Transcript קוד הבנייה – קורס בקרי תכן – מאי 2014

‫מהנדסת טלי הירש שרמן‬
‫מנהלת תחום קוד הבניה‬
‫קורס בקרי תכן ‪ -‬משרד הפנים‬
‫‪ 19‬במאי ‪2014‬‬
‫‪www.moch.gov.il‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רקע להכנת קוד הבנייה‬
‫קוד בנייה מהו?‬
‫קודי בנייה בעולם‬
‫מבנה הקוד‬
‫תקנים משלימים לקוד הבניה‬
‫מעמדו הסטטוטורי של קוד הבנייה‬
‫נושאים מרכזיים בקוד הבנייה‬
‫מבנה ארגוני לתהליך העבודה ולאישור הקוד‬
‫מה הלאה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 24.05.01-‬התמוטטה הרצפה באולם השמחות "ורסאי"‬
‫בירושלים‬
‫ב‪ 29.05.01-‬החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה לבחון‬
‫את סוגיית בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את‬
‫הציבור‬
‫בדצמבר ‪ 2003‬סיימה "ועדת זיילר" את עבודתה והגישה‬
‫המלצותיה‬
‫ב‪ 15.02.04 -‬דנה הממשלה בהמלצות והחליטה למנות‬
‫ועדת היגוי מצומצמת ליישום המלצות ועדת זיילר בראשות‬
‫מנכ"ל משרד הפנים‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 15.03.05-‬הגישה ועדת ההיגוי המצומצמת את‬
‫המלצותיה לממשלה‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 31.12.06 -‬הממשלה דנה ביישום ההמלצות ונתנה‬
‫החלטותיה‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 11.02.07-‬קבעה הממשלה החלטות לתקצוב ויישום‬
‫הכנת הקוד‬
‫‪..." ‬מסתבר שיש למעלה מעשרה משרדי ממשלה(!)‬
‫שמתקינים תקנות‪ ,‬הוראות והנחיות בנושא בנייה‪"...‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"‪...‬עליהם נוספים בתי יוצר לנורמות ‪,‬ובהם פיקוד‬
‫העורף‪ ,‬רשויות מקומיות ורשויות כבאות‪".....‬‬
‫"‪...‬תקנות הבנייה והנחיות בנייה למיניהם משתרעים על‬
‫פני כ‪ 10,000 -‬עמודים‪"...‬‬
‫"‪.....‬קשה להשתלט על חומר כה רב שעד אז איש לא‬
‫טרח לאוספו במסמך אחד‪".....‬‬
‫‪‬‬
‫" החקיקה בתחום הבניה לוקה בפיזור רב‪ ,‬בהיעדר‬
‫סדר‪ ,‬בעמימות ואי‪ -‬בהירות ‪ ,‬בסתירות ובהיעדר‬
‫מדיניות ברורה "‬
‫‪‬‬
‫" יש הסדרים נורמטיביים מסובכים‪ ,‬לא שלמים ולא‬
‫מעודכנים ‪ ,‬הסותרים בחלקם או חופפים בחלקם זה‬
‫את זה ‪ ,‬מוצגים בצורה שאינה מאפשרת להתמצא‬
‫בהם ותוכנם אינו מעודכן‪"...‬‬
‫‪‬‬
‫" קשה לעוסקים במלאכה להשתלט על כל הנורמות‬
‫שיש לקיים ‪"...‬‬
‫הסדרת הוראות מינימליות הכרחיות‪:‬‬
‫‪ " ‬תפקידן של תקנות בנייה הוא להסדיר את‬
‫האיכויות המינימליות שהבניין צריך לקיים‬
‫מנקודת הראות של החברה והמדינה‪" ...‬‬
‫מידע זמין‪:‬‬
‫‪..." ‬כך שכל מידע חקיקתי יוכל להימצא בנקל‪.‬‬
