קוד הבנייה – קורס בקרי תכן – מאי 2014
Download
Report
Transcript קוד הבנייה – קורס בקרי תכן – מאי 2014
מהנדסת טלי הירש שרמן
מנהלת תחום קוד הבניה
קורס בקרי תכן -משרד הפנים
19במאי 2014
www.moch.gov.il
רקע להכנת קוד הבנייה
קוד בנייה מהו?
קודי בנייה בעולם
מבנה הקוד
תקנים משלימים לקוד הבניה
מעמדו הסטטוטורי של קוד הבנייה
נושאים מרכזיים בקוד הבנייה
מבנה ארגוני לתהליך העבודה ולאישור הקוד
מה הלאה?
ב 24.05.01-התמוטטה הרצפה באולם השמחות "ורסאי"
בירושלים
ב 29.05.01-החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה לבחון
את סוגיית בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את
הציבור
בדצמבר 2003סיימה "ועדת זיילר" את עבודתה והגישה
המלצותיה
ב 15.02.04 -דנה הממשלה בהמלצות והחליטה למנות
ועדת היגוי מצומצמת ליישום המלצות ועדת זיילר בראשות
מנכ"ל משרד הפנים
ב 15.03.05-הגישה ועדת ההיגוי המצומצמת את
המלצותיה לממשלה
ב 31.12.06 -הממשלה דנה ביישום ההמלצות ונתנה
החלטותיה
ב 11.02.07-קבעה הממשלה החלטות לתקצוב ויישום
הכנת הקוד
..." מסתבר שיש למעלה מעשרה משרדי ממשלה(!)
שמתקינים תקנות ,הוראות והנחיות בנושא בנייה"...
"...עליהם נוספים בתי יוצר לנורמות ,ובהם פיקוד
העורף ,רשויות מקומיות ורשויות כבאות".....
"...תקנות הבנייה והנחיות בנייה למיניהם משתרעים על
פני כ 10,000 -עמודים"...
".....קשה להשתלט על חומר כה רב שעד אז איש לא
טרח לאוספו במסמך אחד".....
" החקיקה בתחום הבניה לוקה בפיזור רב ,בהיעדר
סדר ,בעמימות ואי -בהירות ,בסתירות ובהיעדר
מדיניות ברורה "
" יש הסדרים נורמטיביים מסובכים ,לא שלמים ולא
מעודכנים ,הסותרים בחלקם או חופפים בחלקם זה
את זה ,מוצגים בצורה שאינה מאפשרת להתמצא
בהם ותוכנם אינו מעודכן"...
" קשה לעוסקים במלאכה להשתלט על כל הנורמות
שיש לקיים "...
הסדרת הוראות מינימליות הכרחיות:
" תפקידן של תקנות בנייה הוא להסדיר את
האיכויות המינימליות שהבניין צריך לקיים
מנקודת הראות של החברה והמדינה" ...
מידע זמין:
..." כך שכל מידע חקיקתי יוכל להימצא בנקל.
קוד זה יחליף את החקיקה הסבוכה והלא
בהירה הקיימת כיום"...
צמצום הנורמות:
" ...ראוי לצמצם את נורמות החובה למינימום
ההכרחי ,תוך עריכתן בניסוח ובסדר ברורים
ובאופן קל ונוח לאיתור" .
יצירת קוד בנייה:
"אנו ממליצים ליצור ,בדומה למקובל
במקומות מתוקנים בעולם ,קוד בניה מקיף,
ממוין
תכן הנדסי -תכנוני
בקרת איכות
כשירויות בעלי מקצוע
התקשרויות עם
בעלי מקצוע
הנגשת המידע
קוד הבניה
רפורמה
ברישוי הבניה
ייחוד פעולות
חוזים ומכרזים
אתר המידע
בקרה על תכן המבנה וביצועו
הקמת מכוני בקרה הפרדת התכנון המרחביקביעת כשירויות לתכנון,
מהליכי
הבנייה ולבקרת הביצוע
משרד בחוק לניהולמשרד
הרישוי ( הרפורמה
השיכון
האוצר
התו"ב )
יצירת הליכי רישוי בנייהבזמן
וקצובים
שקופים
,
אמינים
השלמת קוד הבניה
.1
התקשרויות עם
לרכז ועדה לנושא
הקמת אתר מידע באינטרנטמשרדשל תקני הבניה
בעלי המקצוע בענף התכנון .2עריכה ועדכון
משרד
והבנייה
הפנים של המפרט
השלמה ועדכון
תקנהת.3
(חוק חובת מכרזים –התמ"
5א )
הכללי
קוד בניה הינו מערכת הוראות הכוללת את הסף המינימלי
הנחוץ כדי להבטיח את האיכות והבטיחות הנדרשים
לתכנון וביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים
מנקודת המבט של החברה והמדינה.
