לקראת פרסום דוח הועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל משה יוסטמן אוניברסיטת בן גוריון יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי הלשכה.
Download ReportTranscript לקראת פרסום דוח הועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל משה יוסטמן אוניברסיטת בן גוריון יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי הלשכה.
Slide 1
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 2
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 3
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 4
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 5
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 6
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 7
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 8
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 9
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 10
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 11
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 12
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 13
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 14
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 15
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 16
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 17
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 2
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 3
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 4
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 5
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 6
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 7
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 8
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 9
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 10
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 11
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 12
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 13
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 14
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 15
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 16
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה
Slide 17
לקראת פרסום דוח הועדה לרענון
מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
משה יוסטמן
אוניברסיטת בן גוריון
יום עיון בנושא פני החברה בישראל – מבט חברתי ומגדרי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 23 ,בדצמבר 2009
הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
הוקמה לפני כמעט שלש שנים על ידי
היזמה למחקר יישומי בחינוך ,מיסודם של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ,משרד החינוך ויד הנדיב
הוועדה עומדת לפרסם בשבועות הקרובים את הדוח הסופי שלה.
אציג כאן את דרכי עבודתה וכמה סוגיות עיקריות שדנה בהן.
חברי הוועדה:
פרופ' משה יוסטמן (אוניברסיטת בן-גוריון ,יו"ר)
ד"ר ברוריה אגרסט (אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ' רמי בנבנישתי (אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' אבישי הניק (אוניברסיטת בן-גוריון)
פרופ' אברהם הרכבי (מכון וייצמן)
פרופ' משה זיידנר (אוניברסיטת חיפה)
פרופ' מיכאיל קרייני (אוניברסיטה עברית).
ד"ר גבריאל בוקובזה (אוניברסיטת תל אביב ,מרכז הוועדה)
זו ועדה ציבורית ,רב-תחומית שפעלה בהתנדבות ונעזרה בתשתית המקצועית של
היזמה ובמומחים חיצוניים ,על פי הדגם של ה.NRC-
בעבודתה נעזרה הוועדה בניירות רקע שהזמינה בנושאים נבחרים .ניירות אלה
עומדים לעיון הציבור באתר היזמה.http://education.academy.ac.il :
מטרות הוועדה נקבעו בהתייעצות עם הגופים המרכזיים המופקדים על הפקה
ופרסום אינדיקטורים לחינוך בישראל :משרד החינוך ,הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה):
" ...ללמוד את הדרכים המקובלות בעולם לניטור מערכות חינוך והתמורות החלות
בהן ,לעמוד על מצבה של מדינת ישראל בתחום זה ,ולהמליץ בהתאם על קווים
מנחים לרענון מערך האינדיקטורים של ישראל.
"בין השאר התבקשו חברי הוועדה להשיב לשאלה ,אילו אינדיקטורים נדרשים כדי
לדעת אם מערכת החינוך עומדת ביעדיה לאורך זמן ,ואילו אינדיקטורים יסייעו
למקבלי ההחלטות בעבודתם.
"עבודת הוועדה נועדה לקדם את רענון מערך האינדיקטורים לחינוך ,לטובת הציבור
ולטובת אנשי מערכת החינוך ,מן המורה והמנהלת ועד למנכ"ל ולשר".
הוועדה דנה באינדיקטורים מצד השימוש הנעשה בהם,
בשני מישורים:
– שימוש באינדיקטורים כמצע לדיון ציבורי במצב החינוך
– שימוש באינדיקטורים לתמיכה בתפעול מערכת החינוך
לא היו לוועדה המשאבים או המומחיות להציע תכנון מפורט
וכולל של מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל .לפיכך
התמקדנו בבחינת מספר סוגיות מרכזיות ,טעונות
הבהרה ,וגם זה בעיקר ברמה המושגית.
יש דרישה רחבה להרחבת השימוש באינדיקטורים בחינוך
אבל נדרשת זהירות; נדרשת מודעות לסכנות ולקשיים
ריבוי דעות על מטרות החינוך
מה השקלול הראוי בין הישגים לימודיים להנחלת ערכים ,בין מימוש
עצמי לצמצום פערים ,בין חיזוק המשותף לפיתוח זהות סגולית?
השפעת המדידה על העשייה החינוכית
הסכנה בפריטת החינוך לפרוטות ואיבוד הממד הנשגב של חינוך
במיטבו; השפעת תמריצים לא מכוונים ,למשל ,להזנחת מה שאינו
בא לידי ביטוי במדידה.
