דליה רביקוביץ שירים יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י , אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ יתי הַּ ְרבֵּ.
Download ReportTranscript דליה רביקוביץ שירים יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י , אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ יתי הַּ ְרבֵּ.
Slide 1
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 2
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 3
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 4
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 5
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 6
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 7
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 8
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 9
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 10
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 11
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 12
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 13
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 14
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 15
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 2
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 3
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 4
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 5
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 6
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 7
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 8
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 9
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 10
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 11
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 12
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 13
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 14
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]
Slide 15
דליה רביקוביץ
שירים
יתי פַּ עַּ ם יֹפִ י,
אֶ פְ ָׁשר לִ ְשאֹ ל או ִֹתי ִאם ָׁר ִא ִ
יתי הַּ ְרבֵּ ה אֲ בָׁ ל ֹלא בַּ ְמקוֹמוֹת הַּ נְ כ ֹונִים.
וַּ אֲ נִ י ָׁא ִשיב ֶש ָׁר ִא ִ
מַּ ְראוֹת – עיצוב ובניית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
שיר חצות 1970
שּוב כְ מ ֹו בַּ ָׁשנִ ים הַּ ּקו ְֹדמוֹת,
חֲ ַּדר הַּ ֵּשנָׁה הָׁ פּוְך,
וְ אֵּ פֶ ר בְ כָׁל הַּ ְמקוֹמוֹת,
ּובְ ג ִָׁדים מֻ ָׁטלִ ים בָׁ עֲ ֵּר ָׁמה,
וְ גַּל ִמכְ ָׁתבִ ים ֶשֹּלא נַּעֲ נּו
ּומטָׁ ה ַאחַּ ת חַּ מָׁ ה.
ִ
וְ נו ָֹׁסף ַּלזֶה יֵּש עַּ כְ ָׁשו ַּמגֵּפַּ ת ַּשפַּ עַּ ת
וַּ אֲ נִ י ח ֹולָׁה בְ כָׁל הַּ כָׁבוֹד.
בַּ ָׁשנָׁה הַּ זֹאת
ּובְ כָׁל הַּ ָׁשנִ ים הַּ בָׁ אוֹת
ַאחת
ַאסכִ ים לְ וַּ ֵּתר עַּ ל ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה ַּ
ֹלא ְ
ֶשעָׁ פָׁ ה בְ גַּנִ י,
ָאמיר ִצפוֹר ְק ַּטנָׁה בְ י ֹונָׁה א ֹו ּדּוכִ יפַּ ת.
וְ ֹלא ִ
וְ עוֹד ָׁשנָׁה ָׁתבוֹא
וְ שּוב כְ מ ֹו ָׁת ִמיד
גְ רוֹנִ י ָׁחנּוק מֵּ ַאהֲ בָׁ ה.
חמדה
ָׁשם י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ ,
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ הַּ זְ מַּ ן הַּ הּוא הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת הָׁ יּו ִמ ְתעַּ ְצ ִמים לִ גְ בֹהַּ .
וְ הָׁ אוֹר הָׁ לְָׁך ִמ ָׁסבִ יב שוֹטֵּ ף כְ נָׁהָׁ ר לִ נְ בֹעַּ ,
וְ גַּלְ גַּל הָׁ עַּ יִן אֶ ת גַּלְ גַּל הַּ ַּח ָׁמה ָׁח ַּמד.
ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
יחים וְ הָׁ אוֹר ֹלא י ַָּׁדע ָׁשבֹעַּ ,
אשי הַּ ִש ִ
ִהזְ ִהירּו ָׁר ֵּ
ַאדוו ָֹׁתיו נִ צַּ ת,
נִ ַּתְך בְ ַּגלֵּי הַּ נָׁהָׁ ר ּובְ כָׁל ְ
פּוח זָׁהָׁ ב לִ בְ ֹלעַּ .
