Transcript 1-2-3

‫ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית‬
‫מבנה הקורס‪:‬‬
‫בכל שבוע תינתנה ‪ 2‬שעות פרונטליות ולאחריהן שעת תרגול שמטרתה להעמיק את‬
‫הידע הנדרש בשיטות מולקולריות נפוצות‪.‬‬
‫דרישות הקורס‪:‬‬
‫הגשת ‪ 3‬מטלות במהלך הסמסטר‪ ,‬מעבדה בהנדסה גנטית (מפגש אחד)‪-‬‬
‫השתתפות והגשת דוח מעבדה חובה‪ ,‬מבחן סוף סמסטר המבוסס על‬
‫חומר קריאה והרצאות‪.‬‬
‫מבנה הציון‪:‬‬
‫מטלות במהלך הסמסטר – חובת הגשה בלבד‬
‫מבחן סוף סמסטר – ‪ 100%‬ציון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
•
http://bioweb.wku.edu/courses/Biol22000
•
http://www.biochem.arizona.edu/classes/bioc471/pages/ClipArt-molecules.html
•
http://genetics.nbii.gov/basic2.html
•
http://ory.ph.biu.ac.il/~snunit/library/mulg.shtml
‫בעברית‬
‫אתרי אנימציה‬
•
http://www.dnalc.org/shockwave
•
http://academy.d20.co.edu/kadets/lundberg/animations.html
•
http://vcell.ndsu.nodak.edu/~christjo/vcell/animationSite/transcription/movie.
•
‫שיעור ‪ - 1‬תוכנית‬
‫מבוא ‪:‬‬
‫מהי ביולוגיה מולקולרית ובמה היא עוסקת‬
‫מהי הנדסה גנטית‬
‫מהם השימושיים המעשיים בשיטות אלו‬
‫הכרת מושגי יסוד ‪:‬‬
‫מבנה ואירגון ה‪.DNA :-‬‬
‫מבנה הכרומטין‪ ,‬נוקלאוזומים והיסטונים‪.‬‬
‫בסיסי ה‪ DNA-‬וכיווניות הגדילים‪.‬‬
‫שיעור ‪ - 1‬תוכנית‬
‫הכפלת ה‪DNA -‬‬
‫תהליך ההכפלה הסמי‪-‬קונסרבטיבי של ה‪,DNA-‬‬
‫הגדיל המוביל והגדיל הנסוג‪.‬‬
‫האנזימים המעורבים בתהליך ההכפלה‬
‫הגדרה – ביולוגיה מולקולרית‬
‫• ביולוגיה מולקולרית עוסקת בעיקר באינטראקציה בין מערכות שונות‬
‫של התא‪ ,‬כולל הקשרים בין הדנ"א‪ ,‬הרנ"א והסינתזה של‬
‫החלבונים‪ ,‬והבנה כיצד קשרים אלה מבוקרים‬
‫– שכפול‪ ,‬שעתוק ותרגום של החומר התורשתי ‪.‬‬
‫הגדרה – ביואינפורמטיקה‬
‫• ביואינפורמטיקה והביולוגיה החישובית‬
‫– סידור המידע השאוב מניסויים ביולוגים‪.‬‬
‫– מיישמת כלים מתחום מדעי המחשב‪ ,‬המתמטיקה‪,‬‬
‫הסטטיסטיקה תורת המידע לשם עיבוד מידע ביולוגי רחב היקף‪.‬‬
‫– כלים אלה כוללים מודלים מתמטיים‪ ,‬אלגוריתמים ותוכניות‬
‫מחשב‪ ,‬שמתאפיינים בהתמודדות עם מאגרי מידע גדולים‪,‬‬
‫בעיות בסיבוכיות גבוהה‪ ,‬וחיפוש אחר תבניות‪.‬‬
‫הגדרה – הנדסה גנטית‬
‫• העובדה העומדת בבסיס ההנדסה הגנטית היא‪ :‬קיום האפשרות‬
‫להעביר גנים מאורגניזם אחד למשנהו וע"י כך לשנות את התנהגותו‬
‫של האורגניזם "המושתל‪".‬‬
