Transcript מבנה המוח
מבנה המוח ומערכת
העצבים
פרויד והמוח
"הביולוגיה היא באמת ובתמים
ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
ניתן לצפות שהיא תקנה לנו
ידיעות מפתיעות ביותר ...כאלה
שיהרסו לחלוטין את המבנה
המלאכותי של ההנחות שלנו"
1920
מערכת העצבים
מערכת העצבים מורכבת ממיליארדי תאים ,ותפקידה לתאם ולכוון את
פעולות הגוף בסביבה באופן יעיל.
היחידה הבסיסית שלה היא הנוירון (תא עצב) .זהו תא המתמחה
בהעברה מהירה של מידע ובשילוב מידע ממקורות שונים.
תפקידים עיקריים של מע' העצבים
סוגי הנוירונים
ארגון המידע שהתקבל ושילובו עם
המידע המאוחסן
תא עצב תחושתי תא הקולט מידע
מתאי חישה ומעבירם למע'
המרכזית (נקרא גם רצפטור).
תא עצב מקשר ()interneuron
מעביר מידע מנוירון אחד לאחר
שליחת מסרים לשרירים ולבלוטות
בהתאם למידע הקיים
תא עצב מוטורי -מעביר מידע
מהמע' המרכזית לשרירים ולבלוטות
קבלת מידע חישתי (סנסורי)
.
בכדי להבין איך מערכת העצבים מגשימה את מטרותיה יש להכיר
את החלקים שלה ואת אבני הבניין הבסיסיות שלה.
מערכת העצבים מתחלקת לשני חלקים בסיסיים:
)1מערכת העצבים המרכזית ()central nervous system
)2מערכת העצבים ההיקפית (.)peripheral nervous system
מערכת העצבים
The Nervous system
מערכת העצבים המרכזית
Central Nervous System (CNS)
(Brain) מח
חוט השדרה
(Spinal cord)
מערכת העצבים הפריפרלית
Peripheral Nervous System (PNS)
מערכת העצבים הסומטית
Somatic
Nervous System
1
מערכת העצבים הפארהסימפתטית
Parasympathetic Nervous System
מצויה תחת עצם
מערכת העצבים האוטונומית
Autonomic
2 Nervous System
מערכת העצבים הסימפטתית
Sympathetic Nervous System
לא מצויה תחת עצם
מערכת העצבים המרכזית
חלקיה הם המוח וחוט השדרה
המוח הוא האיבר המורכב ביותר ביקום.
בשביל "למצוא את דרכנו" בנתיביו ,אנו זקוקים למפה טובה ,כלומר ,למערכת
מדויקת של שיום וכיוון.
לשם מה עלינו בכלל להתמצא בנתיבי המוח?
סיבה אחת טובה היא לצרכי ניתוח וטיפול
http://www.youtube.com/watch?v=OQ3_IXuhZxQ&feature=yout
u.be
ִ
שיּום
לחלקי המוח שמות רבים .לחלק מהשמות יש משמעות הקשורה לצורה
שלהם.
למשל אמיגדלה משמעה שקד
היפוקמפוס משמעו סוסון ים
קורטקס משמעו קליפת עץ.
כיוון
מערכת הכיוונים במוח נעשית ע"פ הנוירו-אקסיס ( – )neuro-axisקו דמיוני
הנמשך לאורך חוט השדרה עד לחלק הקדמי של המוח.
הציר העצביNeuraxis -
לחיות נמוכות בסולם
האבולוציה ,יש
Neuraxisישר.
עם המעבר להליכה
זקופה נוצר "קיפול"
של ה.Neuraxis-
כלב
סוס
כבשה
אדם
שתי החלוקות הבסיסיות הן בין מה שהוא קדמי ( )anteriorובין מה שהוא
אחורי (.)posterior
קדמי הוא מה שקרוב לראש או מכוון כלפיו.
אחורי הוא מה שקרוב לזנב או מכוון כלפיו
דורסלי (גבי)" :כלפי הגב" – בכיוון ניצב
לציר :כלפי הקודקוד או הגב
קודאלי (זנבי)" :כלפי הזנב" –
לאורך הציר :בכיוון המתרחק
מהפַּ נים
רוסטראלי (מַ קורי):
"כלפי החרטום" –
לאורך הציר :בכיוון אל
הפַּ נים
ונטראלי (גחוני)" :כלפי הבטן" – בכיוון ניצב לציר:
כלפי תחתית הגולגולת או הדופן הקדמי של הגוף
עוד שני כיוונים
לטראלי (צידי) :כלפי צד הגוף ,הרחק מהמרכז.
מדיאלי (אמצעי) :כלפי קו האמצע ,הרחק מצדי הגוף.
עוד כיוונים...
איפסילטרלי .אברים איפסילטרליים נמצאים באותו צד של הגוף.
למשל אם תא עצב בצד שמאל של המוח שולח אקסונים
להמיספרה האיפסילטרלית ,המשמעות היא שהוא שולח אקסונים
להמיספרה השמאלית.
קונטרלטרלי .אברים קונטרלטרליים נמצאים בשני צדדים
מנוגדים של הגוף .כך שאם אזור מסוים בקליפת המוח השמאלית
שולט על תנועת הרגל הקונטרלטרלית המשמעות שהוא שולט על
תנועות רגל ימין.
קונטרלטרלי
איפסילטרלי
כיוונים במערכת העצבים
Dorsal
Rostral/
Anterior
Caudal/
Posterior
Ventral
Rostral/
Anterior
Ventral
Dorsal
Dorsal
Medial
Lateral
Caudal/
Posterior
Dorsal
Lateral
Lateral view of the brain
Medial view of the brain
חלקי מערכת העצבים
מערכת העצבים מחולקת למערכת העצבים המרכזית ()CNS
ולמערכת העצבים ההיקפית (.)PNS
ה PNSכולל את המערכת הסומאטית ואת המערכת האוטונומית.
המערכת הסומאטית מורכבת מעצבי הגולגולת ()cranial nerves
ומעצבי שדרה (.)spinal nerves
המערכת האוטונומית מורכבת מהגנגליונים ההיקפיים.
)CSF( Cerebrospinal fluid
המוח הוא איבר מוגן מאוד ,למעשה המוגן ביותר בגוף.
ראשית ,הוא מוקף בגולגולת קשיחה .זוהי הגנה מפגיעה חיצונית.
שנית ,הוא צף בתוך אמבטיה של נוזל מוח – Cerebrospinal
.)CSF( fluid
הנוזל מספק הגנה מזעזועים (כמו בולם זעזועים ברכב).
בנוסף ,משום שהמוח צף בתוכו הוא מפחית את הלחץ של משקלו
על בסיס המוח (בדומה לכל גוף הצף בתוך מכל של נוזל).
כאשר הוא צף בנוזל ,משקלו האפקטיבי הוא של כ 80-גר'
)CSF( Cerebrospinal fluid
המוח מקבל 20%מהדם המוזרם מהלב באופן רציף
שש שניות הפסקה באספקת הדם -אובדן הכרה
דקות אחדות הפסקה -נזק בלתי הפיך
נוזל המוח מופק מן הדם ,ללא הפסקה .נפחו הוא 125מיליליטר ,ובסביבות 450
מיליליטר של CSFמיוצרים מדי יום.
