מבנה המוח

Download Report

Transcript מבנה המוח

‫מבנה המוח ומערכת‬
‫העצבים‬
‫מודל ההתפתחות‬
‫אטיולוגיה‪ :‬גורמי הסיכון הגנטיים והסביבתיים והגורמים‬
‫המחסנים שגורמים לכך שילדים מסוימים יסבלו מהפרעה‬
‫השפעה על התפתחות המוח‪ ,‬לעתים כבר ברחם‪ ,‬ע"י שינוי‬
‫מערכת הנוירוטרנסמיטרים והקישורים במוח‪ :‬שינויים‬
‫מבניים ונוירו‪-‬כימיים‬
‫שינויים בתפקוד המוח הבאים לידי ביטוי במבחנים‬
‫נוירופסיכולוגיים‬
‫שינויים בתפקודים נוירופסיכולוגיים משפיעים על‬
‫התנהגויות הנצפות ע"י מורים‪ ,‬הורים וקבוצת השווים‬
‫אלה הסימפטומים המגדירים את ההפרעה‬
‫פרויד והמוח‬
‫"הביולוגיה היא באמת ובתמים‬
‫ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות‪.‬‬
‫ניתן לצפות שהיא תקנה לנו‬
‫ידיעות מפתיעות ביותר‪ ...‬כאלה‬
‫שיהרסו לחלוטין את המבנה‬
‫המלאכותי של ההנחות שלנו"‬
‫‪1920‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המוח הוא האיבר המורכב ביותר ביקום‪.‬‬
‫בשביל "למצוא את דרכנו" בנתיביו‪ ,‬אנו זקוקים למפה טובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬למערכת‬
‫מדויקת של שיום וכיוון‪.‬‬
‫כיצד נלמד להתמצא בנתיבי המוח?‬
‫דרך אחת טובה היא ניתוחי מוח‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=OQ3_IXuhZxQ&feature=yout‬‬
‫‪u.be‬‬
‫כיוון‬
‫‪ ‬מערכת הכיוונים במוח נעשית ע"פ הנוירו‪-‬אקסיס (‪ – )neuro-axis‬קו דמיוני‬
‫הנמשך לאורך חוט השדרה עד לחלק הקדמי של המוח‪.‬‬
‫הציר העצבי‪Neuraxis -‬‬
‫לחיות נמוכות בסולם‬
‫האבולוציה‪ ,‬יש‬
‫‪ Neuraxis‬ישר‪.‬‬
‫‪‬עם המעבר להליכה‬
‫זקופה נוצר "קיפול"‬
‫של ה‪.Neuraxis-‬‬
‫כלב‬
‫סוס‬
‫כבשה‬
‫אדם‬
‫‪ ‬שתי החלוקות הבסיסיות הן בין מה שהוא קדמי (‪ )anterior‬ובין מה שהוא‬
‫אחורי (‪.)posterior‬‬
‫‪ ‬קדמי הוא מה שקרוב לראש או מכוון כלפיו‪.‬‬
‫‪ ‬אחורי הוא מה שקרוב לזנב או מכוון כלפיו‬
‫דורסלי (גבי)‪" :‬כלפי הגב" – בכיוון ניצב‬
‫לציר‪ :‬כלפי הקודקוד או הגב‬
‫קודאלי (זנבי)‪" :‬כלפי הזנב" –‬
‫לאורך הציר‪ :‬בכיוון המתרחק‬
‫מהפַּ נים‬
‫רוסטראלי (מַ קורי)‪:‬‬
‫"כלפי החרטום" –‬
‫לאורך הציר‪ :‬בכיוון אל‬
‫הפַּ נים‬
‫ונטראלי (גחוני)‪" :‬כלפי הבטן" – בכיוון ניצב לציר‪:‬‬
‫כלפי תחתית הגולגולת או הדופן הקדמי של הגוף‬
‫עוד שני כיוונים‬
‫‪ ‬לטראלי (צידי)‪ :‬כלפי צד הגוף‪ ,‬הרחק מהמרכז‪.‬‬
‫‪ ‬מדיאלי (אמצעי)‪ :‬כלפי קו האמצע‪ ,‬הרחק מצדי הגוף‪.‬‬
‫עוד כיוונים‪...‬‬
‫‪ ‬איפסילטרלי‪ .‬אברים איפסילטרליים נמצאים באותו צד של הגוף‪.‬‬
‫למשל אם תא עצב בצד שמאל של המוח שולח אקסונים‬
‫להמיספרה האיפסילטרלית‪ ,‬המשמעות היא שהוא שולח אקסונים‬
‫להמיספרה השמאלית‪.‬‬
‫‪ ‬קונטרלטרלי‪ .‬אברים קונטרלטרליים נמצאים בשני צדדים‬
‫מנוגדים של הגוף‪ .‬כך שאם אזור מסוים בקליפת המוח השמאלית‬
‫שולט על תנועת הרגל הקונטרלטרלית המשמעות שהוא שולט על‬
‫תנועות רגל ימין‪.‬‬
‫קונטרלטרלי‬
‫איפסילטרלי‬
‫כיוונים במערכת העצבים‬
Dorsal
Rostral/
Anterior
Caudal/
Posterior
Ventral
Rostral/
Anterior
Ventral
Dorsal
Dorsal
Medial
Lateral
Caudal/
Posterior
Dorsal
Lateral
Lateral view of the brain
Medial view of the brain
‫חלקי מערכת העצבים‬
‫‪ ‬מערכת העצבים מחולקת למערכת העצבים המרכזית (‪)CNS‬‬