ֹאשי הָׁ יָׁה בְ עֵּ ינָׁיו כְ ַּת ַּ
ַאף ר ִ
שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר ְצהֻ בוֹת פָׁ עֲ רּו אֶ ת פִ יהֶ ן לִ בְ ֹלעַּ
ַאדווֹת הַּ נָׁהָׁ ר בְ ָׁחפְ זָׁן וְ גִ בְ עוֹל הָׁ עֵּ ֶשב הַּ ָׁשט,
אֶ ת ְ
יעי בְ ַּשבָׁ ת
וְ אוֹת ֹו הַּ ּיוֹם הָׁ יָׁה יוֹם הַּ ְשבִ ִ
שּוקה לִ גְ בֹהַּ
וְ כָׁל בַּ ּדֵּ י ִאילָׁנוֹת ִמ ְתעַּ ְצ ִמים בִ ְת ָׁ
וְ ָאז י ַָּׁד ְע ִתי חֶ ְמ ָּׁדה ֶשֹּלא הָׁ י ְָׁתה כָׁמוֹהָׁ .
סוף הנפילה
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים לְ בַּ ּד ֹו יָׁכוֹל לְ הָׁ ִרים אוֹת ֹו.
ַּרק אֱ ִ
ֹלהים מוֹפִ יעַּ אֶ ְצל ֹו בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה
אֱ ִ
ִסּוריו.
וְ נ ֹוגֵּעַּ בָׁ ִאיש ּומֵּ פִ יג אֶ ת י ָׁ
ֹלהים אֵּ ינ ֹו מוֹחֶ ה אֶ ת ָּׁדמ ֹו,
אֱ ִ
כִ י הַּ ָּׁדם אֵּ ינ ֹו הַּ נֶפֶ ש,
ֹלהים אֵּ ינ ֹו ְמפַּ נֵּק אֶ ת אֵּ יבָׁ ָׁריו,
אֱ ִ
כִ י הָׁ ִאיש אֵּ ינֶנּו בָׁ ָׁשר.
ּומבִ יט ב ֹו.
ֹלהים גוֹחֵּ ן אֵּ לָׁיו ,מֵּ ִרים אֶ ת רֹאש ֹו ַּ
אֱ ִ
ֹלהים הָׁ ִאיש הּוא ֶילֶד ָׁק ָׁטן.
בְ עֵּ ינֵּי אֱ ִ
ַארבַּ ע וְ רוֹצֶ ה ָׁל ֶלכֶת,
הּוא ָׁקם בִ כְ בֵּ דּות עַּ ל ְ
וְ ָאז הּוא ַּמ ְרגִ יש ֶשּיֵּש ל ֹו כְ נָׁפַּ יִם לָׁעּוף.
עֲ ַּדיִן הָׁ ִאיש ְמבֻלְ בָׁ ל וְ אֵּ ינ ֹו יוֹדֵּ עַּ ,
ֶשנ ִָׁעים יו ֵֹּתר לְ ַּרחֵּ ף מֵּ אֲ ֶשר לִ זְ חֹל.
ֹלהים ְמבַּ ֵּּקש לְ לַּטֵּ ף אֶ ת רֹאש ֹו,
אֱ ִ
אֲ בָׁ ל הּוא ִמ ְת ַּמ ְהמֵּ הַּ ,
הּוא אֵּ ינ ֹו רוֹצֶ ה לְ הַּ בְ ִהיל אֶ ת הָׁ ִאיש
בְ אוֹתוֹת ֶשל ַאהֲ בָׁ ה.
ָאדם נוֹפֵּ ל ִמ ָׁמטוֹס בְ אֶ ְמצַּ ע הַּ ַּל ְילָׁה,
ִאם ָׁ
ֹלהים ַּמכִ יר אֶ ת סוֹף הַּ נְ פִ ילָׁה.
ַּרק אֱ ִ
כף יד רשעה
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
וְ ַּאבָׁ א ֶשלִ י ִהכָׁה או ִֹתי.