המשמעות היא שכל מספר שעות הנוזל הישן מוחלף בחדש .פעולה זו נעשית
באמצעות שינויים מחזוריים בלחץ בתוך המוח שגורמות לערבוב ופעפוע של הנוזל.
נוזל המוח נמצא כל העת בתנועה בין חדרי המוח ( )ventriclesהשונים.
המוח מכיל שורה של חדרים כאלה ,המחוברים זה לזה ,וכולם מלאים בנוזל
המוח ,שנע בתוכם באופן מעגלי.
אספקת הדם למוח
פיה
עורקים
מה קורה אם נעצרת הזרימה של ה ?CSF
דבר כזה עשוי לקרות למשל במקרה של גידול .הגידול לוחץ על תעלת המוח
וחוסם את הזרימה דרכה.
סיבה נוספת היא תעלה צרה מדי – למשל תינוק שנולד עם תעלת מוח צרה.
כל סוג של חסימה ייצר לחץ של נוזלים בחדרים ,משום ש ה CSFימשיך להיות
מיוצר.
סיבה נוספת ,פרט לחסימה ,היא ייצור מוגזם של נוזל שפוקק את המעברים.
התוצאה תהיה הידרוצפלוס חסימתי (– )obstructive hydrocephalus
חדרי המוח מתנפחים בגלל כמות מוגזמת של נוזל .הלחץ הפנים-מוחי עולה
והסיכון למוח עולה .אם לא ישוחרר הלחץ כלי דם יחסמו ואז יגרם למוח נזק
חמור ואף מוות.
תסמינים של לחץ תוך-גולגולתי כוללים:
כאבי ראש ,הקאות ,בחילה ,ישנוניות ,ועד תרדמת.
לתינוקות יש חלקים רכים בגולגולת .במצב של
הידרוצפלוס הגולגולת עצמה תשתנה – היא תתרחב
ותבלוט .תסמינים ראשונים במקרה זה כוללים:
עיניים שנראה כאילו הן מביטות כל הזמן למטה.
עצבנות.
התקפים.
שינה אקססיבית.
הקאות.
כיצד מטפלים במצב כזה?
קודחים נקב קטן בגולגולת,
מחדירים צינורית ניקוז ,אל אחד
מחדרי המוח והצינורית מנקזת
את הנוזל החוצה (בדרך כלל
מחוץ למוח ואל מחזור הדם).
התפתחות מערכת העצבים המרכזית
ראשיתו של ה CNSהוא ב"צינור העצבים" ( :)neural tubeצינור חלול שקיים
אצל העובר בערך סביב גיל 3שבועות (יום עשרים להפריה).
צינור זה מתארך ומתפתח ,נוצרים בו כיסים וקפלים ,והוא מתעבה ,עד שהוא
הופך להיות המוח וחוט השדרה כפי שאנו מכירים אותו.
8 week embryo
כאשר צינור העצבים נוצר יש בו 125,000תאים
עד הלידה יש במוח 100מיליארד תאים.
הקצב הוא של רבע מליון תאים בדקה!!!!
It is not birth, marriage or death, but the creation
of the nervous system in the fetus which is truly
the most important time in your life
L. Wolpert, 1998
תקופה קריטית בהתפתחות
בתקופה גורלית (קריטית) יש הכרח לחשיפה לסביבה או גירוי
מסוימים .בלעדיהם תיפגע ההתפתחות לשאר החיים.
לדוגמא -שלב קריטי מתרחש בשבוע השלישי להריון ,שהוא כפי
שאמרנו שלב יצירת צינור העצבים ממנו מתפתחת מערכת
העצבים .התאים שנוצרים בשכבה זו נודדים למרחק רב ובאופן
מדויק.
ביום ה 28-להפריה מתפתחים שלושת חלקי המוחforebrain, :
midbrain, hindbrain
הקורטקס נוצר בשבוע העשירי
עד סוף השבוע ה 12-קיימים כל המבנים המוחיים
עד שבוע 24פני הקורטקס חלקים
ההתמיינות מתחילה בגיל 26-28שבועות
תקופה קריטית בהתפתחות
ליילוד בשל יותר קפלים בקורטקס מאשר לאורנג-אוטן בוגר
תפריט דל של האם-ההרה ,תרופות שהיא נוטלת ,מחלות שהיא
לוקה בהן -עלולים לפגום בתזמון המדויק של בניית מערכת
העצבים ולגרום לליקויים כגון פיגור ִׂשכלי ,אפילפסיה,
סכיזופרניה ,אוטיזם ועוד.
למשל נמצא כי עליה בריכוז האלכוהול בדם האם-ההרה גורם
לעלייה בכמות הגלוטמאט ,שליח עצבי חשוב להתפתחות תקינה
של מוח העובר.
ריכוז גבוה מדי או נמוך מהתקין של גלוטמאט עלול לגרום לפגיעה
בהתפתחות התקינה של המוח.
אם נמנעת אספקה של חומרים החיוניים
לתהליך שיכפול הדנ"א בתקופה קריטית זו,
התפתחות המוח תיפגע.
אם הפגיעה קשה העובר יעבור הפלה
ספונטנית ,אך כשהפגיעה פחות קשה ייוולד
תינוק פגוע מוח.
גם לאחר הלידה קיימות תקופות קריטיות
להתפתחות קשרים עצביים .למשל ,פעוט אשר
לא יזיז את עיניו בתיאום (למשל בגלל פזילה)
בין גיל שנה לשלוש ,לא יפתח ראיה
סטראוסקופית (תלת-מימד) ,גם אם הליקוי
יתוקן מאוחר יותר
.1המוח הקדמי Forebrain -
מורכב מהטלאנצפלון והדיאנצפלון
הטלאנצפלון כולל את שתי ההמיספרות הסימטריות המהוות את המוח הגדול
(.)cerebrum
השכבה החיצונית של ההמיספרות היא הקורטקס – קליפת המוח.
בחלק זה נכללים גם שני מבנים תת-קורטיקליים :המערכת הלימבית
והגנגליונים הבסיסיים ()basal ganglia
המוח הקדמי Forebrain -
הקורטקס עוטף את ההמיספרות.
הקורטקס הוא בעל מבנה מקומט .הקמטים כוללים קפלים קטנים ( sulcus,
,)sulciחריצים עמוקים ( ,)fissure/sורכסים (.)gyrus, gyri
העובדה שהמוח "מקומט" מגדילה את שטח הפנים שלו ,לעומת אם הוא היה חלק.
למעשה היא מגדילה את שטח הפנים פי .3
הקורטקס כולל את תאי הגלייה ,גופי תא של תאי עצב ,דנדריטים ואקסונים.
הכמות הכי גדולה היא של גופי תאים שצבעם חום-אפרפר ,ולכן זהו צבעו של
המוח הנראה מבחוץ ומכונה "החומר האפור".
מתחת לקורטקס נמצאים מיליוני אקסונים שמחברים בין תאי העצב .משום שהם
מוקפים מיאלין שצבעו לבן ,יש לרקמה הזו צבע לבנבן והיא מכונה "החומר
הלבן".
