מערכת העצבים האוטונומית
Download
Report
Transcript מערכת העצבים האוטונומית
פסיכולוגיה ביולוגית
על מה נדבר בשיעור:
כיצד פועלת המערכת הנוירולוגית ברמה התאית.
סוגי סמים שונים וכיצד הם משפיעים על המערכת הפיזיולוגית.
פעילות המוח ומערכת העצבים וכיצד משפיעות על ההתנהגות:
מבנה מערכת העצבים.
מדידת פעילות מוחית.
מערכות העצבים האוטונומית והאנדוקרינית.
ניסיון חווייתי וגמישות המוח (פלסטיות).
שתי ההמיספרות והקשר ביניהן.
:The binding problemאיך המוח מתרגם את המידע שהתקבל על ידי החושים ומעניק לו
משמעות.
פסיכולוגיה ביולוגית
המוח:
בכל שנה מחשבים נעשים קטנים וחכמים יותר ,אבל המוח תמיד היה קטן וחכם..
מוח אנושי שוקל 1.4 – 1.2קילו בלבד.
מוח של דבורה שוקל מיליגרם אחד(!) .באמצעותו היא מאתרת מזון ,מתחמקת
מטורפים ,מוצאת דרכה חזרה לכוורת' ,רוקדת' באופן שמכוון דבורים אחרות למקור
המזון ,מטפלת במלכה ,ומגנה על הכוורת מפני פולשים.
כל דבר שאנו תופסים או עושים הוא תוצר של המוח.
לכן חקר המוח כל כך חשוב לנו :למשל נרצה לדעת האם מקורן של בעיות
פסיכולוגיות שונות הינו ביולוגי ,האם אפשר לטפל בהן בתרופות ,האם אפשר למנוע
את הידרדרות המוח בזקנה.
שאלות נוספות :כיצד פעילות מוחית מתקשרת למודעות ,האם שוני באישיות מקורו
בשינויים מוחיים.
פסיכולוגיה ביולוגית
אנו חוות עצמנו כיישות אחת אשר חשה ,חושבת וזוכרת .אולם המוח
שלנו בנוי מכמות עצומה של תאים בודדים שנקראים נוירונים ,ומערכת
העצבים כוללת תאי גליה רבים עוד יותר ,שפועלים בשיתוף עם
הנוירונים.
הקורטקס הצרבלי
12-15ביליון נוירונים
התאים מעבירים מידע
צרבלום
באמצעות שחרור 70ביליון נוירונים
כימיקלים (ניסוי הלב של
אוטו לואי) ואימפולסים
חוט השדרה
ביליון נוירונים
חשמליים.
כניסת מלחים לתא וכך נוצר
שחרור הכימיקלים מאפשר
פוטנציאל פעולה.
תאי מערכת העצבים
גוף התא
טרמינלים של
האקסון
סינפסות בין
האקסון והשריר
שכבת מיאלין
דנדריטים
אקסון
שריר
תאי מערכת העצבים
תא פרה
סינפטי
קצה האקסון
תא פוסט
סינפטי
פוטנציאל פעולה
שלפוחיות
סינפטיות
נוירוטרנסמיטורים
ששוחררו
החריץ הסינפטי
ממברנה פוסט סינפטית
שכוללת רצפטורים
נוירוטרנסמיטורים והשפעתם על ההתנהגות
במוח יש עשרות טרנסמיטורים ,אשר כל אחד מהם מפעיל סוגים רבים
של רצפטורים.
טרנסמיטורים חשובים במוח:
גלוטמט – הטרנסמיטור המעורר הנפוץ ביותר במוח ,מעורב כמעט בכל פעולה ,שבץ
מקושר לשחרור עודף שלו.
גאבא – הטרנסמיטור המדכא הנפוץ ביותר ,במצבים של חרדה משתמשים בחומרים
שמגבירים את הפעילות שלו.
דופמין – מקושר לפעילויות קוגניטיביות ומוטוריות .תרופות אנטיפסיכוטיות
מפחיתות את הפעילות שלו ,בעוד שתרופות לפרקינסון משחררות כמויות גדולות
ממנו.
