Transcript מצגת על מערכת הנשימה 2

‫מערכת הנשימה‬
‫ומחלות דרכי הנשימה‬
‫מרצה‪:‬‬
‫מיכל גל‪.‬‬
‫תפקדי מערכת הנשימה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קולטת חמצן מהאוויר ומעבירה אותו לדם‬
‫פולטת פד"ח אל מחוץ לגוף‬
‫שמירה על רמה תקנית של הגזים ‪.CO2/O2:‬‬
‫משתתפת בוויסות רמת החומציות של נוזלי‬
‫הגוף‪.‬‬
‫להעשיר את האוויר הנשאף בלחות (ללחלח)‪.‬‬
‫ניקויי האוויר הנשאף‬
‫חימום האוויר הנשאף‪.‬‬
‫מבנה מערכת הנשימה‬
‫מערכת הנשימה ‪ -‬מבנה כללי‬
‫מבנה הריאות כחלק מהמערכת‬
‫הקרדיו‪-‬ואסקולרית‬
‫הריאות מחולקות ל‪-‬שתי ריאות‪:‬‬
‫•‬
‫• הריאה הימנית מחולקת לשלוש אונות‬
‫• הריאה השנייה מחולקת לשתי אונות (בהתחשב‬
‫בגודל הלב ומיקומו)‪.‬‬
‫קיימות שתי צורות לנשימה‬
‫א‪ .‬נשימה חיצונית‪ -‬נשימה פיזיולוגית‪-‬ריאתית‬
‫הבנויה משני תהליכים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאיפה‪-‬תהליך הכנסת אויר לריאות‬
‫‪ .2‬נשיפה‪-‬תהליך הוצאת אויר מהריאות‬
‫ב‪ .‬נשימה תאית‪ -‬תהליך פיסיקלי‪/‬כימי‪ -‬תהליך‬
‫הפקת אנרגיה במסלול האירובי במיטוכונדריה‬
‫בנוכחות חמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשימה תאית‪ -‬המתרחשת במיטוכונדריה‬
‫בנוכחות חמצן‪.‬‬
‫מבנה אנטומי של מערכת הנשימה‬
‫שטח הפנים של הריאות‬
‫• בפריסה תכסה רקמת הריאה כ‪60--‬‬
‫‪ 80‬מ"ר גודל השווה ל‪ 1/2-‬מגרש כ‪.‬‬
‫יעף‪.‬‬
‫• שטח זה גדול פי‪ 35-‬משטח הפנים‬
‫של בן‪-‬אדם‪.‬‬
‫השאלה‪:‬‬
‫• הכיצד ניכנס שטח כזה בבית חזה כל‬
‫כך קטן יחסית?‬
‫התשובה‪:‬‬
‫הדבר מתאפשר הודות למבנה‬
‫הייחודי של הריאה הבנויה קפלים‬
‫קפלים‪.‬‬
‫שטח גדול זה העשיר בכלי דם‬
‫מאפשר הגדלת שטח הפנים‬
‫למגע בין הנאדיות לכלי הדם‬
‫ובכך מתבצעת הדיפוזיה ‪/‬שחלוף‬
‫שטח הפנים של הריאות המאפשר את חילוף הגזים‬
‫בית החזה‪ ,‬הריאות וקרומי הצדר‬
‫שמירה על מסגרת‬
‫• בחלל בית החזה קיימים שני קרומים הנקראים‬
‫"צדר"‪.‬‬
‫א‪ .‬קרום האחד הצמוד לרקמת הריאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרום שני הצמוד לקירות בית החזה‪,‬הסרעפת‪,‬‬
‫ולחלל בו מצויים הלב וכלי הדם הגדולים‪.‬‬
‫המשך‪....‬‬
‫‪...‬בין שני הקרומים קיים נוזל שתפקידו שמירה על‬
‫מצב יציב הנוצר כתוצאה מלחצים מנוגדים‬
‫המתקיימים בין הריאה לבית החזה‪.‬‬
