Transcript אשליות זיכרון

‫תעתועי תפיסה‬
‫ואשליות זיכרון‬
‫אלישבע בן‪-‬ארצי‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫המקרה של ג'ו מקדיף (הגרפיקאי)‬
‫רשימות מילים לניסוי הזיכרון‬
‫‪ )1‬חמוץ‪ ,‬סוכריה‪ ,‬סוכר‪ ,‬מר‪ ,‬טעים‪ ,‬טעם‪ ,‬שן‪ ,‬טוב‪,‬‬
‫דבש‪ ,‬שוקו‪ ,‬עוגה‪ ,‬עוגיה‬
‫‪ )2‬מיטה‪ ,‬מנוחה‪ ,‬ערנות‪ ,‬עייפות‪ ,‬חלום‪ ,‬ער‪ ,‬נחירה‪,‬‬
‫שמיכה‪ ,‬שקט‪ ,‬שלווה‪ ,‬מזרן‪ ,‬פיג'מה‪ ,‬לילה‪ ,‬נמנום‪,‬‬
‫כרית‬
‫‪ )3‬מים‪ ,‬זרם‪ ,‬אגם‪ ,‬ירדן‪ ,‬סירה‪ ,‬שחיה‪ ,‬גדה‪ ,‬נחל‪ ,‬ואדי‪,‬‬
‫רפטינג‪ ,‬גיא‪ ,‬ים‪ ,‬גשר‬
‫מהו הזיכרון?‬
‫‪ ‬ידע לגבי אירועים אישיים שהתרחשו‪ :‬מה קרה‬
‫בארוחת החג האחרונה‪...‬‬
‫‪ ‬ידע לגבי אירועים ציבוריים‪ :‬מה כלל‬
‫טקס ההשבעה של הנשיא אובמה‪...‬‬
‫‪ ‬ידע סמנטי – שאינו קשור לאירוע‪ :‬מהי‬
‫בירת צרפת‪...‬‬
‫‪ ‬ידע ביחס למיומנויות‪ :‬כיצד רוכבים על אופניים‪...‬‬
‫‪ ‬ועוד ועוד‪...‬‬
‫‪4‬‬
‫הזיכרון הוא למעשה כל הידע שלנו‬
‫‪5‬‬
‫פעולות יומיומיות טיפוסיות המחייבות זיכרון‪...‬‬
‫קימה‪ :‬מהו היום בשבוע‪ ,‬מהן המטלות לאותו היום‪,‬‬
‫מהי מברשת השיניים שלי‪ ,‬איך אני אוהבת את‬
‫הקפה‪ ,‬איך קוראים לילדיי‪ ,‬מהו שמי‪...‬‬
‫יציאה לעבודה‪ :‬מהי המכונית שלי‪ ,‬מהו קו האוטובוס‬
‫שעלי לקחת‪ ,‬באיזו שעה הוא מגיע‪...‬‬
‫בעבודה‪ :‬מהם שמות העובדים האחרים‪ ,‬איך מדליקים‬
‫את המחשב‪ ,‬מה אני מלמדת היום‪...‬‬
‫‪6‬‬
‫כל רגע בחיינו נסמך על הזיכרון‬
‫‪ ‬האם הזיכרון מדוייק? (לא‪)...‬‬
‫‪ ‬וחשוב מכך‪ ,‬עד כמה אנו מודעים להטיות ולטעויות‬
‫זיכרון (אנחנו לא‪)...‬‬
‫‪ ‬מהם הביטויים של ליקויי הזיכרון (מיד נברר‪)...‬‬
‫‪7‬‬
‫ליקויי זיכרון‬
‫שכחה‬
‫‪8‬‬
‫זיכרונות‬
‫מוטעים‬
‫הסטוריית המחקר המדעי על תהליכי שכחה וזיכרונות מוטעים‬
‫המחקר המדעי השיטתי על תהליכי שכחה החל כבר ב ‪ .1880‬עשרות אלפי‬
‫מאמרים פורסמו בתחום‬
‫למחקר המדעי השיטתי על זיכרונות מוטעים הסטוריה קצרה בהרבה‪ .‬החל‬
‫רק ב ‪.1970‬‬
‫מדוע?‬
‫כי שכחה מורגשת ולכן היא מטרידה‬
‫זיכרונות מוטעים – אינם מורגשים ולכן אינם מטרידים‪ .‬האדם משוכנע‬
‫שארע ‪ X‬כשלמעשה ארע ‪ .Y‬ההטעיה היא מוסווית ולכן הרבה יותר‬
‫מסוכנת‪ .‬במקרים רבים – עדיף לא לזכור מאשר לזכור לא נכון‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סוגי שיכחה‬
‫‪(1‬‬
‫שכחה מחוסר ריכוז‪ ,‬העדר קשב‪.‬‬
‫האם נעלתי את הדלת?‬
‫האם שמתי סוכר בקפה? היכן‬
‫החניתי את המכונית?‬
‫והחדשות הרעות‪ :‬שכחה עקב חוסר ריכוז מחמירה עם‬
