הפרעת אכילה היא מחלה רצינית . הפרעות האכילה העיקריות הן אנורקסיה ובולימיה . הסיבות המדויקות להפרעות האכילה אינן ידועות , אף על פי שנראה.
Download ReportTranscript הפרעת אכילה היא מחלה רצינית . הפרעות האכילה העיקריות הן אנורקסיה ובולימיה . הסיבות המדויקות להפרעות האכילה אינן ידועות , אף על פי שנראה.
הפרעת אכילה היא מחלה רצינית .הפרעות האכילה העיקריות הן אנורקסיה ובולימיה. הסיבות המדויקות להפרעות האכילה אינן ידועות ,אף על פי שנראה שהעניין ביסודו פסיכולוגי .הבעיות ההתנהגותיות מתקשרות להרגלי האכילה ,כמו כן ההרגלים הדיאטטים" ,טיהור" וירידה במשקל הם סימפטומים למחלה ולא הסיבה .הפרעות האכילה הללו דורשות טיפול רפואי דחוף ותשומת לב. בגלל שהפרעות האכילה הללו משלבות גם בעיות פסיכולוגיות וגם דיאטטיות ,הטיפול בהן כולל שילוב של רופאים מומחים ,משפחה ותמיכה קבוצתית .לדוגמא ,פסיכולוג או פסיכיאטר המשתמשים בכישורי אבחנה מדויקים וכלים מתאימים צריכים להיות מעורבים על מנת לזהות ולאתר את השורשים הגורמים להפרעת האכילה (אנורקסיה או בולימיה) וכך לעזור לחולה האנורקסי או הבולמי להתמודד עם מצבו .באותו זמן ,רופאים ודיאטנים צריכים לספק את הטיפול ההולם והתמיכה הראויה .טיפול מוצלח באנורקסיה או בולימיה כולל גם את המשפחה. תמיכתם בחולה היא קריטית וחיונית .לבסוף ,טיפול בחולים צריך לכלול קבוצות תמיכה ,בהן חולים ומשפחותיהם יכולים לקבל ולחלוק עצות לגבי הפרעות אכילה ,הגורמים להן ,הסימפטומים והטיפול הראוי. הטיפול נעשה בבית החולה או בבית חולים ,תלוי במידת החומרה של הסימפטומים של הפרעת האכילה .אם משקלו של החולה או בריאותו הגופנית (חוסר אשלגן ונתרן במיוחד) מסכני חיים ,עליו לשהות בבית החולים ולקבל עירויי נוזלים על מנת לייצב את הסימנים החיוניים שלו. דבר זה יכול להתלוות לתוכנית שתכלול מטרות עלייה במשקל לאנורקסית או טיפול במניעה מהקאות וטיהור אצל בולימיות .משפחתו של החולה תהיה מעורבת בטיפול .תזונתי מומחה יהיה אחראי על הטיפול הרפואי הנדרש על מנת להשיג את המשקל או הרגלי האכילה הנדרשים .אורך הטיפול לחולה אנורקסיה או בולימיה נקבע לפי אורך הזמן שבו החולה פיתח את הרגלי האכילה החריגים .בדרך כלל ,ככל שהפרעת האכילה קיימת יותר זמן, כך גם יתארך הטיפול .טיפול יכול להארך בין שלושה חודשים לשנתיים .הפרעות אכילה יכולות להיות בעלות השפעה חזקה על החולה .כל נסיגה וחזרה להרגלי האכילה הקודמים יכולים להאריך את הטיפול. אנורקסיה אנורקסיה אנורקסיה אנורקסיה אנורקסיה אנורקסיה אנורקסיה אנורקסיה היא הפרעת אכילה מסוכנת ,בעלת שיעור תמותה לא מבוטל הגורמת לאובדן משקל משמעותי. הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני .תסמונת הדומה אך לא זהה לאנורקסיה היא הבולימיה. מאז 1976מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר כיוון שהיא עלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים .האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר) ,אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות ,ביניהם כחישות ,הפסקת הווסת אצל נשים ,רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית ,נטייה להתקפי לב ו"בריחת" סידן. אנורקסיה שכיחה הרבה יותר בחברות מתועשות-מערביות בהן יש שפע מאשר בחברות מסורתיות או במדינות מתפתחות .נשים חולות במחלה פי 20מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין % 0.5ל .1% במחקרים שנעשו בישראל בקרב מתגייסות ,נמצא ש % 0.2-מהמתגייסות לקו באנורקסיה נרבוזה .חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה ,אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה. כנאמר לעיל ,משקל הנמוך מ 85%-המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה ,אך רבים מהאנורקטים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר.מספר החולים במחלה הכפיל את עצמו מאז שנות ה 60-ונמצא במגמת עליה. האנורקטית חושבת שהיא שמנה בלי שום קשר למשקל הגוף הריאלי שלה .היא לא תכיר בכך שהיא מאוד רזה עד כדי תת משקל ועדיין תחשוב שהיא שמנה מידי גם במשקל 40ק"ג או פחות .גם על סף המוות תוכל האנורקסית לצבוט פיסת עור בין אצבעותיה כדי להוכיח לך שהיא שמנה .בניסיונה להיות רזה האנורקסית תמנע ממזון ומצריכת קלוריות בכל מחיר ,מה שעלול להביא עליה את מותה .מוערך שכ 20%-10%-מהאנורקסיות אכן ימותו מסיבוכים הקשורים לבעיית אכילה זו. "Mirror, mirror on the wall, who's the fattest one of all?" קיימים ארבעה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה: .1סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי או אי-הגעה למשקל זה .כלומר ,האדם שוקל פחות מ 85%-מהמשקל הנחשב נורמלי לגילו .לרוב ,ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת ,התעמלות כפייתית ושימוש לרעה בחומרים משלשלים. .2הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או מלהיות שמן .האדם ,גם כאשר נמצא במצב של תת-תזונה ,חי בפחד מתמיד מפני עלייה במשקל וחושש להראות שמן בעניי עצמו והסביבה. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך החולה הופכים למרכז חייו. .3תפיסה מעוותת של צורת הגוף .גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף .יש מהחולים המבינים שהם רזים אך גם הם חוששים שחלקים מסוימים בגופם שמנים ולא תואמים לשאר הגוף .החולים משתמשים במגוון רחב של טכניקות על מנת להעריך את עצמם ואת משקל גופם והם כוללות שקילה כפייתית ,מדידה אובססיבית של חלקים בגופם ושימוש חוזר במראה .אצל החולים ,אובדן משקל נתפס כהישג אדיר וסימן למשמעת עצמית גבוהה ואילו עלייה במשקל נתפסת ככישלון צורב המעיד על אובדן השליטה בחייהם. .4הפסקת הוסת אצל נשים .העדר הוסת כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח .לעתים הפסקת המחזור החודשי תבוא לפני הירידה במשקל ואצל נשים קדם מתבגרות הופעת הוסת תתעכב .אצל גברים תהיה רמה נמוכה של טסטוסטרון. אנורקסיה נרבוזה ידועה כהפרעת אכילה בעלת מספר גורמים ,ביניהם :פסיכולוגיים ,ביולוגיים ,גנטיים ,משפחתיים וחברתיים/תרבותיים .