‫• הריאה נוטה להתכווץ ‪,‬ולהקטין את ניפחה‪.‬‬
‫• בית החזה נוטה להתרחב‪ ,‬ולהגדיל את ניפחו‪.‬‬
‫‪‬במצב של פציעה המכונה "חזה אוויר"‪-‬בזמן‬
‫חדירת אוויר חופשי לחלל בית החזה יופר‬
‫האיזון בין הקרומים‪ ,‬והריאות יקרסו פנימה‬
‫בעזרת הרכיבים האלסטיים שלהן השואפים‬
‫לכווצן‪ .‬פגיעה כזאת מביאה לסכנת חיים!‬
‫הקשר שבין נימי הדם ובין הנאדיות‬
‫נאדיות מבנה ותפקוד‪:‬‬
‫• בריאות בסביבות ‪ 300‬מליון נאדיות‬
‫• הנאדיות בנויות משקיקיות של רקמת חיבור‬
‫דקה ואלסטית ‪.‬‬
‫• תפקידן להוות משטח חיוני לשחלוף הגזים בין‬
‫הריאות‬
‫לכלי הדם (לנימים)‪.‬‬
‫• במהלך דקה אחת במצב מנוחה יעבור כ‪250-‬‬
‫מ"ל חמצן וכ‪ 200-‬מ"ל פד"ח‪.‬‬
‫• במאמץ מרבי אצל ספורטאי סיבולת יעברו פי‪-‬‬
‫דגם להמחשת פעולת הנשימה‬
‫א‪ .‬הסרעפת נמשכת מטה‬
‫מאפשרת כניסת אויר בשל‬
‫תת לחץ ביחס‬
‫לאטמוספרה‪-‬גורם לבלונים‬
‫ב‪ .‬הממברנה חוזרת למקומה‬
‫ונלחצת מעט פנימה‪ ,‬הלחץ‬
‫בתוך הצנצנת גדל‪ ,‬האוויר נלחץ‬
‫החוצה נשיפה‪.‬‬
‫‪‬כל שינוי בנפח בית החזה יגרור שינוי בתהליך‬
‫שיחלוף הגזים‪ ,‬בנפח הריאות והקיבולת שלהן‪.‬‬
‫‪‬שינויים אלו קשורים לתהליכי הנשיפה‬
‫והשאיפה ולדרישה לחמצן במנוחה או במאמץ‬
‫הנובעת ממשתני האימון‪:‬סוג המאמץ‪ ,‬עצימות‪,‬‬
‫ומשכו‪.‬‬
‫‪‬גם מצבי חולי יגרמו לשינויים ביכולת לשחלוף‬
‫גזים ומכן לשינויים בנפח הריאות‪.‬‬
‫‪‬תהליכים אלו תלויים במידת התנגדותם של‬
‫דרכי הנשימה‪-‬ככל שקוטר דרכי הנשימה קטן‬
‫כך התנגדותם עולה‪.‬‬
‫פעולת הסרעפת בשאיפה‬
‫פעולת שרירי הנשימה‬
‫השרירים הבין צלעיים‬
‫שרירי הנשימה‬
‫הגדלת נפח בית החזה באמצעות השרירים הבין‪-‬צלעיים‪-‬‬
‫שאיפה‬
‫"אפקט ידית הדלי"‬
‫הרפיית הסרעפת והגדלת הלחץ בבית החזה בעת הנשיפה‬
‫פעולת השרירים הבין‪-‬צלעיים הפנימיים בזמן נשיפה מאומצת‬
‫נפחי ריאות סטטים‬
‫• נפח אויר= כמות האוויר המתקיימת בריאות‬
‫בזמן נתון‪.‬‬
‫• קיבולת ריאתית= נפח אויר המורכב ממס'‬
‫נפחי אוויר‪.‬‬
‫נפחי הריאות‪ :‬נמדדים בעזרת‬
‫ספירומטר‪.‬‬
‫נפחי הריאות תלויים ב‪-‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מבנה‬
‫הגוף‪,‬נמדדים ע"פ נורמות התייחסות‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נפח מתחלף ( ‪ - )Vt‬כמות האוויר הנכנסת ויוצאת‬