‫• תהליך של שינוי גנים של יצורים חיים‪ ,‬ובכך שינוי תכונותיהם‬
‫• רק בשנות ה‪ 70-‬של המאה העשרים פותחו שיטות שאפשרו לבצע‬
‫הנדסה גנטית‪.‬‬
‫לשם מה הנדסה גנטית?‬
‫‪‬‬
‫ביוטכנולוגיה – שיפור תהליכי ייצור (ייצור מסחרי של חלבונים‬
‫נדירים לרוב תרופות – אינסולין )‪.‬‬
‫לשם מה הנדסה גנטית?‬
‫‪‬‬
‫השבחת גידולים חקלאיים ע"י הוספת גן לדנ"א שלהם‪.‬‬
‫לשם מה הנדסה גנטית?‬
‫‪‬‬
‫השבחת בעלי חיים ע"י הוספת גן לדנ"א‬
‫שלהם‪.‬‬
‫לשם מה הנדסה גנטית?‬
‫‪‬‬
‫שינוי מיקרואורגניזמים‬
‫לשם מה הנדסה גנטית?‬
‫‪‬‬
‫ריפוי גני (תיקון גנים פגועים במחלות בבני‬
‫אדם)‪.‬‬
‫יישום‬
‫• גן מחיידקים המוחדר לצמחים עלמנת לייצר קוטל חרקים "טבעי"‪.‬‬
‫• גן לאינסולין הומני מוחדר לצמחים לשם ייצור המוני‪.‬‬
‫• כותנה כחולה לייצור מכנסים בלי צורך בצביעת הבד‬
‫• תותים שהחדירו לתוכם גן מתוך דג הסנדל‪ ,‬מגן מפני טמפרטורות‬
‫קרות‪.‬‬
‫• פיתוח זני פרחים בעלי צבעים ודוגמאות ייחודיות‬
‫• עזים שמייצרות חלב שמכיל אנזים אנושי‪ ,‬חיוני להצלת חיי אדם‬
‫• מזון‪/‬צמחי )‪Genetic Engineering Modified (GEM‬‬
‫– בארץ נעשים ניסויים רבים בהנדסה גנטית בצמחים‪ ,‬לא מגדלים‬
‫אותם מסחרית‪.‬‬
‫– השוק הארופי אוסר על הכנסת זנים ‪GEM‬‬
‫האורז המוזהב‬
‫• החדרת גן באורז היוצר פרו‪-‬ויטמין ‪( A‬בטא‪-‬קרוטין) ‪ -‬וויטמין חיוני‬
‫להתפתחות וגדילה ולבניית פיגמנט הראייה‪.‬‬
‫• את הפטנט על "האורז המוזהב" מציעים המדענים חינם לממשלות‬
‫דרום‪-‬מזרח אסיה‪ ,‬השוק הגדול בעולם של אורז‪ 2.5 .‬מיליארד בני‬
‫אדם שמזונם הבסיסי הזה (אורז לבן בעיקר) חסר בטה‪-‬‬
‫קרוטן ומסיבה זאת ראייתם של מיליוני ילדים בעייתית‪ ,‬עד‬
‫כדי סכנת עיוורון‪" .‬האורז המוזהב" יכול להצילם‬
‫מבנה התא‬
‫גרעין‬
‫מיטוכונדריה‬
‫ממברנה‬
‫ציטופלזמה‬
‫הדנ"א נושא את המידע התורשתי‬
‫ביצורים אאוקריוטיים רוב הדנ"א נמצא‬
‫בגרעין התא‪.‬‬
‫‪(1‬הכרת מושגי יסוד ‪ :‬מבנה ה‪DNA -‬‬
‫•‬
‫כרומטין ‪ -‬ה‪ DNA-‬יחד עם החלבונים הנלווים אליו (הנקראים היסטונים)‪.‬‬
‫•‬
‫בנוסף להיסטונים‪ ,‬קשורים אל ה‪ DNA-‬חלבונים אחרים (חלקם אנזימים) בעלי‬
‫תפקידים מגוונים‪.‬‬
‫•‬
‫הליפוף המיוחד של מולקולת ה‪ DNA-‬סביב החלבונים מסביר את אריזתה‬
‫הצפופה בצורה יוצאת מגדר הרגיל‪ :‬אם נמתח מולקולת ‪ DNA‬המרכיבה‬
‫כרומוזום אחד‪ ,‬אורכה יהיה כ‪ 30-‬ס"מ‪ ,‬גודלו של הכרומוזום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬קטן‬
‫ממיקרומטר (מיליונית המטר)‪.‬‬
‫חלבונים היסטונים‪:‬‬
‫– חלבונים קטנים ובסיסיים מאוד‪ .‬כתוצאה מהטעינה החיוביות הם מסוגלים לקשור‬
‫באפיניות גבוהה את ה‪ DNA‬הטעון שלילית‪.‬‬
‫– ההיסטונים מאוד שמורים באבולוציה של אאוקריוטים‪ ,‬מה שמעיד על העובדה‬
‫שיש להם פונקציה שהשתמרה לאורך האבולוציה‪ .‬לפיכך מוטציות בגנים‬
‫שמקודדים להיסטונים הן קטלניות‪.‬‬
‫– היסטונים מופיעים בכמות אדירה בתא (‪ 60‬מליון בתא) (לצורך הייחוס חלבוני‬
‫רפליקציה מופיעות במספר בודד‪ DNA ,‬פולימראז מופיע בערך ‪ 10,000‬בכל‬
‫תא)‬
‫•‬
‫נוקלאוזומים – החרוזים ‪ ,‬וזו היחידה‬
‫הבסיסית ביותר במבנה הכרומטין‪ .‬מורכב‬
‫מליבה היסטונית ומסיב ‪.DNA‬‬
‫•‬
‫בשלב האינטרפאזה נמצא הכרומטין בתא באופן מפוזר‪ .‬בעת חלוקת התא‬
‫(מיטוזה או המיוזה) הכרומטין עובר כמה שלבי אריזה‪:‬‬
‫•‬
‫כל שלב דוחס את הכרומטין עד לכדי רמת דחיסה של פי ‪.20,000-100,000‬‬
‫•‬
‫הכרומטין קיים בשתי צורות‪:‬‬
‫•‬
‫אאוכרומטין‪ :‬יחסית אינו צפוף; הגנים שארוזים בו יכולים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬לעבור שעתוק‪,‬‬
‫•‬
‫הטרוכרומטין‪ :‬מצופף מאוד; הגנים הארוזים בו בדרך כלל אינם מבוטאים‪.‬‬
‫‪DNA- Deoxyribose Nucleic Acid‬‬
‫‪.1‬‬
‫אבני הבניין של הדנ"א‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המבנה המרחבי של הדנ"א‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫אריזת הדנ"א‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הכפלת הדנ"א‪.‬‬
‫ה‪ DNA-‬נושא את המידע התורשתי‬
‫‪.1‬‬
‫ביצורים אאוקריוטיים רוב ה‪ DNA-‬נמצא בגרעין התא‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ה‪ DNA-‬הוא פולימר אשר היחידה הבסיסית היא נוקלאוטיד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ה‪ DNA-‬מורכב משני גדילים הקשורים בקשרי מימן‪.‬‬
‫אבני הבניין של מולקולת הדנ"א‬
‫הנוקלאוטיד בנוי משלושה רכיבים‪:‬‬
‫‪ ‬בסיס חנקני‬
‫‪ ‬סוכר בעל ‪ 5‬פחמנים (דאוקסיריבוז)‬
‫‪ ‬זרחה‪.‬‬
‫במולקולת הדנ"א יש ‪ 4‬סוגים של נוקלאוטידים‪.‬‬
‫הם שונים זה מזה בבסיס החנקני‪ .‬מסמנים כל בסיס באות הראשונה של שמו ‪T G C A‬‬
‫סליל ה‪DNA -‬‬
‫•‬
‫אלפי נוקלאוטידים מתחברים בניהם ויוצרים שרשרת‬
‫ארוכה‪.‬‬
‫•‬
‫שרשרת של נוקלאוטידים יוצרים גדיל אחד של מולקולת‬
‫הדנ"א‪.‬‬
‫•‬
‫הנוקלאוטידים קשורים זה לזה בקשרים קוולנטים‪ .‬הקשר‬
