Transcript נגישות בניין קיים - איגוד לשכות המסחר

‫תקנות שוויון זכויות לאנשים עם‬
‫מוגבלות (התאמות נגישות למקומות‬
‫ציבוריים קיימים)‪,‬‬
‫התשע"א – ‪2011‬‬
‫עו"ד יהודה מירון‪ ,‬נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪1‬‬
‫מטרת התקנות ‪ -‬הסדרת הנגישות בבניינים קיימים‬
‫מהו בנין קיים?‬
‫בנין ציבורי קיים‬
‫בנין ציבורי חדש‬
‫(תק' שוויון זכויות)‬
‫(תק' התו"ב)‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪1.8.2009‬‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫‪2‬‬
‫על מי מטילות התקנות חובות?‬
‫בנין בודד‪ ,‬שירות ציבורי יחיד‪ ,‬בעל ומפעיל‬
‫בנין לשימושים מסחריים – מגוון‬
‫שירותים‪ ,‬ריבוי שטחים משותפים‪,‬‬
‫ריבוי בעלים‪ ,‬ריבוי מפעילים‬
‫חזית מסחרית – עירוב‬
‫שימושים‪ ,‬מגוון שירותים‪,‬‬
‫ריבוי בעלים ומפעילים‬
‫‪3‬‬
‫בנין קיים – מורכבות הנושא‬
‫– מ‪ 1972-‬חובת נגישות כחלק בלתי נפרד מהקמת הבנין (תקנות התכנון והבניה) –‬
‫לא רבים ביצעו וכמעט לא נאכף ע"י הרשויות;‬
‫← במקרים רבים שיקולי נגישות לא נלקחו בחשבון בעת תכנון הבנין והקמתו‪,‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫– ייתכנו מגבלות הנדסיות לביצוע התאמות נגישות מסויימות‬
‫– ביצוע התאמת נגישות בשלב זה בד"כ יקר מביצועה כחלק בלתי‬
‫נפרד מהקמת בנין חדש‬
‫‪4‬‬
‫בנין קיים – מורכבות הנושא (המשך)‬
‫– במקרים רבים‪ ,‬מהלך הזמן משלב ההקמה בעבר ועד להווה הוביל לניתוק‬
‫הקשר ליזם הבנין ולשימוש המקורי; התוצאה היא בד"כ‪:‬‬
‫• ריבוי אינטרסים (בעלים‪ ,‬מחזיקים‪ ,‬מגוון פעילויות שלא בהכרח קשורות‬
‫לייעוד הבנין המקורי)‬
‫• העדר יד מרכזית אחת שאחראית על הבנין‬
‫סיכום‪ :‬לנתוני פתיחה ושיקולים אלו הייתה השפעה מרכזית על התקנות שנתגבשו‬
‫‪5‬‬
‫העקרונות שביסוד התקנות‬
‫•‬
‫הבסיס התחיקתי ‪" -‬לאפשר לאדם עם מוגבלות‪ ,‬נגישות במקום באופן סביר בהתחשב‬
‫בתקן ישראלי" (סע' ‪19‬ט לחוק שוויון זכויות)‬
‫•‬
‫תוכן והיקף דרישות הנגישות –‬
‫• נקודת המוצא לדרישות –‬
‫– התחשבות במי שמילא את חובות הנגישות מהעבר (חלק ח לתוספת‬
‫השניה של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות‪ ,‬התש"ל‬
‫– ‪))1970‬‬
‫– התחשבות בפרקטיקת הבניה (כגון ממדים בין קירות עם‪/‬בלי חיפוי‪ ,‬רוחב‬
‫מעבר פנוי בדלת)‬
‫– הקלה ולא הכבדה – יש לפטור מלכתחילה מי שברור שמראש יהיה פטור‬
‫בסופו של דבר‬
‫‪6‬‬
