טכנולוגיה במבחן : בחינה אמפירית של קורסים נתמכי אתר ד"ר ניצה דוידוביץ , פרופ' אלכסנדר דומושניצקי , מר רומן יבץ המרכז האוניברסיטאי אריאל [email protected] פברואר 2007 , שבט , תשס"ח היחידה לפיתוח.

Download Report

Transcript טכנולוגיה במבחן : בחינה אמפירית של קורסים נתמכי אתר ד"ר ניצה דוידוביץ , פרופ' אלכסנדר דומושניצקי , מר רומן יבץ המרכז האוניברסיטאי אריאל [email protected] פברואר 2007 , שבט , תשס"ח היחידה לפיתוח.

‫טכנולוגיה במבחן‪ :‬בחינה אמפירית של קורסים‬
‫נתמכי אתר‬
‫ד"ר ניצה דוידוביץ‪ ,‬פרופ' אלכסנדר דומושניצקי‪ ,‬מר רומן יבץ‬
‫המרכז האוניברסיטאי אריאל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פברואר‪2007 ,‬‬
‫שבט‪ ,‬תשס"ח‬
‫היחידה לפיתוח והערכה אקדמית‬
‫מטרת המחקר לבחון את תרומתם ויעילותם של קורסים‬
‫נתמכי אתר במתמטיקה במוסד אקדמי‬
‫ברמת המוסד‬
‫ברמת המרצה‬
‫ברמת‬
‫הסטודנט‬
‫חקר מקרה ‪ -‬המחלקה למתמטיקה ומדעי‬
‫המחשב‬
‫‪.1‬‬
‫במחלקה זו נמצאו קיימים מרבית הקורסים נתמכי‬
‫אתר‪ ,‬אודות למענק מחקר ממיט"ל שניתן לפיתוח‬
‫קורסים אלה‪.‬‬
‫‪ .2‬למחלקה זו אופי ייחודי‪ ,‬שכן היא דיסציפלינה‬
‫העומדת בפני עצמה וגם מחלקה הנותנת שירות‬
‫לסטודנטים הלומדים במגוון מחלקות במסגרת‬
‫קורסי ליבה (בהנדסה) או במסגרת קורסי שרות‬
‫(בכלכלה מנהל עסקים‪ ,‬במדעי הבריאות)‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫‪ 506‬סטודנטים‬
‫העריכו ‪ 13‬חברי סגל‬
‫המלמדים ב‪ 29-‬קורסים‬
‫כלי מחקר‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫נעשה שימוש במספר שאלונים‪:‬‬
‫שאלון ספציפי (הערך הפדגוגי) שנבנה למטרה זו )‪.)Barth, 2004‬‬
‫התייחסות ל‪ 8-‬תחומים‪ .‬לכל תחום נבנו שני מדדים‪ :‬הערכת אתר‬
‫הקורס והתרומה של האתר לסטודנט‪ .‬טווח הציונים‪ :‬בין ‪ 1‬ל‪ .5-‬ככל‬
‫שהציון גבוה יותר ‪ -‬ההערכה טובה יותר‪.‬‬
‫שאלון משוב הסטודנטים על המרצים ועל הקורסים (סולם ‪ 1‬עד ‪1 ,5‬‬
‫מייצג הערכה נמוכה ו‪ 5-‬מייצג הערכה גבוהה)‪ .‬השאלון כלל ‪5‬‬
‫פריטים הנוגעים להוראת המרצה וביניהם הערכה כללית של‬
‫המרצה‪ ,‬ו‪ 2-‬פריטים לגבי המתרגל בקורס‪ :‬הערכה כללית של‬
‫המתרגל ומידת התיאום בינו ובין המרצה‪.‬‬
‫שאלון המבחן‪ ,‬וממנו ‪ -‬ציוני הסטודנטים בקורסים אותם לימדו אותם‬
‫מרצים במשך מספר שנים‪ ,‬לפני ואחרי אימוץ השימוש בקורסים‬
‫נתמכי אתר‪.‬‬
‫הליך המחקר‬
‫‪ .1‬המחקר נערך במוסד אקדמי בסמסטר א ו‪-‬ב'‬
‫בתשס"ו‪ .‬שני השאלונים (משוב ושאלון ספציפי)‬
‫הועברו באופן קבוצתי לסטודנטים בכיתותיהם‬
‫במהלך שיעור‪ ,‬ב‪ 3-‬השבועות האחרונים של‬
‫הקורס‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר בדיקת שאלוני הבחינה ע"י המרצים‪,‬‬
