שאלת שאלות בקורסים היברידים בהנדסה ביו

Download Report

Transcript שאלת שאלות בקורסים היברידים בהנדסה ביו

‫‪1‬‬
‫הטכניון‪ ,‬המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים‬
‫רציונל‬
‫הוראה מסורתית מאפיינת קורסים רבים המתקיימים‬
‫‪‬‬
‫באוניברסיטאות‪ .‬בהוראה זו‪ ,‬המרצה במרכז והוא מעביר את הידע‬
‫באמצעות הרצאות‪.‬‬
‫במטרה לשפר את ההוראה והלמידה בטכניון‪ ,‬עוצבו על‪-‬ידי הקבוצה‬
‫‪‬‬
‫של פרופ' יהודית דורי‪ ,‬קורסים היברידים המשלבים פורומים עם למידה‬
‫פנים אל פנים‪.‬‬
‫מאפייני הלמידה וההוראה שהוגדרו בקורסים אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫שילוב משימות שמטרתן לעודד למידה פעילה‪ ,‬הבנית ידע‬
‫ושיתופיות של הסטודנטים בפורום ובלמידה פנים אל פנים‪.‬‬
‫שילוב משימות הדורשות מהסטודנטים חשיבה מסדר גבוה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫המחקר הנוכחי בחן את מיומנות שאלת שאלות של סטודנטים‬
‫בהנדסה ביו‪-‬רפואית לאחר קריאת מאמרים מדעיים ובמהלך‬
‫שיח מדעי בפורום‪ .‬מיומנות שאלת שאלות שמשה ככלי לאבחון‬
‫רמת ההבנה והבניית הידע של הלומדים בקורסים היברידיים‪.‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪3‬‬
‫מהי רמת השאלות שסטודנטים שואלים לאחר קריאת‬
‫מאמרים מדעיים מעובדים לפני ובתום קורסים היברידיים?‬
‫מהם רמת וסוג השאלות שסטודנטים מנחי פורום מנסחים‬
‫לאחר קריאת מאמרים מדעיים במהלך שרשור בפורום‬
‫המשמש ככלי להבניית הידע בשיח המדעי?‬
‫רקע תיאורטי‬
‫קורס היברידי )‪)Hybrid course‬‬
‫קורס המשלב בין הוראה פנים אל פנים לבין דיונים ופרויקטים‬
‫בהוראה מרחוק‪.‬‬
‫המונח היבריד מופיע בהקשר של הוראה מבוססת טכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ ‬מפגשים פנים אל פנים בכיתת הלימוד אשר הוקלטו וסונכרנו כך‬
‫שניתן לבצע בהן חיפוש מושכל‪.‬‬
‫‪ ‬שילוב של שיחות סינכרוניות ודיונים א‪-‬סינכרוניים מבוססי‬
‫טקסט בפורום של הקורס (‪.)Barak & Dori, 2009‬‬
‫‪ ‬שילוב של מגוון אמצעי תקשורת ‪ -‬מולטימדיה )& ‪Swenson‬‬
‫‪.(Evans, 2003‬‬
‫‪44‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫שיח בפורום‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫מהווה גורם עיקרי ללמידה שיתופית והבנייתית של קהילה‬
‫חוקרת בחינוך הגבוה (‪.)Garison, 2006‬‬
‫מאפשר ללומדים להבנות את הידע ולאמת את המשמעות של‬