‫קוד זה יחליף את החקיקה הסבוכה והלא‬
‫בהירה הקיימת כיום‪"...‬‬
‫צמצום הנורמות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"‪ ...‬ראוי לצמצם את נורמות החובה למינימום‬
‫ההכרחי‪ ,‬תוך עריכתן בניסוח ובסדר ברורים‬
‫ובאופן קל ונוח לאיתור‪" .‬‬
‫יצירת קוד בנייה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"אנו ממליצים ליצור‪ ,‬בדומה למקובל‬
‫במקומות מתוקנים בעולם‪ ,‬קוד בניה מקיף‪,‬‬
‫ממוין‬
‫תכן הנדסי ‪ -‬תכנוני‬
‫בקרת איכות‬
‫כשירויות בעלי מקצוע‬
‫התקשרויות עם‬
‫בעלי מקצוע‬
‫הנגשת המידע‬
‫קוד הבניה‬
‫רפורמה‬
‫ברישוי הבניה‬
‫ייחוד פעולות‬
‫חוזים ומכרזים‬
‫אתר המידע‬
‫בקרה על תכן המבנה וביצועו‬
‫ הקמת מכוני בקרה‬‫ הפרדת התכנון המרחבי‬‫קביעת כשירויות לתכנון‪,‬‬
‫מהליכי‬
‫הבנייה ולבקרת הביצוע‬
‫משרד בחוק לניהולמשרד‬
‫הרישוי ( הרפורמה‬
‫השיכון‬
‫האוצר‬
‫התו"ב )‬
‫ יצירת הליכי רישוי בנייה‬‫בזמן‬
‫וקצובים‬
‫שקופים‬
‫‪,‬‬
‫אמינים‬
‫השלמת קוד הבניה‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות עם‬
‫לרכז ועדה לנושא‬
‫ הקמת אתר מידע באינטרנט‬‫משרדשל תקני הבניה‬
‫בעלי המקצוע בענף התכנון‪ .2‬עריכה ועדכון‬
‫משרד‬
‫והבנייה‬
‫הפנים של המפרט‬
‫השלמה ועדכון‬
‫תקנהת‪.3‬‬
‫(חוק חובת מכרזים –התמ"‬
‫‪5‬א )‬
‫הכללי‬
‫קוד בניה הינו מערכת הוראות הכוללת את הסף המינימלי‬
‫הנחוץ כדי להבטיח את האיכות והבטיחות הנדרשים‬
‫לתכנון וביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים‬
‫מנקודת המבט של החברה והמדינה‪.‬‬
‫על מנת לבנות בנין ראוי‪ ,‬איכותי ותקין נדרשים כללים‬
‫ברורים בכל רמות התכנון מאחר ומבנה מורכב מפריטים‬
‫וחלקים רבים נדרש שכולם יפעלו ביחד בהרמוניה‪,‬‬
‫בתיאום וביעילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקוד יפרט דרישות מינימום‬
‫‪‬‬
‫הנושאים הכלולים בקוד יהיו עפ"י מטרותיו‬
‫‪‬‬
‫נורמות בנושאים אחרים ייקבעו ע"י השוק‬
‫‪‬‬
‫יעסוק במבנים ‪ ,‬במקומות ציבוריים ובתשתיות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח הקוד עפ"י מדיניות אחידה‪ ,‬שקופה וברורה‬
‫‪‬‬
‫ייקבע תהליך מובנה לעדכון פרקי הקוד‬
‫‪‬‬
‫הקוד יהיה בר‪-‬הטמעה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להפחית ‪ /‬למנוע סיכונים לחיי אדם‪ ,‬לרכוש ולסביבה‬
‫להבטיח את בטיחות ובטחון המשתמשים והציבור‬
‫להבטיח את בריאות המשתמשים והציבור‬
‫להבטיח תפקוד הולם עפ"י השימוש‬
‫להבטיח נגישות ונוחות מינימליים‬
‫ליצור את התנאים לפיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫לאפשר תחזוקה וקיים לאורך זמן‬
?
