בדיקות פיקוח תקופתיות

Download Report

Transcript בדיקות פיקוח תקופתיות

‫סיעוד ברפואה תעסוקתית‬
‫‪ ‬אירית סטולרסקי‬
‫הגדרת סיעוד תעסוקתי‪:‬‬
‫תחום התמחות ייחודי שמתמקד בקידום‪,‬‬
‫מניעה ושיפור בריאות בהקשר לבטיחות‬
‫וסביבת עבודה בריאה‪( .‬הארגון האמריקאי‬
‫לסיעוד תעסוקתי‪) 1999,‬‬
‫המסגרת התחיקתית לפיקוח על‬
‫בריאות העובד‪:‬‬
‫שני החוקים המהווים מסגרת בסיסית‬
‫תחיקתית לשמירה על בריאות העובד ‪:‬‬
‫‪" .1‬חוק ארגון הפיקוח – ‪"1954‬‬
‫‪" .2‬ופקודת הבטיחות בעבודה‪" 1970 -‬‬
‫מי העוסקים במלאכה‬
‫‪ ‬הרמה המיניסטריאלית‪ :‬משרד התמ"ת‪-‬שר‬
‫העבודה והרווחה ‪ ,‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ ‬רמת השירותים וההדרכה ‪ :‬קופות החולים‪.‬‬
‫‪ ‬רמת ההדרכה‪ :‬המוסד לבטיחות וגהות‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול בזכויות נפגעים וחולים תעסוקתיים‪ :‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה‪.‬‬
‫בריאות העובד על מי האחריות?‬
‫‪ ‬אחריות על פי חוק לבריאות העובד היא על המעביד‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות מיניסטריאלית – משרד התמ"ת‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות אכיפה – משרד התמ"ת‪ ,‬אגף הפיקוח על‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות אספקת שרותי בריאות תעסוקתית – קופות‬
‫החולים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות עצמית של העובד‬
‫היקף השירותים במרפאות‬
‫התעסוקתיות‬
‫‪ ‬בדיקות פיקוח תקופתיות לעובדים על פי תקנות משרד‬
‫התמ"ת‪.‬‬
‫‪ ‬שירותי רפואה מונעת לרבות מתן חיסונים‪ -‬עובדי בריאות‪,‬‬
‫שרותי כבאות והצלה‪..‬‬
‫‪ ‬הדרכה‪/‬יעוץ לבטיחות ובריאות בעבודה לעובדים במפעלים‬
‫ולמעבידים‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקות התאמה ‪ /‬כניסה לעבודה‪.‬‬
‫ניטור סביבתי ‪ -‬תעסוקתי‬
‫‪" ‬בדיקות סביבתיות‪-‬תעסוקתיות" ‪ -‬ניטור סביבתי של‬
‫גורמים מזיקים בידי בודק מעבדתי מוסמך לשם קביעת‬
‫רמת החשיפה המשוקללת‪ ,‬רמת החשיפה לזמן קצר‬
‫ותקרת החשיפה במקום העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע ניטור סביבתי (תיקון‪ :‬תשנ"ג‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬תשנ"ט)‬
‫במפעל או במקום עבודה שבו עובדים בגורמים המזיקים‬
‫המסוימים הנקובים בתוספת הראשונה יערוך המעביד‬
