Transcript מערכת הזיכרון

‫למידה וזיכרון‬
‫נאים‬-‫ד"ר שירי בן‬
http://www.youtube.com/watch?v=Meam4ixH
R3s
‫זיכרון‬
‫סך החוויות והידע שאדם ‪‬‬
‫צובר בחייו‬
‫יצירה מחדש של חוויות ‪‬‬
‫עבר ע"י ירי סנכרוני של‬
‫נוירונים שהיו מעורבים‬
‫בחוויה המקורית‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫למידה ברמה המולקולרית‬
‫‪ ‬תהליך בו נוירונים שיורים ביחד ומייצרים חווייה מסוימת עוברים‬
‫שינוי כך שתהיה להם נטייה לירות יחד שוב‪potentiation -‬‬
‫‪ ‬ככל שאותם נוירונים יורים יחד לעתים קרובות‪ ,‬הם הופכים‬
‫להיות רגישים זה לזה‪ ,‬כך שכאשר האחד יורה‪ ,‬גם האחרים‬
‫יורים‪long-term potentiation :‬‬
‫‪ ‬מעבר מידע דרך הסינפסה ויצירת שינויים בממברנת התא עקב‬
‫גירוי קבוע ע"י דנדריט‪:‬‬
‫•מעבר מידע יוניטרופי = פתיחת תעלות‬
‫•מעבר מידע מטבוטרופי = הפרשת נוירוטרנסמיטורים (בעיקר‬
‫אצטילכולין וגלוטמאט) שהם קריטיים ללמידה ולזיכרון‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫למידה ברמה המולקולרית‬
‫‪ ‬התפתחות של דנדריטים חדשים‪ ,‬הסתעפות של העץ‬
‫העצבי ויצירת חלבונים מייצרים את הזיכרון העצבי ארוך‬
‫הטווח‪ ,‬ולכך חשיבות התפתחותית עצומה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫למידה ברמה המולקולרית‬
‫• הפרעות הנגרמות בתקופה העוברית לארכיטקטורה של‬
‫הקורטקס יגרמו להפרעת למידה ואף לפיגור‬
‫• הרס תאי קורטקס‬
‫• נזק מקומי בעקבות חבלה‪ ,‬דימום‪ ,‬או אוטם שיגרמו לחסרים‬
‫ספציפיים‬
‫• לכן כ‪ 60% -‬מהילדים הסובלים מאפילפסיה סובלים גם‬
‫מלקות למידה בדרגה מסוימת‪ ,‬בעיקר אם האפילפסיה היא‬
‫ממקור טמפורלי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫• היכולת לשחזר אינפורמציה או ניסיון מהעבר‬
‫• הירי המשולב החוזר בונה מחדש את החוויה המקורית ובכך מייצר‬
‫"זיכרון" שלה‬
‫• תהליך ההיזכרות הופך את הנוירונים המעורבים להיות בסבירות‬
‫גבוהה אף יותר לירות שוב יחד בעתיד‬
‫• כך שהיזכרות שבה וחוזרת באירוע הופכת אותו לקל יותר להיזכרות‬
‫• זיכרונות שורדים עשרות שנים והם עמידים בפני ‪ ,coma‬שינה‪,‬‬
‫הרדמה‪ ,‬תרופות וחבלות‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫היבטי הזיכרון השונים – מראה‪ ,‬קול‪ ,‬מילה‪ ,‬רגש‪-‬‬
‫מקודדים באותו אזור במוח שלראשונה יצר היבט זה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫טווח קצר‬
‫טווח ארוך‬
‫דקלרטיבי‬
‫סמנטי‬
‫פרוצדורלי‬
‫אפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫טווח קצר‬
‫טווח ארוך‬
‫דקלרטיבי‬
‫סמנטי‬
‫פרוצדורלי‬
‫אפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון פרוצדורלי‬
‫• זיכרון פרוצדורלי‪ -‬כישורים ומיומנויות נלמדים‪ ,‬התניות‬
‫והטרמה‪ .‬זהו זיכרון אימפליציטי‪ -‬בעל יכולת אוטומטית‬
‫או רפלקסיבית‬
‫• מאפשר לבצע פעולות מוטוריות שגרתיות באופן אוטומטי‬
‫לאחר שנלמדו‬
‫• למידה פרוצדורלית אינה נפגעת בקיומה של אמנזיה‬
‫)‪(Spiers et al., 2001‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון פרוצדורלי‬
‫• כישורים אלה מאוחסנים באזורים תת‪-‬קורטיקליים‬
‫• שלב הלמידה כרוך בפעילות של הקורטקס הסנסורי‬
‫והמוטורי‪ ,‬והפיכתה לאוטומטית מפעילה את הגנגליונים‬
‫הבסיסיים‬
‫• הצרבלום מעורב בזיכרונות מותנים‪ ,‬וכישורי גוף תלויים‬
‫בהפעלתו להכוונת קואורדינציה ותזמון‬
‫• ‪ Caudate nucleus‬מאחסן פעולות אינסטינקטיביות‬
‫כמו גרומינג‬
‫• ‪ Putamen‬מאחסן כישורים נלמדים כמו רכיבה על‬
‫אופניים‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫החלקים העיקריים של ‪ Basal Ganglia‬הם‪:‬‬
‫‪ )1‬ה‪( striatum -‬המחולק ל ‪ caudate nucleus‬ול‪ .)putamen -‬זהו‬
‫החלק הגדול ביותר‪ .‬חלק תת‪-‬קורטיקלי של המוח‪ .‬מיוחס לו תפקיד‬
‫בתכנון ושליטה במסלולי תנועה‪ ,‬אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים‬
‫קוגניטיביים אחרים כמו למידה וזיכרון‪ .‬הוא מקבל קלט מחלקי מוח רבים‬
‫אך שולח פלט רק לחלקים אחרים בגרעיני הבסיס‪.‬‬
‫‪ ‬הסטריאטום מורכב בעיקר מתאי עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי‬
‫‪ GABA‬אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי‪-‬עצב כולינרגיים‪ ,‬כלומר תאי‪-‬‬
‫עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי אצטילכולין‪.‬‬
‫הסטריאטום (בירוק)‬
‫החלקים העיקריים של ‪Basal Ganglia‬‬
‫‪ )2‬ה ‪ globus pallidus‬שמקבל קלט מהסטריאטום ושולח פלט מעכב‬
