Transcript תקנות נגישות השירות והשלכותיהן

‫עו"ד צביה אדמון‪ ,‬נובמבר ‪2013‬‬
‫אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬תקנות הנגישות לשירות עוסקות במספר נושאים המצויים באמנת‬
‫האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות‪:‬‬
‫‪ ‬ההוראה הכללית לעניין נגישות (סעיף ‪)9‬‬
‫‪ ‬נגישות הסביבה הפיזית‬
‫‪ ‬מידע ותקשורת – לרבות טכנולוגיית מידע‬
‫‪ ‬נגישות מתקנים ושירותים אחרים המסופקים לציבור‬
‫‪ ‬נגישות למערכת המשפט (סעיף ‪)13‬‬
‫‪ ‬נגישות למידע (סעיף ‪)21‬‬
‫‪ ‬השתתפות בחיי החברה‪ ,‬פעילויות פנאי וספורט (סעיף ‪)30‬‬
‫כללי‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬ככלל‪ ,‬נושא הנגישות מפותח יותר – משפטית ומעשית – במדינות‬
‫מפותחות מאשר במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל נמצאת במקום טוב בין המדינות המפותחות‪ ,‬מבחית‬
‫חקיקה העונה על דרישות האמנה לעניין הנגישות‪.‬‬
‫הוראות בדבר נגישות הסביבה‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬שילוט‪ ,‬חניית נכים‪ ,‬כריזה‪ ,‬ריהוט נגיש (כגון עמדות שירות) ועוד‬
‫הוראות המצויות בתקנות השירות‪ ,‬נחשבות לחלק מהנגשת‬
‫הסביבה הפיזית על פי האמנה והחקיקה לפיה‪.‬‬
‫‪ ‬היסטורית‪ ,‬הנגשת הסביבה הפיזית היה התחום הראשון של‬
‫הנגישות‪ ,‬אשר טופל ע"י המדינות השונות‪.‬‬
‫‪ ‬במרבית המדינות‪ ,‬גם המתפתחות‪ ,‬קיימות הוראות לעניין הנגשה‬
‫של מבנים‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬ועם דגש על מבנים בהם מסופקים‬
‫שירותים חיוניים כגון בתי חולים‪ ,‬משרדים ממשלתיים‪ ,‬ובתי ספר‪.‬‬
‫נגישות לשירותים ולמוצרים‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬חובת התאמת שירותים המסופקים לציבור קיימת בעיקר במדינות‬
‫מפותחות‪ ,‬ובמיוחד במדינות המשפט המקובל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ארה"ב‪ :‬חובת הספקת התאמות סבירות לשירותים המסופקים על ידי‬
‫רשויות ציבוריות ועל ידי גופים פרטיים (‪ )ADA‬ובשירותים המסופקים על‬
‫ידי גופים פדרליים (סעיף ‪ 504‬בחוק השיקום)‪.‬‬
‫בריטניה‪( Equality Act 2010:‬שהחליף את חוק השוויון מ‪:)1995-‬‬
‫הספקת התאמות סבירות לשירותים המסופקים ע"י רשויות ציבוריות‬
‫וגופים פרטיים‪ .‬יישום החוק הצליח להוריד את שיעור התלונות על‬
‫מכשולים בשירות ב‪ 5%-‬בין השנים ‪ 2005‬ל‪.2009-‬‬
‫האיחוד האירופי (‪ -European Accessibility Act‬טיוטה)‪ :‬הנגשת כל‬
‫השירותים והמוצרים‪ ,‬ע"י חיוב הרשויות ברכישת שירותים ומוצרים‬
‫נגישים‪ .‬ממדיניות זו נגזר החיוב בעיצוב אוניברסלי‪ ,‬הקיים בחקיקה של‬
‫חלק מהמדינות (גרמניה)‪.‬‬
‫בישראל‪ :‬הנגשת שירות בלבד‪ ,‬אין הוראה לעניין הנגשת מוצרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדינות אחרות ‪ -‬דוגמאות‬
‫‪‬‬
‫ניו זילנד‪ :‬החובה להנגיש שירותים נגזרה ע"י הפסיקה מאיסור ההפליה‬
‫הקיים בחוק‪ .‬קיימת טיוטה של תקנות בנושא‪.‬‬
‫מונגוליה – אין‪ .‬במדינה אין אף נגישות לסביבה‪ ,‬לא כל שכן לשירותים‬
‫ולמידע‪.‬‬
‫דנמרק – נגישות מוגבלת לשירות‪ .‬לכלבי נחיה מותר להכנס למסעדות‪,‬‬
‫ושוטרים וסוהרים מקבלים הדרכה על מוגבלויות‪ .‬קיימת נגישות‬
‫מוגבלת בבתי המשפט‪.‬‬
‫גרמניה – החקיקה העבירה את האחריות להנגשת שירותים לארגוני‬