‫פינלנד‬
‫ספרד‬
‫שוויץ‬
‫גרמניה‬
‫סינגפור‬
‫בריטניה‬
‫קנדה‬
‫אוסטרליה‬
‫ארצות הברית‬
‫הולנד‬
‫ניו זילנד‬
‫בשנות ה‪ 90-‬החל פיתוח קודי בניה חדשים או עדכון הקודים‬
‫הקיימים תוך המגמות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אחידות‪ :‬ריכוז אמצעים להכנת קודים אחידים בינלאומיים‬
‫‪‬‬
‫קוד מתפתח ומתעדכן‪ :‬הגדרת תהליך מובנה לפיתוח‬
‫ועדכון הקודים‪ ,‬תוך שקיפות ושיתוף הציבור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קוד תפקודי‪ :‬מעבר לקודי בניה בגישה תפקודית‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬התאחדו הגופים שעסקו בפיתוח קודי בניה‬
‫ובטיחות‬
‫אש בקנדה‪.‬‬
‫הוקמה הועדה הקנדית לקודי בניה ובטיחות אש‪.‬‬
‫חזון הוועדה‪:‬‬
‫‪ ‬פיתוח קודי בניה חיוניים בקנדה‪.‬‬
‫‪ ‬בניית תהליך לפיתוח ואישור הקודים המבוסס על קונצנזוס‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת דרישות מינימום הנוגעות לבריאות ובטיחות המשתמשים‬
‫‪ ,‬הגנה בפני אש ויעילות מבנית‪ ,‬תוך הכרה בהיבטים חברתיים‬
‫מקובלים‪.‬‬
‫‪ -1995‬מפורסם קוד הבניה הבינלאומי של קנדה‬
‫קבוצות לחץ‬
‫המתכננים והיצרנים‬
‫גמישות בקבלת חידושים‬
‫קבלנים‬
‫שמירה על תוכן מרשמי‬
‫גופים מאשרים‬
‫פחד מאיבוד שליטה ואנדרלמוסיה‬
‫הוחלט‪:‬‬
‫לפתח קוד בגישה תפקודית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫במינימום הפרעות וזעזועים לענף הבניה‬
‫‪-‬‬
‫באופן הדרגתי‬
‫‪-‬‬
‫ללא צמצום או הרחבה של היקף הנושאים בהם עוסק‬
‫הקוד הקיים‬
‫בשנת ‪ 2005‬פורסם בקנדה עדכון לקוד של ‪1995‬‬
‫שמהותו הפיכת הקוד לקוד מבוסס מטרות‬
‫בסוף שנות ה‪ 90-‬שלושת הארגונים העיקריים שעסקו בנושא‬
‫פיתוח‬
‫קודי הבנייה )‪ (BOCA,ICBO,SBCCI‬התאחדו לכתיבת קוד‬
‫בניה‬
‫משותף‪ ,‬ולארגון משותף‪:‬‬
‫‪ICC- The International Code Council‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬פורסם קוד הבניה ‪IBC‬‬
‫נכון להיום קיימים ‪ 15‬קודים )‪(model codes‬‬
‫בנושאים שונים הקשורים לבניה‪.‬‬
‫תהליך איטרטיבי של ‪ 18‬חודשים‪:‬‬
‫כל המעוניין מגיש הצעה‬
‫לתיקון ‪ /‬שינוי הקוד‬
‫כל הצעה נדונה בפורום נרחב‬
‫של חברי ה ‪ICC‬‬
‫נערכת הצבעה ונרשמות ההמלצות‬
‫נציגי הממשל דנים בהמלצות‬
‫ומחליטים‬
‫על קבלת‪/‬דחיית השינויים‬
‫בכל ‪ 18‬חודשים מתפרסם‬
‫מסמך תיקונים‪.‬‬
