כמו אויר לנשימה

Download Report

Transcript כמו אויר לנשימה

Slide 1

‫יחידת הוראה בנושא מתן חמצן‬
‫הוכנה על ידי‬
‫חנה צפריר‪ ,‬קב' מ‪.‬ח‪.‬ש‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫עדכון ‪2005‬‬
‫©כל הזכויות שמורות‬


Slide 2

‫יחידת הוראה זו מיועדת לספק ידע בסיסי בעקרונות מתן‬
‫חמצן‪ ,‬לסטודנטים במקצועות הבריאות בכלל ובסיעוד‬
‫בפרט‪.‬‬
‫הערה‪ :‬המבוא הוא בסיסי בלבד ואינו מתיימר להוות את‬
‫כלל המידע הנדרש בנושא פיזיולוגיה של הנשימה וקוצר‬
‫נשימה‪.‬‬
‫בסוף היחידה רשימה מומלצת לקריאה נוספת בכל‬
‫הנושאים המופיעים ביחידה‪.‬‬

‫למידה מהנה!‬
‫חנה צפריר – מפתחת יחידת ההוראה‬
‫לניווט נוח בתוך היחידה יש להשתמש בלחצנים שבפינה הימנית‬
‫התחתונה‪.‬‬
‫ניתן לצאת מהיחידה בכל זמן על ידי הקלקה על הכפתור בפינה השמאלית‬
‫התחתונה‪.‬‬


Slide 3

‫‪1‬‬
‫מבוא‬

‫‪3‬‬
‫ציוד בסיסי‬

‫‪4‬‬
‫אמצעי מתן‬
‫חמצן‬

‫‪5‬‬
‫טיפול שוטף‬
‫במטופל‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪2‬‬
‫עקרונות‬


Slide 4

‫יחידה ‪1‬‬

‫אוורור (‪ )Ventilation‬ונשימה (‪)Respiration‬‬
‫המונח אוורור מבטא המעבר של אויר אל ומתוך הריאות וכולל את שלב‬
‫השאיפה (‪ )Inspiration‬והנשיפה (‪.)Expiration‬‬
‫שלב השאיפה מתחיל בעקבות גירוי שתחילתו במרכז הנשימה בגזע המוח‪,‬‬
‫ומגיע אל הסרעפת באמצעות ה‪ .Phrenic Nerve -‬גירוי זה גורם לסרעפת‬
‫להתכווץ ולהשתטח‪ ,‬דבר הגורם ללחץ בבית החזה לרדת מתחת ללחץ‬
‫האטמוספרי ולכניסת אויר אל תוך הריאה ‪ -‬כמו פעולת שאיבה‪.‬‬

‫בסיום הנשימה גירוי ‪ Stretch Receptors‬בריאות מעביר גירוי למרכז‬
‫הנשימה בגזע המוח‪ ,‬הריאות מפסיקות להתרחב וחוזרות לגודלן הטבעי‬
‫עקב האלסטיות הטבעית שלהן‪.‬‬
‫האוויר שבתוך הנאדיות מוצא החוצה והסרעפת חוזרת למצב מנוחה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫בזמן חדירת האוויר‪ ,‬הנאדיות (‪ )Alveoli‬מתרחבות וישנו מעבר חמצן‬
‫ופחמן דו‪-‬חמצני דרך הריריות בדיפוזיה‪.‬‬


Slide 5

‫יחידה ‪1‬‬

‫אוורור (‪ )Ventilation‬ונשימה (‪)Respiration‬‬
‫נשימה מוגדרת כשחלוף של גזים בין הריאה לבין הסביבה‪ .‬גזים אלה הם‬
‫החמצן (‪ )O2‬ופחמן דו‪-‬חמצני (‪:)CO2‬‬
‫נשימה חיצונית – שחלוף הגזים בריאות בין הנימים לנאדיות (‪.)Alveoli‬‬
‫נשימה פנימית – שחלוף הגזים בין תאי הדם האדומים לבין התאים‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫השחלוף נעשה בהתבסס על סמך העקרון של מעבר תמיסות בעלות ריכוז‬
‫גבוה לתוך תמיסות בעלות ריכוז נמוך יותר‪.‬‬