‫ולמערכת העצבים ההיקפית (‪.)PNS‬‬
‫‪ ‬ה ‪ PNS‬כולל את המערכת הסומאטית ואת המערכת האוטונומית‪.‬‬
‫‪ ‬המערכת הסומאטית מורכבת מעצבי הגולגולת (‪)cranial nerves‬‬
‫ומעצבי שדרה (‪.)spinal nerves‬‬
‫‪ ‬המערכת האוטונומית מורכבת מהגנגליונים ההיקפיים‪.‬‬
‫מערכת העצבים‬
The Nervous system
‫מערכת העצבים המרכזית‬
Central Nervous System (CNS)
(Brain) ‫מח‬
‫חוט השדרה‬
(Spinal cord)
‫מערכת העצבים הפריפרלית‬
Peripheral Nervous System (PNS)
‫מערכת העצבים הסומטית‬
Somatic
Nervous System
1
‫מערכת העצבים הפארהסימפתטית‬
Parasympathetic Nervous System
‫מצויה תחת עצם‬
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
Autonomic
2 Nervous System
‫מערכת העצבים הסימפטתית‬
Sympathetic Nervous System
‫לא מצויה תחת עצם‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬
‫‪ ‬חלקיה הם המוח וחוט השדרה‬
‫התפתחות מערכת העצבים המרכזית‬
‫‪ ‬ראשיתו של ה ‪ CNS‬הוא ב"צינור העצבים" (‪ :)neural tube‬צינור חלול שקיים‬
‫אצל העובר בערך סביב גיל ‪ 3‬שבועות (יום עשרים להפריה)‪.‬‬
‫‪ ‬צינור זה מתארך ומתפתח‪ ,‬נוצרים בו כיסים וקפלים‪ ,‬והוא מתעבה‪ ,‬עד שהוא‬
‫הופך להיות המוח וחוט השדרה כפי שאנו מכירים אותו‪.‬‬
‫‪8 week embryo‬‬
‫כאשר צינור העצבים נוצר יש בו ‪ 125,000‬תאים‬
‫עד הלידה יש במוח ‪ 100‬מיליארד תאים‪.‬‬
‫הקצב הוא של רבע מליון תאים בדקה!!!!‬
‫‪ ‬המוח אינו מגיע לכלל התפתחות מלאה עד סוף העשור‬
‫השני לחיים‬
‫‪ ‬ההתפתחות נעשית בשלבים‪ :‬זחילה – ישיבה –הליכה‬
‫ציור צלב – ריבוע – עיגול – מעויין‬
‫‪ ‬כך גם התפתחות השפה‬
It is not birth, marriage or death, but the creation
of the nervous system in the fetus which is truly
the most important time in your life
L. Wolpert, 1998
‫תקופה קריטית בהתפתחות‬
‫‪ ‬בתקופה קריטית יש הכרח לחשיפה או אי חשיפה לסביבה או‬
‫גירוי מסוימים‪ .‬בלעדיהם תיפגע ההתפתחות לשאר החיים‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא ‪ -‬שלב קריטי מתרחש בשבוע השלישי להריון‪ ,‬שהוא כפי‬
‫שאמרנו שלב יצירת צינור העצבים ממנו מתפתחת מערכת‬
‫העצבים‪ .‬התאים שנוצרים בשכבה זו נודדים למרחק רב ובאופן‬
‫מדויק‪.‬‬
‫‪ ‬ביום ה‪ 28-‬להפריה מתפתחים שלושת חלקי המוח‪forebrain, :‬‬
‫‪midbrain, hindbrain‬‬
‫‪ ‬הקורטקס נוצר בשבוע העשירי‬
‫‪ ‬עד סוף השבוע ה‪ 12-‬קיימים כל המבנים המוחיים‬
‫‪ ‬עד שבוע ‪ 24‬פני הקורטקס חלקים‬
‫תקופה קריטית בהתפתחות‬
‫‪ ‬ליילוד בשל יותר קפלים בקורטקס מאשר לאורנג‪-‬אוטן בוגר‬
‫‪ ‬תפריט דל של האם‪-‬ההרה‪ ,‬תרופות שהיא נוטלת‪ ,‬מחלות שהיא‬
‫לוקה בהן ‪ -‬עלולים לפגום בתזמון המדויק של בניית מערכת‬
‫העצבים ולגרום לליקויים כגון פיגור ִׂשכלי‪ ,‬אפילפסיה‪,‬‬
‫סכיזופרניה‪ ,‬אוטיזם ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬למשל נמצא כי עליה בריכוז האלכוהול בדם האם‪-‬ההרה גורם‬
‫לעלייה בכמות הגלוטמאט‪ ,‬שליח עצבי חשוב להתפתחות תקינה‬
‫של מוח העובר‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוז גבוה מדי או נמוך מהתקין של גלוטמאט עלול לגרום לפגיעה‬
‫בהתפתחות התקינה של המוח‪.‬‬
‫‪ ‬אם נמנעת אספקה של חומרים החיוניים‬
‫לתהליך שיכפול הדנ"א בתקופה קריטית זו‪,‬‬
‫התפתחות המוח תיפגע‪.‬‬
