Transcript מערכת הנשימה

‫מערכת הנשימה‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫תפקידי מערכת הנשימה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫משמשת לחילוף גזים‪ :‬הכנסת חמצן לגוף‪ ,‬העברתו לתאי הגוף‬
‫וסילוק ‪ CO2‬אשר מיוצר ע"י תאי הגוף (וויסות ‪.(pH‬‬
‫מכילה קולטנים לריח‪.‬‬
‫הגנה‪ -‬סינון האוויר הנשאף‪.‬‬
‫ייצור קולות‬
‫סיוע בסילוק פסולת‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫תהליך הנשימה‪-‬הגדרות‬
‫‪ .1‬אוורור ריאתי ‪Pulmonary ventilation -‬‬
‫שחלוף אוויר בין האוויר החיצוני לאוויר בריאות‬
‫מתבצע בשני שלבים‪ :‬שאיפה ‪inspiration‬‬
‫נשיפה ‪expiration‬‬
‫‪ .2‬נשימה חיצונית (ריאות)‪external pulmonary -‬‬
‫‪respiration‬‬
‫שחלוף הגזים בין האוויר בריאות לנימי הדם בריאות‪.‬‬
‫הדם קולט ‪ O2‬ופולט ‪.CO2‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫המשך‪-‬הגדרות‬
‫‪ .3‬נשימה רקמתית פנימית‬
‫‪internal (tissue) respiration‬‬
‫שחלוף הגזים בין נימי הדם לבין התאים ברקמות‪.‬‬
‫בתהליך זה הדם פולט ‪ O2‬וקולט ‪ .CO2‬התגובות‬
‫המטבוליות של קליטת חמצן ומסירת דו תחמוצת הפחמן בזמן‬
‫תהליך יצירת ‪ ATP‬בתוך התאים נקראת נשימה תאית‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫מסלול החמצן‬
‫פה‬
‫קנה הנשימה‬
‫אוויר‬
‫סמפונות‬
‫נאדיות‬
‫מחזור הדם‬
‫אף‬
‫סינון‪,‬חימום‬
‫והוספת לחות‬
‫התפצלות‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫התפצלות‬
‫דיפוזיה‬
‫מבנה מערכת הנשימה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נהוג לחלק את איברי‬
‫הנשימה לפי כמה‬
‫קריטריונים‪:‬‬
‫דרכי נשימה עליונות (אף‪,‬‬
‫לוע)‪.‬‬
‫דרכי נשימה תחתונות (גרון‪,‬‬
‫קנה הנשימה‪ ,‬עץ‬
‫הסימפונות)‪.‬‬
‫צינורות מובילי אוויר‪.‬‬
‫אזור חילוף הגזים‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫היסטולוגיה של מערכת הנשימה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כל מערכת הנשימה מצופה אותה רירית‪,‬‬
‫כלומר אותה שכבת אפיתל מהאף וכלה‬
‫בהתפצלויות הקטנות ביותר עד לסימפוניות‪.‬‬
‫רקמת אפיתל הבנויה משני סוגי תאים‪:‬‬
‫– תאים שהקרום שלהם נראה כמו שערות‬
‫שנקראות ‪" .cilia‬השערות" הללו‬
‫מופעלות ע"י אקטינים ומיוזינים‪.‬‬
‫– תאים שמפרישים ריר דביק – מוקוס‪.‬‬
‫נקראים ‪goblet cells‬‬
‫הריר מצטבר מעל השיערות וליכלוך נדבק‬
‫אליו‪.‬‬
‫שכבת הריר "נוסעת" על‪-‬גבי השיער אל עבר‬
‫חלל הפה‪ ,‬שם הוא נבלע‪.‬‬
‫כך מנקה רירית הנשימה את האוויר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הרירית עשירה בכלי דם ובמגע איתה‬
‫האוויר מתחמם והופך להיות לח יותר‪.‬‬
‫שני גורמים שמשפרים את מעבר האוויר‬
‫בראות‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫דרכי נשימה עליונות‬
‫• חלל האף‪ ,‬חלל הפה‪ ,‬לרינקס ופרינקס‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫האף‬
‫תפקידים‪ :‬להעביר אויר מהחוץ לריאות ומהריאות החוצה‪ ,‬חוש ריח‪ ,‬תהודת קול‪.‬‬
‫מבנה‪ :‬צינור מצופה מבפנים ברירית ריסנית‪ ,‬הדופן בנויה משרירים ובחלקו‬
‫מסחוסים‪.‬‬
‫מסלול האוויר‪:‬‬
‫אף (או פה)‬
‫בית הבליעה‬
‫‪Pharynx‬‬
‫בית הקול ‪Larynx‬‬
‫קנה הנשימה‬
‫‪Trachea‬‬
‫סימפונות ‪Bronchi‬‬
‫ריאות‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫האף‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האף בנוי ממספר עצמות וסחוסים וכן בולטים לתוכו ‪ 3‬מדפים שתפקידם‬
‫לערבל את האוויר הנכנס ונקראים‪:‬‬
‫‪.Superior Conchea‬‬
‫‪.Middle Conchea‬‬
‫‪.Inferior Conchea‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הסינוסים‬
‫• הסינוסים הם חללים המכילים רירית‬
‫שמטפטפת לחלל האף‪ ,‬נדבקת‬
‫לשערות האף ותופסת חלקיקים‬
‫זרים‪ .‬תפקיד של הגנה‪.‬‬
‫‪ – Paranasal sinus‬חללים שליד‬
‫האף‪.‬‬
