צייר : א . ה . שפארד תרגום : יעקב אורלנד הוצאת מחברות לספרות ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות שרית שץ אנ'כבר גדול יֵש לִ י נְ עָ לִ.
Download ReportTranscript צייר : א . ה . שפארד תרגום : יעקב אורלנד הוצאת מחברות לספרות ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות שרית שץ אנ'כבר גדול יֵש לִ י נְ עָ לִ.
Slide 1
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 2
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 3
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 4
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 5
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 6
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 7
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 8
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 9
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 10
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 11
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 12
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 13
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 14
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 15
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 16
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 2
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 3
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 4
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 5
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 6
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 7
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 8
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 9
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 10
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 11
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 12
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 13
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 14
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 15
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07
Slide 16
צייר :א .ה .שפארד
תרגום :יעקב אורלנד
הוצאת מחברות לספרות
ַמ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
אנ'כבר גדול
יֵש לִ י נְ עָ לִ ים עִ ם ְשרוֹכִ יוֹת,
יֵש לִ י ִמכְ נ ִָסים עִ ם כְ תֵ ִפיוֹת,
זֶה נִ ְק ָרא ֶשַאנְ 'כְ בָ ר גָדוֹל וַאֲ נִ י יָכוֹל כְ בָ ר לְ בַ ִדי.
ִמי רוֹצֶ ה ָללֶכֶת עִ מָ ִדי?
יֵש לִ י זּוג חָ ָדש ֶשל כְ תֵ ִפיוֹת,
יֵש לִ י צֶ בַ ע-חּוםֶ -שלְ -שרוֹכִ יוֹת,
ַאנְ 'מַ כִ יר כָאֵ לֶה ְמקוֹמוֹת י ִָפים וְ נ ְֶחמָ ִדים,
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
כָל ב ֶֹקר אֲ נִ י ָשח לִ י ִשיחָ יוֹת:
"ּתו ָֹדה'לְ ָך ,אֲ דֹנִ י! בְ עַ ד הַ כְ תֵ ִפיוֹת
ּובְ עַ ד ֶשַאנְ 'כְ בָ ר יָכוֹל לִ ְקשֹר ְשרוֹכַ י לִ י לְ בַ ִדי".
ִמי רוֹצֶ ה ָל ֶלכֶת עִ מָ ִדי?
מתוך :פעוטים היינו
בנדנדה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת
עַ ד הַ -עַ ד הַ ָשמַ יִ ם,
אֲ נִ י הּוא מֶ לְֶך הַ ָשדוֹת
וְ נַחֲ לֵי הַ מַ יִ ם.
וְ לִ י ִסיעַ ת הַ חֲ ִסידוֹת
וְ הָ אֲ ָוזָה הַ ָש ָטה
הַ נ ְַדנֵדוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת...
וְ יו ְֹרדוֹת לְ מַ ָטה.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף המסע
אּורי?
אּורי לְ ָאן זֶה ,לְ ָאנָה זֶה ִ
ִ
" ַרק ְקצָ ת לְ ַטפֵ ס עַ ל הָ הָ ר.
ַלעֲלוֹת עַ ד אֵ פוֹא ֶשמֻּ ָּתר
עַ ד אֵ פוֹא ֶשהַ גֹבַ ּה נִ גְ מַ ר"
אּורי
אוֹמֵ ר ִ
אּורי?
עַ ל מַ ה ּומַ דּועַ ֵּתלְֵך ָשמָ הִ ,
אֵ ין מַ ה לִ ְראוֹת ָשם בִ כְ לָל.
ֲשה ָשם מֵ עַ ל?
ָאז מַ ה ַּתע ֶ
"ַאנְ 'אֵ ֵרד שּוב לְ ָכאן וַחֲ ַסל"
אּורי.
אוֹמֵ ר ִ
מתוך :אנחנו שנינו
באמצע המדרגות
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת,
ָאז עַ ל ַאחַ ת
יו ֵֹשב
אֲ נִ י.
אֵ ין עוֹד מַ ְד ֵרגָה
ָכמוֹהָ .
כִ ְמדֻּ מָ -
נִ י.