Slide 6

‫יחידה ‪1‬‬

‫אוורור (‪ )Ventilation‬ונשימה (‪)Respiration‬‬
‫קצב הנשימה אצל מבוגר בריא במצב מנוחה הנו – ‪ 16–20‬נשימות לדקה‪.‬‬
‫הגורמים הבאים יכולים לשנות את קצב הנשימה‪:‬‬
‫‪ o‬חום גוף ‪ -‬חום מוגבר יגרום להגברת הקצב ולהפך‪.‬‬

‫‪ o‬כאב חריף – יגרום להגברת הקצה‪.‬‬
‫‪ o‬התרגשות – יגרום להגברת הקצב‬
‫‪ o‬היפוקסיה – תתכן עליה בקצב כדי לפצות על חסר בחמצן‪.‬‬

‫‪ o‬שינה – תגרום להורדת הקצב‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪ o‬חמצת – תתכן עליה בקצב כדי לפצות על חמצת מטבולית‪.‬‬


Slide 7

‫יחידה ‪1‬‬

‫מצוקה נשימתית (‪)Respiratory Distress‬‬
‫נגרמת עקב הפרעה בפעולת הנשימה באחד המנגנונים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחסור בחמצן‬
‫‪ .2‬ירידה באוורור ריאתי – לדוגמא שיתוק שרירי הנשימה‪ ,‬דלקת ריאות‪,‬‬
‫נוזל‪ /‬תפליט פלאוירלי‪ ,‬דיכוי מרכז הנשימה (תרופות שונות)‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה בפרפוזיה של הריאה – לדוגמא בצקת ריאות‪ ,‬תסחיף ריאתי‪.‬‬
‫‪ .4‬פגיעה במעבר החמצן לרקמות – לדוגמא אנמיה‪ ,‬מצבי הלם‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪ .5‬פגיעה בתהליך הנשימה הפנימית – לדוגמא חמצת מטבולית‪ ,‬חום גבוה‬


Slide 8

‫יחידה ‪1‬‬

‫מצוקה נשימתית (‪)Respiratory Distress‬‬
‫הסימנים של מצוקה נשימתית מתחלקים ל ‪-‬‬
‫סימנים סובייקטיביים‪:‬‬
‫• תחושת מחנק‬

‫• סחרחורת‬
‫• אי שקט‬
‫• חולשה‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫• חרדה‬


Slide 9

‫יחידה ‪1‬‬

‫מצוקה נשימתית (‪)Respiratory Distress‬‬
‫הסימנים של מצוקה נשימתית מתחלקים ל ‪-‬‬
‫סימנים אובייקטיביים‪:‬‬
‫• טכיפנאה (מספר נשימות מעל ‪ 24‬לדקה)‬

‫• טכיקרדיה (דופק מוגבר)‬
‫• כחלון פריפרי או מרכזי (בהתאם למידת המצוקה)‬
‫• עור קר‬
‫• דיווח של המטופל מצוקה נשימתית‬
‫• המטופל נראה יושב בתנוחה מוגבהת‪ ,‬מבוהל‪ ,‬נושם דרך הפה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫• שימוש בשרירי עזר (כנפות האף‪ ,‬שרירי הצוואר‪ ,‬שרירים בין צלעיים)‬


Slide 10

‫יחידה ‪1‬‬

‫מצוקה נשימתית (‪)Respiratory Distress‬‬
‫הסימנים של מצוקה נשימתית מתחלקים ל ‪-‬‬
‫ממצאי מעבדה – גזים בדם (‪:)Arterial Blood Gas‬‬
‫‪ – PO2‬מתחת ל‪ 60 -‬מ"מ כספית‬

