Transcript כתיבה

‫הבעה בכתב‬
‫תהליך הכתיבה ותוצריו‬
‫השתלמות למובילות תוכנית ט"ל‬
‫היחידה לעובדי הוראה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪1‬‬
‫רבים מהחומרים במצגת נלקחו מתוך‪:‬‬
‫‪ .1‬מכון מופ"ת – אתר המבוסס על ספרה של ד"ר‬
‫עינת ליכטינגר "האתגר שבהבעה – תהליכי ויסות‬
‫ואסטרטגיות בכתיבה"‪:‬‬
‫‪http://old.mofet.macam.ac.il/svivot/sites/write‬‬
‫‪ .2‬אתר משרד החינוך – עברית לבתי הספר העל‬
‫יסודיים‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Un‬‬
‫‪its/Tochniyot_Limudim/Ivrit/mavo/‬‬
‫‪2‬‬
‫נושאי השיעור‬
‫‪ ‬רקע תיאורטי‪ -‬תפיסות תהליך הכתיבה‪ ,‬מודלים‬
‫בכתיבה והיבטים התפתחותיים‪.‬‬
‫‪ ‬כלים להערכת כתיבה‬
‫‪ ‬הוראת הכתיבה‬
‫‪3‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫‪4‬‬
‫נתונים‬
‫רקע תיאורטי‬
‫‪ ‬האחוז המדויק של הילדים המתקשים בכתיבה‬
‫אינו ידוע‪.‬‬
‫‪ ‬עם זאת‪ ,‬מבחנים לאומיים בארה"ב ובישראל‬
‫(מיצ"ב) חושפים כי מדובר על אחוז נרחב‪.‬‬
‫‪ ‬בעיות הכתיבה נפוצות אצל תלמידים לקויי למידה‪,‬‬
‫אך מופיעות גם בקרב תלמידים המוגדרים‬
‫כתקינים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תהליכים המעורבים בכתיבה‬
‫רקע תיאורטי‬
‫כתיבה נתפסת כמיומנות הנוצרת מתוך השענות על מגוון מיומנויות וכשרים‬
‫‪ ‬קשב ותפקודים ניהוליים (תכנון וארגון‪ ,‬בקרה‬
‫וויסות‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬יזימה‪ ,‬יעילות‪ ,‬התמדה)‬
‫‪ ‬זיכרון עבודה וזיכרון ארוך טווח‬
‫‪ ‬מיומנויות מרחביות וגרפו‪-‬מוטוריות‬
‫‪ ‬שפה‬
‫‪ ‬כשרי חשיבה גבוהים (הכללה‪ ,‬הפשטה‪ ,‬לוגיקה)‬
‫‪ ‬היבטים רגשיים (תפיסה עצמית‪ ,‬מודעות‪,‬‬
‫מוטיבציה)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫ציפיות בכתיבה בחטיבת הביניים‬
‫)‪Melvin & Levine (1999‬‬
‫‪ ‬כיתה ז'‪-‬ט' – כתיבה כפתרון בעיות‪ ,‬לצורך חשיבה‪,‬‬
‫ויכוח ושכנוע ולמידה‪.‬‬
‫‪ ‬מכיתה ט' והלאה‪ -‬כתיבה לצורך גילוי עצמי‪ ,‬הבעה‬
‫אישית של רגשות אף דרך יצירות (שירים‪ ,‬סיפורים‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫כותבים בעלי לקות למידה‬
‫‪ ‬הכתיבה שלהם בדרך כלל קצרה‪ ,‬מרובה‬
‫בשגיאות‪ ,‬אינה מאורגנת ואינה מושלמת‬
‫(‪.)Graham & Harris, 1992‬‬
‫‪ ‬לתלמידים אלו יש לעתים קרובות קשיים בתהליך‬
‫גיבוש המטרות בעת כתיבת הטקסט‪ ,‬בתכנון‬
‫והעלאת רעיונות ובהבנה וידע על נמענים‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים אינם רואים את התמונה הכוללת של‬
‫הנושא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫כותבים בעלי לקות למידה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬
‫לחלקם קשיים בזכרון היוצרים קשיים בזכירת כללי‬
‫תקינות לשוניים ותחביריים ויישומם בטקסט הכתוב‪ .‬כן‪,‬‬