גורמים אלה פועלים ב 3-רמות: • ברמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים. • ברמת המשפחה – הדינאמיקה המשפחתית של החולה. • ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים ,נורמות ,תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה. בשני העשורים האחרונים ,החברה והתרבות הם הגורמים העיקריים לעלייה הניכרת בשכיחות המחלה .הרוב הגדול של החולים הן נשים הנקלעות ללחצים ולציפיות סותרות של תקופה המאופיינת בשינוי ניכר בתפקידה של האישה .כמו כן ,כיום רזון נחשב למרכיב בסיסי ויסודי באידאל היופי הנשי המוכתב על ידי התרבות .מרבית הנשים החולות נמנות עם המעמד הבינוני-גבוה ,שכן ככל שאדם מטפס בסולם החברתי כלכלי עולות הנורמות והציפיות ממנו .דגש מיוחד לשכיחות המחלה נמצא בטיפוח הקריירה האישית במקצועות הדורשים רזון ,כגון :רקדניות ודוגמניות .אנורקסיה נחשבת לתסמונת הקשורה לתרבות המערבית שם מוצגת האישה החדשה כאישה קרייריסטית ,ממנה מצופה להתאים עצמה למעמד ולהיות תואמת לאידאל היופי והרזון .ריבוי התפקידים מכביד מאוד על נשים וגורם לבעיות בגיבוש הזהות העצמית ,הן סובלות מבלבול ובדרכן נכנעות לאופנה (רזון) כדי להוכיח שהן ראויות לכבוד .אחד מהאספקטים המשפיעים ביותר על התרבות ועל המחלה הם כלי התקשורת .הסטריאוטיפים התרבותיים המוצגים ,כגון אדם שמן שנתפס כעצל ,מרושל ,מלוכלך ,חסר שליטה עצמית ומעורר גיחוך לעומת אדם רזה המוצג כיפה ,חברותי ואינטליגנטי, משפיעים ויוצרים קשר אסוציאטיבי חזק בין הצלחה בחיים וקריירה לבין רזון. עלייתה של תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת היותו של גופה השדוף אובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת על ידי נשים ומביאה לערעור ביטחונן העצמי ,לחרדות ,לדיכאון ולהתנהגות כפייתית בנוגע למזון ולאכילה .מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה ,מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת ,גם לפגיעה ביכולות המנטליות. לפי אחת ההשערות האנורקסיה קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס ,האחראי על תחושת הרעב .במישור הלא פיזיולוגי הועלתה טענה שלפיה בנות למשפחות לא חמות המדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה. "לפעמים הבטן כבר כואבת מקרקורים.. אני כל כך רעבה ..עד שהבטן כברר כואבת.. אבל אני לא ישבר ..אני יחזיק מעמד.. אני יעשה הכל בשביל להיות אנה.. כל כך קרר לי..אולי הרעב טיפה גורם לי להרגיש טוב.. אבל אני עדיין רואה תשומנים המגעילים האלהה..בעע שונאתת את עצמייי!" סביר להניח שרובכם לא מכירים אותה ,אבל עבור נערות רבות ברחבי העולם היא החברה הכי טובה ,ודמות שממנה הן שואבות השראה וכוח 24שעות ביממה, 7ימים בשבוע 365 ,ימים בשנה .הן חולמות עליה ,מדברות איתה ,וכשנדמה שאף אחד לא נמצא בסביבה – היא תמיד שם בשבילן .או כך לפחות הן חושבות. השם שלה הוא "אנה". ואל תתפלאו אם מעולם לא שמעתם על המורה הרוחנית המפורסמת .כי אנה היא לא דמות בשר ודם .