המוח הקדמי Forebrain -
חלקי הקורטקס מחולקים ע"פ 4אונות שונות ,הקרויות על שם העצם שמתחתן הן
נמצאות:
אונה פרונטלית (מצחית)
אונה פריאטלית (קודקודית)
אונה טמפורלית (רקתית)
אונה אוקסיפיטלית (עורפית)
כל אונה קיימת באופן סימטרי בכל המיספרה.
המוח הקדמי Forebrain -
הקורטקס מקבל מידע מאברי החישה בגוף:
קורטקס הראייה הראשוני ( )primary visual cortexמקבל מידע חזותי .הוא
נמצא בחלק האחורי של המוח.
קורטקס השמע הראשוני ( )primary auditory cortexמקבל מידע שמיעתי.
הקורטקס הסומטי-סנסורי הראשוני ()primary somatosensory cortex
מקבל מידע חושי מהגוף .הוא מקבל זאת באופן קונטרה-לטרלי :צד ימין מקבל
מידע על מה שיד שמאל מחזיקה למשל ,ולהפך.
אונה אוקסיפיטלית :אחראית בעיקר על חוש הראיה
אזור ספציפי
קורטקס
ראייה ראשוני
אונה טמפורלית :מקבלת בעיקר מידע שמיעתי
אזור ספציפי:
קורטקס
השמע
הראשוני
אונה פריאטלית :מקבלת מידע סנסורי אודות מגע,
לחץ,טמפרטורה וכאב.
אזור ספציפי
קורטקס
סומטו-סנסורי
ראשוני
המוח הקדמי Forebrain -
הקורטקס מעביר הוראות לחלקי הגוף:
הקורטקס המוטורי הראשוני ( )primary motor cortexסמוך לקורטקס
המוטורי הראשוני ,באונה הפרונטלית
כולל תאי עצב השולטים על תנועת שרירי השלד בחלקים שונים של הגוף.
אלה הם קשרים קונטרה-לטרליים :הקורטקס המוטורי הראשוני השמאלי שולט
על הצד הימני של הגוף ,ולהפך.
אונה פרונטלית :מתמחה בתכנון וביצוע של תנועה
אזור ספציפי:
קורטקס
מוטורי
ראשוני
המוח הקדמי Forebrain -
מה יש מעבר לחלקים המקבלים מידע חושי או נותנים פקודות מוטוריות?
כל מה שקורה בין תחושה לפעולה:
למידה
זכירה
חשיבה
תכנון
וכדומה...
כיצד? אזורים סנסוריים ראשוניים שולחים מידע לאזור השכן המוגדר כקורטקס
אסוציאטיבי סנסורי ( .)sensory association cortexכאן מעובד המידע
הסנסורי ולמעשה מתרחשת התפיסה ונשמרים זיכרונות.
תהליכי העיבוד שמתרחשים באזור הסנסורי האסוציאטיבי הם הבסיס לפעולת
מנטאליות מורכבות ,הקשורות לכל חוש.
כל אזור כזה הוא חשוב לתפיסה של אובייקטים ואירועים באוֹפנּות הסנסורית
הספציפית.
המידע שהאזור מקבל מהאזור הראשוני כולל ניגודים ,גבולות ,צבעים או
עוצמה .האזור האסוציאטיבי מרכיב את התכונות הללו בכדי לייצג את
האובייקט המורכב במלואו.
למשל ,קורטקס הראייה הראשוני חשוב לזיהוי המאפיינים הבסיסיים של
העולם החזותי :קצוות ,אור וחושך ,מיקום וכו'.
האזור האסוציאטיבי הוויזואלי בחלק התחתון של האונה הטמפורלית משחק
תפקיד מרכזי ביכולת לזהות פנים ,בעלי חיים ,חפצים ,עצים וכו' .לעומתו
ישנו מתאם בין הגודל של הקורטקס האסוציאטיבי ובין מורכבות
התנהגות והיכולות המנטאליות של האורגניזם.
בציור אפשר לראות השוואה של האזורים האסוציאטיביים בין מוח אדם
למוח חולדה.
מה קורה אם האזורים
נפגעים?
תלוי כמובן מה בדיוק נפגע.
למשל ,אם הקורטקס האסוציאטיבי הסומטי-סנסורי נפגע – תהיה לקות
בתחושת הגוף ובתפיסת הסביבה .כלומר ,יכולת יצירת אינטגרציה של
גירויים לתחושה פיזית אחת – תינזק.
דוגמאות ספציפיות :קושי לתפוס צורה של חפץ; קושי לנקוב בשמו של
חפץ או של חלק גוף; קושי לצייר מפה או ללכת על פיה .שבץ באזור זה
עשוי לגרום לאדם לא להבין מה נאמר אליו – למשל הוא יתקשה לשיים
איברי גוף או אפילו למצוא אותם.
ליקויים באיזורים קורטיקליים ראשוניים ואסוציאטיביים:
האזור הקורטיקלי
פגיעה בקורטקס
ראשוני
פגיעה בקורטקס
אסוציאטיבי
קורטקס סומטו-סנסורי
חוסר תחושה בגוף
ליקוי בתחושת הגוף
ובתפיסת הסביבה
קורטקס ראייתי
עיוורון
ליקוי בזיהוי חפצים
ופרצופים (אגנוזיה)
קורטקס שמיעתי
חירשות
קושי בתפיסת דיבור או
בהפקת דיבור (אפזיה)
קורטקס מוטורי
חוסר יכולת להניע את
הגוף
קושי בתכנון תנועות,
ליקוי בתפיסת הסביבה,
בשיום חלקי גוף
אגנֹוזיה
(מיוונית :העדר ידע)
חוסר יכולת להכיר עצמים ,קולות ,ריחות או צורות ,שאינו נובע מפגם
כולל בחושים או בזיכרון.
החולה ,בהעדר כל פגיעה בחוש הראיה ,השמיעה או המישוש ,מתקשה
בזיהוי עצמים שונים .ישנם סוגים שונים של אגנוזיות.
הלוקה באגנוזיה אסוציאטיבית אינו מסוגל לזהות עצם על פי מראהו.
למשל ,משקפיים יתוארו על ידו כשני מעגלים אשר קו מחבר ביניהם .אם
אותו אדם ייגע בעצם וייעזר בחוש המישוש שלו ,הוא צפוי להצליח בזיהוי
בנקל.
אופי ההעתקה של חולים עם אגנוזיה
אסוציאטיבית
המקרה של LH
)(Levine & Calvanio, 1989
המקרה של M.S
Ratcliff & Newcombe, 1982
העתקה של חולים עם
אגנוזיה אסוציאטיבית
)(Rubens & Benson, 1971
הפציינט H.J.Aבעל אגנוזיה אסוציאטיבית:
מטלה של זיהוי אובייקטים
מצקת למרק
"אני לגמרי אבוד כרגע .זה משהו שלא
לובשים אותו .יש לו חלקים חדים
בתחתית כמו מזלג .אולי זו שרשרת
מסוג כלשהו"
"אין לי שמץ מושג .החלק התחתון נראה
חזק והחלקים האחרים כמו נוצות .זה לא
הגיוני ,אלא אם כן זו סוג של מברשת” .