‫‪ ‬אם הפגיעה קשה העובר יעבור הפלה‬
‫ספונטנית‪ ,‬אך כשהפגיעה פחות קשה ייוולד‬
‫תינוק פגוע מוח‪.‬‬
‫‪ ‬גם לאחר הלידה קיימות תקופות קריטיות‬
‫להתפתחות קשרים עצביים‪ .‬למשל‪ ,‬פעוט אשר‬
‫לא יזיז את עיניו בתיאום (למשל בגלל פזילה)‬
‫בין גיל שנה לשלוש‪ ,‬לא יפתח ראיה‬
‫סטראוסקופית (תלת‪-‬מימד)‪ ,‬גם אם הליקוי‬
‫יתוקן מאוחר יותר‬
‫התפתחות המוח בשלב הפרה‪-‬נטלי‬
‫‪ ‬חלוקת תאים (התמיינות)‬
‫‪ ‬מיגרציה‬
‫‪ ‬דיפרנציאציה‬
‫‪ ‬התארכות ויצירת אקסונים‬
‫התפתחות המוח בשלב הפוסט‪-‬נטלי‬
‫‪ ‬מיאלינציה‬
‫‪ ‬סינפטוגנזה‬
‫‪ ‬אפופטוזיס והתייצבות סינפסות‬
‫נוירולציה ראשונית‬
‫‪ ‬תהליך של קיפול וסגירה היוצר מראה של צינור‬
‫‪ ‬שלבי התהליך‪ :‬רכס עצבי‬
‫‪ ‬שקע עצבי‬
‫‪ ‬צינור עצבי‬
‫פגמים בנוירולציה ראשונית‬
‫‪Anencephaly ‬‬
‫‪ :Myelo-Meningocele ‬אין סגירה של קו האמצע ויש חשיפה‬
‫של התעלה העצבית‪ .‬בא לידי ביטוי בסימפטומים מוטוריים‪,‬‬
‫סנסוריים ושליטה על הסוגרים‪ .‬קשור לרמות חומצה פולית‬
‫‪ :Arnold-Chiary ‬הצרבלום נדחס לתוך תעלת‬
‫השדרה ויוצר לחץ על עמוד השדרה וגזע המוח‪.‬‬
‫לרוב פגמים בהתפתחות הקורטקס וגזע המוח‬
‫פגמים בנוירולציה משנית‬
‫‪ -Spina Bifida ‬הסגירה באזור הגב התחתון אינה מושלמת‪-‬‬
‫פגיעה בהתפתחות מערכת העצבים באזור‬
‫‪ -Meningocele ‬שלפוחית שבולטת החוצה ויוצרת ציסטה‬
‫‪: Dandy-Walker ‬הרחבת חדר רביעי ו‪/‬או חדרים לטרליים‪.‬‬
‫מתרחש ‪ 30000 :1‬לידות ואחראי ל‪ 12%-‬ממקרי‬
‫ההידרוצפלוס‪ .‬קשור לאלכוהול‪ ,‬סכרת וזיהומים וירליים‬
‫‪ ‬בדיקת דם לחלבון עוברי מספקת מידע האם דולף חלבון‬
‫מתעלת העצבים החוצה‬
‫פגמים במיגרציה‬
‫‪ :Schizencephaly ‬נוצרים "שסעים" בהמיספרות‬
‫המתחברים לחדרים‪ -‬גורם לאפילפסיה קשה לשליטה‬
‫‪" :Lissencephaly ‬מוח חלק"‪ -‬הפרעת המיגרציה הקשה ביותר‪.‬‬
‫לעתים מוטציה בכרומוזום ‪ .17‬כוללת פרכוסים‪ ,‬היפוטוניה‪,‬‬
‫קשיי אכילה‪ ,‬מומים בפנים‪ ,‬בלב ובגניטליה‬
‫פגמים במיגרציה‬
‫‪ ‬הטרוטופיות‪ :‬צברים של חומר אפור נורמלי במיקומים חריגים‪.‬‬
‫גורם לפרכוסים‪ ,‬הקשיים תלויים בגודל‪ ,‬סוג ובמיקום התא‬
‫‪ ‬פולי‪-‬מיקרו‪-‬גיריה‪ :‬קפלים עבים ומועטים או קטנים ומרובים‪,‬‬
‫גורם לפרכוסים ולפיגור‬
‫פגמים במיאלינציה‬
‫‪ ‬מיאלין‪ -‬חומר שומני המהווה מעטפת לתאי העצב‬
‫‪ ‬ההבדל בין מוח היילוד למוח הבוגר‪ :‬כקילוגרם אחד – רובם‬
‫מיאלין וסינפסות‬
‫‪ ‬פגמים‪ :‬מחלות מטבוליות‬
‫‪ ‬היפותירואידיזם‬
‫‪ ‬תת תזונה‬
‫‪ ‬פגות – הסכנה העיקרית היא שמוח העובר צריך לסיים את‬
‫התפתחותו מחוץ לסביבה הטבעית‬
‫פגמים במיאלינציה‪ :‬פגות‬
‫‪ :Intra ventricular Hemorrhage -IVH ‬השכבה המצפה את‬
‫דפנות החדרים עשירה בכלי דם מתפתחים‪ ,‬כל שינוי קל עלול‬
‫לגרום לדימום‪ ,‬המוביל לפגיעה בחומר הלבן שעוטף את‬
‫החדרים‪:‬‬
‫‪ -Periventricular Leukomalacia ‬באיזור זה עוברים סיבי‬
‫עצב רבים‬
‫‪ ‬זוהי הסיבה העיקרית ל‪CP-‬‬
‫‪ ‬גם מוחות של פגים בריאים סובלים מנזק‪ ,‬בעיקר חשופים‬
‫לפגיעה פגים שדיממו‬
‫אנטומיה של למידה‬
‫‪ ‬מכיוון שהיכולות והפגיעות נוצרות ברמה הגנטית והעוברית‪ ,‬אך‬
‫ההתפתחות נמשכת עשרים שנה‪ ,‬קיימים נזקים שיתגלו‬
‫בשלבים מאוחרים‬
‫‪ ‬החלקים המתפתחים מאוחר יותר הם התפקודים ה"גבוהים"‪:‬‬