‫פוגעים בהעלאת מבנים לוגיים מהזכרון וכתוצאה לחוסר‬
‫התאמה בין הדגם הרטורי למטרת הכתיבה‪.‬‬
‫לקויי למידה נוטים להיצמד למבנה אחד‪ ,‬פשוט ומוכר‬
‫ולהשתמש בו בכל נושא ללא הפעלת שיקול דעת‪.‬‬
‫לרוב מפיקים טקסטים יותר קצרים ופחות מעניינים‪.‬‬
‫ממעטים לתקן איות‪ ,‬פיסוק ותחביר‪.‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫‪10‬‬
‫חשוב לזכור כי המחוונים להערכת התוצר הכתוב‬
‫ודרכי הטיפול המוצעים‪ ,‬משתנים בהתאם לגישה‬
‫ולמודל עליהם הם מתבססים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר הינכם מחפשים מידע באינטרנט או בכל‬
‫מקור מידע אחר‪ ,‬שימו לב כי המחוונים ודרכי הטיפול‬
‫תואמים את תוכנית הלימודים של החינוך הלשוני‬
‫במשרד החינוך (‪ )2002‬אשר מתבססת על הגישה‬
‫הרב שלבית (פירוט בסוף המצגת‪)..‬‬
‫‪11‬‬
‫סגנונות של כתיבה‬
‫קיימים ארבעה סוגים של כתיבה‪ ,‬ולכל אחד מטרות‬
‫והמאפיינים משלו‪:‬‬
‫‪ .1‬כתיבה אומנותית – מחזה‪ ,‬סיפור‪ ,‬שיר‬
‫‪ .2‬כתיבה עיונית – עבודות‪ ,‬חיבורים‪ ,‬תשובות‬
‫‪ .3‬כתיבה שימושית – הודעות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬הזמנות‬
‫‪ .4‬כתיבה רפלקטיבית ‪ -‬יומן‬
‫בכתות החטיבה והתיכון רוב המשימות הבית‬
‫ספריות הן עיוניות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫קריטריונים לניתוח טקסט‬
‫קיימים חמישה קריטריונים לניתוח טקסים‪:‬‬
‫‪ .1‬תוכן‬
‫‪ .2‬מבנה‬
‫‪ .3‬לשון‬
‫‪ .4‬תקשורת‬
‫‪ .5‬תקינות‬
‫‪13‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫תוכן – רעיונות‪ ,‬ידע‪ ,‬רלוונטיות לנושא‬
‫התוכן בכלל והצגת רעיונות בפרט הם הדבר החשוב‬
‫ביותר בכתיבה‪.‬‬
‫‪ .1‬כשבודקים את הרעיונות בטקסט יש לשים לב לשני‬
‫דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬כמות‪ :‬האם יש מספר מספיק של רעיונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬איכות‪ :‬האם הרעיונות מפותחים דיים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫הדגמות‪ ,‬הסברים‪ ,‬נימוקים וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬לתוכן של כתיבה עיונית יש מאפיינים השונים מכתיבה‬
‫אומנותית או תקשורתית‪ :‬הוא צריך להיות אובייקטיבי‬
‫ומכליל ולעסוק בעובדות או בעמדות המלוות בנימוקים‬
‫מתאימים‪ .‬למשל‪ ,‬הבעת רגשות אישיים אינה מקובלת‬
‫‪ 14‬בכתיבה עיונית‪.‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫תוכן – רעיונות‪ ,‬ידע‪ ,‬רלוונטיות לנושא‬
‫‪ .3‬הרלבנטיות היא מידת ההתאמה של הטקסט למשימה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬באיזו מידה החלקים שלו עונים על השאלה או‬
‫מתאימים להוראה של החיבור או העבודה והאם הוא‬
‫מתייחס לכל חלקי המשימה‪ .‬פעמים רבות תלמידים עונים‬
‫רק על הנושא באופן כללי ולא שמים לב לחלקים המפורטים‬