ַאנְ 'ֹלא ָאז עַ ל הָ רֹאש
וְ ַאנְ 'גַם ֹלא בַ ָזנָב,
ֹאת ִהי הַ מַ ְד ֵרגָה
ָכז ְ
ֶשעָ לֶיהָ אֲ נִ י
ְמי ָֻּשב.
בְ אֶ ְמצַ ע הַ מַ ְד ֵרגוֹת –
זְ 'ֹלא מַ עְ לָה
וְ ֹלא מָ ָטה.
זֶה ֹלא ַס ְר ָּת אֶ ל דוֹד,
זֶה ֹלא לָעִ יר נ ַָסעְ ָּת.
וְ צָ צָ ה לִ י כָל יוֹם
ִמין מַ חֲ ָשבָ ה בָ רֹאש:
"זֶה בְ עֶ צֶ ם
שּום-מָ קוֹם
ֶשאֶ ְפ ָשר או ִֹתי
לִ ְפגֹש!"
מתוך :פעוטים היינו
פרווה של דב
לּו בֶ אֱ מֶ ת ָק ָרה לִ י
לִ ְהיוֹת ִמין דֹב ָשחוֹר,
ָאז כְ בָ ר ֹלא'כְ פַ ת הָ יָה לִ י
ִאם ֶשלֶג יֵש ִאם כְ פוֹר;
וְ ֹלא הָ יָה ְמעַ נְ יֵן לִ י
ִאם כְ פוֹר אוֹ ֶשלֶג ָרב,
יתי ִמ ְתפַ ְרוֵן לִ י
וְ הָ יִ ִ
כְ דֹב בְ פַ ְרווֹתָ יו!
ּומעִ ילִ ים ֶשל פַ ְרווֹת,
ַנ ֲעלַיִ ם ֶשל פַ ְרוָה ְ
פַ ְרוָה לְ ִמכְ נ ַָסיִ ם ,פַ ְרוָה לְ ִמגְ בָ עוֹת,
פַ ְרוָה לְ כָל כַ ף-יָד ,בְ יַחַ ד ְש ֵּתי פַ ְרוָיִ ם,
ּולְ ַרגְ לַי פַ ְרווֹת ,כְ לוֹמַ ר עוֹד זּוג בֵ ינְ ַּתיִ ם.
וְ עַ ל ֻּכלָםֻּ -כלָם פַ ְרוַת פָ נִ ים ָוע ֶֹרף,
וְ ָככָה ְמפ ְֻּרוָן אֶ ְש ַכב לִ י כָל הַ ח ֶֹרף.
מתוך :אנחנו שנינו
בדידות
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
כְ ֶש ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים לִ י יוֹתֵ ר ִמ ַדי אֲ נ ִָשים
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ֶשלְ ָשמָ ה ֹלא נִ ג ִָשים;
יֵש לִ י בַ יִ ת אֶ חָ ד ֶשלְ ָשמָ ה אֲ נִ י הוֹלְֵך
ִמ ְפנֵי ְש ָשמָ ה ֹלא או ְֹמ ִרים "ֹלא";
וְ אֶ ת ַאף'חָ ד זֶה ֹלא ְמעַ נְ יֵן אוֹ מו ֵֹשְך
וְ הַ בַ יִ ת הּוא ֶשלִ י כֻּלוֹ.
מתוך :אנחנו שנינו
עצמאות
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא אוֹהֵ ב
ירי!"
ֶשאו ְֹמ ִרים לִ יִ :הזָהֵ ר ָשם ,י ִַק ִ
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא רוֹצֶ ה
ֶשיַ גִ ידּוַּ " :ת ְחזִ יק ַּת'יַד ֶשלִ י!"
ַאף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ םַ ,אף-פַ עַ ם בָ עוֹלָם ַאנְ 'ֹלא ְּת'חַ ַשבְ ִּתי
ָאמרּו לִ יֹ " :לא'לְ ַ -טפֵ ס ָשמָ הָ ,אמַ ְר ִּתי!"
