למידה שיתופית והפורום המקוון למה זה קשה , ואיך מתגברים על הקשיים? רב - שיח מקוון עם משתתפי הקורס : "מנחים עם הפנים קדימה" בהנחיית ד"ר רפי דודזון מט"ח –
Download ReportTranscript למידה שיתופית והפורום המקוון למה זה קשה , ואיך מתגברים על הקשיים? רב - שיח מקוון עם משתתפי הקורס : "מנחים עם הפנים קדימה" בהנחיית ד"ר רפי דודזון מט"ח –
למידה שיתופית והפורום המקוון למה זה קשה ,ואיך מתגברים על הקשיים? רב-שיח מקוון עם משתתפי הקורס: "מנחים עם הפנים קדימה" בהנחיית ד"ר רפי דודזון מט"ח – תמיד -האוניברסיטה הפתוחה 21/5/03 ה"רעש" שעשה ה"שקט" בקבוצה שלכם – מקום טוב להתחיל... • המקרה של העלאת נושא ה"שקט" בפורומים שלכם הוא קצה החוט בו אתחיל את המפגש אתכם. • מעניין כמה מילים נאמרו על ה"שקט" וכמה רעש הוא עורר! • התופעה של השתקנים ברשת נקראת "תופעת האורבים” – Lurkers אני אתחיל בתופעה ,כפי שהיא עלתה אצלכם בפורום ,בהמשך אקשור אותה לשאלות כלליות יותר העוסקות בלמידה שיתופית ואחר-כך אחזור שנית לתופעה. ומה אתם אומרים על התופעה? • בעקבות המשימה שניתנה לכם לקראת השיחה הזו ,מה אתם חושבים על התופעה? • באיזו מידה התופעה משפיעה על תהליך הלמידה המשותף? אשמח לשמוע מספר תגובות בעניין זה בטרם אמשיך נעבור ,עכשיו ,לשוחח על למידה שיתופית ,לקראת הסוף נחזור לסגור מעגל ,כלומר להתייחס שוב לתופעת האורבים. דוגמאות לעבודה שיתופית )(Collaborative Learning • • • • • • • סמינריונים – למידת עמיתים באמצעות הצגת נושאים ודיון משותף קבוצות עמיתים כותבות (ביקורת קונסטרוקטיבית) פרוייקטים בקבוצות – עבודה משותפת על אותם הנושאים דיונים סביב חקר אירועים מועדון ויכוחים )(debates בניית מבחנים כיתות מרושתות – שיתוף בנתונים ובעיבוד מידע דרך הרשת חשיבות למידה משותפת – היבטים חברתיים רגשיים • מגבירה את הלמידה • מפחיתה את תחושת הבדידות • מגבירה סיפוק ומוטיבציה בעיות בהשתתפות בלמידה שיתופית לומדים בעלי מכוונות-עצמית גבוהה אבל בעלי נטייה ללמוד לבד .לומדים שבוחרים בלמידה מרחוק מתוך רצון להימנע מאינטראקציות עם לומדים אחרים .אלה רוצים ללמוד ביעילות ומרגישים שהאינטראקציות מהוות גורם מעכב. פתרון: • להשתמש בלומדים אחרים שישתפו אותם בחוויות חיוביות של למידה שיתופית ,בהן התנסו. • משימות קצרות-מועד של עבודה משותפת עם סיכוי גבוה של תוצרים מוצלחים. • להבטיח שחברי הקבוצה יקבלו הכרה בתרומותיהם האישיות. עומס יתר ושביעות רצון מהוראה ולמידה מקוונת )(Hiltz 1999 תוצאות מחקר המתייחסות להשקעת הזמן של המורה בקורס: • זמן הכנה - 43% :הרבה יותר מפא"פ 41% ,יותר מפא"פ, • זמן הוראה - 25% :הרבה יותר - 39% ,יותר - 31% ,אותו דבר. • אינטראקציית מורה-סטודנט - 52% :הרבה יותר או יותר - 31% ,אותו דבר כמו פא"פ. אולם כאשר נשאלה השאלה :האם תעשה זאת שוב? ענו - 99%כן. אולי יש במחקר זה ,כמו במחקרים אחרים