Transcript תיקוף שאלון מרצים

‫שילוב התקשוב כמדד לבחינת‬
‫הטמעתו במכללות לחינוך‬
‫תיקוף שאלון מרצים‬
‫אלונה פורקוש‪-‬ברוך‬
‫מכללת לוינסקי לחינוך‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אורית אבידב‪-‬אונגר‬
‫המכללה האקדמית אחוה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הכנס הארצי השנתי השנים עשר של מיט"ל‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬
‫מכללת לוינסקי לחינוך‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז‪ ,‬תשע"ד‪2.7.2014 ,‬‬
‫מבוא – הקונטקסט של המחקר‬
‫• בשנת תשע"א נכנסה לפועל התוכנית של האגף להכשרת‬
‫עובדי הוראה במשרד החינוך להתאמת המכללות‬
‫האקדמיות לחינוך במאה ה‪( 21-‬חוזר האגף להכשרת עובדי‬
‫הוראה‪.)2011 ,‬‬
‫• המכללות קיבלו תקצוב לשדרוג התשתיות ולהכשרת הסגל‪.‬‬
‫• בשנת תשע"ב תשע מכללות לחינוך זכו על בסיס תחרותי‬
‫למענקי תקציב והתחילו ליישם את תוכניות ההטמעה‪.‬‬
‫• התהליך מלווה במחקר הערכה בינמכללתי שנערך על ידי‬
‫צוות החוקרים משמונה מכללות בשיתוף נציגה ממשרד‬
‫החינוך‪ .‬המחקר במימון מכון מופ"ת ומשרד החינוך‪.‬‬
‫מבוא – הקונטקסט של המחקר‬
‫רשת המחקר הבינמכלתית‪ ,‬כוללת נציגים משמונה מכללות לחינוך‪.‬‬
‫התאמת המכללות לחינוך במאה ה‪ :21-‬תכנון‪ ,‬יישום והערכה‬
‫הצעת מחקר שיתופי לבחינת היישום של התוכנית הלאומית להתאמה של הכשרת‬
‫מורים לדרישות המאה ה‪.21-‬‬
‫•‬
‫המחקר נועד להפיק תובנות על הצלחות ואתגרים בתהליך יישום התוכנית הלאומית‬
‫להתאמת מערכת החינוך לדרישות המאה ה‪ 21-‬במכללות לחינוך‪.‬‬
‫•‬
‫המחקר מספק מידע עדכני ומעוגן בהוכחות מדעיות ויתרום לגיבוש מסגרת תיאורטית‬
‫לתוכנית התקשוב במכללות להכשרת מורים בישראל‪.‬‬
‫•‬
‫בחינת השילוב בין הגישות‪ :‬המערכתית‪ ,‬היזומה מלמעלה (‪)top-down process‬‬
‫והגישה המצמיחה יזמות מלמטה (‪.)bottom-up process‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי‬
‫• לבדוק את שילוב התקשוב על ידי מרצים בתחילת‬
‫היישום של התכנית הלאומית להתאמת המכללות‬
‫לחינוך למיומנויות המאה ה‪.21-‬‬
‫• לבחון את תקפות השאלון ומהימנותו‪ ,‬ולחלץ‬
‫גורמים מרכזיים בבחינת יישום‬
‫הטמעת התקשוב במכללות לחינוך‪.‬‬
‫כלי המחקר – שאלון להערכת ההטמעה של‬
‫התקשוב בקרב מרצים במכללות לחינוך‬
‫• השאלון מבוסס על השאלון למרצים שפותח במחקר הקודם של‬
‫הרשת בשנים ‪( 2007-2011‬גולדשטיין ושות'‪.)2012 ,‬‬