‫של המשימה‪ .‬למשל‪ ,‬במקום לציין את הסיבות לפרוץ‬
‫מלחמה הם מתארים את מהלכה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫מבנה – מבנה חיצוני‪ ,‬רצפים לוגיים ודגם רטורי‬
‫המבנה החיצוני של כל טקסט כולל שלושה מרכיבים‪:‬‬
‫א‪ .‬פתיחה‪ :‬בפתיחה צריכה להיות הצגה של הנושא ויצירת‬
‫צפיות לגבי תוכנו של הכתוב‪ .‬היא גם יכולה להציג עובדה‬
‫פיקנטית המושכת עניין‪.‬‬
‫ב‪ .‬גוף הטקסט המחולק לפסקאות‪ .‬פסקה היא מספר‬
‫משפטים שיש להם רעיון משותף‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‪ :‬הסיכום מציג את הרעיון המרכזי של הטקסט‪ ,‬את‬
‫המסר‪ ,‬ההכללה של פרטיו או המסקנות שנובעות ממנו‪.‬‬
‫בטקסט עיוני הוא יכול להכיל גם חוות דעת אישית המסכמת‬
‫את הנושא שעלה בו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מבנה – רצפים לוגיים‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫טקסט עיוני צריך להיות כתוב ברצף לוגי‪ ,‬כלומר התכנים‬
‫צריכים להיות מוצגים בסדר הגיוני‪.‬‬
‫ישנם מספר רצפים לוגיים אפשריים‪:‬‬
‫‪ .1‬רצף זמנים‬
‫‪ .2‬רצף של גודל‬
‫‪ .3‬רצף של סיבה ותוצאה‬
‫‪ .4‬רצף של כלל ופרטים או ההפך‬
‫‪ .5‬רצף של היבטים‪ .‬רצף של היבטים הוא רצף של נושאים‬
‫שונים המוצגים בזה אחר זה‪ .‬למשל‪ ,‬חיבור העוסק‬
‫בביה"ס יכול להציג בהתחלה את כל הרעיונות הקשורים‬
‫להיבט הלימודי ואחריהם את כל הרעיונות הקשורים‬
‫‪ 17‬להיבט החברתי‬
‫דגם רטורי‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫כל חיבור מורכב ממספר רכיבי מבנה‪.‬‬
‫רכיבי המבנה הם חלקים בטקסט שיש להם תפקיד לוגי‬
‫קבוע‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫‪ .1‬הצגת והגדרת הבעיה‬
‫‪ .2‬גורמים‬
‫‪ .3‬תוצאות‬
‫‪ .4‬טענות‪ ,‬נימוקים‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬הסברים‪ ,‬פירוט‪ ,‬מסקנות‪,‬‬
‫המלצות ועוד‪.‬‬
‫כדמוי‪ ,‬אפשר להתייחס לרכיבים כאל חלקי "לגו"‪ ,‬שמהם‬
‫מצרף הכותב את הטקסט שלו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫דגם רטורי‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫לכל טקסט צריך להיות מבנה רטורי תקין‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬צריכים להיות בו רכיבי מבנה מגוונים הבאים בסדר‬
‫הגיוני‪.‬‬
‫דגם רטורי הוא צירוף של מספר רכיבי מבנה הקשורים זה‬
‫לזה באופן הגיוני ויוצרים ביחד מבנה משמעותי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬דגם רטורי של טעון מורכב מרכיב של הצגת‬
‫הנושא‪ ,‬רכיב של טענה‪ ,‬רכיב של נימוקים ורכיב של‬
‫מסקנות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫סוגים של דגמים רטורים מקובלים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪20‬‬
‫כתיבת טיעון‪/‬עמדה‬
‫כתיבת השוואה‪/‬עימות‬
‫תיאור תופעה‪ /‬ניתוח תופעה‬