‫הידע שהובנה (‪.)Garrison, Anderson & Archer, 2001‬‬
‫אסטרטגיות שיח המאפיינות סוגי שיח שונים כוללות‪ :‬שאלת‬
‫שאלות‪ ,‬סיכום‪ ,‬ציטוטים‪ ,‬הערות‪ ,‬המחשות‪ ,‬הסברים‪ ,‬טיעון טעונים‬
‫וסקירה )‪.(Han & Hill, 2006‬‬
‫כאשר סטודנטים רכשו מיומנויות של שאלת שאלות‪ ,‬חל שיפור‬
‫בהבניית הידע הנלמד בדיונים שהתקיימו בפורום‬
‫)‪.)Choi, Land & Turgeon, 2005‬‬
‫‪5‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫שיח בפורום‬
‫‪ Han‬ו‪ ,)2006( Hill-‬ניתחו שרשורים של שיח בפורום בין‬
‫לומדים‪ .‬הם הראו שבמהלך תהליך הלמידה‪ ,‬מופיעים‬
‫בתמלילים של השיח ההיבטים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬הגדרת מטרת השיח‪,‬‬
‫‪ o‬רפלקציה של הלומד‪,‬‬
‫‪ o‬מציאת נקודות מבט משותפות בין הלומדים‪,‬‬
‫‪ o‬ניסוח מחדש של ידע קיים או חדש‪,‬‬
‫‪ o‬תהליך הכולל אינטגרציה והעמקה בידע‪,‬‬
‫‪ o‬שנויי כוון הדיון על‪-‬ידי הגדרת מטרה חדשה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫שאלת שאלות‬
‫‪o‬‬
‫מחקרם של ‪ Norris‬ו‪ ,)2011( Phillips -‬בחן את רמת ההבנה‬
‫והפירוש של מאמרים מדעיים פופולאריים‪ ,‬של תלמידי תיכון‬
‫וגם סטודנטים‪ .‬המחקר הראה‪ ,‬שגם תלמידי תיכון וגם‬
‫סטודנטים מתקשים‪ ,‬בהבנה ופירוש של מאמרים קצרים של‬
‫מדע פופולארי‪ .‬מחקר זה מצביע על כך‪ ,‬שגם במאמרים בעלי‬
‫רמת מורכבות נמוכה‪ ,‬יש לסטודנטים קושי בהבנת הטקסט‬
‫המדעי‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫בעת ניסוח השאלות‪ ,‬התלמידים נדרשים להתמקד ברעיונות‬
‫המרכזיים העולים מהטקסט ולבחון את הידע הנוכחי שלהם‬
‫)‪.(Palincsar & Brown, 1984‬‬
‫‪7‬‬
‫‪o‬‬
‫חוקרים הוכיחו כי בעת קריאת מאמרים מדעיים מעובדים‬
‫בקרב תלמידי כימיה או ביולוגיה בתיכון‪ ,‬שאלת שאלות‬
‫על‪-‬ידי התלמידים תרמה להבנת הטקסט המדעי ולחשיבה‬
‫מטה‪-‬קוגניטיבית )‪. Kaberman & Dori, 2009; Yarden et al.,‬‬
‫‪(2001‬‬
‫שאלות מתעוררות אצל הלומד כאשר יש אי התאמות‪:‬‬
‫‪ ‬בין הכתוב בטקסט לבין עולם הידע של הלומד‪,‬‬
‫‪ ‬בתוך הטקסט‪,‬‬
‫‪ ‬בתוך עולם הידע של הלומד‪.‬‬
‫(‪.)Graesser & Olde, 2003‬‬
‫‪8‬‬
‫רמת חשיבה של שאלת שאלות בעקבות קריאת‬
‫טקסט מדעי או טכנולוגי‬
‫כלי להערכת מידת ההבנה והניתוח של הטקסט‬
‫המדעי או הטכנולוגי הנלמד‬
‫רמת הבנה נמוכה‬
‫רמת ההבנה והניתוח‬