‫נעשה שימש גם בציוני הסטודנטים‪,‬‬
‫שלב ראשון במחקר‬
‫המחקר כלל את כל הקורסים הנלמדים במוסד‪,‬‬
‫בכל הפקולטות‪ ,‬תוך השוואת קורסים נתמכי אתר‬
‫וקורסים שאינם נתמכי אתר‪.‬‬
‫נבדקה הערכה והתרומה של אתר הקורס עבור‬
‫הסטודנט‪ ,‬מאפייני הסטודנטים ומדדי הערכת‬
‫המרצים בפקולטות השונות‪.‬‬
‫הממצא העיקרי‬
‫קורסים נתמכי אתר הוערכו כמאורגנים יותר בהשוואה‬
‫לקורסים שאינם נתמכי אתר‪.‬‬
‫דרוג (מובהק) גבוה יותר של סדר וארגון‬
‫בקורסים נתמכי אתר‬
‫הערכת המרצה לפי שילוב של חומרים מתוק שבים‬
‫‪4.32‬‬
‫‪4.31‬‬
‫‪3.88‬‬
‫יחס המרצה‬
‫‪3.88‬‬
‫סקרנות‬
‫וחשיבה‬
‫‪3.91 3.90‬‬
‫בהירות‬
‫הרצאות‬
‫יש חומרים מתוקשבים‬
‫‪3.96‬‬
‫‪3.85‬‬
‫מבנה ואירגון‬
‫הקורס‬
‫הערכה כללית‬
‫של המרצה‬
‫אין חומרים מתוקשבים‬
‫הערכה‬
‫‪4.06 4.06‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫שלב שני במחקר‬
‫המחקר התמקד בפקולטות להנדסה ובמדעי‬
‫הטבע‪ ,‬בהן נמצאה שכיחות גבוהה יותר של‬
‫שימוש באתרים "מלווי קורס" בהשוואה‬
‫לפקולטות האחרות‪.‬‬
‫שלב שלישי במחקר‬
‫המחקר התמקד במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה‪ ,‬בה‬
‫נמצאו מרבית הקורסים נתמכי אתר‪.‬‬
‫נבחנה תרומת הקורסים נתמכי האתר ללמידת הסטודנטים‬
‫ע"י‪ :‬שאלון ספציפי‪-‬פדגוגי‪ ,‬שאלוני הערכות הסטודנטים לגבי‬
‫המרצים והקורסים‪ ,‬וכן שאלוני המבחן – מהם נגזרים הציונים‬
‫בקורסים‪ ,‬אותם לימדו אותם מרצים במשך מספר שנים‪ ,‬לפני‬
‫ואחרי אימוץ השימוש בקורסים נתמכי אתר‪.‬‬
‫ממצאי השאלון הספציפי על האתר‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת תחומי האתר‪,‬‬
‫כאשר מידת הנגישות היא הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר‬
‫מכן מבנה וארגון הקורס ומדדים על תרומתם של‬
‫חומרי הלימוד באתר‪.‬‬
‫המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה‬
‫הוראת מתמטיקה ‪ -‬הממוצעים וסטיות התקן של מידת השימוש במרכיבי‬
‫האתר (‪)n=309‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫הפניה‬
‫אטרקטיביות העברת מידע‬
‫למקורות ידע‬
‫האתר‬
‫שימושי‬
‫המרצה‬
‫השקעה‬
‫הצגת חומרים מבנה וארגון‬
‫בלמידה באתר‬
‫באתר‬
‫האתר‬
‫נגישות‬
‫הערכת מידת השימוש‬
‫‪3.5‬‬
‫לוח ‪ .1‬מתאמי פירסון בין מידת השימוש ומידת התרומה‬
‫התחום‬
‫המתאם‬
‫‪N‬‬
‫נגישות‬
‫‪*** 0.46‬‬
‫‪323‬‬
‫מבנה וארגון האתר‬
‫‪*** 0.64‬‬
‫‪303‬‬
‫הצגת חומרים באתר‬
‫‪*** 0.58‬‬
‫‪281‬‬
‫המידה בה למידה דרך האתר ‪*** 0.58‬‬
‫דרשה השקעה רבה יותר‬
‫‪223‬‬
‫‪*** 0.76‬‬
‫‪232‬‬
‫העברת מידע באתר במקום ‪*** 0.71‬‬
‫למרצה‬
‫מאפשר‬
‫בשיעור‬
‫להקדיש יותר זמן במשך‬
‫השיעור‬
‫‪211‬‬
‫הפניה למקורות ידע נוספים‬