‫קוד בניה חדש‬
‫מתפרסם אחת ל‪ 3-‬שנים‬
‫ובו מוטמעים כל השינויים‬
‫‪ ‬קוד תיפקודי‬
‫קוד בגישה תפקודית‪ ,‬מכיל את המטרות והדרישות‬
‫שבהם הפתרון צריך לעמוד‪ ,‬ולא רק את הפתרון עצמו‪.‬‬
‫קוד תפקודי מציג דרישות פונקציונליות המאפשרות למתכנן‬
‫ולמבצע להיות גמישים בשימוש בחומרים‪ ,‬בשיטות‬
‫בנייה ובפתרונות שנבחרים בתנאי שמטרות ודרישות קוד‬
‫הבניה נשמרות‬
‫‪ ‬קוד מירשמי‬
‫קובע הוראות מדויקות וכללים מפורטים לתכנון ולביצוע וזאת‬
‫על מנת לפשט את מלאכת התכנון והבדיקה‬
‫‪ ‬בזבוז‪ :‬עלות חומרי בניה‪ ,‬שטח‪ ,‬עומסים מיותרים וכד'‪...‬‬
‫‪ ‬קיבעון ומונופול‪ :‬מגביל את התחרותיות והחדשנות בשוק‬
‫‪ ‬חוסר בהירות‪ :‬לגבי הסיבה בגללה נבחרו הפתרונות‬
‫‪ ‬עודף פרטים ומידע ברמת החקיקה‪ :‬פירוט יתר של‬
‫הפתרון הנבחר‬
‫‪ ‬מתארות את רמת התפקוד שבה צריכים לעמוד‬
‫הפתרונות המוצעים (חומרי בנין‪ ,‬רכיבים‪ ,‬משתני תכנון‬
‫ושיטות בנייה) כדי שהמבנה יעמוד במטרות התואמות‪.‬‬
‫‪ ‬מתארות את התפקודים שהבניין צריך לאפשר (או לא‬
‫לאפשר)‪.‬‬
‫סכימת מבנה קוד תפקודי בשילוב תקנים‬
‫מטרות‬
‫דרישות תפקודיות‬
‫תקן "מסורתי"‬
‫מפרטים מרשמיים‬
‫פתרונות‬
‫מקובלים‬
‫פתרונות‬
‫חלופיים‬
‫תקן "תיפקודי" ‪-‬‬
‫הכולל‪:‬‬
‫דרישות תפקודיות‪ ,‬מדדים‬
‫איכותיים ושיטות מדידה‬
‫שיטות אימות ואמצעי בדיקה‬
‫תקן "מסורתי" לשיטות‬
‫בדיקה וחישובים‬
‫דוגמה‪ :‬התייחסות לקיר מפריד בין דירות‬
‫תקנה מרשמית‪:‬‬
‫• עוביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי‪ ,‬יהיה‬
‫‪ 15‬ס"מ לפחות‪.‬‬
‫• עוביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור‪ ,‬יהיה‬
‫‪ 20‬ס"מ לפחות‪.‬‬
‫תקנה תפקודית‪:‬‬
‫• קיר הפרדה בין דירות יהיה חזק ועמיד כנגד חדירה‪ ,‬ימנע מעבר‬
‫מים ויספק בידוד אקוסטי בהתאם לתקן ישראלי ‪ 1004‬חלק ‪.1‬‬
‫הקוד יכלול את החלק התפקודי בשילוב עם עומסים‬
‫תפקודיים מדידים ושיטות בדיקה נדרשות‬
‫הבעיה‪ :‬רעש‬
‫הפתרונות‪:‬‬
‫• מגוון מוצרים‬
‫• גמישות תכנון‬
‫• פתיחת השוק‬
‫לתחרות‬
‫דוגמה‪ :‬מעקה בטיחות‬
‫תקנה מרשמית‪:‬‬
‫•‬
‫גובה המעקה יהיה ‪ X‬ס"מ‬
‫•‬
‫המרווחים בין המוטות לא יעלו על ‪ Y‬ס"מ‬
‫תקנה תפקודית‪:‬‬
‫•‬
‫המעקה ימנע נפילה בשוגג של אדם‬
‫•‬
‫המעקה ימנע מעבר ראש (של ילד) דרכו‬
‫קוד משולב יכלול את החלק התפקודי והמרשמי יחדיו‬
‫דוגמה‪ :‬גדר באתר בנייה‬