‫‪ – PCO2‬בגדר הנורמה או מעל ‪ 45%‬מ"מ כספית‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪ – O2 Saturation‬מתחת ל‪.93-4% -‬‬


Slide 11

‫יחידה ‪1‬‬

‫מתי ניתן חמצן?‬
‫חמצן ניתן בכל מצב שבו יש עדות למצוקה נשימתית – אובייקטיבית או‬
‫סובייקטיבית‪.‬‬
‫הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לקביעת הצורך במתן חמצן הנה באמצעות‬
‫מעקב של ‪ – Pulse Oximetry‬מכשיר אלקטרוני המוצמד חיצונית אל אצבע‬
‫או תנוך אוזן של המטופל ומעביר מידע על אחוז הריווי של כדוריות הדם‬
‫האדומות‪ .‬היחידות מבוטאות ב‪.SaO2%-‬‬
‫נורמה – ‪95% - 100%‬‬

‫‪PaO2 60 mmHg= SaO2 %90‬‬
‫‪PaO2 45 mmHg= SaO2 %80‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪PaO2 97 mmHg= SaO2 97%‬‬


Slide 12

‫יחידה ‪2‬‬

‫מהו חמצן?‬
‫חמצן הנו גז הנמצא באוויר באופן טבעי בריכוז של כ‪ 21%-‬בגובה פני הים‪.‬‬
‫ניתן לתת חמצן כתוספת למטופל הסובל מקוצר נשימה‪ ,‬ובכך להגביר את‬
‫ההיצע של החמצן לתאי הגוף‪.‬‬
‫פעולה של מתן חמצן כפעולה של מתן תרופה ולכן זוהי פעולה המתבצעת‬
‫בהוראה רפואית‪.‬‬
‫החמצן מוזרם אל המטופל מבלוני מתכת מיוחדים המצוי בגדלים שונים‬
‫לאחסון ולנשיאה‪:‬‬

‫ראש לבן‬
‫גוף ירוק‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫ברז ווסת‬


Slide 13

‫יחידה ‪2‬‬

‫מהו חמצן?‬
‫כמות החמצן המוזרם למטופל נמדד באמצעות שני מדדים –‬
‫ריכוז – האחוז היחסי של חמצן באוויר החדר או בבלון חמצן (‪.)21-100%‬‬
‫זרימה לדקה ( ‪ - )Fraction Of Inspired Oxygen( FIO2‬מבוטא‬
‫ביחידות של ליטר לדקה (ל'‪/‬דקה) – הכמות המוזרמת אל המטופל‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬המטרה הטיפולית הנה לתת למטופל את ה‪ FIO2-‬הנמוך ביותר‬
‫הדרוש להשגת יעילות טיפולית‪ ,‬ללא הופעה של תופעות לוואי‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫ניתן לתת למטופל חמצן באמצעים השונים המזרימים כמויות קטנות או‬
‫גדולות של חמצן ומספקות ריכוז גבוה או נמוך בהתאם לכך‪.‬‬


Slide 14

‫יחידה ‪2‬‬

‫הוראה למתן חמצן‬
‫כאשר הרופא נותן הוראה למתן חמצן‪ ,‬ההוראה חייבת לקחת בחשבון את‬
‫שני המדדים‪.‬‬
‫הוראה תקנית תכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬

‫חתימה וחותמת‬

‫‪ – 09.00 1.1.2005‬מתן חמצן במסכה פשוטה‪ 6 ,‬ל'‪/‬דקה‪.‬‬
‫תאריך‬

‫ריכוז‬

‫‪ – 09.00 1.1.2005‬מתן חמצן במסכה פשוטה ‪.44% ,‬‬
‫דר' ליאורה לוי‬
‫מס' רשיון ‪12345‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫או‪:‬‬