‫השנים‪(...‬למעשה‪ ,‬מרבית התפקודים הקוגניטיביים‬
‫מתדרדרים‪ ,‬פרט לאוצר מילים‪)...‬‬
‫‪ )2‬שכחת מקור הזיכרון‬
‫כאשר מספרים בדיחה לאדם שסיפר לנו אותה‪ ,‬כאשר זמרים‬
‫מלחינים שירים ששמעו בעבר (ולא בראשם)‪ .‬עלול להיות‬
‫קריטי במצבים של עדות ראיה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ )3‬שכחת העבר‬
‫שכחה של חלקים גדולים מחוויות עבר בשנים קודמות‪ .‬למשל‪ ,‬רוב‬
‫הדברים שאנו עושים לילדינו הם לא יזכרו בבגרותם‪...‬כמות השכחה של‬
‫אירועי עבר היא למעלה מ ‪...60%‬‬
‫‪ )4‬שכחה "על קצה הלשון" ‪ -‬חסימת שליפה‬
‫מצב שבו אנו יודעים כי אנו זוכרים אבל לא "מוצאים" את הזיכרון‪.‬‬
‫לצעירים קורה כפעם בשבוע‪ .‬מתייחס בעיקר לשמות אנשים‪ ,‬ארצות‪,‬‬
‫מקומות‪.‬‬
‫מחמיר עם הגיל‪...‬‬
‫‪11‬‬
‫למרות זאת‪ ...‬יתרונות השכחה‬
‫למשל‪,‬‬
‫"זכירה" מיותרת של ניצולי אסון התאומים – נראה כי עידוד‬
‫הדיבור של ניצולי אסון התאומים גרם להרעת מצבם הנפשי‬
‫‪12‬‬
‫האם כדאי תמיד לזכור? (לא‪)...‬‬
‫השכחה הנה לרוב חיובית וחיונית‪ :‬כדאי לשכוח פריטים לא חשובים‬
‫שמעמיסים על הזיכרון‪ .‬חשוב לעתים לשכוח חוויות טראומתיות‬
‫‪‬‬
‫השוואה בין "מדחיקנים" ל"מעצימים" ביחס לזיכרונות נמצא‬
‫שהמדחיקנים הנם בעלי‪ :‬הערכה עצמית גבוהה יותר‪ ,‬הישגים גבוהים‬
‫יותר‪ ,‬מיומנויות חברתיות גבוהות יותר מהמעצימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלמנות וחולים לאחר התקף לב שנטו לא לדבר ולא לחשוב על הארוע‪,‬‬
‫התמודדו טוב יותר עם האירוע והשיקום היה קצר יותר‪ .‬לאחר שבעה‬
‫חודשים ‪ 7%‬בלבד מהמדחיקנים סבלו מהפרעות הקשורות למחלה‬
‫לעומת ‪ 20%‬מאלה שעסקו ודיברו עליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנשים הממוקדים ועסוקים באירועי עבר טראומתיים – סובלים יותר‬
‫מדיכאון מאחרים שעברו אירועים דומים ולא חושבים על האירועים‪.‬‬
‫קבוצות תמיכה לאחר אירוע מגדלי התאומים‪...‬‬
‫‪13‬‬
‫זיכרונות מוטעים‬
‫כל מצב שבו קיים פער בין המציאות לבין האופן שבו אנו זוכרים‬
‫אותה‬
‫‪‬קיימים במצבים יומיומיים בעלי חשיבות משנית (זוכרת‬
‫ששמתי את מפתחות המכונית בתיק כשלמעשה שמתי אותם‬
‫בכיס‪)...‬‬
‫‪‬אך עשויים להכריע גורלות (זיהוי מוטעה של נאשם ברצח‪)...‬‬
‫‪14‬‬
‫אשליות זיכרון ואשליות תפיסתיות‬
‫בשתיהן קיים הבדל בין המציאות לאופן שבו היא‬
‫נתפסת או נזכרת‬
‫אשליות תפיסתיות מתייחסות למצב שבו הגירוי‬
‫נוכח‬
‫אשליות זיכרון מתייחסות למצב בו הגירוי אינו קיים‬
‫יותר ואנחנו נזכרים בו‬
‫* ‪Illudere = To mock‬‬
‫‪15‬‬