‫העקרונות שביסוד התקנות (המשך)‬
‫•‬
‫תוכן והיקף דרישות הנגישות (המשך) –‬
‫– מהו האיזון הראוי בהקשר זה?‬
‫» נניח שפלוני ביצע בעבר התאמת נגישות‪ ,‬אפילו לא תואמת לדרישות‬
‫עכשוויות (← נחשבת לא נגישה ב‪ ,)!2010-‬מתי נדרוש ממנו להרוס‬
‫את התאמת הנגישות שביצע ולהתקין התאמה חדשה במקומה?‬
‫» התחשבות בשיקולים טכניים (כגון בכבש בעל שיפוע מסויים בבנין‬
‫עם מגבלת שטח – אין אפשרות טכנית להקטין השיפוע)‬
‫» שיקולי מוסר (פעל במסגרת חובות העבר)‪ ,‬השקעת משאבים‬
‫והסתמכות‬
‫‪7‬‬
‫העקרונות שביסוד התקנות (המשך)‬
‫– תוכן והיקף דרישות הנגישות (המשך) –‬
‫• ההתאמות נוגעות למגוון של מוגבלויות‪ :‬לכל מוגבלות בעלת היבט נגישות‬
‫של תשתיות או מבנים ← תוספת דרישות חיוניות שלא נדרשו בעבר (כגון‬
‫לאנשים עם לקות ראיה)‬
‫• מימוש עקרונות רציפות הנגישות וההכלה‬
‫• בנין קיים לא יידרש לעמוד באמות מידה מחמירות מאלה של‪:‬‬
‫• בנין חדש (חלק ח‪ 1‬לתוספת השניה בתקנות התכנון והבניה)‬
‫• סדרת תקני הנגישות (ת"י ‪ )1918‬שנועדה למבנים ומקומות חדשים‬
‫– מי שלא ביצע את חובות העבר – יבצע כנדרש בבנין חדש (ברירת המחדל)‬
‫– המיקום ב'מרחב' חקיקת הנגישות ‪ -‬ההתאמות בתקנות אלו מצטרפות ל'שלם'‬
‫שנמצא בהתהוות (כגון נגישות השירות) ←צורך בתיאום והתחשבות הדדית‬
‫‪8‬‬
‫התהליך שמסדירות התקנות‬
‫בדיקת קיום התאמות נגישות‬
‫בבנין קיים‬
‫תוצאה‪ :‬הכל בסדר‬
‫תוצאה‪ :‬אין נגישות‬
‫החייב יבצע התאמות‬
‫נגישות לפי התקנות ולפי‬
‫לוחות הזמנים שנקבעו‬
‫לא‬
‫האם פטור‬
‫עקב עילות‬
‫שונות?‬
‫כן‬
‫חובות נמשכות בעתיד (תחזוקה ושמירת מסמכים)‬
‫סיום‬
‫לגבי גופים‬
‫מסויימים‪:‬‬
‫העברת השירות‬
‫הציבורי למקום‬
‫נגיש‬
‫התהליך שמסדירות התקנות (המשך)‬
‫•‬
‫העקרונות שתוארו לעיל הובילו ליצירת תהליך ייחודי שעיקריו‪:‬‬
‫– בדיקת הבנין הקיים‪:‬‬
‫• מי אחראי לבדיקת את הבנין (נקבע בתק' ‪ 1‬לתקנות)‪:‬‬
‫– בעלים – את הרכוש המשותף וכל מה שלא מוחזק ע"י שוכרים‬
‫– שוכר – את השטח שמחזיק או מפעיל‬
‫• לפי רשימה סגורה של דרישות טכניות מפורטות‬
‫(טור ג בטבלה שבתוספת הראשונה‬
‫לתקנות‪ ,‬דוגמאות)‬
‫• אין חובה להיעזר בבעל מקצוע לצורך הבדיקה למעט בבנין שמיועד בעיקרו‬
‫לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬ביטוח לאומי ולשכות רווחה‬
‫(ההנחה‪ :‬גופים מסודרים‪/‬גדולים‬
‫כנראה שיבחרו להיעזר במורשי נגישות ובשאר בעלי מקצוע)‬
‫‪10‬‬
‫מכשול‬