‫גבוהה‬
‫שאלות ברמת חשיבה‬
‫נמוכה ‪ -‬שאלות ידע‬
‫והבנה‬
‫שאלות מורכבות ברמת‬
‫חשיבה גבוהה – השוואה‪,‬‬
‫אנליזה‪ ,‬סינטיזה‪ ,‬הצעה‬
‫לחקר או נקיטת עמדה‬
‫‪9‬‬
‫)‪(Dori & Herscovitz, 1999‬‬
‫שאלת שאלות ושילובן במחקר‬
‫שאלת שאלות היא פעילות קוגניטיבית להבנת‬
‫הנקרא‪ .‬היא דורשת מהתלמידים להתמקד ברעיונות‬
‫המרכזיים העולים מהטקסט ולבחון את הידע הנוכחי‬
‫שלהם‬
‫קריאת מאמר מדעי‬
‫‪10‬‬
‫שאלת שאלות‬
‫• שאלונים מבוססי מאמר מדעי מעובד‪.‬‬
‫• תמלילי דיונים בעקבות שאלת שאלות בפורום‬
‫מערך המחקר‬
‫סביבת למידה והמשתתפים במחקר‬
‫הקורסים ההיברידים מתא לרקמה והנדסת רקמות‬
‫נערכו במשך ‪ 14‬שבועות בשנת תשע"א בפקולטה‬
‫להנדסה ביו‪-‬רפואית בטכניון בהשתתפותם של ‪108‬‬
‫סטודנטים‪ ,‬וכללו‪:‬‬
‫הקורסים צולמו והועלו לאתר‬
‫הקורס‪.‬‬
‫התקיימו דיונים בפורומים‬
‫מתוקשבים ויצירת תוצרים‬
‫משותפים באתר הקורס‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫התקיימו מפגשים שבועיים‬
‫של הרצאות ושל תרגול‪.‬‬
‫מהלך וכלי המחקר‬
‫קורס מתא לרקמה‬
‫תשע"א – סמסטר חורף‬
‫‪N=57‬‬
‫‪o‬קריאת מאמר מדעי‬
‫במסגרת משימה שבועית‬
‫בפורום‪.‬‬
‫‪ o‬כל שבוע זוג סטודנטים‬
‫ניהל פורום של קבוצת‬
‫עמיתים על ידי הצגת‬
‫שאלות על המאמר‬
‫וניהול הדיון הפורום‪.‬‬
‫‪ o‬הסטודנטים העמיתים‬
‫השיבו על השאלות‬
‫ופיתחו דיון‪.‬‬
‫העברת‬
‫שאלונים‬
‫מקדימים‬
‫ניתוח‬
‫תמלילי‬
‫הדיונים‬
‫בפורום‬
‫העברת‬
‫שאלוני פוסט‬
‫‪12‬‬
‫קורס הנדסת רקמות‬
‫תשע"א – סמסטר אביב‬
‫‪N=51‬‬
‫מיני פרויקט – מטלה‬
‫בקבוצות‪:‬‬
‫•קריאת שלושה מאמרים‬
‫מדעיים וחיפוש מאמר‬
‫חדש נוסף‪.‬‬
‫•הכנת הצעת מחקר‬
‫בשלשות‪.‬‬
‫•הכנת פוסטר והצגתו‬
‫בתערוכה בסיום הקורס‪.‬‬
‫שאלוני מאמרים מדעיים מעובדים‬
‫ציונון של שאלת שאלות על סמך הקריטריונים‪:‬‬
‫רמת חשיבה בין תחומית‪ ,‬רמת תוכן‪ ,‬רמת חשיבה ורמת ארגון ביולוגית‪.‬‬
‫שאלת שאלות‬
‫‪3.5‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫שני קורסים‪ -‬קורס אחד‪-‬הנדסת קורס אחד‪-‬מתא‬
‫לרקמה (א)‬
‫רקמות (ב)‬
‫הנדסת רקמות (ג)‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=29‬‬
‫‪N=44‬‬
‫ציון סופי ממוצע‬
‫‪4.9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫פרי‬
‫פוסט‬
‫שאלת שאלות של סטודנטים מנחים בפורום‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪14‬‬