‫תקנה מרשמית‪:‬‬
‫•‬
‫הגדר תיבנה מלוחות עץ לבנייה בעובי‬
‫של ‪ 1‬ס"מ‪.‬‬
‫•‬
‫הלוחות יותקנו ע"ג ניצבים במרווחים של לא יותר מ‪60 -‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫תקנה תפקודית‪:‬‬
‫•‬
‫הגדר תהייה יציבה‪ ,‬קשיחה‪ ,‬אטומה ומתוכננת לעומס רוח‬
‫ע"פ תקן ישראלי ‪.414‬‬
‫מחייבת‬
‫מחייבות‬
‫רשמי‪ ,‬מחייב‪ ,‬וולונטרי‬
‫מחייב במגזר הממשלתי‬
‫לא מחייבות‬
‫חקיקה ראשית‬
‫תקנות‬
‫= קוד בניה‬
‫תקנים‬
‫המפרט הבינמשרדי‬
‫הנחיות משרדיות‬
‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ‪:‬‬
‫"מטרתו של החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות‪...‬‬
‫מקום העומד לשימושו של כלל הציבור או שניתן בו שירות‬
‫ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות "‬
‫תקנות התכנון והבניה ( בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות )‬
‫התוספת השניה – חלק ח'‪:1‬‬
‫" בבנין ציבורי חדש תוביל דרך נגישה ממקום החיבור למדרכה אל‬
‫כניסה נגישה לבנין וממנה לכל החלקים בבנין שיינתן בהם שירות‬
‫ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי ‪ ,‬אל הכניסות לחדרים וכן אל‬
‫שטחי החוץ שלו‪.‬‬
‫דרך נגישה תתוכנן לפי הוראות תקן ישראלי ‪ 1918‬חלק ‪ 1‬בסעיף‬
‫הדן בדרך נגישה "‬
‫תקן ישראלי ‪ 1918‬חלק ‪:1‬‬
‫נגישות הסביבה הבנויה‪ :‬עקרונות ודרישות כלליות‬
‫השיפוע האורכי בדרך נגישה לא יהיה‬
‫גדול מ‪ 5%-‬והשיפוע הרוחבי לא יהיה‬
‫גדול מ‪ .2.5%-‬הרוחב החופשי המינימלי‬
‫של דרך נגישה יהיה ‪ 130‬ס"מ‪.‬‬
‫החומר‪ ,‬המרקם ( טקסטורה ) והניגוד‬
‫החזותי של פני דרך נגישה יהיה כאלה‬
‫המאפשרים הליכה‪ ,‬תנועה והתמצאות‬
‫בקלות‪.‬‬
‫רוחב מישקים בפני הדרך לא יהיה‬
‫גדול מ‪ 10-‬מ"מ‪.‬‬
‫תקנה ‪" -‬מה" היעד שרוצים להשיג‬
‫תקן ‪" -‬איך" האופן שבו משיגים את היעד‬
‫בפועל‪:‬‬
‫‪ ‬אין הפרדה ברורה בין התקנות והתקנים‬
‫‪ ‬רק חלק מהתקנים מחייב‪.‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪ ‬נדרש להעביר את הנושאים הטכניים מתקנות לתקנים‪.‬‬
‫‪ ‬נדרש לעדכן ולהשלים את התקינה הקיימת בהתאמה‬
‫ועל פי צרכי הקוד‬
‫משרד הבינוי והשיכון חתם על הסכם התקשרות רב‬
‫היקף עם מכון התקנים‪ ,‬שלפיו יכין מכון התקנים‬
‫תקנים ישראליים חדשים או יעדכן תקנים ישראליים‬
‫קיימים‪ ,‬אשר ישלימו את ההוראות ואת הדרישות‬