קשיים מושגיים ,מתודולוגיים וטכניים במדידת "תוצרי" החינוך
התחום נמצא עדיין בראשיתו ויש סוגיות רבות שלא נפתרו.
ממדים לאיפיון "מצב החינוך בישראל"
• הישגים לימודיים
• ממדים של איכות שמעבר להישגים לימודיים
–
–
–
–
יעדים ערכיים
התפתחות ָאפקטיבית
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד
שביעות רצון
• תשומות ותהליכים במערכת החינוך
• פערים ושוויון הזדמנויות בחינוך
מצב החינוך בישראל :מדידת רמת ההישגים הלימודיים
מבחנים בינלאומיים ( TIMSS ,PISAועוד)
יתרונות :משמעת ועדכון בינלאומי
קשיים בפירוש התוצאות :התאמה בין החומר הנלמד לבחינה; תרגום וכיול
מיקום בדירוג או ציון?
השפעה על מקצועות אחרים
מיצ"ב :שימוש בכלי בית ספרי למעקב אחר רמה כללית
בעיות בפירוש התוצאות :שקלול; נורמות.
השפעה על החומר המלמד :אחידות מול גיוון
תדירות וכיסוי מקצועי; השפעה על מקצועות שאינם נכללים בבחינה
החזית :מדידת ערך מוסף?
בחינות בגרות כאינדיקטור לאומי .בעיית הכיול.
מצב החינוך בישראל :איכות מעבר להישגים לימודיים
•
•
•
•
יעדים ערכיים :אלו ערכים? מדידה מקלקלת
התפתחות ָאפקטיבית :אתגרים מתודולוגיים
אקלים בית-ספרי ורווחת הילד :יש איסוף נרחב
שביעות רצון :מקור חשוב (אבל סוביקטיבי)
מצב החינוך בישראל :תשומות ותהליכים
תשומות
תקציב :נרמול; יעדים; מקורות
תשתיות פיזיות וטכנולוגיות; ממוצעים וסטנדרטים
מורים :סיווג; תזרים; ממדים של איכות
תהליכי הוראה-למידה
איכות אינטרינסית
איכות אינסטרומנטלית
הבנייה וקידוד; שקלול ומיצוע
מצב החינוך בישראל :פערים ושוויון הזדמנויות
זיהוי הקבוצות הרלוונטיות
מעמד סוציו-כלכלי; מוצא לאומי או אתני; דת; מגדר; אזור
קביעת ממדי ההשוואה בין קבוצות
הישגים לימודיים; תשומות; שילוב; רווחה סוביקטיבית
בחירת סוג המדד
השוואת ממוצעים; אמדני אי תלות; שיעורי עמידה בסף
קביעת קנה מידה :יעדים
שוויון בתשומות איננו מספיק; שוויון בתוצאות איננו מציאותי
אינדיקטורים לבקרה תפעולית :סוגי בקרה
בקרה אנכית על המורה
בעיקר על ידי המנהל
בקרה אנכית על בית הספר ומנהלו
על ידי משרד החינוך ,הבעלות ,הרשות המקומית
בקרה אופקית על בית הספר
על ידי הורים ,תלמידים ,מורים ,הציבור
בקרה אנכית על המורה
קושי בזיהוי איכות הוראה
ריבוי מטרות
ריבוי השפעות חיצוניות
מגבלות מדידת ה"ערך המוסף" של המורה
בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
זיהוי מצוינות או זיהוי כשלון
אמצעים משלימים
שימוש באינדיקטורים לבקרה אנכית על בית הספר
תמיכה בהערכת עבודת המנהל וצוות ביה"ס
ריבוי מטרות
מדידת "ערך המוסף" של בית ספר
אמצעי בקרה להתמודדות עם תמריצים שליליים
אמצעים משלימים :ביקורים ומשוב
בקרה אופקית על בית הספר
תמיכה בקבלת החלטות ההורים
ריבוי מטרות
משתמשים לא מקצועיים
טבלאות ליגה ובריחת תלמידים
צורך מתמיד בתיאום ,בחינה ,מחקר ,פיתוח ועדכון
אחריות מבוזרת בין גופים שונים מחייב תיאום
צורך במעקב מתמיד אחר הנעשה בעולם ובחינת הקיים כאן
בנושאים מסוימים אין תחליף למחקר מקומי
מעבר למחקר הבסיסי :נדרש פיתוח שיטות עבודה
יישום חידושים לעדכון מערך האינדיקטורים
תודה רבה