‫כתיבת סיכום‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫סכמה מבנית של כתיבת טיעון‬
‫פתיח‬
‫‪21‬‬
‫הצגת והסבר‬
‫הטענה‬
‫גוף‬
‫דעת הכותב‬
‫נימוק ‪ +‬הוכחה ‪ +‬דוגמאות‬
‫סיום‬
‫מסקנות‬
‫והמלצות‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫סכמה מבנית של כתיבת השוואה‬
‫הצגת‬
‫הבעיה‬
‫פתיח‬
‫טיעונים‬
‫נגד‬
‫טיעונים‬
‫בעד‬
‫גוף‬
‫‪1‬‬
‫סיום‬
‫‪22‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫דעת‬
‫הכותב‬
‫‪2‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫סכמה מבנית של תיאור תופעה‬
‫‪ ‬הצגת הנושא‬
‫‪ ‬תאור‪ /‬סקירה ‪:‬‬
‫על פי סדר כרונולוגי‪ ,‬על פי סדר לוגי‪ ,‬על פי סדר‬
‫חשיבות‪ ,‬מן הכלל אל הפרט וההפך או לפי‬
‫היבטים שונים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫סכמה מבנית של ניתוח תופעה‬
‫‪ ‬הצגת התופעה ומאפייניה‬
‫|‬
‫‪ ‬גורמים‬
‫|‬
‫‪ ‬תוצאות‬
‫|‬
‫‪ ‬דרכי התמודדות‪/‬פתרונות‬
‫|‬
‫‪ ‬סיכום‬
‫‪24‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫סכמה מבנית של כתיבת סיכום‬
‫‪ ‬משפט פתיחה המציג את הנושא‬
‫‪ ‬כתיבת משפטי המפתח והרעיונות המרכזיים על פי‬
‫סדר הופעתם בטקסט‬
‫‪ ‬חיבור הרעיונות המרכזיים באמצועת מילות קישור‬
‫‪ ‬כתיבת משפט סיכום‬
‫‪25‬‬
‫לשון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪26‬‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫משלב – משלב נמוך – סלנג‪ ,‬משלב הולם‪ ,‬משלב גבוהה‬
‫אוצר מילים – אזכורים‪ ,‬שיוכים לשוניים מילים‬
‫נרדפות‪/‬ניגודיות‬
‫קישוריות – שימוש הולם במילות קישור מגוונות‬
‫מורכבות המשפטים – משפטים צריכים להיות מורכבים‬
‫אך לא ארוכים מדיי‪ .‬מקובל לראות משפט באורך הנכון‬
‫כמשפט מחובר או מורכב שיש לו ‪ 2-3‬חלקים (מחוברים‬
‫או משועבדים)‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫תקינות‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫‪ ‬תחביר ופיסוק – חשובים במיוחד הנקודה וסימן‬
‫שאלה בסוף משפט‪ .‬רק אח"כ לעבוד על פסיקים‪.‬‬
‫חשובים גם הנקודתיים והמרכאות לציון פירוט וציטוט‬
‫‪ ‬כתיב – נדון בהרחבה בשיעור הקודם‪..‬‬
‫‪ ‬כתב יד – בעיקר חשוב כתב יד קריא‪ .‬במידה וקימות‬
‫לקויות גרפו‪-‬מוטוריות‪ ,‬ניתן להתאים שעתוק או‬
‫הדפסת החיבור‪.‬‬
‫‪ ‬צורת הדף – שמירה על שוליים‪ ,‬כתיבה בתחילת‬
‫שורה‪ ,‬כתיבה בשורות‪ ,‬ריווח הולם ומחיקות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫תקשורת‬
‫הערכת הכתיבה‬
‫‪ ‬בהירות – כתיבה שהרעיונות המרכזיים בה‬
‫ברורים לקורא‬
‫‪ ‬התאמה לנמען –יש לכתוב שונה כשהנמען הוא‬
‫חבר או מורה‬
‫‪ ‬התאמה למדיה התקשורתית – מחברת‪ ,‬עיתון‬
‫בי"ס‪ ,‬אתר אינטרנט‪ ,‬ספר מתכונים‪/‬קומיקס וכו'‪..‬‬
‫‪28‬‬
‫הוראת הכתיבה‬
‫‪29‬‬
‫תהליכי ויסות ואסטרטגיות בכתיבה‬
