Transcript אוסי יפה – מיון בשירות צבאות העולם

‫מיון בשירות צבאות העולם‬
‫רשמים מכנסי ‪IMTA‬‬
‫אוסף הרשמים והתובנות שאביא בהרצאה זו לקוחים מתוך שלושה כנסים של‬
‫ארגון ה‪.IMTA -‬‬
‫ה‪ IMTA -‬הינו ארגון שמטרתו להפגיש אחת לשנה מדענים העוסקים בתחומים‬
‫השונים של מדעי ההתנהגות בצבא בדגש על מיון והערכה‪.‬‬
‫משתתפים בו מפקדים‪ ,‬פסיכולוגים צבאיים ואנשי אקדמיה מ‪ 25 -‬צבאות בעולם‪.‬‬
‫בכנס מוצגות שיטות המיון הנהוגות‪ ,‬פיתוח של כלי מיון חדשים‪ ,‬מחקרי תוקף‬
‫לשיטות מיון שונות ושימושים שונים של המחקר שמתבצע בארגונים צבאיים‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫בנוסף עוסקים באי הכנס בתחומים נוספים של מדעי ההתנהגות כגון‪ :‬ניתוחי‬
‫עיסוק‪ ,‬הכשרה צבאית‪ ,‬גורמי אנוש‪ ,‬מנהיגות והתנהגות ארגונית‪.‬‬
‫כמה תובנות מרכזיות‬
‫•‬
‫בצבאות שונים בעולם מתפתחת ההבנה שיש להעלות את מורכבות המיון‬
‫בהתאם למורכבות התפקידים הצבאיים‪.‬‬
‫•‬
‫ישנה הכרה רחבה בכך שהטכנולוגיה כיום מאפשרת בניית מבחנים אחרים‬
‫תוך שימוש במולטימדיה‪.‬‬
‫•‬
‫בפועל‪ ,‬רוב הצבאות ביצעו מעבר ממבחני נייר ועפרון למבחנים ממוחשבים‪.‬‬
‫•‬
‫בעיקר בארה"ב יש שימוש במבחנים ממוחשבים אדפטיביים עפ"י מודל‬
‫ה‪ .IRT -‬תחום זה מתפתח ונחקר רבות כולל ישומים בתחום שאלוני‬
‫האישיות‪.‬‬
‫כמה תובנות מרכזיות‪ -‬המשך‬
‫• תחום האישיות ומדידתה זוכה להתייחסות רבה בכנסי ‪ IMTA‬בשנים‬
‫האחרונות בדגש על חשיבות האישיות להצלחה בצבא ולקידום בדרגות‪.‬‬
‫• ממחקרים שהוצגו עולה כי ישנו מעבר מציון מיון בודד המשקף בעיקר יכולות‬
‫לציוני מיון שהם תוצר של נוסחה המשלבת אלמנטים אישיותיים‪,‬‬
‫מוטיבציוניים והתנהגותיים‪.‬‬
‫•‬
‫למרות שרוב צבאות העולם הינם התנדבותיים וההרכב האנושי מוכתב‬
‫בעיקר מ"מצב השוק"‪ ,‬ישנה השקעה הולכת וגוברת בתחום המיון וההערכה‪.‬‬
‫הגדרות של תכונות חדשות‬
‫הגדרת המושג אינטליגנציה תרבותית‬
‫אינטליגנציה תרבותית היא‪:‬‬
‫היכולת של אדם או קבוצה לפעול באפקטיביות בסיטואציות שמאופיינות בשונות‬
‫תרבותית‬
‫•‬
‫ההגדרה של המושג כוללת ‪ 4‬פקטורים (אסטרטגיה‪,‬מוטיבציה‪,‬התנהגות‪ ,‬ידע‪-‬‬
‫קוגניציה)‪.‬‬
‫ניתן לפתח את התכונה ולחזק אותה ע"י לימוד‪ ,‬אימון והכשרה מתאימה‪.‬‬
‫נמצא שמושג זה מנבא ביצועים בעבודה‪.‬‬
‫פותח שאלון ממוחשב שמודד את התכונה ומפתחיו בסינגפור סבורים שניתן‬
‫להשתמש בו בצבא עם שונות תרבותית גבוהה בתוכו ולא רק למדידה בין תרבותית‬
‫בארצות אחרות‪.‬‬
‫•‬
‫הנושא הוצג ע"י ‪:‬‬
‫•‬
‫‪Professor Kok-Yee Ng‬‬
‫‪From The Center For Leadership And Cultural Intelligence, Nanyang Technological University‬‬
‫‪Singapore‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אינטליגנציה תרבותית‪ -‬השאלון הממוחשב‬
‫אינטליגנציה תרבותית‪ -‬השאלון הממוחשב‬
‫אינטליגנציה תרבותית‪ -‬השאלון הממוחשב‬
‫פסיכולוגיה חיובית‬
“It is about identifying and nurturing their
strongest qualities [of people], what they own
and are best at, and helping them find niches in
which they can best live out these strengths”
(Seligman& Csikszentmihalyi, 2000, p. 6)
‫פסיכולוגיה חיובית‬
It’s the scientific study of what goes right in life.