‫‪*** 0.71‬‬
‫‪215‬‬
‫מידת האטרקטיביות באתר‬
‫‪*** 0.80‬‬
‫‪189‬‬
‫סה"כ‬
‫‪*** 0.59‬‬
‫‪339‬‬
‫‪.‬‬
‫שימוש באתר על ידי המרצה‬
‫‪*** p<.001‬נמצא קשר חיובי בין מידת השימוש בכל תחום לבין התרומה של אותו תחום‬
‫ממצאי השאלון הספציפי על האתר‬
‫‪ ‬נמצא קשר חיובי בין מספר הלומדים בקורס לבין‬
‫הערכת האתר במדדים הבאים‪ :‬הפניה למקורות‬
‫ידע נוספים‪ ,‬מידה האטרקטיביות של האתר‬
‫והקדשת זמן של המרצה במשך השיעור ולאחריו‪,‬‬
‫מלבד תרומת הנגישות ותרומת מבנה וארגון‬
‫האתר‪ :‬ככל שמספר הלומדים בקורס גדול יותר‬
‫כך‪ ,‬כך מידת תרומתם של התחומים הפדגוגיים‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫ממצאי השאלונים‬
‫‪‬‬
‫נמצא קשר חיובי בין מספר הלומדים בקורס למבנה וארגון האתר‪:‬‬
‫ככל שמספר הלומדים בקורס גדול יותר כך הארגון והסדר באתר‬
‫טוב יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא נמצאו הבדלים מובהקים בין השנים בהערכת המרצה והקורס‪.‬‬
‫ממצאי שאלוני הבחינות ‪ -‬הציונים בקורסים‬
‫לא נמצא קשר בין מידת השימוש באתר‬
‫והמרכיבים הפדגוגיים שנבדקו לבין הציון בקורס‬
‫ממצאי המחקרים הצביעו על תמונה עקבית‬
‫התרומה העיקרית של אתרי הקורסים‪ ,‬בעיני‬
‫הסטודנטים‪ ,‬התמקדה בהרחבת הגישה לחומרי‬
‫הקורסים וברמת הארגון והסדר של חומרי‬
‫הקורסים‪.‬‬
‫לא נמצאה תרומה בבהירות ההרצאות‪ ,‬ביחס‬
‫לסטודנט‪ ,‬בתרגול נוסף ובמדדים פדגוגיים‬
‫נוספים שנבחנו‪.‬‬
‫חקר מקרה ‪ -‬המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב‬
‫תרומתם של אתרי אינטרנט בעיני הסטודנטים‬
‫הרחבת הגישה‬
‫לחומרי הקורסים‬
‫רמת הארגון והסדר‬
‫של חומרי הקורסים‬
‫חיזוק ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים‬
‫החדשים‬
‫ממצאי המחקר מעלים את הצורך בתוכניות התערבות על‬
‫מנת לשפר את ביצועי המרצים בהוראה‪ ,‬תוך חיזוק‬
‫ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים‪.‬‬
‫מטרתנו להציע תוכנית אשר מטמיעה את הכלים החדשים‬
‫כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי‬
‫עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה‪.‬‬
‫הקריאה של המל"ג לפדגוגיה חדשה‪ ,‬שתלווה את הכלים‬
‫הטכנולוגיים החדשים באופן שיטתי‪ ,‬נותרה ברובה ללא‬
‫מענה‬
‫מספרים‪ :‬קיים גידול במספר הקורסים המקוונים במוסדות‬
‫אקדמיים בישראל מאז ‪.1999‬‬
‫הגופים המובילים‪ :‬הריבוי בעיסוק בשילוב טכנולוגיה בהוראה‬
‫מיוחס בעיקר ליוזמה אסטרטגית לאומית של המל"ג והזרוע‬
‫הביצועי שלה‪ ,‬מיט"ל‪ ,‬מרכז הידע הבין‪-‬אוניברסיטאי לסיוע‬
‫בפיתוח טכנולוגיות למידה‪.‬‬
‫האם הממצאים מעוגנים בספרות?‬
‫בדיקה מקדמית של קורסים אקדמיים מקוונים בישראל מצביעה על‬