‫השאלון נבנה על סמך התיאוריות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מודל אונסקו למיומנויות תקשוב למורים (‪)Hine, 2011‬‬
‫תיאוריית הפצת חדשנות (‪)Rogers, 2003‬‬
‫מודל ‪)Hall et al., 1998( CBAM‬‬
‫מודל ‪)Surry at al, 2003( RIPPLES‬‬
‫מודל ‪)Mishra & Koehler, 2006( TPACK‬‬
‫פיתוח השאלון – ‪ 4‬שלבים‪:‬‬
‫(‪ )1‬בחינת השאלונים הקיימים והכנת טיוטה של‬
‫השאלון – נעשה בקבוצות עבודה‪.‬‬
‫(‪ )2‬דיון במליאה של חברי רשת המחקר וגיבוש‬
‫גרסה הכוללת תכנים‪ ,‬מבנה וניסוח‪.‬‬
‫(‪ )3‬פיילוט לבחינת השאלון ‪ 24 -‬מרצים וכן ראיונות‬
‫עם המשיבים‪.‬‬
‫(‪ )4‬שיפורים ותיקונים בשאלון וגיבוש גרסה סופית‪.‬‬
‫המדגם של המחקר‬
‫‪ 615‬מרצים המהווים כ‪25%-‬‬
‫מאוכלוסיית המרצים בשמונה‬
‫מכללות בהן הופעלה תוכנית‬
‫התקשוב בשנה"ל תשע"ב‬
‫‪ 72%‬נשים ו‪ 28%-‬גברים‬
‫‪ 80%‬מהמגזר היהודי ו‪20% -‬‬
‫מהמגזר הערבי‪.‬‬
‫‪ 45%‬עסקו בהדרכה פדגוגית‪.‬‬
‫תהליך איסוף הנתונים‬
‫• השאלון למרצים הופץ באמצעות שאלון מודפס‬
‫(‪ )N=262‬ובאמצעות שאלון מקוון (‪.)N=350‬‬
‫• לבחינת הקשר בין מאפייני המשתנים שנאספו‬
‫באמצעות סוגי השאלון השונים נערך מבחן ניתוח‬
‫שונות רב‪-‬משתני ‪.Manova‬‬
‫• לא נמצאה הטיה שנגרמה על ידי שימוש בסוגי‬
‫השאלון (מודפס או מקוון)‪.‬‬
‫מרכיבי ומבנה השאלון‬
‫(‪)1/3‬‬
‫‪ 24‬שאלות (‪ 78‬פריטים)‬
‫‪ 9‬שאלות רקע‬
‫‪ 3‬שאלות פתוחות‪:‬‬
‫‪ (1‬מה מעודד את המרצה לשלב תקשוב בהוראה במכללה‬
‫‪ (2‬מה מעכב את המרצה לשלב תקשוב בהוראה במכללה‬
‫‪ (3‬מה לדעתו של המרצה ייחשב כהצלחה בהטמעת התקשוב‬
‫במכללה‬
‫ניתוח התוכן של התשובות לשאלות הפתוחות איפשר לזהות דפוסים‬
‫מה מניע ומה מעכב את המרצים בהטמעת התקשוב וכן אפשר לפתח‬
‫טקסונומיה להגדרה מה ייחשב כהצלחה בהטמעת התקשוב במכללות‬
‫לחינוך בישראל מנקודת מבטם של מורי המורים במכללות‪.‬‬
‫מרכיבי ומבנה השאלון‬
‫(‪)2/3‬‬
‫• המשתנים התיאורטיים של השאלון כוללים מרכיבים‬
‫הבוחנים את מהות הטמעת התקשוב במכללה ואופייה לאור‬
‫מרכיבי ההכשרה להוראה אפקטיבית‪ ,‬בהלימה למטרות‬
‫הנגזרות מהרפורמה להטמעת מיומנויות ה‪ 21-‬במכללות‬
‫לחינוך‪.‬‬
‫• על בסיס המודלים התיאורטיים העוסקים בהטמעה של‬
‫טכנולוגיות חדשניות ( ‪Rogers, 1995; Russell, 1996 Toledo,‬‬
‫;‪ ,)2005‬נבנה סילום מיומנויות המובילות להטמעה‬
‫אפקטיבית‪ ,‬שאיפשר למפות את ה"מקום" בו נמצאים המרצים‬
‫במכללות לחינוך בשלב יישום תוכנית התקשוב‪.‬‬