"מעמד שכולל 3חלקים .על העליון יש דפוס
כלשהו ,השני קטן יותר בהיקפו .התחתון רחב
יותר וארוך יותר מהשני"
הפציינט H.J.Aבעל אגנוזיה
אסוציאטיבית :מטלה של העתקה
הדגמה- אגנוזיה
http://www.youtube.com/watch?v=rwQpaHQ0hYw&list=TLOn
OrAh2ddrmv5ZBsHCUN8bkoNKncRG
http://www.youtube.com/watch?v=ze8VVtBgK7A
פרוסופגנוזיה Prosopagnosia
הפרעה ייחודית בזיהוי פנים ופרצופים .למרות שהחולה לא סובל מכל
מגבלה בראיה הוא איננו מסוגל לזהות פנים של אנשים מוכרים לו
כגון מכרים או אישים מפורסמים.
https://www.youtube.com/watch?v=QYVVn
3hL_lI
פנים של אדם יכולים
לייצר דימויים רבים
ומגוונים מאוד על
הרשתית שלנו כאשר
הם משנים מבע או
אוריינטציה
)(Farah, 2000
אפקט הבולטות של פנים ( & Pop-out effect for faces; Herschler
)Hochstein, 2005
הוא מדגים את המיומנות של האדם בזיהוי פנים.
זוהי תוצאה של תכונה גנטית מולדת (למשל ,תינוקות יתמקדו ויעקבו
אחר פנים אנושיות יותר מאשר אחר כל גירוי אחר) יחד עם ניסיון חיים
המבוסס על שימוש יומיומי.
בפרוסופגנוזיה יש כשל ביכולת זיהוי הפנים ("עיוורון לפנים") .החולה לא
יכול לזהות פנים מוכרות ולעתים אף את פניו שלו בראי .הראייה שלו טובה,
עיבוד הפנים הוא שנפגע.
כן מסוגל לזהות את האדם ע"פ קולו או ע"פ רמזים אחרים.
תופעה שפוגעת מאד בתפקוד חברתי.
איך זה מרגיש להיות עיוור לפנים?
"אנשים עם עיוורון צבעים יכולים לראות דברים בצבע ,הם
פשוט לא מסוגלים להפריד טוב בין הצבעים .באותו
אופן ,אני יכול לראות פנים ,רק שאני לא יכול להבדיל
ביניהם"
"אם אתה עיוור לצבעים ,במצבים חברתיים ,או אפילו
בשעת צפייה בטלביזיה ,אנשים יבואו וילכו הרבה לפני
שתצליח לזהות אותם .בתוך 8שניות ,אנשים שלא יודעים
שיש לך את הבעיה הזו יעלבו שלא זיהית אותם .ולפני
שעוברות 8השניות הם ירגישו אי נוחות ויבקרו אותך על
זה שאתה נועץ בהם מבט".
Bill Choisser, Face Blind! www.choisser.com/faceblind
תסמונת קפגרה ()Capgras syndrome
זהו סוג של אשלייה המבוססת על חוסר יכולת לזהות בני אדם ,והיא
נגרמת גם כן ע"י נזק מוחי.
מוחו של החולה יוצר תמונת עולם בה הדמויות סביבו נתפסות
ככפילים ,מתחזים ,סוכנים ,ורובוטים משוכפלים חסרי נשמה.
כשל נוירולוגי נדיר אך בר-קיימא; מעין התקף פרנויה תוך-מוחי.
החולה מזהה ויזואלית את קרוביו ,אך הוא נתקף פחד הרסני
משום שהמציאות נחווית אצלו כתרמית בבואתית .הוא מאמין,
שהם כפילים מתחזים ומסוכנים.
כתוצאה מכך לעתים יש התפרצויות זעם ואלימות.
אפאזיה( :בעבריתַׁ :
שתֶּ קֶּ ת).
מחלה נוירולוגית שגורמת לאובדן או פגיעה של יכולת השימוש בשפה.
באפאזיה יכולים להיפגע אחד או יותר מערוצי השפה הבאים :יכולת
הדיבור ,ההבנה ,הקריאה והכתיבה – תלוי באזור במוח שנפגע .ישנם
סוגים רבים ,למשל:
אפאזיה כללית (גלובאלית) :הצורה החמורה ביותר .מסוגל לומר מילים
מועטות הניתנות לזיהוי; מבין מעט מאוד דיבור; לא יכול לקרוא או
לכתוב.
אפאזיה אקספרסיבית – החולה מבין מה הוא רוצה להגיד ,אך לא מצליח
לבטא את עצמו.
אפאזיה מוטורית – מילים מתבלבלות בגלל תנועות הפה והלשון.
דוגמא לכשל בהבנה:
הפרגמטיקה של השפה
הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית מורכבת:
האבן עפה על שמשת המכונית והיא נשברה לרסיסים.
66
אפזיה אקספרסיבית -הכתבה
כתוב" :צעיר נחמד משתזף בים ,עוסק בספורט ,הולך לקולנוע
ולתיאטרון ,משתעשע וגם קורא ספרים"
האם החולה האפזי לוקה בשכלו?
לא .אפילו שהחולה חסר יכולת לדבר ,להבין ,לקרוא ולכתוב ,מצבו המנטאלי
אמור להיות זהה למצבו טרום האירוע .הוא יודע את אשר הוא רוצה ,הוא בעל
רגשות כמו לכולנו ,הוא רק מתקשה להבין או להביע את רצונותיו.
כיצד ומתי יש לטפל באפזיה?
הטיפול ניתן ע"י קלינאי תקשורת מומחה בתחום .מיד בחלוף המצב החריף של
המחלה ,יש להתחיל בטיפול שפה ודיבור .לאחר האבחון ובהתאם לממצאיו
החולה נחשף בטיפול לחומר שפתי רב .הוא רוכש דרכי לימוד ספציפיות נכונות.
מה הוא משך הטיפול?
כל עוד החולה האפזי מתקדם יש להמשיך לטפל בו .בד"כ נמשך הטיפול
האינטנסיבי חודשים אחדים ,אך יש מקרים שהטיפול נמשך שנה ואף
יותר .קלינאית התקשורת היא שצריכה להחליט מקצועית על הפסקת טיפול.
הדגמה
אפזיה
http://www.youtube.com/watch?v=E0Cyg59H0so
http://www.youtube.com/watch?v=1aplTvEQ6ew
ההמיספרות
הקורטקס מחולק לשתי המיספרות ,באופן כמעט סימטרי.
ההמיספרות משתפות פעולה כל הזמן ,מעבירות מסרים מצד אחד לצד שני.
אזורים מקבילים בשתי ההמיספרות לרוב אחראים על אותם תפקידים
ומערכות.
ההמיספרות
במקרים רבים ,המיספרה ימין
שולטת על איברים בצד שמאל
וההפך
באופן קונטרה-לטרלי.
כל עין קולטת את תמונת העולם
באמצעות הרשתית הנמצאת בחלק
האחורי שלה.
הרשתית מעבירה את המידע
להמיספרה המנוגדת לה בכיוון.