על מנת לבנות בנין ראוי ,איכותי ותקין נדרשים כללים
ברורים בכל רמות התכנון מאחר ומבנה מורכב מפריטים
וחלקים רבים נדרש שכולם יפעלו ביחד בהרמוניה,
בתיאום וביעילות.
הקוד יפרט דרישות מינימום
הנושאים הכלולים בקוד יהיו עפ"י מטרותיו
נורמות בנושאים אחרים ייקבעו ע"י השוק
יעסוק במבנים ,במקומות ציבוריים ובתשתיות
פיתוח הקוד עפ"י מדיניות אחידה ,שקופה וברורה
ייקבע תהליך מובנה לעדכון פרקי הקוד
הקוד יהיה בר-הטמעה
להפחית /למנוע סיכונים לחיי אדם ,לרכוש ולסביבה
להבטיח את בטיחות ובטחון המשתמשים והציבור
להבטיח את בריאות המשתמשים והציבור
להבטיח תפקוד הולם עפ"י השימוש
להבטיח נגישות ונוחות מינימליים
ליצור את התנאים לפיתוח בר-קיימא
לאפשר תחזוקה וקיים לאורך זמן
?
פינלנד
ספרד
שוויץ
גרמניה
סינגפור
בריטניה
קנדה
אוסטרליה
ארצות הברית
הולנד
ניו זילנד
בשנות ה 90-החל פיתוח קודי בניה חדשים או עדכון הקודים
הקיימים תוך המגמות הבאות:
אחידות :ריכוז אמצעים להכנת קודים אחידים בינלאומיים
קוד מתפתח ומתעדכן :הגדרת תהליך מובנה לפיתוח
ועדכון הקודים ,תוך שקיפות ושיתוף הציבור.
קוד תפקודי :מעבר לקודי בניה בגישה תפקודית
בתחילת שנות ה 90-התאחדו הגופים שעסקו בפיתוח קודי בניה
ובטיחות
אש בקנדה.
הוקמה הועדה הקנדית לקודי בניה ובטיחות אש.
חזון הוועדה:
פיתוח קודי בניה חיוניים בקנדה.
בניית תהליך לפיתוח ואישור הקודים המבוסס על קונצנזוס.
הגדרת דרישות מינימום הנוגעות לבריאות ובטיחות המשתמשים
,הגנה בפני אש ויעילות מבנית ,תוך הכרה בהיבטים חברתיים
מקובלים.
-1995מפורסם קוד הבניה הבינלאומי של קנדה
קבוצות לחץ
המתכננים והיצרנים
גמישות בקבלת חידושים
קבלנים
שמירה על תוכן מרשמי
גופים מאשרים
פחד מאיבוד שליטה ואנדרלמוסיה
הוחלט:
לפתח קוד בגישה תפקודית:
-
במינימום הפרעות וזעזועים לענף הבניה
-
באופן הדרגתי
-
ללא צמצום או הרחבה של היקף הנושאים בהם עוסק
הקוד הקיים
בשנת 2005פורסם בקנדה עדכון לקוד של 1995
שמהותו הפיכת הקוד לקוד מבוסס מטרות
בסוף שנות ה 90-שלושת הארגונים העיקריים שעסקו בנושא
פיתוח
קודי הבנייה ) (BOCA,ICBO,SBCCIהתאחדו לכתיבת קוד
בניה
משותף ,ולארגון משותף:
ICC- The International Code Council
בשנת 2000פורסם קוד הבניה IBC
נכון להיום קיימים 15קודים )(model codes
בנושאים שונים הקשורים לבניה.
