שימוש בחומרים אותנטיים להוראת השפה העבר

Download Report

Transcript שימוש בחומרים אותנטיים להוראת השפה העבר

‫שימוש בחומרים אותנטיים להוראת השפה‬
‫העברית כשפה שנייה‬
‫במסגרת גישת ה‪-‬‬
‫‪Proficiency‬‬
‫בשיתוף ‪:‬‬
‫גלים‪ -‬סנונית‬
‫ורדית רינגוולד אוניברסיטת ברנדייס‬
‫‪NMELRC‬‬
Goals:
 To offer a dynamic collection of annotated online
Hebrew teaching resources that will enable
Hebrew teachers to create a customized Hebrew
curriculum for their students
 To enable teachers to create and adapt Hebrew
teaching resources according to the Hebrew
Proficiency guidelines
 To enable teachers to share and exchange
teaching resources
The Project
Up to date
The following action took place in order to create the on- line resource center for
teachers who use the Proficiency approach using the Galim existing Portal:
1.
A team from Galim was trained in the proficiency approach by Prof. Vardit
Ringvald, the Director of Hebrew and Arabic language program at Brandeis
University.
2.
The team created a vision for the new initiative.
3.
The team launched a pilot project that included free accesses to Galim
materials for 10 schools which currently use the proficiency approach in
order to allow them to develop their own teaching material. Samples of
these materials are going to be presented in this presentation.
4.
The team identified a grant writer which will seek additional funds to
develop this project further.
Schools that would like to take part of this project are welcome to contact Prof.
Ringvald e- mail: [email protected]
‫מה זה‬
‫?‪PROFICIENCY‬‬
‫זו גישה‬
‫לא תיאוריה‬
‫לא מתודולוגיה‬
‫תיאוריה‪:‬‬
‫נסיון להסביר כיצד שפה נרכשת ‪ /‬נלמדת‬
‫מתודולוגיה‪:‬‬
‫יישום תיאוריה‪ -‬הפיכתה לשיטת הוראה‬
‫גישה‪:‬‬
‫כיוון‪ ,‬התוויית דרך‪.‬‬
‫גישה מאמצת כל תיאוריה או מתודולוגיה‬
‫התומכות ביעדים שהציבה לעצמה‪.‬‬
‫‪Proficiency‬‬
‫נולדה בסיום מלחמת העולם ה‪ ,2-‬כמכשיר הערכה ליכולת תפקודית‬
‫בשפה‬
‫בכל המיומנויות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,80-‬בעקבות המלצת ועדה ממשלתית‬
‫ובחסות ‪,ACTFL‬‬
‫היא נכנסה לאקדמיה כמכשיר הערכה ולאחר מכן כמסגרת לתוכנית‬
‫למודים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬פותחה הגישה כמסגרת לתוכנית לימודים‬
‫בעברית‬
‫בחסות המחלקה לעברית באוניברסיטת ברנדייס‪ ,‬בוסטון‪.‬‬
‫הגישה מתמקדת ב‪-‬‬
‫יכולת תפקודית‪:‬‬
‫מה לומדים יכולים לעשות בשפה הנלמדת‪:‬‬
‫הפרגמטיות של השפה‪,‬‬
‫היכולות לתפקד בהקשרים תרבותיים באיכות וכמות‪.‬‬
‫תוך התחשבות בידע על‪:‬‬
‫מה לומדים יודעים על‪ :‬תחביר‪ ,‬תורת הפועל‪ ,‬מורפולגיה‪.....‬‬
‫‪Proficiency Approach‬‬
‫תפקוד בשפה‪:‬‬
‫מיומנויות לשוניות‬
‫דיבור‬
‫כתיבה‬
‫קריאה‬
‫האזנה‬
‫מיומנות תרבותית‬
‫התנהגות תרבותית‬
‫ידע על התרבות‬
The ACTFL Proficiency Guidelines:
Measure language ability to function in all skills at all levels
: ‫רמות ביכולת תפקודית‬
Superior
Advanced High
Advanced Mid
Intermediate High
Intermediate Mid
Intermediate Low
Source: Swender 1999, P.12 , Reprinted by permission of ACTFEL
Advanced Low
Novice High
Novice Mid
Novice Low
‫תפקוד בשפה בכל המיומנויות ובכל הרמות על פי הקריטריונים הבאים‬
‫כפי שהוגדרו ב‬
‫‪The ACTFL Proficiency Guidelines:‬‬
‫‪:‬‬
‫תכנים והקשרים‪:‬‬
‫סוג הטקסט‪:‬‬
‫משימות‪:‬‬
‫דיוק‪:‬‬
‫בסביבה המיידית‪ ,‬או מחוץ לסביבה המיידית‪.‬‬
‫מלה‪ ,‬רשימת מלים‪ ,‬צירוף משפטים‪ ,‬קטע‪ ,‬מספר קטעים‪.‬‬
‫לתאר‪ ,‬לספר‪ ,‬להשוות‪,‬לערוך רשימה‪ ,‬להביע דעה‪.‬‬
‫מי מבין את הלומד ‪ -‬מאזין‪/‬קורא אוהד‪ ,‬או לא אוהד‪.‬‬
‫‪NOVICE‬‬
‫דיבור‬
‫האזנה‬
‫תוכן ‪ /‬הקשר‬
‫סוג טקסט‬
‫משימות‬
‫דיוק ‪-‬איכות‬
‫סביבה מיידית‪ -‬משפחה‪ ,‬אוכל‪,‬‬‫צבעים‪ ,‬מספרים‪ ,‬בי"ס‪.‬‬
‫‪-‬מלים 'שאולות' – המבורגר‪ ,‬פיצה‬
‫רשימת מלים או מלים בודדות‪.‬‬‫‪-‬אוצר מלים פשוט לצרכים יומיומיים‪.‬‬
‫שאלות פשוטות‪.‬‬‫הצהרות‬‫חזרות על דיאלוגים פשוטים‪.‬‬‫חזרות על מבעים נלמדים‪.‬‬‫‪-‬מצבים לא מסובכים‪.‬‬