‫מריאות במנוחה‪ .‬שווה ל‪1- 0.4-‬ל'‪.‬‬
‫נפח נשימה רזרבי‪-)IRV(-‬נפח אותו ניתן לשאוף‬
‫בסוף שאיפה רגילה (תוספת שאיפתית)‪ ,‬ערכיו‪-‬בין‪--‬‬
‫‪3 -2.5‬ל'‪.‬‬
‫נפח שארית רזרבי‪ -)ERV(-‬כנ"ל בזמן נשיפה‪,‬‬
‫ערכיו בין ‪ 1.5'-1‬ל'‪.‬‬
‫נפח שארית‪- )RV(-‬נפח האוויר שנשאר בריאות‬
‫סוגי קיבלת הריאה‬
‫• קיבלת ריאה הכוללת (‪-)TLC‬נפח האויר‬
‫המצוי בריאות לאחר שאיפה מאומצת (מה‬
‫שנשאר לאחר הוצאת נפח השארית)‪.‬ערכיו‪:‬‬
‫‪ 6 - 5.5‬ל'‬
‫• קיבלת חיונית(‪ -)FVC‬נפח האויר העומד‬
‫לרשות‪--‬האדם ואותו ניתן לסחוט בנשיפה‬
‫נוספת‪ ,‬לאחר נשיפה מרבית‪\(.‬מאומצת) ערכיו‪:‬‬
‫‪4.5-4‬ל'‪.‬‬
‫• קיבולת שאיפתית (‪-)IC‬נפח אותו ניתן לשאוף‬
‫מסוף שאיפה רגילה‪ .‬ערכיו בין‪ 3.5-3-‬ל'‪.‬‬
‫נפחי הריאות והקיבולות‬
‫אוורור ריאתי‬
‫• הגדרה‪:‬תנועה רצופה ומחזורית של אוויר אל‬
‫ומתוך הריאות‪.‬‬
‫• האיוורור הריאתי תלוי בנפח האוויר (‪-)Vt‬‬
‫ובתדירות הנשימה (‪ .)f‬כלומר‪:‬עומק *קצב‪.‬‬
‫• במנוחה‪ :‬האיוורור הריאתי= ‪7-6‬ל'‪/‬ד'‬
‫הנפח המתחלף= ‪ 5‬ל'‪.‬‬
‫תדירות הנשימות=‪ 15-12‬לד'‪.‬‬
‫האוורור הנאדתי‬
‫• נפח אנטומי מת‪-‬נפח האוויר הכלוא בדרכי‬
‫הנשימה והסמפונות ואינו מגיע לנאדיות =ל‪-‬‬
‫‪ 150‬מ"ל‪.‬‬
‫במנוחה‪-‬מתוך נפח מתחלף של‪ 500-‬מ"ל רק‬
‫‪ 70%‬מגיעים לנאדיות כלומר‪ 350-‬עוברים‬
‫תהליכי דיפוזיה‪.‬‬
‫*מכן שמה שחשוב הוא האוורור הנאדתי ולא‬
‫האוורור הריאתי‪.‬‬
‫• האוורור הנאדתי תלוי בעומק הנשימה!‬
‫נפח מת פיזיולוגי‬
‫• כל אותו נפח בריאות בו לא מתקיים שיחלוף‬
‫גזים נקרא בשם‪" :‬נפח מת פיזיולוגי‪".‬‬
‫• חשיבותו ניכרת במצבי חולי כמו ‪-‬באמפיזמה‬
‫שם חלה הגדלה של הנפח האנטומי המת וכן‬
‫של אזורים נוספים המאבדים את יכולת‬
‫השחלוף שלהם‪.‬‬
‫כשדרגת המאמץ נמוכה העלייה‬
‫תהיה בעומק הנשימה‪.‬‬
‫ככל שעומס העבודה יגדל הנשימות‬
‫יהפכו רדודות יותר ותדירותן תעלה‪.‬‬
‫העלייה באוורור הראיתי‬
‫במאמץ היא תוצאה של עלייה‬
‫בנפח המתחלף‪-‬עומק הנשימה‬
‫ובתדירותה‬
‫כשדרגת‬
‫המאמץ נמוכה‪,‬‬
‫העלייה תהיה‬
‫בעומק הנשימה‪.‬‬
‫ככל שעומס‬
‫העבודה יגדל‬
‫‪,‬הנשימות יהפכו‬
‫רדודות יותר‬
‫ותדירותן תעלה‪.‬‬
‫השינוי באוורור הריאתי בזמן מאמץ תת‪-‬מרבי ובמאמץ מרבי‬
‫השינוי בנפח המתחלף ובתדירות הנשימה במאמץ מדורג‬