‫שאלות הסטודנטים של המנחים נותחו עבור כל‬
‫שרשור במהלך הדיון‪.‬‬
‫הקריטריונים שעלו מתוך ניתוח השאלות בפורום‪:‬‬
‫‪ ‬רמת חשיבה בין תחומית‪,‬‬
‫‪ ‬רמת תוכן‪,‬‬
‫‪ ‬רמות ארגון‪,‬‬
‫‪ ‬רמת חשיבה על‪-‬פי טקסונומית בלום‪.‬‬
‫נמצאו שתי מטרות של שאלת שאלות על‪-‬ידי‬
‫הסטודנטים המנחים‪ ,‬העולות מתוך ניתוח השאלות‬
‫בשיח המתקיים בפורום והן‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.1‬‬
‫לאפשר לסטודנטים המשתתפים בפורום להבין טוב יותר את‬
‫המנגנונים או את רצף השלבים בתהליך כפי שהוא מתואר‬
‫במאמר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫לכוון את הסטודנטים בפורום לזהות את המידע החסר במאמר‬
‫המדעי המקורי‪ ,‬תוך התמקדות במידע החסר עבור המנגנון או‬
‫התהליך המתוארים במאמר המדעי‪.‬‬
‫שאלה מקורית של סטודנטים מנחים ‪ HV1a‬ו‪:VG1a-‬‬
‫"הסבר מנגנון אפשרי המקשר בין מחסור בדיסטרופין לעליית הסידן בתא‬
‫במנוחה‪ ,‬ובשל כך להפעלה לא אחידה של סיב השריר‪ .‬מדוע סידן שנכנס‬
‫מהמאגרים הפנימיים של התא לא גורם לאפקט זה?"‬
‫רמת חשיבה‬
‫בין תחומית‬
‫(‪)0-2‬‬
‫ביולוגיה‬
‫וכימיה‬
‫ציון‪1-‬‬
‫‪16‬‬
‫רמת תוכן‬
‫רמות ארגון‬
‫(‪)0-4‬‬
‫(‪)0-3‬‬
‫תא‪ ,‬רמה‬
‫נובעת מהתופעה‬
‫המוצגת בטקסט מולקולארית‬
‫ומנגנון‪/‬תהליך‬
‫ציון‪2-‬‬
‫ציון‪1-‬‬
‫רמת חשיבה על‪-‬פי‬
‫טקסונומית בלום‬
‫(‪)1-4‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫נמוכה‪-‬ידע והבנה‬
‫ציון‪1-‬‬
‫תשובת ‪:MA1a‬‬
‫"מחסור בדיסטרופין גורם לקרעים בממברנת התא‪ ,‬ולכן סידן הנמצא מחוץ‬
‫לתא יכול להיכנס ללא הגבלה‪ ,‬והתא לא יכול לבקר ולשלוט על כמות הסידן‬
‫התוך תאי‪ .‬דבר זה גורם לעליית הסידן בתא‪".‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫בין תחומית‬
‫(‪)0-2‬‬
‫ביולוגיה‬
‫ציון‪0 -‬‬
‫‪17‬‬
‫רמת תוכן‬
‫רמות ארגון‬
‫(‪)0-4‬‬
‫(‪)0-3‬‬
‫נובעת מהתופעה רמת תא‪ ,‬רמה‬
‫המוצגת בטקסט מולקולארית‬
‫ורמת מנגנון‬
‫ציון‪2-‬‬
‫ציון‪1-‬‬
‫רמת חשיבה על‪-‬פי‬
‫טקסונומית בלום‬
‫(‪)1-4‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫נמוכה‪-‬ידע והבנה‬
‫ציון‪1-‬‬
‫שאלת מנחה ‪VG1a‬המתבססת על השאלה המקורית ותשובת ‪:MA1a‬‬
‫"כיצד אתם חושבים שהמחסור בדיסטרופין מוביל לקרעים בסרקולמה?‬
‫איך הדיסטרופין מונע קרעים בסיבי השריר? העלו השערות‪ ,‬והסתמכו על‬