‫הפסקות ארוכות‪ ,‬גישוש אחר מלים‪,‬‬‫שימוש בשפת‪-‬אם‪.‬‬
‫מיעוט בשמות תואר‪,‬שימוש לא‬‫מדוייק בכינויי גוף‪.‬‬
‫היעדר התאמה בין נושא ופועל‪.‬‬‫‪-‬מובנים למאזין אוהד‪.‬‬
‫סביבה מידית כגון‪ :‬בי"ס‪ ,‬משפחה‪,‬‬‫אוכל‪ ,‬מספרים וכו'‪.‬‬
‫מנהגים‪ -‬ברכות שגרתיות יומיות‬
‫פגישות‬‫‪-‬חגים‬
‫הבנת מלים ותבניות שנלמדו בע"פ‪.‬‬‫טקסט נתמך ע"י אמצעים ויזואלים‪ ,‬או ע"‬‫הקשר ברור‪.‬‬
‫מבנים שהם שאלות פשוטות‪.‬‬‫הצהרות‬‫‪-‬מצבים לא מסובכים‪.‬‬
‫צריך חזרות‬‫יכולים להתבלבל במקרה של מבנים‬‫דומים (מה שמך?‪-‬מה שלומך?‪.‬‬
‫שגיאות התאמה‪.‬‬
‫‪-‬מובנים למאזין אוהד‪.‬‬
‫מלים ומבעים מתוך הסביבה‬‫המיידית‪.‬‬
‫להעביר רוב האותיות מדפוס לכתב‬‫ לכתוב מהזכרון רשימות מלים וביטויים‬‫שנלמדו‪.‬‬
‫העברת רוב האותיות מדפוס‬‫לכתב‪.‬‬
‫ כתיבה מהזכרון של רשימות‬‫מלים וביטויים שנלמדו‪.‬‬
‫שגיאות כתיב כתוצאה מכתיבה‬‫פונטית‪.‬‬
‫שולטים בכתיבת אותיות‪ ,‬לעתים‬‫יחליפו בין ו'‪-‬ב'‪ ,‬ובין ת'‪-‬ט'‪.‬‬
‫מלים מנוקדות ‪.‬‬‫מלים מנוקדות חלקית‪.‬‬‫מלים לא מנוקדות‪ -‬נתמכות ע"י הקשר‬‫(תמונה‪ ,‬סימן)‪.‬‬
‫‪-‬מבעים ידועים שנלמדו‪.‬‬
‫זיהוי רוב אותיות ותנועות‬‫הבנת מבעים ידועים‪.‬‬‫הבנת רעיון מרכזי של מבע לא‬‫ידוע הנתמך ע"י הקשר (תמונה‪,‬‬
‫סימן)‪.‬‬
‫הבנת מלים ‪ /‬שאלות‬‫קוגניטיביות‪.‬‬
‫‪-‬מצבים לא מסובכים‪.‬‬
‫יכולים להתבלבל בזיהוי אותיות‬‫דומות ג'‪-‬ז'‪ ,‬ד' –ר'‪ ,‬ד'‪-‬צ'‪.‬‬
‫צריכים לחזור ולקרוא מה שמעבר‬‫למבעים ומלים‪.‬‬
‫‪-‬שגיאות התאמה‪.‬‬
‫כתיבה‬
‫קריאה‬
‫סביבה מיידית‪ -‬כיתה‪ ,‬משפחה‪.‬‬‫שיח הקשור להתנהגות בסביבה‬‫מיידית‪ -‬הכרות‪ ,‬חגים‪ ,‬אירועים‪.‬‬
‫מלים הקשורות לתחום תרבותי‬‫מוכר – פסח‪ ,‬ראש השנה‪.‬‬
‫‪INTERMEDIATE‬‬
‫דיבור‬
‫האזנה‬
‫תוכן ‪ /‬הקשר‬
‫סוג טקסט‬
‫משימות‬
‫דיוק ‪-‬איכות‬
‫סביבה מיידית‪ -‬בי"ס‪ ,‬משפחה‪,‬‬‫חברים‪ ,‬סדר יום‪.‬‬
‫שיחות פשוטות בעלות מבנה צפוי‬‫בהקשר מוכר‪.‬‬
‫רצף משפטים פשוטים ומחוברים‪ ,‬עדיין‬
‫ללא סיפור ממש‪.‬‬
‫שאלות ותשובות הקשורות לנושא‬‫מוכר‪.‬‬
‫שימוש במשפטים המביעים תכנים‬‫בזמן עבר‪.‬‬
‫‪-‬מצבים יומיומיים לא מסובכים‪.‬‬
‫שימוש מוטעה בהא הידיעה‪ ,‬אי דיוק‬‫בצורת הפועל‪ ,‬שימוש שגוי במבנה‬
‫סמיכות‪ ,‬חוסר התאמה בסדר מלים‬
‫במשפט‪ ,‬שימוש במלות שאלה‬
‫כבמלות קישור‪.‬‬
‫‪-‬מובנים למאזין אוהד‪.‬‬
‫סביבה מיידית‪.‬‬‫סביבה חוץ‪-‬מיידית מוכרת (כבר‬‫נחשפו אליה בעבר‪-‬ספורט‪,‬‬
‫תחביבים)‪.‬‬
‫הבנת רעיון מרכזי ומספר פרטים מתוך‬‫טקסט הבנוי כשיחה אינטראקטיבית‪.‬‬
‫רעיון מרכזי מטקסט שהקשרו אינו מוכר‪.‬‬‫‪-‬הבנת משפטים קצרים ומורכבים‪.‬‬
‫שאלות צפויות‪.‬‬‫סוג שיח צפוי (נתון הקשר כגון‬‫טלפון‪ ,‬ראיון קצר‪.‬‬
‫‪-‬מצבים לא מסובכים‪.‬‬
‫הבחנה בין‪:‬‬‫זכר‪-‬נקבה‬‫רבים –יחיד‬‫זמנים‬‫שגיאות התאמה‪.‬‬‫‪-‬מובנים למאזין אוהד‪.‬‬
‫מלים ומבעים מתוך הסביבה‬‫המיידית‪.‬‬
‫רשימות מלים (קניות‪ ,‬מערכת לימודים‪,‬‬‫סדר יום)‪.‬‬
‫שאלת שאלות‪.‬‬‫אוסף משפטים קצרים ומחוברים‪.‬‬‫‪--‬פתקים‬
‫תקשור ע"י מסרים קצרים‪.‬‬‫שאלת שאלות הקשורות לסביבה‬‫המיידית‪.‬‬
‫דיווח קצר‪.‬‬‫‪-‬הבעת רצון ‪ /‬רגשות‪.‬‬‫תיאורים פשוטים‪.‬‬‫‪--‬מצבים לא מסובכים‪.‬‬
‫כתיבה בשפה 'מדוברת'‪.‬‬‫זמן הווה‪.‬‬‫פעלים שכיחים בעבר‪.‬‬‫העברת מידע בדרך עקיפה כשנוצר‬‫חסך במלים‪.‬‬
‫‪-‬חוסר התאמה‪.‬‬
‫סביבה מיידית‪ -‬אנשים‪ ,‬מקומות‪,‬‬‫טיולים‪ ,‬סרטים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פרסומות פשוטות‪.‬‬‫תיאורים קצרים בנושאים ידועים‪.‬‬‫‪-‬מידע עובדתי על מקומות ‪.‬‬
‫הבנת רעיון מרכזי ומספר פרטים‬‫מתוך נושאים מוכרים‪.‬‬
‫הבנת רעיון מרכזי של מבעים לא‬‫ידועים‪.‬‬
‫‪-‬הבנת רעיון מרכזי בעזרת הקשר‬‫ברור‪.‬‬
‫‪-‬הבנת זמני פעלים שכיחים‪.‬‬‫‪--‬מצבים לא מסובכים‪.‬‬
‫מתבלבלים בהבנת מלים לא מנוקדות‬‫בעלות כתב דומה ומובן שונה (דוד‪-‬‬
‫דוד)‪.‬‬
‫חוסר התאמה‪.‬‬
‫כתיבה‬
‫קריאה‬
‫‪ADVANCED‬‬
‫דיבור‬
‫האזנה‬
‫תוכן ‪ /‬הקשר‬
‫סוג טקסט‬
‫משימות‬
‫דיוק ‪-‬איכות‬
‫מחוץ לסביבה המיידית – עבודה‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬סדרות טלויזיה‪ ,‬מצבים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫מספר קטעים מקושרים כגון‪:‬‬
‫מאמרים קצרים‬‫ספורים‬‫הרצאות‬‫‪-‬ראיונות‪ ,‬חדשות‪.‬‬
‫השתתפות אקטיבית בשיחה‪ ,‬להביע מספר‬‫רעיונות‪,‬‬