כָׁל הָׁ עו ְֹמ ִדים צָׁ חֲ קּו לַּמַּ ְראֶ ה
ַּמה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ִהכָׁה עַּ ל כַּף י ִָׁדי.
ָאמר ֶש ִהיא כַּף יַּד ְר ָׁשעָׁ ה,
הּוא ַּ
מַּ ה ֶש ִספַּ ְר ִתי אֱ מֶ ת וְ י ִַּציב.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי.
הַּ ּיָׁד הַּ ְר ָׁשעָׁ ה ִצ ְמ ָׁחה אֶ ְצבָׁ עוֹת
וְ כָׁל מַּ עֲ ֶשיהָׁ ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
ַּקּוִ ים ֶשל עָׁ ָׁשן נִ טּו בִ ְמלֻכְ ָׁסן
פַּ ַּחד לוֹחֵּ ְך אֶ ת הַּ כַּף הָׁ ְר ָׁשעָׁ ה
ַּאבָׁ א ָׁח ַּדל מֵּ הַּ כוֹת או ִֹתי
ַּאְך הַּ פַּ ַּחד הַּ זֶה ָׁש ִריר וְ ַּקּיָׁם.
תמונה
חֻ ְרשוֹת הַּ כְ בָׁ ִשים הַּ ּיְרֻ ִּקים גָׁלְ שּו בַּ מו ָֹׁרדוֹת
וְ הַּ ּיָׁם לְ ַּמ ָׁטה ִשכְ ֵּשְך וְ ִהכְ ִחיל ִמן הַּ ֶשמֶ ש.
בַּ ָׁש ַּמיִם פָׁ ְרחּו עֲ נָׁנִ ים כְ מ ֹו שו ַֹּשנֵּי נָׁהָׁ ר
וַּ אֲ נ ְַּחנּו הָׁ יִינּו עוֹד ְילָׁדוֹת.
ַאחת ֶשהָׁ יּו לָׁה עֵּ י ַּניִם אֲ הּובוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
וְ ִקנֵּאנּו בָׁ ה ֻכלָׁנּו עַּ ד ֶש ָׁשכ ְַּחנּו,
ַאחת בְ ִה ָׁירה ּוזְ קּופַּ ת קו ָֹׁמה
וְ הָׁ י ְָׁתה בָׁ נּו ַּ
ֶשהָׁ יּו שוֹאֲ לִ ים או ָֹׁתה בַּ כִ ָׁתה וְ י ְָׁדעָׁ ה לְ הָׁ ִשיב ְתשּובוֹת.
ִיתי יוֹצֵּ את בַּ ֶשמֶ ש אֶ ל הַּ ָׁשדֶ ה הַּ ָּׁקרוֹב
וְ הָׁ י ִ
פּורים
וְ אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הָׁ עֲ נָׁנִ ים וְ ה ֹוגָׁה בָׁ הֶ ם ִס ִ
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ְשהּות ַּרבָׁ ה לְ הַּ ְרהֵּ ר בַּ צַּ עַּ ר
אשית הַּ ְס ָׁתו עַּ ד סוֹף הַּ ַּּקיִץ הַּ צָׁ הֹב.
מֵּ ֵּר ִ
קול צפורים בצהרים
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה
בְ וַּ ַּּדאי אֵּ ינ ֹו ְמרֻ ָׁשע.
הֵּ ן ָׁשרוֹת בְ לִ י ל ְַּחשֹב עָׁ לֵּינּו
וְ הֵּ ן ַּרבוֹת כְ מ ֹו ז ֶַּרע ַאבְ ָׁרהָׁ ם.
יֵּש לָׁהֶ ן חַּ ִּיים ִמ ֶשלָׁהֶ ן
ָׁמעוֹף אֶ ְצלָׁן הּוא בְ הֶ סַּ ח הַּ ַּּדעַּ ת.