לפיכך שדה ראיה ימני נקלט
בהמיספרה שמאל ושדה הראיה
השמאלי נקלט בהמיספרה ימין.
זוהי 'הצלבה אופטית'
ההמיספרות
בין ההמיספרות יש כמה הבדלים .תופעה זו מכונה לטלריזציה :תפקודים
ספציפיים הממוקמים בהמיספרה אחת ולא באחרת .באופן כללי:
המיספרת שמאל עוסקת באופן דומיננטי יותר בפונקציות הקשורות לשפה.
נהוג לאפיין אותה ביכולות של אנליזה (ניתוח) מידע – כלומר בהסתכלות על
הפרטים .למשל ,זיהוי אירועים סדרתיים וליניאריים – מה בא אחרי מה.
בשפה למשל מאוד חשוב להבין את סדר המילים במשפט ,סדר המשפטים
בסיפור וכן הלאה.
המיספרת ימין מתמחה בתפיסה מרחבית .נהוג לאפיין אותה ביכולות של
סינתזה (חיבור) מידע – כלומר בצירוף חלקים לתמונה אחת שלמה .למשל
– התמצאות במפה ,הבנה של משמעות.
חשוב לזכור כי מדובר בהתמחות של המיספרה מסוימת ולא בהפרדה
מוחלטת של התפקודים המוחיים בין ההמיספרות.
בפסיכולוגיה הפופולרית לעתים מוצאים הכללות רחבות על לטרליזציה של
פונקציות מסוימות.
למשל ההמיספרה השמאלית "אחראית" על לוגיקה או הימנית על
יצירתיות .על בסיס טיעון זה מוצעים לציבור קורסים של "ציור בעזרת המוח
הימני" ,סדנאות עסקיות המדגישות דרכי הפעלה ,כביכול ,של המוח הימני
לצורך ניהול ומנהיגות וכדו` .בהמשך טוענים שצריך להשיג "איזון" בין
ההמיספרות או לאמן אחת על חשבון השנייה.
חלוקה המיספריאלית
המיספרה ימנית:
זיהוי ויזואלי של פנים
וצורות
ציור
התמצאות במרחב
פענוח הבעות פנים
פענוח מוזיקה
שירה
•
•
•
•
•
•
המיספרה שמאלית:
זיהוי מלים
כתיבה
קריאה
איות
שפה
מתימטיקה
"מוח שמאל" ו"מוח ימין"
נכון או לא נכון?
הטענות הללו בד"כ לא מדויקות .רוב הפונקציות של המוח מפוזרות בין שתי
ההמיספרות.
למרות ההצלחה של "מיתוסים על לטרליזציה" בתפיסה הציבורית ,אין כמעט
ממצאים מדעיים מבוקרים המקשרים למשל את המוח הימני עם חשיבה
יצירתית או את המוח השמאלי עם לוגיקה.
יחד עם זאת ,יש לעתים עדויות שמראות על עיבוד כזה או אחר של
ההמיספרות השונות – אם כי כאמור רוב הפונקציות מחולקות בין שתיהן.
העדות החזקה ביותר לגבי לטרליזציה היא ביחס לשפה .שני האזורים
המרכזיים הקשורים לכישורי שפה -אזור ברוקה ואזור וורניקה מצויים
בהמיספרה השמאלית.
עוד דוגמא ראו למשל בניסוי הבא:
נציג שתי תמונות ראש של בחור .עליכן להחליט במהירות היכן הבחור שמח
יותר :בתמונה הימנית או השמאלית?
אל תנסו לחשוב או לנתח – אלא אמרו :מה קופץ לכם מיד לראש?
חיבור ההמיספרות
שתי ההמיספרות מאוחדות הודות לCorpus -
:collusumמעין גשר עבה של אקסונים המחבר
חלקים מקבילים של הקורטקס האסוציאטיבי זה לזה
בהמיספרות שמאל וימין.
בזכות חלק זה כל צד "יודע" מה קורה בצד השני.
בחלק מההתקפים האפילפטים עוברת "סערה
עצבית" בין ההמיספרות.
ניתוק של ה Corpus Callosum -יכול להפחית את
עוצמת ההתקף – כי אז רק צד אחד של המוח חווה
אותו .התערבות כזו נשמרת למקרים מורכבים
וקשים.
Severed Corpus
Callosum
Basal Ganglia
(גנגליונים בסיסיים)
בבסיס המוח הקדמי ממוקמים ְצברים של עצבים הידועים כ-Basal ganglia-
כגרעיני הבסיס או גנגליוני הבסיס
הם משתתפים בתיאום וביצוע של תנועות חלקות ורצופות (שליטה מוטורית),
תיאום היציבה ,למידה פרוצדוראלית ,תנועת עיניים .בנוסף מעורבים בתפקוד
רגשי ובאינטגרציה של מידע תחושתי (סנסורי).
התיאוריה העכשווית גורסת שגרעיני הבסיס מעורבים בעיקר בבחירת פעולה
( ,)action selectionכלומר ,בהחלטה איזו התנהגות לבחור בכל זמן נתון.
החלקים העיקריים של Basal Gangliaהם:
)1ה( striatum -המחולק ל caudate nucleusול .)putamenזהו החלק הגדול
ביותר .חלק תת-קורטיקלי של המוח .מיוחס לו תפקיד בתכנון ושליטה במסלולי
תנועה ,אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים קוגניטיביים אחרים .הוא מקבל
קלט מחלקי מוח רבים אך שולח פלט רק לחלקים אחרים בגרעיני הבסיס.
הסטריאטום מורכב בעיקר מתאי עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי GABA
אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי-עצב כולינרגיים ,כלומר תאי-עצב המופעלים
על ידי המוליך העצבי אצטילכולין.
הסטריאטום (בירוק)
החלקים העיקריים של Basal Ganglia
)2ה globus pallidusשמקבל קלט מהסטריאטום ושולח פלט מעכב (אינהיבטורי) לאזורים
מוטוריים .נצפתה פעילות נמוכה שלו בקרב ילדים עם -ADHDקשיי עכבה
)3ה ( substansia nigraהחומר השחור) הוא המקור לדופמין שהנו הנ"ט העיקרי בגרעיני
הבסיס.
)4ה ( nucleus accumbensגרעין האקומבנס) שולח מידע אל קליפת המוח הקדם מצחית כדי
לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות.
פעולתם של Basal Ganglia
מוקד השליטה על הפעילות הרצונית של שרירי השלד הוא באזורים המוטוריים בקליפת המוח,
שממוקמים בחלקה האחורי של האונה הפרונטלית .אזור זה יוזם תנועה ,ושולח פקודות שיורדות
דרך חוט השדרה לשרירים השונים.
במקביל ,נשלח מידע גם לאזורים המסייעים לביצוע התנועה ,בעיקר Basal Gangliaוהמוח
הקטן (צרבלום) .שם מתקבלות החלטות שונות לגבי התנועה כגון מהירותה ,העיתוי שלה,
מיקומה המדויק וכו' והמידע מוחזר אל קליפת המוח וכך שולט בזמן אמת על מאפייני התנועה
ואופן ביצועה.