‫מקורות של המאמר‪".‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫בין תחומית‬
‫(‪)0-2‬‬
‫ביולוגיה‬
‫וכימיה‬
‫ציון‪1-‬‬
‫‪18‬‬
‫רמת תוכן‬
‫(‪)0-4‬‬
‫רמות ארגון‬
‫(‪)0-3‬‬
‫רקמה‪ ,‬רמה‬
‫הורחבה מעבר‬
‫לתופעה המוצגת מולקולארית‬
‫ומנגנון‪/‬תהליך‬
‫בטקסט‬
‫ציון‪1-‬‬
‫ציון‪2-‬‬
‫רמת חשיבה על‪-‬פי‬
‫טקסונומית בלום‬
‫(‪)1-4‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫גבוהה מאוד‪-‬ניתוח‪,‬‬
‫הערכה וחשיבה‬
‫ביקורתית‬
‫ציון‪4-‬‬
‫שאלה מקורית של סטודנטית מנחה ‪:TZ9a‬‬
‫"תהליך יצירת דלקת כולל בתוכו מרכיבים רבים בשרשרת מסונכרנת של אירועים‪.‬‬
‫(יש לענות על א' או ב')‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר בקצרה כיצד נוצרת דלקת וקשר זאת להסבר במאמר לגבי היווצרות‬
‫הפלאקים‪".‬‬
‫רמת חשיבה בין תחומית‪-‬ביולוגיה וכימיה‪-‬ציון ‪ ,1‬רמת תוכן‪-‬נובעת מהתופעה המוצגת‬
‫בטקסט‪-‬ציון ‪ ,1‬רמת ארגון‪-‬רמת תא‪ ,‬רמה מולקולארית‪ ,‬מנגנון‪/‬תהליך‪-‬ציון ‪ ,2‬רמת‬
‫חשיבה על‪-‬פי טקסונומית בלום‪-‬נמוכה‪-‬ידע והבנה‪-‬ציון ‪.1‬‬
‫תשובת ‪:AD9a‬‬
‫"היווצרות דלקת הוא תהליך הגנתי של מערכת החיסון‪ ......‬הגורם הזר שלנו‬
‫בטרשת עורקים הוא ‪-LDL‬כולסטרול רע‪ ,‬המצטבר באינטימה ועובר תהליך‬
‫חמצון‪....‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬היינו מצפים לתהליך "החלמה" של הדלקת‪ ,‬כפי שקורה בזיהומים‬
‫חיידקיים שונים‪ ,‬כאן מדובר על דלקת שהולכת ומתעצמת‪ ,‬במקום להירפא‪".‬‬
‫רמת חשיבה בין תחומית‪-‬ביולוגיה וכימיה‪-‬ציון ‪ ,1‬רמת תוכן‪-‬נובעת מהתופעה המוצגת‬
‫בטקסט‪-‬ציון ‪ ,1-‬רמת ארגון‪-‬רמת תא‪ ,‬רמה מולקולארית‪ ,‬מנגנון‪/‬תהליך‪-‬ציון ‪ ,2‬רמת‬
‫חשיבה על‪-‬פי טקסונומית בלום‪-‬ניתוח וסינתזה‪-‬ציון ‪.3‬‬
‫‪19‬‬
‫שתי שאלות מנחה ‪ TZ9a‬המתבססת על השאלה המקורית ותשובות‬
‫סטודנטים‪:‬‬
‫‪" .1‬מעניין אותי כמה דברים‪:‬‬
‫ה‪ LDL-‬כאמור אינו גורם זר‪ ,‬ומסונטז ע"י גופינו‪ .‬למערכת החיסונית ישנה‬
‫מערכת למנוע זיהוי של גורם עצמי כגורם זר‪ ,‬מדוע הגוף מזהה אותו כזר?"‬
‫רמת חשיבה בין תחומית‪-‬ביולוגיה וכימיה‪-‬ציון ‪ ,1‬רמת תוכן‪-‬נובעת מהתופעה‬
‫המוצגת בטקסט‪-‬ציון ‪ ,1‬רמת ארגון‪-‬רמת אורגניזם‪ ,‬רמה מולקולארית‪-‬ציון ‪,1‬‬
‫רמת חשיבה על‪-‬פי טקסונומית בלום‪-‬גבוהה‪-‬ניתוח וסינתזה‪-‬ציון ‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫"ממה שאני מבינה‪ ,‬תהליך ההחלמה של הדלקת (ש‪ AD9a -‬מתייחסת אליו) זהו‬
