Transcript Document

‫אסימטריה צרברלית במוח בריא‬
‫המיספרה‬
‫ימין‬
‫המיספרה‬
‫שמאל‬
‫מבנה השיעור הנוכחי‬
‫לאטראליזציה תפקודית במוח הבריא‪.‬‬
‫מקורות הלאטראליזציה במוח‬
‫הבדלים בין מיניים‪.‬‬
‫שמאליות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אסימטריה במוח הבריא‬
‫למה מחקרי ‪ Split Brain‬אינם מספקים?‬
‫התפתחות מוח פגום‪.‬‬
‫פוטנציאל לעומת ביצוע‪.‬‬
‫אינטראקציה בין המיספרות‪.‬‬
‫חקר האסימטריה התפקודית במוח הבריא‪:‬‬
‫תצוגה למחצית שדות ראיה‬
‫האזנה דיכוטית‬
‫רישום פעילות חשמלית של המוח‬
‫הדמיה המודינאמית של פעילות מוחית‬
‫‪3‬‬
‫שאלות עיקריות בהקשר למאמר של ‪Hellige‬‬
‫מהי גישת המרכיבים וכיצד היא מתקשרת לגישה המודולריות המערכת‬
‫הקוגניטיבית?‬
‫מהי תפיסה גלובלית ומהו עיבוד מידע לוקאלי ולאיזה סוג עיבוד מתמחת כל‬
‫המיספרה? (יש לזכור את המבנה ההירארכי כפי שהוא מוצג באותיות נבון)‪.‬‬
‫מהו תדר מרחבי?‬
‫כיצד מתבטאת העדפת תדרים מרחביים בכל המיספרה?‬
‫מה ההבדל בין יחסים מרחביים קטגוריים ויחסים מרחביים על בסיס מערכת צירים?‬
‫מה משותף לכול המרכיבים של תפיסה חזותי הנותנים עדיפות להמיספרה ימנית ומה‬
‫משותף לאילו שנותנים עדיפות לשמאלית?‬
‫מה ידוע באשר להעדפת עיבוד יחסים מרחביים על ידי כל המיספרה?‬
‫מה חשיבות סוג המשימה (‪ )task‬בקביעת העדפה המספרית? יש להביא דוגמאות‬
‫מלפחות שני מרכיבים של תפיסה חזותית‪.‬‬
‫איזה גורמים משפיעים על העדפת שדה ראיה במחקר אסימטריה מוחית במערכת‬
‫הראיה?‬
‫‪4‬‬
‫שאלות?‬
‫סוג גירוי או סוג עיבוד?‬
‫הניסוי של ‪Bertelson‬‬
‫עיבוד גלובלי לעומת עיבוד פרטני‬
‫העדפת תדרים (מרחביים) גבוהים לעומת תרים (מרחביים) נמוכים‬
‫העדפת יחסים קטגוריאליים לעומת מיקום יחסי במרחב (‪)coordinate‬‬
‫‪6‬‬
‫ממצאים ממחקרי תצוגה למחצית שדה ראיה‬
‫אסימטריה לזיהוי מלים‬
‫הצגה חד צדדית‬
‫העדפה להמיספרה או כיווניות קריאה?‬
‫התפתחות העדפת שדה ראיה לעיבוד מלים‬
‫אסימטריה לזיהוי פרצופים‬
‫זיהוי על פי צד שמאל של הפרצוף עדיף‬
‫אסימטריה במשימות חזותיות‪-‬מרחביות‬
‫מיקום נקודה במישור‬
‫ראיית עומק‬
‫רוטציה מנטאלית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מה למדנו ממחקרים באנשים בריאים?‬
‫שתי ההמיספרות משתפות פעולה תוך כדי שמירה על התמחויות‬
‫הבאות לידי ביטוי בהתנהגות‪.‬‬
‫ההמיספרה השמאלית מטפלת בפרטים‪ ,‬בתדרים גבוהים (כלומר‬
‫בשינויים מהירים) בסדר האירועים והיא אנאליטית‪ .‬לכן היא גם‬
‫מומחית יותר בעיבוד לשוני‪.‬‬
‫ההמיספרה הימנית עוסקת תדרים נמוכים (שינויים איטיים)‬
‫במרחב וביחסים מרחביים‪ ,‬רגישה יותר למימדים רגשיים‪ ,‬ולכן‬
‫היא מומחית יותר לעיבוד פנים ולממדים שונים במוזיקה‪.‬‬
‫כל ההבדלים הם הבדלים יחסיים!‬
‫‪8‬‬
‫הצגה במחצית שדה ראיה ‪ -‬הדגמה‬
‫מפתח‬
‫לדקם‬
‫טבלה‬
‫‪73694‬‬
‫קרופט‬
‫גיבור‬
‫‪9‬‬
‫הרגלי קריאה‬
‫מסמר‬
‫גיבור‬
‫‪PENCIL‬‬
‫‪TABLE‬‬
‫‪10‬‬
‫תצוגה מאונכת‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ב‬
‫‪11‬‬
‫העדפת מחצית שמאלית של הפרצוף‬
‫נבדקים בודדים‬
12
1
R
2
R
3
R
4
R=L
6
R
7
R