הפנמה (אוטומציה) של מיומנות מוטורית מאפשרת לאדם להשתמש בה על ידי הפעלה של Basal
Gangliaולכן אינה דורשת פעילות מרובה של קליפת המוח הפרה-פרונטלית (למשל דוגמת נסיעה
ברכב) .זאת הסיבה לכך שהתנהגויות אוטומטיות מצריכות פחות משאבי קשב עם התקדמות
תהליך הלמידה.
פעולתם של Basal Ganglia
Basal Gangliaמשחקים תפקיד מרכזי במספר בעיות נוירולוגיות בכלל זה
הפרעות בתנועה – בעיקר בפרקינסון המערבת דה-גנרציה של תאים המייצרים
דופמין בחומר השחור ,ובמחלת הנטינגטון שמערבת נזק לסטריאטום.
פגיעה בBasal Ganglia -קשורה להפרעות אחרות המערבות שליטה
התנהגותית כמו תסמונת טורט ו .OCD
האזורים הלימביים של Basal Gangliaקשורים ללימוד באמצעות תגמול
(.)reward learning
מספר סמים ממכרים מאוד כמו קוקאין ואמפיתאמינים עובדים ע"י הגברת
ההשפעה של דופמין באזור זה.
ישנן גם עדויות שיש הפעלת יתר של דופמין באזור זה במחלת הסכיזופרניה.
תסמינים קליניים של
פרקינסון
Michael J Fox Parkinson's Disease
רעד בזמן מנוחה (בגפיים ,לסת ,ופנים)
האטה של תנועות
קשיון בשרירים
פעולתם של Basal Ganglia
לעומת זאת ,במחלת הנטינגטון האיזון מופר לכיוון ההפוך ,ולכן אחד התסמינים הוא תנועתיות-
יתר וחוסר ויסות ויכולת להפסיק את התנועה.
http://www.youtube.com/watch?v=JzAPh2v-SCQ
את פעולתם של הגרעינים מסבירים על ידי תיאוריית המעצור .תיאוריה זו גורסת ,שבכל רגע
אנו מדכאים אפשרויות תנועתיות רבות כדי להתרכז אך ורק בפעולה שבא אנו מעוניינים.
לדוגמה ,בעת ישיבה אנו מדכאים את כל התנועות ,אך משמרים רפלקסים מסוימים של תנוחה.
סימפטומים של סכיזופרניה
שליליים
חיוביים
•השטחה רגשית
•מוטיבציה ירודה
•היעדר הנאה בחיי היום-יום
•קושי ביזימה ובשימור של פעולות מתוכננות
•אינטראקציה נמוכה עם הסביבה
•הזנחה אישית
•הלוסינציות -חוויות חושיות שאינן קיימות
• דלוזיות -מחשבות שווא
•התנהגות לא מאורגנת או קטטונית
•הפרעות בתנועה
•הפרעות בחשיבה
נמצאה קשורה לרמות גבוהות מן הרגיל של דופמין
הטיפול התרופתי מפחית נוכחות דופמין בסינפסה
יעיל עבור הסימפטומים החיוביים
Patient's Advocate Interviews
Schizophrenic Patient
פעולתם של Basal Ganglia
Basal Gangliaמקבלים קלט מקליפת המוח ,ומוציאים אליה פלט דרך התלמוס.
פלט זה הוא מעכב :ככל שגרעיני הבסיס מוציאים יותר פלט לתלמוס ,כך מתקבל פחות עירור של
קליפת המוח המוטורית ולפיכך תתבצע פחות תנועה של השרירים.
הקלט מקליפת המוח מגיע אל הסטריאטום ( .)Caudate Nucleus & Putamenבשלב זה יכול
המידע ללכת בשני מסלולים:
המסלול הישיר -אל Globus Pallidusהפנימי ,וממנו ישירות לתלמוס .מסלול זה מוציא פחות
פלט מעכב לתלמוס ,ולכן הוא גורם לתנועתיות רבה יותר.
המסלול הלא ישיר -אל החלק החיצוני של ,Globus Pallidusמשם אל הגרעין התת-תלמי ,אל
הגלובוס פלידוס הפנימי ולבסוף לתלמוס .מסלול זה מוציא יותר פלט מעכב לתלמוס ,ולכן הוא
גורם לפחות תנועה של השרירים.
פעולתם של Basal Ganglia
שיווי המשקל העדין בין המסלול הישיר והלא ישיר מווסת על ידי החומר השחור,
שמפריש את הנ"ט דופמין לסטריאטום .אופי המסלולים העצביים האלה משתקף
בהפרעות מוטוריות שנובעות מניוון ב :Basal Ganglia -במחלת פרקינסון הפגיעה
מפרה את האיזון לכיוון המסלול הלא-ישיר ,ולכן מתקבלת תת-תנועתיות ,קושי
ליזום תנועה וקשיון.
פרקינסון היא מחלת ההפרעה בתנועה השכיחה ביותר – משפיעה על בין 1-2אחוז
מהאוכלוסייה מעל גיל .65היא אינה קטלנית ,אך גם אינה ניתנת לריפוי.
המחלה השנייה בשכיחותה אחרי אלצהיימר במשפחת ההפרעות הנוירו-
דגנרטיביות.
המערכת הלימבית
המערכת הלימבית היא קבוצה של מבנים מוחיים שמעורבים ברגשות כמו
פחד ,תוקפנות ועונג ,בבקרה של תגובות אוטונומיות ,שאינן מוכתבות על ידי
התודעה והרצון -הפרשת הורמונים ,האצת קצב הלב ,עליית לחץ הדם,
הפרשת זיעה ועוד ,וממונים על אגירה של זיכרונות .המערכת מתקשרת עם
מערכת חילוף החומרים ועם מערכת העצבים האוטונומית.
היפוקמפוס
אמיגדלה
היפותלמוס
פורניקס (קשת) Fornix
גופים דדיים ( )mammillary bodies
המערכת הלימבית
היפוקמפוס
המערכת הלימבית מכילה את ההיפוקמפוס אחד המבנים העתיקים ביותר
בתולדות החי .ההיפוקמפוס (סוסון ים ביוונית) אחראי על ניווט ועל אחסון
זיכרונות חדשים בעיקר בעלי אופי של התנסות אישית (episodic and
).autobiographical memory
ההיפוקמפוס ממיר את הזיכרון העובד שנשלח אליו לזיכרון ארוך טווח.
ראיות מצטברות מצביעות על כך שהוא משמש כעין ווסת-על לסוגים שונים
של חלקי הזיכרון -תכונות ,תבניות ,מיקום וכיוון.
ההיפוקמפוס הוא אחד משני האזורים היחידים במוח שידוע שיש בהם
תהליך של נוירוגנזה -צמיחת נוירונים חדשים במוח מפותח .כלומר באזור
זה ,בניגוד לאזורי מוח אחרים -תהליכי ההיווצרות וההתחלקות של נוירונים
נמשכת גם בגיל מבוגר .האזור השני הוא בולבוסי ההרחה.
היפוקמפוס
פגיעה בהיפוקמפוס גורמת לפגיעה בזיכרון.