שבהם התקבלו מימצאים דומים, נחמה פורתא ,אכן הלמידה המתוקשבת דורשת עפ"ר זמן רב יותר אבל שביעות הרצון בכללותה ,ממנה ,היא גבוהה מהם התנאים ליצירת אווירה מתאימה ללמידה משותפת? ((Hughes S. 2002 • • • • הלמידה המשותפת אינה מובנת מאליה יש לפעול במחשבה והבנה של הגורמים על מנת לקיים אותה ביעילות: חשוב שהערך בהשקעת המאמצים הנדרשים לקיומה יראה. יש להרגיש בנוח עם דרך התקשורת הבין-אישית ולתת בה אמון. המשתתפים צריכים לתת אמון אחד בשני ולחוש שהם מכירים את עמיתיהם ברמה שמאפשרת לבטוח בהם. להרגיש שהסביבה מעשירה ,מערבת וההתנסות החברתית כדאית. מה יש לעשות ליצירת סביבה המעודדת שיתוף פעולה? ((Hughes S. 2002 • לפחות מפגש אחד או יותר בתחילת הקורס ליצירת אמון, היכרות ורצון לשיתוף פעולה בין המשתתפים. • לעודד קבלה של הלמידה המשותפת ע"י הלומדים ולראותה כבעלת ערך. • להקל על הלומדים את נוחות העבודה עם הטכנולוגיה. • לפתח אמון ונינוחות בקשר בין המשתתפים. • ליצור סביבה חברתית עשירה ומגוונת המקדמת את הלמידה המשותפת. איך מעצבים סביבה כזו מבחינת מרכיביה הטכנולוגיים? עיצוב הסביבה -המרכיבים הטכנולוגיים חשוב מאד לבחון את הדברים הבאים: • המרכיבים האינטראקטיביים של אתר הלמידה המאפשרים תקשורת בין-אישית ועבודה בקבוצה. • אפשרויות ההבעה ,ההצגה והשליטה שהכלים האינטראקטיביים מעמידים לרשות הלומדים כוללים: – אמצעים לתקשורת כתובה. – אפשרויות לשימוש בגרפיקה ,תמונות ואנימציות. – אמצעים לשליטה של הלומדים ,בהשוואה לשליטת המנחים ומפעילי האתר .ללמידה שיתופית רצוי מאד שכמה שיותר שליטה על הכלים תעבור לידי הלומדים. שאלה :מה בסביבת הלמידה המקוונת שמוכרת לכם מעודד שיתופיות? • חשבו על הכלים שבהם אתם מקיימים למידה משותפת. • באילו כלים אתם משתמשים יותר ובאילו פחות? • איך הייתם מדרגים את הכלים על פי מידת חשיבותם ללמידה המשותפת? על פי הנוחיות והנגישות שהם מאפשרים ללמידה המשותפת להתקיים? עיצוב סביבת למידה שיתופית "כלים מקוונים ללמידה שיתופית" אני מניח שהתייחסתם למרכיבים הבאים: • • • • • פורומים – סביבה לקיום תקשורת בין-אישית אסינכרונית. צ'אטים – סביבה לקיום תקשורת בין-אישית סינכרונית. לוח מודעות – האם גם הוא כלי בעל תרומה ללמידה משותפת? כלים סינכרונים (בתנאי שיש שיתוף סטודנטים) – מספר כלים שמאפשרים לקיים תקשורת בין אישית מרחוק ובאותו הזמן. ואולי כלים אחרים נוספים??? כמובן שיש עוד כלים (תוכנות) נוספים ,האם אתם רוצים שאתייחס אליהם? תנו לי לשער ש... • ברוב התשובות הפורומים יהיו הבולטים ביותר או לפחות הנפוצים ביותר. ומנסיוני ... • גם בבתי הספר ,ושאר המוסדות לחינוך המשתמשים בכלים מתוקשבים ,הפורומים ,נכון להיום ,הם הכלי העיקרי ללמידה שיתופית. ולכן מעניין לדעת מה דעתכם? • האם אנחנו מבינים כלי זה ויודעים כיצד לעצבו ולהשתמש בו למטרות הלמידה המשותפת שלנו? כיצד חוקרים