8
R
9
R
10
R
11
R
12
R
13
R
14
R
15
L
16
R
17
R
18
19
R
L
20
L
21
R
22
R
23
R
24
R
Percentage of selecting the right
or the left hemi-face
80
60
40
20
0
Left
Right
‫העדפת צד בכימרה‬
‫נבדקים בודדים‬
1
2
3
4
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
13
R=L
L
L
R
L
L
L
L
R
R
L
R
R=L
L
R
L
L
L
R
L
L
R
L
Percentage of responses based on right half of the
chimera vs. left half
60
50
40
30
20
10
0
Right
Left
‫מיקום נקודה במישור‬
‫‪14‬‬
‫רוטציה מנטאלית‬
‫‪15‬‬
‫ממצאים ממחקרי האזנה דיכוטית‬
‫ככלל אנשים זוכרים יותר מידע המוצג לאוזן ימין מאשר לאוזן שמאל‬
‫העדפת אוזן ימין – מנגנונים אפשריים‬
‫המודל של ‪Kimura‬‬
‫הטיית קשב (המודל של ‪)Kinsborne‬‬
‫עיצורים לעומת תנועות‬
‫העדפת אוזן לגירויים לא מלולים‬
‫האזנה דיכוטית לאקורדים‬
‫חשיבות המיומנות‬
‫מלודיה לעומת קצב‬
‫הפרוזודיה בדיבור‬
‫‪16‬‬
‫המודל של ‪Kimura‬‬
‫‪17‬‬
‫השפעת ערוץ התצוגה על ארגון הקלט בהאזנה דיכוטית‪.‬‬
‫קלט אובייקטיבי‬
‫אוזן ימין‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫אוזן שמאל‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫דיווח הנבדקים‬
‫‪4 7 1 8 6 3‬‬
‫‪18‬‬
‫השפעת תוכן המידע על בחירת ערוצי הקליטה בהאזנה דיכוטית‬
‫קלט אובייקטיבי‬
‫אוזן ימין‬
‫‪4‬‬
‫‪goes‬‬
‫‪1‬‬
‫אוזן שמאל‬
‫‪Who‬‬
‫‪6‬‬
‫‪there‬‬
‫דיווח הנבדקים‬
‫‪Who goes there 4 6 1‬‬
‫‪19‬‬
‫האזנה דיכוטית לאקורדים‬
‫‪20‬‬
‫האזנה דיכוטית למלודיות ואותיות‬
‫‪21‬‬
‫העדפת צד המיספרה לעיבוד פרצופים‬
FCz
0
200
Left Hemisphere
400
600
800
Right Hemisphere
5 V
N170
-5 V
0
22
2
200
400
600
Milliseconds
800
0
200
400
600
Milliseconds
800
Bentin et al., 1996
‫התפלגות הפילות החשמלית במוח בתגובה לעיבוד פנים ומלים‬
‫עיבוד פונולוגיה‬
‫עיבוד אורתוגרפיה‬
‫עיבוד פנים‬
‫‪Bentin et al., 1999‬‬
‫‪Bentin et al., 1999‬‬
‫‪Bentin et al., 2007‬‬
‫‪23‬‬
fMRI - ‫התפלגות פעילות מוחית בתגובה לעיבוד פנים‬
Blocks of natural faces minus blocks of natural items of furniture
MTG
FG
ITS
OTS
LH
24
RH
(In collaboration with Axel Mecklinger, Angela Friederici, and Yves, D. von Cramon)
‫ניסוי ‪Bertelson‬‬
‫פונולוגית‬
‫זהות צורנית‬
‫זהות‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Ad‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪d‬‬
‫‪B‬‬
‫זהות צורנית‪ :‬זמן תגובה ב‪ LVF-‬קצר או שווה ל‪RVF-‬‬
‫זהות פונולוגית‪ :‬זמן התגובה ב‪ RVF-‬קצר מזה ב‪LVF-‬‬
‫‪25‬‬
‫יחסים הירארכיים‬
‫ניתן לייצג מידע ברמות הכללה שונות‪ .‬ברמה גלובלית ביותר בציור העליון אפשר‬
‫לראות בית‪ .‬אולם ניתן גם להתמקד על מרכיבים לוקליים כגון חלונות‪ ,‬דלתות‪ ,‬גג‪,‬‬
‫וכו'‪ .‬זהו מערך הירארכי בו הרמה המפורטת של התיאור מוכלת ברמות גבוהות יותר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫עיבוד גלובלי לעומת עיבוד לוקלי‬
Navon Figures (hierarchical stimuli)
F
F
L
L
H
F
F
L
L
H
F
L
L
H
F
F
L
L
H
T
F
F
L
L
H
T
F
F
L