‫הנכים‪ ,‬אשר אמורים להגיע ל"הסכמות" עם נותני השירות במגזר‬
‫הפרטי‪ .‬אסטרטגיה זו לא צלחה במיוחד‪.‬‬
‫מכסיקו‪ :‬אין חובה לנגישות שירות אוניברסלית‪ ,‬או להנגשת מידע‪ .‬יש‬
‫נגישות מוגבלת במלונות‪ ,‬בכמה פארקים‪ ,‬במוזיאונים – בעיקר נגישות‬
‫מבנית‪.‬‬
‫נגישות מידע ותקשורת‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬נגישות תקשורת עם הציבור בע"פ ובמסמכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ארה"ב (‪ :)ADA‬החוק נועד במקור להנגיש תקשורת בין נותני שירות לבין אנשים‬
‫חרשים ועיוורים בלבד‪ ,‬ע"י שימוש באמצעי עזר ושירותי עזר‪ .‬לא היתה התייחסות‬
‫לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית‪ .‬כיום חובת הנגשה סבירה של מידע ותקשורת‬
‫למרבית האנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫בריטניה‪ :‬הנגשת מידע בע"פ ובכתב ע"י מתן המידע בפורמטים נגישים‪ ,‬לרבות שפה‬
‫פשוטה ופישוט לשוני‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫גרמניה – חובת הנגשת מידע מצויה בחוק ובתקנות‪ .‬לרבות מתן מידע ע"י גופים פדרליים‬
‫גם בפישוט לשוני ובשפת הסימנים‪ ,‬ומתן מסמכים בפורמטים נגישים לאנשים עם‬
‫מוגבלות ראיה‪ ,‬בדומה לתקנות השירות‪.‬‬
‫בחלק מהמדינות‪ ,‬הכרה בשפת הסימנים המקומית כשפה רשמית ומתן זכות לדוברים‬
‫בה לתקשר בעזרתה עם הרשויות‪ ,‬על חשבונן‪( .‬גרמניה‪ ,‬ניו זילנד)‪.‬‬
‫מתן אפשרות לציבור להתקשר עם הרשויות באופן מקוון ולקבל שירות בדרך זו‬
‫(גרמניה)‪.‬‬
‫הכשרה לעובדים בגופים ציבוריים‪ ,‬בין היתר לגבי דרכי ההתקשרות עם אנשים עם‬
‫מוגבלות בקרב הציבור ודרך הפקת ומסירת מידע בפורמטים נגישים‪.‬‬
‫נגישות האינטרנט‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬ארה"ב‪:‬‬
‫‪ ‬הפסיקה חייבה רשויות ציבוריות וגופים פרטיים בהנגשת אתריהם לפי ה‪ .ADA-‬תקנות‬
‫יפורסמו ככל הנראה השנה ויחייבו התאמות מקבילות לרמה ‪ AA‬בתקן הבינ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬גופים פדרליים מחוייבים בהנגשת אתריהם לפי סעיף ‪ 508‬בחוק השיקום‪ ,‬אשר אימץ‬
‫תקן זהה להנגשת אתרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬דרישה להנגשת כלל טכנולוגיית המידע דרך רכש של‬
‫רשויות ציבוריות‪ :‬טלפונים ניידים‪ ,‬מחשבים ניידים ונייחים‪.‬‬
‫‪ ‬האיחוד האירופי‪ :‬הנגשת טכנולוגיית מידע ותקשורת היא אחת המטרות העיקריות‬
‫של מדיניות הנגישות‪ .‬אומצה האיסטרטגיה האמריקאית לחיוב הנגשה באמצעות‬
‫רכש‪.‬‬
‫‪ ‬בריטניה ‪ ,‬דנמרק‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מדינות נוספות באיחוד‪ :‬חיוב אתרים של גופים‬
‫ממשלתיים בהנגשה לפי התקן‪ ,‬ברמה‪ AA‬כאשר בהדרגה ייושם גם לאתרים של‬
‫גופים פרטיים‪ .‬בעתיד‪ :‬הנגשת טכנולוגית המידע בכלל‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל‪ :‬הנגשת אתרים בלבד‪ ,‬של גופים ציבוריים ופרטיים‪ .‬אין הוראות לעניין‬
‫הנגשת חומרה‪ .‬תקנות הנגישות לשירותי בזק מחייבות הצעת ציוד קצה נגיש‬
‫למשתמשים‪.‬‬
‫נגישות למערכת המשפט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במרבית המדינות המפותחות‪ ,‬קיימים הסדרים להספקת תרגום לשפת סימנים‬
‫ואמצעי תקשורת לנאשמים ועדים עם מוגבלות שמיעה ותקשורת‪ ,‬בהליכים‬
‫פליליים בפני בתי משפט‪.‬‬