‫ליזום‪' -‬להחזיק' ולסיים משימות‬‫תקשורתיות‪.‬‬
‫לתאר‪ ,‬לספר‪ ,‬להשוות‪ ,‬להתלונן‪ ,‬לפתח‬‫נושא‪ ,‬להביע דיעה‪ ,‬להתנצל‪.‬‬
‫חיבור בין קטעים ומשפטים‬‫דיבור עקיף‪ ,‬שימוש בכל הזמנים‪,‬‬‫שליטה טובה במלות יחס‬
‫שכיחות‪.‬‬
‫שגיאות כתוצאה מתרגום משפת‪-‬‬‫אם‪ ,‬מובנים גם לדוברים ילידים‪.‬‬
‫מחוץ לסביבה המיידית – עבודה‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬סדרות טלויזיה‪ ,‬מצבים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫קטעים מקושרים כגון‪:‬‬‫דיאלוגים – דו"ח בנושא מוכר‪.‬‬‫ראיונות‬‫הרצאות קצרות‬‫‪-‬חדשות קצרות‬
‫הבנת רעיון מרכזי ופרטים רבים של קטעים‬‫מקושרים בנושאים ידועים‪.‬‬
‫הבנת רעיון מרכזי של קטע בנושא לא ידוע‬‫אך מקושר (וידאו‪ ,‬טלויזיה)‪.‬‬
‫‪-‬הבנת מלים ‪ /‬אמצעי קישור‪.‬‬
‫מתקשים להבין רב‪-‬שיח (יותר‬‫מאדם אחד)‬
‫ חוסר הבנה של מלים לא ידועות‬‫הנאמרות בקצב מהיר‪.‬‬
‫מחוץ לסביבה המיידית – עבודה‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬סדרות טלויזיה‪ ,‬מצבים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫‪-‬תיאורים‬‫סיפורים‬‫השוואות‬‫באורך של מספר קטעים‬‫‪-‬מכתבים‬‫‪--‬דיווחים‬
‫להשוות‪ ,‬לתאר‪ ,‬לספר‪ ,‬לדווח‪.‬‬‫לכתוב מכתבים בנושאים רשמיים וחברתיים‪.‬‬‫יכולת התחלתית בכתיבת ז'אנרים‪.‬‬‫‪-‬הבעת דיעות ורגשות‪ ,‬עדיין לא מנומקים‪.‬‬
‫שליטה טובה מאוד במבנה‬‫תחבירי ‪ ,‬בזמנים ופעלים שכיחים‪,‬‬
‫ובמספר רב של פעלים יוצאי דופן‪.‬‬
‫שימוש באמצעי חיבור וקישור‬
‫שכיחים‪ .‬כתיבה עקיפה‪.‬‬
‫עדיין שגיאות וחוסר שימוש‬
‫במילות יחס‪.‬‬
‫מחוץ לסביבה המיידית – עבודה‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬סדרות טלויזיה‪ ,‬מצבים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫קטעי אינפורמציה וטקסטים‬‫ספרותיים קצרים הכוללים‪ :‬תיאור‪,‬‬
‫סיפור‪ ,‬השוואה‪ ,‬פרסומות‪ ,‬כתבות‬
‫מרובות פרטים‪.‬‬
‫הבנת רעיון מרכזי ופרטים רבים של מספר‬‫קטעים מקושרים ומחוברים בנושאים ידועים‪.‬‬
‫ הבנת רעיון מרכזי ומספר פרטים מתוך‬‫קטעים מקושרים בנושאים לא ידועים‪.‬‬
‫יכולים ל'פספס' קטעים קטנים‬‫מתוך הטקסט‪.‬‬
‫שגיאות בהבנת פרטים הקשורים‬‫לעניינים 'תרבותיים'‪.‬‬
‫‪-‬שליטה במבנה ה'תנאי' – 'תנאי‬‫בטל' ו'תנאי קיים'‪.‬‬
‫כתיבה‬
‫קריאה‬
‫האתגר‪:‬‬
‫כיצד להעביר יכולת‬
‫תפקודית שנרכשת‬
‫במסגרת החומר הנלמד‬
‫במסגרת האקדמית‬
‫לתפקוד ב‪-‬‬
‫‪REAL LIFE‬‬
‫אחד האמצעים העיקריים לכך הוא שימוש בחומרי‬
‫הוראה אותנטיים‪.‬‬
‫ככל שנחשוף או נשתמש בחומרים אלה כך יגדל הסיכוי‬
‫של הלומדים להבין כיצד לתפקד בסביבה הטבעית‬
‫של השפה‬
‫סוגי חומרים‬
‫בהם משתמשים להוראה‪:‬‬
‫קטע אותנטי‬
‫קטע אותנטי מעובד‬
‫נכתב על ידי‬
‫דוברים ילידים‬
‫לדוברים ילידים‬
‫להעברת מסר‪.‬‬
‫משתמשים בו‬
‫לצורכי הוראה‪.‬‬
‫קטע אותנטי‬
‫עם שינויים קלים‪,‬‬
‫העונים על‬
‫צורכי ההוראה‪.‬‬
‫קטע חצי אותנטי‬
‫קטע דמוי אותנטי‪.‬‬
‫נכתב‬
‫לצורכי הוראה‪.‬‬
‫קטע לא אותנטי‬
‫קטע "מלאכותי"‪.‬‬
‫נכתב‬
‫לצרכי הוראה‪.‬‬
‫אתגר נוסף‪:‬‬
‫מאחר וגישת ה‪-‬‬
‫‪Proficiency‬‬
‫היא בעצם גישה שמנסה להוביל לומדים לקראת‬
‫יכולות בשפה הנלמדת‪ -‬יש לעצב את תוכנית‬
‫הלימודים בהתאם לצרכי הלומד‪.‬‬
‫לכן אנו מאמינים‬
‫שלפי גישה זו‪ ,‬כל מוסד חינוכי שבו נלמדת שפה‪ ,‬חייב‬
‫לפתח לעצמו את תוכנית הלימודים המתאימה לו‪.‬‬
‫כלומר – כל מוסד חינוכי חייב לפתח את חומרי הלימוד‬
‫המתאימים לו וללומדיו‪.‬‬
‫במסגרת הפרוייקט הנסיוני‬
‫מספר מוסדות המשתמשים בגישה‪ ,‬קיבלו גישה חופשית‬
‫לאתר גלים‪ ,‬ובמשך שנה‪ -‬בעזרת ייעוץ שניתן להם על ידי‬
‫פרופסור ורדית רינגוולד מאוניברסיטת ברנדיייס והגברת‬
‫שרונה גבעול מבית הספר היהודי קהילתי בבוסטון –‬
‫נעשה שימוש בקטעים אותנטיים שנלקחו מהאתר – לצורכי‬
‫הוראה‪.‬‬
‫הייעוץ כלל‪:‬‬
‫‪ ‬בחירת הטקסט על פי קריטריונים המעוגנים בגישה‪.‬‬
‫(רמת הלומדים‪ ,‬מטרות‪ ,‬גיל‪ ,‬טיב הנושא‪ ,‬השלב בו נמצאים‬
‫הלומדים בתהליך הרכישה וכדומה)‪.‬‬
‫‪ ‬עיבוד הטקסט (מבחינת אורכו‪ ,‬אוצר המילים‪ ,‬ותמיכה‬
‫בשפת האם)‪.‬‬
‫‪ ‬חיבור פעיליות לכל טקסט בהתאם למטרות והצרכים‬
‫הספציפיים של הלומדים והמוסדות‪.‬‬
‫האמצעים לעיבוד טקסט כוללים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫קיצור הטקסט באמצעות השמטה של מילים או משפטים‪ .‬השיקולים‬