ֶש ְ
וְ ֹלא טוֹב ֶשאו ְֹמ ִרים וֶזְ 'ֹלא ָשוֶה גַם .הֵ ם ֹלא ְמבִ ינִ ים כְ לּום,
הָ אֲ נ ִָשים.
מתוך :פעוטים היינו
בוקר של אביב
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? זֹאת בְ ִדיּוק אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶגָ ,שמָ ה הַ כַ ְרכֹם פו ֵֹרחַ -
לְ מַ עְ לָה אֶ ל הָ הָ ר אֲ נִ יָ ,שם הֶ חָ רּוב צוֹמֵ חַ -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם .בֶ אֱ מֶ ת אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ .
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? ָסבִ יב הָ ֲענָנִ ים ָש ִטים,
עּוטים.
ּופ ִ
ְרחו ִֹקים הֵ םִּ ,תינו ִֹקים הֵ ם ,זַכִ ים ְ
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? פֹה הַ צְ לָלִ ים ִמ ְסּתוֹבְ בִ ים,
ֲשבִ ים.
רּושים עַ ל הָ ע ָ
ּופ ִ
ַננ ִָסים הֵ ם ְ
ִאלּו עָ נָן הָ יִ יתָ ,רוֹחֵ ף ּומַ אֲ בִ יר,
ו ַַדאי הָ יִ יתָ ְמשו ֵֹטט עַ ל מַ יִ ם וַאֲ וִ יר.
וְ עָ לַי הָ יִ יתָ ָאז מַ בִ יט ִממֶ ְרחַ ִקים
וְ אוֹמֵ ר" :הַ יוֹם הַ ְשחַ ְקחַ ִקים יְ ַר ְק ַר ִקים".
צּוקים קו ְֹר ִאים מֵ עַ ל:
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? לִ י הַ ִ
"זֶה נו ָֹרא-נו ָֹרא נִ ְפלָא ֶשנוֹל ִָדים בִ כְ לָל".
לְ ָאן אֲ נִ י הוֹלְֵך? הַ צִ פו ִֹרים לִ י ְמצַ יְ צוֹת:
עוֹד יֵש לָנּו ְדבָ ִרים נו ָֹראַ -רבִ ים פֹה ַלעֲשוֹת".
אֵ לּו צִ פוֹר הָ יִ יתָ ּובַ ְמרו ִֹמים יו ֵֹשב,
הָ יִ יתָ ִמ ְתפַ ְר ֵקד לְ ָך עַ ל רּוחַ ֶשנו ֵֹשב
וְ אֶ ל הָ רּוחַ הַ נו ֵֹשאת או ְֹתָך אֵ יָ-אן ,הָ יִ יתָ ָשח:
"זֶה בְ ִדיּוק אוֹתוֹ מָ קוֹם אֲ ֶשר אֵ לָיו אֲ נִ י נִ ְמ ָשְך".
אֵ ינִ י יו ֵֹדעַ ָאנָה-זֶה ּומָ ה או ִֹתי מו ֵֹשְך.
אַ ְך מַ ה זֶה ְמ ַשנֶה בְ עֶ צֶ ם ָאנָה ִאיש הוֹלְֵך?
לְ מַ ָטה אֶ ל הַ פֶ לֶג אוֹ לְ מַ עְ לָה לֶחָ רּוב -
לְ כָל מָ קוֹם ,לְ כָל מָ קוֹם ,זֶה כְ לָל אֵ ינוֹ חָ שּוב.
מתוך :פעוטים היינו
היית ילדה טובה
זֶה נו ָֹרא ְמגֻּחָ ְך ֶשאו ְֹמ ִרים לִ י ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִהגִ ידּו וְ שּוב הֵ ם חוֹזְ ִרים לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ דָ ה טוֹבָ ה?"
זֶה קו ֶֹרה לִ י בְ סוֹף יוֹםֶ -של-חֹפֶ ש ָּת ִמיד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
הֵ ם מַ מָ ש ְמחַ כִ ים לְ בו ִֹאי ,לְ הַ גִ יד:
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
ִאם הָ לַכְ ִּתי יוֹמּול ֶֶדת ,אוֹ נִ ג ְַש ִּתי לְ מַ כָ ר.