‫בחלק מהמדינות‪ :‬מתן מסמכים בפורמטים נגישים לאנשים עם מוגבלות ראיה‬
‫(בריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אפילו מכסיקו); מתווכים המסייעים בתקשורת עם עדים עם‬
‫מוגבלויות מסוימות‪.‬‬
‫ארה"ב‪ :‬התאמות סבירות בהליכים משפטיים לפי ה‪ ADA-‬או חוק השיקום‪,‬‬
‫לפי העניין‪ .‬הסבירות נקבעת על ידי כל ערכאה לעצמה‪ ,‬ובד"כ מדובר בהנגשת‬
‫תקשורת עם נאשמים ועדים‪.‬‬
‫בישראל‬
‫‪ ‬חובת הנגשה גם בהליכים פליליים ואזרחיים‪ ,‬הליכים מעין שיפוטיים‪ ,‬ועדות‬
‫רפואיות ואחרות‪.‬‬
‫‪ ‬ההתאמות הנדרשות מרחיקות לכת מאוד יחסית לנדרש בחו"ל וחלקן מהוות‬
‫למעשה הוראות סדר דין‪ ,‬המופנות לשופטים ולטריבונלים עצמם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬נגישות בחקירות משטרה‪ :‬במדינות שונות קיימות הוראות בהיקף‬
‫שונה‪ ,‬החל מהתאמות מצומצמות (תרגום לשפת סימנים בלבד)‪ ,‬ועד‬
‫הוראות המחייבות זיהוי חשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית‪ ,‬עוד‬
‫בשלב ראשוני של החקירה (בריטניה)‪.‬‬
‫‪ ‬בישראל‪ :‬התאמות מפורטות לאנשים עם מוגבלות בחקירות‪ ,‬כולל‬
‫חקירות על פי דין על ידי גופים שאינם המשטרה‪.‬‬
‫‪ ‬בתי מעצר ומאסר‪ :‬בחקיקה הזרה יש הוראות מוגבלות בלבד‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬
‫או הנחיות כלליות לצוות "להתחשב" במוגבלויות העצירים והאסירים‬
‫(לדוגמא בריטניה)‪ .‬בישראל‪ ,‬תקנות מפורטות בתקנות הנגישות לשירות‪,‬‬
‫כולל חובת הנגשת כל שירות הניתן לאנשים עם מוגבלות במקום‪ ,‬לרבות‬
‫שירותי שיקום‪ ,‬חינוך ובריאות‪ .‬וכן הנגשת תאי המעצר‪/‬מאסר‪.‬‬
‫השתתפות בפעילויות חברה‪ ,‬פנאי וספורט‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬השתתפות פסיבית – נגישות בארועים‪:‬‬
‫‪ ‬האיחוד האירופי‪ :‬נגישות לארועים; נגישות בשידורי טלוויזיה‬
‫(כתוביות‪ ,‬תאור קולי)‪.‬‬
‫‪ ‬בחלק ממדינות אירופה‪ :‬פרוייקטים במימון ממשלתי להנגשת‬
‫ארועים ואולמות התקהלות בהם הארועים מתקיימים‪.‬‬
‫‪ ‬בארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ :‬הנגשה סבירה של השירות‪.‬‬
‫‪ ‬השתתפות אקטיבית – פעילויות תרבות‪ ,‬פנאי וספורט יחודיים‬
‫לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬במימון ממשלתי‪.‬‬
‫תחומי הנגישות הטרנדיים כרגע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות טכנולוגיית מידע ‪ ,ICT‬עם דגש על פיתוח טכנולוגיות חדשות‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫מתן מידע ופינוי בשעת חירום‪ ,‬במיוחד בעת אסונות טבע וכו'‪.‬‬
‫‪ Mainstreaming‬של נושא הנגישות וזכויות אנשים עם מוגבלות בכלל‪ :‬שיתוף‬
‫אנשים עם מוגבלות בגיבוש תכניות ומדיניות של הרשויות ציבוריות‪ ,‬בכל תחום‬
‫שהוא‪ .‬אסטרטגיה זו מפותחת במיוחד בבריטניה‪.‬‬
‫הנגשת מוצרים‪ ,‬נגישות אוניברסלית‪ ,‬וחיוב רשויות לרכוש מוצרים ושירותים‬
‫נגישים‪.‬‬
‫זכויות ילדים ונשים עם מוגבלות‬
‫‪ – No gap policy ‬על מנת שאנשים עם מוגבלות יוכלו לממש את זכותם‬
‫להשתתפות מלאה‪ ,‬כל אחד מהאלמנטים של חובת הנגישות‪ ,‬חייב להיות‬
‫מיושם‪ .‬כך‪ ,‬ללא הנגשת הדרכים והתחבורה‪ ,‬אנשים עם מוגבלות לא יוכלו‬
‫להגיע למקומות עבודה ולמקומות ציבוריים אחרים‪ ,‬ולא יוכלו להשתלב‬
‫בעבודה או בקבלת שירותים והנאה מהם‪.‬‬