H
H
H
T
T
T
T
T
T
T
T
H
H
H
T
Global Precedence - faster response to global figure
27
)‫העדפת שדה ראיה לעיבוד צורות הירארכיות (אותיות נבון‬
?‫ מוצגת בתמונה לפחות פעם אחת‬H ‫ האם האות‬:‫משימה‬
H
H
H
H
H H HH
H
H
H
H
Reaction Time
680
F
F
F
F
F F F F
F
F
F
F
H H H H
H
H H H H
H
H
T T T T
T
T T T T
T
T
LVF/RH
RVF/LH
480
28
Global Global
& local
Local
None
Sergent 1982
Spatial Frequency
Low
Medium
High
29
‫עיבוד תדרים מרחביים במוח – תיאוריית ה‪DFF-‬‬
‫תדרים מרחביים גבוהים מעובדים בהעדפה על ידי ההמיספרה‬
‫השמאלית בעוד שהתדרים הנמוכים על ידי הימנית‪.‬‬
‫בשלב ראשון יש אנאליזה של התדרים המרכיבים את הגירוי‪.‬‬
‫בשלב שני יש מיצוי של התדרים הנושאים מידע רלוונטי‬
‫למשימה‪.‬‬
‫בשלב זה העדפת ההמיספרות באה לידי ביטוי בשילוב העדפת‬
‫תחום התדרים ודרישות המשימה‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫קטגוריזציה של פנים כפנים נשענת בעיקר על תדרים נמוכים ולכן‬
‫יש העדפת שדה ראיה שמאלי (המיספרה ימנית)‪.‬‬
‫זיהוי פנים ברמת היחיד מחייבת גם תדרים גבוהים ולכן יש שילוב‬
‫בין שתי ההמיספרות‬
‫‪30‬‬
Original
31
Low-pass
32
Highpass
33
‫יצוג קטגוריאלי לעומת ייצוג יחסי‬
‫ההמיספרה השמאלית מייצגת מידע באופן‬
‫קטגוריאלי (תדרים גבוהים) בעוד‬
‫שההמיספרה הימנית מייצגת את היחסים‬
‫המרחביים (תדרים נמוכים)‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫הבדלי תפקוד בין גברים לנשים‬
‫יכולות שפתיות‬
‫נשים טובות יותר מגברים בעיקר בשטף מלים – החל בערך בגיל ‪11‬‬
‫יכולות חזותיות מרחביות‬
‫גברים טובים יותר מנשים – החל בערך בגיל ‪12‬‬
‫גודל ההבדל בין ההמיספרות‬
‫הבדלים מובחנים יותר אצל גברים מאשר אצל נשים‬
‫תוצאות נזק מוחי‬
‫ככלל לאחר פגיעה בהמיספרה שמאל ההסתברות לאפזיה גדולה יותר‬
‫בגברים מאשר בנשים‪.‬‬
‫לאחר פגיעה בהמיספרה ימנית ההסתברות לאפזיה גדולה יותר בנשים‬
‫מאשר בגברים‪.‬‬
‫אפזיה בנשים בדרך כלל קלה יותר וגם תהליך החלמה מהיר וקל יותר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫גורמים אפשריים להבדלי תפקוד בין גברים לנשים‬
‫השפעות הורמונאליות על לאטראליזציה במוח‬
‫ביטוי גנטי קשור למבנה כרומזומי המין‬
‫קצב בשלות (מהיר יותר אצל נשים)‬
‫חינוך וסביבה‬
‫‪36‬‬
‫שמאליות וימניות ביד‬
‫כ‪ 90% -‬של בני האדם הם בעלי יד ימין דומיננטית‪.‬‬
‫ל‪ 95-98%-‬מבעלי יד ימין דומיננטית המיספרה‬
‫שמאלית דומיננטית לשפה‪.‬‬
‫לכ‪ 70%-‬מהשמאליים ההמיספרה השמאלית‬
‫דומיננטית לשפה‪.‬‬
‫לכ‪ 25%-‬מהשמאליים יש ייצוג דו‪-‬צדדי לשפה –‬
‫כלומר אין לאטראליזציה מובחנת‬
‫לכ‪ 5%-‬מהשמאליים יש דומיננטיות "הפוכה"‬
‫ההחלמה מאפזיה טובה ומהירה יותר בשמלאיים‪.‬‬
‫‪Marian Annett‬‬
‫‪37‬‬
‫מה הגורמים לשמאליות?‬
‫העדפת צד קיימת גם בבעלי חיים אחרים אך איינה מודגשת כמו באדם‪.‬‬
‫העדפת יד נצפית כמה חודשים לפני לידה‪.‬‬
‫ההסתברות להולדת ילד שמאלי גדולה יותר עם אחד ההורים שמאלי וגדולה‬
‫ביותר אם שני ההורים שמאליים‪.‬‬
‫נראה אם כן כי לשמאליות יש מרכיב גנטי‬
‫‪38‬‬