סרוטונין – מקושר למצבים נפשיים ,רוב התרופות האנטי דיכאוניות מאריכות את
משך הפעילות שלו במרווח הסינפטי.
אנדורפין – מפחית כאב ומגביר הנאה ,מורפין והרואין מפעילים את אותם
רצפטורים.
תאי מערכת העצבים ,לסיכום..
ההתנהגות הינה מורכבת ,אמירה כמו "ראיתי סרט" ,מגוללת בתוכה
כמות עצומה של פעולות מתוזמנות ומתואמות בין אלמנטים שונים
בגופנו (תאים ,חומרים כימיים ,אברים).
כל פעולה ,מחשבה ,רגש ,מקורם בהולכה עצבית :תא משחרר כימיקל,
אשר בתורו מעורר או מעכב פעילות חשמלית ושחרור כימיקל בתא
הבא.
התנהגויות מורכבות נוצרות מתוך פעולה זו בשל הקשרים הקיימים בין
כמויות עצומות של נוירונים.
החוויות שלנו הן תוצאות של פעולתם של עשרות טרנסמיטורים,
מיליארדים של נוירונים וטריליונים של סינפסות.
חומרים פסיכואקטיבים
לחומרים פסיכואקטיבים (סמים) יש השפעה על ההתנהגות :הם יכולים
להעצים חוויות מסויימות ,להחליש אחרות ,ולסלף את החשיבה
והדיבור.
כל זאת ע"י השפעתם על הסינפסות :חלקם מתיישבים על הרצפטורים
ומפעילים אותם ,באופן מלא או חלקי (מפתח לא מתאים) ,חלקם
מגבירים או מחלישים שחרור טרנסמיטורים ,או מפחיתים .reuptake
חומר שמגביר פעילות בסינפסה נקרא אגוניסט ,חומר שמפחית פעילות
נקרא אנטגוניסט.
חומרים פסיכואקטיבים
סוגי סמים נפוצים:
סמים מעוררים :אמפטמין ,קוקאין ,מתילפנידט (ריטלין) ,קפאין ,ניקוטין.
סמים מדכאים :אלכוהול ,בנזודיאזפינים.
סמים נרקוטיים :מורפין ,הרואין ,אופיאטים אחרים.
מריחואנה.
סמים הלוצינטורים (סמי הזיה) :אל.אס.די ( MDMA ,LSDאקסטזי) ,רוהיפנול
ו ,GHBפנציקלידין ( PCPאבק מלאכים).
סמים מעוררים
סמים מעוררים ,הינם חומרים שמגבירים את רמת האנרגיה ,עוררות
ודריכות ,ופעלתנות.
אמפטמין וקוקאין מעכבים את הספיגה של סרוטונין ודופמין לאחר
ששוחררו וכך מאריכים את משך פעולתם.
דופמין למשל קשור כמעט בכל דבר שמניע אנשים החל ממין ואכילה
וכלה בהימורים ,כך הסמים הנ"ל משתלטים על המערכת המוטיבציונית
של המוח.
קוקאין הגיע כאבקה בעבר אבל החל מ '85קיים בצורה טהורה יותר
שנקראת קראק ,ואשר ההשפעה שלה חזקה ומהירה בהרבה.
סמים מעוררים -המשך
ההשפעה ההתנהגותית של סמים מעוררים תלויה במינון:
במינון נמוך ,הסמים הנ"ל מגבירים יכולת ריכוז .למעשה ,אמפטמינים ניתנים
במרשם לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (אדרל) .סם נפוץ בקרב עו"ד בשנות ה.80-
במינון גבוה ,אמפטמינים וקוקאין מובילים לבלבול ,פגיעה בקשב והתנהגות
אימפולסיבית .השפעות אלה עשויות להמשיך מעל לשנה לאחר הפסקת השימוש.
ברמה הפיזיולוגית ,מגבירים קצב לב ,לחץ דם ,טמפ' גוף .לעיתים גורמים לרעידות,
פרכוסים ,פגיעה בריאות והתקפי לב.