‫שעה‬

‫אמצעי‬

‫כמות‬

‫דר' ליאורה לוי‬
‫מס' רשיון ‪12345‬‬


Slide 15

‫יחידה ‪2‬‬

‫סכנות של מתן חמצן‪:‬‬
‫התלקחות – נוכחות של חמצן עשוי לגרום לליבוי שריפות‪.‬‬
‫היפו‪-‬ונטילציה – ‪ – Oxygen Induced Hypoventilation‬נגרם במצבים של‬
‫מחלת ריאה כרונית מכיוון שבמטופלים אלה הנשימה מווסתת בעיקר‬
‫באמצעות רמת ‪ .O2‬במצב זה מתן חמצן בכמות גבוהה מדי תגרום לדיכוי‬
‫נשימה מרכזי‪ ,‬להאטת קצב הנשימה ובסוף לקומה ומוות‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫הרעלת חמצן (‪ – )Oxygen Toxicity‬מתן חמצן בריכוז של ‪ 50%‬ומעלה מעל‬
‫‪ 48‬שעות עלול לגרום לנזק ריאתי ולתופעה דמוית ‪Adult ( ARDS‬‬
‫‪ )Respiratory Distress Syndrome‬הבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה‪ ,‬כאב‬
‫סוב‪-‬סטרנלי‪ ,‬שיעול יבש וטרכיאו‪-‬ברונכיטיס‪.‬‬


Slide 16

‫יחידה ‪3‬‬

‫‪ ‬בקבוק חמצן‬
‫‪ ‬ווסת‬
‫‪ ‬צנרת‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪ ‬בקבוק לחות‬


Slide 17

‫יחידה ‪3‬‬

‫אחסון חמצן‬
‫אחסון החמצן נעשה באמצעות בקבוק עשוי ממתכת ובאופן אוניברסלי‬
‫צבוע ירוק בגופו ולבן בראשו‪.‬‬
‫הבקבוק ניתן להשגה בגדלים שונים‪,‬‬
‫החל מגודל המתאים לנשיאה ידנית (‪ 50‬ס"מ)‬
‫ועד בקבוקים ענקיים לאחסון מרכזי‪ .‬חמצן מרכזי‬
‫עובר בצנרת בתוך הקיר‪ ,‬וסמוך למיטת המטופל‬

‫לברז ווסת החמצן‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫יוצא אל פתח התחברות המותאם במיוחד‬


Slide 18

‫יחידה ‪3‬‬

‫ברז ווסת‬
‫בעזרת הווסת נקבע ה‪( FIO2-‬זרימה למטופל בליטרים לדקה)‪.‬‬
‫כאשר משתמשים בבקבוק נישא‪ ,‬ברז הווסת מחובר ישירות אליו‪.‬‬
‫כאשר משתמשים בחמצן מרכזי‪ ,‬ברז הווסת מתחבר אל פתח היציאה בקיר‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי ווסתים –‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫ווסת שעון‬

‫ווסת עמוד‬


Slide 19

‫יחידה ‪3‬‬

‫בקבוק לחות‬
‫חמצן זורם אל תוך הבקבוק דרך‬
‫הווסת ועובר דרך צינורית אל תוך‬
‫מים מזוקקים בתוך הבקבוק‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫(‪…)Oxygen Delivery System‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫מעל קו המים נמצא חמצן מועשר‬
‫בלחות שספח מהמים‪ .‬חמצן זה‬
‫מוזרם אל המטופל באמצעות צנרת‬
‫ואמצעי מתן חמצן‬


Slide 20

‫יחידה ‪3‬‬

‫תוספת לחות חשובה בעת מתן חמצן וזאת כדי למנוע התייבשות הרירית‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫יש לדאוג להחלפת המים בכל ‪ 24‬שעות‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫אין להשתמש באותו בקבוק לחות לשני מטופלים‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫עם זאת‪ ,‬חשוב לזכור שהמים שבקבוק עלולים להוות מאגר של פתוגנים‬
‫ולכן ‪-‬‬