‫תכנון‪ ,‬ארגון‪ ,‬יזימה‪ ,‬הבנת סיבה ותוצאה‪ ,‬קישור צליל‪-‬אות‪:‬‬
‫תפקודים אקזקוטיביים‬
‫‪ ‬פגיעה או איחור התפתחותי באזור מסוים משפיעים על‬
‫התפתחות באזורים אחרים‬
‫‪ ‬לכן רבים מהילדים הסובלים מ ‪ CP‬סובלים גם מקשיי קשב‬
‫ולקויות למידה‬
‫‪ .1‬המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מורכב מהטלאנצפלון והדיאנצפלון‬
‫הטלאנצפלון כולל את שתי ההמיספרות הסימטריות המהוות את המוח הגדול‬
‫(‪.)cerebrum‬‬
‫השכבה החיצונית של ההמיספרות היא הקורטקס – קליפת המוח‪.‬‬
‫בחלק זה נכללים גם שני מבנים תת‪-‬קורטיקליים‪ :‬המערכת הלימבית‬
‫והגנגליונים הבסיסיים (‪)basal ganglia‬‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫הקורטקס עוטף את ההמיספרות‪.‬‬
‫הקורטקס הוא בעל מבנה מקומט‪ .‬הקמטים כוללים קפלים קטנים ( ‪sulcus,‬‬
‫‪ ,)sulci‬חריצים עמוקים (‪ ,)fissure/s‬ורכסים (‪.)gyrus, gyri‬‬
‫העובדה שהמוח "מקומט" מגדילה את שטח הפנים שלו‪ ,‬לעומת אם הוא היה חלק‪.‬‬
‫למעשה היא מגדילה את שטח הפנים פי ‪.3‬‬
‫הקורטקס כולל את תאי הגלייה‪ ,‬גופי תא של תאי עצב‪ ,‬דנדריטים ואקסונים‪.‬‬
‫הכמות הכי גדולה היא של גופי תאים שצבעם חום‪-‬אפרפר‪ ,‬ולכן זהו צבעו של‬
‫המוח הנראה מבחוץ ומכונה "החומר האפור"‪.‬‬
‫מתחת לקורטקס נמצאים מיליוני אקסונים שמחברים בין תאי העצב‪ .‬משום שהם‬
‫מוקפים מיאלין שצבעו לבן‪ ,‬יש לרקמה הזו צבע לבנבן והיא מכונה "החומר‬
‫הלבן"‪.‬‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫חלקי הקורטקס מחולקים ע"פ ‪ 4‬אונות שונות‪ ,‬הקרויות על שם העצם שמתחתן הן‬
‫נמצאות‪:‬‬
‫אונה פרונטלית (מצחית)‬
‫אונה פריאטלית (קודקודית)‬
‫אונה טמפורלית (רקתית)‬
‫אונה אוקסיפיטלית (עורפית)‬
‫כל אונה קיימת באופן סימטרי בכל המיספרה‪.‬‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫הקורטקס מקבל מידע מאברי החישה בגוף‪:‬‬
‫קורטקס הראייה הראשוני (‪ )primary visual cortex‬מקבל מידע חזותי‪ .‬הוא‬
‫נמצא בחלק האחורי של המוח‪.‬‬
‫קורטקס השמע הראשוני (‪ )primary auditory cortex‬מקבל מידע שמיעתי‪.‬‬
‫הקורטקס הסומטי‪-‬סנסורי הראשוני (‪)primary somatosensory cortex‬‬
‫מקבל מידע חושי מהגוף‪ .‬הוא מקבל זאת באופן קונטרה‪-‬לטרלי‪ :‬צד ימין מקבל‬
‫מידע על מה שיד שמאל מחזיקה למשל‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫אונה אוקסיפיטלית‪ :‬אחראית בעיקר על חוש הראיה‬
‫אזור ספציפי‬
‫קורטקס‬
‫ראייה ראשוני‬
‫אונה טמפורלית‪ :‬מקבלת בעיקר מידע שמיעתי‬
‫אזור ספציפי‪:‬‬
‫קורטקס‬
‫השמע‬
‫הראשוני‬
‫תפקיד מרכזי‪ :‬אחראית‬
‫על תפקודי זיכרון‬
‫מכילה את ה‪:Planum Temporale -‬‬
‫בצד השמאלי "איזור וורניקה"‬
‫אונה פריאטלית‪ :‬מקבלת מידע סנסורי אודות מגע‪,‬‬
‫לחץ‪,‬טמפרטורה וכאב‪.‬‬
‫אזור ספציפי‬
‫קורטקס‬
‫סומטו‪-‬סנסורי‬
‫ראשוני‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫הקורטקס מעביר הוראות לחלקי הגוף‪:‬‬
‫הקורטקס המוטורי הראשוני (‪ )primary motor cortex‬סמוך לקורטקס‬
‫המוטורי הראשוני‪ ,‬באונה הפרונטלית‬
‫כולל תאי עצב השולטים על תנועת שרירי השלד בחלקים שונים של הגוף‪.‬‬
‫אלה הם קשרים קונטרה‪-‬לטרליים‪ :‬הקורטקס המוטורי הראשוני השמאלי שולט‬
‫על הצד הימני של הגוף‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫אונה פרונטלית‪ :‬מתמחה בתכנון וביצוע של תנועה‬