אנה היא כינוי לאחת ההפרעות הנפשיות הקשות והמסוכנות ביותר – האנורקסיה – הפרעת אכילה הגורמת ללוקות בה לאבד ממשקלן באופן שבו כבר להן עליו שליטה ,ואף מביא במקרים רבים למוות. אנה "מדברת" אליהן ,מזכירה להן תמיד שהיא רואה אותן 24שעות ביממה ותמיד דואגת להזכיר להן לא לאכול ,ואם הן כן אוכלות אנה דואגת להסביר להן כמה המעשה שהן עשו רע. " אני מודה ,אני מכורה לאנה. היא הפכה את חיי לבעלי משמעות! כל בוקר אני קמה במטרה בגלל אנה. כל לילה אני הולכת לישון עם הרגשה טובה - שהצלחתי במטרה שלי היום ושהייתי חזקה ויציבה. או שאם נכשלתי באותו יום -הלילה יהיה קשה וכולי אתמלא בהרגשה של חסרת אופי ומשמעת עצמית, כי סתרתי את אנה ואת הרצון שלי ונתתי לאויב לחדור ולנצח" . טיפול בבתי חולים מאחר ואנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים ,הדבר הראשון הנעשה איתו הוא שמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות .פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים ,האשפוז יהיה במחלקה לחולי נפש ,עם אנשים שאין להם שום קשר להפרעת אכילה .לרוב יתמקד טיפול זה רק בניסיון להעלאת המשקל ,והטיפול ינוע בין האכלה דרך זונדה לשידול עדין לאכול .במקרים רבים עדיין מתקיימים בבתי חולים שיטות שכר ועונש – כך שעבור עלייה במשקל מתקבל שכר בדמות האפשרות לקרוא ,להתקלח ,לצפות בטלוויזיה ואילו על ירידה במשקל מקבלים עונש כגון לא לקום מהמיטה ,לא לקבל אורחים וכו' .הנחת המוצא של טיפול זה היא שהדבר החשוב מכל הוא שהחולה יעלה במשקל ללא שום קשר להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה והתעלמות מהפתולוגיה הנפשית ,ללא מתן דגש לקשיים העומדים בבסיס הבעיה .היתרון של טיפול זה הוא ייצוב מיידי של המצב הפיזיולוגי של החולה אך יש הטוענים שטיפול זה עלול להחמיר את הדיכאון ולהוביל להתאבדות. טיפול פסיכותרפיה בטיפול המבוסס על פסיכותרפיה צוות מומחים מטפל גם במשקל ובדפוס האכילה וגם בבעיות הפסיכולוגיות שהובילו לאנורקסיה .המשימה הראשונה של הטיפול היא לאפשר למטופל לחלוק את עולמו הפנימי ,יחסו לאוכל ואת ייסוריו .תחילה ,רוב המטופלים מדברים באופן בלתי פוסק על אוכל ובשלב זה המטפל אינו מביע דעה עד לשלב בו נוצר אמון בין החולה למטפל והוא מבין שהמטפל אינו שופט אותו ,לועג לו או רוצה לגרום לו להיות שמן .בשלב זה המטפל מתחיל לחלוק את הידע שלו בנושא האנורקסיה עם החולה וכאשר נוצר ביטחון ביניהם ,המטפל מכוון את המטופל להבנה שהוא חולה ,השלמה עם המצב והצעת דרכי טיפול .בדרך כלל הטיפול הוא קבוצתי וכולל אמנות ,פיסול ,ציור ודינאמיקה קבוצתית .מטרתו של הטיפול היא לגרום לאדם החולה באנורקסיה לתרגם את האובססיה שלו לאספקטים האחרים של קיומה ,למשל" :אני לא אוכלת כי אני כועסת על אמא שלי". סיום הטיפול נעשה בהדרגה ,על המטופל לחוש ביטחון והרגשה שהמטפלים יהיו לצידו כל הזמן ,אולם יש לסיים את הטיפול בזמן ולא למשוך אותו יתר על המידה כדי לא לפתח תלות של החולה במטפלים .הנחת היסוד של טיפול זה היא שאדם החולה באנורקסיה נרבוזה מנסה בכל דרך להשיג שליטה בחייו ואשפוז כפוי נותן לו הרגשה הפוכה שרק יכולה להזיק .