Slide 21

‫יחידה ‪4‬‬

‫ניתן לחלק את האמצעים השונים שקיימים למתן חמצן לשתי קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכות זרימה נמוכה (‪)Low Flow Systems‬‬
‫מערכות אלה אינן מיועדות לספק חמצן בכמות הנדרשת לכלל מאמץ‬
‫הנשימה של המטופל‪ .‬אוויר החדר משמש מקור משלים לנשימה ולכן‬
‫ריכוז החמצן שמקבל המטופל תלוי גם בקצב ובעומק נשימתו‪ .‬משום כך‬
‫מערכות אלה מתאימות למטופלים המסוגלים לנשום בקצב אחיד‬
‫ולספק לעצמם חלק מתצרוכת החמצן‪.‬‬

‫מספקות את מלוא צריכת החמצן של המטופל ללא קשר לקצב ועומק‬
‫נשימותיו‪.‬‬
‫משום כך מתאימות מערכות אלה למטופלים במצב קריטי‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪ .2‬מערכות זרימה גבוהה (‪)High Flow Systems‬‬


Slide 22

‫יחידה ‪4‬‬

‫לחצ‪/‬י על האמצעים השונים בכדי ללמוד עליהם…‬

‫מערכות זרימה נמוכה‬
‫משקפי חמצן‬
‫מסכה פשוטה‬
‫מסכת העשרה‬

‫מערכות זרימה גבוהה‬
‫‪Venturi‬‬
‫‪T-piece‬‬

‫מסכת העשרה‬
‫(‪)Non-Rebreather Mask‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫(‪)Partial-Rebreather Mask‬‬


Slide 23

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫יחידה ‪4‬‬

‫משקפי חמצן‬


Slide 24

‫יחידה ‪4‬‬

‫משקפי חמצן (‪)Nasal Cannula‬‬
‫זהו האמצעי הנפוץ ביותר והנוח ביותר למטופל מכיוון שאינו מכסה על‬
‫פניו ומאפשר דיבור‪ ,‬אכילה ושתייה בצורה חופשית‪.‬‬
‫אמצעי זה מתאים לאנשים שנושמים דרך האף או דרך הפה‪.‬‬
‫ניתן לתת למטופל בין ‪ 24 - 44%‬חמצן בזרימה של ‪ 1 – 6‬ליטר‪/‬דקה‪.‬‬
‫‪1‬ליטר‪/‬דקה = ‪ 20-21%( 24%‬ריכוז באוויר חדר ‪ +‬תוספת ‪)4%‬‬
‫‪ 2‬ליטר‪/‬דקה = ‪28%‬‬
‫‪ 3‬ליטר‪/‬דקה = ‪32%‬‬
‫‪ 4‬ליטר‪/‬דקה = ‪36%‬‬
‫‪ 5‬ליטר‪/‬דקה = ‪40%‬‬
‫‪ 6‬ליטר‪/‬דקה = ‪ 20%( %44‬ריכוז באוויר החדר ‪ +‬תוספת ‪ 24%‬חמצן [‪ 6x4‬ל‪/‬דקה])‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫כל ליטר מעלה את ריכוז אויר החדר ב‪ 4%-‬כך ש ‪-‬‬


Slide 25

‫יחידה ‪4‬‬

‫משקפי חמצן (המשך)‬
‫אין טעם לתת יותר מ‪ 6 -‬ליטר‪/‬דקה מכיוון שהמאגר האנטומי‬
‫(פה ולוע) אינו מאפשר קיבולת גבוהה יותר‪.‬‬
‫ריכוז החמצן שהמטופל מקבל בכל מקרה אינו אחיד ותלוי בעיקר‬
‫בעומק וקצב הנשימות שלו‪.‬‬