Fix what’s wrong
Build what’s strong
-10 -9 -8 -7 -6 -5 -4 -3 -2 -1 0 +1 +2 +3 +4 +5 +6 +7 +8 +9 +10
PSYCHOLOGICAL STATE
‫פסיכולוגיה חיובית – הגדרת משתנה אישיות ‪ -‬אופי‬
‫•‬
‫צבא שוויץ הציג הגדרה של משתנה חדש הנקרא אופי כסדרה של תכונות‬
‫חיוביות אשר ‪:‬‬
‫– ניתנות למדידה‬
‫– מנבאות פרמטרים הקשורים לעולם העבודה‬
‫– ניתן לשנותן ע"י אימון והכשרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המושג התפתח במסגרת התאורטית של פסיכולוגיה חיובית‪.‬‬
‫זליגמן הגדיר ‪ 6‬מעלות ו‪ 24 -‬חוזקות תחת המושג אופי‪.‬‬
‫פותח שאלון חוזקות ובו ‪ 24‬סקלות של דיווח עצמי‪.‬‬
‫‪ 24‬החוזקות המרכיבות את המושג אופי‬
‫‪Big- 24‬‬
‫תכונה חדשה‪ :‬יכולת התמודדות עם מידע‪ ,‬תקשורת‬
‫וטכנולוגיה ‪ICT‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מתוך בחינה מקיפה של בטריית המבחנים הנהוגה מזה שנים רבות עלה צורך‬
‫בהגדרה של תכונה חדשה‪.‬‬
‫ליכולת להתמודד עם מידע‪ ,‬תקשורת וטכנולוגיה יש ‪ 7‬מרכיבים‪:‬‬
‫שימוש יעיל במחשב‬
‫–‬
‫יצירת תקשורת בין אישית‬
‫–‬
‫איסוף מידע‬
‫–‬
‫שימוש בכלים של ‪IT‬‬
‫–‬
‫שימוש ברשתות תקשורת‬
‫–‬
‫תכנות‬
‫–‬
‫ראיה רחבה‬
‫–‬
‫פותח מבחן למדידת התכונה בהעברה ממוחשבת והוא הועבר על חיילים בחיל האוויר‬
‫וחיל הים ‪.‬‬
‫ההערכה היא שהוספת המבחן לבטריה תנבא שביעות רצון של העובדים משיבוצם‬
‫למקצוע ונשירה מההכשרה‪.‬‬
‫פיתוח ושיפור כלי מדידה‬
‫פיתוח מבחן "אחר"‪ -‬שימוש במוליטימדיה בחיל הים‬
‫האמריקאי‬
‫•‬
‫מתוך רצון להתחדש ולעשות שימוש ביכולות הטכנולוגיות של העת הנוכחית‬
‫פותחו בחיל הים האמריקאי מבחנים המשלבים צבע כפרמטר בבחינה‪,‬‬
‫אודיו‪ ,‬וידאו ואנימציות‪.‬‬
‫•‬
‫נבנה מבחן מורכב יותר עם שאלות אינטראקטיביות שמדמות במראה ובקול‬
‫את סביבת העבודה האמיתית כשטווח היכולות הנמדדות גדל‪.‬‬
‫•‬
‫כמדיה למבחן נבחר ‪ IPOD- NANO‬כיוון שהוא אמין‪ ,‬נוח לשימוש‪ ,‬נייד‪,‬‬
‫הנבחנים מכירים את המכשיר ויש לו חיי בטריה ארוכים‪.‬‬
‫•‬
‫במבחנים החדשים ‪ 20%‬מהשאלות כללו מולטימדיה‪ -‬וידאו‪ ,‬אודיו או‬
‫אנימציות‪ .‬שאלות אלו פוזרו לאורך ‪ 200‬הפריטים של המבחן‪.‬‬
‫• השאלות על צג המכשיר והתשובות ניתנו על נייר‪.‬‬
‫פיתוח מבחן "אחר"‪ -‬שימוש במוליטמדיה בחיל הים‬
‫האמריקאי‬
‫‪TAPAS= Tailored Adaptive Personality‬‬
‫‪Assessment System‬‬
‫‪Walter c. Borman‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫פיתח שאלון אישיות‪:‬‬
‫עפ"י מודל ה‪ ,Big 5 -‬ממוחשב ואדפטיבי עפ"י מודל ה‪.IRT -‬‬
‫השאלון קצר‪ ,‬רב ברירה‪ ,‬מהימן ותקף ועמיד בפני "זיוף" כתוצאה‬
‫מרצייה חברתית‪.‬‬
‫הפריטים הינם גירויים זוגיים שדומים במידת המשיכה אליהם אבל‬