תהליך איטרטיבי של 18חודשים:
כל המעוניין מגיש הצעה
לתיקון /שינוי הקוד
כל הצעה נדונה בפורום נרחב
של חברי ה ICC
נערכת הצבעה ונרשמות ההמלצות
נציגי הממשל דנים בהמלצות
ומחליטים
על קבלת/דחיית השינויים
בכל 18חודשים מתפרסם
מסמך תיקונים.
קוד בניה חדש
מתפרסם אחת ל 3-שנים
ובו מוטמעים כל השינויים
קוד תיפקודי
קוד בגישה תפקודית ,מכיל את המטרות והדרישות
שבהם הפתרון צריך לעמוד ,ולא רק את הפתרון עצמו.
קוד תפקודי מציג דרישות פונקציונליות המאפשרות למתכנן
ולמבצע להיות גמישים בשימוש בחומרים ,בשיטות
בנייה ובפתרונות שנבחרים בתנאי שמטרות ודרישות קוד
הבניה נשמרות
קוד מירשמי
קובע הוראות מדויקות וכללים מפורטים לתכנון ולביצוע וזאת
על מנת לפשט את מלאכת התכנון והבדיקה
בזבוז :עלות חומרי בניה ,שטח ,עומסים מיותרים וכד'...
קיבעון ומונופול :מגביל את התחרותיות והחדשנות בשוק
חוסר בהירות :לגבי הסיבה בגללה נבחרו הפתרונות
עודף פרטים ומידע ברמת החקיקה :פירוט יתר של
הפתרון הנבחר
מתארות את רמת התפקוד שבה צריכים לעמוד
הפתרונות המוצעים (חומרי בנין ,רכיבים ,משתני תכנון
ושיטות בנייה) כדי שהמבנה יעמוד במטרות התואמות.
מתארות את התפקודים שהבניין צריך לאפשר (או לא
לאפשר).
סכימת מבנה קוד תפקודי בשילוב תקנים
מטרות
דרישות תפקודיות
תקן "מסורתי"
מפרטים מרשמיים
פתרונות
מקובלים
פתרונות
חלופיים
תקן "תיפקודי" -
הכולל:
דרישות תפקודיות ,מדדים
איכותיים ושיטות מדידה
שיטות אימות ואמצעי בדיקה
תקן "מסורתי" לשיטות
בדיקה וחישובים
דוגמה :התייחסות לקיר מפריד בין דירות
תקנה מרשמית:
• עוביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי ,יהיה
15ס"מ לפחות.
• עוביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור ,יהיה
20ס"מ לפחות.
תקנה תפקודית:
• קיר הפרדה בין דירות יהיה חזק ועמיד כנגד חדירה ,ימנע מעבר
מים ויספק בידוד אקוסטי בהתאם לתקן ישראלי 1004חלק .1
הקוד יכלול את החלק התפקודי בשילוב עם עומסים
תפקודיים מדידים ושיטות בדיקה נדרשות
הבעיה :רעש
הפתרונות:
• מגוון מוצרים
• גמישות תכנון
• פתיחת השוק
לתחרות
דוגמה :מעקה בטיחות
תקנה מרשמית:
•
גובה המעקה יהיה Xס"מ
•
המרווחים בין המוטות לא יעלו על Yס"מ
תקנה תפקודית:
•
המעקה ימנע נפילה בשוגג של אדם
•
המעקה ימנע מעבר ראש (של ילד) דרכו
קוד משולב יכלול את החלק התפקודי והמרשמי יחדיו
דוגמה :גדר באתר בנייה
תקנה מרשמית:
•
הגדר תיבנה מלוחות עץ לבנייה בעובי
של 1ס"מ.
•
הלוחות יותקנו ע"ג ניצבים במרווחים של לא יותר מ60 -
ס"מ.
תקנה תפקודית:
•
הגדר תהייה יציבה ,קשיחה ,אטומה ומתוכננת לעומס רוח
ע"פ תקן ישראלי .414
מחייבת
מחייבות
רשמי ,מחייב ,וולונטרי
מחייב במגזר הממשלתי
לא מחייבות
חקיקה ראשית
תקנות
= קוד בניה
תקנים
המפרט הבינמשרדי
הנחיות משרדיות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות :
"מטרתו של החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות...
