יישום פדגוגיות שיתופיות ואינטראקטיביות בהוראה מתוקשבת תמר ענבל - שמיר , דר' יעל קלי הטכניון מרץ 2006 בעיית המחקר - קיים פער בין הפוטנציאל החינוכי הטמון בשילוב התקשוב בהוראה , לבין יישומו.

Download Report

Transcript יישום פדגוגיות שיתופיות ואינטראקטיביות בהוראה מתוקשבת תמר ענבל - שמיר , דר' יעל קלי הטכניון מרץ 2006 בעיית המחקר - קיים פער בין הפוטנציאל החינוכי הטמון בשילוב התקשוב בהוראה , לבין יישומו.

‫יישום פדגוגיות שיתופיות‬
‫ואינטראקטיביות בהוראה‬
‫מתוקשבת‬
‫תמר ענבל‪-‬שמיר‪ ,‬דר' יעל קלי‬
‫הטכניון‬
‫מרץ ‪2006‬‬
‫בעיית המחקר‪-‬‬
‫קיים פער בין הפוטנציאל החינוכי הטמון‬
‫בשילוב התקשוב בהוראה‪ ,‬לבין יישומו בפועל‪.‬‬
‫המטרות‪-‬‬
‫הבנת הגורמים הסביבתיים והתפיסות הפדגוגיות‬
‫המשפיעות על שילוב משמעותי של תקשוב‪.‬‬
‫אפיון פעילויות מתוקשבות‪ ,‬שפותחו על ידי מורים‬
‫בדגש על מאפייני יישום תיאוריות למידה‬
‫קוסנטרוקטיביסטיות חברתיות‪.‬‬
‫עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למידה אקטיבית‪ ,‬תכנים רלוונטיים ללומד‪.‬‬
‫ידע חדש מעשיר ידע קודם של התלמיד ‪.‬‬
‫התלמיד במרכז‪ .‬אחראי לניהול הלמידה ולתוצריה‪.‬‬
‫טיפוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה‪.‬‬
‫קונסטרוקטיביזם‪-‬חברתי‬
‫‪ ‬למידה מעודדת שיתופיות ויוצרת יחסי גומלין עם‬
‫עמיתים‪.‬‬
‫‪ ‬משמעות חדשה והבניית ידע מתרחשות בהקשר‬
‫חברתי ותרבותי‪.‬‬
‫‪Riel, M. Becker, H. (1999) Teacher Professionalism and the Emergence of‬‬
‫‪Constructivist-Compatible Pedagogies‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהם הגורמים הסביבתיים‪ ,‬המשפיעים על שילוב‬
‫יעיל של תקשוב?‬
‫מהן התפיסות והעמדות הפדגוגיות המנחות מורה‪,‬‬
‫המתחיל לפעול בסביבה מקוונת?‬
‫מהם ההבדלים בין חומרי למידה שפיתחו מורים‬
‫מובילי תקשוב לאלה של מורים מתחילים?‬
‫האם וכיצד באות לידי ביטוי גישות‬
‫קונסטרוקטיביסטיות חברתיות בחומרי הלמידה‬
‫המתוקשבים שפיתחו המורים מהקבוצות השונות?‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫‪ 3‬קבוצות מורים משלבי תקשוב‬
‫• קבוצה א‪ 24 -‬מורים משני בתי ספר‪ .‬המורים קיבלו‬
‫הנחיה בבניית משימות מתוקשבות ושילובן בהוראה‪.‬‬
‫• קבוצה ב‪ 54 -‬מורים המשתתפים בהשתלמויות ארציות‬
‫לשילוב התקשוב‪.‬‬
‫• קבוצה ג‪ 4 -‬מורים המוגדרים כמובילי תקשוב‬
‫ממצאים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גורמים סביבתיים המשפיעים על שילוב‬
‫התקשוב‪.‬‬
‫אפיון תפיסות פדגוגיות של מורים משלבי‬
‫תקשוב‪.‬‬
‫מאפייני הפעילות המתוקשבת – השוואה בין‬
‫מורים מובילי תקשוב למורים מתחילים‪.‬‬
‫גורמים סביבתיים המשפיעים על‬
‫שימוש בתקשוב‬
‫• מעורבות מנהל‪/‬ת בית הספר‬
‫• זמינות ותקינות מחשבים‬
‫• מוטיבציה ומידת אורינות המחשב של‬
‫המורים‬
‫• הרגלי עבודה שיתופית בתוך צוותי ההוראה‬
‫• זמינות מערכת טכנולוגית לניהול תוכן‬
‫)‪)LCMS‬‬
‫אפיון תפיסות פדגוגיות של מורים משתלמים‬
‫יחס לשילוב‬
‫התקשוב בהוראה‬
‫סיבת ההגעה‬
‫להשתלמות‬
‫מעוניינים לא‬
‫מעוניינים‬
‫להרחיב‬
‫להשתמש‬
‫פעילות‬
‫מתוקשבת בתקשוב‬
‫התקשוב –‬
‫משפר ומגוון‬
‫הוראה‪ .‬גורם‬
‫בהתפתחות‬
‫מקצועית‬
‫‪85%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪87%‬‬
‫התייחסות למורה משלב‬
‫התקשוב‬
‫הגיעו‬
‫מתוך‬
‫הכרח‬
‫‪13%‬‬
‫יש הערכה מצד‬
‫תלמידים‪ ,‬הורים‪,‬‬
‫מורים‪ ,‬והנהלה‬
‫למורה משלב‬
‫תיקשוב‬
‫אין הערכה‬
‫מיוחדת‬
‫למורה‬
‫המשלב‬
‫תיקשוב‬
‫‪83%‬‬
‫‪17%‬‬
‫מורים מעוניינים בשילוב תקשוב‪ .‬מבחינתם זהו כלי‬