‫(אינהיבטורי) לאזורים מוטוריים‪.‬‬
‫‪ )3‬ה ‪( substansia nigra‬החומר השחור) הוא המקור לדופמין שהנו הנ"ט‬
‫העיקרי בגרעיני הבסיס‪.‬‬
‫‪ )4‬ה ‪( nucleus accumbens‬גרעין האקומבנס) שולח מידע אל קליפת המוח‬
‫הקדם מצחית כדי לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות‪.‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫טווח קצר‬
‫טווח ארוך‬
‫דקלרטיבי‬
‫סמנטי‬
‫פרוצדורלי‬
‫אפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון דקלרטיבי‬
‫• עובדות וידע מוצהר‪ .‬זהו זיכרון אקספליציטי‪ -‬ניתן לדווח עליו‪ .‬הוא‬
‫נאגר במשך עשרות שנים ואינו נעלם בקלות בהיעדר פגיעה מוחית‪.‬‬
‫הוא ייעלם רק אם האזור בו הוא שמור ייפגע ללא תקנה‬
‫• המידע נשמר באזורים ייחודיים בקורטקס האסוציאטיבי‬
‫• גירוי חשמלי של האזור המתאים יכול להעלות‬
‫זיכרונות‬
‫• חולים הסובלים מאמנזיה סובלים מפגיעה‬
‫משמעותית בזיכרון הסמנטי והאפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון דקלרטיבי‬
‫‪ ‬חולים אמנסטיים מפגינים פגיעה מוחלטת במערכת הזיכרון‬
‫האפיזודי‪ ,‬ופגיעה נרחבת אך לא כללית של מידע סמנטי‬
‫)‪ -(Spiers et al., 2001‬האם מדובר במערכות נפרדות?‬
‫‪ ‬קיימות עדויות על פגיעה בזיכרון אפיזודי ללא פגיעה בזיכרון‬
‫סמנטי כלל )‪ -(Vargha-Khadem et al., 2002‬אם כך‬
‫מדוע לרוב קיימת פגיעה בשתי המערכות?‬
‫‪ ‬זיכרונות רבים מערבים מידע סמנטי ואפיזודי‬
‫‪ ‬מדובר באזורים קרובים‪ :‬הזיכרון האפיזודי מערב בעיקר את‬
‫ההיפוקמפוס והסמנטי אזורים טמפורליים‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫טווח קצר‬
‫טווח ארוך‬
‫דקלרטיבי‬
‫סמנטי‬
‫פרוצדורלי‬
‫אפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון סמנטי‬
‫‪ ‬ידע עובדתי‪ ,‬לא אישי‪ .‬ממוקם בעיקר באונה הטמפורלית‬
‫‪ ‬האונה הטמפורלית מקודדת מידע עובדתי‪ ,‬ופעילות בה‬
‫מהווה אינדיקציה לזכירה של עובדות‬
‫‪ ‬זיכרונות סמנטיים מפעילים גם אזורים באונה הפרונטלית‬
‫הנשענים על ידע מאוחסן על מנת לכוון התנהגות עכשווית‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון‬
‫טווח קצר‬
‫טווח ארוך‬
‫דקלרטיבי‬
‫סמנטי‬
‫פרוצדורלי‬
‫אפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון אפיזודי‬
‫• כולל זיכרונות של חוויות עבר‪ ,‬תחושות ורגשות‬
‫• המידע הרגשי המגיע מהגירוי מעובד ראשית בנתיב לא‬
‫מודע המוביל לאמיגדלה ולגופים הדדיים‪ ,‬מה שעשוי‬
‫להוביל לתגובה רגשית ראשונית עוד לפני ההבנה למה‬
‫מגיבים‪fight or flight :‬‬
‫• אירועים טראומטיים מסוימים עשויים להישאר מקודדים‬
‫באורח קבע באמיגדלה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫למידה וזיכרון‬
‫הפניית‬
‫קשב‬
‫לאירוע‬
‫עוררות‬
‫רגשית‬
‫ראשונית‬
‫מידע‬
‫תחושתי‬
‫זיכרון‬
‫עבודה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫עיבוד‬
‫ייצוב‬
‫למידה וזיכרון‬
‫הפניית‬
‫קשב‬
‫לאירוע‬
‫עוררות‬
‫רגשית‬
‫ראשונית‬
‫מידע‬
‫תחושתי‬
‫זיכרון‬
‫עבודה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫עיבוד‬
‫ייצוב‬
‫קשב‬
‫• בחירה של המידע אליו מתייחסים מתוך שלל המידע הקיים בסביבה‬
‫• הפניית קשב גורמת לנוירונים המקודדים את האירוע לירות בתדירות‬
‫גבוהה יותר‬
‫• דבר זה מגדיל את הסיכוי שהאירוע יקודד בזיכרון‪ ,‬מכיוון שככל‬
‫שנוירון יורה יותר‪ ,‬כך הוא יוצר קשרים חזקים יותר עם תאים אחרים‬
‫• מצריך רמת ערנות גבוהה‪ ,‬שהיא גם תלוית מוטיבציה‬
‫• ילד משועמם‪ ,‬חרד‪ ,‬עייף‪ ,‬מוסח נוטה יותר לאבד קשב וטווח הזיכרון‬
‫לטווח קצר שלו מצטמצם‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫קשב‬
‫• התלמוס משחק תפקיד בהכוונת הקשב למוקד האירוע‬
‫• האונות הפרונטליות שומרות על הקשב נעול על המטרה בכך שהן‬
‫מעכבות הסחות‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫למידה וזיכרון‬
‫הפניית‬
‫קשב‬
‫לאירוע‬
‫עוררות‬
‫רגשית‬
‫ראשונית‬
‫מידע‬
‫תחושתי‬
‫זיכרון‬
‫עבודה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫עיבוד‬
‫ייצוב‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪ ‬חוויות משמעותיות ביותר פורצות מזיכרון העבודה ומגיעות‬
‫אל ההיפוקמפוס שם הן עוברות עיבוד נוסף‪ :‬מייצרות‬
‫פעילות נוירונלית הסובבת סביב שכבות רקמה‪ ,‬כאשר‬
‫הנוירונים ההיפוקמפליים מתחילים לקודד את המידע‬
‫באופן קבוע דרך תהליך של ‪long term potentiation‬‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס אחראי על הפיכת המידע לזיכרון‪ -‬קידוד‪ ,‬וכן‬