בשיטת טיפול זאת הדגש העיקרי הוא בלהוות אוזן קשבת ובלתי ביקורתית כדי ליצור אמון מחדש אצל המטופל .טיפול זה נחשב ליעיל ביותר והוא משולב גם במחלקות הפסיכיאטריות בבתי חולים מתקדמים .החיסרון של שיטת טיפול זאת הוא שהיא אורכת תקופת זמן ארוכה ובדרך כלל קופת החולים אינה מאפשרת אשפוז של יותר מ 3-חודשים. בולימיה בולימיה בולימיה בולימיה בולימיה בולימיה בולימיה הבולימיה היא מחלה תזונתית – החולה צורך כמויות אוכל גדולות בזמן קצר ,ולאחר מכן מעוניין להפחית במשקל גופו .לשם כך הוא מבצע פעולות שונות ,כגון הקאה או שימוש בחומרים משלשלים ובחוקנים .כחלק מהמחלה ,החולה משקיע זמן ומחשבות אובססיביות במראהו החיצוני ומשווה עצמו לאחרים באופן תדיר .לצורך האבחנה ,התנהגויות כאלה צריכות להיות לפחות פעמיים בשבוע במשך לפחות שלושה חודשים .יש לקחת בחשבון שזוהי התנהגותו השגרתית של החולה ולא ארוחות משפחתיות ,חגיגות ,צום ,ואכילת מזון רב בזמן קצר. בדרך כלל חולי הבולימיה מתביישים בסגנון אכילתם אך אינם מסוגלים לרסן אותו ולכן הם מנסים להסוות אותו באופנים שונים כמו חלוקת האוכל למספר ארוחות רצופות במספר מקומות וכך אדם זר מסוים נחשף רק לארוחה אחת של החולה הבולימית. בדרך כלל אכילת המזון היא מהירה ביותר ונפסקת רק כשהחולה חש רע ו"מפוצץ מאוכל" ומקבל תחושת כאב בטן .חשוב לזכור שבבולימיה אין קשר בין תחושת רעב לבין בולמוס האכילה .לעתים תוקף בולמוס אוכל את החולה ללא כל תחושת רעב ומצבים רגועים ללא פעילות או אפילו חשיבה על אוכל עשוי לעורר התקף חדש. הבולימיה תוקפת את החולה לאחר דיאטה חריפה ,דיכאון זמני ,אובססיה לדימוי הגוף ,משקלו וצורתו .יכולת שליטת החולה על עצמו נמוכה מאוד ולכן הוא מתעוררות אצלו מחשבות על השליטה שלו ,כוח רצונו כלפי עצמו וכלפי הסביבה. באופן רגעי אחרי ההקאה קיימת תחושת הקלה פיזיולוגית .חלק מהחולים מתמכרים לתחושת ההקלה הפיזית אולם התחושה נעלמת ומוחלפת בפחד מעלייה במשקל .כך עשויה להתרחש התמכרות להקאה אפילו במצבים של אכילת כמויות אוכל קטנות. בתחילה צריך החולה להשתמש באמצעים שונים לגרות את ההקאה (אצבע ,עט וכדומה) אולם לאחר תקופה קצרה יחסית נלמד הרפלקס ואז תתרחש הקאה בהתאם לרצון החולה בלבד ללא צורך באביזרי עזר .לעתים יש שימוש גם במשלשלים ,תרופות משתנות ,דיאטות חריפות ,צום או בפעילות גופנית אינטנסיבית בניסיון לרדת במשקל או לפתור את החרדה מעליה במשקל. לעתים קרובות החולה לא אוהב או מעריך עצמו .הערכתו העצמית ירודה ,דימויו העצמי ירוד ,קיים אצלו תסכול רב יחד עם תחושת חוסר יכולת לשלוט ברצונותיו ובמעשיו וקיימת אצלו חשיבות עליונה לצורתו החיצונית ומשקלו. חשוב :חולי הבולימיה נמצאים בדרך כלל בטווח משקל נורמלי לגילם ולגובהם .