‫מרכיבי ומבנה השאלון‬
‫(‪)3/3‬‬
‫עמדות של מרצים ביחס לשילוב התקשוב‬
‫שלוש רמות‪:‬‬
‫‪ ‬רמה ‪ - 1‬שאלות ב"רמת" המרצה (‪ 25‬פריטים)‬
‫שאלון ביחס לשימוש בכלי תקשוב ע"י המרצה‪ ,‬שאלון ביחס לידע פדגוגי טכנולוגי (מדד ה‪-‬‬
‫‪ ,)TPACK‬שאלות ביחס למקום בו נמצא המרצה מבחינת הטמעת התקשוב ובחינת ידע‬
‫המורה בהקשר להוראה המשלבת טכנולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬רמה ‪ - 2‬שאלות ב"רמת" הסטודנטים (‪ 23‬פריטים)‬
‫שאלות ביחס למידת החשיפה למיומנויות תקשוב בקורסים בקרב הסטודנטים‪ ,‬מידת היישום‬
‫של שימוש בקרב הסטודנטים וכן מידת היישום בעבודת הסטודנטים בהתנסות בשדה‪.‬‬
‫‪ ‬רמה ‪ - 3‬שאלות ב"רמת" תרבות המכללה (‪ 30‬פריטים)‬
‫שאלה לגבי מנהיגות בהטמעת התקשוב‪ ,‬שאלות ביחס לשימוש באתר מלווה קורס במכללה‪,‬‬
‫שאלות ביחס לזמינות ותמיכה במכללה ושאלות על השתקפות הטמעת התקשוב בתרבות‬
‫המכללה‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫• עיבוד הנתונים נעשה באמצעות תוכנת ‪.SPSS‬‬
‫• תקפות ומהימנות של השאלון נבחנו באמצעות‬
‫בדיקת תוקף תוכן ותוקף מבנה‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ .1‬רמת המרצה ‪ -‬שימוש בכלים מתוקשבים‬
‫לצרכים אישיים ומקצועיים‬
‫‪ .2‬רמת הסטודנטים ‪ -‬שימוש סטודנטים בכלים‬
‫מתוקשבים בקורסים של המרצה‬
‫‪ .3‬רמת הסטודנטים ‪ -‬שימוש סטודנטים בכלים‬
‫מתוקשבים בהכשרה להוראה‬
‫‪ .4‬רמת ההטמעה במכללה ‪ -‬עמדות המרצים ביחס‬
‫לשימוש בתקשוב‬
‫ממצאים (‪ - )1‬רמת המרצה ‪ -‬שימוש בכלים‬
‫מתוקשבים לצרכים אישיים ומקצועיים‬
‫אותרו שני גורמים מרכזיים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫כלי יסוד – כגון‪ :‬מעבד‬
‫תמלילים או גיליון‬
‫אלקטרוני‪ ,‬אשר‬
‫משמשים את המרצים‬
‫לתפקודי תקשוב‬
‫בסיביים‪.‬‬
‫כלים מתקדמים ‪-‬‬
‫שניתן לשייכם לעידן ה‪-‬‬
‫‪ ,Web 2.0‬ואשר משקפים‬
‫שיתופיות או פעילויות‬
‫תקשוב מורכבות‪.‬‬
‫אני משתמש בכלים המתוקשבים הבאים לצרכים‬
‫אישיים ‪ /‬מקצועיים‬
‫גורם ‪1‬‬
‫גורם ‪2‬‬
‫בלוג‬
‫רשתות חברתיות (כמו ‪,LinkedIn, facebook‬‬
‫שלובים)‬
‫ויקי (‪)Wiki‬‬
‫כלים או סביבות לעבודה שיתופית על מסמכים (כמו‬
‫‪)Googledocs‬‬
‫אפליקציות‪ :‬בסמארטפון‪/iPad/‬טבלטים אחרים‬
‫‪-0.056‬‬
‫‪0.763‬‬
‫‪0.126‬‬
‫‪0.717‬‬
‫‪-0.114‬‬
‫‪0.686‬‬
‫‪0.402‬‬
‫‪0.628‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪0.6‬‬
‫סביבות סינכרוניות (כמו‪)Elluminate ,Skype :‬‬