‫כך שהטכנולוגיה פרצה קדימה והותירה את‬
‫הפדגוגיה מאחור‪ .‬בהשכלה הגבוהה‪ ,‬קיים מחסור‬
‫במתודולוגיות‪ ,‬בקווים מנחים ובאופני הערכה‬
‫הנוגעים לבניית קורסים נתמכי טכנולוגיה‪ ,‬שמעוגנים‬
‫בתיאוריות מבוססות היטב‪ ,‬בעקרונות אובייקטיביים ובממצאים‬
‫מחקריים‪ .‬רוב הקורסים המקוונים בנויים על אינטואיציה אישית או‬
‫על ניסיונם האישי של אנשי הסגל או המפתחים‪.‬‬
‫אימוץ הטכנולוגיות מקדים את הפיתוח הפדגוגי ההולם את‬
‫השינוי בכלים‬
‫הוסקו מסקנות על סמך מחקרי הערכה "מקומיים"‪ .‬לא קיים‬
‫מאגר של כללים המבוססים על מצרף המסקנות העולות‬
‫אודות האפקטיביות של קורסים מתוקשבים בהשכלה‬
‫הגבוהה‪.‬‬
‫הלימה בין ה"איך" וה"מה"‬
‫מצב זה ניכר בתחום ה"איך" של סביבות לימוד‬
‫מקוונות‪ ,‬ופחות בתחום ה"מה" – מה אנו רוצים‬
‫ללמד את הסטודנטים שלנו על מנת להכינם‬
‫כאנשי מעשה בעלי ידע‪ ,‬כל אחד בתחומו‬
‫וכאזרחים אחראים של המאה ה‪?21-‬‬
‫שאלות אלו לא זכו להתייחסות בעת פיתוח תוכניות‬
‫לימוד באופן כללי‪ ,‬ובפרט בתכנון תהליך אימוץ‬
‫הטכנולוגיות‪.‬‬
‫מעמדה של ההוראה האקדמית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המוסדות להשכלה גבוהה בישראל טרם התגברו על ההטיה המסורתית‬
‫שלהם לכיוון מחקר – הטיה שמתגמלת שמקדישה פחות תשומת לב‬
‫והערכה לקידום ההוראה ואיכותה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המוסדות מתייחסים‬
‫להוראה מקוונת כפרויקט חיצוני ולא כחלק בלתי נפרד מפעילות המוסד‬
‫וחלק בלתי נפרד מאחריות המרצים‪.‬‬
‫מספר גורמים מסבירים כיצד קרה שהטכנולוגיה חלפה על פני הפדגוגיה‬
‫בעולם האקדמי‪ :‬תשומת לב בלתי מספקת להדרכת דידקטית של הסגל‪,‬‬
‫שיקולים שיווקיים של המוסדות והעדר מודלים מקיפים ושיטות ההערכה‬
‫אשר יסייע בהנחיית פיתוח פרויקטים‪.‬‬
‫מתוך ההכרה כי הטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמאטי‪ ,‬יש לצאת‬
‫למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות אשר מתאימות באופן‬
‫ייחודי לטכנולוגיות הדידקטיות החדשות‪.‬‬
‫ההוראה האקדמית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רעיונות חדשים על למידה ועל מטרות החינוך במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫היצע של שיטות והתנסויות חדשות בהוראה‪.‬‬
‫טכנולוגיות חדשות מחלחלות לכיתות הלימוד‪.‬‬
‫שיטות הוראה חדישות ‪ -‬הדגש עובר מהוראה פרונטאלית‬
‫והעברת מידע להבניית ידע באמצעות ניתוח מקרים‪ ,‬לפתרון‬
‫בעיות בהקשר אוטנטי וללמידה שיתופית‪.‬‬
‫החינוך הגבוה נפתח לסטודנטים ברמות שונות של מוכנות‬
‫ללימודים אקדמיים‪.‬‬
‫המחשוב כגורם מסייע בשמירה על קשר ויחס אישי ובקידום‬
‫הלמידה‪ .‬המחשוב מסייע במתן יחס למרבית הסטודנטים והוא‬
‫ערוץ מדרבן בלמידה‪.‬‬