‫נוצר בין הסוכר של נוקלאוטיד אחד לזרחה של‬
‫הנוקלאוטיד הסמוך‪.‬‬
‫הפוספט של נוקלאוטיד אחד נקשר לסוכר של‬
‫הנוקלאוטיד הסמוך בפחמן '‪.3‬‬
‫כתוצאה מתקבל גדיל שבקצהו האחד יש‬
‫נוקלאוטיד בו מצוי פחמן '‪ ,3‬והוא חופשי‬
‫לקלוט עוד נוקלאוטיד‪ .‬קצה זה נקרא קצה '‪.3‬‬
‫בקצה השני של הגדיל נמצא הפוספט‪ ,‬המחובר‬
‫לפחמן '‪.5‬‬
‫קצה זה נקרא קצה '‪.5‬‬
‫הסליל הכפול‬
‫כל מולקולת דנ"א בנויה משני גדילים‪ ,‬המצויים זה‬
‫מול זה בכיוונים מנוגדים "ראש אל זנב‪".‬‬
‫שני הגדילים מחוברים ביניהם באמצעות זוגות של‬
‫בסיסים‪.‬‬
‫הבסיסים החנקניים‪ ,‬הבולטים משני הגדילים‪ ,‬נקשרים‬
‫ביניהם בקשרים מימניים‪.‬‬
‫הסליל הכפול‬
‫רק שני חיבורים אפשריים לקשר בין ארבעת זוגות הבסיסים‪:‬‬
‫•‬
‫אדנין נקשר רק עם תימין בשני קשרי מימן‬
‫‪A‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫גואנין נקשר רק עם ציטוזין בשלושה קשרי מימן‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪G‬‬
‫רצף הבסיסים בגדיל אחד קובע את רצף הבסיסים בגדילהאחר‪.‬‬
‫שני גדילים הקשורים ביניהם נקראים גדילים משלימים‬
‫(גדילים קומפלימנטריים)‪.‬‬
‫תזכורת‪ -‬אז מה היה לנו‬
‫‪ -1‬מבוא ‪:‬‬
‫מהי ביולוגיה מולקולרית ובמה היא עוסקת‬
‫מהי הנדסה גנטית‬
‫מהם השימושיים המעשיים בשיטות אלו‬
‫תזכורת‬
‫‪ -2‬הכרת מושגי יסוד ‪:‬‬
‫מבנה ואירגון ה‪.DNA :-‬‬
‫מבנה הכרומטין‪ ,‬נוקלאוזומים‬
‫והיסטונים‪.‬‬
‫תזכורת‬
‫‪ -2‬הכרת מושגי יסוד ‪:‬‬
‫בסיסי ה‪ DNA-‬וכיווניות הגדילים‪.‬‬
‫היום‬
‫‪ -3‬הכפלת ה‪DNA -‬‬
‫א‪ -‬תהליך ההכפלה הסמי‪-‬קונסרבטיבי של ה‪ ,DNA-‬הגדיל המוביל והגדיל‬
‫הנסוג‪.‬‬
‫ב‪ -‬האנזימים המעורבים בתהליך ההכפלה‬
‫מקורות עזר וקריאה‬
The Cell, ch.I-3, (Fundamentals of Molecular Biology)
The Cell, ch.I-4 (The Organization of Cellular Genomes)
The Cell, ch.I-5 (Replication, Maintenance, and Rearrangements of Genomic DNA)
‫הכפלת ה ‪DNA-‬‬
‫כיצד מתקבלות שתי מולקולות דנ"א זהות ממולקולה אחת ?‬
‫•‬
‫כאשר תא מתחלק‪ ,‬מולקולת הדנ"א משכפלת את עצמה‪.‬‬
‫•‬
‫בתהליך השכפול‪ ,‬כל אחד מזוג הגדילים משמש תבנית ליצירת גדיל חדש‪.‬‬
‫•‬
‫כל תא מתאי הבת מקבל מולקולת דנ"א עם מכלול גנטי שלם‪ ,‬זהה לזה של‬
‫תא האם‪.‬‬
‫הכפלת ה‪ DNA-‬היא סמי‪-‬קונסרבטיבית‬
‫•‬
‫כל דו‪-‬גדיל מורכב מגדיל הורה מקורי שעל גביו נבנה גדיל חדש על ידי‬
‫התאמת בסיסים מתאימים‪ .‬כך נוצרים שני דו‪-‬גדילים חדשים זהים אחד לשני‬