‫אם האף גדוש‪ ,‬ניתן לדאוג לניקויו לפני כן‪ .‬ניתן גם להשתמש בג'ל‬
‫מסיס במים (‪ )K-Y‬לשמירה על לחות רירית האף‪.‬‬

‫נסיון לתת חמצן בזרימה מוגברת יותר מהמותר עלול לגרום לגירוי‬
‫רירית האף ולצריבתה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫אינו מתאים למטופלים מנוזלים‪ ,‬מדממים מהאף או עם חבלה באף‪.‬‬


Slide 26

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכה מעל פתח‬
‫טרכיאוסטומי‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫מסכה פשוטה‬


Slide 27

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכה פשוטה (‪)Simple Mask‬‬
‫נותן ריכוז חמצן של ‪ 40 - 60%‬למשך זמן מוגבל או בזמן חירום‪.‬‬
‫דרוש מינימום של ‪ 5‬ליטר‪/‬דקה כדי לרוקן את המסכה מפחמן‬
‫דו‪-‬חמצני שננשף אל תוך המסכה‪.‬‬
‫‪ 5‬ליטר‪/‬דקה = ‪40%‬‬

‫אין טעם לתת יותר מ ‪ 10%‬ליטר‪/‬דקה מכיוון שהמאגר האנטומי‬
‫(פה ולוע) והמסכה יחדיו‪ ,‬אינם מאפשרים קיבולת גבוהה יותר‪.‬‬
‫יש לשים לב להתאמת המסכה לפני המטופל לשמירה על זרימה‬
‫אופטימלית‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫‪ 10‬ליטר‪/‬דקה = ‪60%‬‬


Slide 28

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכה פשוטה (המשך)‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫מכיוון שהמסכה אינה מאפשרת למטופל לאכול או לשתות בצורה‬
‫חופשית‪ ,‬אצל מטופלים שמסוגלים ורוצים לאכול‪/‬לשתות‪ ,‬ניתן להסב‬
‫את המסכה למשקפי חמצן בזמן הארוחה ואחריה להחזיר את המסכה‪.‬‬


Slide 29

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכה עם שקית העשרה‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫(‪)Partial/Rebreather Mask‬‬


Slide 30

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכה עם שקית העשרה (‪)Partial Re-breather Mask‬‬
‫כולל מסכה פשוטה עם שקית העשרה מחוברת אליה‪.‬‬
‫אמצעי זה נותן ריכוז חמצן של ‪ 70 - 90%‬בזרימה של ‪ 6 –15‬ליטר‪/‬דקה‪.‬‬
‫המטופל מכניס בכל שאיפה גם מהאוויר העשיר בחמצן שנשף ובכך‬
‫מאפשר ריכוז גבוה‪.‬‬

‫יש לשים לב שהזרימה המווסתת מספיקה על מנת לנפח את שקית‬
‫ההעשרה לכדי שני שליש‪ .‬השקית אמורה להתרוקן מאוויר בצורה‬
‫מועטה בלבד בזמן שאיפה פנימה‪.‬‬

‫חשוב לשים לב שהשקית לא תתקפל או תסתובב כדי שתוכל להתמלא‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫כל האמור לגבי שימוש במסכה מתאים במקרה זה‪.‬‬


Slide 31

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכה עם שקית העשרה (‪)Non-re-breather Mask‬‬
‫כולל מסכה עם שקית העשרה מחוברת‪ ,‬אך הפעם עם שסתום חד‪ -‬כיווני‬
‫בין השקית למסכה ועוד שסתומים חד כיווניים על גבי החרירים בצדי‬
‫המסכה‪.‬‬
‫שסתומים אלה תפקידם לאפשר כניסת חמצן טהור אל תוך המסכה (ללא‬
‫ערבוב עם אוויר חדר) ולמנוע כניסת אוויר שננשף אל תוך השקית‪.‬‬
‫אמצעי זה מתאים למטופלים במצב מתדרדר העומדים בפני אינטובציה‪.‬‬
‫כל האמור לגבי שימוש במסכה מתאים במקרה זה‪.‬‬
‫יש לשים לב שהזרימה המווסתת מספיקה על מנת לנפח את שקית‬
‫ההעשרה‪ .‬חיוני לשים לב לפעולה תקינה של השסתומים בכל נשימה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫בצורה זו ניתן ריכוז חמצן של ‪ 90 - 100%‬בזרימה של ‪ 5 – 15‬ליטר‪/‬דקה‪.‬‬