‫בתהליך ההשמטות תלויים במטרה שלשמה נבחר הטקסט‪.‬‬
‫‪ .2‬החלפת מילים מסוימות במילים אלטרנטביות‪.‬‬
‫המילים החלופיות תלויות ברמת הלומד ובמטרה שלשמה נבחר הטקסט‪.‬‬
‫‪ .3‬הבהרת אוצר מילים באמצעות שימוש בשפת האם‪( .‬רצוי למקם את‬
‫התרגום בשולי הדף במקביל למילה)‪.‬‬
‫‪ .4‬תוספת של מספר משפטים בתחילת הקטע או בסופו כדי לחזק את‬
‫ההקשר שבו מוצג הקטע‪.‬‬
‫בשקפים הבאים‪:‬‬
‫ נדגים בפניכם כיצד נעשה שימוש בטקסטים מתוך האתר של "גלים"‬‫בכל הרמות‪.‬‬
‫ נסביר את השיקולים בבחירת הטקסט ובעיבודו‪.‬‬‫ נבהיר את השיקולים בבחירת הפעילויות לכל טקסט‪.‬‬‫בשל מגבלות המצגת נביא בפניכם מבחר מצומצם משלל הדוגמאות‬
‫שאספנו‪.‬‬
‫דוגמאות לטקסטים ופעילויות‬
‫ברמת הביניים‬
‫מאפייני טקסט ברמת הביניים‬
‫תכנים והקשרים‪:‬‬
‫בסביבה המיידית או חוץ מיידית הדומה לה‪.‬‬
‫סוג‬
‫הטקסט‪:‬‬
‫צירוף משפטים פשוטים ומורכבים‬
‫‪:‬תפקיד הטקסט‪:‬‬
‫לתאר‪ ,‬לספר‬
‫כיתה ג'‬
‫רמה‪:‬‬
‫‪NH -IL‬‬
‫היחידה 'סיפור הפסח ועבדות ילדים' נלמדה בסמוך לחג הפסח‬
‫נבחרו קטעים מתוך אתר גלים‪ ,‬אשר עובדו כדי לענות על הצרכים‬
‫הלשוניים של הלומדים‪.‬‬
‫העיבוד נעשה באמצעות השמטת מילים‪ -‬קיצור משפטים – השמטת‬
‫משפטים – ושיבוץ מילים "קלות" יחסית המתאימות ללומדים‪ ,‬וכן הוספת‬
‫ניקוד‪ -‬כדי לתמוך ביכולת של הלומדים להגות את המילים‪.‬‬
‫"כל ההתחלות קשות"‬
‫מתוך יחידת לימוד על התחלות – סלומון שכטר‪ -‬בוסטון‬
‫תחילת השנה בכיתה ח' (המורה רותי פלד)‪.‬‬
‫רמת הלומדים‪IM -‬‬
‫המטרה‪ :‬להביאם לרמת ‪ IM-A‬בסוף השנה‪.‬‬
‫מטרת הטקסט ‪ :‬חיזוק אוצר מילים הקשור ל"התחלות"‪:‬‬
‫לא נעשה עיבוד לטקסט‪.‬‬
‫קדם קריאה‬
‫כדי להכין את התלמידים לנושא‪:‬‬
‫‪ ‬יש לתת עבודה לפני הקריאה‪:‬‬
‫‪ ‬לחפש נתונים על עלייה לארץ (אולי באתר של משרד‬
‫הקליטה)‪,‬על הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מאילו ארצות‪.‬מגיעים עולים‬
‫‪ ‬מספר העולים מכל ארץ‪,‬‬
‫‪ ‬הסיבות לעלייה (סיבות ספציפיות לכל קבוצת עולים‪-‬‬
‫רוסיה‪ /‬ארגנטינה‪/‬ארצות הברית)‪.‬‬
‫התלמידים יכולים לקרוא על הנתונים באנגלית אבל מחובתם‬
‫לדווח על כך בכתב ובעל‪-‬פה בעברית!‬
‫הקטע‪:‬‬
‫"דווקא כשהחיים כבר כל כך שגרתיים נוחתים עלינו לפעמים‬
‫שינויים‪ .‬אחרי שכל כך התרגלנו לחיים שלנו – לפעמים צריך‬
‫להתחיל מחדש – עיר חדשה‪ ,‬כיתה חדשה‪ ,‬מורה חדשה‪,‬‬
‫חברים חדשים או אחים חדשים‪ .‬למרות שכולנו אוהבים‬
‫להתחדש בדברים חדשים‪ ,‬לפעמים חידושים אינם כל כך‬
‫קלים‪.‬‬
‫כן‪ ,‬לפעמים ההתחלות הן קשות‪.‬‬
‫לפניכם סיפורים של שני ילדים שפתאום היו צריכים להתחיל‬
‫מחדש‪"...‬‬
‫‪.‬‬
‫ליסה‪" :‬קשה לי מאוד להיות עולה חדשה‪ .‬ארץ חדשה‪ ,‬מנהגים‬
‫חדשים‪ .‬ויש גם געגועים למה שהיה‪ ,‬לבית‪ ,‬לחברות שלי ‪ ...‬לכן‪,‬‬
‫נוח לי להתחבר עם בנות שהן עולות כמוני‪ ,‬שעברו את מה‬
‫שאני עברתי‪ .‬הן מבינות אותי‪ .‬אפשר לדבר איתן בשפה שלי‪,‬‬
‫להיזכר בזיכרונות משותפים‪ .‬גם הבתים שלנו דומים‪ ,‬אותו‬
‫הסגנון‪ ,‬אותה האווירה‪ .‬נראה לי שהבנות הצבריות לא מעונינות‬
‫בחברות עולות חדשות‪ .‬הן לא עושות שום מאמץ להתקרב‪ ,‬וגם‬
‫כשאני מתאמצת‪ ,‬הן לא ידידותיות במיוחד"‪.‬‬
‫אלכס‪" :‬עליתי מרוסיה רק לפני שנה‪ ,‬ואני בכלל לא חושב שאני‬
‫עולה חדש‪ .‬אפילו לא עולה‪ .‬אני פשוט אלכס‪ .‬בהתחלה היה לי‬
‫קשה‪ ,‬אבל החלטתי שאני אהיה בדיוק כמו צבר‪ .‬התאמצתי‬
‫ללמוד עברית‪ ,‬והיום אני לא מדבר רוסית‪ ,‬גם עם ההורים שלי‪.‬‬
‫מההתחלה ניסיתי להתחבר עם הצברים‪ .‬בהתחלה הם חשבו‬
‫שזה מוזר‪ ,‬אבל כשהכירו אותי‪ ,‬ראו שאני בדיוק כמוהם‪ ,‬והיום‬
‫יש לי המון חברים‪ ,‬ואף אחד לא שואל מאיזה ארץ אני‪ ,‬כי זה‬
‫לא מעניין"‪.‬‬
‫פעילויות‪:‬‬
‫מאחר שהקטעים הם קטעים "מדוברים" – הפעילות התרכזה‬
‫סביב מיומנות הדיבור‪.‬‬
‫המטרה‪ :‬להביא את הלומדים לידי היכולת להפיק את הטקסט‬
‫באופן עצמאי ( מתוך הזכרון) תוך שימוש באוצר מילים‬
‫המרכזי מן הקטעים‪.‬‬
‫כגון‪ :‬להתחדש‪ ,‬חידושים‪ ,‬להתקבל‪ ,‬געגועים‪ ,‬ידידותיים‪,‬‬
‫להתאמץ וכ'ו‪.‬‬
‫וכן ‪ -‬להשתמש במבעים שקשורים לנושא כגון‪":‬לעשות מאמץ"‬
‫"מבינים אותי" "בדיוק כמוהם" "להתחבר עם צברים"‪.‬‬
‫תהליך העבודה‪:‬‬
‫‪ ‬התלמידים נתבקשו לקרוא את הקטעים בזוגות ולנסות‬