ִאם ' ְסּתוֹבַ בְ ִתי לִ י ְסתָ םָ -ככָה ,אוֹ ִשחַ ְק ִּתי בַ כִ כָ ר.
יתי עֲצּובָ ה.
יתספֶ ר ,אוֹ הָ יִ ִ
אתי ִמבֵ ֵ
אוֹ ֶשבָ ִ
יתי ,זֹאת ָּת ִמיד אוֹתָ ּה ְּתגּובָ ה:
מַ ה ֶשֹּלא עָ ִש ִ
"ָאז מַ ה?
הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
יתי?
וְ כִ י מָ ה הֵ ם חו ְֹשבִ ים לָהֶ ם ָשם ֶשעָ ִש ִ
יתי?
אֵ יְך ָרעָ ה לִ ְהיוֹת כְ ֶשַאף'פַ ם ֹלא הָ יִ ִ
יתי מוֹדָ ה?
יתי ,הָ יִ ִ
וְ לּו כֵ ן הָ יִ ִ
ָאז מַ ה הֵ ם ְמנ ְַדנְ ִדים לִ י הַ דוֹד וְ הַ דוֹדָ ה?
וְ לָמָ ה לִ ְשאֹל וְ לִ ְשאֹל בְ לִ י ִמדָ ה:
ירהּ ,ובְ כֵ ן אֲ הּובָ ה,
"ּובְ כֵ ן י ִַק ָ
"הָ יִ ית יַלְ ָדה טוֹבָ ה?"
מתוך :אנחנו שנינו
הידיד
יֵש כָל ִמינֵי כָאֵ לֶה בַ ְרנ ִָשים ְמטֻּ פָ ִשים
קּושים:
ֶששוֹאֲ לִ ים או ִֹתי ְשאֵ לוֹת ,אוְֹ -סתָ ם ִק ְש ִ
יסמֶ ְך
ִמי זֶה? ִמי זֹאת? אוֹ מַ ה ז ָָקן הָ יָה לְ אֲ ִח ֶ
וְ ִאם ֹלא אֶ ֱענֶה לָהֶ םָ ,אז הֵ ם קו ְֹר ִאים לִ י לֶמֶ ְך.
ָאז ִה ְתלַחַ ְש ִּתי לִ י עִ ם פּו ,כִ י פּו ֶשלִ י ִפ ֵקחַ
ּושתֹק וְ תֵ ן לִ י לִ ְתוַכֵחַ ".
וְ הּוא אוֹמֵ ר לִ יֵ " :שב ְ
יתי,
כְָך הּוא ָּת ִמיד מַ צִ יל או ִֹתי יוֹתֵ ר ִמ ֶש ִקּוִ ִ
ִאם טוֹב עָ נָה ָ -אז טוֹב,
ִאם ֹלא -
יתי.
ָאז ֹלא אֲ נִ י עָ נִ ִ
מתוך :אנחנו שנינו
שד קטן
בְ חֶ ֶדר הַ ִמטוֹת ֶשלָנּו יֵש מָ ָסְך נָפּוחַ ,
ישהּו ָשם ִמ ְתגו ֵֹררַ ,רק ֹלא יו ְֹדעִ ים ַאף'פַ ם;
ִמ ֶ
נִ ְדמֶ ה לִ י ֶשזֶה ֵשד ָק ָטן ,אֲ בָ ל ַאנְ 'ֹלא בָ טּוחַ .
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
הֵ צַ צְ ִּתי מֵ עֵ בֶ ר לַמָ ָסְך -הַ ֵשד בָ ַרח לוֹ ,מֵ ילֶא ,
הָ אֵ לֶה הַ ֵש ִדים ָּת ִמיד ִמ ְתפַ חֲ ִדים כָ ְךְ -סתָ ם,
הֵ ם ֶנ ֱעל ִָמים עַ ל-הַ מָ קוֹם ,הֵ ם בַ ְרחָ נִ ים כָאֵ לֶה.
(חָ נָה הַ " ְמ ַטפֶ לֶת"ָ ,אז ִהיא ֹלא בְ טּוחָ ה גַם).