יֵּש בָׁ הֶ ן י ְָׁקרוֹת וְ גַּם נִ ְקלוֹת
אֲ בָׁ ל ָׁכנָׁף ִהיא חֵּ ן.
לִ בָׁ ן אֵּ ינ ֹו ָׁכבֵּ ד
אֲ פִ לּו בַּ נ ְַּק ָׁרן ת ֹולַּעַּ ת.
אּולַּי הֵּ ן ַּקלוֹת ַּּדעַּ ת.
הַּ ָׁש ַּמיִם נִ ְתנּו לְ הֵּ ן לְ מֶ ְמ ֶשלֶת הַּ ּיוֹם וְ הַּ ַּל ְילָׁה
ּוכְ ֶשהֵּ ן נוֹגְ עוֹת בְ עָׁ נָׁף
גַּם הֶ עָׁ נָׁף ֶשלָׁהֶ ן.
הַּ ִצּיּוץ הַּ זֶה נ ִָׁקי לְ ג ְַּמ ֵּרי ִמזָׁדוֹן.
בְ מֶ ֶשְך הַּ ָׁשנִ ים נִ ְדמֶ ה
אֲ פִ לּו
ֶשּיֵּש ב ֹו ְצלִ יל חֶ ְמלָׁה.
בובה ממוכנת
ִיתי בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
בַּ ַּל ְילָׁה הַּ זֶה הָׁ י ִ
ּושמֹ אלָׁה ,לְ כָׁל הָׁ עֲ בָׁ ִרים,
יתי י ִָׁמינָׁה ְ
ּופָׁ נִ ִ
ַארצָׁ ה וְ נִ ְשבַּ ְר ִתי לִ ְשבָׁ ִרים
וְ נָׁפַּ לְ ִתי ַּאפַּ יִם ְ
וְ נִ סּו לְ ַאחוֹת אֶ ת ְשבָׁ ַּרי בְ יָׁד ְמאֻ מֶ נֶת.
ַאחר כְָׁך ַּשבְ ִתי לִ ְהיוֹת בֻבָׁ ה ְממֻ ֶכנֶת
וְ ַּ
וְ כָׁל ִמנְ הָׁ גִ י הָׁ יָׁה ָׁשקּול וְ צַּ י ְָׁתנִ י,
ִיתי בֻבָׁ ה ִמסּוג ֵּשנִ י
אּולָׁם ָאז כְ בָׁ ר הָׁ י ִ
כְ מ ֹו זְ מו ָֹׁרה חֲ בּולָׁה ֶש ִהיא עוֹד אֲ חּוזָׁה בִ ְקנו ֶֹקנֶת.
ַאחר כְָׁך הָׁ לַּכְ ִתי לִ ְרקֹד בְ נ ֶֶשף הַּ ְמחוֹלוֹת
וְ ַּ
ַּאְך הֵּ נִ יחּו או ִֹתי בְ חֶ בְ ַּרת חֲ תּולִ ים ּוכְ לָׁבִ ים
ּוקצּובִ ים.
דּודים ְ
וְ ִאלּו כָׁל צַּ עֲ ִדי הָׁ יּו ְמ ִ
וְ הָׁ יָׁה לִ י ֵּשעָׁ ר ֶשל זָׁהָׁ ב וְ עֵּ י ַּניִם כְ חֻ לוֹת
וְ הָׁ י ְָׁתה לִ י ִש ְמלָׁה ִמצֶ בַּ ע פְ ָׁר ִחים ֶשבַּ גַּן
וְ הָׁ יָׁה לִ י כוֹבַּ ע ֶשל ַּקש ִעם ִקשּוט ּדֻ בְ ְּדבָׁ ן.
הבית שלי
הבית
שלי
ימה
יסה נְ ִע ָׁ
הַּ כְ נִ ָׁ
ַּאְך הַּ צֶ ַּמח ֶשעַּ ל הַּ גַּגוֹן יָׁבֵּ ש לְ מֶ חֱ צָׁ ה
חּומים ִמ ְצ ַּטבְ ִרים עַּ ל הַּ ַּמ ְד ֵּרגָׁה.