‫להבין ביחד את תוכנם‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר מכן הם קיבלו דף עבודה ועליו הגדרות בעברית‪.‬‬
‫הם היו צריכים לזהות מתוך הקטעים את המילה שהתאימה‬
‫לכל הגדרה‪:‬‬
‫(יש אפשרות לתת את הגדרות באנגלית ועליהם לזהות את‬
‫המילה בעברית)‪.‬‬
‫הקניית המילים‪:‬‬
‫מצאו את המילה המתאימה להגדרה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫לא היה ידוע בעבר‪._____:‬‬
‫להמצא במערכת של יחסים חבריים________‪.‬‬
‫לרצות להיות עם מישהו שחסר זה להרגיש_____‬
‫להרגיש חלק מן הקבוצה ________‬
‫להפעיל הרבה אנרגיות כדי להצליח______‪.‬‬
‫* יש אפשרות לתת את בנק אוצר המילים בסוף‬
‫( ידידותיים‪ ,‬חידוש‪,‬להתקבל‪,‬להתאמץ‪ ,‬געגועים)‬
‫תרגול הקטעים‪:‬‬
‫התלמידים מקריאים את הקטעים באופנים שונים‪ ,‬למשל‬
‫בשימוש באינטונציות שונות‪ :‬עצב‪ ,‬התרגשות או כעס‪.‬‬
‫לאחר מכן מנסים לומר אותם‪ -‬מבלי להסתכל בטקסט‬
‫בהקשרים שונים‪ :‬לחברים‪ ,‬למורים‪ ,‬להורים‪.‬‬
‫או בסיטואציות שונות כגון ‪ :‬דיאלוג בטלפון‪ ,‬בראיון טלוויזיוני‪ ,‬או‬
‫כשיחה בין שתי הדמויות המדברות‪.‬‬
‫לחיזוק המבעים‬
‫תרגילי אימפרוביזיה‪:‬‬
‫בקטעים שנלמדו היו מספר מבעים חשובים היכולים לשמש את הלומדים לא רק בהקשר של‬
‫הקטעים שנבחרו – אלא גם בהקשרים נוספים‪.‬‬
‫כדי לעזור להם להטמיע את המבעים התלמידים נתבקשו לעשות תרגילי אימפרוביזציה סביב‬
‫המבעים המרכזיים שנבחרו מהקטעים‪.‬‬
‫התירגול נעשה באופן הבא‪:‬‬
‫המבעים הבאים נכתבו על הלוח‪" :‬לעשות מאמץ" "מבינים אותי" "בדיוק כמוהם"‬
‫"להתחבר עם צברים"‪.‬‬
‫כל זוג בחר מבע אחד וניתנו לו שתי דקות להחליט כיצד הם יעשו בו שימוש‬
‫בהקשר מצבי חדש‪ .‬עליהם היה להחליט‪ :‬מהו המצב החדש‪ ,‬מי הם הדוברים‬
‫ולהציג אותו בפני הכיתה‪.‬‬
‫הצורך להעביר את המבע הלשוני שנלמד מהטקסט להקשר אחר באופן דיבורי‬
‫ויצירתי עזר לקדם את ההפנמה של המבע‬
‫הרחבת הנושא וחיזוקו‪:‬‬
‫נושא ההתחלות תורגל וחוזק באמצעות קטע נוסף שנלקח‬
‫מאתר גלים‪.‬‬
‫הקטע הבא ניתן כעבודה עצמית לתלמידים כדי שיתרגלו אותו‬
‫מחוץ למסגרת הכיתתית‪ .‬הפעם הם תירגלו זאת באמצעות‬
‫מיומנות הדיבור‪.‬‬
‫בגלל קרבת הקטע לקטעים שתורגלו בכיתה לא נעשה בו עיבוד‬
‫ולכן הוא הוגש לתלמידים כפי שהופיע באתר‪ ,‬כולל השאלות‬
‫שבסופו‪.‬‬
‫על השאלות נתבקשו התלמידים לענות בכתב‪.‬‬
‫משפחה חדשה‬
‫"מגיע לי מזל טוב‪ ...‬אבל אני לא כל כך שמח‪ .‬ממש לא נעים לי להרגיש ככה ואני לא‬
‫מעיז להגיד לאף אחד – אבל אני לא בטוח שמה שקרה באמת הוא טוב‪ .‬שמי‬
‫ליאור ואני בן ‪ 12‬יש לי אחות צעירה בת ‪ 10‬ופתאום‪ ,‬אחרי כל כל הרבה שנים‬
‫נולד לי אח קטן‪ .‬אח חדש! כולם אומרים לי שאני צריך להיות שמח בגלל שסוף כל‬
‫סוף יש עוד אח במשפחה‪ .‬ההורים שלי כמובן מאושרים ומסתובבים סביב התינוק‬
‫כל שעות היום‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬בסדר – אז יש אח חדש‪ ...‬הוא קטן מאוד‪ ,‬זקוק לעזרה בכל דבר בחיים‪ .‬נכון‪ ,‬אני‬
‫יודע להתלבש‪ ,‬להתרחץ‪ ,‬ולאכול בעצמי ואני גם יודע להעסיק את עצמי רוב הזמן‬
‫– אבל הם לא מבינים שגם אני זקוק להורים‪ .‬גם אם אני לא חדש – אני עדיין חלק‬
‫מהמשפחה‪ .‬לפעמים נדמה שחוץ מאח חדש יש כאן משפחה חדשה‪ ,‬ובמשפחה‬
‫החדשה הזאת שלי לא ברור לי שהם זוכרים שיש גם אח בכור‪"...‬‬
‫קשה לא?! מה אתם מייעצים לליאור?‬
‫האם גם אתם חוויתם התחלה קשה? כיצד התגברתם?‬
‫הערכה‬
‫הקטע הבא שנלקח מהאתר‪ ,‬שימש למטרות בחינה שבה‬
‫נבדקה היכולת התפקודית במיומנות האזנה‪.‬‬
‫למרות קרבת הקטע הבא לקטעים שנלמדו וחוזקו במסגרת‬
‫תהליך הלמידה‪ ,‬ניתנה לתלמידים האפשרות להקשיב‬
‫לקטע פעמיים‪ ,‬כדי שאכן יצליחו הן להבין את הרעיון‬
‫המרכזי והן מספר פרטים התומכים בו‪.‬‬
‫המורה מקריא את הקטע בפני התלמידים באופן אותנטי‪ -‬כאילו‬
‫היא מדברת לקהל של דוברים ילידים‪.‬‬
‫מדינה חדשה‬
‫איזאבל מספרת‪:‬‬
‫"זהו‪ ,‬אני לא הולכת שוב לכיתה הזאת! נמאס לי מהכל! בבית בארגנטינה היה לי הכל‪ .‬בית יפה‪,‬‬
‫חדר משלי עם המשחקים והספרים שלי‪ .‬יכולתי להרים את שפופרת הטלפון להתקשר‬
‫לחברות שלי ולהזמין אותן בספרדית‪ ,‬לשמוע שירים בספרדית ולקשקש בספרדית‪ .‬היה לי‬
‫שם יפה בספרדית – איזבל וכאן החליטו שצריך לקרוא לי יעל‪ .‬כאן אני לא מבינה כלום! הכל‬
‫בעברית‪ ...‬אפילו שאני פותחת את הטלוויזיה התוכניות הן בעברית‪ .‬אתאר לכם יום אחד‬