‫משחק תפקיד ביכולת לשלוף מידע מהזיכרון‬
‫‪ ‬בעת למידת זיכרון חדש נראית פעילות היפוקמפלית גבוהה‪,‬‬
‫שדועכת כאשר המידע המוצג הפוך למוכר‬
‫‪ ‬פעילות דומה נצפית כאשר מוצג מידע שנשכח‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪ ‬המידע החזק ביותר חוזר לאזורי המוח בהן הוא‬
‫נקלט מלכתחילה‬
‫‪ ‬במשך כשנתיים‪ ,‬דפוסי הירי העצבי המקודדים את‬
‫החוויה נעים קדימה ואחורה בין ההיפוקמפוס‬
‫לאזורי האסוציאציה בקורטקס‬
‫‪ ‬תהליך זה מתרחש בעיקר בזמן שינה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪ ‬אנשים עם פגיעה בילטראלית רצינית בהיפוקמפוס יסבלו מחוסר יכולת‬
‫לייצר ולשמור זיכרונות חדשים (‪ )anterogade amnesia‬ובנוסף‬
‫יפגעו במידה מסוימת זיכרונות שכבר יש להם ( ‪retrograde‬‬
‫‪.)amnesia‬‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס גם ממלא תפקיד באחסון ועיבוד מידע מרחבי‪.‬‬
‫‪ ‬מתפקד כמפה קוגניטיבית – ייצוג עצבי של המרחב הסביבתי – אשר‬
‫מאפשר למצוא דרכים חדשות וקיצורי‪-‬דרך להגעה ממקום למקום‪.‬‬
‫מחקרים בחיות הראו כי נדרש היפוקמפוס ללא פגם לביצוע משימות‬
‫זיכרון מרחביות פשוטות (כגון מציאת הדרך חזרה למיקום חבוי)‪.‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫‪ ‬נהגי המוניות של לונדון נדרשו בעבר ללמוד מספר גדול של‬
‫מקומות – ולדעת את הדרך הישירה ביותר ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא כי ההיפוקמפוס של נהגי מוניות בלונדון גדול יותר ב ‪rear‬‬
‫‪hippocampus‬המקודד זיכרון מרחבי‪ ,‬ביחס לקבוצת ביקורת‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת חלק אחר בו קטן יותר מקב' הביקורת‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא קשר מתאמי בין גודל החלק הגדול‪-‬יחסית ובין ותק‬
‫בנהיגת המונית בשנים (‪)Maguire et al., 2000‬‬
‫‪ ‬מה עתידם של משתמשי ה‪??WAZE-‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫היזכרות‬
‫‪ ‬בעת שליפה‪ ,‬ההיפוקמפוס "אוסף" את היבטי הזיכרון השונים מהאזורים‬
‫הרחבים בהם הם מאוחסנים ברחבי המוח‬
‫‪ ‬בתהליך ההיזכרות‪ ,‬המוח חוזר על אותו דפוס פעילות עצבי שהופעל‬
‫בתגובה לחוויה המקורית‬
‫‪ ‬הדפוס דומה מאד למקורי כך שהזיכרון "מחקה" את תפיסת המוח את‬
‫האירוע המקורי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫היזכרות‬
‫‪ ‬אולם השחזור לעולם אינו זהה לחלוטין לחוויה המקורית‪ -‬אחרת לא‬
‫נבדיל בין חוויה לזיכרון!‬
‫‪ ‬לכן החוויה היא של האירוע המקורי יחד עם מודעות למצב הנוכחי‪,‬‬
‫המערבת פעילות פרונטלית‪ ,‬וחוויה זו "משכתבת" את הזיכרון‬
‫‪ ‬כך שבכל פעם שנזכרים באירוע‪ ,‬זו למעשה היזכרות בפעם האחרונה בה‬
‫נזכרנו בו‬
‫‪ ‬לכן זיכרונות משתנים עם השנים‪ ,‬ולבסוף דומים רק במעט לאירוע‬
‫המקורי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫בניה מחדש של זיכרון‬
‫‪ Loftus & Palmer (1974( :‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נבדקים צפו בסרט וידאו המתעד תאונה בין שתי מכוניות‬
‫לאחר מכן‪ ,‬התבקשו להעריך את מהירות המכוניות‬
‫קבוצה א'‪ :‬באיזו מהירות נסעו המכוניות כאשר הן התרסקו‬
‫אחת לתוך השניה?‬
‫קבוצה ב'‪ :‬באיזו מהירות נסעו המכוניות כאשר הן פגעו‬
‫אחת בשניה?‬
‫בניה מחדש של זיכרון‬
‫כעבור שבוע נשאלו‪ :‬האם היו זכוכיות שבורות?‬
‫קבוצה א' דיווחה על יותר זכוכיות שבורות מאשר קבוצה ב'‬
‫‪50‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Group A (hit‬‬
‫)‪Group B (Smashed into‬‬
‫‪Verb‬‬
‫‪36‬‬
‫)‪Broken Glass? (%‬‬
‫‪40‬‬
‫השפעות של בניה מחדש של זיכרון‬
‫‪ Sulin and Dooling (1974).‬‬
‫‪ ‬נבדקים קראו סיפורים זהים על‪:‬‬
‫‪ ‬ג'רלד מרטין או אדולף היטלר‬
‫‪ ‬קרול האריס או הלן קלר‬
‫‪ ‬הזיכרון של הקבוצות שקראו על היטלר או קלר השופע מידע מוקדם לגבי‬
‫דמויות אלה‬
‫בניה מחדש של זיכרון‬
‫מחקריה של אליזבת לופטוס הדגימו כי כאשר זיכרון‬
‫שקרי (לדוגמא‪ ,‬הלכתי לאיבוד בקניון) מושתל אצל‬
‫נבדקים‬
‫‪Don Shrubshell‬‬
‫הם מבנים מחדש ("מפברקים") את הזיכרונות שלהם‬
‫‪38‬‬
‫ ‪When Eyes Deceive‬‬‫‪Eyewitness Testimony‬‬
‫זיכרונות‬
‫מודחקים?‬
‫מושתלים?‬
‫מוטעים?‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫גילוי דעת נתמך‪-‬ראיות מדעיות בנושא‬
‫זיכרונות טראומה "משוחזרים" או מנותקים‬
‫‪19‬באוקטובר ‪2014‬‬