‫סכנה!!!‬
‫קיים לחץ להטמעת טכנולוגיה שמובילה ללמידה ריקה‪ ,‬של נושאים במסווה של עבודות‬
‫חקר ששמו דגש על האסטטיות ולא על המהות של עבודת החקר‪.‬‬
‫" מהפכת הלמידה מרחוק נכשלה‬
‫משום שלא התרחשה מהפכה פדגוגית במשולב עם המהפכה הטכנולוגית‪".‬‬
‫‪Zemsky & Massy 2004‬‬
‫מספרים זה לא הכול!!!‬
‫אנו מאמינים כי המחשב לעולם לא יחליף את‬
‫המורה – אך מרצים אשר ישלטו בהיבטים‬
‫הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשביח את‬
‫איכות ההוראה והלמידה ‪ -‬יחליפו את המרצים‬
‫שלא יעשו כן‪.‬‬
‫מספרים זה לא הכול!!!‬
‫מי ‪ -‬ולמי?‬
‫זיהוי המאפיינים של הסטודנטים והמרצים‬
‫המתאימים להוראה מתוקשבת‪ :‬רקע אישי‪,‬‬
‫משפחתי‪ ,‬רקע לימודי‪ ,‬הציפיות‪ ,‬המיומנויות‬
‫הנדרשות – המוכנות והנכונות‪.‬‬
‫מספרים זה לא הכול!!!‬
‫מה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אלו קורסים? אלו נושאים?תכנים? תרגילים? הודעות? קבוצות דיון?‬
‫שיעורי בית? מטלות הוראה?‬
‫עבודות? המחשה? ביבליוגרפיה?‬
‫הדרך – סימון היעד‬
‫אתר מלווה לקורס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אתר משלים קורס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מספק מידע‪ ,‬כגון‪ :‬לוח מודעות אלקטרוני‪ .‬אינו אינטראקטיבי‬
‫אינטראקטיבי‪ .‬מסייע לתהליך הלמידה באמצעות הרצאה מצולמת‪ ,‬חומרי‬
‫קריאה‪ ,‬פורומים‪ ,‬מצגות‪.‬‬
‫קורס מתוקשב מלא‬
‫‪‬‬
‫במקום שיעורים פנים אל פנים בכיתה‪.‬‬
‫מספרים זה לא הכול!!!‬
‫איך?‬
‫זיהוי דרכי העבודה הן למרצה והן לסטודנט‬
‫בקורסים נתמכי טכנולוגיה‪ :‬לסטודנט ‪ -‬למידה‬
‫אינדיבידואלית? למרצה – הרחבת שעת‬
‫הקבלה? האתר כספרית הקורס?‬
‫ארגון מערך התמיכה למרצים ולסטודנטים‬
‫למה?‬
‫יתרונות‬
‫תרומה ללמידה‬
‫תרומה‬
‫להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫למידה בכל‬
‫מקום ובכל‬
‫זמן‬
‫הרחבת זמן‬
‫הלמידה‬
‫בעצם האפשרות‬
‫ליצירת תקשורת‬
‫מתמשכת גם‬
‫מעבר לזמן‬
‫השיעור‬
‫פיתוח שווקים ‪-‬‬
‫אפשרות‬
‫להרחבת‬
‫אוכלוסיית‬
‫הסטודנטים‬
‫(בארץ ובחו"ל)‬
‫מבלי להשקיע‬
‫בבניית כיתות‬
‫נוספות בקמפוס‬
‫תלוי במידת‬
‫המיומנות של‬
‫מורים ולומדים‬
‫בשימוש‬
‫בטכנולוגיות‬
‫ובמידת המאמץ‪,‬‬
‫הנכונות להשקיע‬
‫והתגמול‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫תרומה‬
‫ללמידה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫עיבוד מידע‬
‫למידה שיתופית‬
‫שיתופיות‬
‫מאפשרת דרכי לעומק‪ ,‬פיתוח של‬
‫בלמידה‬
‫הוראה חדשניות‬
‫ובהוראה‬
‫‪Case-based‬‬
‫באמצעות‬
‫‪reasoning‬‬
‫יצירת קהילות‬
‫‪skills‬‬
‫וירטואליות‪.‬‬
‫גישור הפער בין‬
‫תיאוריות ובין תנאי‬
‫עבודה בשטח‬
‫משאבים‬
‫נדרשת יכולת לעבודת‬
‫צוות דורש שיתופי‬