מספר שעות לאחר צריכת הסם ,הטרנסמיטורים נשטפים מהסינפסה (בתגובה
למניעת תהליך הריאפטייק) לפני שהתא הפרה סינפטי יכול לסנטז אותם מחדש.
כתוצאה מכך ,כמות הטרנסמיטורים יורדת ,ונוצר אפקט הפוך להשפעה הראשונית
של הסם ,הכולל תחושות של תשישות וכבדות ,ודיכאון מינורי.
סמים מעוררים -המשך
מתילפנידט = ריטלין .משמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ( ,)ADHDעובד
כמו קוקאין .ההבדל הוא במהירות ההגעה למוח (במהלך כשעה) ,ובתפוגת
ההשפעה האיטית .כך ,הוא לא מייצר את אותו ה rush-שמביא להתמכרות.
ניקוטין ,שנצרך דרך טבק ,מגביר ערנות ועוררות ע"י גירוי סינפטות של
אצטילכולין.
למרות הגדרתו כמעורר ,מעשנים מדווחים על תחושת הרגעה .ההסבר המחקרי
לפרדוקס הזה הוא ,כי למרות השפעתו המעוררת של הניקוטין ,הימנעות מעישון
מגבירה מתח עוד יותר .הדלקת סיגריה מפיגה את תסמיני הגמילה ומחזירה אותנו
לרמת הבסיס.
לניקוטין השפעה מעורבת על מוטיבציות :הוא מפחית אנרגיה ומוטיבציה במצבים
של גמול נמוך ( ,)low-rewardאך מגביר פעילות במצבים של גמול גבוה (high-
)rewardובמצבים חדשים ולא מוכרים.
סמים מדכאים
הינם חומרים פסיכואקטיבים שמפחיתים עוררות כמו אלכוהול,
בנזודיאזפינים ,תרופות נוגדות חרדה.
השימוש באלכוהול התקיים עוד בעידן הפרה היסטורי (.)5400-5500 bc
אלכוהול הינו קבוצה של מולקולות שכוללות מתנול ,אתנול ,פרופיל אלכוהול ועוד.
אנחנו שותים את הנגזרת של האתנול.
לאלכוהול השפעה מרגיעה במינונים מתונים.
במינונים גבוהים הוא מגביר התנהגויות מסתכנות ואגרסיביות ,ע"י הדחקת הפחד ושחרור
העכבות אשר בד"כ מגבילים אותנו.
במינונים גבוהים עוד יותר ,כמו במצב של ,binge drinkingהשימוש באלכוהול מביא
לאובדן הכרה ויכול לגרום למוות .שימוש רב פוגע בכבד ובכלל בבריאות ,פוגע בזיכרון
ובשליטה מוטורית.
סמים מדכאים – המשך
תרופות הרגעה:
הנפוצות ביותר :בנזודיאזפינים ,הכוללים דיאזפם (ואליום) ואלפרזולם (זנקס).
הבנזודיאזפינים מרגיעים ע"י הגברת תנועת הטרנסמיטור המעכב גאבא ()GABA
בסינפסה .האלכוהול עובד על אותן סינפסות ,אבל במנגנון אחר .שימוש באלכוהול
ובתרופות הרגעה יחד הינו מסוכן ,מכיוון שהשילוב מדכא אזורים במוח ששולטים
בנשימה ובפעימות הלב.
נגזרת של בנזודיאזפינים ,בשם פלוניטרזפם (רוהיפנול) ,נקרא "סם האונס" ( "date
” .)rape drugהוא מסיס במים ,חסר צבע ,ריח או טעם .השפעותיו כוללות נמנום,
חוסר קואורדינציה ופגיעה בזיכרון .מי שנתונה להשפעתו חסרה היכולת להיאבק
ועשויה לא לזכור ארועים .אפשר למצוא את הסם בשתן.
"סם אונס" נוסף בשם ,)gamma hydroxy butyrate( GHBהינו נפוץ כי קל
ליצרו בתנאים ביתיים .בדומה לרוהיפנול ,הוא מרפה את הגוף ופוגע בקואורדינציה.