‫‪0.326‬‬
‫‪0.588‬‬
‫אתרי מדיה (כמו ‪)YouTube‬‬
‫‪0.404‬‬
‫‪0.481‬‬
‫הדמיות‪ ,‬משחקים או לומדות מחשב‬
‫‪0.403‬‬
‫‪0.425‬‬
‫מצגות (כמו ‪)PowerPoint‬‬
‫‪0.789‬‬
‫‪0.059‬‬
‫גיליון אלקטרוני (כמו ‪)Excel‬‬
‫‪0.634‬‬
‫‪0.301‬‬
‫מעבד תמלילים‬
‫‪0.537‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫ממצאים (‪ - )2‬רמת הסטודנטים ‪ -‬שימוש סטודנטים‬
‫בכלים מתוקשבים בקורסים של המרצה‬
‫האם לפחות באחד הקורסים שלימדת הסטודנטים‬
‫שלך‬
‫על מנת לזהות משתנים‬
‫לגבי משימות מתוקשבות‬
‫שניתנות לסטודנטים‬
‫במסגרת ההכשרה להוראה‪,‬‬
‫נערך ניתוח גורמים (ללא‬
‫הגבלת מספר הגורמים)‬
‫מסוג ‪.Varimax‬‬
‫התוצאות המוצגות בטבלה‬
‫מראות חמישה גורמים‬
‫המסבירים ‪ 52%‬מהשונות‪.‬‬
‫מהימנות השאלה כולה‪:‬‬
‫‪.α=0.82‬‬
‫ט‪ .‬השתתפו בדיון מקוון‬
‫יב‪ .‬השתתפו במפגשים סינכרוניים מרחוק (עם מומחים‪,‬‬
‫מרצים או סטודנטים)‬
‫א‪ .‬ביצעו משימות שיתופיות בסביבות מתוקשבות‬
‫יד‪ .‬ניהלו תיק עבודות באינטרנט או באתר מלווה קורס‬
‫(פורטפוליו דיגיטאלי)‬
‫יא‪ .‬בנו או ניהלו אתר אישי (כגון‪ ,‬בלוג או מיקרובלוגינג)‬
‫טו‪ .‬ביצעו משימות באמצעות טלפונים ניידים‬
‫יג‪ .‬השתמשו ברשתות חברתיות (כמו שלובים‪,‬‬
‫‪)facebook‬‬
‫טז‪ .‬נחשפו לעולמות וירטואליים (כמו ‪,SecondLife‬‬
‫‪)Ekoloko‬‬
‫ג‪ .‬השתמשו בהדמיות‪ ,‬אפליקציות‪ ,‬או משחקים מקוונים‬
‫י‪ .‬חיברו ערכים או ערכו מושגים ו‪/‬או פעילויות בויקי‬
‫(‪)Wiki‬‬
‫ו‪ .‬למדו בגישת למידה מבוססת פרויקטים ( ‪Project‬‬
‫‪)Based Learning‬‬
‫ה‪ .‬פתרו בעיות אותנטיות בעזרת תקשוב ( ‪Problem‬‬
‫‪)Based Learning‬‬
‫ז‪ .‬למדו באמצעות פעילויות חקר‬
‫ב‪ .‬הציגו תוצרים באמצעים דיגיטאליים (לדוגמה‪ :‬מצגות‪,‬‬
‫קטעי וידאו ערוכים ע"י הסטודנט)‬
‫ד‪ .‬השתמשו בוידיאו ו‪/‬או אודיו‬
‫ח‪ .‬ניתחו אירועים‪/‬מקרים בעזרת כלי תקשוב‬
‫יח‪ .‬עסקו במשימות מתוקשבות אחרות‪ ,‬נא לפרט‪:‬‬
‫יז‪ .‬השתמשו במערכות לניהול למידה (כמו ‪,Moodle‬‬
‫‪ ,HighLearn‬מופת‪-‬נט)‬
‫גורם ‪1‬‬
‫גורם ‪2‬‬
‫גורם ‪3‬‬
‫גורם ‪4‬‬
‫גורם ‪5‬‬
‫‪0.768‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪-0.036‬‬
‫‪0.130‬‬
‫‪0.250‬‬
‫‪0.611‬‬
‫‪0.214‬‬
‫‪0.268‬‬
‫‪0.064‬‬
‫‪-0.115‬‬
‫‪0.567‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.353‬‬
‫‪0.351‬‬
‫‪0.442‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.268‬‬