‫אזור ספציפי‪:‬‬
‫קורטקס‬
‫מוטורי‬
‫ראשוני‬
‫האונה הפרונטלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהווה כ‪ 30%-‬מגודל המוח האנושי‬
‫נחשבת ל"מותר האדם"‬
‫האזור הקדמי גדול במיוחד‪ ,‬הוא אחד האזורים האחרונים‬
‫להתפתח ולכן מעורב במיוחד בלקויות למידה‬
‫כוללת חלק מהאזור המוטורי‪ ,‬חלק מאזור ברוקה‪ ,‬את שדה‬
‫הראייה המוטורי ומרכיב גרפומוטורי‬
‫מקושרת למערכת הלימבית‬
‫בדיקות במהלך שינה וערות הראו כי האונה הפרונטלית‬
‫מקבלת זרימת דם קבועה‪ ,‬המשתנה רק במצבים של הרדמה‬
‫מלאכותית‪ ,‬דמנציה או מוות‬
‫כריתת אונה זו אינה גורמת לשינה‪ ,‬מוות או ‪coma‬‬
‫תפקודי האונה הפרונטלית‬
‫• תכנון העתיד (זיכרון עבודה)‬
‫• זהירות מסכנה‬
‫• שליטה בדחפים (עכבה ומוסר)‬
‫• מיקוד קשב (פתרון בעיות)‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫מה יש מעבר לחלקים המקבלים מידע חושי או נותנים פקודות מוטוריות?‬
‫כל מה שקורה בין תחושה לפעולה‪:‬‬
‫למידה‬
‫זכירה‬
‫חשיבה‬
‫תכנון‬
‫וכדומה‪...‬‬
‫כיצד? אזורים סנסוריים ראשוניים שולחים מידע לאזור השכן המוגדר כקורטקס‬
‫אסוציאטיבי סנסורי (‪ .)sensory association cortex‬כאן מעובד המידע‬
‫הסנסורי ולמעשה מתרחשת התפיסה ונשמרים זיכרונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תהליכי העיבוד שמתרחשים באזור הסנסורי האסוציאטיבי הם הבסיס לפעולת‬
‫מנטאליות מורכבות‪ ,‬הקשורות לכל חוש‪.‬‬
‫כל אזור כזה הוא חשוב לתפיסה של אובייקטים ואירועים באוֹפנּות הסנסורית‬
‫הספציפית‪.‬‬
‫המידע שהאזור מקבל מהאזור הראשוני כולל ניגודים‪ ,‬גבולות‪ ,‬צבעים או‬
‫עוצמה‪ .‬האזור האסוציאטיבי מרכיב את התכונות הללו בכדי לייצג את‬
‫האובייקט המורכב במלואו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬קורטקס הראייה הראשוני חשוב לזיהוי המאפיינים הבסיסיים של‬
‫העולם החזותי‪ :‬קצוות‪ ,‬אור וחושך‪ ,‬מיקום וכו'‪.‬‬
‫האזור האסוציאטיבי הוויזואלי בחלק התחתון של האונה הטמפורלית משחק‬
‫תפקיד מרכזי ביכולת לזהות פנים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬חפצים‪ ,‬עצים וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬ישנו מתאם בין הגודל של הקורטקס האסוציאטיבי ובין מורכבות‬
‫התנהגות והיכולות המנטאליות של האורגניזם‪.‬‬
‫‪ ‬בציור אפשר לראות השוואה של האזורים האסוציאטיביים בין מוח אדם‬
‫למוח חולדה‪.‬‬
‫מה קורה אם האזורים‬
‫נפגעים?‬
‫‪ ‬תלוי כמובן מה בדיוק נפגע‪.‬‬
‫‪ ‬למשל‪ ,‬אם הקורטקס האסוציאטיבי הסומטי‪-‬סנסורי נפגע – תהיה לקות‬
‫בתחושת הגוף ובתפיסת הסביבה‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולת יצירת אינטגרציה של‬
‫גירויים לתחושה פיזית אחת – תינזק‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות ספציפיות‪ :‬קושי לתפוס צורה של חפץ; קושי לנקוב בשמו של‬
‫חפץ או של חלק גוף; קושי לצייר מפה או ללכת על פיה‪ .‬שבץ באזור זה‬
‫עשוי לגרום לאדם לא להבין מה נאמר אליו – למשל הוא יתקשה לשיים‬
‫איברי גוף או אפילו למצוא אותם‪.‬‬
‫ליקויים באיזורים קורטיקליים ראשוניים ואסוציאטיביים‪:‬‬
‫האזור הקורטיקלי‬
‫פגיעה בקורטקס‬
‫ראשוני‬
‫פגיעה בקורטקס‬
‫אסוציאטיבי‬
‫קורטקס סומטו‪-‬סנסורי‬
‫חוסר תחושה בגוף‬
‫ליקוי בתחושת הגוף‬