עָׁ לִ ים ָׁק ִשים וְ ִ
יסה הֵּ ן
הָׁ רּוחוֹת הָׁ עוֹבְ רוֹת בַּ כְ נִ ָׁ
ַּּדּקוֹת וְ ַּרכוֹת.
הַּ ִּקירוֹת ִמ ְתנַּפְ לִ ים בְ ִש ְמחָׁ ה עַּ ל הָׁ עֶ ֶרב
ַאחֲ ֵּרי ִצפִ ּיָׁה אֲ רֻ כָׁה.
חֲ ָׁדשוֹת ַּמגִ יעוֹת בְ ִאחּור אֶ ל הַּ בַּ יִת.
כָׁל הַּ ַּל ְילָׁה ּד ֹולֵּק הָׁ אוֹר מֵּ עַּ ל הַּ ִמפְ ָׁתן.
אֲ נ ִָׁשים בָׁ ִאים וְ יו ְֹצ ִאים
ָׁת ִמיד בַּ סֵּ ֶתר.
בַּ פֶ ַּתח ,בַּ חּוץִ ,מ ְתבַּ ְּקעוֹת הָׁ ְרצָׁ פוֹת לְ ִא ָׁטן.
הַּ כֹל ַּשּיְָׁך לְ מֵּ ָאה ַאחֶ ֶרת
וְ ִעם זֹאת הַּ כֹל אֲ ָׁר ִעי.
יקנְ ס
זֶה ֹלא הַּ בַּ יִת הַּ שוֹמֵּ ם ֶשל ִד ֶ
זֶה ֶשלִ י.
גאווה
אֲ פִ לּו ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים ,אֲ נִ י אוֹמֶ ֶרת לְ ָך,
וְ ֹלא מֵּ חֲ ַּמת זִ ְקנָׁה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת הֵּ ם שוֹכְ בִ ים עַּ ל גַּבָׁ ם בַּ חֹם ּובַּ ּקֹר,
ָׁשנִ ים כֹה ַּרבוֹת.
כִ ְמעַּ ט נוֹצַּ ר ר ֶֹשם ֶשל ַּשלְ וָׁ ה.
יעים.
אֵּ ין הֵּ ם זָׁזִ ים ִמ ְמקו ָֹׁמם וְ כְָׁך נִ ְס ָׁת ִרים הַּ בְ ִק ִ
מֵּ עֵּ ין גַּאֲ וָׁ ה.
ָׁשנִ ים ַּרבוֹת עוֹבְ רוֹת עֲ לֵּיהֶ ם בְ ִצפִ ּיָׁה.
ִמי ֶשעָׁ ִתיד לְ ַּשבֵּ ר או ָֹׁתם
עֲ ַּדיִן ֹלא בָׁ א.
יח וְ ח ֹוזֵּר,
וְ ָאז הָׁ אֵּ זוֹב ְמ ַּשגְ ֵּשג ,הָׁ ָאצוֹת נִ גְ ָׁרשוֹת וְ הַּ ּיָׁם מֵּ גִ ַּ
וְ דוֹמֶ ה ,הֵּ ם לְ ֹלא ְתנּועָׁ ה.
עַּ ד ֶשּיָׁבוֹא ֶכלֶב יָׁם ָׁק ָׁטן לְ ִה ְת ַּחכְֵּך עַּ ל הַּ ְסל ִָׁעים
יָׁבוֹא וְ ֵּילְֵּך.
ּופִ ְתאוֹם הָׁ אֶ בֶ ן פְ צּועָׁ ה.
ָאמ ְר ִתי לְ ָך ,כְ ֶש ְסל ִָׁעים נִ ְשבָׁ ִרים זֶה קו ֶֹרה בַּ הַּ פְ ָׁתעָׁ ה.
