הילד המאתגר בי"ס גיל ענת בן - מאיר מיהו הילד המאתגר? • • • • • מחונן משתעמם בקלות לא מבין , לא רוצה להבין קשיים עם נגישות מתקשה – – – – בעיות רגשיות לקות למידה תסמונת : דאון , אוטיזם , טורט .... קשב וריכוז • תוצאה –
Download ReportTranscript הילד המאתגר בי"ס גיל ענת בן - מאיר מיהו הילד המאתגר? • • • • • מחונן משתעמם בקלות לא מבין , לא רוצה להבין קשיים עם נגישות מתקשה – – – – בעיות רגשיות לקות למידה תסמונת : דאון , אוטיזם , טורט .... קשב וריכוז • תוצאה –
Slide 1
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 2
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 3
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 4
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 5
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 6
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 7
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 8
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 9
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 10
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 11
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 12
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 13
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 14
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 15
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 16
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 17
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 18
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 19
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 20
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 21
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 22
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 23
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 24
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 25
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 2
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 3
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 4
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 5
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 6
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 7
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 8
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 9
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 10
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 11
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 12
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 13
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 14
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 15
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 16
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 17
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 18
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 19
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 20
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 21
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 22
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 23
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 24
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,
Slide 25
הילד המאתגר
בי"ס גיל
ענת בן-מאיר
מיהו הילד המאתגר?
•
•
•
•
•
מחונן
משתעמם בקלות
לא מבין ,לא רוצה להבין
קשיים עם נגישות
מתקשה
–
–
–
–
בעיות רגשיות
לקות למידה
תסמונת :דאון ,אוטיזם ,טורט....
קשב וריכוז
• תוצאה
– בעיות התנהגות ,דווקא
למה אתם מצפים?
•
•
•
•
•
מהילד
מההורים
מהצוות
מההנהלה
מעצמך
נקודות לחשיבה
• כל תלמיד יכול להתקדם
• יש להסתכל לטווח ארוך
• על מה נשים את הדגש בקידום התלמיד
מעצמך
• אחריות ומחויבות לקידום כל תלמיד – מצוינות
– מיקוד בתוצאות
– סטנדרטים באיכות גבוהה ותכניות לימודים
– פרופיל מצופה של ביצועי תלמיד
– קישוריות לעולם האמיתי
– הערכה אמיתית של ביצועים
• חזור על מעגל זה
שאלות לשיפור מתמיד
• איפה אנחנו עכשיו?
• מהי מטרתנו?
• כיצד נגיע אל המטרה?
• איך נדע שאנחנו בדרך הנכונה? מה נעשה במידה
ולא?
• כיצד נמשיך להתמקד ולשמר את מאמצי השיפור?
בקרה
• תוכנית כתובה – עדיף תרשים זרימה
• דפי מעקב עצמי ולמורה
• דפי בדיקה
• ניתנים להצגה לכלל הכתה
• גרפים לכל משימה של תוצאות אישיות
וכיתתיות
מה עושים?
• שיחה עם הילד וההורים
– על היכולות וכישרונות שלו
– על הקשיים
– בניית תוכנית פעולה יחד עם הילד
– אי עמידה בתוכנית ,מידית
• בדיקה עם הילד
• חשיבה נוספת לשינוי
• חיפוש דרכים חדשות לא לבד
– אנשי צוות נוספים
– הורים
התנהגות הילד
שלבי עשייה
צעד ראשון:
• לראות את הילד לאורך שעות היום
• לשאול שאלות
–
–
–
–
–
–
–
מה חשוב ומה משמעותי לו
מה משמח ומרגש אותו
במה הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם
מה הוא מרגיש ביחס לעצמו כבן ,תלמיד ,חבר...
במה הוא פחות בטוח בעצמו
איך הוא מרגיש באירועים משפחתיים ,בטיולים ,בחברת הילדים אחה"צ
מה מציק לו
• התשובות צריכות להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינאמיות ומשתנות
שלבי עשייה
שלב שני
• עמדת ההורים
– מהי העמדה הרגשית של כל הורה לגבי הילד
– לברר לא רק מה הילד שלהם לא ,אלא גם מה הילד
שלהם כן
מה עושים
התנהגות הילד כתוצאה:
• נוירולוגיה
– פגיעה בכישורי הניהול העצמי
• התארגנות ,ניהול זמן ,תכנון וויסות
• תפישה (קוגניציה)
– מפתח דפוסי חשיבה
• סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל אירוע
• ראיית כל מצב כהרה אסון
• חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב
התנהגות הילד כתוצאה:
• רגש (דינאמיקה)
– ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה
• נוצרים -מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו
• גורמים -לסביבה להתייחס להתנהגות החיצונית השלילית
• התנהגות
– כישורי הניהול העצמי הפגומים
•
•
•
•
•
מתבטאים
קושי בהפניית קשב ממשימה נוכחית למשימה הבאה
קושי לזכור משימה מורכבת
לקות בויסות עצמי לעוררות לפעילות חדשה ,מוטיבציה ורגשות
קושי בתיכנון פעילויות ותגובות לעתיד על סמך הידע והניסיון מן העבר.
ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר :הילד בתוך השריון
אסטרטגיות ההוראה
א .עיצוב הכתה
– להושיב קרוב למורה ורחוק מן החלון
– להושיב בשולחן אישי נפרד ,או בשכנות לילד קשוב ומסודר
– חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
– על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
– הכתה תהייה רחוקה מכתות זמרה ,ספורט וכדומה
אסטרטגיות ההוראה
ב .ציודו של התלמיד
– לרכז את המחברות בארגונית
– למיין את המקצועות לפי קוד צבעים
– להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת
– לצייד בכמות נוספת של עפרונות ,מחדדים ומחקים
– לדאוג ששולחן יהיה פנוי מציוד מיותר
אסטרטגיות ההוראה
ג .ניהול זמן
– חומר הדורש ריכוז רב – בבוקר ,בצהריים לימוד קל יותר
– מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס
– יומן משימות אישי באחריות התלמיד
• עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה
– לאפשר "פסקי זמן" מוסכמים
– להזכיר לעתים קרובות מה עומד לקרות
אסטרטגיות ההוראה
ד .התארגנות למשימות
– לחלק כל משימה למטלות קטנות ופשוטות
– לצמצם את מספר השאלות /תרגילים ולהתמקד בחומר
הלימוד המרכזי
– לתת הוראות באופן קצר ,ברור ומוחשי בכתב ,בציור,
בסמלים ובעל פה
– לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל
– להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים
אסטרטגיות ההוראה
ה .מסגרת התנהגותית
– שמירת קשר עין עם התלמיד
– להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
– להשתמש במחוות במקום בהערות מילוליות
– לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית
הספר
אסטרטגיות ההוראה
ו .מענה לקשיי הקשב והריכוז
– קשר עין
– הפעלת התלמיד במהלך השיעור
– למידה מטרימה
• לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת ,כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השיעור
– להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
אסטרטגיות ההוראה
ז .מענה לאימפולסיביות
– להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
– להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
– לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות
נאותה
אסטרטגיות ההוראה
• מענה להיפראקטיביות
– להעסיק את הילד בהתמדה ,גם אם סיים את משימתו מוקדם
מן הצפוי
– לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה
עוזר לו להתרכז
סיכום
– מסגרת פיזית ,התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית,
אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו
– זקוק לחידושים ,ריגושים ,הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק
את הקשב שלו.
מה עוזר?
•
•
•
•
•
אכפתיות,
היכרות עם יכולות וכישרונות
ידע על ההפרעה,
ידע באסטרטגיות הוראה
עשייה משותפת עם ההורים
קריטריונים על פי DSM IV
א .הפרעת ריכוז וקשב /פעלתנות יתר
• פגיעה בריכוז וקשב:
– 6או יותר מ 9התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב
קיימים לפחות 6חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא
מתאימה לרמת ההתפתחות
• לעיתים קרובות הילד מתקשה
– לשים לב לפרטים או שעושה טעויות ,מחוסר תשומת לב,
בלימודים ,עבודה או פעילויות אחרות
– להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק
– נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו
– אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או
חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות דווקאית ,או קושי בהבנת
ההנחיות).
קריטריונים על פי DSM IV
• פגיעה בריכוז וקשב:
• קושי בארגון פעילויות ומטלות
• נמנע לעתים קרובות ,לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות
הדורשות מאמץ מנטלי -כמו
הכנת שיעורי בית
• נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו
צעצועים ,עפרונות ,ספרים ,מכשירים שונים.
• מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים
• שכחן בפעילויות יום יומיות
קריטריונים על פי DSM IV
•
פעלתנות יתר – אימפולסיביות
– 6או יותר מ 9-התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6חודשים בדרגה
הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
•
•
•
•
•
•
•
•
•
לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר
ישוב.
מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או
בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
מתקשה לשחק בצורה שקטה.
מתנהג כאילו " :מונע ע"י מנוע".
מרבה לדבר ללא הפסקה.
קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מתקשה לחכות לתורו.
מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
קריטריונים על פי DSM IV
ב .חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל
.7
ג .פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או
עבודה) ובית.
ד .יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי ,לימודי או
תעסוקתי.
ה .הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,
אוטיזם PDD ,או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י
הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח ,הפרעת חרדה
או הפרעת אישיות,