‫מייצגים מימדים שונים‪.‬‬
‫בנק פריטים גדול מאוד‪.‬‬
‫הבוחן יכול לבחור את מס' המימדים‪ ,‬הרכבם‪ ,‬פורמט התשובה ולהתאים‬
‫את השאלון פר אוכלוסיה נבחנת‪.‬‬
‫הנבחן צריך לבחור אחד משני ההגדים ולדחות את השני‪.‬‬
‫פותח מודל מתמטי לניתוח התוצאות‪.‬‬
‫ממצאי תוקף מול קריטריון של הערכות ממונים גבוהים יותר עבור‬
‫הפורמט החדש לעומת הישן (‪ 0.37‬לעומת ‪ 0.18‬בהתאמה)‪.‬‬
‫מקדמי תוקף לשאלון ה‪TAPAS-‬‬
‫כפונקציה של מס' זוגות הפריטים בשאלון‬
‫מודל ה‪IRT -‬‬
‫לציינון שאלון האישיות ‪ TAPAS‬בפורמט רב מימדי‬
TAPAS -‫פריטים לדוגמא מתוך ה‬
People come to me when they want fresh ideas. (+O) •
Most people would say that I’m a “good listener”. (+A) •
I almost always complete assignments on time. (+C) •
I generally perform well under pressure. (+EmSt) •
I set high goals and work to meet them. (+C)
I get along well with other people. (+A) •
•
I enjoy reading about art and culture. (+O) •
I’m not interested in things like theater and ballet. (-O)
•
‫התרומה השולית של הוספת מבחן פיקוח טיסה‬
‫לבטריית מבחני המיון בחיל האוויר האמריקאי‬
‫•‬
‫‪ Lisa J Mills‬מצבא ארה"ב הציגה תפיסה לפיה הערך של המחקרים שלנו תלוי לא רק‬
‫באיכותם המקצועית אלא גם ביכולת שלנו להראות את המשמעות שלהם להנהגה‬
‫הצבאית במונחים של התייעלות‪ ,‬הורדת נפל בהכשרה וחסכון כספי‪.‬‬
‫•‬
‫המרצה הדגימה את התפיסה על מחקר שנבדקה בו תרומתו השולית של מבחן חדש‬
‫בבטריה של פיקוח טיסה‪ ,‬מעבר למבחנים האחרים‪.‬‬
‫•‬
‫חיל האויר האמריקאי מתמודד עם בעיה של נפל גבוה בהכשרת בקרים‪/‬פקחים‬
‫בשיעור של ‪ .24%‬עלות ההכשרה שלהם הינה ‪ $20K‬לאחד‪.‬‬
‫•‬
‫המבחן החדש כולל סימולציות ממוחשבות דינמיות מעולם הבקרה והפיקוח ‪ -‬דורש‬
‫לימוד‪ ,‬זכרון ותיעדוף של משימות)‪.‬‬
‫•‬
‫מממצאי המחקר עולה כי הוספת המבחן החדש לבטריה מעלה את שיעור ההצלחה‬
‫בהכשרה ב‪ ,8% -‬מספקת ‪ 48‬בוגרים נוספים כל שנה‪ ,‬חוסכת קרוב ל‪$955,248 -‬‬
‫בשנה מכספי ההכשרה‪.‬‬
‫•‬
‫היכולת לתרגם נתוני תוקף סטטיסטי למונחים של תוספת בוגרים בהכשרה וחסכון‬
‫כספי היא כלי רב עוצמה בידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה למדוד את איכות‬
‫עבודתם במונחים כלכליים‪.‬‬
‫התרומה השולית של הוספת מבחן פיקוח טיסה‬
‫לבטריית מבחני המיון בחיל האוויר האמריקאי‬
Incremental validity of .16 with AT-SAT
Results –Using AT-SAT in conjunction with ASVAB will
􀂾increase success rates by 8%,
􀂾produce 48 more graduates annually,&
􀂾avoid approximately $955,248 in annual training losses.