את טיב הלמידה השיתופית בפורומים מקוונים? • מחקר כמותי – – – – – מספר הודעות מרצה (מנחה/ים) מספר הודעות סטודנט (לומד) היחס בין הודעות מרצה להודעות סטודנט מספר הודעות בשרשרת (עד כמה מתנהל שיח בעקבות הודעה מסויימת) וההסתעפויות של השיח. שכיחות ההשתתפות של משתתפים שונים (מעיד על היקף ההשתתפות הפעילה) • מחקר איכותי – ניתוח תוכן המבוסס על קריטריונים להערכת למידה – ראיונות עומק עם משתתפים. הקושי בהסתמכות על מחקרים שנעשו עד כה בנושא • רובם נעשו בחו"ל. • מחקרים רבים עסקו בפורומים של קורסים אוניברסיטאיים .מחקרים אלה אינם מתאימים למקרה של הכשרת מורים בפועל ,מהסיבות הבאות: – גורמי המוטיבציה להשתתף באופן פעיל שונים (לסטודנטים ניתן לתת תגמולים ותמריצים כגון :ניקוד כחלק מהציון הסופי ,דרישות למילוי חובות לקראת קבלת תעודה וכיוב). – ברוב המחקרים הפרמטרים הדמוגרפיים כגון :גיל ,מצב משפחתי, מקצוע וכיוב' הם שונים מאלה של המורים .סביר שההבדלים האלה משפיעים מאד גם על ההתנהגות של המורים כלומדים בסביבות למידה שיתופיות. • ההבדלים הנ"ל מגבילים את יכולתנו להסיק מסקנות ולהפיק תובנות מהמחקרים שנעשו עד כה .למעשה הטוב ביותר הוא לבצע רפלקסיה על הקורס שלכם ולשתף פעולה באיסוף נתונים וחילופי דעות ורעיונות עם קבוצות דומות. פורום מקוון כסביבת למידה שיתופית • • • • • ניתן לקיים דיון שבו כל אחד יכול לקרוא את דברי חבריו ולהגיב עליהם. כל משתתף יכול להיכנס לדיון בכל שעה וממקומות שונים (בית ,עבודה ,חברים ,בארץ ובחו"ל) יש זמן להגיב ,לתקן ,לבדוק במילון וכיוב'.... אפשר להפנות למידע נוסף באמצעות קישורים או קבצים מצורפים. יש מספיק זמן לעיבוד המידע שעמיתים שלחו לפורום. היתרונות של עבודה בפורום מקוון 1 - • הסרת מגבלות זמן ומקום בו מתרחשות אינטראקציות בין- אישיות ).(Hara & Bonk & Angeli 2000 • שליטה של הלומד על השהיית זמן התגובה wait-time - – זמן מספיק ארוך המאפשר עיבוד המידע (Newman ) 92ורפלקציה ( (Harasim 93לפני שיגורה. • זמן מספיק ,המאפשר ללומד לקרוא את דברי עמיתיו, ולעבד את המידע ותוצרי המחשבות שלהם ,ולתרום את חלקו לאחר מכן. היתרונות של עבודה בפורום מקוון 2 - • אפשרות להעתקת הודעות ושמירתן לזמן ממושך – תכונה המאפשרת רפלקציה וחשיבה נוספת על דברי עמיתים .כמו-כן המידע המשותף יכול לאחר מכן לעבור עיבוד נוסף ולהוות בעצמו מקור מידע חדש (לדוגמה :סיכום של שרשרת דיונים בפורום והצגתה מחדש ברשת). • המידע המאוחסן יכול לשמש לתהליכי הערכה עצמית, קבוצתית ,על ידי הלומדים והמורים. קשיים בעבודה שיתופית בפורומים 1 - • עומס-יתר ) (Overloadהן על המנחים והן על הלומדים כתוצאה מהסרת גבולות הזמן והמקום & (Hara, Bonk ).Angeli 2000 • התגובות לא מיידיות ומחייבות המתנה ,לעיתים רבה מדי. • קשה לקיים סיעור מוחין ,אין את האפשרות לברר באופן מיידי ,חילוקי דעות ,אי הבנות ,הסכמות וכיוב'. קשיים בעבודה שיתופית בפורומים 2 - • חוסר בקשר עין מפריע לכתוב הודעות או תגובות, מבלי לחוש ב"קשב" ,במצב הרוח ,ברצון ובעניין של עמיתים (יש חוסר בתגובות לא מילוליות בעלות חשיבות לניהול דיאלוג). • שבירת מסגרות הזמן והמקום עלולות לגרום להפרעה בשגרת החיים ובהסכמות שכבר נוצרו עם אנשים קרובים (לדוגמה :נוכחות בני משפחה ,הכנסת העבודה והלימודים לתוך הבית) .