‫בדיקות סביבתיות‪-‬תעסוקתיות; בתכיפות של אחת לשנה‬
‫לפחות זולת אם הורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות‬
‫שונה‪.‬‬
‫ניטור סביבתי ‪ -‬תעסוקתי‬
‫‪ ‬ניטור סביבתי תעסוקתי חייב להתבצע בכל פעם שריכוז הגורם‬
‫המזיק הינו מעל רמת הפעולה = מחצית ‪TWA‬‬
‫‪ ‬כאשר הניטור הסביבתי תעסוקתי גבוה מה‪ TWA-‬החשיפה‬
‫המשוקללת במירבית המותרת ‪ -‬על המעביד לספק ציוד מגן‬
‫אישי והדרכה והעובד מחויב להשתמש בהם‪.‬‬
‫‪ ‬סיפוק ציוד מגן אישי אינה משחררת את המעביד מן החובה‬
‫לתקן את התנאים הסביבתיים תעסוקתיים במקום העבודה‬
‫בכדי להקטין את רמות החשיפה אל מתחת לרמה המשוקללת‬
‫המירבית המותרת‪.‬‬
‫ניטור ביולוגי‬
‫הניטור הביולוגי של העובדים משמש כאמצעי משלים‬
‫בנוסף לניטור הסביבתי התעסוקתי‪ ,‬אשר בא למנוע‬
‫מוקדם ככול האפשר‪ ,‬פגיעות בעבודה ומחלות מקצוע עקב‬
‫חשיפה לגורמים מזיקים‬
‫"סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" –‬
‫)‪Biological Exposure –lndices (BEI‬‬
‫רמות ביולוגיות בגוף האדם‪ ,‬לרבות בדם‪ ,‬בפלסמה‪,‬‬
‫בשתן ובאוויר הנשיפה‪ ,‬המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי‬
‫חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיסיקליים;‬
‫הפיקוח על בריאות העובד‪:‬‬
‫‪ ‬ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות ומדידות של‬
‫ריכוזי הגורמים המזיקים ‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע ניטור ביולוגי ‪ -‬בדיקות רפואיות לעובדים‬
‫עצמם‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע בדיקות מעבדה מיוחדות – טוקסיקולוגיות‬
‫המתייחסות לסממנים ביולוגיים לחשיפה‬
‫תעסוקתית‪( .‬לאחר שגורם הסיכון חדר לגוף‬
‫ומועבר לרקמות)‬
‫יישום המשולש האפידמיולוגי‬
‫על מנת להשיב ‪ /‬לקדם בריאות או למנוע מחלות‬
‫מקצוע ו ‪/‬או תאונות עבודה שהם תוצאה של יחסי‬
‫הגומלין בין שלושת האלמנטים‪ ,‬יש להבין כיצד כל‬
‫אלמנט משפיע על האחר וכך לעצב אסטרטגיות‬
‫אפקטיביות בהתערבות סיעודית להתמודדות‬
‫ברמה מניעתית ופרו אקטיבית‪.‬‬
‫ישום המודל "המשולש האפידמיולוגי"‬
‫מארח‬
‫סביבה‬
‫מחולל‬
‫מארח‪ -‬מידת הרגישות והפגיעות של‬
‫העובדים‬
‫‪ ‬גיל‬
‫‪ ‬מגדר‬
‫‪ ‬ניסיון בעבודה – מיומנויות‬
‫‪ ‬אורח חיים ‪ -‬אתניות‬
‫גיל‬
‫‪ ‬נערים‪ -‬לפי "חוק עבודת הנוער‪ "1953 -‬מגיל ‪15‬‬
‫ועד גיל ‪.18‬‬
‫‪ ‬אוכלוסיה בוגרת מעל גיל ‪. 40‬‬