Illustration of AT-SAT
Air Traffic Scenarios Test
‫תכונות קריטיות למדידה במיונים‬
‫שונים‬
‫תכונות‪ ,‬תכונות‪ ,‬תכונות‬
‫•‬
‫בכנסים השונים היה עיסוק נרחב תכונות שיש להוסיף למערכות המיון הקיימות כדי‬
‫לשפרן למשל‪:‬‬
‫•‬
‫לניבוי של תפקוד בעבודה‪ :‬מוטיבציה‪ ,‬מניע הישג‪ ,‬פתיחות להתנסויות‪ ,‬מחויבות‬
‫והתמדה‪.‬‬
‫•‬
‫תכונות שמשפיעות על תפקוד תחת לחץ קיצוני (צבא הולנד)‪:‬‬
‫– בטחון עצמי‬
‫– אמונות ומחשבות שיש לפרט על יכולתו להתמודד‬
‫– סגנון התמודדות שממוקד בפתרון בעיות ישפר תפקוד‬
‫– מודעות מטה קוגניטיבית‪ -‬היכולת להבין‪ ,‬להשפיע ולשלוט בהתנהגות‬
‫– מיקוד שליטה פנימי‬
‫– חוסן‬
‫תכונות‪ ,‬תכונות‪ ,‬תכונות‪ -‬המשך‬
‫התאמה לתפקיד בכיר‬
‫• תכונות שיש לכלול במדידה של התאמה לתפקיד בכיר ‪ :‬חוזק מנטלי ונפשי‪,‬‬
‫בטחון עצמי‪ ,‬כוח רצון‪ ,‬הרצון ללמוד ולהתפתח ושליטה עצמית‪.‬‬
‫•‬
‫לניבוי פוטנציאל לקצונה בכירה מאוד נדרשת גם מדידה של המיומנויות‬
‫הפוליטיות (הבנה ושיפוט)‪ ,‬גישה אסטרטגית‪ ,‬צניעות‪ ,‬טקט‪ ,‬אישיות נעימה‪,‬‬
‫יכולת הובלה והשפעה‪.‬‬
‫•‬
‫במחקר על מנהיגי עבר בצבא ארה"ב נמצא כי ניתן לאפיין מנהיגים לא‬
‫מוצלחים ככאלה שיש להם מספר ליקויים בתחום האישיותי‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫•‬
‫פחד מכישלון וצורך באישור חברתי‬
‫צורך לשמור על כבודם ולהמנע מבושה‬
‫נטיות אובססיביות קומפלסיביות‬
‫גישה סמכותנית‪.‬‬
‫עפ"י אותו מחקר מפקדים מוכשרים הינם בעלי‪ :‬חוסן‪ ,‬אחריות‪ ,‬אישיות‬
‫חזקה‪ ,‬כושר ארגון מצויין‪ ,‬חשיבה בהירה‪ ,‬כריזמה והיותם דוברים מוכשרים‪.‬‬
‫תכונות‪ ,‬תכונות‪ ,‬תכונות‪ -‬המשך‬
‫• תכונות‪/‬יכולות קריטיות להצלחה בטיס‪:‬‬
‫– יכולות פסיכומוטוריות‪ :‬קורדינציה‪ ,‬חלוקת קשב‪ ,‬ויזואליזציה‪Time ,‬‬
‫‪sharing‬‬
‫– יכולות קוגניטיביות‪ :‬תפיסה מרחבית‪ ,‬מהירות תפיסתית‪ ,‬הבנה מילולית‪,‬‬
‫יכולת הסקה לוגית‪,‬‬
‫– יכולות בין אישיות‪ :‬שליטה עצמית‪ ,‬התמדה‪ ,‬נחישות‪ ,‬עקשנות‪ ,‬מניע‬
‫הישג‪ ,‬עמידות‪/‬חוסן‪ ,‬יכולת הסתגלות למצבים חדשים‪.‬‬