‫מסמך שהתפרסם באחרונה‪ ,‬שכותרתו "גילוי דעת לגבי תקפותם המדעית של זיכרונות מודחקים ומשוחזרים"‪ ,‬ואשר‬
‫חתומים עליו ‪47‬אנשי אקדמיה בולטים‪ ,‬זכה לתפוצה נרחבת בתקשורת‪ .‬המסמך קרא שלא להסתמך על זיכרונות‬
‫מודחקים של תקיפה מינית בילדות כראיה קבילה בבתי המשפט בישראל‪ .‬בניגוד לדעות המובעות בגילוי דעת זה‪,‬‬
‫אנו תומכים בהחלטתו של בית המשפט להכיר בזיכרונות כראיה‪ .‬אנו טוענים כי זיכרונות 'משוחזרים' אינם מהימנים‬
‫יותר או מהימנים פחות מכל צורה אחרת של אחזור זיכרון‪ ,‬ויש להסתמך עליהם בעת פסיקה משפטית תוך שימוש‬
‫באותם כלי הערכה המשמשים כדי להעריך צורות אחרות של עדות ראייה‪.‬‬
‫גילוי הדעת מתייחס ל"מחלוקת חריפה בקרב קהילת אנשי המקצוע בתחום הפסיכולוגיה"‪ ,‬ביחס לשאלה האם‬
‫קיימים בכלל זיכרונות מודחקים של טראומה‪ .‬ראשית‪ ,‬הם טוענים שמחקרים מהימנים מראים כי אנשים עשויים‬
‫להאמין אמונת שווא באירועים שלא התרחשו מעולם‪ ,‬ולפיכך ייתכן שישנו הסבר חלופי לזיכרון משוחזר נתון‪ .‬שנית‪,‬‬
‫הם קובעים שלא קיימת אבן בוחן כלשהי אשר יכולה להבטיח שזיכרון משוחזר מסוים הוא אמיתי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו‬
‫טוענים‪ ,‬בהסתמך על עיון מדוקדק יותר במחקר העדכני‪ ,‬שגם זיכרונות רציפים וגם זיכרונות משוחזרים של תקיפה‬
‫מינית בילדות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ראויים להיבחן בבית המשפט‪.‬‬
‫כמומחים אקדמיים וקליניים בתחום הטראומה‪ ,‬אנו מפנים את תשומת לבו של הקורא למה שגילוי הדעת אינו אומר‪.‬‬
‫גילוי דעת זה אינו קובע שהחוקרים אספו זיכרונות רציפים ומשוחזרים של תקיפה מינית בילדות לכאורה‪ ,‬בחנו אותם‬
‫כראיה לאמת ושקר‪ ,‬וקבעו שזיכרונות משוחזרים מהימנים פחות מזיכרונות רציפים‪ .‬מחקר השוואתי כזה אכן קיים‪,‬‬
‫אבל הממצא האוניברסלי הוא שזיכרונות משוחזרים של תקיפה אינם מדויקים פחות (וגם אינם מדויקים יותר) מאשר‬
‫זיכרונות רציפים‪ .‬זיכרונות רציפים וגם משוחזרים עשויים להיות אמיתיים או כוזבים‪ ,‬או להכיל תמהיל של מידע‬
‫מדויק ומידע בדוי‪ .‬אף חוקר סביר לא יכחיש זאת‪.‬‬
‫מחקרים הבוחנים את מידת דיוקם של זיכרונות משוחזרים נערכו בשיטות רבות ושונות‪ .‬היו חוקרים שראיינו את‬
‫התוקפים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬או את קורבנות הטראומה ששחזרו את אירועי הפגיעה בהן‪ ,‬ומצאו ראיות משכנעות לגיבויים של‬
‫חלק מהזיכרונות (לרבות הודאה מצד האדם המואשם)‪ .‬שיטת מחקר אחרת עסקה ביצירת קשר מחודש עם ילדים‬
‫שהטראומות שלהם תועדו במחקרים קודמים או ברשומות רפואיות מלפני עשרות שנים‪ .‬תוצאות מחקרים אלה‬
‫מעלות כי חלק מהנבדקים‪ ,‬שכבר היו בוגרים בזמן המחקר‪ ,‬לא זכרו את הטראומה שתועדה קודם לכן‪ ,‬ואחרים‬
‫דווחו שהיו להם תקופות שבהן הם לא זכרו את הטראומות המתועדות‪ ,‬אך נזכרו בהן כעבור זמן‪.‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫מצד שני‪ ,‬פותחו פרדיגמות מחקר ניסויי מתוחכמות שנועדו לדחוק באנשים להיזכר ב"זיכרונות אבודים" שנוצרו‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬על ידי החוקרים או שנאספו מקרובי משפחה של משתתפי המחקר‪ .‬סוג זה של מחקר אכן מצא שחלק‬
‫קטן מהאנשים טען שזכר פיסות של זיכרון אודות אירועים שפירים יחסית שהחוקר בעצם המציא‪ .‬אולם הנבדקים‬
‫נזכרו גם בפרטים מהזיכרונות האמיתיים שהחוקרים אספו מקרובי המשפחה‪ ,‬ושאותם שכחו הנבדקים‪ .‬לסיכום‪ ,‬יש‬
‫ראיות לכך שזיכרון אכן עשוי לתעתע ושאפשר לאבד זיכרונות ואז לשוב ולמצוא אותם‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אין שיטה אובייקטיבית לקבוע האם זיכרון משוחזר הוא אמיתי בטרם הבאתו לעיון בית המשפט‪ .‬גילוי הדעת‬
‫של ‪47‬החוקרים הישראליים אינו מציין שהדבר נכון גם לגבי זיכרון רציף‪ .‬אנו טוענים כי ההוכחות הטובות ביותר‬
‫לתוקף של זיכרון משוחזר זהות להוכחות הנאספות לתיקוף זיכרון רציף שצף שוב לאחר פרק זמן מסוים‪ .‬דוגמאות‬
‫להוכחות כאלה הן‪ :‬עדי ראייה ‪ ,‬ראיות ביולוגיות‪ ,‬אמירות מתועדות של הנפגעת מאותה עת‪ ,‬הודאות של הנאשם‬
‫במקרים החזקים ביותר‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬ראיות נסיבתיות חזקות שעשויות לשכנע את השופטים‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬כותבי גילוי הדעת מרמזים‪ ,‬אך אינם קובעים‪ ,‬כי "אלה המאמינים שזיכרון מודחק‪-‬משוחזר הוא אפשרי" הם‬