כמויות גדולות ממנו מעוררים הקאה ,רעידות ,תרדמת (קומה) ומוות.
סמים נרקוטיים
סמים נרקוטיים (אופיאטים כמו מורפין ,הרואין ,ואחרים) מביאים
לנמנום ,חוסר תחושת כאב ,וירידה בתגובתיות.
לאופיאטים יש נגזרת טבעית המיוצרת מפרג ,ונגזרת סינתטית המיוצרת מכימיקלים.
האופיאטים גורמים לתחושת אושר ,חמימות ,ובלא חרדה או כאב.
מורפין הינו משכך כאבים עוצמתי .תופעות הלוואי שלו כוללות בחילה ונסיגה
מהסביבה .לאחר שהסם מסתלק מהמוח ,הסינפסה שבאה עמו במגע הופכת לפחות
רגישה וישנה עליה של חרדה ,כאב ותגובתיות יתר לקול ולגירויים אחרים.
הסמים האופיאטים כמו מורפין ,הרואין ,מתדון וקודאין ,נצמדים לרצפטורים
מסוימים במוח (רצפטורים אופיאטים) .גילוי המנגנון של טרנסמיטורים ורצפטורים
הביא להבנה שהאופיאטים חוסמים את הכאב במוח ולא על העור .בעקבות זאת
המחקר גילה את קיומם של אנדורפינים אשר נצמדים לרצפטורים האופיאטים.
אנדורפינים עוזרים במניעת כאב כרוני ,משתחררים בזמן פעילות גופנית ,בזמן
האזנה למוזיקה מרגשת.
מריחואנה
מריחואנה (קנביס) הינה קשה לקטלוג:
היא אינה סם מעורר.
היא בעלת השפעה מרגיעה אך באופן שונה מאלכוהול או מתרופות הרגעה.
מפחיתה כאב אך לא בעוצמות דומות לשל החומרים האופיאטים.
מביאה לעיוותים חושיים ,בעיקר לתחושה של האטה בזמן ,אך לא עיוותים קשים
כמו בשימוש באל.אס.די.
על כן מקבלת קטגוריה משלה.
שימושים רפואיים :עוזרת לבחילה ,רעידות ,מפחיתה לחץ תוך עיני ,מפחיתה
אובדן של תאי מוח לאחר שבץ.
מצד שני ,מעלה סיכון לחלות בפרקינסון ,ושימוש ארוך טווח ככל הנראה מגביר
את הסיכוי לחלות בסרטן ריאות.
מריחואנה – המשך
תופעות הלוואי כוללות פגיעה בזיכרון ובמוטיבציה לפעול .עם זאת ,ממחקרים
עולה כי יתכן שאנשים הסובלים מבעיות בזיכרון נוטים להשתמש במריחואנה.
המרכיב הפעיל במריחואנה נקרא ,THCהוא מתחבר לרצפטורים נפוצים במוח,
אשר מצויים בנוירון הפרה סינפטי ,ואשר תפקידם לאותת לתא כמה
טרנסמיטורים עליו לשחרר .ה THC -מתחבר לרצפטורים ומאותת להם
שהטרנסמיטורים שוחררו מן התא ,לפני שהדבר התרחש .מטאפורית ,התא
הפרה סינפטי "חושב" שהוא העביר סיגנל לתא הבא ,כאשר זה אינו המצב.
למריחואנה השפעות רבות על ההתנהגות ,היא חוסמת רצפטורים לסרוטונין
שאחראים על בחילה ,מגבירה פעילות באזורים שאחראים על אכילה ותיאבון,
משנה תחושת זמן באופן שאינו ידוע אך נמצא גם בחולדות.
סמים הלוצינטורים
סמים אשר מעוררים עיוותים חושיים ,מעוררים תחושה של חלום או
חוויה מיסטית
מיוצרים מפטריות ,צמחים (קקטוס – פיוטה ,מסקלין) ,ובאופן סינטטי.
אל אס די מתחבר לרצפטור של סרוטונין ,משנה את זמני ההפעלה של
הרצפטור .ידוע היכן הוא פועל אך לא ידוע כיצד הוא משנה את פעולת
הרצפטורים.