‫השינוי בנפח המתחלף בעת מעבר ממנוחה למאמץ‬
‫נפחי ריאות דינמיים‬
‫חשובים בעיקר באמץ ובמצבי חולי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נפח האוורור=עומק*תדירות‬
‫ככל שהנפח הריאות יתמלא מהר יותר כך‬
‫תהיה אפשרות להגדיל את תדירות הנשימה‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬האוורור הראתי תלוי במהירות‬
‫זרימת האוויר פנימה והחוצה‪ ,‬יותר מכמות‬
‫האוויר הכוללת הנכנסת ויוצאת בנשימה אחת‪.‬‬
‫מהירות הזרימה מושפעת מהתנגדות דרכי‬
‫הנשימה‪ ,‬בית החזה‪ ,‬רקמות הריאה ולשינויים‬
‫קצב הנשימה‪.‬‬
‫השינוי ב‪ FEV1 -‬אצל ילדים חולי אסתמה בעקבות התקף‬
‫האם מערכת הנשימה מהווה‬
‫גורם מגביל בביצוע מאמץ‬
‫גופני?‬
‫מפתיע!‬
‫• אך לא!‬
‫• מערכת הנשימה איננה מהווה גורם מגביל‬
‫בביצוע מאמצים גופניים!‬
‫הכיצד?‬
‫אז הינה‪....‬‬
‫השינוי באוורור הריאתי במאמץ מדורג ביחס לאוורור‬
‫המרבי הרצוני (‪)MVV‬‬
‫חוץ מי‪....‬‬
‫• ספורטאי סיבולת ברמות גבוהות‪ ,‬שינצלו את‬
‫מלוא הרזרבות הנשימתיות שלהם בזמן‬
‫מאמצים מרביים‪.‬‬
‫• ערכי נפחי הריאות הדינמיים והאוורור המרבי‬
‫הרצוני פוחתים החל משנות העשרים‬
‫המאוחרות‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על תהליכי‬
‫חילוף הגזים בריאות‬
‫• א‪ .‬לחצים חלקיים של גזים‪.‬‬
‫• מפלי הלחצים החלקיים בין החמצן והפד"ח‪.‬‬
‫גורמים נוספים ‪:‬‬
‫א‪ .‬מספר תאי הדם האדומים‬
‫ב‪ .‬כמות המיוגלובין בתאי השריר‪.‬‬
‫ג‪ .‬שטח הפנים הזמין לדיפוזיה‪.‬‬
‫מפלי הלחצים החלקיים בנאדיות הריאה וברקמת השריר‬
‫השינוי בלחץ החלקי של החמצן והפחמן הדו‪-‬חמצני במהלך זמן‬
‫המחזור הריאתי‬
‫השינוי בקצב הדיפוזיה של החמצן בריאות במאמץ מדורג‬
‫מבנה ההמוגלובין‬
‫עקומת ההיפרדות של החמצן מההמוגלובין‬
‫ההפרש בתכולת החמצן בין הדם‬
‫העורקי לדם הוורידי‪[(a-v)O2 diff]-‬‬
‫• העורק עשיר בחמצן‬
‫• הוריד עשיר בפד"ח‬
‫• ככל שהשרירים ימצו את החמצן טוב יותר‪ ,‬כך‬
‫יגדל ההפרש בתכולת החמצן בין הוריד לעורק‪.‬‬
‫ויסות הנשימה‬
‫• מרכז בקרת הנשימה נמצא בתאים ייחודיים‬
‫המצויים במוח המוארך השייך לגזע המוח‪.‬‬
‫• מרכז זה משפיע בעיקר על האוורור הריאתי עי'‬
‫שמירה על הלחצים החלקיים של החמצן בגובה‬
‫של ‪100‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ חלקי של פד"ח‬