‫‪ ‬אוכלוסיה צעירה מגיל ‪ 18‬ועד גיל ‪ 40‬שנה‪.‬‬
‫מגדר‬
‫‪ ‬גיל הפוריות עד גיל ‪ 45‬שנה –שינויים הורמונליים‬
‫‪ ‬תקופת היריון והנקה – עבודות אסורות על פי חוק‬
‫עבודת נשים‬
‫‪ ‬כושרן הפיזי של נערות בהרמת משאות כבדים‬
‫בהשוואה לנערים‪.‬‬
‫‪ ‬ריבוי משימות ותפקידים‪ -‬בית‪ ,‬עבודה‬
‫מארח‪ -‬מידת הרגישות והפגיעות של‬
‫העובדים‬
‫‪ ‬גיל‬
‫‪ ‬מגדר‬
‫‪ ‬ניסיון בעבודה – מיומנויות‬
‫‪ ‬אורח חיים ‪ -‬אתניות‬
‫המחולל‪ -‬גורמי הסיכון‬
‫‪ ‬גורמים כימיים‬
‫‪ ‬גורמים פיסיקליים‬
‫‪ ‬גורמים פיסיקליים – כימיים‬
‫‪ ‬גורמים פיסיולוגיים ומכנים‬
‫‪ ‬גורמים ביולוגיים‬
‫‪ ‬גורמים מסרטנים‬
‫‪ ‬גורמים פסיכו סוציאליים‬
‫מחולל‪ -‬גורמים כימיים‬
‫‪ ‬מתכות ‪ -‬עופרת ‪ ,‬כספית‪,‬ארסן‪ ,‬קדמיום‪ ,‬כרום ‪ ,‬קובלט‪,‬‬
‫בריליום וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ ‬נוזלים‪ -‬ממיסים פחמימניים ארומטיים‪ -‬בנזן‪ ,‬קסילן‪,‬‬
‫טולואן וסטירן‪.‬‬
‫ממיסים פחמימניים הלוגנים‪,1,11 -‬טריכלורואתילן‪,‬‬
‫טריכלורואתאן‪ ,‬מתילן כלוריד ופרכלורואתילן‪.‬‬
‫קטונים – אצטון ואתיל מתיל קטון‪.‬‬
‫אלכוהולים‪ -‬אתאנול‪ ,‬מתאנול איזופרופיל‪ -‬אלכוהול‪.‬‬
‫מחולל‪ -‬גורמים פיזיקאליים‬
‫‪ ‬רעש מזיק‪ -‬מעל ‪ 85‬דציבל‬
‫‪ ‬ויברציות‬
‫‪ ‬קרינה מיינת ‪ -‬רנטגן ואיזוטופים‬
‫‪ ‬קרינה בלתי מייננת – אלקטרומגנטית לרבות‬
‫רדאר‪ ,‬גלי מיקרו לייזר ‪ ,‬אינפרה אדום‬
‫ואולטרא סגול ‪.‬‬
‫‪ ‬אויר דחוס‬
‫מחולל‪ -‬גורמים פיזיקאליים ‪ -‬כימיים‬
‫‪ ‬אבק מזיק‪ -‬אסבסט‪ ,‬טלק‪ ,‬צורן דו חמצני גבישי‬
‫(סיליקה) ‪ ,‬כותנה ופשתן‪.‬‬
‫‪ ‬אבק מתכות קשות‪ -‬טונגסטאן‪ ,‬טיטניום ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬קש מעופש‬
‫‪ ‬גורמים אלרגניים מרחפים – קמח‪ ,‬אפוקסי‪,‬דגנים‬
‫‪ ‬אבק מטריד‪ -‬קמח‪ ,‬אבק תרופות‪ ,‬אבק דגנים‬
‫מחולל‪ -‬גורמים פיסיולוגיים מכנים‬
‫‪ ‬לחץ ממושך על הגפיים‪ -‬מלטשי יהלומים‬
‫‪ ‬חיכוך ממושך של ברך או מרפק – רצפים‬
‫‪ ‬תנועות חד גוניות חוזרות של אצבעות הידיים –‬
‫קלדניות או פועלים בקווי יצור‬
‫מחולל‪ -‬גורמים ביולוגיים‬
‫‪ ‬מיקרואורגניזמים‬
‫‪ ‬נגיפים‬
‫‪ ‬חיידקים‬
‫‪ ‬טפילים‬
‫יכולים להופיע בבתי חולים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬חקלאות‪,‬טיפול‬
‫בבעלי חיים‪ ,‬מכונים פאטולוגיים‪ ,‬מעבדות ועוד‪.‬‬
‫מחולל‪ -‬גורמים מסרטנים‬
‫‪ ‬אסבסט ‪ -‬סרטן ריאה‪ ,‬מזותליומה‬