‫הנקבעות בימים אלה בתקנות התכנון והבנייה‬
‫במסגרת הכנת קוד הבנייה‪.‬‬
‫הל"ת‬
‫חלקים‬
‫מבוטלים‬
‫תקנים‬
‫עיגון בחקיקה‬
‫תקנות‬
‫מידות וכמויות‬
‫הנחיות‬
‫למתכנן‬
‫מתקני תברואה‬
‫מבנה הפרקים יהיה אחיד לכל הנושאים‬
‫כל פרק ייבנה במתכונת הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרות ( במידה ואינן מכוסות בהגדרות הכלליות )‬
‫‪ .2‬מטרות‬
‫‪ .3‬דרישות תפקודיות ‪ +‬עומסים תפקודיים ככל שניתן‬
‫‪ .4‬פתרון מרשמי ( בד"כ בתקינה )‬
‫‪ .5‬פתרון תפקודי‬
‫‪ .6‬קריטריונים לבדיקת הפתרון המוצע ‪:‬‬
‫שיטות אימות‪ /‬חישובים‪ /‬בדיקות מעבדה וכו'‬
‫לא תינתן עדיפות לפתרון מרשמי על פני פתרון תפקודי‬
‫מיקום הקוד בהיררכיה החקיקתית‬
‫חוק התכנון‬
‫והבניה‬
‫תקנות התכנון והבניה‬
‫(בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו‬
‫ואגרות)‬
‫תקנות התכנון והבניה‬
‫תקנות התכנון והבניה‬
‫(תכן הבניין)‬
‫(רישוי הבנייה)‬
‫עקרונות‬
‫הליך‬
‫‪ .1‬הגדרות‬
‫‪ .1‬הגדרות‬
‫מטרות‬
‫‪ .2‬מידע‬
‫‪ .2‬שלד הבניין‬
‫דרישות‬
‫תפקודיות‬
‫פירוט‬
‫פירוט‬
‫עקרונות‬
‫הליך‬
‫‪ .3‬היתר‬
‫‪ .3‬בטיחות‬
‫אש‬
‫מטרות‬
‫‪ .4‬ביצוע‬
‫‪ .4‬נגישות‬
‫דרישות‬
‫תפקודיות‬
‫פירוט‬
‫פירוט‬
‫ועוד‪...‬‬
‫ועוד‪...‬‬
‫תקנות תכן הבניין – הבא בתור ‪.....‬‬
‫חלק א'‬
‫חלק ב'‬
‫חלק ג'‬
‫חלק ד'‬
‫חלק ה'‬
‫חלק ו'‬
‫הגדרות‬
‫שלד וביסוס‬
‫בטיחות אש בבניינים‬
‫בטיחות המשתמש‬
‫מידות וכמויות בבניין‬
‫תנאי פנים בבניין‪:‬‬
‫פרק א'‪ :‬הגנה מפני רטיבות‬
‫פרק ב'‪ :‬אקוסטיקה‬
‫פרק ג'‪ :‬תאורה‬
‫פרק ד'‪ :‬איכות אויר הפנים‬
‫פרק ה'‪ :‬סיכוני בריאות במבנים (חומ"ס‪/‬ראדון‪/‬קרינה)‬
‫פרק ו'‪ :‬היבטים אנרגטיים במבנים‬
‫חלק ז'‬
‫מערכות ומתקנים בבניינים‪:‬‬
‫פרק א'‪ :‬מתקני תברואה וחימום מים‬
‫פרק ב'‪ :‬אצירה ופינוי אשפה‬
‫חלק ח'‬
‫פרק ג'‪ :‬מתקני חשמל ותקשורת‬
‫פרק ד'‪ :‬מכונות ואוור‬
‫פרק ה'‪ :‬מתקני גז‬
‫פרק ו'‪ :‬מעליות ושינוע‬
‫נגישות‬
‫שלד‪:‬‬
‫" במקרה של ציוד או אמצעים שמשקלם עולה על‬
‫העומסים השימושיים שנקבעו בת"י ‪ ,412‬לפי ייעוד‬
‫המבנה‪ ,‬ייקבע העומס השימושי החריג לפי נתוני‬
‫היצרן והציוד"‬
‫אשפה‪:‬‬
‫"מצנחת פסולת תתוכנן ותותקן בבניין רב קומות שבו‬
‫לפחות ‪ 60‬יחידות דיור בגרעין אנכי משותף; בבניין‬
‫זה יותקנו שתי מצנחות או מצנחת מתפצלת‪ ,‬לצורך‬
‫הפרדת פסולת"‬