‫בגובה של ‪ 40‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫• מרכז הבקרה רגיש במיוחד למצבו של הפד"ח‬
‫בשל רעילותו הגבוהה‪.‬‬
‫מנגנוני ויסות ובקרה של תהליך הנשימה‬
‫גירויים עצביים‬
‫• גירויים עצביים מצויים ב‪-‬‬
‫• בקולטני המתיחה בריאות הקשורים לקצב‬
‫הנשימה‪ ,‬במרכזים הגבוהים של המוח‪-‬‬
‫במסילות העצביות המגיעות למרכז הנשימה‬
‫במוח‪ ,‬ממערכת העצבים ההיקפית במוח‬
‫השדרה (פעולות רצוניות ובלתי רצוניות)‬
‫• פרופריורצפטורים‪-‬קולטנים המצויים‬
‫בשרירים‪,‬בגידים ובמפרקים‪ ,‬פעילים בעיקר‬
‫בתחילת המאמץ‪.‬‬
‫גירויים כימיים‬
‫כימורצפטורים –הרגישים לשינויים בריכוז‬
‫חומרים ממוקמים ב‪-‬‬
‫• א‪ .‬במוח המאורך שבגזע המוח‪.‬‬
‫• ב‪ .‬בגופים הקרוטיים הנמצאים בהסתעפות של‬
‫העורק הקארוטי (תרדמתי) המשותף בצאוור‪.‬‬
‫• ג‪ .‬בקשת אבי העורקים‪.‬‬
‫• בזמן מאמץ‪ ,‬לכימורצפטורים הרגישים לפד"ח‬
‫ולריכוז יוני המימן‪ ,‬תהיה ההשפעה הרבה‬
‫ביותר על האוורור הריאתי‪.‬‬
‫השינוי באוורור הריאתי עם העלייה בלחץ החלקי של‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני בדם‬
‫השינוי באוורור הריאתי עם הירידה בלחץ החלקי של‬
‫החמצן בדם‬
‫מחלות דרכי הנשימה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אסתמה‬
‫סטרידו‬
‫אמפיזמה‬
‫נזקי עישון‬
‫סרטן הריאות‬
‫סיסטיק פיברוסיס‬
‫ברונכיטיס‪/‬ברונכיט ספסטית‬
‫דלקת ריאות ויראלית‪/‬חיידקית‪,‬סמויה‪/‬גלויה‬
‫אסתמה‬
‫מרצה מיכל גל‬
‫עישון‬
‫ריאות של מעשן לעומת לא מעשן‬
‫דלקת כרונית בריאה‬
‫דלקת ריאות‬
‫"אמפיזמה"‪-‬מחלת‬
‫המעשנים‬
‫"אימפיזמה" מחלה קטלנית‬
‫אסבסט‪-‬מחורר ריאות‬
‫גילוי סרטן הריאות‬
‫הסתברות לסרטן אצל מעשנים‬
‫לעומת לא מעשנים‬
‫ההבדל בין המגדרים השונים‬
‫נשים גברים‬
‫אוכלוסיות שונות‬
‫התפלגות מגדרית של סרטן‬
‫באוכלוסיות שונות‬
‫אחוזי ההסתברות למחלות סרטן‬
‫באוכלוסיות שונות בעולם‬
‫גידולים על פני הריאות‬
‫"סיסטיק פיברוזיס"‬
‫מחלה קארדיו וסקולרית רב‬
‫מערכתית‬
‫סרטונים רלוונטיים‬
http://www.youtube.com/watch?v=TaAvhG •
2SInM&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=HiT621 •
PrrO0
http://www.youtube.com/watch?NR=1&v= •
CYRSQHgvtG4
‫חבריה והעיקר שנהיה‬
‫בריאים!‬
‫תודה על ההקשבה‪,‬‬
‫מיכל גל‪.‬‬