‫מילוי חללים בזיכרון‪ -‬קונפבולציה‬
‫נתון פתיחה‪:‬‬
‫‪ 30-40%‬מ"זיכרונות" ילדות בקרב אנשים נורמלים‪ ,‬מתייחסים לאירועים‬
‫שלא התרחשו או לא התרחשו באופן שבו הם נזכרים‪...‬‬
‫מסירת הידיעה בטלוויזיה (שלא התרחשה)‬
‫על התפוצצות מעבורת הצ'לנג'ר‬
‫‪16‬‬
‫סוגסטיה – הטמעת מידע‬
‫‪‬‬
‫"הסרט" שתיעד כביכול את התנגשות מטוס התובלה של אל–על‬
‫באמסטרדם – ‪1992‬‬
‫שאלה‪" :‬האם ראית את הסרט שהציג את הרגע שבו המטוס פגע בבניין–‬
‫(כן‪/‬לא)?"‬
‫• "לאחר שהמטוס פגע בבניין‪ ,‬פרצה אש‪ .‬מתי היא פרצה?"‬
‫א‪ .‬מיד בפגיעת המטוס ב‪ .‬לאחר זמן מה ג‪ .‬לא זוכר‬
‫תוצאות‬
‫‪" 55%‬ראו" את הסרט (נשים יותר מגברים‪)...‬‬
‫‪" 59%‬ראו" את האש פורצת מיד‬
‫מתוכם‪:‬‬
‫‪ 23%‬לאחר זמן מה‬
‫ורק ‪ 18%‬לא זכרו‬
‫‪17‬‬
‫פקפוק בזיכרון של עצמנו‬
‫‪‬‬
‫המקרה של רוברט ריילי וההודאה ברצח אמו‬
‫‪‬‬
‫המקרה של דניאל סנויי – והסטודנט לקרימינולוגיה‬
‫‪‬‬
‫ניסוי הלחיצה על מקש ה ‪...ALT‬‬
‫‪18‬‬
‫ה"מלחמה" בין אסכולת הזיכרונות המודחקים‬
‫לבין אסכולת הזיכרונות המדומים‬
‫תחילת הויכוח‪ :‬שנות ‪– '80‬‬
‫צייד מכשפות לגננות ולמורים שהואשמו‬
‫בהתעללויות קשות בילדים‪,‬‬
‫‪Z. Freud‬‬
‫‪E. Loftus‬‬
‫אסכולת הזיכרונות המודחקים – "אנשים עשויים למחוק מהזיכרון ארועים‬
‫טראומתיים למשך עשרות שנים כדי להתמודד עם המציאות‪ .‬האירועים‬
‫לא נמחקים ועשויים להעלות לתודעה באמצעות טיפול נפשי"‬
‫אסכולת הזיכרונות המדומים– "לעתים זיכרונות אוטוביוגרפיים שלא נזכרו‬
‫במשך שנים רבות ו'עולים' בטיפול הם לא יותר מאשר זיכרונות‬
‫מומצאים‪/‬מובנים לאירועים שלא התרחשו‪"...‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ Elizabeth Loftus‬והמחקר על זיכרונות מדומים‬
‫בסדרה ארוכה של מחקרים מראה כיצד אפשר בקלות לשתול‬
‫זיכרונות כוזבים אצל אנשים‪ ,‬וכמה הזיכרון האנושי מתעתע בנו‪.‬‬
‫מחקרי "הליכה לאיבוד בקניון"‪Lost in the mall...‬‬
‫לאחר מספר חזרות – הילדים זכרו לא רק פרטים‬
‫שלא היו מארועים שהתרחשו (יין נשפך) אלא פרטי‬
‫פרטים של אירועים שלמים שלא התרחשו כלל‬
‫(הליכה לאיבוד בקניון) (!!)‬
‫‪20‬‬
‫האם ישנם אנשים הנוטים יותר‬
‫לזיכרונות מוטעים?‬
‫כן!‬
‫אם אתם‪:‬‬
‫‪ ‬בעלי רמת הדמיה גבוהה (יכולים בקלות לדמיין ריח‬
‫של מרק עוף או צלצול טלפון‪)...‬‬
‫‪ ‬ילדים (עד גילאי ‪)11-12‬‬
‫‪ ‬חסרי ידע בתחום מסויים‬
‫‪ ‬רמת סוגסטיה גבוהה (קלים לשכנוע)‬
‫חישבו פעמיים אם להעיד בבית משפט‪...‬‬
‫‪21‬‬
‫‪DRM – Deese, Roediger, & McDermott‬‬
‫פרדיגמה ליצירת זיכרונות מוטעים למילים בודדות‬