‫פעולה חוצי‪-‬גבולות‬
‫בינלאומיים בין אנשי‬
‫אקדמיה‪ ,‬שעשויים‬
‫להוביל לפרקטיקת‬
‫הוראה משופרת‬
‫באמצעות גיוון‪,‬‬
‫החלפת רעיונות‬
‫ומשאבים ופיתוח‬
‫אסטרטגיות‪.‬‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫תרומה‬
‫ללמידה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫שדרוג חומרי‬
‫סטנדרטיזציה שקיפות‪ ,‬איכות‬
‫לימוד‬
‫הלימוד ורמת‬
‫ובקרה‬
‫של חומרי‬
‫הצרכים‬
‫הקורס‬
‫לימוד‬
‫ספציפיים‬
‫ללא תלות במרצה‪ :‬של תכניות‬
‫בבהירות ההוראה‬
‫אקדמיות‬
‫ובאיכות חומרי‬
‫הלימוד שהוא מביא‬
‫איתו‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫עדכון‬
‫חומרי‬
‫למידה‬
‫בזמן אמת‬
‫תרומה‬
‫ללמידה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫אפשרות לעדכן‬
‫גישה‬
‫חומרים בכל שלב‬
‫מיידית‬
‫לחומרים של הקורס בהתאם‬
‫לצרכים של‬
‫מעודכנים‬
‫הסטודנטים‬
‫משאבים‬
‫נדרש מאמץ ונכונות‬
‫להשקיע – כל הזמן‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫תרומה ללמידה‬
‫למידה‬
‫פעילה‬
‫אפשרות לתרגל חומרים‬
‫ולקבל משוב מיידי‬
‫בהתאם על מנת למלא‬
‫דרישות קדם‪ -‬הכרחיות‬
‫לפני תחילת קורס‬
‫ספציפי‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫נדרש‬
‫אפשרות "ליישר קו"‬
‫מאמץ‬
‫בין סטודנטים בעלי‬
‫ונכונות‬
‫רמות שונות לפני‬
‫תחילת הקורס על מנת להשקיע –‬
‫כל הזמן‬
‫לקבל קבוצות‬
‫הומוגניות יותר‬
‫מבחינת ידע קודם‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫תרומה‬
‫ללמידה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫נדרש‬
‫גיוס מספר ערוצים‬
‫הפנמת חומר‬
‫שימוש בסוגי מדיה‬
‫מאמץ‬
‫בו‪-‬זמנית מאפשר‬
‫דרך מספר‬
‫שונים (תמונות‪,‬‬
‫ערוצים בו‪-‬זמנית למרצה לספק מענה ונכונות‬
‫מפות‪ ,‬איורים‪,‬‬
‫להשקיע‬
‫לסגנונות למידה‬
‫מאפשרת למידה‬
‫וידאו‪ ,‬קול‪,‬‬
‫– כל‬
‫שונים‬
‫יעילה יותר‬
‫סימולציות תלת‪-‬‬
‫הזמן‬
‫ממדיות)‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫למידה‬
‫בקצב‬
‫אישי‬
‫תרומה ללמידה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫נדרש‬
‫חזרה על החומר‬
‫התאמה לצרכי הלומד‬
‫מאמץ‬
‫מונע פתיחת פערים‬
‫ולשונות בין סטודנטים‬
‫ומאפשר לסטודנטים ונכונות‬
‫אחסון שיעורים במחשב‬
‫מאפשר לכל סטודנט לחזור במילואים‪ ,‬בחופשת להשקיע –‬
‫כל הזמן‬
‫לידה וכו' להשלים‬
‫על החומר אם וכאשר יש‬
‫שיעורים‬
‫צורך בכך‪ ,‬בזמן המתאים לו‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫תרומה ללמידה‬
‫מעקב בזמן‪ -‬מאפשר לסטודנט‬
‫אמת אחר לקבל משוב מיידי‪,‬‬
‫המסייע לו לשפר‬
‫תהליך‬
‫תפקוד בהתאם‬
‫הלמידה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫מאפשר מיפוי לגבי‬
