זיכרון-מצגת

Download Report

Transcript זיכרון-מצגת

‫זיכרון‬
‫נושאי ההרצאה‬
‫• הגדרה‪-‬מהו זיכרון?‬
‫• מודלים מרכזיים‬
‫• אמנזיה‪ -‬מה קורה כשנפגע הזיכרון‬
‫• זיכרון אצל ילדים‬
‫• הבנייה מחדש של הזיכרון‬
‫• שיפור זיכרון‬
‫הגדרה של זיכרון‪Bartlet-‬‬
‫(‪)1932‬‬
‫"זיכרון הוא תהליך שתוצאתו שינוי קבוע‬
‫יחסית של ההתנהגות‪ .‬זכירה היא תהליך‬
‫של הבנייה מחדש באופן אקטיבי"‪.‬‬
‫מודלים של זיכרון‬
‫• על ציר הזמן‬
‫• על פי אופנות‬
‫• על פי תוכן‬
‫על ציר הזמן‬
m em ory
long term memory
coding
storage
retreival
short term memory
coding
storage
retreival
‫זיכרון עבודה‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫שמירת מידע בזמן אמת וביצוע מניפולציה עליו‬
‫שלושה רכיבים‪:‬‬
‫לולאה פונולוגית‪ -‬שמירה על מידע‬
‫מילולי‪/‬שמיעתי‬
‫לוח עבודה ויזו‪-‬מרחבי‪ -‬שמירה על מידע חזותי‪-‬‬
‫מרחבי‬
‫מרכז ניהולי‪ -‬ביצוע מניפולציה‪ ,‬הפניית קשב‪,‬‬
‫יצירת אסטרטגיות‬
‫מבחן זכירת ספרות‬
‫• למבחן שני חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬זכירת ספרות קדימה‪ -‬הנבדק מתבקש לחזור על‬
‫סדרות של ספרות שנאמרו לו‪ .‬קשור לזיכרון לטווח‬
‫קצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬זכירת ספרות אחורה‪ -‬הנבדק מתבקש לחזור‬
‫בסדר הפוך על סדרות של ספרות‪ .‬קשור לזיכרון‬
‫עבודה‪.‬‬
‫על פי אופנות קליטה‬
m em ory
verb al/au d itory
vis u al
s p atial
‫על פי תוכן‬
memory
declarative/explicit
episodic
semantic
non-declarative/implicit
priming
classical condition
procedural
‫‪RAVLT -Rey auditory learning‬‬
‫‪test‬‬
‫• מטרת המטלה‪ -‬הערכה של זכירה ולמידה‬
‫מילולית בטווח המיידי ולאחר השהייה‬
‫• המטלה מכילה רשימה של ‪ 15‬מלים‬
‫מבנה המטלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחלק הראשון קורא המאבחן את הרשימה ‪ 5‬פעמים ועל הנבדק‬
‫לציין כמה שיותר מלים לאחר כל חשיפה לרשימה‪ .‬יש לקרוא בקצב‬
‫של מלה בשנייה‬
‫לאחר מכן נמסרת רשימה שנייה של מלים ועל הנבדק לציין כמה‬
‫שיותר מלים מן הרשימה החדשה‬
‫עתה הנבדק מתבקש לשוב ולציין מה הוא זוכר מן הרשימה‬
‫הראשונה (אין מקריאים הרשימה בשלב זה)‬
‫לאחר כ‪ 20-‬דקות בהן המאבחן מעביר מטלה לא מילולית (למשל‪,‬‬