‫קבוצת מיעוט בקרב אנשי החוקרים והמומחים בתחום‪ .‬למעשה‪ ,‬מאז שנות התשעים נעשו שוב ושוב ניסיונות כושלים‬
‫על ידי המתנגדים לתוקף של זיכרון טראומה משוחזר להכניס את תופעת "תסמונת הזיכרון הכוזב" לשני האוגדנים‬
‫המקובלים של אבחנות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות‪ .‬״תסמונת הזיכרון הכוזב״ השנויה במחלוקת לא הוכרה בשל‬
‫היעדר ראיות מדעיות מספיקות שיתמכו בהכללתה באוגדנים הפסיכיאטריים‪ .‬במקביל‪ ,‬תועדו שוב ושוב הראיות‬
‫המדעיות לתוקף של "זיכרון טראומה מודחק"‪ ,‬שבעגה המקצועית יותר מכונה "אמנזיה דיסוציאטיבית"‪ .‬האבחנה של‬
‫אמנזיה דיסוציאטיבית נותרה על כנה במדריכים הדיאגנוסטיים‪.‬‬
‫ארבעים ושבעה כותבי גילוי הדעת צדקו בכך שהמחלוקת שהתגלעה בראשית שנות התשעים‪ ,‬כאשר העדות‬
‫הראשונה של זיכרון משוחזר נכנסה לאולם בית המשפט‪ ,‬הפנתה את תשומת הלב הציבורית לשני פלגים נצים‪.‬‬
‫קבוצה אחת‪ ,‬בעיקר מטפלים בטראומה‪ ,‬האמינה שבזיכרונות משוחזרים יש אמת מיוחדת ושאין לפקפק בהם‪.‬‬
‫קבוצה אחרת‪ ,‬בעיקר חוקרים לא‪-‬קליניים‪ ,‬האמינה שאין כל מהימנות בזיכרונות משוחזרים‪ .‬קבוצה נוספת הגדולה‬
‫ביותר‪ ,‬המורכבת מרוב חוקרי הטראומה‪ ,‬חוקרים מהתחום הקוגניטיבי והביולוגי‪ ,‬ומספר רב של פסיכולוגים קליניים‪,‬‬
‫סברה כי הן זיכרונות כוזבים והן זיכרונות משוחזרים עשויים להופיע‪ .‬מחקרים מאז מלחמת העולם הראשונה תיעדו‬
‫שוב ושוב אמנזיה דיסוציאטיבית אצל מקצת חיילים שנחשפו לאש הקרב‪ .‬אצל חלק מהחיילים הללו תועדה בהמשך‬
‫היזכרות במידע המנותק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מיעוט קטן של חיילים אלה בדו או שיקרו לגבי חוויות הקרב שלהם‪.‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫ריבוי העיסוק במחקר ובשיח בנושא זה מ‪1990 -‬ועד תחילת שנות ה‪2000 -‬‬
‫האיר את שתי הקבוצות הקיצוניות באור לא חיובי‪ .‬חוקרים משתי הקבוצות‬
‫היריבות נפגשו בפורט דה בורגניי שבצרפת בשנת ‪ ,1996‬במימון נאט"ו‪,‬‬
‫ובמשך ‪11‬יום דנו בסוגיה בניסיון להגיע להסכמה‪ .‬בתום הדיונים פרסמו‬
‫עשרות ארגוני פסיכולוגים מובילים הצהרות פומביות שהסתייגו משתי הגישות‬
‫הקיצוניות‪ .‬סקרי עמדות בקרב קלינאים וחוקרים שנערכו מצאו מעט תומכים‬
‫בהשקפות הקיצוניות מכל צד‪ .‬נציגים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית‬
‫ומהתחום הקליני של טראומה כתבו מאמרים ברוח פייסנית בספרות‬
‫המקצועית‪ ,‬והמחלוקת גוועה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעשרים וחמש השנים האחרונות מאז התלקחות המחלוקת ויישובה‪ ,‬נוסף ידע‬
‫רב אודות ניתוק (דיסוציאציה) ואמנזיה דיסוציאטיבית‪ .‬הניתוק מוצג באופן‬
‫בולט עוד יותר במהדורה העדכנית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של‬
‫הפרעות נפשיות (‪ ,)DSM-5‬שבה מוצג לראשונה תת‪-‬הסוג הדיסוציאטיבי‬
‫החדש של הפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית (‪ .)PTSD‬תופעות ניתוק תועדו‬
‫במחקרים רבים של נבדקים עם הפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית‪ .‬ואכן‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ ,DSM-5‬אמנזיה דיסוציאטיבית בטראומה עודנה מצויינת כתסמין מאבחן‬
‫להפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית והפרעת דחק חריפה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוקרים קוגניטיביים תרמו באחרונה ראיות לכך שכל זיכרון‪ ,‬ולא רק זיכרון‬
‫משוחזר‪ ,‬ניתן לשחזור ויש לבחון אותו באופן מדוקדק‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד לדעות‬
‫שהובעו בגילוי הדעת האמור‪ ,‬לא נמצאה כל ראיה המניחה את התשתית‬
‫לקביעה שלפיה זיכרונות משוחזרים של טראומה הם סוג מיוחד של זיכרון‬
‫ואינם ראויים להתייחסות הוגנת וצודקת בבית משפט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫כרטיס ‪:TAT‬‬
‫הסיפור של ב'‬
‫"זו מלכת אנגליה‪ ,‬וזה שומר הראש שלה‪ .‬במשך שנים‪ ,‬כל יום בשעה ארבע‬
‫היא נעמדת ליד החלון הזה ומסתכלת החוצה‪ .‬ככה כל יום‪ .‬השומר תמיד‬
‫מסתכל ולא יודע למה היא עושה את זה‪ .‬יום אחד אחרי הרבה שנים הוא העיז‬
‫ואמר לה‪ :‬מלכתי‪ ,‬מה יש בחלון הזה שאת מסתכלת בו כל יום באותה שעה‪.‬‬
‫המלכה נאנחה ואמרה לו‪ ,‬זה סיפור עצוב‪ .‬השומר מיהר להגיד‪ :‬סליחה מלכתי‪,‬‬
‫לא התכוונתי להעציב אותך‪ .‬אבל המלכה אמרה‪ ,‬לא‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬אני אספר לך‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬הבן שלי המריא מכאן לטיסה שממנה לא חזר‪ .‬אני עמדתי פה‬