‫יעילותם של קורסים‬
‫שונים ‪ -‬איתור‬
‫מרצים הזקוקים‬
‫להשתלמות נוספת‬
‫לשיפור איכות‬
‫ההוראה‬
‫דרושים‪ :‬מנהיגים‬
‫מובילים בתחום‬
‫טכנולוגיות המידע‬
‫המחויבים לנושא‬
‫תפוקות לימודיות‬
‫והצלחות בקרב‬
‫סטודנטים בחינוך‬
‫הגבוה‪ ,‬שעשויים‬
‫להיות שותפים‬
‫קריטיים בכל הקשור‬
‫לענייני אקדמיה‬
‫וסטודנטים‪.‬‬
‫למה?‬
‫מאפיין‬
‫תרומה‬
‫ללמידה‬
‫אבחנה‬
‫ברורה בין‬
‫מטרות‬
‫הקורס‪ :‬בין‬
‫קידום הידע‬
‫לבין קידום‬
‫היכולת‬
‫האישית‬
‫הדגש בקורס‬
‫הוא על יישום‬
‫הידע‪ ,‬על‬
‫ניתוח מצבים‪,‬‬
‫על יצירת‬
‫סינתזה‬
‫תרומה להוראה‬
‫האקדמית‬
‫משאבים‬
‫נדרש מאמץ ונכונות‬
‫הרחבת תפקיד ההוראה‪:‬‬
‫להשקיע‬
‫המורה כמנחה וכמדריך‬
‫נדרשת‬
‫‪ .1‬הדגש מועבר מפיתוח ידע לפיתוח‬
‫אינטראקציות‬
‫מיומנויות יישום וניתוח‪.‬‬
‫בתהליך הלמידה‪:‬‬
‫‪ .2‬הצבת רף גבוה להוראה‪ ,‬תוך‬
‫בין התלמיד לתכנים‬
‫הסתמכות על ידע מוקדם של‬
‫הסטודנט‪ ,‬אספקת שאלות מנחות אינטראקציות‬
‫ופיתוח כלים שמאפשרים‬
‫תלמיד – תלמיד‬
‫לסטודנטים להגיע להישגים‬
‫ומיומנויות גבוהים יותר‬
‫בדיסציפלינה‪.‬‬
‫אינטראקציית מורה‬
‫‪ -‬תלמיד‬
‫מספרים זה לא הכול!!!‬
‫בהטמעת המערכת‬
‫‪‬‬
‫נדרשת השקעה של זמן רב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לבניית יחידות הלימוד‬
‫לתחזוקה שוטפת של יחידות הלימוד‬
‫לחיפוש ואיתור תכנים אקדמיים‬
‫לקשר עם הסטודנטים‬
‫למשובים והערכה ‪ -‬לבקרה על תהליך הלמידה המתוקשבת והערכת תוצרי הלמידה‪.‬‬
‫טיפול בתקלות טכניות‬
‫תמריצים למרצים‬
‫בצומת מהפיכת הכלים‬
‫חיים בדואליות‬
‫מצד אחד‪ ,‬פדגוגיה המתעלמת ממה‬
‫שהטכנולוגיה מציעה לה היא פדגוגיה‬
‫אנכרוניסטית הפוגעת בעצמה ומעקרת את מה‬
‫שעשוי לאפשר את ממושה‪.‬‬
‫חיים בדואליות‬
‫מצד שני‪ ,‬טכנולוגיה שניתנה לה הפריבילגיה‬
‫להכתיב את הפדגוגיה הופכת אותה למערכת‬
‫של למידת –סרק המקשטות את המחשוב כדי‬
‫להצדיק את קיומו‪.‬‬
‫קידום ההוראה כרוך בשינוי תפיסות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיוע לאנשי הסגל לתרגם תפיסות חדשות לשיטות הוראה‬
‫חדישות בכיתה‪.‬‬
‫ניצול של היישומים החדישים דורש שינויים פדגוגיים ע"מ‬
‫להתאים את ההוראה לסביבת למידה מבוססת מחשב‪.‬‬
‫סיוע לאנשי הסגל לנצל את הטכנולוגיות החדישות בהוראה‬
‫שיתוף פעולה הדוק בין המרצה כמומחה תוכן‪ ,‬בין הייעוץ‬
‫הפדגוגי ובין אנשי הטכנולוגיה מהווה תנאי הכרחי לתרגום‬
‫היתרונות היחסיים של הטכנולוגיה לתחום תוכן ספציפי‪.‬‬
‫הטכנולוגיה כסוכן לשינוי‬
‫‪.1‬‬
‫הגדרת מטרות ההוראה האקדמית ותמריצים בגין‬
‫ההוראה‬
‫‪.2‬‬
‫החלטה אישית של המרצה‬
‫‪.3‬‬
‫מוכנות הלומדים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מבנה ארגוני – פדגוגי תומך‬