‫‪ ‬בנזן ‪ -‬לוקמיה‬
‫‪ ‬ארסן‪ -‬סרטן העור דרכי הנשימה והכבד‬
‫‪ ‬כרום – סרטן דרכי הנשימה‬
‫‪ ‬ניקל ‪ -‬סרטן דרכי הנשימה‬
‫‪ ‬אבק עץ קשה ‪ -‬סרטן הסינוסים‬
‫סביבה‪ -‬תנאים סביבתיים‬
‫מאקרוקלימאטיים‬
‫מדובר בעיקר בעבודות שהינם מחוץ למבנים‬
‫סגורים ומוגדרים‪ -‬חברת חשמל‪ -‬עבודות רשת‪,‬‬
‫בזק‪ -‬תשתיות מקורות‪ -‬בניית תשתיות להעברת‬
‫מים‪ ,‬בנייה הנדסית ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מיקום טופוגראפי‪ -‬מישור‪ ,‬הרים‪ ,‬נחלים עמקים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬עונות שנה‬
‫‪ ‬מזג אויר וטמפרטורה‪-‬חום ‪ ,‬קור ‪ ,‬שמש‪ ,‬שלג ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי לחות‪ -‬יובש‪ ,‬חמסין‪,‬טל‪ ,‬ערפל ורטיבות‬
‫סביבה‪ -‬תנאים סביבתיים‬
‫מיקרוקלימאטיים‬
‫מדובר בעובדים בתוך מבנה‬
‫‪ ‬טמפרטורה – חום וקור‬
‫‪ ‬תנאי לחות‪ -‬יובש ‪ ,‬רטיבות‪ ,‬אויר ממוזג ועוד‬
‫‪ ‬אוורור‪ -‬טבעי‪ ,‬מלאכותי ‪ ,‬יניקת אויר מלאכותית ‪ ,‬מנדפים‪.‬‬
‫‪ ‬תאורה‪ -‬טבעית (חלונות)‪ ,‬מלאכותית (נורות להט‪ ,‬נורות‬
‫כספית) עוצמת תאורה ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬הרכב האוויר במקום עבודה סגור‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי סביבה משניים‪ -‬ניקיון‪ ,‬צביעה וסיוד‪ ,‬איסוף פסולת‪,‬‬
‫ניקוז‬
‫התהליך הסיעודי – רוג'רס ‪:1994‬‬
‫תהליך שמאפשר לזהות את המארח ‪ ,‬המחולל‬
‫והסביבה שעלולים להעמיד בסכנת פגיעה בעובד‬
‫ולקבוע צעדי מניעה התערבות לצורך הקטנת‬
‫פוטנציאל הסיכון לעובדים ‪.‬‬
‫‪ ‬אמדן ואיסוף נתונים‬
‫‪ ‬תכנון‬
‫‪ ‬ביצוע התוכנית‪ -‬הטמעה‬
‫‪ ‬הערכה‬
‫אמדן ואיסוף נתונים‪ -‬מקום עבודה‬
‫וסביבה‪:‬‬
‫‪ ‬קבלת ניטורים סביבתיים ‪ -‬תעסוקתיים‬
‫מהבודקים המוסמכים‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת מועד סיור מודרך במפעל‬
‫‪ ‬סיור רב מקצועי במפעל וביצוע סקר סיכונים בעמדות‬
‫העבודה ‪ -‬אחיות ורופאים‪ ,‬הנהלת המפעל‪ ,‬משאבי אנוש‬
‫וממונה הבטיחות‬
‫‪ ‬סריקה על המבנה ותנאי סביבת העובדה ברמת‬
‫המיקרוקלימטים‪.‬‬
‫‪ ‬הכרת תהליכי העבודה במפעל ודרישות התפקיד בכל‬
‫עמדה‬
‫המשך‪ -‬אמדן ואיסוף נתונים‪ -‬מקום‬
‫עבודה וסביבה‬
‫‪ ‬הכרת החומרים שבשימוש תהליכי היצור‪-‬‬
‫קבלת דפי המידע‬
‫‪ ‬זיהוי גורמי סיכון קיימים ו‪/‬או פוטנציאלים בעמדות‬