‫המשפר את ההוראה ומזכה אותם בהתפתחות מקצועית‬
‫ובהערכה‬
‫תפיסות פדגוגיות של מורים‬
‫מתחילים לגבי יתרונות התקשוב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - 50%‬הרחבת עולם המידע‬
‫‪ 40%‬הכנסת תכנים בסגנון "ספר לימוד מקוון"‬
‫‪ 35%‬גיוון והמחשת תכנים‬
‫‪ 15%‬פתיחת מרחב הזמן והמקום‪ -‬תקשורת מורה תלמיד‬
‫מורים תופסים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני – המאפשר‬
‫גישה והעברת תכנים ללומד ופחות ככלי ליצירת תקשורת‬
‫ודיאלוג לימודי‪ .‬אין התייחסות ללמידה שיתופית‬
‫מחוון פדגוגי להערכת פעילויות‬
‫מתוקשבות‬
‫מידת‬
‫השיתופיות‬
‫רמת חשיבה‬
‫נדרשת‬
‫ניצול הערך‬
‫התקשובי‬
‫מידת שילוב‬
‫ההערכה‬
‫תפקיד‬
‫המורה‬
‫אחריות על‬
‫הלמידה‬
•Reeves, T.C. (1997). Evaluating What Really Matters in Computer-Based Education. University of Georgia.
•Dori, Y.J., & Herscovitz, O. (2000). Projects-based alternative assessment of science teachers
•Bloom B. S. (1956). Taxonomy of Educational Objectives, Handbook: The Cognitive Domain
‫ניצול הערך התקשובי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ערך גבוה‪ -‬הפעילות מנצלת את הערך המוסף‬
‫התקשובי‪ .‬לא ניתן לבצעה ללא הטכנולוגיה‪.‬‬
‫ערך בינוני‪ -‬המרכיב התקשובי מגוון‪ ,‬יוצר עניין‬
‫ומוטיבציה‪ ,‬אך ניתן להמרה בפעילות לימודית שאינה‬
‫מתוקשבת‪.‬‬
‫ערך נמוך‪ -‬המרכיב התקשובי הוא טכני בלבד ואינו‬
‫תורם ללמידה‪.‬‬
‫מידת השיתופיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מידה גבוהה‪ -‬השיתופיות מהותית ללמידה‪ .‬לומדים דנים‬
‫בנושאים משותפים‪ ,‬מתייעצים ובונים תוצר משותף‪ .‬יש‬
‫שימוש במרכיבים תיקשוביים לתמיכה בעבודה השיתופית‪.‬‬
‫מידה בינונית‪ -‬תלמידים עובדים בכיתה בזוגות או קבוצות‬
‫על משימות המוגשות למורה‪ .‬אין אינטראקציה בין קבוצות‪,‬‬
‫ואין שימוש במרכיבים תיקשוביים לתמיכה בעבודה‬
‫השיתופית‪.‬‬
‫מידה נמוכה‪ -‬אין למידה שיתופית‪ .‬הלומדים פועלים‬
‫בלמידה יחידנית‪ .‬לעיתים התלמידים מנועים מעבודה‬
‫שיתופית מתוך עיקרון‪.‬‬
‫דוגמאות להיגדי מורים מובילים‬
‫הקשורים למימד השיתופיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תקשורת מורה תלמיד יש המון‪ ,‬זה מאוד דומיננטי‪.‬‬
‫למידת עמיתים‪ ,‬לא מתקיימת בכלל‪...‬‬
‫התלמידים עובדים בזוגות בכיתה מתוך אילוץ‬
‫(חוסר במחשב לכל ילד)‪ ,‬כשהם עובדים בזוגות‬
‫אני לא יכולה לדעת מה עשה כל אחד‪...‬‬
‫התלמידים אמנם מתייעצים בינם לבין עצמם‬
‫בכיתה‪ ,‬אבל השימוש בפורום ככלי לעבודה‬
‫שיתופית לא קיים‪ .‬הדבר העיקרי בעיני מבחינה‬
‫פדגוגית זה הרחבת הידע‪...‬‬
‫מאפייני הפעילות המתוקשבת –‬
‫השוואה בין מורים מובילים ומורים מתחילים‬
‫מאפייני שימוש בתקשוב‪ -‬השוואה‬
‫בין מורים מובילים ומורים מתחילים‬
‫מורים מובילים‬
‫מורים מתחילים‬
‫תקשוב חלק מפעילות היומיום‪ .‬תקשוב נתפס כפרויקט‬
‫תקשורת מורה תלמיד‬
‫משימות מורכבות‪ ,‬למידה‬
‫פעילה ותוצר יצירתי‬
‫בעיקר דפי עבודה מידעניים‬
‫שאלות מנחות פשוטות‬
‫למידה שיתופית מתוקשבת כמעט ואינה קיימת‬
‫לסיכום‬
‫מימד השיתופיות לא בא לידי ביטוי בהוראה‬
‫מתוקשבת‪ .‬הוא אינו נתפס כמימד משמעותי‬
‫בתפיסות המורים ולכן אינו קיים בפעילויות‬
‫המתוקשבות שהם מעצבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫על מנת לעודד עשייה קונסטרוקטיביסטית‬
‫חברתית יש צורך ב‪:‬‬
‫מחקר‪ ,‬שימשיך לבחון צרכים‪ ,‬תפיסות ועשייה‬
‫של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה‪.‬‬
‫הכשרת‪-‬מורים המתבססת על ממצאי המחקר‪.‬‬