= MDMAאקסטזי ,מייצר אפקט מעורר הדומה לאמפטמינים במינון
נמוך ,ואפקט הזייתי בדומה לאל אס די במינונים גבוהים.
צעירים צורכים אותו במסיבות להגביר רמת אנרגיה .כאשר השפעתו
פגה ,עולות תחושות של דיכאון וכבדות.
סמים הלוצינטורים – המשך
שימוש חוזר מעלה חרדה ,דיכאון ,הפרעות בקשב ובזיכרון וקשיי
שינה.
במחקרים נמצא כי אקסטזי פוגע בנוירונים ולפעמים הורג אותם,
במחקרים אחרים נמצא אובדן של סרוטונין ,שהינו הפיך לאורך
חודשים .המחקרים אינם חד משמעיים ולא ברור הנזק שגורם
ה.MDMA
" אבק כוכבים" ( ,)PCPמעכב רצפטורים לטרנסמיטור גלוטמט.
במינונים נמוכים דומה לאלכוהול ,במינון גבוה מייצר הזיות ,הפרעות
חשיבה ,אובדן זיכרון ותחושה של חוסר רגש.
חומרים פסיכואקטיביים – סיכום
כמעט כל הסמים הידועים פוגעים בפעילות המוחית ,גם אם באופן זמני.
ע"י למידת השפעת הסמים על המוח ,אנו לומדות על תפקודי המוח
השונים.
סמים מעוררים כמו אמפטמינים וקוקאין מעלים רמת פעילות והנאה
באמצעות שחרור יתר ,ומניעת איסוף מחדש ,של הטרנסמיטור דופמין
(ועוד) .קראק נכנס למוח מהר יותר ולכן הינו בעל אפקט חזק יותר.
אלכוהול הוא הסם הנפוץ ביותר ,בעל השפעה מרגיעה ומשחרר עכבות.
עשוי לפגוע בשיפוט ובהגיון.
תרופות הרגעה כגון הבנזודיאזפינים ,נפוצות במצבי חרדה ,גם מרפות
את השרירים ומרדימות.
חומרים פסיכואקטיביים – סיכום
סמים אופיאטים נצמדים לרצפטורים לאנדורפינים .מעוררים תחושת
הנאה והקלה מכאב.
החומר הפעיל במריחואנה נקרא ,THCהוא משפיע על מספר
רצפטורים ומונע פעולתם של טרנסמיטורים שונים .פועל ברמה הפרה
סינפטית.
סמים הלוצינטוריים גורמים לעיוותים חושיים .אל אס די פועל על
הסרוטונין MDMA ,הינו בעל השפעה מעוררת במינון נמוך והשפעה
הזייתית במינונים גבוהים.
שימוש בסמים – הזווית האישית והחברתית
תלות בסם – אנשים אשר מתקשים או אינם מצליחים לחדול מצריכה
של חומר פסיכואקטיבי נקראים מכורים או תלויים בסם.
חומרים ממכרים – כמעט כל החומרים הממכרים מגרים סינפסות בהן
פועל הטרנסמיטור דופמין ,אשר ככל הנראה מקושר לקשב.
מוטיבציות של התמכרות – ישנם אנשים הממשיכים לצרוך סם מסוים
לעיתים קרובות ,למרות שלא נראה כי הם נהנים מן השימוש .הסבר
אחד לכך הוא כי הם נמנעים מחוסר הנאה ,מסבל .הסבר אחר הוא כי
שימוש תדיר בסם משנה את החיווט במוח כך שהסם משתלט על
הקשב.
שימוש בסמים – הזווית האישית והחברתית
גישות שונות ביחס למשתמשים בסמים -התייחסות להתמכרות לסמים
כאל פשע ולמכור כאל קרימינל ,לעומת התייחסות למכור כאל אדם
חולה .סוגיות של אחריות ואשמה.
מועדות לאלכוהוליזם -אנשים כאלה חווים ירידה במתח ע"י אלכוהול
יותר מן האדם הממוצע .מי שמעריך חסר על המידה את רמת השימוש
שלו ,נמצא בסיכון גבוה יותר להפוך לאלכוהוליסט בהמשך.