‫בעבר‪ :‬זיכרונות מוטעים לחומר מילולי התקבלו רק במסגרת‬
‫תסריטים או נרטיבים ולא לרשימות של מילים בודדות‬
‫הפרדיגמה‪ :‬הצגת רשימות מילים שלכל המילים ברשימה מכנה‬
‫משותף שאינו מוצג‪ .‬קטגוריית על (שינה) או דוגמא נוספת‬
‫לפריטים (עכביש)‪ .‬בחינה על מילים שהופיעו או לא הופיעו‬
‫("קריטיות")‬
‫‪22‬‬
‫‪ )1‬חמוץ‪ ,‬סוכריה‪ ,‬סוכר‪ ,‬מר‪ ,‬טעים‪ ,‬טעם‪ ,‬שן‪ ,‬טוב‪,‬‬
‫דבש‪ ,‬שוקו‪ ,‬עוגה‪ ,‬עוגיה – מתוק‬
‫‪ )2‬מיטה‪ ,‬מנוחה‪ ,‬ערנות‪ ,‬עייפות‪ ,‬חלום‪ ,‬ער‪ ,‬נחירה‪,‬‬
‫שמיכה‪ ,‬שקט‪ ,‬שלווה‪ ,‬מזרן‪ ,‬פיג'מה‪ ,‬לילה‪ ,‬נמנום‪,‬‬
‫כרית – שינה‬
‫‪ )3‬מים‪ ,‬זרם‪ ,‬אגם‪ ,‬ירדן‪ ,‬סירה‪ ,‬שחיה‪ ,‬גדה‪ ,‬נחל‪ ,‬ואדי‪,‬‬
‫רפטינג‪ ,‬גיא‪ ,‬ים‪ ,‬גשר ‪ -‬נהר‬
24
‫ממצאים אופייניים בפרדיגמת רשימות המילים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רמת זכירה והזכרות במילים קריטיות כמעט כמו למילים‬
‫שהופיעו והרבה פחות מאשר למילים שלא הופיעו לא‬
‫קשורות‬
‫עמידות תופעת ‪ FM‬להוראות המנחות לאפשרות של ‪FM‬‬
‫שיפוטי ‪ remember‬דומים למילים קריטיות ולמילים‬
‫שהופיעו‬
‫"זכירת" הדובר ש"אמר" את המילה הקריטית (שלא‬
‫נאמרה)‬
‫זמני תגובה דומים להזכרות במילים קריטיות ובמילים‬
‫במילים שהופיעו – מעיד על "קידוד" ונגישות דומים לשני‬
‫סוגי המילים‬
‫‪25‬‬
‫מתקבלת זכירה גבוהה ביותר למילים שלא נאמרו‬
‫למרות תנאי הניסוי המקלים‪:‬‬
‫‪ ‬בחינה מיד לאחר למידת המילים‬
‫‪ ‬המילים פשוטות ומוכרות‬
‫‪ ‬רמת חרדה נמוכה שאמורה לעזור בזכירה נכונה‬
‫‪ ‬מוטיבציה גבוהה במבחני זכירה של מילים‬
‫‪26‬‬
‫הסברים לתופעת ‪ FM‬ב ‪DRM‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Implicit Associative Response‬בזמן הקידוד נוצרת‬
‫אסוציאציה למילים שמקודדת יחד עם מילות הרשימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Fuzzy-Trace Theory‬כל מילה מקודדת לפי ‪gist‬‬
‫(משמעות) ו ‪( verbatim‬פירוש ספציפי)‪ .‬עם הזמן מתחזק‬
‫ה ‪ gist‬ונחלש ה ‪verbatim‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Chaining Associations‬אסטרטגיית זכירה של יצירת‬
‫אסוציאציות בין המילים‪ .‬האסוציאציה השכיחה ביותר היא‬
‫המילה הקריטית‬
‫‪27‬‬
‫ לשם בדיקת תאוריות‬DRM ‫שימוש בפרדיגמת‬
‫המתייחסות לעיבוד דיפרנציאלי של מידע שפתי‬
‫בהמיספרות המוחיות‬
Ben-Artzi, Faust, Moeller (2009). Hemispheric asymmetries
in discourse processing: Evidence from false memories
for lists and texts. Neuropsychologia.