‫המודל של פלאור והייס‪1986 ,‬‬
‫תכנון‬
‫תרגום‬
‫‪30‬‬
‫תהליכי ויסות‪:‬‬
‫ויסות זמן‬
‫ויסות רגש‬
‫ויסות קשב‬
‫ויסות מוטיבציה‬
‫ויסות סביבה‬
‫פיסית וחברתית‬
‫שכתוב‬
‫תכנון המטלה‬
‫תכנון המטלה‬
‫התכנון של תהליך כתיבה מורכב משלושה שלבים ‪:‬‬
‫‪ .1‬איסוף נתונים – ניתוח מדוייק של הוראות המשימה‪ :‬מהו‬
‫עולם התוכן‪ ,‬נק' מרכזיות‪ ,‬ועד כמה המשימה מורכבת‬
‫עבור התלמיד באופן אישי‬
‫‪ .2‬הגדרת מטרות – הבחנה בין הגדרה מוצהרת של‬
‫המשימה לבין המטרה האישית של התלמיד‬
‫‪ .3‬בניית תוכנית עבודה – כיווני חשיבה ראשוניים‪ ,‬חלוקה‬
‫לשלבים‪ ,‬תכנון זמן‬
‫‪31‬‬
‫תכנון המטלה‬
‫העלאת רעיונות וחיפוש מידע‬
‫‪ .1‬שליפת רעיונות ממקורות חיצוניים‬
‫‪ .2‬שליפת רעיונות עצמאים‪:‬‬
‫‪ ‬שמש אסוציאציות ואשכול רעיונות‬
‫‪ ‬כתיבה לפי תחומים שונים של הנושא‬
‫‪ ‬כתיבה לפי נקודות מבט‬
‫‪ ‬כתיבה בעזרת שאילת שאלות‬
‫‪32‬‬
‫יצירת רשאי פרקים‬
‫תכנון המטלה‬
‫‪ ‬ראשי פרקים תוכניים – ניתן לכתוב ראשי פרקים‬
‫מורחבים או ראשי פרקים קצרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬נקודות‬
‫לדיון‪.‬‬
‫‪ ‬ראשי פרקים רטוריים – בחירת הדגם הרטורי‬
‫המתאים לכתיבה‬
‫‪33‬‬
‫ארגון‬
‫תכנון המטלה‬
‫‪ ‬חשוב להציג לתלמידים את המבנה הגראפי של‬
‫המקובל של הכתיבה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כותרת‬
‫(‪ )2‬פתיחה‬
‫(‪ [)3‬פסקאות‬
‫[‬
‫[ פסקאות‬
‫פסקאות‬
‫(‪ )4‬סכום‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שלב התרגום – פיתוח פסקאות‬
‫‪ ‬פסקה היא ‪ 3-5‬משפטים העוסקים באותו נושא או בעלי‬
‫רעיון מרכזי משותף‪.‬‬
‫‪ ‬פסקה מורכבת משני סוגים של משפטים‪ :‬משפט מפתח‪,‬‬
‫שבו כתוב הרעיון המרכזי של הפסקה‪ ,‬ומספר משפטים‬
‫תומכים המרחיבים את הרעיון ‪.‬‬
‫"גידול בעלי חיים בבית תורם לפיתוח האחריות של הילד‬
‫(משפט מפתח)‪ .‬הילד לומד שעליו לדאוג לצרכיה של החיה‪.‬‬
‫הוא מוציא את הכלב לטיול באופן קבוע ודואג להאכיל אותו‪.‬‬
‫האחריות שהילד נדרש אליה נובעת מהצרכים האמיתיים של‬
‫החיה האהובה עליו‪ ,‬ולכן יש לו מוטיבציה לעמוד בה"‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שלב התרגום – פיתוח פסקאות‬
‫‪ ‬סוגים שונים של פסקאות‪:‬‬
‫‪ .1‬פסקת הדגמה ‪ :‬בפסקה כזו משפט המפתח מציג רעיון‬
‫כללי והמשפטים התומכים מביאים דוגמה או מספר‬
‫דוגמאות המאירות ומסבירות את הרעיון‪.‬‬
‫‪ .2‬פסקת פרוט ‪ :‬משפט המפתח מציג רעיון כללי‬
‫והמשפטים התומכים מפרטים אותו‪ ,‬כלומר פורסים את‬
‫כל מרכיביו‪.‬‬
‫‪ .3‬פסקת הנמקה ‪ :‬בפסקה כזו משפט המפתח מציג טענה‬
‫והמשפטים התומכים מביאים נימוקים המחזקים אותה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫שלב שלישי – שכתוב (תיקון והערכה)‬
‫‪ ‬התיקון הוא תהליך קשה מאוד לתלמידים‬
‫ולמבוגרים כאחד ‪ ,‬ורק מעטים אכן מתקנים בצורה‬