מקום העומד לשימושו של כלל הציבור או שניתן בו שירות
ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות "
תקנות התכנון והבניה ( בקשה להיתר ,תנאיו ואגרות )
התוספת השניה – חלק ח':1
" בבנין ציבורי חדש תוביל דרך נגישה ממקום החיבור למדרכה אל
כניסה נגישה לבנין וממנה לכל החלקים בבנין שיינתן בהם שירות
ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי ,אל הכניסות לחדרים וכן אל
שטחי החוץ שלו.
דרך נגישה תתוכנן לפי הוראות תקן ישראלי 1918חלק 1בסעיף
הדן בדרך נגישה "
תקן ישראלי 1918חלק :1
נגישות הסביבה הבנויה :עקרונות ודרישות כלליות
השיפוע האורכי בדרך נגישה לא יהיה
גדול מ 5%-והשיפוע הרוחבי לא יהיה
גדול מ .2.5%-הרוחב החופשי המינימלי
של דרך נגישה יהיה 130ס"מ.
החומר ,המרקם ( טקסטורה ) והניגוד
החזותי של פני דרך נגישה יהיה כאלה
המאפשרים הליכה ,תנועה והתמצאות
בקלות.
רוחב מישקים בפני הדרך לא יהיה
גדול מ 10-מ"מ.
תקנה " -מה" היעד שרוצים להשיג
תקן " -איך" האופן שבו משיגים את היעד
בפועל:
אין הפרדה ברורה בין התקנות והתקנים
רק חלק מהתקנים מחייב.
ולכן:
נדרש להעביר את הנושאים הטכניים מתקנות לתקנים.
נדרש לעדכן ולהשלים את התקינה הקיימת בהתאמה
ועל פי צרכי הקוד
משרד הבינוי והשיכון חתם על הסכם התקשרות רב
היקף עם מכון התקנים ,שלפיו יכין מכון התקנים
תקנים ישראליים חדשים או יעדכן תקנים ישראליים
קיימים ,אשר ישלימו את ההוראות ואת הדרישות
הנקבעות בימים אלה בתקנות התכנון והבנייה
במסגרת הכנת קוד הבנייה.
הל"ת
חלקים
מבוטלים
תקנים
עיגון בחקיקה
תקנות
מידות וכמויות
הנחיות
למתכנן
מתקני תברואה
מבנה הפרקים יהיה אחיד לכל הנושאים
כל פרק ייבנה במתכונת הבאה:
.1הגדרות ( במידה ואינן מכוסות בהגדרות הכלליות )
.2מטרות
.3דרישות תפקודיות +עומסים תפקודיים ככל שניתן
.4פתרון מרשמי ( בד"כ בתקינה )
.5פתרון תפקודי
.6קריטריונים לבדיקת הפתרון המוצע :
שיטות אימות /חישובים /בדיקות מעבדה וכו'
לא תינתן עדיפות לפתרון מרשמי על פני פתרון תפקודי
מיקום הקוד בהיררכיה החקיקתית
חוק התכנון
והבניה
תקנות התכנון והבניה
(בקשה להיתר ,תנאיו
ואגרות)
תקנות התכנון והבניה
תקנות התכנון והבניה
(תכן הבניין)
(רישוי הבנייה)
עקרונות
הליך
.1הגדרות
.1הגדרות
מטרות
.2מידע
.2שלד הבניין
דרישות
תפקודיות
פירוט
פירוט
עקרונות
הליך
.3היתר
.3בטיחות
אש
מטרות
.4ביצוע
.4נגישות
דרישות
תפקודיות
פירוט
פירוט
ועוד...
ועוד...
תקנות תכן הבניין – הבא בתור .....