‫בחלון בשעה ארבע וזו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו‪ ,‬בדיוק מהמקום‬
‫הזה‪ .‬מאז כל יום אני נעמדת כאן ומסתכלת החוצה וחושבת על הרגע הזה‪.‬‬
‫השומר הרגיש רע והתנצל מאד ואמר מלכתי‪ ,‬אני מצטער שגרמתי לך לדבר‬
‫על המקרה העצוב הזה‪ .‬והיא אמרה‪ ,‬בכלל לא‪ ,‬אני שמחה ששאלת אותי‪ .‬כולם‬
‫רואים אותי ככה כל יום ואף אחד לא שואל‪ .‬ואני חושבת‪ ,‬אם סיפרתי לך‪,‬‬
‫שאתה רק השומר ראש שלי‪ ,‬אולי אני אוכל לספר את הסיפור הזה גם לאנשים‬
‫אחרים"‬
‫זיכרון‬
‫טווח קצר‬
‫טווח ארוך‬
‫דקלרטיבי‬
‫סמנטי‬
‫פרוצדורלי‬
‫אפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון לטווח קצר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טווח הזיכרון לאירועים שהתרחשו לפני שניות‪/‬דקות‪.‬‬
‫הכרחי לעיבוד גירויי הסביבה ולרכישת מידע חדש‪ .‬הוא‬
‫"נמחק" עם שינה‪ ,‬הסחת דעת או אובדן קשב‬
‫לכן אנחנו שוכחים על מה דיברנו אם הוסחנו באמצע‬
‫משפט‬
‫לכן אנחנו שוכחים היכן הנחנו את המפתחות‪...‬‬
‫מטלות הבודקות את הזיכרון לטווח קצר מתייחסות‬
‫למצבים שאינם משנים את צורת הקידוד הראשונית של‬
‫המידע‬
‫לדוגמא‪ ,‬זכירת רצף מלים‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה‪Working Memory -‬‬
‫‪ ‬כמה הם ‪?86+67‬‬
‫‪ ‬משאב עיבוד בעל קיבולת מוגבלת‪ ,‬המעורב בשימור מידע‪ ,‬ומעבד‬
‫באופן סימולטני מידע חדש עם סוגי מידע אחרים & ‪(Baddeley‬‬
‫)‪Logie, 1999‬‬
‫‪ ‬זיכרון עבודה הוא למעשה אוסף פריטים שנלקחו מהזיכרון לטווח‬
‫קצר והם מופנים לעיבוד של שליטה קשבית מוגבלת ‪(Cowan,‬‬
‫)‪2005‬‬
‫‪ ‬נמדד במונחים של כמות המידע שיכול לאחסן בזמן נתון מבחינת‬
‫היקף ועומס‪ ,‬הן של כמות המידע והן של הצורך לעבד מידע בו זמנית‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה‪Working Memory -‬‬
‫‪ ‬משימות המודדות זיכרון עבודה מעריכות את יכולתו של הנבדק‬
‫לשמר מידע הרלוונטי למשימה במצב פעיל ולווסת תהליכים נשלטים‪,‬‬
‫וכן לתפעל או לנטר מידע ספציפי‬
‫‪ ‬משימות אלה מטילות דרישות גבוהות על משאבי הקשב‪ ,‬וכן נשענות‬
‫על משאבים של המערכת האקזקוטיבית‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫תפקידי זיכרון העבודה‬
‫‪ ‬יכולת אחסון‬
‫‪ ‬יעילות בשימוש במשאבים‬
‫‪ ‬פיקוח קשבי (מיקוד‪ ,‬החלפה ושימור)‬
‫זיכרון העבודה אינו שם נרדף לזיכרון לטווח קצר!‬
‫מדובר בזיכרון זמני המופעל עד שהמטלה מסתיימת‬
‫הוא מקבל מידע מהסביבה שקודד לזמן קצר בזיכרון לטווח קצר ואשר‬
‫יאוחסן או לא בזיכרון לטווח ארוך‬
‫זיכרון העבודה גם מקבל מידע מהזיכרון לטווח ארוך ובכך עושה אינטגרציה‬
‫בין חוויות וידע מהעבר‪ ,‬מידע נכנס ותכנון לעתיד‪ ,‬ובכך מהווה שחקן‬
‫חשוב ביכולת להתנהגות מכוונת מטרה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ Baddeley et al. (1998, 2007) ‬חילקו את זיכרון העבודה לשלושה רכיבים‪:‬‬
‫‪Phonological‬‬
‫‪loop:‬‬
‫אחסון זמני של‬
‫מידע מילולי‬
‫‪Central‬‬
‫‪Executive‬‬
‫‪Visual‬‬
‫‪sketchpad:‬‬
‫אחסון זמני‬
‫של מידע‬
‫ויזואו‪-‬מרחבי‬
‫תפקידו של המעבד המרכזי הינו להיות אחראי על תיאום הפעילות במערכת‬
‫הקוגניטיבית וכן להקצות משאבים להעלאת כמות המידע שיכול להיות מוחזק בשתי‬
‫תתי המערכות‪ .‬הוא אינו תלוי אופנות חושית‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה‬
‫לולאה פונולוגית‪ :‬מערכת אחסון זמנית המחזיקה מידע מילולי בצורה מבוססת שפה ("קול‬
‫פנימי")‬
‫‪ :Visuospatial sketchpad‬מערכת זיכרון זמנית המחזיקה מידע מרחבי ו‪/‬או ויזואלי ("עין‬
‫פנימית")‬
‫לאחרונה הוצגו הוכחות לקיומה של לולאה אורתוגרפית המשחקת תפקיד בלמידת שפה כתובה‬
‫)‪(Richards et al., 2011‬‬
‫כל מערכת הינה בעלת קיבולת מוגבלת‪ ,‬ויכולה לתפקד באופן עצמאי‪ ,‬אלא אם הוא מושפעת‬
‫מהכתבותיו של המעבד המרכזי‪ .‬לכן נראה כי‪-‬‬
‫א‪ .‬אם שתי מטלות משתמשות באותו רכיב של זיכרון עבודה‪ ,‬אזי הן לא יוכלו להיות מבוצעות‬
‫בהצלחה יחד‪ ,‬כי יעברו את הקיבולת המוגבלת‬
‫ב‪ .‬אם שתי מטלות משתמשות ברכיבים שונים של המערכת‪ ,‬ניתן יהיה לבצע את שתיהן יחד או‬
‫בנפרד ביעילות )‪(Fougnie et al., nov 2014‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫לולאה פונולוגית‬
‫‪ ‬נראית כמורכבת ממאגר אחסון פאסיבי האחראי על‬
‫תפיסת דיבור‪ ,‬ומתהליך הגייה הקשור לייצור דיבור‬