ַּ
ּומה גַּם אֲ נ ִָׁשים.
ַּ
על דרך הטבע
ָאדם יוֹצֵּ א בַּ ב ֶֹקר א ֹו בַּ צָׁ הֳ ַּריִם
ָׁ
א ֹו בָׁ עֶ ֶרב
ִמבֵּ ית ֹו וְ ֶנ ֱעלַּם.
ַּמה פֵּ רּוש ֶנ ֱעלַּם?
וְ הָׁ ֵּרי ִמי ֶשאֵּ ינ ֹו כָׁאן נִ ְמצָׁ א ָׁשם.
אֲ בָׁ ל ֶנ ֱעלַּם כִ פְ שּוט ֹו ֶנ ֱעלַּם.
פֵּ רּוש ֹו נוֹטֵּ ש ,פֵּ רּוש ֹו נָׁטּוש
פֵּ רּוש ֹו הָׁ לְַּך לְ כָׁל הָׁ רּוחוֹת.
וְ זֶה הַּ הֶ ְסבֵּ ר עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ טֶ בַּ ע:
ֹשְך עַּ ל פְ נֵּי ְתהוֹם.
ח ֶ
וְ ֵּשם הַּ ָׁמקוֹם נִ ְק ָׁרא ע ֹולָׁם
עַּ ל ּדֶ ֶרְך הַּ הֵּ עָׁ לְ מּות.
התרוששות
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה כְ מ ֹו אֶ ֶרץ חֲ ֵּרבָׁ ה
ִאם לְ ִה ְתרו ֵֹּשש
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה בְ גַּאֲ וָׁ ה.
ִספְ ֵּרי תו ָֹׁרה
ַּמ ִצילִ ים ִמן הָׁ אֵּ ש
או ִֹתי ֹלא.
אֲ נִ י רוֹצָׁ ה לְ בַּ ֵּּקש
ֶש ִאם ָאמּות
אֶ הֱ יֶה כָׁאֳ נִ ּיָׁה ְטרּופָׁ ה;
ַּמיִם ֶשאֵּ ין לָׁהֶ ם סוֹף
ְיכַּבּו אֶ ת הַּ ְש ֵּרפָׁ ה.
דליה רביקוביץ' )2005-1936 ( ,משוררת ,מהבולטות בשירה העברית הלירית בת זמננו.
נולדה בשנת 1936ברמת גן לאב מהנדס ואם מחנכת .בילדותה התייתמה
מאביה ועברה עם אמה להתגורר בקיבוץ גבע .לאחר מכן עברה
להתגורר בחיפה ,שם סיימה את לימודי התיכון.
רביקוביץ' למדה ספרות באוניברסיטה העברית ובמשך שנים אחדות
עסקה בהוראה .ב 1972-קיבלה מילגה ללימוד ספרות באוניברסיטת
אוקספורד.
שיריה המוקדמים התפרסמו בשנות החמישים בכתב העת של
המשורר אברהם שלונסקי "אורלוגין".
דליה רביקוביץ' זכתה בפרסים ספרותיים רבים ,ביניהם:
פרס ביאליק ,פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה .הייתה כלת פרס
ישראל לשנת .1998
רבים משיריה של דליה רביקוביץ הולחנו והם מהווים נכסי צאן ברזל
בשירה העברית המושרת.
על דליה רביקוביץ ויצירתה
דליה רביקוביץ – כתבה ב"מעריב"
השירים מתוך הספר:
"דליה רביקוביץ ,כל השירים עד כה"
הוצאת הקיבוץ המאוחד2005 ,
פסיכולוגיה עברית -מאמר :הדיכאון על פי דליה רביקוביץ
"ממעמקים" -עיון בשיר "אתה בודאי זוכר" -דבורה סילברסטון-סיון
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
מוסיקה מלווהErnesto cortazar – missing you :
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]