‫לדוגמא – שבוע וחצי אחרי שנחתנו בארץ ההורים שלי החליטו שהגיע הזמן שאתחיל‬
‫ללמוד‪ .‬הלכנו לבית הספר החדש וביחד הלכנו אבא‪ ,‬אמא ואני למשרד של המנהלת‪.‬‬
‫המנהלת התחילה לדבר‪ ,‬במילים לא מובנות‪ ,‬כמובן‪ ...‬אחרי זה היא אמרה לי "בואי" (את‬
‫זה דווקא הבנתי‪ )...‬והיא לקחה אותי לכיתה ה'‪ .‬פתחנו את הדלת – כולם הסתכלו עלי!‬
‫פתאום השיעור הפסיק וכולם התרכזו רק בי‪ .‬לאחר מכן כולם התחילו לדבר‪ ,‬כולם ביחד (!)‬
‫בעברית מהירה מהירה שלא הבנתי‪ .‬כשניסיתי לומר כמה מילים ראיתי בעיניים שלהם‬
‫שהם צוחקים על המבטא שלי‪ .‬אחר כך ההורים שלי והמנהלת השאירו אותי שם‪ ,‬בכיתה ה'‪,‬‬
‫לגמרי לבדי‪ .‬מעולם לא חשתי כל כך בודדה‪ ...‬אני יודעת שאני נשמעת מפונקת‪ .‬אני גם‬
‫יודעת שכבר לא כל כך טוב בארגנטינה בתקופה האחרונה‪ ,‬אבל אני מרגישה כמו תינוקת‬
‫חסרת אונים כאן‪ .‬מה שהכי קשה זה להתחיל הכל מהתחלה‪ .‬שם החיים שלי היו מסודרים‪.‬‬
‫הכרתי את הכל‪ ,‬ידעתי איך לנהוג‪ .‬כאן אני לא מבינה‪ ,‬לא את השפה‪ ,‬לא את הדרך שבה‬
‫נוהגים הצעירים‪ ,‬לא מכירה את האוכל ולא מתרגלת לדירה הקטנה שקבלנו כאן ממשרד‬
‫הקליטה‪ .‬אני צריכה להתחיל שוב מחדש – חברים חדשים‪ ,‬לימודים חדשים‪ ,‬מנהגים‬
‫חדשים‪ ...‬חיים חדשים!"‬
‫תהליך האזנה‪:‬‬
‫האזנה ראשונה‪:‬‬
‫התלמידים מתבקשים לענות על שאלה שתחייב אותם להאזין‬
‫לכל הקטע במלואו‪.‬‬
‫את השאלה קוראים התלמידים לפני ההאזנה‪ .‬יש אפשרות‬
‫להגיש אותה בשפת האם או בשפה הנלמדת בתנאי שלא‬
‫יהיו לתלמידים בעיות ועיכובים בהבנתה‪ .‬כמו כן יש להפריד‬
‫בין הגשת המשימות בהאזנה ראשונה להאזנה שנייה‪ ,‬כדי‬
‫שהתשובות לא יסגירו את התוכן של הקטע‪.‬‬
‫האזנה ראשונה‬
:‫הקשיבו לקטע וענו‬
?‫ הקושי הכי גדול שלה כעולה חדשה‬,‫ לדעת הדוברת‬,‫מה‬
What does the main character identify as the main
challenge for her as a newcomer to Israel?
‫האזנה שנייה‬
According to the passage, What are the things that she needs to overcome as a
newcomer?
( please circle all possible answers)
School
New language
Accent
Housing
New family
Food
Friends
Money
Uniform
New name
‫תרגיל משולב (האזנה וכתיבה)‬
‫להאזין למשפטים הבאים ולמצוא להם הוכחות מהטקסט המושמע‪:‬‬
‫‪ .1‬איזבל מבינה את הצעד שעשו הוריה‪.‬‬
‫______________________________________‬
‫‪ .2‬היא מקבלת בהבנה את המצב החדש שלה‪.‬‬
‫_____________________________________‬
‫‪ .3‬היא מרגישה שאין לה ברירה והיא חייבת להסתגל (להתרגל) למצב החדש‪.‬‬
‫____________________________________________‬
‫‪ .4‬אין ספק שהיא תשתלב בחיים בארץ‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫לסיכום‬
‫בכדי לסכם את הנושא בכתב‪ ,‬וכן לתת לתלמידים הזדמנות‬
‫להוכיח את היכולת שלהם בכתיבה בנושא‪ ,‬הם התבקשו‬
‫לענות על המצב הבא‪:‬‬
‫אתם ליסה ואלכס‪ .‬שמעתם על יעל והחלטתם לכתוב לה מכתב‬
‫ולספר לה על הנסיון שלכם כעולים וכן לתת לה עצות כיצד‬
‫להתגבר על הקשיים‪:‬‬
‫כתבו לפחות ‪ 15‬משפטים‪ .‬השתמשו ב‪ 10-‬מילים חדשות ו‪5-‬‬
‫ביטויים שהופיעו בקטעים שלמדנו‪.‬‬
‫דוגמאות לטקסטים ופעילויות‬
‫ברמת המתקדמים‬
‫מאפייני טקסט ברמת המתקדמים‬
‫תכנים והקשרים‪:‬‬
‫מחוץ לסביבה המיידית‪.‬‬
‫סוג‬
‫הטקסט‪:‬‬
‫קטע או מספר קטעים מחוברים‬
‫תפקיד הטקסט‪:‬‬
‫לתאר‪ ,‬לספר ולהשוות‬
‫הנושא‪ :‬יום הזכרון ליצחק רבין‪.‬‬
‫בבית הספר ‪ JCDS‬בבוסטון מלמדים כל שנה את מורשת יצחק‬
‫רבין ונסיבות הרצחו‪.‬‬
‫ברמת המתקדמים הוכנה פעילות המקשרת את אירועי הרצח‬
‫לנושא של רצח פוליטי‪.‬‬
‫נושא זה נבחר ופותח בהשראה של החומרים אשר פותחו‬
‫והוצגו במסגרת אתר גלים סמוך ליום השנה להרצחו של‬
‫רבין‪.‬‬
‫מטרת היחידה‪:‬‬
‫דיבור‪/‬כתיבה‪:‬‬
‫בסוף היחידה רוב הלומדים יהיו מסוגלים‪:‬‬
‫ להגדיר בכתב ובעל‪ -‬פה מהו רצח פוליטי‪.‬‬‫ לספר על נסיבות הרצחם של יצחק רבין ושל אישים אחרים‬‫בהיסטוריה‪ ,‬ולהשוות ביניהם‪.‬‬
‫לתאר את תוכנם של מספר שירים הקשורים לרצח והמבטאים‬‫את הרגשות כלפי הנושא‪.‬‬
‫מטרות היחידה‬
‫האזנה וקריאה‬
‫רוב התלמידים יהיו מסוגלים להבין את הרעיונות‬
‫המרכזייים ופרטים רבים מתוך קטע קריאה אותנטי‬
‫(שיר או קטע מהעיתון)‪ ,‬המספידים אישיות פוליטית‬
‫והמוחים נגד תופעת הרצח הפוליטי‪.‬‬
‫תהליך העבודה‪:‬‬
‫חלק א‪:‬‬
‫הכיתה חולקה לקבוצות לימוד‪.‬‬