‫‪ ‬יתרונה של הלולאה הפונולוגית הינו בלמידת מלים חדשות‪,‬‬
‫בכך שהיא מחזיקה את צלילי המלים‬
‫‪ ‬מופעלת בחיבור האונות הטמפורלית והפריאטלית‬
‫השמאליות‬
‫‪ ‬ה"לופ" הוא מעגל עצבי המפעיל את האזורים הסנסוריים‬
‫בקורטקס בהם המידע מאוחסן ואת האונות הפרונטליות‬
‫בהן המודעות אל המידע מוחזקת‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫‪Visuo-spatial sketchpad‬‬
‫‪ ‬מיועד לאחסון זמני ותפעול של דפוסים ויזואליים ותנועה במרחב‬
‫‪ ‬נראה כי מורכב משני רכיבים‪ :‬אחסון מידע ויזואלי לגבי צבע‬
‫וצורה‪ ,‬ועיבוד מידע לגבי תנועה ומרחב ‪(Klauer & Zhao,‬‬
‫)‪2004‬‬
‫‪ ‬מפעיל אזורים הקרובים לקורטקס הויזואלי‪ ,‬ובכך משמר דימוי של‬
‫מה שצריך לעשות‬
‫‪ ‬נמצא כי ‪ 59%‬מהשונות בביצועים הקשורים לזיכרון העבודה‬
‫הויזואלי תלויים בצפיפות החומר הלבן באזורים אלה‬
‫)‪(Golestani et al., 2014‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫המעבד המרכזי‬
‫תפקידיו‪:‬‬
‫‪ - o‬העברת קשב בין מטלות‬
‫‪- ‬תכנון שלבים בדרך להשגת מטרה‬
‫‪ - ‬עכבה וקשב סלקטיבי‬
‫האונות הפרונטליות לרוב מעורבות בפעילות זו‪ ,‬וביחוד‬
‫אזורים דורסו‪-‬לטרליים‪ ,‬כפי שנצפה בעת ביצוע מטלות‬
‫במקביל ‪(Bunge et al., 2000, Collette et al.,‬‬
‫)‪2002, Turner & Spreng, 2012‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫המעבד המרכזי‬
‫אולם נראה כי מדובר במערכות נפרדות בחלקן‪:‬‬
‫במחקר עם נפגעי אונות פרונטליות נמצא‪ ,‬כי יכולותיהם לעכב מידע‬
‫לא רלוונטי היו דומות לאלה של נבדקים בריאים‪ ,‬זאת לעומת פגיעה‬
‫ביכולת להעברת קשב בין מטלות ‪(Andres & Van der Linden,‬‬
‫)‪2002‬‬
‫‪‬בהתאם לכך נמצא‪ ,‬כי הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי מעורב במטלות‬
‫המצריכות עכבה של מידע לא רלוונטי מלהיכנס אל זיכרון העבודה‬
‫)‪(Saetrevik et al., 2014‬‬
‫‪‬היכולת להעביר את מוקד הקשב במהירות ולשמר פעילות מילולית‬
‫בזיכרון העבודה למשך זמן נמצאה מפעילה אזורים טמפורליים‬
‫)‪(Altemeier et al., 2008‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫המעבד המרכזי‬
‫‪ ‬הפעילות הפרה‪-‬פרונטלית גוברת ככל שעולה‬
‫דרישות המטלה עד הגעתה לשיא‪ ,‬לאחריו נצפית‬
‫ירידה בפעילות או הפסקתה ‪(Schneider-‬‬
‫)‪Garces et al., 2009‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫‪The Episodic Buffer‬‬
‫‪ ‬הוכנס לתיאוריה בשנת ‪ ,2000‬על מנת להתגבר על הפער‬
‫בין מנגנוני עיבוד ואחסון למידע מילולי וויזואו‪-‬מרחבי‪ ,‬לבין‬
‫מעבד מרכזי המתמודד עם כל סוגי המידע אך אינו יכול‬
‫לאחסנו‬
‫‪ ‬מדובר במערכת אחסון מידע בעלת קיבולת מוגבלת‪ ,‬כאשר‬
‫המעבד המרכזי מאחד מידע מהמנגנונים המילולי והוויזואו‪-‬‬
‫מרחבי אל ייצוג רב‪-‬מימדי‪ :‬המעצור האפיזודי‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪:Baddeley & Wilson (2002) ‬‬
‫‪Phonological‬‬
‫‪loop:‬‬
‫אחסון זמני של‬
‫מידע מילולי‬
‫‪Central‬‬
‫‪Executive‬‬
‫‪Episodic‬‬
‫‪Buffer‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫‪Visual‬‬
‫‪sketchpad:‬‬
‫אחסון זמני‬
‫של מידע‬
‫ויזואו‪-‬מרחבי‬
‫זיכרון עבודה ואוטומציה‬
‫‪ ‬כאשר כישורים מסוימים הופכים לאוטומטיים (לדוגמא קריאה או‬
‫כתיבה) אין צורך להפנות אליהם חלק ניכר מהמשאבים‬
‫המוגבלים של זיכרון העבודה‬
‫‪ ‬זיכרון העבודה נותר פנוי לתהליכים לא אוטומטיים ואסטרטגיים‬
‫של יצירת רעיונות‪ ,‬תרגום‪ ,‬סקירה ובקרה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫צהוב‬
‫ירוק‬
‫כחול אדום‬
‫כחול ירוק‬
‫צהוב כתום‬
‫ירוק‬
‫ורוד‬
‫אדום‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫צהוב‬
‫ירוק‬
‫שחור אדום‬
‫כחול ירוק‬
‫צהוב שחור‬
‫ירוק‬
‫כחול‬
‫שחור‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה במחקרי הדמיה‬
‫‪ ‬נמצאו מעגלים עצביים נפרדים לרכיבי האחסון והשינון של‬
‫המערכות הפונולוגית והוויזואו‪-‬מרחבית‬
‫‪ ‬פעילות המערכת הפונולוגית מוקמה בעיקר בהמיספרה‬
‫השמאלית בעוד שהפעילות הוויזואו‪-‬מרחבית מוקמה בעיקר‬
‫בהמיספרה הימנית )‪(Smith & Jonides, 1999‬‬
‫‪ ‬פעילות המעבד המרכזי מוקמה בעיקר בקורטקס הפרה‪-‬‬
‫פרונטלי )‪(Wagner & Smith, 2003‬‬
‫‪ ‬ממצאים אלה תואמים את האזורים בהם נצפים קשיים‬
‫בקרב ילדים עם לקויות קריאה ומתמטיקה‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה במחקרי הדמיה‬
‫‪ ‬מחקר עדכני )‪(Van Snellenberg et al,. Nov 2014‬‬