במקרים מסויימים שבירת שיגרת החיים הקיימת עלולה לעורר מתחים בסביבתו הקרובה של הלומד. פורום מתוקשב מחקר על שיח מקצועי בין-לאומי )(Anderson & Kanuka 97 • בפורום השתתפו 23אנשי מקצוע מתחום חינוך מבוגרים ועובדים קהילתיים ,מארצות שונות .גיל הנבדקים היה 36% ,45 – 41נשים 64% ,גברים. • רוב המשתתפים סברו שפורום מתוקשב הוא פחות מספק בהשוואה למפגשי פנים אל פנים ,בהתייחס לאינטראקציות הבין-אישיות. • יחד עם זאת ,הרוב גם סבורים שפורום הוא כלי יחסית נוח לתפעול בהשוואה לכלים מתוקשבים אחרים. מסקנות המחקר )(Anderson & Kanuka 97 • על פי תפיסתם של כל המשתתפים ההשתתפות בפורום הייתה מועילה 90% .היו ממליצים להמשיך בסוג כזה של למידה. • לפורומים מקוונים יש סיכוי טוב להתקבל ככלי יעיל להתייעצות ולעבודה משותפת של אנשי מקצוע. • על בסיס מימצאי המחקר ,סוג כזה של התייעצות ופעילות קבוצתית נתפס על ידי משתתפי הפורום והמארגנים כבעל ערך מוסף למדיניות ההתפתחות ולמקצועיות האנשים בתחום חינוך מבוגרים. חוזרים לסגור מעגל... תופעת האורבים ומשמעותה ללמידה משותפת לאחר שהתייחסנו ללמידה שיתופית, ולבעיות הכרוכות בה ,והתמקדנו בפורומים כסביבה ללמידה שיתופית ,נחזור שוב לשאלה שפתחנו בה את שיחתנו – תופעת האורבות. תופעת האורבות Lurking )(Nonnecke & Preece 2001 • יש משתתפים שהם "נוכחים נפקדים" הם נמצאים לעיתים ברשת וקוראים הודעות ותגובות אבל לא מגיבים וכותבים .אלה משתתפים "שקטים" שנוכחותם לא מורגשת. • תופעה זו מהווה לעיתים קושי בפיתוח קבוצת למידה הפועלת תוך שיתוף בין חבריה .לכן בחלק זה של השיחה אני רוצה להתייחס אליה. כמה נקודות ביחס לתופעת האורבים Lurkers – האורבים עפ"ר הם רוב המשתתפים בקבוצות דיון מקוונות. – כל אחד מהמשתתפים בפורומים מקוונים, לפחות בחלק מהזמן ,פועל כאורב. – מעט מאד מחקרים נעשו להבנת התופעה של האורבים. – הבנת התופעה תוכל לתרום לשיפור העיצוב של סביבות למידה מתוקשבות. האורבות – קריטריונים לאיפיון • • • • מאפיינים אישיים (חוסר בטחון וחשש מחשיפה) מאפיינים קבוצתיים השלבים בהשתתפות (התחלה או לקראת סיום) מגבלות חיצוניות (גורמים חיצוניים) גורמים לאורבות 1 - מאפיינים אישיותיים רצון להשאר אנונימי ו/או לשמור על הפרטיות.