‫ולמולקולה המקורית‪.‬‬
‫•‬
‫מסלסון וסטאל הוכיחו תיאוריה זו ע"י גידול חיידקים על בסיס חנקן כבד ולאחר‬
‫מכן העברתם למדיום המכיל חנקן רגיל‪ .‬בדור השני גילו צפיפות חנקן שהיא‬
‫חצי מזו של החנקן הכבד במולקולות ובדור השלישי גילו היברידים בין‬
‫הצפיפויות‪.‬‬
‫סוגי ההכפלות‬
‫אופן ההכפלה – שמרני‬
‫(‪)Conservative‬‬
‫שמרני למחצה‬
‫(‪)Semiconservative‬‬
‫מעורב )‪)Dispersive‬‬
‫•‬
‫הכפלה סמי‪-‬קונסרבטיבית (שמרנית למחצה)‪ .‬אם נכניס בסיסים מסומנים ונבדוק את אופן‬
‫ההכפלה במבחנה = אחרי סיבוב אחד של הכפלה בכל גדיל תהיה תערובת של גדיל אחד‬
‫חדש (מסומן רדיואקטיבית) וגדיל אחד ישן ‪.‬‬
‫הכפלת ה – ‪ : DNA‬אנזימים מעורבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טופואיזומרזות ‪Topoisomerase‬‬
‫– פותחות את מתח הגדיל‬
‫הליקאזות ‪Helicase‬‬
‫– שומרות על פתיחת הגדילים‬
‫דנ"א פולימראזות ‪DNApolymerase‬‬
‫– מסנטזות את הגדיל המוביל‬
‫רנ"א פרימזות (‪)Primase‬‬
‫– יוצרות פריימרים של ‪ RNA‬להתחלת הגדיל‬
‫המוביל ולהתחלות הגדיל הנסוג‬
‫דנ"א ליגאזות (‪)Ligase‬‬
‫– מחברות את מקטעי ה‪ DNA-‬שנוצרים‬
‫תכונות של דנ"א פולימארז ‪I‬‬
‫מבצע את פילמור (יצירת) שני הגדילים החדשים של ה‪ .DNA-‬למעשה זהו קומפלקס חלבוני בעל‬
‫מספר תכונות ‪-‬‬
‫– פעילות אקסונוקלאז מכיון ‪ 3‬לכיוון ‪ ,)3' to 5’ exonuclease activity '( 5‬חיתוך‬
‫הקשרים הפוספדיאסטרים מסופה של המולקולה ומעניקה לאנזים תכונה של "תיקון עצמי"‬
‫‪ ."Proofreading‬כאשר מוכנס נוקלאוטיד לא נכון בתהליך השכפול‪ ,‬האנזים יכול לחסל‬
‫אותו – בדומה לתהליך עריכה בהקלדת מסמך‪.‬‬
‫– פעילות אקסונוקלאז מכיון ‪ 5‬לכיוון ‪ ,)5' to 3’ exonuclease activity( 3‬חיתוך‬
‫הקשרים הפוספודיאסטרים בכיוון הסינטזה‪ .‬מעניק לאנזים יכולת לחסל את הפרימר בזמן‬
‫ההכפלה‪.‬‬
‫•‬
‫כדי להתחיל שיכפול לאנזים דרוש קצה ‘ ‪ 3'-OH‬מכאן נגזר שצריך פריימר‪.‬‬
‫השלבים בתהליך השכפול ‪ :‬השלב ראשון‬
‫•‬
‫שני הגדילים המפותלים‪ ,‬שבונים את‬
‫הסליל הכפול של מולקולת‬
‫הדנ"א‪,‬מתיישרים‪.‬‬
‫•‬
‫אנזימים מיוחדים )‪(Topoisomerase‬‬
‫"מיישרים" את המולקולה על ידי‬
‫פיתול הגדילים בכיוון מנוגד לכיוון‬
‫הפיתול הרגיל‪.‬‬
‫השלב השני‬
‫•‬
‫לאחר היישור‪ ,‬שני הגדילים נפרדים זה‬
‫מזה‪ ,‬כמו רוכסן שנפתח‪.‬‬
‫•‬
‫האנזים הליקאז "פורם" את הגדילים;‬
‫הוא גורם לניתוק קשרי המימן בין‬
‫הגדילים‪.‬‬
‫•‬