‫העבודה‪ -‬ריצפה חלקה‪ ,‬אוורור לא מספיק‪ ,‬פינות‬
‫עישון‪......‬‬
‫‪ ‬קיום אמצעי מיגון הנדסיים ואישיים‪.‬‬
‫‪ ‬קיום הדרכות והסברים על החומרים ‪ ,‬על תהליכי היצור‬
‫ושילוט מתאים ‪ -‬על פי תקנות גהות ובטיחות בעבודה‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת רשימות עובדים בחלוקה לעמדות העבודה‪.‬‬
‫אמדן ואיסוף נתונים – עובדים‪:‬‬
‫איסוף הנתונים לעובדים מתחלק לשני שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬שלא בפני העובד‪-‬‬
‫פתיחת התיק במחלקה ‪ ,‬איסוף נתונים מעיון בתיקו האישי הרפואי‪:‬‬
‫גיל‪ ,‬מגדר‪,‬‬
‫מצב בריאות ‪,‬‬
‫תרופות בשימוש ‪,‬‬
‫תאונות עבודה קודמות במידה שרשום‪,‬‬
‫בעיות של אי כושר עבודה קודמים‪,‬‬
‫היסטוריה תעסוקתית ‪,‬‬
‫פקטורים אחרים שעשויים להגביר את הרגישות של העובד למחוללים‪-‬‬
‫עישון‪ ,‬הרגלי תזונה‪ ,‬אלכוהול‪.‬‬
‫התהליך הסיעודי – רוג'רס ‪1994‬‬
‫‪ ‬אמדן ואיסוף נתונים‬
‫‪ ‬תכנון‬
‫‪ ‬ביצוע התוכנית‪ -‬הטמעה‬
‫‪ ‬הערכה‬
‫תכנון – התערבות מניעתית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קיום סימפוזיון רב מקצועי רופאים ‪ ,‬אחיות‬
‫וממונה הבטיחות לקביעת שמות למחלקות השונות‪,‬‬
‫חלוקת גורמי הסיכון לפי התקנה ושלא לפי התקנה‪,‬‬
‫איתור גורמי סיכון אחרים שניתן לגרום למזעור הסיכון על ידי‬
‫נקיטת אמצעים מתאימים‪.‬‬
‫הוצאת מכתב על ידי הרופא עם המלצות ‪.‬‬
‫בניית תוכנית לבדיקות פיקוח על פי התקנה ושלא על פי תקנה‬
‫בהתאם לשיקול דעת של מנהל המחלקה‬
‫החלטה לביצוע הדרכות בהתאם לצרכי המפעל‪.‬‬
‫תיאום מועד ביקור במפעל לצורך הדרכה וביצוע בדיקות‬
‫פיקוח‪.‬‬
‫התהליך הסיעודי – רוג'רס ‪1994‬‬
‫‪ ‬אמדן ואיסוף נתונים‬
‫‪ ‬תכנון‬
‫‪ ‬ביצוע התוכנית‪ -‬הטמעה‬
‫‪ ‬הערכה‬
‫הטמעה‪ -‬ביצוע התוכנית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יציאה למפעל – רופא ואחות עם הציוד הדרוש לביצוע‬
‫בדיקות הפיקוח על פי התקנה ועל פי שיקול דעת‪.‬‬
‫ביצוע הדרכות לאוכלוסיית העובדים בהתאם לגורמי הסיכון‬
‫שקיימים‪.‬‬
‫השלמת איסוף הנתונים יחד עם העובד‪ -‬אנמנזה רפואית‬
‫ותעסוקתית‪ ,‬אורח חיים והרגלים‪.‬‬
‫ביצוע בדיקות בפועל‪ -‬בדיקת שמיעה‪ ,‬תפקודי ראות‪ ,‬בדיקות דם‪...‬‬
‫בדיקת רופא‪.‬‬
‫סיור נוסף במפעל –לשם בדיקת הטמעת השינויים בהתאם‬
‫להמלצות‬
‫המחלקה לרפואה תעסוקתית ‪.‬‬
‫התהליך הסיעודי – רוג'רס ‪1994‬‬
‫‪ ‬אמדן ואיסוף נתונים‬