‫ובתפיסת הסביבה‬
‫קורטקס ראייתי‬
‫עיוורון‬
‫ליקוי בזיהוי חפצים‬
‫ופרצופים (אגנוזיה)‬
‫קורטקס שמיעתי‬
‫חירשות‬
‫קושי בתפיסת דיבור או‬
‫בהפקת דיבור (אפזיה)‬
‫קורטקס מוטורי‬
‫חוסר יכולת להניע את‬
‫הגוף‬
‫קושי בתכנון תנועות‪,‬‬
‫ליקוי בתפיסת הסביבה‪,‬‬
‫בשיום חלקי גוף‬
‫אפאזיה‪( :‬בעברית‪ַׁ :‬‬
‫שתֶּ קֶּ ת)‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה נוירולוגית שגורמת לאובדן או פגיעה של יכולת השימוש בשפה‪.‬‬
‫‪ ‬באפאזיה יכולים להיפגע אחד או יותר מערוצי השפה הבאים‪ :‬יכולת‬
‫הדיבור‪ ,‬ההבנה‪ ,‬הקריאה והכתיבה – תלוי באזור במוח שנפגע‪ .‬ישנם‬
‫סוגים רבים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪ ‬אפאזיה כללית (גלובאלית)‪ :‬הצורה החמורה ביותר‪ .‬מסוגל לומר מילים‬
‫מועטות הניתנות לזיהוי; מבין מעט מאוד דיבור; לא יכול לקרוא או‬
‫לכתוב‪.‬‬
‫‪ ‬אפאזיה אקספרסיבית – החולה מבין מה הוא רוצה להגיד‪ ,‬אך לא מצליח‬
‫לבטא את עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬אפאזיה מוטורית – מילים מתבלבלות בגלל תנועות הפה והלשון‪.‬‬
‫דוגמא לכשל בהבנה‪:‬‬
‫הפרגמטיקה של השפה‬
‫הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית מורכבת‪:‬‬
‫האבן עפה על שמשת המכונית והיא נשברה לרסיסים‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫אפזיה אקספרסיבית ‪ -‬הכתבה‬
‫כתוב‪" :‬צעיר נחמד משתזף בים‪ ,‬עוסק בספורט‪ ,‬הולך לקולנוע‬
‫ולתיאטרון‪ ,‬משתעשע וגם קורא ספרים"‬
‫ הדגמה‬- ‫אפזיה‬
 http://www.youtube.com/watch?v=E0Cyg59H0so
 http://www.youtube.com/watch?v=1aplTvEQ6ew
‫ההמיספרות‬
‫‪ ‬הקורטקס מחולק לשתי המיספרות‪ ,‬באופן כמעט סימטרי‪.‬‬
‫‪ ‬ההמיספרות משתפות פעולה כל הזמן‪ ,‬מעבירות מסרים מצד אחד לצד שני‪.‬‬
‫‪ ‬אזורים מקבילים בשתי ההמיספרות לרוב אחראים על אותם תפקידים‬
‫ומערכות‪.‬‬
‫ההמיספרות‬
‫במקרים רבים‪ ,‬המיספרה ימין‬
‫שולטת על איברים בצד שמאל‬
‫וההפך‬
‫באופן קונטרה‪-‬לטרלי‪.‬‬
‫ההמיספרות‬
‫‪ ‬בין ההמיספרות יש כמה הבדלים‪ .‬תופעה זו מכונה לטלריזציה‪ :‬תפקודים‬
‫ספציפיים הממוקמים בהמיספרה אחת ולא באחרת‪ .‬באופן כללי‪:‬‬
‫‪ ‬המיספרת שמאל עוסקת באופן דומיננטי יותר בפונקציות הקשורות לשפה‪.‬‬
‫נהוג לאפיין אותה ביכולות של אנליזה (ניתוח) מידע – כלומר בהסתכלות על‬
‫הפרטים‪ .‬למשל‪ ,‬זיהוי אירועים סדרתיים וליניאריים – מה בא אחרי מה‪.‬‬
‫בשפה למשל מאוד חשוב להבין את סדר המילים במשפט‪ ,‬סדר המשפטים‬
‫בסיפור וכן הלאה‪.‬‬
‫‪ ‬המיספרת ימין מתמחה בתפיסה מרחבית‪ .‬נהוג לאפיין אותה ביכולות של‬
‫סינתזה (חיבור) מידע – כלומר בצירוף חלקים לתמונה אחת שלמה‪ .‬למשל‬
‫– התמצאות במפה‪ ,‬הבנה של משמעות‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב לזכור כי מדובר בהתמחות של המיספרה מסוימת ולא בהפרדה‬
‫מוחלטת של התפקודים המוחיים בין ההמיספרות‪.‬‬
‫‪ ‬בפסיכולוגיה הפופולרית לעתים מוצאים הכללות רחבות על לטרליזציה של‬
‫פונקציות מסוימות‪.‬‬
‫‪ ‬למשל ההמיספרה השמאלית "אחראית" על לוגיקה או הימנית על‬
‫יצירתיות‪ .‬על בסיס טיעון זה מוצעים לציבור קורסים של "ציור בעזרת המוח‬
‫הימני"‪ ,‬סדנאות עסקיות המדגישות דרכי הפעלה‪ ,‬כביכול‪ ,‬של המוח הימני‬
‫לצורך ניהול ומנהיגות וכדו`‪ .‬בהמשך טוענים שצריך להשיג "איזון" בין‬