שימוש בסמים – הזווית האישית והחברתית
-Antabuse תרופה שמשמשת לטיפול באלכוהוליזם .כאשר נמצאים
תחת השפעתה צריכת אלכוהול גורמת לאדם לחלות (בחילה ,כאב
ראש ,חרדה ,טשטוש ראיה).
קיימת מחלוקת בנוגע לאופציה להרגיל אדם שהינו אלכוהוליסט לשתות
באופן מתון.
התמכרות לאופיאטים -ישנם אנשים המשתמשים בסמים אופיאטים,
אשר נגמלים מהסם ,עוברים דרך תסמיני גמילה (שמרגישים כמו
שפעת קשה מאוד) ,ומצליחים להימנע משימוש חוזר בסם .אחרים
עוברים לשימוש במתדון או תחליפים אחרים.
כיצד המוח משפיע על ההתנהגות
נמצא כי חלקים שונים במוח משפיעים על תפקודים שונים.
מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח ואת חוט השדרה.
היא מתקשרת עם שאר הגוף באמצעות מערכת העצבים
הפריפריאלית ,אשר מורכבת מעצבים המחברים את חוט השדרה עם
שאר הגוף.
מבנה מערכת העצבים
מערכת העצבים הפריפריאלית מתחלקת למערכת העצבים הסומטית,
שמתחברת לעור ולשרירים ,ומערכת העצבים האוטונומית שמתחברת
ללב ,לקיבה ,ולאברים נוספים.
עצבים סנסוריים מעבירים מידע מהאברים אל חוט השדרה ,עצבים
מוטוריים מקבלים מידע מחוט השדרה ומעבירים אותו אל השרירים.
מערכת
העצבים
המרכזית (מוח
וחוט השדרה)
הפריפריאלית
סומטית
אוטונומית
(אנדוקרינית)
מבנה המוח
קורפוס קולוסום (כפיס המוח)
קליפת המוח
מוח אמצעי
מוח אחורי
המוח מורכב משלושה חלקים:
המוח הקדמי (,)forebrain
המוח האמצעי ()midbrain
והמוח האחורי (.)hindbrain
המוח הקדמי ,אשר כולל את
הקורטקס הצרבלי (קליפת המוח),
מהווה את החלק הדומיננטי במוח
האנושי.
כפיס המוח מחבר בין שתי
ההמיספרות שבמוח.
מבנה המוח
midbrain
forebrain
hindbrain
Cerebellum
Medulla
מבנה המוח – המשך
המוח הקדמי מורכב משתי המיספרות ,ימנית ושמאלית .כל אחת מן ההמיספרות
שולטת בחושים ובתנועה של החלק ההופכי של הגוף.
קליפת המוח הינה חשובה ביותר במוח האנושי .היא מחולקת לארבע אונות:
אוקסיפיטלית (עורפית) ששולטת בראיה ובמחזורי השינה;
האונה הטמפורלית (רקתית) ששולטת בשמיעה ,הבנת שפה ,ובאספקטים מורכבים של ראיה
(תנועה ,זיהוי פרצופים);
האונה הפריאטלית (קודקודית) מקושרת לחושים כגון
מישוש ,כאב ,טמפרטורה ,מיקום הגוף במרחב;
האונה הפרונטאלית (מצחית) אחראית על תכנון תנועות
עדינות ,על זיכרון ,תכנון מקדים וקבלת החלטות.
מערכת העצבים האוטונומית
מערכת העצבים האוטונומית חולשת על האברים הפנימיים של הגוף,
מכינה אותם למצבי חירום או מנוחה .היא מפעילה את מערכת העצבים
האנדוקרינית ,הכוללת בלוטות שמפרישות הורמונים לתוך הדם.
הורמונים אלה מווסתים תהליכים שונים שמתרחשים באברים (חילוף
חומרים ,גדילה).
מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משני חלקים:
מערכת העצבים הפאראסימפתטית שפועלת בזמן מנוחה.