‫‪ ‬תכנון‬
‫‪ ‬ביצוע התוכנית‪ -‬הטמעה‬
‫‪ ‬הערכה‬
‫הערכה‪ -‬סיום הפיקוח‬
‫‪ ‬קבלת תוצאות בדיקות המעבדה וסיכום אישי לכל עובד ‪ /‬פנקסי‬
‫בריאות שנשלח למעביד עם העתק למפקח עבודה אזורי‪.‬‬
‫‪ ‬הוצאת מכתב למעביד ‪ -‬סיכום פיקוח על פי הרשימה‪ -‬מי‬
‫נבדק‪ ,‬מי קיבל סיכם‪ ,‬מי לא סיים את הבירור‪ ,‬מי מתאים‬
‫להמשיך לעבוד בחשיפה ומי לא‪.‬‬
‫‪ ‬מסקנות מהסיור וקביעת הצורך בהמשך מעקב לשיפור‪.‬‬
‫‪ ‬הוצאת מכתב למעביד‪ -‬לגבי הסיור והמלצות עם העתק‬
‫למפקח עבודה אזורי‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסה לתוכנית הפיקוח השנתית – מועד הפיקוח הבא‬
‫בהתאם לגורם הסיכון‪.‬‬
‫הערכה‪ -‬תוצאות‬
‫‪ ‬הפחתה בתחלואה‬
‫‪ ‬הפחתת היעדרויות‬
‫‪ ‬ירידה בתאונות עבודה‪/‬מחלות מקצוע‬
‫‪ ‬עליה בתפוקת העבודה‪ -‬כפועל יוצא להבנת תהליכי העבודה‬
‫והסיכונים הכרוכים בעבודה ובירידה בתחלואה ובהיעדרויות ‪.‬‬
‫‪ ‬הורדת החשיפה לגורמי הסיכון עד כמה שאפשר‪ -‬מיגון הנדסי‬
‫ושימוש בטכנולוגיות שונות להקטנת החשיפה לגורמי הסיכון‬
‫‪ ‬החזרת העובד למעגל העבודה – אחרי הרחקה בעקבות עליה‬
‫ב ‪ - BMI‬או תאונות עבוד‪/‬מחלות מקצוע או כל מחלה אחרת‪.‬‬
‫סיעוד תעסוקתי בכל רמות המניעה‪:‬‬
‫רמת מניעה ראשונית‪ -‬קידום בריאות ומניעת התפתחות השפעות‬
‫בריאותיות מגורמי סיכון תעסוקתיים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע סקר סיכונים סביבתיים תעסוקתיים ואישיים בסביבת העבודה‬
‫של האדם ‪.‬‬
‫‪ ‬לספק אוריינטציה בטיחותית בריאותית בסביבת העבודה‬
‫‪ ‬חינוך לבריאות ובטיחות במקום העבודה – הדרכה לגבי גורמי סיכון‪,‬‬
‫סיכוני בטיחות בעבודה‪ ,‬שימוש בציוד מגן ‪ ,‬גהות ותזונה‪ ,‬עישון ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬הדרכה וייעוץ למנהלי המפעלים‪ ,‬ממונה הבטיחות וועדים מקצועיים‪.‬‬
‫‪ ‬חיסונים ברמה מניעתית‪ -‬תבחיני מנטו‪ +‬צהבת נגיפית לעובדי‬
‫בריאות‪ ,‬לצוותי הצלה וכיבוי תוספת של ‪DT-‬‬
‫סיעוד תעסוקתי בכל רמות המניעה‪:‬‬
‫רמת מניעה שניונית‪ -‬בדיקות פיקוח תקופתיות ‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע בדיקות תקופתיות על פי התקנות ועל פי שיקול דעת‬
‫בהתאם לסקר הסיכונים שבוצע קודם לכן‪ -‬בדיקות‬
‫מעבדה‪ ,‬ספירומטריה‪ ,‬בדיקות טוקסיקולוגיות‪ ,‬בדיקות‬
‫שמיעה ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬גילוי מוקדם של סימני מחלה בעקבות חשיפה לגורמי סיכון‬
