Transcript לחץ להורדה

‫כנס מצפה רמון לשיוויון בבריאות‬
‫קבוצת עבודה בנושא כח אדם ותשתיות‬
‫מאי ‪2011‬‬
‫חברי הצוות‬
‫ד"ר יצחק אבנד‬
‫המנהל הרפואי‪ ,‬מחוז הדרום‪ ,‬מכבי שירותי בריאות (מרכז)‬
‫ד"ר דן גרינברג‬
‫המחלקה לניהול מערכות בריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב (מרכז)‬
‫אריאלה פייסט‬
‫אחראית תחום השוויון במערך האיכות‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫ד"ר ליליאן אפללו‬
‫מנהלת ועדת האיכות של מחוז הדרום‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫פרופ' איה בידרמן‬
‫ראש החטיבה לבריאות בקהילה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הרצל ג'אן‬
‫רמ"ן‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫ד"ר ישראל הדרי‬
‫רופא מחוזי‪ ,‬מחוז דרום‪ ,‬לאומית שירותי בריאות‬
‫פרופ' אליק אבירם‬
‫מנהל מדעי‪ ,‬המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות‬
‫ד"ר אורלי ווינשטיין‬
‫סגנית מנהל‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‬
‫חברי הצוות‬
‫ענבר זידמן‬
‫מנהלת פרוייקטים בנגב‪ ,‬קרן מיראז'‬
‫אורן וכט‬
‫המחלקה לניהול מערכות בריאות‪ ,‬אויברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫פרופ' יוסי פליסקין‬
‫ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫ד"ר רוני צבר‬
‫רופא משפחה‬
‫כלנית קיי‬
‫ראש אגף סיעוד בקהילה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫ד"ר ברגמן‬
‫שירותי בריאות כללית ‪ ,‬מצפה רמון‬
‫ד"ר מיקי שרף‬
‫מנהל‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‬
‫עו"ד נעמה דהן‬
‫מנכ"ל‪ ,‬קרו מיראז'‬
‫ד"ר אסי סיקורל‬
‫שירותי בריאות כללית‬
‫רקע – מאפייני האיזור‬
‫‪ ‬אזור גיאוגרפי‬
‫‪ ‬דרומית לאשקלון ועד מצפה רמון‬
‫‪ ‬לא כולל את איזור אילת והערבה‬
‫‪ ‬אוכלוסיית הנגב‬
‫‪ 1,000,000 ‬נפש (‪ 13%‬מאוכלוסיית ישראל)‬
‫‪ 185,000 ‬תושבים בדואים‬
‫‪ ‬מצב סוציואקונומי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי‬
‫רקע – מאפייני האיזור‬
‫‪ ‬מצב הבריאות‬
‫‪ ‬תוחלת חיים נמוכה בהשוואה לאזורים אחרים‬
‫‪ ‬שיעור תמותת תינוקות גבוה‬
‫‪ ‬רושם של תוצאי בריאות נמוכים‬
‫‪ ‬בהעדר מאגרי מידע ממלכתיים – אין מידע מלא ומוסמך‬
‫‪ ‬שיעור גבוה של חולים כרוניים‬
‫רקע – תשתיות וטכנולוגיות רפואיות‬
‫‪ ‬מיטות אישפוז‬
‫‪ ‬שיעור מיטות אישפוז כלליות לאוכלוסיה הנמוך בישראל‬
‫‪ ‬אין ‪ -‬מיטות שיקום‬
‫‪ ‬אין ‪ -‬הוספיס אישפוזי‬
‫‪ ‬רפואה דחופה‬
‫‪ ‬שיעור עמדות הרפואה הדחופה נמוך ב‪ 50%-‬מהממוצע הארצי‬
‫‪ ‬מספר הפניות הרב ביותר לחדר המיון (כ‪ 200,000-‬לשנה)‬
‫במרכז הרפואי סורוקה‬
‫‪ ‬מערך פריסת האמבולנסים‬
‫רקע – כח אדם רפואי‬
‫‪ ‬שיעור נמוך של רופאים ואחיות לאוכלוסייה‬
‫‪ ‬שיעור הרופאים והאחיות נמוך בכשליש מהממוצע הארצי‬
‫‪ ‬שיעור נמוך של רופאים מומחים בקהילה‬
‫‪ ‬קשיים בגיוס רופאים‪ ,‬אחיות ועובדי רפואה אחרים‬
‫‪ ‬תקנים פתוחים למתמחים שאינם מתמלאים‬
‫‪ ‬פרישה צפויה של רופאים בקהילה בשנים הקרובות‬
‫‪ ‬תחנות לאם ולילד‬
‫המלצות מרכזיות‬
‫‪ ‬נחוץ שיתוף פעולה רב מערכתי והסכמות בין משרדי‬
‫ממשלה שונים לגיבוש ההמלצות ולמימושן‬
‫‪ ‬פיתרון אמיתי ארוך טווח מחייב מהלך לאומי של‬
‫הגברת האטרקטיביות למחייה בנגב – מהלך המתייחס‬
‫לתעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬תחבורה‪ ,‬חינוך ואקדמיה‬
‫‪ ‬נדרשת התערבות מקיפה להגדלת כח האדם‬