‫מדגים כי הרשת העצבית המופעלת בעת ביצוע מטלה‬
‫המצריכה את מנגנון זיכרון העבודה‪ ,‬פועלת באופן בילטרלי‬
‫בקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי הדורסו‪-‬לטרלי‪ ,‬בקורטקס‬
‫הפריאטלי הפוסטריורי וכן באזורים מוטוריים‪.‬‬
‫‪ ‬ניכר כי אזורים תת‪-‬קורטקליים (תלמוס ו‪)basal ganglia-‬‬
‫היו פעילים בתחילת המטלה‪ ,‬כאשר האזורים הקורטיקליים‬
‫הופעלו ככל שהעומס גדל בצורת ‪inverted-U‬‬
‫‪ ‬פעילות מוגברת באונה האוקסיפיטלית הימנית בשיא‬
‫העומס הקוגניטיבי היתה קשורה לביצוע טוב יותר‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫זיכרון עבודה‬
‫‪ ‬קיימת הנחה כי זיכרון עבודה מילולי מהווה את הבסיס‬
‫לרכישת שפה‬
‫‪ ‬ילד הרוכש מילה חדשה למושג מוכר‪ ,‬צריך להחזיק אותה‬
‫בזיכרון עבודה בזמן שהיא ממופה אל המושג המתאים‪ ,‬ואז‬
‫לאחסן את הצירוף מילה‪-‬מושג בזיכרון ארוך‪-‬טווח‬
‫‪ ‬נמצא כי בקרב ילדי גן‪ ,‬זיכרון עבודה מילולי ניבא הבדלים‬
‫באוצר מלים בהמשך‪ ,‬אך לא להיפך )‪(Bowey, 2001‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫תפקודים ניהוליים )‪(Executive Functions‬‬
‫"אם היה לי קצת פיקוח על המחשבות‪ ,‬אז‪-‬‬
‫לא הייתי מדבר כל כך הרבה שטויות" (דני סנדרסון)‬
‫מקובל לחלק למספר תפקודים המקבילים לשינויים במערכת העצבית של הקורטקס‬
‫הפרה‪-‬פרונטלי‪:‬‬
‫‪ ‬יכולות קשב‪ :‬התייחסות סלקטיבית לגירויים‪ ,‬מעברים בין אובייקטים ומיקוד‬
‫תשומת הלב לזמן ממושך‬
‫‪ ‬תהליכי זיכרון עבודה‬
‫‪ ‬עיבוד ועדכון מידע (שטף‪ ,‬מהירות ויעילות)‬
‫‪ ‬גמישות קוגניטיבית (חלוקת קשב‪ ,‬החלפת אסטרטגיות)‬
‫‪ ‬תכנון וארגון‬
‫‪ ‬הצבת מטרות וביצוען והפעלת בקרה‬
‫‪ ‬עכבות‪ ,‬ויסות עצמי ושליטה בהתנהגות‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫כישורים ניהוליים מאפשרים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫קביעת והשגת מטרות ‪ -‬ארגון ותכנון התנהגות‬
‫שמירה על קשב ממושך ומתמשך ‪ -‬הימנעות‬
‫מהסחות‬
‫הפעלת בקרה ומשוב ‪ -‬שימוש בהיזון חוזר‬
‫ולמידה מטעויות‬
‫זיכרון פעיל‬
‫יצירת אסטרטגיות פעולה חדשות ‪ -‬הטרמה‬
‫וגמישות‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫תפקודים ניהוליים‬
‫‪ ‬תפקודים אלה הינם בעלי משמעות מכרעת ללימוד תהליכי‬
‫קריאה‪ .‬לדוגמא לאחר רכישת שלב הפענוח‪ ,‬תהליכי עיבוד‬
‫מידע איטיים יפגמו ביכולת לקרוא על מנת להבין משמעות‬
‫‪ ‬בדומה‪ ,‬ניסיון להשתלט על תנועתיות היתר בכיתה עלול‬
‫לדרוש משאבים קוגניטיביים שלא יוכלו להיות מופנים‬
‫להתמודדות עם החומר הנלמד‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫תפקודים ניהוליים‪Multiple Errands :‬‬
‫‪Task‬‬
‫עליך לבצע את המשימות באות‪:‬‬
‫‪ .1‬לקנות עפרון‬
‫‪ .2‬לקנות עוגייה‬
‫‪ .3‬לקנות סבון‬
‫‪ .4‬לקנות סוכריה על מקל‬
‫‪ .5‬לקנות כרטיס ברכה‬
‫‪ .6‬להיות בכניסה לחנות "פוקס" בעוד ‪ 15‬דקות‬
‫‪ .7‬להשיג ולכתוב על כרטיס הברכה את פרטי המידע הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מחיר של מנת שווארמה‬
‫ב‪ .‬שם המקום הקר ביותר בארץ אתמול‬
‫ג‪ .‬שם החנות שסביר להניח שמוכרת את הפריט הכי יקר‬
‫ד‪ .‬שער הדולר אתמול‬
‫עליך לבזבז כמה שפחות כסף ולבצע את המשימות בזמן הקצר ביותר‬
‫(בלי לרוץ)‪ .‬אין להיכנס לחנות שלא על מנת לקנות משהו‪ .‬אסור לך‬
‫להשתמש במשהו שלא נקנה בקניון על מנת לסייע לך‪ ,‬חוץ משעון‪ .‬תוכל‬
‫לעשות את המשימות בכל סדר שהוא‪.‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫תפקודים ניהוליים ונוירוביולוגיה‬
‫‪ ‬מתווכים ע"י הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי‪ ,‬ומבנים קשורים כמו‬
‫‪Basal Ganglia, Anterior Cingulate Gyrus‬‬
‫‪ ‬מחקרי ‪ fMRI‬הראו כי בעת הפעלת תפקודים ניהוליים‬
‫מעורבים הקורטקסים הבילטרליים הדורסולטרליים‪ ,‬פרה‪-‬‬
‫פרונטליים ואינפריור‪-‬פרה‪-‬פרונטליים ‪(Houde et al.,‬‬
‫)‪2010‬‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬
‫תפקודים ניהוליים ונוירוביולוגיה‬
‫‪ ‬בקרב ילדים ומתבגרים‪ ,‬גם ה‪anterior insular cortex-‬‬
‫מופעל‪ ,‬כפי שתואם עם התיאור של האינסולה וה‪-‬‬
‫‪ anterior cingulate cortex‬כאזורים המעורבים בזיכרון‬
‫עבודה‪ ,‬קשב והחלפת סט‬
‫‪ ‬סביר לצפות כי אזורים אלה יהיו מעורבים במשימה של‬
‫עיבוד וקשב מתמשך הנדרשים להבנת הנקרא‬
‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