‫למעשה מנגנון בקרה עליה‪ .‬תוכלו להרחיב על מנגנון הבקרה של דלקת ומדוע‬
‫אינו פועל כשורה במקרה זה?"‬
‫רמת חשיבה בין תחומית‪-‬ביולוגיה וכימיה‪-‬ציון ‪ ,1‬רמת תוכן‪-‬השאלה הנשאלת‬
‫היא מעבר ומהווה הרחבה לשאלה הנשאלת בטקסט‪-‬ציון ‪ ,2‬רמת ארגון‪-‬‬
‫רקמה‪ ,‬רמת תא‪ ,‬רמה מולקולארית‪ ,‬מנגנון‪/‬תהליך‪-‬ציון ‪ ,3‬רמת חשיבה על‪-‬‬
‫פי טקסונומית בלום‪-‬גבוהה מאוד‪-‬הערכה וחשיבה ביקורתית‪-‬ציון ‪.4‬‬
‫‪20‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫‪‬‬
‫מהממצאים של ניתוח השאלונים המקדימים והמסכמים‬
‫מבוססי קריאת מאמרים מדעיים מעובדים עולה‪ ,‬שבשני‬
‫הקורסים‪ ,‬מתא לרקמה והנדסת רקמות‪ ,‬חל שיפור‬
‫במיומנויות של שאלת שאלות של הסטודנטים בשאלונים‬
‫המסכמים בהשוואה לשאלונים המקדימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיומנות שאלת שאלות השתפרה בקרב סטודנטים שהשתתפו‬
‫בשני הקורסים העוקבים בהשוואה לעמיתיהם שלמדו רק‬
‫קורס אחד‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪‬‬
‫הממצאים מראים כי קיימת מגמת עלייה ברמת השאלות‬
‫המנוסחות על‪-‬ידי הסטודנטים המנחים במהלך השרשור‬
‫בפורומים השונים עבור הקריטריונים של‪ :‬רמת תוכן ‪ ,‬רמת‬
‫הקשר בין השאלה לטקסט המקורי וחשיבה ברמה גבוהה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתוך הממצאים של ניתוח השיח עולה‪ ,‬שדפוס ניסוח רצף של‬
‫שאלות הנובעות זו מזו במהלך שרשור והמתמקדות בבחינת‬
‫תהליך או מנגנון המהווה את מוקד המחקר במאמר מדעי‪,‬‬
‫מהווה כלי לקידום ההבנה המדעית והבניית הידע במהלך‬
‫השיח המדעי של הסטודנטים בפורום‪ .‬סוג השאלות שנשאלו‬
‫במהלך תהליך ההנחיה השפיע על הדיון המתקיים בפורום‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תרומת המחקר‬
‫מסקנות המחקר יתרמו להבנה טובה יותר של‬
‫תהליך הלמידה משאלת שאלות‪ ,‬בעקבות קריאת‬
‫מאמרים מדעיים בקורסים היברידים בחינוך הגבוה‬
‫בכלל ולסטודנטים לומדי מדעים והנדסה בפרט‪.‬‬
‫וכן יתרמו להבנה טובה יותר של דפוסי הנחייה‬
‫יעילים‪ ,‬במהלך שיח בפורום‪ ,‬כמרכיב בתהליך‬
‫ההוראה והלמידה‪ .‬על‪-‬ידי אפיון סוג ורמת השאלות‬
‫הנשאלות במהלך שרשור המתקיים בשיח בפורום‬
‫לאחר קריאת מאמרים מדעיים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫תודה רבה‪,‬‬