‫‪ MVPT‬או כל מטלה תפיסתית אחרת) הנבדק מתבקש שוב לציין‬
‫מלים מהרשימה הראשונה‬
‫בחלק הבא שלב הזיהוי‪ -‬מקריאים מלים ועל הנבדק לציין אם המלה‬
‫הנתונה הופיעה ברשימה הראשונה או לאו‬
‫בחלק האחרון‪ ,‬מופיעות לפני הנבדק כל המילים מן הרשימה‬
‫הראשונה באי סדר והנבדק נדרש לסדר המילים לפי הסדר המקורי‬
‫על פי זכרונו‬
‫על המבחן‬
‫• הוראות העברה‪ -‬אלה כתובות בדפי ההעברה‪.‬‬
‫רוח ההוראות בשלב הראשון‪" :‬אקרא לך רשימת‬
‫מלים‪ .‬הקשב היטב‪ ,‬כי כאשר אסיים אבקשך לציין‬
‫כמה שיותר מלים מן הרשימה ואין זה משנה‬
‫באיזה סדר"‬
‫• ציינון‪ :‬בכל חלק יש לסכום המלים שצויינו‪ .‬סך‬
‫המלים הוא ציון הגלם עבור כל שלב‪ .‬ציון זה נבדק‬
‫בנורמות לקביעת ציוני התקן של הנבדק‬
‫אילו פרמטרים נבדקים במטלה?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חשיפה ‪ -1‬קיבולת מלים ראשונית‪.‬‬
‫עקומת למידה‪.‬‬
‫חשיפה לרשימה שנייה‪ -‬חשיפה למידע חדש (הפרעה‬
‫פרואקטיבית‪ -‬האם מידע ישן מפריע ללמידת החדש?)‪.‬‬
‫זכירה לאחר השהייה קצרה (הפרעה רטרואקטיבית‪ -‬האם‬
‫מידע חדש מפריע לשחזור הישן?)‪.‬‬
‫זכירה מושהית‪.‬‬
‫זיהוי מלים (מידע על קשיי שליפה‪ -‬היחס בין זכירה‬
‫מושהית לזיהוי)‪.‬‬
‫ארגון ספונטאני של המילים (סדר מילים)‪.‬‬
‫‪ROCFT -Rey-Osterrieth‬‬
‫‪complex figure‬‬
‫• מטרת המטלה‪ :‬הערכת כושר הבנייה הויזו‪-‬‬
‫מרחבית והזכירה החזותית‪ .‬המטלה מאפשרת אף‬
‫הערכה של תפקודים כגון תכנון וארגון‪,‬‬
‫אסטרטגיות לפתרון בעיות ותפקוד גרפו‪-‬מוטורי‬
‫ותפיסתי‬
‫הוראות העברה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הנבדק מתבקש להעתיק הצורה ולאחר מכן ללא התראה‬
‫מראש מתבקש לצייר הצורה מן הזיכרון‬
‫ישנן כמה גרסאות העברה‪ .‬הנבדק מתבקש לצייר מן‬
‫הזיכרון מייד לאחר השלמת ההעתקה וכן לאחר כחצי‬
‫שעה השהייה‬
‫שלב של זיהוי צורה‪ -‬מוצגות ‪ 24‬צורות באופן רנדומלי ב‪4-‬‬
‫דפים בשני טורים (משמע‪ 3 ,‬צורות בכל טור‪ 6 ,‬בכל דף)‪.‬‬
‫על הנבדק לסמן את הצורות שהופיעו בצורה המורכבת‬
‫המקורית‬
‫• ההוראות בגרסאות הזכירה ( מיידית או לאחר ‪3‬‬
‫דקות וזו שלאחר השהייה ארוכה ) זהות‪ .‬בין‬
‫הזכירה המיידית לזו המושהית יש להעביר מטלות‬
‫שאינן כוללות ציור כדי להימנע מהפרעה‬
‫• אפשר לבצע תיקונים אך לא ניתן למחוק במהלך‬
‫הביצוע‬
‫שיטות פיקוח‬