מערכת העצבים הסימפתטית שפועלת בזמן סכנה/איום.
ההמיספרות במוח
קליפת המוח מחולקת לשתי המיספרות .כל המיספרה שולטת בחלק
ההופכי של הגוף .ההמיספרה השמאלית מקושרת לרוב האספקטים של
שפה ,בעוד שהימנית חשובה לצורך התמצאות במרחב ולהבנת
האספקטים הרגשיים שבתקשורת בינאישית.
הקורפוס קולוסום (כפיס המוח) מאפשר להמיספרות לתקשר ביניהן,
אם הוא נפגע ,לא יוכל לעבור בין ההמיספרות מידע.
ניתוחי ניתוק ההמיספרות ( )split brainבחולי אפילפסיה :ההתקפים
הוגבלו ונחלשו ,אך הופיעו תופעות התנהגותיות ייחודיות ,כאילו לאדם
יש שני שדות של מודעות (העברת ערוץ ביד שמאל בזמן שהאדם דיווח
על הנאה ,רגל שמאל "סירבה" להמשיך ללכת לטייל ,ניסוי עם כובע
.)hatband
ניסויים בפסיכולוגיה פיזיולוגית
ניסויים בפסיכולוגיה פיזיולוגית בודקים את השפעת המוח ומערכת
העצבים על אספקטים שונים של ההתנהגות האנושית.
פלסטיות המוח
פלסטיות המוח – ממחקרים עולה שחוויות שונות משפיעות ומשנות את
החיווטים במוח .חשיפות ממושכות למצבים יוצאי דופן ,כמו עיוורון או לימוד
נגינה לאורך שנים ,משנות את המוח ברמה הפזיולוגית.
מה מיוחד במוחם של נהגי מוניות?
מאת פרופ' אלומית ישי ,פרופ' לחקר המוח ,אוניברסיטת ציריך ,שוויץ( 22/03/2010 ,נדלה
מווינט)
על-מנת לקבל רישיון לנהיגה במונית בלונדון ,יש לעבור הכשרה אינטנסיבית שאורכת בין
שנתיים לארבע שנים .במהלך ההכשרה לומדים הנהגים להכיר את 25,000הרחובות ואת אלפי
המקומות הציבוריים בעיר ,ובתום ההכשרה עליהם לעבור סידרת מבחנים.
בנוסף להתנסות הממשית ברחובות העיר הסואנת ,עוברים הנהגים תרגילי ניווט וירטואליים
בעזרת סימולציה ממוחשבת ,שכוללת 110ק"מ של רחובות במרכז לונדון ,עם תמרורים,
רמזורים ,הולכי רגל ותנועת מכוניות ואוטובוסים.
פלסטיות המוח
בסדרת ניסויי דימות שערכה פרופ' אלינור מגוויר ( )Maguireמאוניברסיטת לונדון ))UCL
נסרק מוחם של נהגי מוניות ב MRI -בשעה שניווטו ברחובות לונדון .הניסויים העלו שני
ממצאים חשובים:
הראשון קשור בפעילות המוח והוא שניווט ברחובות לונדון גורם לעליה בפעילות העצבית
בהיפוקמפוס ,מבנה דמוי סוסון ים המצוי באונה הטמפורלית וחיוני ליצירת זיכרונות חדשים.
השני נגע למבנה המוח :אנטומית ,נפח ההיפוקמפוס של נהגי מוניות גדול יותר מזה של נבדקי
הביקורת .יתרה מכך ,נפח ההיפוקמפוס של נהגי מוניות ,שנוסעים בכל פעם ליעד אחר בהתאם
לדרישות הלקוח ונדרשים לאלתר ולמצוא דרכי קיצור ,גדול מנפח ההיפוקמפוס של נהגי
אוטובוס שנוסעים מדי יום במסלולים קבועים מראש .יש לציין שגם במכרסמים נמצא מתאם בין
נפח ההיפוקמפוס לבין זיכרון מרחבי :לחולדות שגדלו בסביבה "מועשרת" היפוקמפוס גדול יותר
מזה של חולדות שגדלו בכלוב "רגיל".