חלק א'
חלק ב'
חלק ג'
חלק ד'
חלק ה'
חלק ו'
הגדרות
שלד וביסוס
בטיחות אש בבניינים
בטיחות המשתמש
מידות וכמויות בבניין
תנאי פנים בבניין:
פרק א' :הגנה מפני רטיבות
פרק ב' :אקוסטיקה
פרק ג' :תאורה
פרק ד' :איכות אויר הפנים
פרק ה' :סיכוני בריאות במבנים (חומ"ס/ראדון/קרינה)
פרק ו' :היבטים אנרגטיים במבנים
חלק ז'
מערכות ומתקנים בבניינים:
פרק א' :מתקני תברואה וחימום מים
פרק ב' :אצירה ופינוי אשפה
חלק ח'
פרק ג' :מתקני חשמל ותקשורת
פרק ד' :מכונות ואוור
פרק ה' :מתקני גז
פרק ו' :מעליות ושינוע
נגישות
שלד:
" במקרה של ציוד או אמצעים שמשקלם עולה על
העומסים השימושיים שנקבעו בת"י ,412לפי ייעוד
המבנה ,ייקבע העומס השימושי החריג לפי נתוני
היצרן והציוד"
אשפה:
"מצנחת פסולת תתוכנן ותותקן בבניין רב קומות שבו
לפחות 60יחידות דיור בגרעין אנכי משותף; בבניין
זה יותקנו שתי מצנחות או מצנחת מתפצלת ,לצורך
הפרדת פסולת"
הוזמן תקן ישראלי חדש למצנחות אשפה ,ת"י .6245
בטיחות המשתמש:
" בגג בניין ששיפועו עולה על 10%ובבניין המותקנים בו
קירות מסך ,יותקן קו עיגון שתחילתו בסמוך לפתח
הכניסה לגג"
איטום:
"חלל בבניין ,שאין אליו גישה ,ויש סיכון של חדירת מים
בלתי מתוכננת דרכו אל הבניין ,ינוקז ו/או יאטם "
ביסוס:
" סקר תגובת אתר ספציפי יבוצע המקרים הנדרשים לפי
ת"י "413
אקוסטיקה:
טיפול בחדרי השינה בדירה הפרטית ובמרחבי לימוד.
מתקני תברואה:
" מערכת התרעה למזעור נזילות מים תותקן בבניינים
שאינם משמשים למגורים וששטחם הכולל עולה על
1000מ"ר ואשר חלה לגביהם חובת התקנת מתזים
בהתאם להוראות תקנות אלה .מערכת תכלול רגש
זרימה ואמצעי התראה"
הקוד אמור לייצג את האינטרסים של המדינה והחברה.
יחד עם זאת הוא אמור להגן על האזרח ,על הדייר ועל
המשתמש במבנה ,ולכן הוא קובע דרישות מינימום מתוך
ראייה של בטיחות ובריאות המשתמשים במבנה בראש
ובראשונה.
בסופו של דבר הקוד ישפיע על איכות החיים
?
האם המחוקק
צריך להתערב
בתכנון
הדירה
הפרטית ?
האם להגן על
רכוש?
?
האם על המחוקק
להבטיח את חזות
ועיצוב הסביבה ?
?
האם על
המחוקק
להבטיח את
נוחות
המשתמש?
?
לאיזו תקופה
מתייחסת
החקיקה
לעכשיו ,לעתיד?
?
באיזו מידה לחייב
קיים ,מיחזור ,חסכון
באנרגיה של בניינים
או מוצרים?
?
מה הטעם
ברגולציה אם אין
אכיפה?
?
האם שיקולי
עלות /תועלת הם
חלק משיקולי
המחוקק?
?
אם השוק נותן
מענה לצרכים
למה
לקבע את
הדבר
בתקנות?
?
עודף רגולציה?
נטל רגולטורי
בירוקרטיה
חדשנות
?
מה תהיה
ההשפעה על
מחירי
הדירות?
לאיזו אוכלוסיית
יעד מתייחס
המחוקק ?
בעלי
מקצוע
משרדים
ממשלתיים
רשויות
מקומיות
משרד הבינוי
• משרד הפנים
והשיכון
•
•
•
•
•
•
•
משרד הבריאות
משרד החינוך
משרד הכלכלה
משרד התשתיות
גופים ציבוריים
פיקוד העורף
המשרד להגנת
הסביבה
משרד המשפטים אקדמיה
מכון התקנים
קבלנים
תהליך סטטורי
השלמה ועדכון של התקינה
עיגון הקוד בחקיקה
הטמעה של תכני הקוד
מנגנון מובנה לעדכון הקוד
אכיפה
תודה על
ההקשבה