‫• כדי לפקח על תהליך הביצוע המאבחן יכול להשתמש בשיטה של‬
‫עפרונות צבעוניים לתיעוד אסטרטגית ההעתקה של הנבדק‪ .‬בכל‬
‫פעם שהנבדק משלים קטע מן הצורה יש להחליף הצבע (יש להגיע‬
‫ל‪ 3-4 -‬צבעים שונים)‪ .‬שיטה אחרת‪ -‬המאבחן מחזיק בדף צורה ובו‬
‫הוא מסמן במספרים ובחצים את תהליך התקדמותו של הנבדק‬
‫• חשוב לפקח אחר ביצוע הנבדק‪ .‬אם נראה שהנבדק מבצע בפזיזות‬
‫יש להזכיר לו שעליו לדייק כמיטב יכולתו‪ .‬זמן הביצוע‪ -‬נע ככלל בין‬
‫‪ 2.5‬דקות ועד ‪ 5‬דקות‪ .‬במידה שאין לנבדק בעיות מוטוריות ועדיין‬
‫ביצועו איטי‪ ,‬מומלץ להאיץ בו‪ .‬אם סיים הביצוע לפני ‪ 2.5‬דקות יש‬
‫לבקש כי יבדוק כראוי אם השלים הביצוע‪ .‬יש למדוד את זמן הביצוע‬
‫ולציינו בנפרד‪ .‬למרות מה שצוין כאן‪ ,‬השלמת ההעתקה הינה‬
‫בעדיפות ראשונה ולכן גם אם זמן הביצוע מעבר ל‪ 5-‬דקות יש‬
‫לאפשר לנבדק להמשיך עד השלמת הציור‬
‫ציינון המטלה‬
‫•‬
‫•‬
‫קיימות שיטות שונות לציינון‪ .‬קיימת גרסא לציינון‬
‫התפתחותי‪ ,‬אך זו המוכרת יותר והמקובלת היא של‬
‫טיילור‪ .‬לפיה‪ ,‬ניתן להעניק ציון ‪ 1 ,0.5 ,0‬או ‪.2‬‬
‫הפרמטרים הינם דיוק ומיקום‪ .‬אם הרכיב מדויק וממוקם‬
‫כהלכה מעניקים ציון ‪ .2‬אם אחד הפרמטרים תקין והאחר‬
‫לקוי מעניקים ציון ‪ .1‬אם שני הפרמטרים לקויים אך ניתן‬
‫לזהות הרכיב‪ .0.5 -‬אחרת‪ ,‬ציון ‪ 0‬ניתן‪ .‬ישנם ‪ 18‬רכיבים‬
‫לציינון‪ .‬הציון הכללי נע בין ‪ 0‬ל‪36-‬‬
‫בשלב הזיהוי עבור כל צורה נכונה מקבל הנבדק נקודה‪.‬‬
‫הציון הכללי נע בן ‪ 0‬ל‪ .24-‬יש לשים לב לשגיאות שבוצעו‬
‫( צורות נכונות שלא צוינו וצורות שגויות שסומנו )‬
‫הערכה איכותנית של הביצוע‬
‫•‬
‫•‬
‫המטלה מאפשרת הערכה של תפקודי בקרה כגון ארגון‬
‫ותכנון וכן ניטור ועיכוב תגובה‬
‫איכות ארגון המידע החזותי עולה מתוך אסטרטגיית‬
‫הביצוע שיושמה‪ .‬יש לשים לב לתהליך הביצוע‪ ,‬האם‬
‫הנבדק ראשית צייר את תבנית העוגן (המלבן הגדול)‬
‫ולאחריה תבניות עוגן משניות (קווי אורך ורוחב‬
‫ואלכסונים) ואז הפרטים השונים (השיטה הבשלה) או‬
‫העדיף לצייר הצורה מצד אל צד (העתקה סדרתית‪-‬‬
‫אנליטית)‪ .‬יש המציירים תבניות לא שגרתיות (למשל‪,‬‬
‫מחצית מן המלבן הצידי ואז קו רוחב) וזו אינדיקציה לקושי‬
‫בארגון המידע‬
‫השלכות אסטרטגיית ההעתקה‬
‫•‬
‫אלה עולות בשלב הזכירה‪ .‬פעמים רבות כאשר הנבדק‬