‫‪0.282‬‬
‫‪-0.019‬‬
‫‪0.434‬‬
‫‪0.371‬‬
‫‪0.426‬‬
‫‪-0.124‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪-0.039‬‬
‫‪0.707‬‬
‫‪-0.136‬‬
‫‪0.200‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪0.291‬‬
‫‪0.607‬‬
‫‪0.083‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.173‬‬
‫‪0.600‬‬
‫‪0.324‬‬
‫‪-0.049‬‬
‫‪-0.180‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.558‬‬
‫‪0.117‬‬
‫‪0.402‬‬
‫‪0.236‬‬
‫‪0.394‬‬
‫‪0.420‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪-0.09‬‬
‫‪0.359‬‬
‫‪0.177‬‬
‫‪0.037‬‬
‫‪0.713‬‬
‫‪0.086‬‬
‫‪0.028‬‬
‫‪0.159‬‬
‫‪0.211‬‬
‫‪0.628‬‬
‫‪0.155‬‬
‫‪0.164‬‬
‫‪-0.045‬‬
‫‪-0.141‬‬
‫‪0.609‬‬
‫‪0.274‬‬
‫‪0.186‬‬
‫‪0.215‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.117‬‬
‫‪0.719‬‬
‫‪0.096‬‬
‫‪0.099‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.122‬‬
‫‪0.171‬‬
‫‪0.178‬‬
‫‪0.362‬‬
‫‪0.718‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪-0.081‬‬
‫‪0.291‬‬
‫‪-0.019‬‬
‫‪0.176‬‬
‫‪0.218‬‬
‫‪-0.012‬‬
‫‪0.726‬‬
‫‪0.237‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.092‬‬
‫‪0.626‬‬
‫ממצאים (‪ - )2‬רמת הסטודנטים ‪ -‬שימוש‬
‫סטודנטים בכלים מתוקשבים בקורסים של המרצה‬
‫המשך‬
‫מתוך ‪ 18‬פריטים ניתן לאפיין את חמשת הגורמים‬
‫שנמצאו בהתאם לסוג הפעילות המקובצת סביבו‪:‬‬
‫גורם‬
‫שם הגורם‬
‫מאפיינים‬
‫‪1‬‬
‫ניהול מידע אישי‪-‬קבוצתי‬
‫מתייחס לפעילות אינטראקטיבית סינכרונית או‬
‫א‪-‬סינכרונית ולניהול מידע מקוון‬
‫‪2‬‬
‫אמצעים טכנולוגיים‬
‫מתקדמים ומערכתיים‬
‫מתייחס לפעילות כדוגמת טכנולוגיה ניידת‪,‬‬
‫רשתות חברתיות‪ ,‬עולמות וירטואליים‬
‫‪3‬‬
‫למידת חקר אותנטית ולמידה מתייחס לתהליכי למידה והוראה המבוססים על‬
‫פדגוגיות חדשניות‬
‫מבוססת פרויקטים‬
‫‪4‬‬
‫הצגת מידע‬
‫מתייחס להצגת תוצרים באמצעות אמצעים‬
‫דיגיטליים פשוטים ו‪/‬או מורכבים‬
‫‪5‬‬
‫ארגון וניהול הלמידה‬
‫מתייחס לשימוש במערכות לניהול הלמידה‬
‫ממצאים (‪ - )3‬רמת הסטודנטים ‪ -‬שימוש סטודנטים‬
‫בכלים מתוקשבים בהכשרה להוראה‬
‫שאלה ביחס לפעילות משולבת תקשוב לפחות באחד הקורסים‬
‫שמלמד המרצה‪ .‬התשובות היו דיכוטומיות (כן‪/‬לא)‪.‬‬
‫נמצאו שני גורמים‪:‬‬
‫‪ (1‬גורם ראשון ‪ -‬מתייחס למרכיבים של הוראה משולבת תקשוב במסגרת‬
‫פעילות בכיתה‪.‬‬