‫על כל קבוצה הוטל לבחור אחד מן הדמויות ההסטוריות הבאות‪:‬‬
‫ גדליהו בן אחיקם‬‫ אברהם לינקולן‬‫ יצחק רבין‬‫ולאסוף עליה את הפרטים הביוגרפיים הבאים‪:‬‬
‫מתי נולד‪ ,‬איפה‪ ,‬מה היה‪ ,‬מה עשה‪ ,‬במה התפרסם‪ ,‬מה קרה‬
‫לאחר הרצח‪.‬‬
‫חלק ב‪ :‬הכנת מצגת לצורכי הוראה על ידי תלמידים‬
‫‪.‬‬
‫כל קבוצה התבקשה לערוך מצגת‪ ,‬שבה נכללו כל הפרטים‬
‫שנאספו על האישיות ההסטורית‪.‬‬
‫בעת הצגת הממצאים הקבוצות האחרות נתבקשו להקשיב‬
‫ולהשלים דף האזנה אשר ניתן להם מראש וכלל את הפרטים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫מתי נולד‪ ,‬איפה‪ ,‬מה היה‪ ,‬מה עשה‪ ,‬במה התפרסם‪ ,‬מה קרה‬
‫לאחר הרצח‪.‬‬
‫לכל מצגת ניתן זמן מוגדר מראש‪ :‬בין ‪-10‬ל ‪ 15‬דקות‪.‬‬
‫לתלמידים המקשיבים התאפשר לשאול שאלות הבהרה תוך כדי‬
‫האזנה למצגת של חבריהם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלק ג'‪:‬‬
‫עבודה כתתית בקבוצות‬
‫לאחר המצגות היה בידי כל קבוצה מידע על כל אחד מהאישים‪,‬‬
‫והם התבקשו להשתמש במידע הזה כדי‪:‬‬
‫להשוות –‬
‫מה דומה ומה שונה אצל שלושת האישים‪.‬‬
‫לנסח‪:‬‬
‫מה זה רצח פוליטי – לנסות להגיע להגדרה אישית‬
‫ואחר כך להשוות להגדרה במילון‪.‬‬
‫כל הסוגיות הנ"ל נדונו בהמשך במסגרת כתתית‪.‬‬
‫חלק ד‪:‬‬
‫האזנה‬
‫בחלק זה הושמעו לתלמידים שירים אשר הפכו למזוהים עם רצח‬
‫רבין‪ .‬בעת ההאזנה לשירים הם נתבקשו לשים לב לרעיון‬
‫המרכזי בשיר‪ ,‬וכן לסכם את תוכנו בכתב‪.‬‬
‫השירים‪" :‬לבכות לך"‬
‫"שיר השלום"‬
‫כמו כן‪ ,‬מאחר והשיר "הו קפטן"‪ ,‬שמקורו באנגלית‪ ,‬תורגם על ידי‬
‫נעמי שמר לכבוד יום השנה הראשון לזכרו של יצחק רבין‪,‬‬
‫נוצלה ההזדמנות לתת לתלמידים תרגיל תרגום‪.‬‬
‫הם נתבקשו להאזין לשיר באנגלית ולנסות לתרגם מספר שורות‬
‫מהשיר בעצמם‪ ,‬ואחר כך להשוות את התרגום שלהם לתרגום‬
‫של נעמי שמר‪.‬‬
‫תרגום‬
‫ השיר 'הו קפטן' ‪ /‬ויטמן‪ :‬לנסות לתרגם מספר שורות (לא‬‫סימולטני)‬
‫ לקרוא את התרגום של נעמי שמר לכבוד יום השנה הראשון‬‫לרצח רבין‪.‬‬
‫ לשמוע את הביצוע של השיר כפי שהולחן ע"י נעמי שמר‪.‬‬‫חלק ג'‬
‫מרכזים‪:‬‬
‫‪’ .1‬לבכות לך‘‬
‫ההסטוריה של השיר‪ ,‬ומשמעות הפיכתו לסמל (ליל הרצח)‬
‫‪' .2‬שיר השלום'‬
‫‪ -‬הסטוריה ומשמעות הפיכתו לסמל (ליל הרצח)‬
‫לסיכום היחידה‪:‬‬
‫כדי להמחיש את החותם העמוק שרצח רבין השאיר על החברה‬
‫הישראלית‪ ,‬הובאו בפני התלמידים המקורות האותנטיים‬
‫הבאים‪ ,‬בהם יכלו לקרוא על ישראל אחרי הרצח‪:‬‬
‫‪ ‬תאור של "נוער הנרות"‬
‫‪ ‬תגובות של אנשים מהשורה על תחושותיהם ומחשבותיהם‪.‬‬
‫‪ ‬אוסף קטעי ראיונות עם אנשי ציבור על הנושא‪.‬‬
‫שימוש בחומרים הקשורים לחגי ישראל‪:‬‬
‫האתר סיפק למורים מקורות להוראת העברית בנושאים‬
‫הקשורים למורשת היהודית כגון‪:‬‬
‫‪ ‬חגים יהודיים‪.‬‬
‫‪ ‬פרשת השבוע‪.‬‬
‫‪ ‬חגים ישראליים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬חג פסח‬
‫הנושא‪ :‬עבדות וחרות‬
‫כיתה ג'‪ ,‬סלומון שכטר‪ -‬ניוטון (דבורה ונורית)‬
‫נבחרו הקטעים מתוך אתר גלים אשר עובדו לענות על הצרכים‬
‫הלשוניים של הלומדים‪.‬‬
‫העיבוד נעשה באמצעות השמטת מילים‪ -‬קיצור משפטים –‬
‫השמטת משפטים – ושיבוץ מילים "קלות" יחסית המתאימות‬
‫ללומדים וכן הוספת ניקוד‪ -‬כדי לתמוך ביכולת של הלומדים‬
‫להגות את המילים‪.‬‬
‫קדם קריאה‬
‫התלמידים נתבקשו לסמן אילו מן האפשרויות הבאות יכולות‬
‫להחשב כ"עבודה" ואילו יכולות להחשב כ"עבדות"‪:.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לשמור על האח הקטן ולא לקבל כסף ‪ -‬עבודה‪/‬עבדות‬
‫לעבוד מהבוקר עד הערב ללא הפסקה ‪ -‬עבודה‪/‬עבדות‬
‫לערוך את השולחן כל ערב ‪ -‬עבודה‪/‬עבדות‬
‫לעבוד כל היום ולא לקבל אוכל ‪ -‬עבודה‪/‬עבדות‬
‫לחלק עיתונים מוקדם בבוקר ולקבל מעט כסף ‪-‬עבודה‪/‬עבדות‬
‫לעזור באיסוף העלים בתקופת השלכת‪ -.‬עבודה‪/‬עבדות‬
‫קריאה ראשונה‪:‬‬
‫קראו את הקטע הבא וענו ‪:‬‬
‫המחבר של הקטע אומר שיש הרבה עבדות ילדים בעולם‬
‫נכון ‪/‬לא נכון‬
‫קטע מעובד בנושא עבדות ילדים‬
‫קטע א‪:‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫ילים רבים עובדים בעבודות שונות‪ .‬יש ילדים שעובדים כשומרי‬
‫טף (בייבי סיטר) ויש שעובדים במסעדות כדי לקבל כסף‪.‬‬
‫יש ילדים רבים עוזרים בעבודות בבית כמו‪ :‬רוחצים כלים‪,‬‬
‫זורקים את האשפה או מסדרים את החדר‪ .‬אבל זאת לא‬