‫מעתיק באופן סדרתי עולה קושי בזכירת הצורה לאחר‬
‫מכן‪ .‬העתקה לא יעילה פוגעת בזכירת המידע‪ .‬אולם אין‬
‫זה קורה בהכרח‪ .‬אז יש לומר כי למרות יישום אסטרטגית‬
‫העתקה לא בשלה‪ ,‬הנבדק זכר הצורה בטווח המתאים‪/‬‬
‫הממוצע‪ /‬הגבוה וכו'‪ .‬יש כאלה המיישמים אסטרטגיה‬
‫יעילה יותר דווקא לאחר השהייה‪ .‬זו אינדיקציה לצורך‬
‫בזמן עיבוד נוסף לשיפור עיבוד המידע החזותי‬
‫זיכרון דקלרטיבי‬
‫• מהירות‪ -‬מספיקה חשיפה אחת‬
‫• שבירות‪ -‬ללא שימוש המידע אובד‬
‫• גמישות‪ -‬תלוי פחות בהקשר‬
‫זיכרון לא‪-‬דקלרטיבי‬
‫• איטיות‪ -‬למידה איטית‬
‫• אמינות‪ -‬נשמר לאורך זמן‬
‫• קשיחות‪ -‬תלוי בהקשר‬
‫אמנזיה‪-‬מחלת השיכחה‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪H.M‬‬
‫ההיפוקמפוס‬
‫אמנזיה מסוג אנטרוגרייד‬
‫זיכרון אפיזודי‬
‫המערכת הלימבית‬
‫אמנזיה של הילדות‬
‫בוגרים מתקשים לזכור מידע אליו נחשפו עד גיל ‪4‬‬
‫• גישה דינמית‪ -‬הדחקת זיכרונות מאיימים‬
‫• גישה קוגניטיבית‪ -‬ארגון נמוך של המידע‬
‫• גישה אבולוציונית‪ -‬זיכרונות חסרי ערך‬
‫זיכרון אצל ילדים‬
‫• לפחות יכולת זיהוי מופיעה אפילו לפני הלידה‪.‬‬
‫• פרדיגמת הביטואציה‪-‬דוגמה לטכניקה לבדיקת‬
‫זיכרון אצל תינוקות‪.‬‬
‫• חיקוי תנועות‪-‬דוגמה לטכניקה לבדיקת זכירה ולא‬
‫זיהוי בלבד‪.‬‬
‫הבניית זיכרון‬
‫• הגדרה‪ :‬יצירה לא מודעת של גרסא של הזיכרון‬
‫לשם מתן פירוש לקורה סביב‪.‬‬
‫• הסקה‬
‫• סטריאוטיפים‬
‫• סכמטות‬
‫על קצה הלשון‬
‫• הגדרה‪ .1 -‬מלה ידועה אך אינה נגישה ברגע נתון ‪.‬‬
‫‪ .2‬יש תחושה שהמלה כבר תישלף מהזיכרון‪.‬‬
‫• מה כן מצליחים לשלוף? מלים דומות בצליל או‬
‫במשמעות; אות ראשונה‪ ,‬אחרונה או אמצעית; מספר‬
‫הברות במלה‪.‬‬
‫• טכניקות לשליפת המלה‪ -‬א‪ .‬חיפוש פעיל‪ .‬ב‪ .‬רמז‬
‫חיצוני‪ .‬ג‪.POP-UP .‬‬
‫• הסברים אפשריים‪ .1 -‬אקטיבציה לא שלמה‪ .2 .‬חסימה‪.‬‬
‫פרוסופאגנוזיה‬
‫• קושי בזיהוי פנים‪ .‬ייתכן כי הקושי הוא ברמה‬
‫התפישתית‪ -‬למשל‪ ,‬לא מזהים את מין או גיל‬
‫הפנים‪.‬‬
‫ייתכן שהבעיה היא זכירת מידע הקשור לפנים‬
‫(האדם) למשל‪ ,‬מה עיסוקו או נתונים על משפחתו‬
‫וכו'‪.‬‬
‫שיפור זיכרון‬
‫• צ'נקינג‪ -‬ארגון ביחידות מידע‪.‬‬
‫• דמיון חזותי‪ -‬קישור המידע עם מסלול ואובייקטים‬
‫חזותיים‪.‬‬
‫• אלבורציה‪ -‬העשרת הקישורים דרך מתן‬
‫משמעויות‪.‬‬
The end