‫‪ (2‬גורם שני ‪ -‬מתייחס לשימוש בפלטפורמות הוראה ולמידה ללמידה מרחוק‪.‬‬
‫ציין אם לפחות באחד הקורסים שלימדת הסטודנטים שלך‪:‬‬
‫תכננו שעורים מתוקשבים לתלמידי בית הספר‬
‫גורם ‪1‬‬
‫גורם ‪2‬‬
‫‪0.874‬‬
‫‪0.208‬‬
‫לימדו שיעורים מתוקשבים לתלמידי בית הספר‬
‫לימדו את התלמידים בבתי ספר באמצעות פעילויות חקר‬
‫לימדו שיעורים מקוונים מרחוק במסגרת עבודה בבית הספר‬
‫לימדו באמצעות מערכות ניהול למידה (כמו ‪ )Moodle‬או פורטל בית ספרי‬
‫‪0.857‬‬
‫‪0.764‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.231‬‬
‫‪0.284‬‬
‫‪0.068‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.814‬‬
‫ממצאים (‪ - )4‬רמת ההטמעה במכללה ‪ -‬עמדות‬
‫המרצים ביחס לשימוש בתקשוב‬
‫עמדות כלפי שימוש בתקשוב ‪ -‬דורגו בסולם לייקרט בן ‪ 5‬דרגות‬
‫בהחלט ו‪ 1-‬לא מסכים בהחלט)‪ .‬התקבלה מהימנות כוללת של ‪.=0.785‬‬
‫(‪ 5‬מסכים‬
‫על מנת לזהות את הגורמים המאפיינים את עמדות המרצים כלפי השימוש בתקשוב‪,‬‬
‫בוצע ניתוח גורמים חופשי (ללא הגבלת מספר הגורמים) מסוג ‪.Varimax‬‬
‫נמצאו שני גורמים‪ ,‬המסבירים ‪ 70%‬מטעינות השונות‪ .‬החלוקה לגורמים תאמה‬
‫לחלוקה להיגדים לפי נוסח חיובי ושלילי‪ ,‬ומשקפת קשיים לעומת אתגרים‪.‬‬
‫עמדות כלפי השימוש בתקשוב‬
‫שימוש בתקשוב לא תואם את תפיסותיי לגבי תפקיד המורה‬
‫התקשוב לא מתאים לתחומי ההוראה שלי‬
‫שימוש בתקשוב יכול לגרום לניכור בין המורה לבין הסטודנטים‬
‫שימוש בתקשוב עשוי לשפר את ההוראה שלי‬
‫התקשוב בהוראה משנה באופן מהותי את תפקידי כמורה‬
‫עבודה בעזרת כלים מתוקשבים מגבירה את שיתוף הפעולה בין הלומדים‬
‫גורם ‪1‬‬
‫‪0.847‬‬
‫‪0.810‬‬
‫‪0.759‬‬
‫‪-0.647‬‬
‫‪0.072‬‬
‫‪-0.491‬‬
‫גורם ‪2‬‬
‫‪-0.144‬‬
‫‪-0.229‬‬
‫‪0.044‬‬
‫‪0.520‬‬
‫‪0.891‬‬
‫‪0.686‬‬
‫מסקנות‬
‫• אונסק"ו פיתח מסגרת תיאורטית להערכת שילוב‬
‫תקשוב במוסדות חינוך המדגישה פיתוח דור של‬
‫יצרני ידע ולא רק צרכני ידע כמו בעידן התעשייתי‪.‬‬
‫)‪)Hine, 2011; Kozma, 2011‬‬
‫• לתקשוב תפקיד מרכזי בהשגת היעדים‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫ניתן להבחין בשלוש רמות של שילוב תקשוב‪:‬‬
‫‪ .1‬אוריינות טכנולוגית )‪(Technology Literacy‬‬
‫‪ .2‬העמקת הידע )‪(Knowledge Deepening‬‬
‫‪ .3‬יצירת ידע )‪.(Knowledge Creation‬‬
‫‪ ‬ממצאי המחקר מתייחסים לחלוקה זו לרמות שילוב התקשוב במכללות‪,‬‬
‫ומחזקים בכך מודלים תיאורטיים עליהם הם נשענים‪ ,‬וכן מודלים יישומיים‬