Slide 32

‫יחידה ‪4‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫מסכת ונטורי (‪)Venturi‬‬


Slide 33

‫יחידה ‪4‬‬

‫מסכת ונטורי (‪)Venturi‬‬
‫מסכה פשוטה עם תוספת של צינור רחב בעל פתחים קטנים המאפשרים‬
‫כניסת אוויר חדר בכמות פרופורציונלית ידועה ומחושבת ובכך מבטיחים‬
‫הזרמת חמצן למטופל בכמות מדויקת‪.‬‬
‫עקב דיוקו‪ ,‬מתאים אמצעי זה במיוחד למטופלים עם מחלת ריאה‬
‫חסימתית כרונית (‪.)COPD‬‬

‫מסכת ונטורי מאפשרת מתן חמצן בין ‪:24 - 100%‬‬
‫זרימה של ‪ 10‬ליטר‪/‬דקה = ‪100%‬‬
‫הטיפול השוטף דומה לזה שמאפיין את הטיפול במסכה פשוטה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫זרימה של ‪ 4‬ליטר‪/‬דקה = ‪24%‬‬


Slide 34

‫יחידה ‪4‬‬

‫חיבור ‪Tee PIECE – T‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫אמצעי זה כולל צינור גמיש רחב המתחבר ישירות אל‬
‫פתח אוויר מלאכותי כגון טרכיאוסטומי או טובוס‪.‬‬
‫שמו מבוסס על המראה שלו‪:‬‬


Slide 35

‫יחידה ‪4‬‬

‫חיבור ‪Tee PIECE – T‬‬
‫חיבור ה‪ T -‬דורש זרימה של ‪ 10‬ליטר‪/‬דקה לפחות‪ ,‬ומחייב שימוש‬
‫בבקבוק מים לתוספת לחות‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫אל הבקבוק מחברים ווסת מיוחד‪ ,‬שכמו התוספת במסכת ונטורי‪ ,‬מאפשר‬
‫ויסות ידני מדויק של ריכוז החמצן בין ‪ ,21 - 100%‬לפי הצורך‪.‬‬


Slide 36

‫יחידה ‪5‬‬

‫אצל כל מטופל המקבל חמצן יש לערוך אמדן נשימתי עם התחלת מתן‬
‫החמצן (‪ )Baseline‬ולאחר מכן לעתים קרובות – בהתאם לדינמיות של‬
‫מצבו‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫אמדן זה יכלול –‬
‫• מספר‪ ,‬עומק וקצב נשימות‬
‫• מראה וצבע המטופל‬
‫• דיווח המטופל על הרגשתו‬
‫• מדדי מעבדה – דם לרמות גזים‪( Pulse Oximetry ,‬סטורציה)‬


Slide 37

‫יחידה ‪5‬‬

‫‪.1‬‬

‫בודקת קיום הוראת רופא כתובה‪ ,‬ברורה וחתומה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מבטיחה קיום סביבה בטוחה (ללא אש וחומרים דליקים)‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫עורכת אמדן בסיסי של מצב הנשימה של המטופל‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מחברת ומווסתת את הציוד הדרוש למטופל זה‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫מסבירה למטופל את מטרת הטיפול‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫מבטיחה דרכי נשימה (אף או פה) פנויים‪ ,‬נקיים ומלוחלחים)‬