נוירוני מראה
תינוקות בני יומם מחקים לעיתים
הבעות פנים .מכיוון שלא היתה
להם ההזדמנות ללמוד לחקות,
מהתנהגותם אפשר להסיק על
קיומם של נוירוני מראה
( A. N. Meltzoff & M. K.
Moore, “Imitation of
facial and manual
gestures by human
neonates.” Science, 1977,
)198, 75–78
נטיה לבהלה ועמדות פוליטיות
נהוג לחשוב שעמדות פוליטיות מושפעות מחינוך ,מעמד סוציואקונומי,
או חוויות מוקדמות.
בניסוי מ( 2008-ארה"ב) נמצא כי אנשים אשר הגיבו בעפעוף עיניים
חזק יותר לרעש פתאומי וחזק ,ואשר המשיכו להגיב בעוצמה לרעשים
חוזרים ונשנים ,נטו להיות שמרנים בדעותיהם ,צידדו בעונש מוות,
בהתערבויות צבאיות במצבי קונפליקט וכו' .אלה שהגיבו בעוצמה
הפחותה ביותר נטו להתמקם בצדו השני של המתרס.
המקרה של פיניאס גייג'
אחד המטופלים הכי מעניינים בהיסטוריה של נזק מוחי הוא פיניאס
גייג' .הוא איבד חלק גדול מהקורטקס האורבי-פרונטלי שלו כתוצאה
מפיצוץ דינמיט שגרם למוט ברזל לעבור דרך הגולגולת שלו .באופן
מדהים הוא שרד את התאונה.
אבל האישיות שלו עברה שינוי משמעותי :מלהיות אדם נחמד וכשיר
הוא הפך לאדם אימפולסיבי ,עצבני ובלתי יציב.
נזק בקורטקס האורביפרונטלי
לאנשים עם נזק בקורטקס האורבי -פרונטלי אין בעיות עם זיכרון,
תנועה ,פתירת בעיות ושפה .אבל ,הם נוטים להעריך את ההשלכות של
הפעולות שלהם על בסיס אחר מאנשים ללא נזק בקורטקס זה .אנשים
אלו ,מונעים על ידי רצון לסיפוק בטווח הקצר ,בהתעלם מההשלכות
ארוכות הטווח.
ניסויים בפסיכולוגיה פיזיולוגית -מוח של מתבגרים
לאחרונה ,מחקרים הראו שלילדים צעירים ולמתבגרים יש התנהגות הדומה להתנהגות של אלו
שנפגעו בקורטקסט האורבי -פרונטלי .ילדים צעירים ומתבגרים יעדיפו ניצחונות בטווח הקצר
על ביטחון בטווח הארוך" .תגובת הבטן" ששומרת על אנשים מהעדפה זו נמצא בתפקוד חסר
אצל מתבגרים.
המוח של מתבגרים שונה מזה של ילדים ומזה של מבוגרים .בהשוואה לילדים ,למתבגרים יש
מערכת רגשית מאוד רגישה ובהשוואה למבוגרים מערכת זו פחות מתווכת עם מערכות אחרות.
ממצאים אלו יכולים להסביר את לקיחת הסיכונים הגבוהה המאפיינת את גיל ההתבגרות ואת
מצבי הרוח המאפיינים את גיל ההתבגרות.
The binding problem
כיצד חלקי מוח שונים אשר אינם מתקשרים ישירות זה עם זה יוצרים
אצלנו תפיסה אחידה של אובייקט יחיד.
ניסיון לפתור באמצעות יחידה המאגדת את כל המידע ,אך יחידה כזו לא
נמצאה עד היום .למשל כאשר רואים ארנב חום מקפץ ,חלק במוח יראה
ארנב ,חלק את הצבע החום וחלק תנועה.
יתכן שהפיתרון נמצא בתזמון .אנו מחברים יחד דברים אשר מתרחשים
באופן מתואם( .כמו סאונד ותמונה בסרט ,נשים לב כשאחד מהם מופיע
באיחור).
עדיין לא נמצא המנגנון שפועל לפתרונה והבעייה נותרת בעינה.