‫מרכיבים בנויים החיוניים לאנשים עם מוגבלות ראייה‬
‫בטיחות ‪-‬‬
‫סימון דלתות‬
‫שקופות‬
‫באמצעות‬
‫אבזר פרזול‬
‫בטיחות ‪ -‬סימון קצות שלחי מהלך‬
‫מדרגות‬
‫)‪School in Viby, Aarhus (DK‬‬
‫התמצאות ובטיחות‬
‫(דוגמה מיפאן)‬
‫סימן אזהרה‬
‫בראש מדרגות‬
‫סימן מוביל‬
‫מטיפוס ‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫מעבר חופשי‪ ,‬הנמכת מדרכה‪ ,‬סימון אזהרה‬
‫סימון אזהרה‬
‫מדרגות החסרות בית אחיזה‪ ,‬סימן אזהרה וסימון קצה שלח‬
‫התהליך שמסדירות התקנות (המשך)‬
‫– ביצוע‪:‬‬
‫• מי חייב לבצע (סע' ‪19‬ח לחוק שוויון)‪:‬‬
‫– אם נדרש היתר בניה – הבעלים (אם שכירות לפי חוק הגנת הדייר –‬
‫חלוקה שווה‪ :‬בעלים‪-‬דייר)‬
‫– אם לא נדרש היתר – המחזיק של השטח‬
‫• חובת ביצוע התאמת נגישות חסרה לפי –‬
‫– רשימה סגורה (טור ד בטבלה שבתוספת הראשונה לתקנות)‬
‫– לוחות זמנים קבועים מראש‪ ,‬אלא אם החייב פטור‬
‫• אפילו החייב פטור מביצוע התאמת נגישות – נדרש ביצוע התאמת נגישות‬
‫מקלה (שגם ממנה ניתן להיפטר)‬
‫• התקנות לא מחייבות היעזרות בבעל מקצוע לצורך הביצוע‬
‫(ההנחה‪ :‬גופים‬
‫מסודרים‪/‬גדולים ייעזרו ממילא במורשי נגישות ובשאר בעלי מקצוע; הערה‪ :‬יתכן ויש חובה‬
‫להיעזרות בבעל מקצוע מכוח חיקוקים אחרים כגון תקנות התו"ב)‬
‫‪16‬‬
‫התהליך שמסדירות התקנות (המשך)‬
‫– פטורים עצמיים‬
‫– השתלבות במערכות רישוי חיצוניות‪:‬‬
‫• מערך רישוי הבניה ‪ -‬ממשק חדש לצורך הוצאת היתרי בניה (בסיום הליך‬
‫האישור)‬
‫• מערך רישוי עסקים – סיוע באכיפת התקנות‬
‫‪17‬‬
‫פטורים‬
‫•‬
‫משני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪ (1‬פטורים מלכתחילה לסוגי בניינים מסויימים‪:‬‬
‫• אלו שאושרו במסגרת חלק ח‪ 1‬לתקנות התכנון והבניה ("מה שראוי לפטור‬
‫בחדש ראוי לפטור בקיים")‬
‫• ייחודיים בתקנות –‬
‫– מטרה‪ :‬מניעת עומס ביורוקרטי והשקעת משאבים מיותרים מהחייב‬
‫משום שבמרבית המקרים יהיה בסופו של דבר פטור ממילא‬
‫– דוגמאות – פטור מבית שימוש נגיש לסוגי מקומות‪ ,‬חנויות קטנות‬
‫בחזית מסחרית שיש מדרגה בכניסה אליהן‪ ,‬בתי מלון קטנים (עד ‪75‬‬
‫חדרים) שיש בהם מדרגות ללא מעלית‬
‫– אין צורך בביורוקרטיה‬
‫‪18‬‬
‫פטורים (המשך)‬
‫‪ (2‬פטורים לפי עילות שונות שנקבעו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪:‬‬
‫• העילות – סיבות הנדסיות‪ ,‬פגיעה מהותית באופיו של הבנין‪ ,‬נטל כבד מדי‬
‫• גישה מצמצמת‬
‫• פטור עצמי שמתגבש לאחר –‬