‫ההמיספרות או לאמן אחת על חשבון השנייה‪.‬‬
‫חלוקה המיספריאלית‬
‫המיספרה ימנית‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי ויזואלי של פנים‬
‫וצורות‬
‫‪ ‬ציור‬
‫‪ ‬התמצאות במרחב‬
‫‪ ‬פענוח הבעות פנים‬
‫‪ ‬פענוח מוזיקה‬
‫‪ ‬שירה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המיספרה שמאלית‪:‬‬
‫זיהוי מלים‬
‫כתיבה‬
‫קריאה‬
‫איות‬
‫שפה‬
‫מתימטיקה‬
‫"מוח שמאל" ו"מוח ימין"‬
‫נכון או לא נכון?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הטענות הללו בד"כ לא מדויקות‪ .‬רוב הפונקציות של המוח מפוזרות בין שתי‬
‫ההמיספרות‪.‬‬
‫למרות ההצלחה של "מיתוסים על לטרליזציה" בתפיסה הציבורית‪ ,‬אין כמעט‬
‫ממצאים מדעיים מבוקרים המקשרים למשל את המוח הימני עם חשיבה‬
‫יצירתית או את המוח השמאלי עם לוגיקה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לעתים עדויות שמראות על עיבוד כזה או אחר של‬
‫ההמיספרות השונות – אם כי כאמור רוב הפונקציות מחולקות בין שתיהן‪.‬‬
‫העדות החזקה ביותר לגבי לטרליזציה היא ביחס לשפה‪ .‬שני האזורים‬
‫המרכזיים הקשורים לכישורי שפה ‪ -‬אזור ברוקה ואזור וורניקה מצויים‬
‫בהמיספרה השמאלית‪.‬‬
‫‪Basal Ganglia‬‬
‫(גנגליונים בסיסיים)‬
‫‪ ‬בבסיס המוח הקדמי ממוקמים ְצברים של עצבים הידועים כ‪-Basal ganglia-‬‬
‫כגרעיני הבסיס או גנגליוני הבסיס‬
‫‪ ‬הם משתתפים בתיאום וביצוע של תנועות חלקות ורצופות (שליטה מוטורית)‪,‬‬
‫תיאום היציבה‪ ,‬למידה פרוצדוראלית‪ ,‬תנועת עיניים‪ .‬בנוסף מעורבים בתפקוד‬
‫רגשי ובאינטגרציה של מידע תחושתי (סנסורי)‪.‬‬
‫‪ ‬התיאוריה העכשווית גורסת כי ה‪Basal Ganglia -‬‬
‫מעורבים בעיקר בבחירת פעולה‬
‫(‪ ,)action selection‬כלומר‪ ,‬בהחלטה‬
‫איזו התנהגות לבחור בכל זמן נתון‪.‬‬
‫המערכת הלימבית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המערכת הלימבית היא קבוצה של מבנים מוחיים שמעורבים ברגשות כמו‬
‫פחד‪ ,‬תוקפנות ועונג‪ ,‬בבקרה של תגובות אוטונומיות שאינן מוכתבות על ידי‬
‫התודעה והרצון ‪ -‬הפרשת הורמונים‪ ,‬האצת קצב הלב‪ ,‬עליית לחץ הדם‪,‬‬
‫הפרשת זיעה ועוד‪ ,‬וממונים על אגירה של זיכרונות‪ .‬המערכת מתקשרת עם‬
‫מערכת חילוף החומרים ועם מערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬
‫היפוקמפוס‬
‫אמיגדלה‬
‫היפותלמוס‬
‫פורניקס (קשת) ‪Fornix‬‬
‫גופים דדיים ( ‪)mammillary bodies‬‬
‫המערכת הלימבית‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪ ‬המערכת הלימבית מכילה את ההיפוקמפוס אחד המבנים העתיקים ביותר‬
‫בתולדות החי‪ .‬ההיפוקמפוס (סוסון ים ביוונית) אחראי על ניווט ועל קידוד‬
‫זיכרונות חדשים‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס ממיר את הזיכרון העובד שנשלח אליו לזיכרון ארוך טווח‪.‬‬
‫ראיות מצטברות מצביעות על כך שהוא משמש כעין ווסת‪-‬על לסוגים שונים‬
‫של חלקי הזיכרון ‪ -‬תכונות‪ ,‬תבניות‪ ,‬מיקום וכיוון‪.‬‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס הוא אחד משני האזורים היחידים במוח שידוע שיש בהם‬
‫תהליך של נוירוגנזה ‪ -‬צמיחת נוירונים חדשים במוח מפותח‪ .‬כלומר באזור‬
‫זה‪ ,‬בניגוד לאזורי מוח אחרים ‪ -‬תהליכי ההיווצרות וההתחלקות של נוירונים‬