‫סביבתיים‪-‬תעסוקתיים‪.‬‬
‫‪ ‬בעקבות גילויים סימני חשיפה – הרחקה לזמן מותאם ( ‪T‬‬
‫חצי) ‪ ,‬הדרכה פרטנית חוזרת כיצד לנהוג בהתאם לגורמי‬
‫הסיכון‪ -‬לדוגמא עופרת‪.‬‬
‫סיעוד תעסוקתי בכל רמות המניעה‪:‬‬
‫רמת מניעה שלישונית‪ -‬לשמר בריאות עד כמה שניתן ולסייע‬
‫לפרט להשיג את המקסימום התפקודי התעסוקתי ‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי גילוי המחלה –(מחלות מקצוע או כל חולי אחר) בדיקת כושר‬
‫עבודה נעשה על ידי הרופא ויחד עם הצוות הרב מקצועי‪ -‬רפואי‬
‫‪,‬סיעודי ‪ ,‬ממונה בטיחות משאבי אנוש הנהלת המפעל וועדי‬
‫העובדים ) מנסים להחזיר את עובד לעבודתו עד כמה שניתן‪.‬‬
‫‪ ‬אסטרטגיית שיקום‪ -‬להחזיר את העובד עד כמה שניתן למעגל‬
‫העבודה תוך לקיחה בחשבון את מגבלותיו ותפקידו‪.‬‬
‫סיור במפעל חמת ארמטורות ‪:‬‬
‫תיאום עם מנהל המפעל סיור במפעל‪ 26/03/12 -‬בשעה‬
‫‪12:00‬‬
‫‪ ‬ביום הסיור‪ -‬איסוף נתונים במפעל‪:‬‬
‫‪ ‬על המפעל עצמו‪ -‬מה מייצרים‪.‬‬
‫‪ ‬סריקה על המבנה ותנאי סביבת העבודה ברמת התנאים‬
‫המיקרוקלימטים‪.‬‬
‫‪ ‬הכרת תהליכי העבודה בכל תחנה‪/‬עמדת עבודה ודרישות התפקיד‬
‫בכל עמדה‬
‫‪ ‬הכרת החומרים שבשימוש תהליכי היצור בכל תחנה‪/‬עמדת עבודה‬
‫המשך‪-‬סיור במפעל חמת ‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי גורמי סיכון קיימים ו‪/‬או פוטנציאלים בעמדות‬
‫העבודה‪ -‬ריצפה חלקה‪ ,‬אוורור לא מספיק‪ ,‬פינות‬
‫עישון‪......‬‬
‫‪ ‬קיום אמצעי מיגון הנדסיים ואישיים מותאמים לגורמי‬
‫הסיכון שבשימוש בעמדה‪.‬‬
‫‪ ‬קיום הדרכות והסברים על החומרים ‪ ,‬על תהליכי היצור‬
‫ושילוט מתאים ‪ -‬על פי תקנות גהות ובטיחות בעבודה‪.‬‬
‫‪ ‬מבט לגבי העובדים‪ -‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬אילוצי התפקיד‪ ,‬עמדות‬
‫ארגומטריות‪.....‬‬
‫עבודה‪:‬‬
‫‪ ‬א‪ .‬צור תיק מפעל על כל הפרטים הרלוונטיים‬
‫‪ ‬ב‪ .‬תאר מחלקות ‪/‬עמדות עבודה –תהליכי היצור‪ ,‬חומרים‬
‫כימיים שבשימוש‪ ,‬גורמי סיכון פוטנציאלים קיום אמצעי מיגון‬
‫וכו‪.‬‬
‫‪ ‬ג‪ .‬בנה תוכנית עבודה על פי גורם הסיכון הנבחר‪ :‬רעש מזיק‪,‬‬
‫צורן דו חמצני גבישי (סיליקה) ‪ ,‬ניקל וטריכלורואתילן ‪ -‬הסבר‬
‫על גורם הסיכון‪ ,‬הסבר על תהליך העבודה שבו משתמשים‬
‫בגורם הסיכון‪ ,‬פרט על הבדיקות התקופתיות שמחויבות על פי‬
‫התקנה ותדירות‪.‬‬
‫‪ ‬המלצות וסיכום למעביד‬