצי שעה ,שעה ושעה וחצי) ובנוסף צלחת בקרה לכל זמן .לאחר מכן הוכנסו הצלחות לאינקובאטור להדגרה ,עם סיום זמן ההדגרה מדדנו את קוטר ההילות. ללא הקרנה חצי שעה של הקרנה סביבת העבודה- הניסוי נערך בתנאי מעבדה הן בבית הספר והן במעבדה המיקרוביולוגית שבמפעל "כצט ". החיידקים גדלו על מצע מזון .TSA החיטוי נערך באמצעות אוטוקלאב והן באמצעות תמיסות אלכוהול בריכוז 70%ובאש. כמו כן לצורך ההדגרה השתמשנו באינקובאטור. שעה הקרנה שעה וחצי הקרנה עיבוד נתונים סופי בניסוי עבדנו עם ארבעה ריכוזים שונים של אנטיביוטיקה מסוג קלינדאמצין: 1.2 2.3 4.5 9 אותם טבלנו בדסקיות פילטר שהונחו על הצלחות. ריכוז החומר ללא הקרנה קוטר ההילה קוטר ההילה קוטר ההילה לאחר חצי שעה הקרנה לאחר שעה הקרנה לאחר שעה וחצי הקרנה 1.2 6מ"מ 2מ"מ 10מ"מ 12מ"מ 2.3 9מ"מ 6מ"מ 12מ"מ 14מ"מ 4.5 12מ"מ 14מ"מ 20מ"מ 20מ"מ 9 17מ"מ 16מ"מ 36מ"מ 22מ"מ mg/ml הצגה גרפית השפעת הקלינדאמצין בריכוזים שונה ובזמני הקרנה שונים על גודל ההילה קוטר ההילה ב מ"מ 36 33 30 27 24 21 18 15 12 9 6 3 0 ללא הקרנה חצי שעה שעה שעה וחצי 1.2 2.3 3.4 4.5 5.6 6.7 ריכוז הקלינדאמצין mg/ml 7.8 8.9 10 מסקנות לפי התוצאות שנתקבלו מניסויינו אנו מסיקים כי: לפי שני הריכוזים הראשונים הנמוכים יותר ב ארבעת הזמנים השונים לא היה כל שינוי משמעותי בקוטר ההילה ,ההילה גדלה לפי יחס ישר ומכן שהגורם לתמותה וגדילת ההילה היה שילוב התמותה מהאנטיביוטיקה ,והתמותה כתוצאה מקרינת UVישירה. הערה :בצלחת שהוקרנה חצי שעה בשני הריכוזים הנמוכים ניתן להבחין בהצטמקות ההילה ,אך לא ניתן לדעת מה הגורם ,מכוון שהריכוז נמוך מידי. בשתי הריכוזים היותר גבוהים גם כן הייתה גדילה של ההילה ביחס כמעט ישר, אך יחס זה השתנה בהקרנה של השעה וחצי והתהפך ההילה קטנה ניתן להניח כי תופעה זו נגרמה כתוצאה מהופעת מוטנטים בחיידקים אשר הקנו עמידות. הערה :יתכן כי ההילה קטנה מפני שקרינת ה UVפגעה בפעילותה של אנטיביוטיקה. לסיכום תמותת החיידקים הושפעה משני גורמים מרכזיים קרינת ה UVוהפעילות האנטיביוטית. כמו כן זמן האופטימאלי להיווצרות של מוטנטים עמידים כנגד קלינדאמצין נע בין שעה לשעה וחצי. רשימת מקורות חוברת שיטות עבודה – ד"ר מרדכי טבצ'ניק אנטי אנטיביוטיקה ,גלילאו,צבי עצמון ,גיליון 7 ע"מ ,18-23נובמבר .1994 "חיידקים מסוג סטאפילוקוקוס" ,עמלנט. www.infomed.co.il www.padeh.net קלטת כצ"ט שמות המנחים והבעת תודה תודה מיוחדת לד"ר מרדכי טבצ'ניק. תודה לד"ר איציק בן וליד. תודה לד"ר מרק מהמעבדה המיקרוביולוגית ב "כצט". תודה ללבורנטיות מרינה ורחל.