‫לירון בלינדר‬
‫לד"ר חגית ירדן‬
‫לד"ר אורית הרשקוביץ‬
‫לפרופ' שולמית לבנברג‬
‫‪24‬‬
‫מחוון לניתוח השאלות ששאלו הסטודנטים‬
‫קריטריון‬
‫ציון‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪25‬‬
‫רמת‬
‫חשיבה בין‬
‫תחומית‬
‫רמת תוכן‬
‫רמת חשיבה‬
‫תחום‬
‫דעת‬
‫אחד‬
‫השאלה אינה‬
‫רלוונטית לתופעה‬
‫המתוארת בטקסט‬
‫הנתון בשאלון‬
‫שני‬
‫תחומי‬
‫דעת‬
‫רמות החשיבה של‬
‫התשובה לשאלה הן‪ :‬ידע‬
‫השאלה הנשאלת‬
‫והבנה‪ .‬התשובה לשאלה‬
‫נובעת מתופעה‬
‫אינה נמצאת באופן‬
‫המתוארת בטקסט‬
‫מפורש אלא באופן‬
‫מעורפל בטקסט‬
‫לשאלת הסטודנט יש‬
‫תשובה מלאה בטקסט‬
‫רמת‬
‫ארגון‬
‫ביולוגית‬
‫רמת‬
‫ארגון‬
‫אחת‬
‫שתי‬
‫רמות‬
‫ארגון‬
‫קריטריון‬
‫ציון‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪26‬‬
‫רמת‬
‫חשיבה בין‬
‫תחומית‬
‫שלושה‬
‫תחומי‬
‫דעת‬
‫רמת תוכן‬
‫השאלה הנשאלת‬
‫היא מעבר ומהווה‬
‫פיתוח לתופעה‬
‫המתוארת בטקסט‬
‫השאלה הנשאלת‬
‫מובילה לשאלת‬
‫חקר‬
‫שאלת חקר‬
‫מנוסחת היטב‪.‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫רמות החשיבה של‬
‫התשובה לשאלה הן‬
‫גבוהות‬
‫רמת‬
‫ארגון‬
‫ביולוגית‬
‫שלוש‬
‫רמות‬
‫ארגון‬
‫דוגמאות לניתוח שאלות סטודנטים מתוך שאלוני פוסט של הנדסת רקמות‬
‫רמת‬
‫התשובה‬
‫השאלה‬
‫שנשאלה‬
‫רמת‬
‫חשיבה בין‬
‫תחומית‬
‫‪How‬‬
‫כדי לענות‬
‫‪ would the‬על השאלה‬
‫יש‬
‫‪ scaffold‬להתייחס‬
‫גבוהה‬
‫לשלושה‬
‫‪work‬‬
‫תחומי‬
‫ציון סופי‪-‬‬
‫‪with‬‬
‫דעת‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ different‬ביולוגיה‪,‬‬
‫הנדסה‬
‫‪type of‬‬
‫וכימיה‪.‬‬
‫ציון ‪2‬‬
‫?‪hydrogel‬‬
‫‪27‬‬
‫רמת תוכן‬
‫רמת חשיבה‬
‫רמת ארגון‬
‫כדי לענות על‬
‫השאלה יש‬
‫השאלה נוסחה‬
‫כשאלת חקר עבור להבין ולנתח את‬
‫כדי לענות על‬
‫השפעתן של‬
‫קשר בין משתנים‬
‫השאלה יש‬
‫קבוצות‬
‫תלויים ובלתי‬
‫להתייחס‬
‫פונקציונאליות‬
‫תלויים שאינם‬
‫מופיעים בתופעה שונות בהידרוג'ל לשלוש רמות‬
‫ארגון‬
‫והשפעתן על‬
‫המתוארת בטקסט‬
‫והם הקשר בין סוג הצלחת צמיחה ביולוגיות‪:‬רמ‬
‫ת התא‪ ,‬רמת‬
‫נאותה של‬
‫ההידרוג'ל ממנו‬
‫הרקמה‪ ,‬ורמה‬
‫התאים‬
‫מורכב הפיגום‬
‫להיווצרות‬
‫ולבין היוצרות‬
‫מולקולארית‪.‬‬
‫ציון‪2-‬‬
‫רקמה ע"ג‬
‫רקמה ע"ג פיגום‬
‫פיגום‪ .‬רמת‬
‫תלת ממדי‪.‬‬
‫חשיבה גבוהה‬
‫ציון‪4-‬‬