‫נמשכת גם בגיל מבוגר‪ .‬האזור השני הוא בולבוסי ההרחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אמיגדלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאמיגדלה תפקיד מרכזי ביצירת זיכרונות רגשיים‪.‬‬
‫כאשר מגרים את האמיגדלה ישנן חוויות חזקות של אגרסיות או פחד‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=9Zlzin6PIo8‬‬
‫כאשר יש גירוי מפחיד‪ ,‬המידע ממנו מגיע לאמיגדלה ויוצר אסוציאציות של‬
‫זיכרון עם הגירוי‪.‬‬
‫זיכרונות של חוויות רגשיות מוטבעים בסינפסות האמיגדלה‪ .‬הללו גורמות‬
‫לתגובות זריזות מאוד לפחד כמו תגובות הגנה (קיפאון או בריחה)‪ ,‬שינויים‬
‫בתגובות אוטונומיות (לחץ דם‪ ,‬זיעה)‪ ,‬תגובות אנדוקריניות (שחרור של הורמוני‬
‫לחץ)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫נזק לאמיגדלה פוגע גם ברכישה וגם בביטוי של אסוציאציות פחד ( ‪fear‬‬
‫‪70‬‬
‫‪.)conditioning‬‬
‫‪nucleus accumbens‬‬
‫(גרעין האקומבנס)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבחינה פונקציונאלית‪ ,‬גרעין זה הינו חלק מהמערכת הלימבית‪.‬‬
‫הגרעין מעורב במנגנוני חיזוק וקשב‪ .‬הוא מעודד בחירה של פעולות‪ ,‬אשר‬
‫יובילו לגמול מצופה‪.‬‬
‫מעורב בתהליכים שונים הקשורים למוטיבציה וגמול‪ ,‬ולעתים אף מכונה‬
‫"מרכז העונג"‪" ,‬מרכז הרצון" או "מסלול התגמול" של המוח‪.‬‬
‫עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת גם בעקבות‬
‫ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים‪.‬‬
‫אזור זה נחקר רבות בהקשרים של התמכרות‪ .‬ידוע כי סמים ממכרים גורמים‬
‫לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס‪.‬‬
‫דיאנצפלון‬
‫‪ ‬במוח הקדמי‪ ,‬לצד הטלאנצפלון‪ ,‬קיימת חטיבה נוספת‪:‬‬
‫דיאנצפלון‬
‫‪ ‬המבנים החשובים‪ :‬תלמוס והיפותלמוס‬
‫תלמוס‬
‫‪ ‬נמצא סמוך לאמצע ההמיספרות ומאחורי ה‪Basal -‬‬
‫‪Ganglia‬‬
‫‪ ‬תפקידו לתווך מסרים לתוך ומתוך הקורטקס המוחי‬
‫‪ ‬לתלמוס מספר גרעינים‬
‫‪ ‬חלקם מקבלים מידע סנסורי (חושי) ומעבירים אותו‬
‫לאזורים סנסוריים בקורטקס המוחי‪ ,‬עבור כל החושים‬
‫מלבד הרחה‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ :‬כאב‬
‫היפותלמוס‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪74‬‬
‫נמצא מתחת )‪ (hypo‬לתלמוס‬
‫שולט על מערכת העצבים‬
‫האוטונומית ועל המערכת‬
‫ההורמונלית ומארגן התנהגויות‬
‫חשובות להישרדות כמו תיאבון‬
‫וצמא‪ ,‬טמפרטורת הגוף‪ ,‬לחץ דם‬
‫מסייע בשליטה על המערכת‬
‫ההורמונלית דרך ה‪pituitary -‬‬
‫‪ :gland‬בלוטת ההיפופיזה‬
‫המשחקת תפקיד חשוב בתהליכי‬
‫גדילה ומחזור הביוץ‬
‫אחראי על התנהגויות אוטונומיות‬
‫השייכות לתגובת ‪“fight or‬‬
‫”‪ :flight‬עליית קצב לב ולחץ דם‪,‬‬
‫הרחבת אישונים‬
‫גזע המוח‬
‫‪ ‬חלק אינטגרלי מהמוח‪,‬‬
‫הנמצא מתחת לתלמוס‬
‫ומחבר את המוח אל חוט‬
‫השדרה‬
‫‪ ‬מעורב בפעילויות "מסדר‬
‫נמוך" כגון סריקת עיניים‬
‫‪ ‬המדולה אחראית על‬
‫ניטור הנשימה‪ ,‬קצב הלב‪,‬‬
‫לחץ הדם וכן על הקאה‪,‬‬
‫בליעה‪ ,‬שיעול‪...‬‬
‫‪ ‬משמש כתחנת מעבר‬
‫מהקורטקס המוטורי אל‬
‫הצרבלום‪ ,‬ומעורב‬
‫בתהליכי למידה וזיכרון‬
‫של כישורים מוטוריים‬
‫צרבלום‬
‫"מוח קטן"‪ :‬עוטף את גזע המוח‬
‫מסייע בקואורדינציה של תנועות‬
‫רצוניות דרך שליטה על‬
‫השרירים ואחראי על שיווי‬
‫משקל ויציבה‬
‫‪76‬‬