Faust, Ben-Artzi, Harel (2008). Hemispheric asymmetries
in semantic processing: Evidence from false memories
for ambiguous words. Brain and Language.
28
‫‪Fine-Coarse Semantic Coding Theory‬‬
‫)‪(Beeman, 1998‬‬
‫עיקרי התאוריה‬
‫שפה מעובדת בשתי ההמיספרות המוחיות‪ ,‬אך באופן שונה‪.‬‬
‫בעוד שהמיספרה שמאל אחראית על עיבוד המשמעות‬
‫הראשית והעיקרית של מילים‪ ,‬הרי שהמיספרה ימין‬
‫אחראית על עיבוד מידע משני‪ ,‬הקשור לאסוציאציות רחוקות‬
‫מטאפוריות ורב משמעיות של המילים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪Hemispheric asymmetries in discourse processing:‬‬
‫‪Evidence from false memories for lists and texts.‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫לבדוק האם ההבדל בין שתי ההמיספרות המוחיות בעיבוד מידע‬
‫סיפורי נובע‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬מההבדל בין ההמיספרות בזכירת‬
‫מידע סמנטי סמוי‪.‬‬
‫מערך כללי‬
‫‪ DRM‬של רשימות מילים ושל קטעי סיפורים קצרים המשלבים את‬
‫המילים השונות‪ .‬למשל‪ ,‬הילדה נמה במיטה בלילה מואר‬
‫בכוכבים‪...‬‬
‫משתנים תלויים‬
‫זכירת המילים הקריטיות ומילות רשימה המוצגות לשדות ראיה‬
‫‪ 30‬שונים (המיספרות שונות)‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪31‬‬
‫המיספרה ימין "מייצרת" יותר זיכרונות מוטעים למילים‬
‫שלא הופיעו‪ ,‬לאחר הצגת רשימות מילים או סיפורים‬
‫הממצאים תומכים בהשערת יתרון המיספרה ימין בשימור‬
‫ועיבוד אסוציאציות רחוקות של שפה‬
‫מחזק את תאורית העיבוד ההמיספראלי הדיפרנציאלי לשפה‬
‫‪Hemispheric asymmetries in semantic processing:‬‬
‫‪Evidence from false memories for ambiguous‬‬
‫‪words‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫לבדוק באמצעות פרדיגמת ‪ DRM‬את השערת תאורית ה ‪ FCT‬בדבר הבדלים‬
‫בין שתי ההמיספרות בעיבוד משמעות ראשית ומשנית של מילים רב משמעיות‬
‫(למשל‪" ,‬אב")‬
‫מערך כללי‬
‫הצגת רשימות מילים כפולות למילים קריטיות רב משמעיות‪ .‬רשימה אחת‬
‫מתכנסת למשמעות ראשית של המילה (אמא‪ ,‬הורה‪ ,‬משפחה‪ ,‬גבר‪ ...‬אב)‪.‬‬
‫רשימה שניה מתכנסת למשמעות המשנית של המילה (אלול‪ ,‬ט'‪ ,‬חודש‪...‬אב)‪.‬‬
‫משתנים תלויים‬
‫זכירת המילים הקריטיות ומילות רשימה המוצגות לשדות ראיה שונים‬
‫( ‪32‬‬
‫המיספרות שונות) ביחס לרשימות ראשיות ומשניות‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪33‬‬
‫המיספרה ימין "מייצרת" יותר זיכרונות מוטעים למילים‬
‫שלא הופיעו‪ ,‬במיוחד למשמעות משנית של המילים‬
‫הממצאים תומכים בהשערת יתרון המיספרה ימין בשימור‬
‫ועיבוד אסוציאציות רחוקות‪ ,‬מטאפוריות של שפה‬
‫…‪Take home message‬‬
‫אהה‪..‬על מה דיברתי עד עכשיו‪?...‬‬
‫תודה על ההקשבה‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