‫אזור ההיפרדות דומה בצורתו לאות ‪Y‬‬
‫והוא נקרא מזלג השכפול‪.‬‬
‫•‬
‫מזלג השכפול מתקדם כל עוד נמשכת‬
‫פתיחת הגדילים‪.‬‬
‫•‬
‫בתהליך השכפול יכולים להיווצר כמה‬
‫מזלגות שכפול‪ ,‬לפי מספר אזורי הדנ"א‬
‫שמכפילים את עצמם‪.‬‬
‫השלב השלישי‬
‫•‬
‫לאחר ההפרדה‪ ,‬משמש כל גדיל‬
‫תבנית‪ ,‬אשר לפיה נבנה הגדיל‬
‫החדש‪.‬‬
‫•‬
‫לאחר פתיחת הגדילים‪ ,‬מופיע בתא‬
‫אנזים אחר(‪ )Primase‬ש"בונה" קטע‬
‫קצר של נוקלאוטידים על גדיל אחד‬
‫של דנ"א‪ ,‬המשמש לו כתבנית‪.‬‬
‫•‬
‫הקטע הזה מכיל כ‪ 10 -‬נוקלאוטידים‬
‫והוא נקרא פריימר רק לאחר בנייתו‬
‫של הפריימר‪ ,‬מתחיל הדנ"א‬
‫פולימראז בעבודתו‪.‬‬
‫השלב השלישי‬
‫•‬
‫האנזים שבונה את שני הגדילים החדשים נקרא דנ"א פולימראז‪ ,‬זהו האנזים‬
‫העיקרי שפועל בתהליך השכפול‪.‬‬
‫•‬
‫הפולימראז "מטייל" לאורך הגדיל הישן‪ ,‬ו"קורא" את רצף הבסיסים שלו‪ .‬הוא‬
‫"לוקח" מתוך מאגר הנוקלאוטידים‪ ,‬המצויים באופן חופשי בגרעין התא‪ ,‬את‬
‫הנוקלאוטידים המתאימים‪ ,‬ומחבר אותם לגדיל המקורי‪ ,‬עד שמתקבל גדיל שני‬
‫חדש‪.‬‬
‫השלב השלישי‬
‫בפעולתו של הפולימראז יש מס' "בעיות"‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫האנזים דנ"א פולימראז "יודע" לבנות את שרשרת הדנ"א רק בכיוון של '‪ 5‬ל‪-‬‬
‫'‪ ,3‬ואילו במולקולת הדנ"א הגדילים מחוברים זה לזה בכיוונים מנוגדים ("ראש‬
‫אל זנב")‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫האנזים דנ"א פולימראז אינו מסוגל להתחיל בבניית גדיל חדש‪ ,‬אלא רק‬
‫להאריך גדיל קיים‪.‬‬
‫כיצד מתבצעת ההכפלה של הגדיל שכיוון הנוקלאוטידים שבו הוא '‪ 3‬ל ‪?? 5 ' -‬‬
‫•‬
‫הגדיל שכיוון התארכותו '‪ 3‬ל‪ 5' -‬נבנה מחיבור של קטעים קצרים של דנ"א‬
‫הנקראים "פיסות אוקזאקי"‪.‬‬
‫•‬
‫כל אחד מן הקטעים האלה נבנה בכיוון '‪ 5‬ל‪ ,3'-‬והאנזים המכונה ליגאז‪ ,‬מחבר‬
‫אותם‪.‬‬
‫על גבי הגדיל שכיוונו '‪ 3‬ל‪ 5'-‬נבנה הגדיל המשלים ברצף‪ ,‬ועל גבי הגדיל שכיוונו '‪ 5‬ל‪-‬‬
‫'‪ ,3‬נבנה הגדיל המשלים מחלקי דנ"א‪ ,‬שמתחברים ביניהם לגדיל רציף‪.‬‬
‫•‬
‫בתהליך שכפול הדנ"א נוצרים כמה פריימרים‪:‬‬
‫– פריימר אחד על גבי הגדיל שכיוונו מקצה '‪ 3‬לקצה '‪5‬‬
‫– כמה פריימרים על הגדיל הנגדי‪ ,‬שנבנה מפיסות אוקזאקי‪( ,‬לכל פיסת‬
‫אוקזאקי ‪ -‬פריימר אחד)‪.‬‬
‫•‬
‫לאחר בניית הגדיל החדש או לאחר בניית קטעי הגדילים החדשים‪ ,‬ניתק הקשר‬
‫שבין הפריימרים לדנ"א ובמקומו נוצר קשר בין רצפי דנ"א משלימים מתאימים‪.‬‬