‫הנשענים על הפרקטיקה של שילוב התקשוב בחינוך‪.‬‬
‫‪ ‬ממצאי המחקר מתארים את תמונת המצב של שילוב תקשוב במכללות‬
‫בתחילת תהליך היישום של התוכנית להתאמת המכללות למאה ה‪.21-‬‬
‫המסקנה העיקרית של המחקר היא שצריך להמשיך בהגברת מידת‬
‫השילוב של תקשוב בעבודת סגל ההוראה ולשים דגש חזק יותר‬
‫לפיתוח דגמי שילוב ברמות העמקה ויצירה של ידע‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫• מנקודת מבט מתודולוגית‪ ,‬המכללות לחינוך‬
‫נבחנות לפי פרמטרים של רמות שילוב התקשוב‬
‫בהוראה ובהכשרת מורים‪.‬‬
‫• השאיפה היא לקדם רבדים עמוקים של הבניה‬
‫ויצירה של ידע חדש‪ ,‬אולם המסקנה העיקרית של‬
‫המחקר היא שעדיין יש לבחון את שילוב התקשוב‬
‫בכל הרמות‪ ,‬ובהמשך לקדם פיתוח דגמים לשילובו‬
‫ברמות העמקה ויצירה של ידע‪.‬‬
‫מסקנות יישומיות‬
‫• כלי המחקר שפותח יכול לשמש מקבלי החלטות בדרגים‬
‫השונים כדי להעריך את הטמעת התקשוב במכללות לחינוך‬
‫וכן יכול לשמש כמחוון להשוואת ההטמעה בין המוסדות‪.‬‬
‫• השאלון יכול לשמש לבחינת ההטמעה של התקשוב "על‬
‫הרצף" – משלב ההכשרה‪ ,‬בכניסה לתפקיד ולאורך שלבי‬
‫הפיתוח המקצועי של מורים‪.‬‬
‫• השאלון יכול לשמש את המכללות עצמן (בכל דרגי הניהול)‬
‫לבחינה עצמית של הטמעת התקשוב – כ"סמן דרך" ו"כלי‬
‫הערכה"‪.‬‬
‫אלונה פורקוש‪-‬ברוך‬
‫מכללת לוינסקי לחינוך‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אורית אבידב‪-‬אונגר‬
‫המכללה האקדמית אחוה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫תודה על ההקשבה!‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלונה פורקוש‪-‬ברוך‬
‫מכללת לוינסקי לחינוך‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אורית אבידב‪-‬אונגר‬
‫המכללה האקדמית אחוה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הכנס הארצי השנתי השנים עשר של מיט"ל‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬
‫מכללת לוינסקי לחינוך‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז‪ ,‬תשע"ד‪2.7.2014 ,‬‬
Acknowledgments
This study was sponsored by the Director of
Teacher Education at the Ministry of Education and
Research Authority MOFET Institute.
We acknowledge the entire research team, including (besides
ourselves): Dr. Olzan Goldstein, Dr. Anat Oster, Ms. Merav
Asaf, Dr. Asmaa Ganayim, Dr. Miri Shonfeld, Dr. Yehuda Peled,
Mrs. Ruth Peled.