– תחושת בושה ביחס לכתיבת דברים שיופיעו בפומבי. – חשש מלהיות מותקף או מתגובות בוטות. – קשיים בשפה. גורמים לאורבות 2 - יחסים בין הפרט לשאר הקבוצה • • • • חדש בקבוצה ועדין לא מרגיש חלק ממנה (לומד את התנהלותה לפני שמתחיל להשתתף באופן פעיל). הקבוצה מקצועית מאד וכוללת מומחים והאורב חושש שאין לו מה לתרום. חסר מומחיות על מנת לענות ולהגיב ,אבל יודע ומעוניין לשאול שאלות. יודע שאחרים יעלו שאלות ויקבלו תשובות ולא מרגיש צורך לשאול שאלות משל עצמו. גורמים לאורבות ( 2 -המשך) יחסים בין הפרט לשאר הקבוצה • לא מרגיש צורך ספציפי לכתוב • אין מוטיבציה לכתוב • ירידה במעורבות/מחוייבות כלפי הקבוצה גורמים לאורבות 3 - מאפיינים של הקבוצה בכללותה • • • • • • • • מיעוט או גודש של הודעות ותגובות כתובות. איכות הדברים שנכתבים בהודעות. אין דרישה להשתתפות מבחינת חוקי הקבוצה. הפרעות ,התפרצויות וסגנון ניהול לקוי של הפורומים. תקופות של שקט בין שיאים של פעילות אינטנסיבית. תגובות לא נעימות של משתתפים ל"יציאה מן הארון" של האורב. חוסר במתן תגובות לשאלות. השהייה בקבלת תגובות מעמיתים (לדוגמה 24שעות ויותר נחשב בעיני משתתפים כזמן ממושך מדי). גורמים לאורבות 4 - שלבים בהשתתפות • חלק מהנשאלים במחקרים אמרו שהם ארבו בתחילת ההשתתפות כאשר רק החלה ההיכרות .אורבים אלה מתקשים בשלב ההיכרות להשתתף באופן פעיל. • יש ההופכים לאורבים בשלב שלקראת יציאה מהשותפות בקבוצה ,כתוצאה מהפחתה בעניין ובמעורבות בקבוצה. גורמים לאורבות 5 - גורמים חיצוניים המשפיעים על תופעת האורבות • מיגבלות הנובעות מעבודתו של האורב • מחסור בזמן (עומס-יתר) שתי שאלות לסיום חלק : זה כיצד ניתן לשפר את האינטרקציות ושיתוף הפעולה בין משתתפי הפורומים? האם כולכם סבורים שצריך לעשות משהו להפחתת התופעה של האורבים? הצעה לפתרון בעיות של עומס-רב • חלוקה נכונה של משאבי הזמן והאנרגיה בין סוגי הפעילויות .צריך להגדיר במדוייק לאיזה צורך משמשים הפורומים .האם כחלק מתהליך שוטף של משימה/פרוייקט? האם סביב נושאים שעולים במהלך העבודה? האם למטרות חברתיות? האם למטרות של קבלת עזרה? האם לדיונים פתוחים? הצעה לפתרון בעיות של עיצוב סביבת השיח בפורום • • • • אני נוהג לבנות את הפורומים בהתאם למטרות שלי ,לכן בקורסים ,בהם אני מלמד ,יש פורומים למטרות הבאות: חברתי ,תמיכתי ,משימתי ,דיוני-מכוון-נושא. אני משתדל כמה שפחות להיות מעורב ישירות ,ומעדיף דיונים בהם המשתתפים הם היוזמים (יש צורך ב"תגמול" לעידוד יוזמות) .מידת המעורבות של המנחה צריכה להיות תלוייה במטרת הפורום .רצוי שהנחיית פורומים תתחלק בין הלומדים ולא תהיה רק בידי המנחים. תפקיד מנחי הקורס הוא לעזור ללומדים להנחות את הפורומים ולא להרגיש מחייבות בלתי פוסקת להוביל. נוכחות משמעותית של המנחים צריכה להיות בפורומים של תמיכה (לדוגמה" :דלת פתוחה למנחה"). לסיום חלק זה ,מה מהנושאים/רעיונות שנאמרו עד כה הייתם רוצים להרחיב ולדון בהם הלאה? דיון פתוח לכל מי שמעוניין תודה על השיחה שתמה אך לא נשלמה רפי למעוניינים לשאול או להגיב ,הדואל שלי: [email protected]