‫בסופו של תהליך השכפול‪ ,‬מתקבלות שתי‬
‫מולקולות של דנ"א‬
‫דו‪-‬גדיליות; כל מולקולה מורכבת מגדיל אחד‬
‫מקורי ומגדיל אחד חדש‪.‬‬
‫כיוון יצירת הגדיל‬
‫הכפלה בפרוקריוטים‬
‫•‬
‫לדוגמא ‪ -‬גנום של ‪ E. coli‬מכיל‬
‫‪4.7 x 10e6‬זוגות בסיסים‬
‫• ‪ DNA‬של פרוקריוטים הוא מעגלי‬
‫•‬
‫התחלת השכפול מתרחשת באזורים ספציפיים על ה‪-‬‬
‫‪ DNA‬הנקראים‪ Origins of Replication :‬או בקיצור‬
‫(‪.)ORIs‬‬
‫•‬
‫בפרוקריוטים אתר שכפול אחד ויחיד בגודל כמה‬
‫עשרות זוגות בסיסים‪ ,‬אלו אזורים עם ‪low melting‬‬
‫‪ point‬כי יש בהם הרבה זוגות של ‪ A‬ו ‪( T‬שהקשר‬
‫בינהם חלש יותר) וכך מתאפשרת נגישות של האנזים‪.‬‬
‫•‬
‫קצב השכפול הוא בערך ‪ 100‬קילובייס לדקה(לכן לוקח‬
‫כ‪ 40-‬דקות להכפיל)‬
‫•‬
‫רה‪-‬איניציאציה – רק בפרוקריוטים‪ ,‬היכולת להתחיל שכפול נוסף של הכרומוזום‬
‫המעגלי עוד לפני שנגמר השכפול הקודם‪ ,‬וכך מתקדמים מספר שכפולים במקביל‪.‬‬
‫– זמן דור של ‪ E.COLI‬הוא ‪ 20‬דקות‪ ,‬בעוד זמן השכפול הוא ‪ 40‬דקות‬
‫• ‪ DNA‬של פרוקריוטים הוא מעגלי‪ .‬האנזים ‪ DNA‬פולימראז עובד מהר יותר מ‪DNA-‬‬
‫פולימראז כי פחות חשובה לו האמינות‪ ,‬כי הוא צריך להיות מסוגל לבטא חלבון‬
‫במהירות וכן כי הוא עובד רק על גדיל אחד‪ .‬השיכפול עשוי להיות דו‪-‬כיווני‬
‫•‬
‫בקרת השכפול היא בשלב ההתחלה ‪ -‬ברגע שנוצר‬
‫המזלג‪ ,‬השכפול מתקדם בקצב קבוע‪-‬‬
‫בפרוקריוטים ‪:‬‬
‫•‬
‫התקדמותו של מזלג ההכפלה יכולה להיות חד‬
‫כיוונית או דו כיוונית או גם וגם‪ ,‬מזלג דו‪-‬כיווני יעיל‬
‫יותר ולכן נפוץ יותר‪ .‬שני ניסויים שנערכו על מנת‬
‫לקבוע אם נוצר מזלג חד או דו כיווני‪:‬‬
‫הכפלה באאוקריוטים‬
‫• באאוקריוטים גנום של אאוקריוטים הוא גדול בהרבה (כרומוזום מכיל כ –‬
‫‪ 150x10e6‬בסיסים) כדי לפצות על כך יש ‪ ORIs‬רבים במקומות שונים‪ .‬מכל‬
‫אתר כזה משתכפלת חתיכת כרומוזום בשם רפליקון‪ .‬הרצף לא מוגדר‬
‫•‬
‫קצב השכפול נמוך בהרבה‪ :‬בין ‪ 50-500‬בסיסים לדקה‬
‫•‬
‫כל ‪ 20‬עד ‪ kb 300‬נמצאת נקודת התחלה נוספת‪.‬‬
‫• אם נתבונן במקטע המכיל אלפי ‪ ORIs‬יהיה תיאום ובבת אחת יתחיל שכפול‬
‫מכולם‪.‬‬
‫•‬
‫קצב השכפול הכולל גדול יותר באאוקריוטים’ משום שיש הרבה יותר נקודות‬
‫התחלה‪.‬‬
‫• ברגע שנפתח ה‪ DNA-‬ב‪ origin-‬נקשרים אליו חלבונים ( ‪(ORIGIN BINDING‬‬
‫‪ PROTEINS‬שמקבעים את המצב של ה‪ DNA‬בתור חד גדילי‪ .‬הם מגייסים את‬
‫כל האנזימים הדרושים‬