ישנם מספר היבטים של הזיכרון אשר אינם מושפעים מנזק בהיפוקמפוס –
ובהם היכולת ללמוד מיומנויות חדשות (לדוגמה נגינה בכלי מוזיקלי) ,דבר
המצביע על כך שיכולות כאלה תלויות בסוגים אחרים של זיכרון (פרוצדורלי)
ואזורים אחרים של המוח.
במחלת אלצהיימר ,ההיפוקמפוס הוא אחד האזורים הראשונים שנפגעים:
אובדן וזיכרון וחוסר אוריינטציה הם לפיכך מבין התסמינים הראשונים.
בגלל סימטריה מוחית יש לכל אדם שני מבנים היפוקמפיים .אם רק צד אחד
נפגע המוח יכול לפצות באופן כמעט שלם על הפגיעה .אם שני הצדדים
נפגעו – תהיה פגיעה קשה ביכולות זיכרון והתמצאות.
אנשים עם פגיעה בילטראלית רצינית בהיפוקמפוס יסבלו מחוסר יכולת לייצר
ולשמור זיכרונות חדשים ( )anterogade amnesiaובנוסף יפגעו במידה
מסוימת זיכרונות שכבר יש להם (.)retrograde amnesia
94
היפוקמפוס
ההיפוקמפוס ממלא תפקיד באחסון ועיבוד מידע מרחבי .מחקרים שבוצעו
על חולדות מצביעים על קיומם של נוירונים המכונים תאי מיקום ( place
.)cellsחלק מתאים אלה יורים כאשר החיה מוצאת עצמה במיקום מיוחד,
ללא תלות בכיוון התנועה.
גילוי תאים אלו הוביל לרעיון כי ייתכן שההיפוקמפוס מתפקד כמפה
קוגניטיבית – ייצוג עצבי של המרחב הסביבתי – אשר מאפשר למצוא דרכים
חדשות וקיצורי-דרך להגעה ממקום למקום .מחקרים בחיות הראו כי נדרש
היפוקמפוס ללא פגם לביצוע משימות זיכרון מרחביות פשוטות (כגון מציאת
הדרך חזרה למיקום חבוי).
ללא היפוקמפוס המתפקד בצורה מלאה ,בני אדם אינם מסוגלים לזכור
בצורה טובה מקומות בהם היו או איך להגיע למקומות אליהם הם מועדים.
אנשים מסוימים מציגים יכולת טובה יותר מאחרים במציאת דרכים
ובניווט .הדמיה מוחית מראה כיום כי לאנשים אלו יש היפוקמפוס פעיל יותר
בזמן הניווט.
95
דפוסי ירי מרחבי של 8תאי מיקום שהוקלטו במוחה של חולדה.
החולדה רצה הלוך וחזור במסלול ,ועצרה בכל קצה כדי לקבל
תגמול בדמון מזון טעים שאותו אכלה .הנקודות מסמנות
מיקומים בהם פוטנציאל פעולה הוקלט מתאי המיקום. .
96
נהגי המוניות של לונדון נדרשו בעבר ללמוד מספר גדול של
מקומות – ולדעת את הדרך הישירה ביותר ביניהם.
נמצא כי ההיפוקמפוס של נהגי מוניות בלונדון גדול יותר בחלק
מסוים שבו ביחס לקבוצת ביקורת.
לעומת זאת חלק אחר בו קטן יותר מקב' הביקורת.
נמצא קשר מתאמי בין גודל החלק הגדול-יחסית ובין ותק
בנהיגת המונית בשנים ()Maguire et al., 2000
אמיגדלה
לאמיגדלה תפקיד מרכזי ביצירת זיכרונות רגשיים.
כאשר מגרים את האמיגדלה ישנן חוויות חזקות של אגרסיות או פחד.
http://www.youtube.com/watch?v=9Zlzin6PIo8
כאשר יש גירוי מפחיד ,המידע ממנו מגיע לאמיגדלה ויוצר אסוציאציות של
זיכרון עם הגירוי.
זיכרונות של חוויות רגשיות מוטבעים בסינפסות האמיגדלה .הללו גורמות
לתגובות זריזות מאוד לפחד כמו תגובות הגנה (קיפאון או בריחה) ,שינויים
בתגובות אוטונומיות (לחץ דם ,זיעה) ,תגובות אנדוקריניות (שחרור של הורמוני
לחץ) ,ועוד.
נזק לאמיגדלה פוגע גם ברכישה וגם בביטוי של האסוציאציות של הפחד ( fear
98
.)conditioning
אמיגדלה
העדות הטובה הראשונה שקישרה בין אמיגדלה ואמוציה באה ב 1939משני
חוקריפ .Heinrich Kluver & Paul Bucyהם הסירו את האמיגדלה
וההיפוקמפוס בקופים .הם הבחינו בשינוי דרמטי בהתנהגות רגשית:
הקופים נהיו נועזים ,חסרי פחד.
עלייה משמעותית בהתנהגות מינית ,כולל כלפי חפצים!
מחקרי המשך מדויקים יותר הראו שפגיעות באמיגדלה הביאו לפגיעה בזיכרון
וחוויה של רגשות.
מחקרים עדכניים מצביעים כי ל ,Insulaהשוכנת ליד האמיגדלה ,תפקיד חשוב
בייצור חוויות רגשיות
האינסולה הופכת פעילה כאשר אנשים מתבקשים להיזכר בחוויות רגשיות
שלהם )(Damasio et al., 2000
כאשר האינסולה נפגעת ,אנשים לא מרגישים
99
nucleus accumbens
(גרעין האקומבנס)
מבחינה פונקציונאלית ,גרעין זה הינו חלק מהמערכת הלימבית.
הגרעין מעורב במנגנוני חיזוק וקשב .הוא מעודד בחירה של פעולות ,אשר
יובילו לגמול מצופה.
מעורב בתהליכים שונים הקשורים למוטיבציה וגמול ,ולעתים אף מכונה
"מרכז העונג"" ,מרכז הרצון" או "מסלול התגמול" של המוח.
עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת גם בעקבות
ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים.
אזור זה נחקר רבות בהקשרים של התמכרות לסמים .ידוע כי סמים ממכרים
גורמים לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס.
פגיעה ב nucleus accumbensפוגע בייחוס ערך לגירויים.
כאמור ,סמים רבים משפיעים על איזור זה :קוקאין ,אמפיתמין ,אופיאטים,
אלכוהול .בד"כ ע"י העלאת הדופמין (מעורב בתחושת עונג) והורדת
הסרוטנין (מעורב ברוויה ועכבה).
במחקר מפורסם מ Olds & Milner 1954אפשרו לחולדות לגרות את
עצמן באזור זה ע"י לחיצה על דוושה ,החולדות הגיבו בגירוי עצמי כמעט
בלתי נפסק של האזור באמצעות הדוושה.
הם הגיעו לעד 2000לחיצות בשעה!
(Olds, J., Milner, P. 1954. Positive reinforcement produced by electrical stimulation of septal area and other
regions of rat brain .Comp. Physiolo .Psychol427–419 ,47 ).
מסלול התגמול
אותו אזור פועל בקרב בני אדם" .מסלול התגמול" ( )reward pathwayפועל
בזמן בו אנו אכילה ,שתיה ,סקס ,פעילויות מעוררות ומעניינות ,התעמלות,
אלכוהול וסמים.