‫טובה‪ .‬כדי לבצע תיקון טוב הכותב נדרש קודם כל‬
‫לאתר שיש בעיה בתוצר שלו‪ .‬בשלב שני הוא צריך‬
‫לאפיין את אופי הבעיה ובשלב שלישי לדעת איך‬
‫לתקן אותה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫שלב שלישי – שכתוב‬
‫‪ ‬הדרך העיקרית להתמודד עם הקשיים הרבים שמעורר‬
‫התיקון היא לתת לכותבים קריטריונים מובנים לביצועו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬להגדיר מספר מוגבל של נושאים‪ ,‬שהם צריכים‬
‫לבדוק בזמן התיקון ולתרגם את הנושאים האלה לשאלות‬
‫מלוות שיעזרו להם לאתר את הבעיות ולתקן אותן‪:‬‬
‫‪ .1‬תוכן ‪ -‬כמה רעיונות הצגתי בקטע‪ ,‬כמה הם משמעותיים?‬
‫האם הם תואמים את דרישות המשימה?‬
‫‪ .2‬מבנה – האם קיימת כותרת‪ ,‬חלוקה לפסקאות‪ ,‬רצף‬
‫הגיוני‪ ,‬רעיון מרכזי בכל פסקה?‬
‫‪ .3‬לשון – אוצ"מ‪ ,‬משלב לשוני‪ ,‬מילות קישור מתאימות‬
‫‪38‬‬
‫משימות להבעה בכתב‬
‫שיקולים בניסוח משימת הכתיבה‪:‬‬
‫א‪ .‬משימה הקרובה לעולמו של הילד‬
‫ב‪ .‬משימה שאינה מצריכה ידע קודם ספציפי‬
‫ג‪ .‬משימה הפונה אל החשיבה ואל הרגש והדמיון‬
‫ד‪ .‬משימה "אוטנטית"‪ -‬מתחשבת בנסיבות הכתיבה‬
‫ומבהירה מיהו הנמען ומהו תפקידו של המוען‪.‬‬
‫‪ ‬התייחסות לסטנדרטים של משרד החינוך‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫דרכי התערבות‪ /‬הליכים המקלים על‬
‫כתיבה (‪)Prompts‬‬
‫‪ ‬שלוש קטגוריות‪:‬‬
‫‪ ‬אודיטורי מול ויזואלי‬
‫‪ ‬רמת הפיגומיות של ההליך המקל‬
‫‪ ‬מה מטרתו‪ -‬להקל על תכנון‪ ,‬תרגום או עריכה?‬
‫‪40‬‬
‫דרכי התערבות‪ /‬הליכים המקלים על‬
‫כתיבה (‪)Prompts‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪41‬‬
‫תכנון מובנה לפני כתיבה המתחשב במטרות הכתיבה‬
‫ומציע דרכים לכתיבה על ידי הכותב‬
‫העלאת ידע קיים בנושא הכתיבה‪ ,‬שיחה על הנושא אך‬
‫ללא יציקת תוכן במקום הנבדק‬
‫הערכה משותפת של התוצר (נבדק ומאבחן) על מנת‬
‫לעורר "גילוי" של בעיה‪.‬‬
‫שכתוב הטקסט בעקבות משוב‬
‫מתן משוב חיובי לפיתוח רגשות חיוביים כלפי הכתיבה‬
‫והמשימה‬
‫מיקוד בנושא‪ ,‬במטרות ובתוכן ולא בדקדוק ובטכניקה‪.‬‬
‫דרכי התערבות‪ /‬הליכים המקלים על‬
‫כתיבה (‪)Prompts‬‬
‫‪ ‬המללה של התהליך‬
‫‪Story starters ‬‬
‫‪ ‬משפטים פותחים לטקסט השלם ולפסקאות‬
‫‪ ‬ביטויים מקשרים‬
‫‪ ‬עידוד להמשיך לכתוב‪ ,‬ע"י שאילת שאלות‬
‫‪42‬‬
‫בבליוגרפיה‬
‫‪ Learning‬‬
‫& ‪Disabilities, Pierangelo‬‬
‫‪Giuliani, 2006.‬‬
‫‪ ‬ד"ר עינת ליכטינגר‪" ,‬האתגר שבהבעה – תהליכי‬
‫וויסות ואסטרטגיות בכתיבה"‪ ,‬הוצאת מופ"ת‪.‬‬
‫‪ ‬מפמ"ר עברית – משרד החינוך‪ .‬תוכנית הלימודים‬
‫בחינוך הלשוני לתלמידים בכיתות העל יסודיות‪.‬‬
‫‪ ‬טלי רביב‪-‬קרויטרו‪ ,‬החוג ללקויות למידה‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪,‬מצגות שנה שנייה‪.‬‬
‫‪43‬‬