‫והתשתיות הרפואיות‪ ,‬הן בקהילה והן בבתי החולים‬
‫המלצות מרכזיות‬
‫‪ ‬הקמת גוף מרכזי שמטרתו קידום בריאות תושבי הנגב‬
‫‪ ‬כח משימה בין משרדי בראשות משרד הבריאות‪ ,‬בשיתוף‬
‫משרדי האוצר‪ ,‬החינוך והרווחה‪ ,‬המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪,‬‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬קופות החולים והמגזר השלישי‬
‫‪ ‬שדולת בריאות לנגב בהובלת קופות החולים ובשילוב גורמים‬
‫פוליטיים מקומיים ונציגי המגזר השלישי‬
‫גוף זה ייטול על עצמו לשמש כ"כלב שמירה" שיוודא‬
‫את הקצאת המשאבים ויבטיח שימוש הולם – קידום‬
‫הבריאות בנגב‬
‫לפעולה מיידית‬
‫‪ ‬במקביל להקמת הגוף והכנת תהליכי עומק להגדרת‬
‫סטנדרטים נדרש לפעול לאלתר על מנת לצמצם‬
‫פערי תשתיות וכח אדם על ידי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקצאת תקינה ומימונה‬
‫פיתוח שירותים וטכנולוגיות במחסור‬
‫המלצות מרכזיות‬
‫‪ ‬הקמת מאגר נתונים ממלכתי שיכלול את הנתונים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬תשתיות כח אדם ואחרות‬
‫‪ ‬צריכת שירותים‬
‫‪ ‬בריאות ותחלואה‬
‫‪ ‬נתונים אלו יהוו בסיס להגדרת סטנדרטים בתחומי כח‬
‫אדם ותשתיות נוספות בהתאם למאפייני האוכלוסייה‬
‫והמרחב הגיאוגרפי‬
‫המלצות מרכזיות‬
‫‪ ‬הרחבת תשתיות הרפואה הפיזיות והטכנולוגיות על‪-‬פי‬
‫הסטנדרטים שנקבעו‬
‫‪ ‬הקמת בית חולים כללי נוסף באזור‬
‫‪ ‬מיטות אשפוז כללי ושיקום‬
‫‪ ‬פריסת שירותי אמבולנסים‪ ,‬נט"ן ושירותים רפואיים לאחר שעות‬
‫הפעילות‬
‫‪ ‬עמדות דיאליזה‪ ,‬מכונים להתפתחות הילד‬
‫‪ ‬קביעת יעדים על‪-‬פי סטנדרטים מקובלים בהתאם לנתוני המאגר‬
‫המלצות מרכזיות – כח אדם‬
‫‪ ‬הגדלת כוח האדם הרפואי באזור‪ ,‬הן ברפואת‬
‫הקהילה והן במערך האישפוזי עפ"י הסטנדרטים‬
‫שנקבעו‬
‫‪ ‬רופאים‪ ,‬אחיות ומקצועות הבריאות הנוספים‬
‫‪ ‬מתן חבילת תמריצים כספיים ואחרים ומסלולי פיתוח‬
‫מקצועיים‬
‫המלצות מרכזיות – כח אדם‬
‫‪ ‬מסלול לימודים ייעודי ("שירות לאומי")‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בדומה למסלול הצבאי של האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמריצים כספיים ואחרים לבוגרים שיתחייבו להתגורר ולעבוד‬
‫בנגב לתקופה שלא תפחת מ‪ 6-‬שנים‬
‫‪ ‬סיוע בשכר לימוד ומתן תמריצים נוספים למי שיסיים‬
‫את לימודיו וייבחר להתגורר ולעבור באיזור‬
‫‪ ‬תעדוף תושבי הנגב בקבלה לבית הספר לרפואה בב"ש‬
‫וללימודי מקצועות בריאות נוספים‬
‫המלצות מרכזיות – כח אדם‬
‫‪ ‬הרחבת הגדרות התפקיד‪ ,‬הכשרות והרשאות‬
‫מתאימות לכח אדם סיעודי ומקצועות בריאות נוספים‬
‫על מנת להנגיש שירותים ולפשט תהליכים ולהקטין את העומס על‬
‫מצבת הרופאים ההולכת ומדלדלת‬
‫‪ ‬הכרה במקצועות נוספים במרחב שבין האחות לרופא‬
‫עם סמכויות נוספות‪ ,‬דוגמת ‪PA/NP‬‬
‫המלצות מרכזיות – כח אדם‬
‫‪ ‬שיפור תנאי המתמחים במרכז הרפואי סורוקה והגדלת‬
‫התקנים להתמחות‬
‫‪ ‬התניית קבלה להתמחויות מבוקשות בבתי חולים‬
‫הנתמכים על‪-‬ידי המדינה ב"שנות שירות" בנגב‬
‫המלצות מרכזיות – תשתיות רפואיות‬
‫‪ ‬תוספת מיטות אשפוז במרכז הרפואי סורוקה‬
‫‪ ‬הגדלת שיעור המיטות שבמחסור (טיפול נמרץ לסוגיו‪ ,‬שיקום‪)...‬‬
‫‪ ‬קביעת סטנדרטים לשיעור מיטות בהתאם למאפייני האוכלוסיה‬
‫‪ ‬הקמת בית חולים נוסף‬
‫‪ ‬חיונית‪ ,‬תתאפשר רק במקביל להגדלה משמעותית של היצע כח‬
‫האדם הרפואי ומקצועות הבריאות האחרים‪.‬‬
‫‪ ‬טכנולוגיות ותשתיות נוספות – בהתאם לסטנדרטים‬
‫שייקבעו‬