‫ציון‪2-‬‬
‫רמת‬
‫התשובה‬
‫בינונית‬
‫ציון‬
‫סופי‪6-‬‬
‫‪28‬‬
‫השאלה‬
‫שנשאלה‬
‫רמת חשיבה‬
‫בין תחומית‬
‫רמת תוכן‬
‫‪Are there‬‬
‫‪ any other‬כדי לענות על‬
‫כדי לענות על‬
‫‪ composite‬השאלה יש‬
‫השאלה יש‬
‫להתייחס‬
‫‪s which‬‬
‫להתייחס לשני‬
‫‪ can affect‬לשני תחומי‬
‫תחומי דעת‪:‬‬
‫דעת‪:‬‬
‫‪the cell‬‬
‫ביולוגיה‬
‫ביולוגיה‬
‫‪growth‬‬
‫וכימיה‪.‬‬
‫וכימיה‪.‬‬
‫‪such as‬‬
‫ציון‪1-‬‬
‫ציון‪1-‬‬
‫‪different‬‬
‫?‪nutrients‬‬
‫רמת חשיבה‬
‫רמת ארגון‬
‫כדי לענות על‬
‫השאלה‬
‫הנשאלת יש‬
‫לחשוב על סוגי‬
‫תרכובות שונים‬
‫המשפיעים על‬
‫היבטים שונים‬
‫באופן צמיחתם‬
‫של התאים‬
‫כרקמה ע"ג‬
‫הפיגום‪ .‬זוהי‬
‫חשיבה‬
‫מערכתית‪.‬‬
‫ציון‪2-‬‬
‫כדי לענות על‬
‫השאלה יש‬
‫להתייחס‬
‫לשתי רמות‬
‫ארגון‬
‫ביולוגיות‪:‬‬
‫רמת התא‬
‫ורמה‬
‫מולקולארית‪.‬‬
‫ציון‪1-‬‬
‫רמת‬
‫התשובה‬
‫השאלה‬
‫שנשאלה‬
‫רמת‬
‫חשיבה בין‬
‫תחומית‬
‫כדי לענות על‬
‫השאלה יש‬
‫איך הקשרים‬
‫להתייחס‬
‫נמוכה‬
‫‪crosslinking‬‬
‫לתחום דעת‬
‫ציון סופי‪2-‬‬
‫נוצרים?‬
‫אחד‪ ,‬כימיה‪.‬‬
‫ציון‪0-‬‬
‫‪29‬‬
‫רמת תוכן רמת חשיבה‬
‫רמת ארגון‬
‫כדי לענות על‬
‫כדי לענות על‬
‫המנגנון‬
‫השאלה יש‬
‫השאלה יש‬
‫הכימי‬
‫להתייחס‬
‫להכיר והבין את‬
‫להיווצרות‬
‫לרמת ארגון‬
‫מנגנון‬
‫הקשרים‬
‫ההיווצרות של ביולוגית אחת‪,‬‬
‫המצולבים‬
‫רמה‬
‫קשרים‬
‫אינו מוסבר‪.‬‬
‫מולקולארית‪.‬‬
‫מצולבים‬
‫ציון‪1-‬‬
‫ציון‪0-‬‬
‫בפולימר‪ .‬ציון‪1-‬‬
‫‪9‬‬
‫תכני הקורסים מתא לרקמה והנדסת רקמות‬
‫מתא לרקמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התא ותקשורתו עם הסביבה‪.‬‬
‫התרבות והתמיינות תאים‪.‬‬
‫מבנה הרקמות‪.‬‬
‫הנדסת רקמות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מודלים לאוכלוסיית תאים‪ ,‬התמיינות תאים‪ ,‬ונדידת תאים‪.‬‬
‫דיפוזיה‪ ,‬ביוראקטורים וזרימה‪.‬‬
‫מכאניקה של פיגומים‪.‬‬
‫הנדסת רקמות של סוגי רקמות שונות (כגון‪ :‬כלי דם‪ ,‬לב‪ ,‬עצמות‬
‫וכו')‬
‫‪99999‬‬
‫‪30‬‬
‫תשובת ‪:SB9a‬‬
‫"כפי ש‪ TZ9a-‬ציינה ה ‪ LDL‬אינו גורם זר‪ ,‬אולם מסתבר כי הרכב‬
‫ה ‪ LDL‬החדש לאחר חימצון כן מזוהה כגורם זר‪ ,‬זאת ככה"נ מפני‬
‫משמעותו ההרסנית בגופנו‪ .‬ה‪ LDL‬כשלעצמו אינו רע אך ההרכב‬
‫המחומצן שלו מבחינת הגוף הוא זהה להרכב של גורם זר מזיק הנכנס‬
‫לגופנו ולכן המערכת החיסונית "יודעת" לתקוף אותו‪".‬‬
‫‪31‬‬