‫– שנתקבלו אישורים מתאימים מבעלי מקצוע או מתקיימים נתונים‬
‫מסויימים‬
‫– מולאו הטפסים וצורפו האישורים הנדרשים לפי הוראות הנציב‬
‫• אך (לגבי הסקטור הציבורי) – אם תוצאת הפטור היא שאין לאדם עם מוגבלות‬
‫נגישות לקבלת שירות ציבורי בבנין יחד עם שאר הציבור – על האחראי לשירות‬
‫להעביר את השירות למקום אחר נגיש שבו כל הציבור יקבל השירות‬
‫•‬
‫הוצאת פטור מותנית באישורים שונים של גופים או בעל מקצוע (כגון מורשה מתו"ס)‬
‫‪19‬‬
‫לוחות זמנים לביצוע התאמות הנגישות‬
‫•‬
‫החוק קבע מסגרת לו"ז שונה לסקטור הפרטי (עד נובמבר ‪ ,)2015‬לסקטור הציבורי (עד‬
‫נובמבר ‪ ,)2018‬לרשויות מקומיות ולרשויות ציבוריות מסויימות (עד נובמבר ‪)2021‬‬
‫•‬
‫התקנות מבחינות לגבי כל הסקטורים בין‪:‬‬
‫– מי שחייב להנגיש עד ‪ 4‬בניינים‪:‬‬
‫• מחוייב בסדרת פעולות לפי לו"ז קבוע מראש‪ :‬בדיקת הבנין (תוך חצי שנה)‬
‫וביצוע התאמות נגישות לפי לו"ז מוכתב לפי סוג התאמת הנגישות ולפי סוג‬
‫הבנין (תקופת ביצוע ארוכה יותר למעלית מאשר לכבש‪ ,‬ולבית מלון מאשר‬
‫למשרד)‬
‫– מי שחייב להנגיש מספר רב של בניינים (כגון רשתות‪ ,‬מחזיקי נדל"ן)‪:‬‬
‫• מטרה‪ :‬מניעת התערבות יתר בתפעול שוטף של נכסים שתגרום לכשלים‬
‫• מחוייב בביצוע התאמות נגישות לפי מנות – ‪ X%‬מהבניינים שבאחריותו יונגשו‬
‫תוך ‪ Y‬שנים;‬
‫‪20‬‬
‫חברי איגוד לשכות המסחר– כיצד ממשיכים מכאן?‬
‫•‬
‫מעבר מעבודה 'חלוצית' למצב החדש שבו יש תקנות להנגשת בניינים קיימים‪:‬‬
‫– רקע – חלק מהחברים בצעו התאמות נגישות כאלה ואחרות‬
‫– מה נדרש‪:‬‬
‫• העברת המידע בעלי אחריות בארגון – התקנות והחובות הנגזרות‬
‫• היערכות לביצוע בדיקות –‬
‫– היערכות פנים ארגונית‬
‫– תיעוד התהליך (טפסים)‬
‫– עמידה בלוחות זמנים מעת שהתקנות ייכנסו לתוקף (כדאי לנצל הזמן כעת‬
‫לפני שהחלה הספירה לאחור!)‬
‫‪21‬‬
‫על מי מטילות התקנות חובות? (המשך)‬
‫חובת בדיקה – לפי ההחזקה בפועל‬
‫חובת ביצוע – לפי סוג התאמת הנגישות‬
‫הגורם‬
‫בעלים‬
‫מחזיק‪/‬מפעיל‬
‫החייב בבדיקת נגישות‬
‫החייב בביצוע נגישות‬
‫לגבי הרכוש המשותף ושאר‬
‫חלקי הבנין שאינם בחזקת‬
‫שוכרים‬
‫√‬
‫לגבי השטח שבחזקתו‬
‫אם לא נדרש היתר בניה‬
‫ואינו הבעלים‬
‫‪22‬‬
‫חברי איגוד לשכות המסחר– כיצד ממשיכים מכאן? (המשך)‬
‫– ביצוע לפי הוראות התקנות‬
‫– הנציבות פועלת להכנת מערך הטמעה שיסייע לחייבים ככל שנדרש כדי‬
‫להקל ולהאיץ את המשך התהליך‬
‫‪23‬‬