ההקאות המרובות משנות אצלן את הרכב הדם, האלקטרוליטים ומשטר הנוזלים בגוף ,יוצרות בעיות שיניים שונות ,אי סדירות במחזור החודשי אצל הנשים ,בעיות הורמונאליות שונות כמו שינויים בפעילותו הסדירה של הלב ,הכליות והמוח. לעתים קרובות ניתן למצוא בעברו של החולה הבולימי סימנים המעידים על בעיות שונות בסגנון ובהרגלי האכילה שלו שהיו אצלו לפני התחלת בולמוסי האכילה. אכילה מאופיינת בזלילות ,אכילה בסתר ,ביקורים בחדר השירותים לאחר האוכל, הקאות ,אי יציבות במשקל ,בלוטות נפוחות ,כלי דם מפוצצים ,תוכנית אימונים אכזרית/ קשה ,צום ,שינויי מצב רוח ,דיכאון ,ביקורת – עצמית קשה ,הערכה עצמית מוגדרת על ידי משקל ,פחד מפני חוסר יכולת להפסיק לאכול באופן רצוני ,עייפות ,חולשת שרירים, ריקבון שיניים ,פעימות לב בלתי סדירות ,הימנעות ממסעדות ,ארוחות מתוכננות ,או אירועים חברתיים ,תלונות על רגישות /כאב בגרון ,צורך באישור מאחרים, עייפות וחוסר אנרגיה ,הפסקה או אי סדירות של מחזור ו/או הוסת ,סחרחורת וכאבי ראש, עצירות והתייבשות ,קוצר נשימה ,קצב לב בלתי סדירות ,דיכאון ,קרעים בוושט ,נשירת שיער, כאבי בטן והתנפחויות ,השתחקות השיניים ,נזקים לכבד ולכליות ,התנפחות של הידיים והרגליים ,לחץ דם נמוך ,כאבים בחזה ,אולקוס ,אנמיה ,דום לב ומוות. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של בולימיה הוא העוצמה והחשיבות של האמונות המוטעות בנוגע לחשיבות של משקל ומראה חיצוני .אמונות אלו מהוות גורם ראשוני בהיווצרות ושימור ההפרעה ולא סימפטומים שלה בלבד. לנערה הבולימית ישנו פחד חולני מפני השמנה ורדיפה מתמדת אחר הרזון. פחד זה עלול לנבוע מאינטראקציה בין מספר גורמים : הערכה עצמית נמוכה בזמן הילדות וגיל ההתבגרות. סביבה משפחתית המאופיינת ע"י ציפיות גבוהות להישגים ,העדר חום או נטייה גנטית להשמנה. התבגרות בתרבות אשר מעריכה יתר על המידה מבנה גוף רזה ומראה חיצוני. הרדיפה אחר הרזון מובילה למספר התנהגויות :דיאטה קיצונית ,הקאות ושימוש במשלשלים, עיסוק מתמיד במזון ואכילה ורגישות מוגזמת לשינויים במראה ובמשקל. את התקפי האכילה (בולמוסים) אשר נראים פרדוקסאליים לאור הפחד מהשמנה ניתן להסביר על ידי תגובה משנית לדיאטה קיצונית ,היכולת לשלוט על אי-האכילה פוחתת בשל תחושה חריפה של רעב אשר מתפרצת בהתקף האכילה. ככל שהפרעות האכילה מאובחנות ומטופלות מוקדם יותר גדול יותר הסיכוי להחלמה מהירה וטובה יותר ללא התדרדרות נוספת .טיפול מוצלח כולל טיפול רפואי (הבודק את המצב הרפואי וחומרת הסימפטומים הקיימים ובוחן האם יש לאשפז החולה במצב הנתון) ,טיפול פסיכולוגי ונוירופסיכולוגי, אישי ומשפחתי .הטיפול הנוירופסיכולוגי שם דגש על הרכיב הביולוגי של הסימפטומים הפסיכולוגים המתלווים למחלה כמו עיוותי התפיסה ,הכפייתיות בחשיבה ועוד ,שבדרך כלל אינם מטופלים וכך לעתים חוזרות הפרעות האכילה. בשלב הראשון בטיפול חייבת להיערך אבחנה רפואית שתקבע את רמת הסיכון בו נמצאת החולה כשהדגש מושם על החזרת משקל הגוף למשקל המומלץ בהתאם לגובה ולגיל .במקביל לאבחון הרפואי נקבעת גם אבחנה לטיפול נוירופסיכולוגי לבנייה חדשה תקינה של עיוותי התפיסה הפיזיולוגים של חולת הפרעת האכילה על מנת למנוע חזרה של הפרעת האכילה .אבחנה פסיכולוגית מקיפה מסייעת בקביעת היעדים לטיפול המידי ,בטווח הבינוני וארוך הטווח.