‫‪.7‬‬

‫פותחת את ברז החמצן ולאחר מכן מרכיבה את האמצעי מתן על פניו‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫מסבירה למטופל לגבי משך הטיפול‪ ,‬מה יכול לעשות ומה לא‪ ,‬מתי לקרוא‬
‫לעזרה‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫מבטיחה אמצעי תקשורת למטופל עימה (דרך בן משפחה‪ ,‬פעמון מצוקה)‬

‫‪ .10‬מתעדת תחילת מתן חמצן (כולל שעה)‪ ,‬אמדן בסיסי ולאחר מכן השפעה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫לפני (או במהלך) התחלת מתן חמצן למטופל‪ ,‬האחות –‬


Slide 38

‫יחידה ‪5‬‬

‫•‬

‫מניעת נקודות לחץ של הציוד (משקפיים או מסכה)על הפנים‬

‫•‬

‫מניעת התפתחות רטיבות או גירוי על פני מטופל עם מסכה על הפנים על‬
‫ידי ניגוב פניו עם מטלית יבשה‪.‬‬

‫•‬

‫מניעת הפרשות (הקאה‪ ,‬ליחה) בתוך המסכה‪.‬‬

‫•‬

‫מניעת התפתחות זיהומים במערכת הנשימה על ידי החלפת המים בבקבוק‬
‫הלחות כל ‪ 24‬שעות ואת המערכת כולה כל ‪ 72‬שעות‪.‬‬

‫•‬

‫מגישה עזרה מתאימה בפעילויות חיים אותן אינו יכול לבצע לבד עקב‬
‫הריתוק לציוד (אכילה ושתייה‪ ,‬גישה לשירותים ולמקלחת וכד')‪.‬‬

‫•‬

‫יש להסביר למטופל שמותר לו לדבר באופן רגיל מבלי שהדבר ישפיע על‬
‫מידת החמצון (גם כאשר מקבל חמצן דרך משקפי חמצן)‪.‬‬

‫•‬

‫אצל מטופלים המקבלים חמצן דרך מסכה ניתן להחליף למשקפיים בזמן‬
‫ארוחות (ולאחר מכן להחליף חזרה)‪ .‬במקרה זה‪ ,‬יש להתאים עד כמה שניתן‬
‫את הזרימה והריכוז במשקפיים לאלו הנדרשים במסכה על פי ההוראה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫במהלך מתן חמצן למטופל‪ ,‬האחות עוקבת ומבטיחה את נוחיות המטופל‪:‬‬


Slide 39

‫יחידה ‪5‬‬

‫•‬

‫מותנית בקבלת הוראה רפואית כתובה וחתומה‪.‬‬

‫•‬

‫עם קבלת הוראה זו‪ ,‬האחות מפנה את הציוד לאחר מתן הסבר למטופל‬

‫•‬

‫מתעדת בכתב את השעה ואת תגובת המטופל‪.‬‬

‫•‬

‫יש לערוך אמדן חוזר של מצב נשימה לאחר פרק זמן קצר בכדי למנוע‬
‫התדרדרות מחודשת של מצב הנשימה‪.‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬

‫הפסקת מתן חמצן‬


Slide 40

:‫רשימת מקורות לקריאה נוספת‬
Mattson Porth, C. (2002). Pathophysiology; Concepts of Altered
Health States. JB Lippincott co.; Phil.

Kozier, B. ,Erb, G., Berman A.J. & Snyder, S.,(2003)

Fundamentals of Nursing: Concepts, Process, and Practice, (7th
ed.(, Prentice Hall; London.

Potter, P. & Perry, A. (2004). Fundamentals of Nursing, (6th ed.)
C.V. Mosby co.;

:‫אתרים מומלצים‬
‫©כל הזכויות שמורות‬

http://www.rnceus.com/course_frame.asp?exam_id=26&direct
ory=resp