במצבים אלה הוא גורם לתחושת עונג נעימה.
http://www.youtube.com/watch?v=de_b7k9kQp0
מסלול התגמול
התקופה הנוכחית מביאה איתה אתגר חדש למסלול התגמול :בעת שיטוט
באינטרנט אנחנו מפעילים שוב ושוב את האזור הזה שכן באופן עקבי
ובלתי-נפסק אנחנו נחשפים למידע חדש .מידע זה מרגש את האזור שוב
ושוב ,ויוצר מצב דמוי התמכרות.
שימו לב,
מסלול זה פועל גם כשאנו משחקים ,לומדים ,חוקרים,
ועוסקים בנושאים שמרתקים אותנו.
104
ירידה חדה בפעילות פרה-פרונטלית
ציר hypothalamus-pituitaryמשחרר
אוקסיטוצין -הורמון ההתקשרות
והחיבור
עליה בפעילות האמיגדלה Nucleus
accumbensוהצרבלום
הנ"ט הבאים פעילים במסלול התגמול
Serotonin
•פונקציה :מצב רוח ,אימפולסיביות,
חרדה ,שינה ,קוגניציה
אופייאטים (כולל אנדורפינים)
•פונקציה :כאב
Dopamine
•פונקציה :עונג ,אופוריה,
מצברוח ,פעילו מוטורית
קנבינואידים
•פונקציה :כאב ,תיאבון ,זיכרון
דיאנצפלון
במוח הקדמי ,לצד הטלאנצפלון ,קיימת חטיבה נוספת:
דיאנצפלון
המבנים החשובים :תלמוס והיפותלמוס
תלמוס
נמצא סמוך לאמצע ההמיספרות ומאחורי הBasal -
Ganglia
תפקידו לתווך מסרים לתוך הקורטקס המוחי
לתלמוס מספר גרעינים
חלקם מקבלים מידע סנסורי (חושי) ומעבירים אותו
לאזורים סנסוריים בקורטקס המוחי
לדוגמא :כאב
היפותלמוס
•
•
•
•
109
נמצא מתחת ) (hypoלתלמוס
שולט על מערכת העצבים
האוטונומית ועל המערכת
ההורמונלית ומארגן התנהגות
חשובות להישרדות כמו אכילה
ושתיה ,טמפרטורת הגוף ,מין
והתגוננות
מסייע בשליטה על המערכת
ההורמונלית דרך הpituitary -
:glandבלוטת ההיפופיזה
משחקת תפקיד חשוב בתהליכי
גדילה ומחזור הביוץ
צרבלום
"מוח קטן" :נמצא בקצה גזע
המוח
מסייע בקואורדינציה של תנועות
רצוניות ואחראי על שיווי משקל
110
מערכת העצבים ההיקפית
חלקיה הם העצבים ואברי החישה הנמצאים מחוץ לגולגולת ולעמוד
השדרה
מערכת העצבים ההיקפית
התקשורת בין המוח וחוט השדרה לבין יתר חלקי הגוף
מתנהלת דרך עצבי הגולגולת ועצבי השדרה
אלה שייכים למערכת העצבים ההיקפית ,האחראית על העברת
מידע חושי אל המערכת המרכזית ,ועל מסירת הוראות
ממערכת העצבים המרכזית אל השרירים והבלוטות שבגוף
" עצבי השדרה" יוצאים מבין החוליות של עמוד השדרה ומגיעים
אל השרירים או אל הקולטנים הסנסוריים
כל גופי התאים שהאקסונים שלהם מביאים מידע אל המוח
נמצאים מחוץ למערכת העצבים המרכזית (מלבד הראיה)
מערכת העצבים הפריפריאלית
Peripheral Nervous System (PNS)
מערכת העצבים הסומטית
Somatic Nervous System
סימפטתית-מערכת העצבים הפרה
Parasympathetic Nervous System
מערכת העצבים האוטונומית
Autonomic Nervous System
מערכת העצבים הסימפטתית
Sympathetic Nervous System
מערכת העצבים הסומטית :עצבי
השדרה
אקסונים אפרנטיים ) :(afferentמביאים
מביאים אינפורמציה סנסורית אל המוח
גופי התאים נמצאים בDorsal root ganglia-
תאים חד-קוטביים
אקסונים אפרנטיים ) :(Efferentמוציאים
שולחים פקודות מהמוח לגוף
גופי התאים שלהם נמצאים בחומר האפור בחוט
השדרה ,ויוצאים דרך הVentral root -
נוירונים רב-קוטביים
עצבים קרניאליים
12זוגות עצבים היוצאים מצידו הונטרלי של
המוח.
–Efferent axonsעוסקים בתנועה
–Afferent Axonsעוסקים בחישה.
כל העצבים הקרניאליים מעצבבים את איזור
הראש והפנים ,מלבד ה(" Vagus-העצב
התועה") המעצבב איברים פנימיים בחלל
הבטן.
תנועות
עיניים
תנועת
הלסת
ראיה
ריח
תנועת
הלשון
שרירי
הפנים
שרירי
הגרון
שמיעה ושיווי
משקל
שרירי
הגרון
וואגוס
Cranial
nerves
מערכת העצבים הפריפריאלית
Peripheral Nervous System (PNS)
מערכת העצבים הסומטית
Somatic Nervous System
סימפטתית-מערכת העצבים הפרה
Parasympathetic Nervous System
מערכת העצבים האוטונומית
Autonomic Nervous System
מערכת העצבים הסימפטתית
Sympathetic Nervous System
מערכת העצבים האוטונומית
שליטה על שרירים חלקים – הפעלה לא רצונית!
ניתן לחלק את המערכת לענף סימפתטי וענף
פארא -סימפתטי:
ענף סימפתטי :פעיל
במצבי ריגוש ,סכנה
והוצאת אנרגיה
ענף פארא-סימפתטי:
פעיל במצבי שימור
ושגרה
א .הענף הפארסימפתטי – אחראי על שימור
אנרגיה וגורם לרגיעה.
גופי התא נמצאים בגרעיני המוצא של חלק
מהעצבים הקראניאליים ובחומר האפור של חוט
השדרה ,באיזור הסקראלי.
תומך בפעילויות שעניינן הגדלת מאגרי
האנרגיה השמורים בגוף :הפרשת רוק ומיצי
עיכול ,חיזוק התנועה הקצובה של הקיבה
והמעיים ,הגברת זרימת הדם למערכת העיכול
מערכת העצבים האוטונומית
ב .הענף הסימפתטי
קשור בהוצאת אנרגיה – עירור הגוף והכנתו
לתגובה.
הנוירונים הסימפתטיים יוצאים ממוח השדרה
(גופי התא ,בחומר האפור) ,מפעילים תאים
בגנגליונים הסימפתטיים השולחים אקסונים אל
האברים השונים.
אחראים על :הגברת זרימת הדם ,שחרור
אפינפרין המגביר את קצב הלב ,פירוק מאגרים
תזונתיים בתאי השרירי לגלוקוז... ,
סימפטומים בזמן בחינה...