מתוך :פעוטים היינו
ִטיּולְ בֹקר
רּותי וַאֲ נִ י ְמ ַטיְ לִ ים יָד-בְ יָד,
כְ ֶש ִ
אֲ נ ְַחנּו ְמ ַדבְ ִרים ַרק בֵ ין ְשנֵינּו בִ לְ בַ ד,
ֲשה בֵ ינְ תַ יִ ם
אֵ יְך וְ עַ ל מַ ה ַנע ֶ
ּוש ַּתיִ ם.
ַארבָ עִ ים ְ
כְ ֶשנִ ְהיֶה בְ נֵי ְ
ּוכְ ֶשּסוֹף-סוֹף הֶ ְחל ְַטנּו ַלעֲשוֹת ,לְ מָ ָשל:
לְ נַפֵ חַ ַכדּור אוֹ לָרּוץ עִ ם גַלְ גַל,
רּותי עַ ל הָ אוֹפַ נִ ים -
אוֹ לִ נְ סֹעַ עִ ם ִ
ָאז אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְּת'זֶה ַאחַ ְרצָ הֳ ַריִ ם.
מתוך :אנחנו שנינו
סוף
יתי בֶ ן ָשנָה,
כְ ֶשהָ יִ ִ
נוֹל ְַד ִּתי ל ִָראשוֹנָה.
כְ ֶשמָ לְ אּו לִ י כְ בָ ר ְשנָתַ יִ ם,
יתי עוֹד " ָירֹק" בֵ ינְ תַ יִ ם.
הָ יִ ִ
אֲ ִפלּו כְ ֶשמָ לְ אּו ָשלוֹש לִ י,
ָאדם בְ ק ִֹשי.
יתי בֶ ןָ -
הָ יִ ִ
ַארבַ ע ָשנִ ים לִ י,
וְ ַרק בִ ְמֹלֹאת ְ
הָ יָה זֶה בְ ִדיּוק מַ ְת ִאים לִ י.
ּוכְ ֶשחָ לְ פּו חָ מֵ ש ָשנִ ים,
ִה ְתחַ לְ ִּתי כְ בָ ר בָ עִ נְ יָנִ ים.
אֲ בָ ל עַ כְ ָשו אֲ נִ י בֶ ן ֵשש ,נו ָֹראִ -פ ֵקחַ ּומֻּ ְשלָם
ָאז ַאנְ 'חו ֵֹשב ֶשאֶ ָשאֵ ר כְ בָ ר כָ כָה בֶ ן ֵשש לְ עוֹלָם.
מתוך :אנחנו שנינו
הספר "פעוטים היינו" נכתב על ידי הסופר וכותב המחזות האנגלי
אלן אלכסנדר (א.א) מילן ,אשר יחד עם ספרו "פו הדב" שיצא לאור
שנתיים לאחר מכן ,קנה לו את פרסומו .אלה נכתבו בהשראת בנו
כריסטופר והדובון שלו .לימים ָקבל הבן על כך ש"אביו טיפס על כתפי
הילד הרכות שלו ,על מנת לקנות לו תהילה ואילו הוא רק סבל
מהפרסום הרב".
הספר כולל 40שירים לפעוטות ,שחלקם הולחנו
במהלך השנים והם נכסי צאן ברזל בשירת הפעוטות
עד היום .את האיורים לספריו של מילן ,צייר הצייר
ארנסט ה’ שפרד והם מזוהים עם הדמויות
באופן מוחלט.
התרגום לעברית נעשה על ידי
א.א .מילן ,בנו -כריסטופר רובין
המשורר יעקב אורלנד ,אשר תרגם
ופו הדב
את "פעוטות היינו" ,1946 ,ואת
"אנחנו שנינו" ,1957 ,הוצאת
המהדורה הראשונה של "פעוטים היינו"1924 ,
"מחברות ספרות".
שירים משני הספרים ,מופיעים
המהדורה הראשונה של "פו הדֹב"1926 ,
במצגת.
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב -ילדים ,בני נוער ומבוגרים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא
למטרות רווח.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת
לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
אתר החוג
היצירה המלווה Canon in D major, Pachelbel :בביצוע "רונדו ונציאנו"
8.11.07