‫הוזמן תקן ישראלי חדש למצנחות אשפה‪ ,‬ת"י ‪.6245‬‬
‫בטיחות המשתמש‪:‬‬
‫" בגג בניין ששיפועו עולה על ‪ 10%‬ובבניין המותקנים בו‬
‫קירות מסך‪ ,‬יותקן קו עיגון שתחילתו בסמוך לפתח‬
‫הכניסה לגג"‬
‫איטום‪:‬‬
‫"חלל בבניין‪ ,‬שאין אליו גישה‪ ,‬ויש סיכון של חדירת מים‬
‫בלתי מתוכננת דרכו אל הבניין‪ ,‬ינוקז ו‪/‬או יאטם "‬
‫ביסוס‪:‬‬
‫" סקר תגובת אתר ספציפי יבוצע המקרים הנדרשים לפי‬
‫ת"י ‪"413‬‬
‫אקוסטיקה‪:‬‬
‫טיפול בחדרי השינה בדירה הפרטית ובמרחבי לימוד‪.‬‬
‫מתקני תברואה‪:‬‬
‫" מערכת התרעה למזעור נזילות מים תותקן בבניינים‬
‫שאינם משמשים למגורים וששטחם הכולל עולה על‬
‫‪ 1000‬מ"ר ואשר חלה לגביהם חובת התקנת מתזים‬
‫בהתאם להוראות תקנות אלה‪ .‬מערכת תכלול רגש‬
‫זרימה ואמצעי התראה"‬
‫הקוד אמור לייצג את האינטרסים של המדינה והחברה‪.‬‬
‫יחד עם זאת הוא אמור להגן על האזרח‪ ,‬על הדייר ועל‬
‫המשתמש במבנה‪ ,‬ולכן הוא קובע דרישות מינימום מתוך‬
‫ראייה של בטיחות ובריאות המשתמשים במבנה בראש‬
‫ובראשונה‪.‬‬
‫בסופו של דבר הקוד ישפיע על איכות החיים‬
‫?‬
‫האם המחוקק‬
‫צריך להתערב‬
‫בתכנון‬
‫הדירה‬
‫הפרטית ?‬
‫האם להגן על‬
‫רכוש?‬
‫?‬
‫האם על המחוקק‬
‫להבטיח את חזות‬
‫ועיצוב הסביבה ?‬
‫?‬
‫האם על‬
‫המחוקק‬
‫להבטיח את‬
‫נוחות‬
‫המשתמש?‬
‫?‬
‫לאיזו תקופה‬
‫מתייחסת‬
‫החקיקה‬
‫לעכשיו‪ ,‬לעתיד?‬
‫?‬
‫באיזו מידה לחייב‬
‫קיים‪ ,‬מיחזור‪ ,‬חסכון‬
‫באנרגיה של בניינים‬
‫או מוצרים?‬
‫?‬
‫מה הטעם‬
‫ברגולציה אם אין‬
‫אכיפה?‬
‫?‬
‫האם שיקולי‬
‫עלות ‪/‬תועלת הם‬
‫חלק משיקולי‬
‫המחוקק?‬
‫?‬
‫אם השוק נותן‬
‫מענה לצרכים‬
‫למה‬
‫לקבע את‬
‫הדבר‬
‫בתקנות?‬
‫?‬
‫עודף רגולציה?‬
‫נטל רגולטורי‬
‫בירוקרטיה‬
‫חדשנות‬
‫?‬
‫מה תהיה‬
‫ההשפעה על‬
‫מחירי‬
‫הדירות?‬
‫לאיזו אוכלוסיית‬
‫יעד מתייחס‬
‫המחוקק ?‬
‫בעלי‬
‫מקצוע‬
‫משרדים‬
‫ממשלתיים‬
‫רשויות‬
‫מקומיות‬
‫משרד הבינוי‬
‫• משרד הפנים‬
‫והשיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫משרד הבריאות‬
‫משרד החינוך‬
‫משרד הכלכלה‬
‫משרד התשתיות‬
‫גופים ציבוריים‬
‫פיקוד העורף‬
‫המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫משרד המשפטים אקדמיה‬
‫מכון התקנים‬
‫קבלנים‬
‫תהליך סטטורי‬
‫השלמה ועדכון של התקינה‬
‫עיגון הקוד בחקיקה‬
‫הטמעה של תכני הקוד‬
‫מנגנון מובנה לעדכון הקוד‬
‫אכיפה‬
‫תודה על‬
‫ההקשבה‬