‫עבדות‪ .‬הסיבה לעבדות ילדים היא שההורים של הילדים‬
‫עניים מאוד‪ .‬ההורים רוצים שהילדים יעזרו להם לקבל כסף‬
‫בשביל אוכל ובגדים‪ .‬הילדים צריכים לתת את הכסף שהם‬
‫מקבלים למשפחה שלהם‪.‬‬
‫מהי עבדות ילדים ובמה היא שונה מעבדות רגילה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ילדים צעירים בני ‪ 4-15‬עובדים במקום ללכת לגן או‬
‫לבית הספר‪.‬‬
‫הילדים עובדים יום עבודה ארוך‪ -‬שמונה שעות ביום‬
‫אולי יותר‪.‬‬
‫הילדים מקבלים מעט מאוד כסף‪.‬‬
‫ההורים או אנשים אחרים מכריחים את הילדים‬
‫לעבוד‪.‬‬
‫כשמדברים על עבדות ילדים‪ ,‬חושבים על עבודה קשה‬
‫מאוד‪ .‬בגלל שהילד או הילדה עובדים‪ ,‬הם לא יכולים‬
‫ללכת לבית הספר‪ .‬אין להם זמן לשחק או לעשות‬
‫שיעורי בית‪ .‬לפעמים אין להם מספיק זמן לישון‪,‬‬
‫ולפעמים הם לא מקבלים מספיק אוכל והם רעבים‪.‬‬
‫גם כשהם חולים הם צריכים לעבוד‪ .‬גם אם הילדים‬
‫עובדים קשה מאוד‪ ,‬הם מקבלים מעט כסף‪.‬‬
‫הרבה פעמים אנחנו קונים דברים שעשו ילדים‪ -‬עבדים‬
‫בלי שאנחנו יודעים‪.‬‬
‫בעולם יש היום כ‪ 250 -‬מיליון ילדים עבדים‪.‬‬
‫קריאה שנייה‪:‬‬
‫קראו את הקטע שנית והשלימו‪:‬‬
‫‪ ‬הורים שולחים את הילדים שלה להיות עבדים כי________‬
‫‪ ‬ילדים עבדים לא יכולים ________________________‬
‫‪ ‬ילדים עבדים צריכים__________________________‬
‫‪ ‬הרבה אנשים בעולם לא יודעים ש_________________‬
‫קטע המשך‪:‬‬
‫מטרת הקטע הבא היא לעורר את הילדים לשיחה בנושא‪,‬‬
‫באמצעות התייחסות לקטע המספר את סיפורו של איקבאל‪,‬‬
‫ילד –עבד‪ ,‬שניסה לשנות את גורלו‪.‬‬
‫הילדים קראו את הקטע בזוגות בקול רם מספר פעמים‪.‬‬
‫הסיפור של איקבאל‪:‬‬
‫איקבאל מאסי נולד בפקיסטן‪ .‬כאשר הוא היה בן ארבע‪ ,‬מכרו‬
‫אותו הוריו לבעל מפעל (‪ (factory‬לשטיחים‪ ,‬בשביל פחות מ‪-‬‬
‫‪ 70‬שקל‪.‬‬
‫במשך שש שנים‪ ,‬עד גיל עשר‪ ,‬עבד איקבאל במפעל‪ .‬כל יום‬
‫הוא ישב ליד נול (‪(loom‬יותר מ‪ 12 -‬שעות‪ :‬מ‪ 4 -‬בבוקר עד‬
‫הערב‪ .‬כל שעות העבודה הארוכות‪ ,‬איקבאל היה קשור אל‬
‫הנול‪ .‬הוא לא יכול היה לקום‪ ,‬או לעשות הפסקה‪ .‬הוא היה‬
‫צריך לעבוד כל הזמן‪.‬‬
‫אחרי ‪ 6‬שנים‪ ,‬איקבאל ברח מהמפעל‪ .‬הוא סיפר לעיתונאים‬
‫ולהרבה אנשים עליו ועל חבריו‪ .‬בזכות איקבאל סגרו‬
‫בפקיסטן הרבה מפעלים לשטיחים‪.‬‬
‫אחרי הקריאה נתבקשו התלמידים לענות‬
‫בכתב על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איפה איקבאל נולד?‬
‫מה קרה לאיקבאל כשהיה בן ארבע?‬
‫איפה איקבאל עבד?‬
‫מה היתה העבודה של איקבאל?‬
‫מה איקבאל לא יכול היה לעשות כאשר הוא עבד?‬
‫בן כמה היה איקבאל כשברח מן המפעל?‬
‫מצב‬
‫הפעילות הבאה נועדה לעורר את התלמידים לתרגל‬
‫את מיומנות הדיבור‪ ,‬ולכן הם התבקשו להגיב‬
‫למצב הבא‪:‬‬
‫"הילד איקבאל מגיע לבית הספר למסיבת עיתונאים‪.‬‬
‫עליכם לשאול אותו שאלות על הנסיון שלו‪".‬‬
‫דוגמא לשאלות שהתלמידים שאלו את איקבאל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איך אתה מרגיש כאשר אתה בורח?‬
‫איך ברחת מהמפעל?‬
‫איך אתה הולך לשירותים?‬
‫איזה אוכל אתה אוכל במפעל?‬
‫מה קרה להורים שלך אחרי שברחת?‬
‫ראש המפעל – איש רע?‬
‫איך אתה מרגיש לספר את הסיפור שלך?‬
‫שאלות‪ -‬המשך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כמה חברים היו לך במפעל?‬
‫איך היו החיים שלך אחרי שברחת?‬
‫אתה היית קשור במפעל?‬
‫החברים שלך ישבו על ידך?‬
‫מה היו הצבעים של השטיחים שעשית?‬
‫למה ההורים שלך מכרו אותך?‬
‫כמה פעמים אתה ניסית לברוח?‬
From The Hebrew Language Coordinator.
The "Epstein" school of Atlanta
. (Liat Kadosh):
This school year we used the Galim site as an inspiration resource
for the teachers such as:





short movies about the holidays:
‫ יום ירושלים‬-‫ראש השנה – פסח‬
we used these short movies as an introduction to the topic we
taught
resources for short texts as when the students learned about
animals:
‫חיים‬-‫הדילמות להצלת בעלי‬
‫צער בעלי חיים‬
to get information about the life of teenagers in Israel.
Prashat Hashvua.
activities about Jerusalem and Tel-Aviv.
The Galim site is very important to us especially since we work
by the Proficiency Method and develop Hebrew learning
materials, to match our student's needs and interest.