‫• ‪Frontal paranasal sinus‬‬
‫בתוך העצם הפרונטלי –זוגי‪.‬‬
‫• ‪Etmoid paranasal sunus‬‬
‫נחשב כסינוס יחיד‪ ,‬מלא בחורים‬
‫כמו בכוורת‪.‬‬
‫• ‪Sphenodal paranasal‬‬
‫‪sinus‬בתוך הספינואיד – יחיד‪.‬‬
‫• ‪Maxillary paranasal‬‬
‫‪ sinus‬זוגי‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫האף‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 10,000‬ליטר של אוויר נכנסים לאף מידי יממה‪ ,‬והם מכילים כ‪150,000-‬‬
‫חיידקים לליטר‪.‬‬
‫השכבה הרירית של מערות האף מסננות את החיידקים ואת חלקיקי האבק‬
‫והפיח השונים‪.‬‬
‫רוב החלקיקים והחיידקים נלכדים בריר המופרש מתאי השכבה הרירית‪.‬‬
‫הריר מכיל חומרים קוטלי חיידקים‪ ,‬והוא מהווה קו הגנה חשוב נגד מחלות‬
‫זיהומיות‪.‬‬
‫הריסים שנמצאים על התאים של השכבה הרירית מזיזים את הריר שמכיל‬
‫את החיידקים וחלקיקים לכוון פתח הלוע‪ ,‬והוא נבלע בוושט‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הלוע ‪Pharynx‬‬
‫– החלל שמאחורי האף והפה‪.‬‬
‫– נחלק לשלושה חלקים‪:‬‬
‫• הלוע שמאחורי חלל האף‬
‫(‪,)nasopharynx‬‬
‫• הלוע שמאחורי הפה‬
‫(‪)oropharynx‬‬
‫• הלוע שמעל ומאחורי הגרון‬
‫(‪.)laryngopharynx‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הלוע ‪Pharynx‬‬
‫תפקידי הלוע‪:‬‬
‫•‬
‫מעבר למזון ולאוויר‪ ,‬יצירה תהודה קולית‪ ,‬אחסון השקדים‪ ,‬אשר מעורבים בתגובות חיסונית‬
‫כנגד פולשים זרים‪.‬‬
‫הפרינקס מתקשר עם חלל האף‪ ,‬חלל הפה וללרינקס‪.‬‬
‫מעביר אויר ללרינקס וגושי האוכל לושט‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫בין חלל האף והפה ישנו החך‪.‬‬
‫בחלק העליון של החך נמצאת תעלת השמע (‪)Auditory/Eustachian Tube‬‬
‫שמחברת בין האוזן לחלל האף‪.‬‬
‫מכיוון שהאוזן היא חלל סגור מיועדת תעלת השמע להשוואת לחצים בין האוזן והחלל‬
‫החיצוני‪.‬‬
‫מהגרון יוצא סחוס שבולט כלפי מעלה‪ .‬זהו מכסה הגרון (‪ ,(Epiglottis‬שממלא תפקיד‬
‫בתהליך הבליעה‪.‬‬
‫באופן רגיל מכסה הגרון עומד כלפי מעלה ובעת בליעה הוא יורד ומונע מעבר של המזון אל‬
‫קנה הנשימה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
Larynx
Trachea
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫שקדים‪Tonsils-‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫יש ‪ 5‬שקדים באזור הלוע‪.‬‬
‫השקדים הם מצבור גדול של לימפוציטים‪ ,‬מעין קשריות לימפה גדולות‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫זוג שקדים אחד נמצא משני צידי החך‪ ,‬ליד הלשון ונקרא "שקדי החך"‬
‫(‪ .)palatine tonsils‬אלו השקדים שמסירים בד"כ כאשר הם‬
‫נפוחים ומפריעים‪.‬‬
‫זוג נוסף של שקדים‪" ,‬שקדי הלשון" (‪ )lingual tonsils‬נמצאים‬
‫משני צידי הלשון‪ ,‬קרוב לבסיסה‪.‬‬
‫השקד החמישי הוא שקד בודד שנקרא גם אדנואיד או פוליפ או השקד‬
‫השלישי‪.‬‬
‫הוא נמצא בחלק האחורי של הנאזופרינקס‪ ,‬מעל הפתח של תעלת‬
‫השמע‪ .‬כשהוא גדל הוא חוסם את מעבר האויר מהאף‪.‬‬
‫כל הלוע עטוף בשלושה שרירים משורטטים שעוטפים אותו מלמעלה‪,‬‬
‫באמצע ולמטה‪ ,‬ונקראים השרירים החונקים‪.‬‬
‫תפקיד השרירים החונקים ‪ -‬הבליעה‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הגרון‪Larynx-‬‬
‫• נמצא מתחת לפרינגס ומעל לטרכיאה (קנה הנשימה)‪.‬‬
‫שלד הגרון בנוי מ‪ 9-‬סחוסים‬
‫שלושת הסחוסים המופיעים כיחידים‪:‬‬
‫• סחוס התירואיד‬
‫• סחוס האפיגלוטיס‬
‫• סחוס הקריוקואיד‬
‫שלושת הזוגות הם‪:‬‬
‫• סחוס האריתנואיד‬
‫• סחוס הקוניפאורום‬
‫• סחוס הקורניקולייט‬
‫תפקידיו‪:‬‬
‫מניעת כניסת מזון לקנה הנשימה (בעזרת האפיגלוטיס‪-‬מכסה הגרון) ודיבור‪.‬‬
‫מה שמחזיק את הגרון זו עצם הלשון (‪ )Hyoid Bone‬שנמצאת בבסיס הלשון‪ ,‬מעל‬
‫לגרון‪ .‬אל העצם מחוברת רצועה של ריקמת חיבור ואח"כ נמצא סחוס גדול מאד‬
‫שנקרא סחוס התירואיד (ללא קשר לבלוטה)‪.‬‬
‫– אצל זכרים התירואיד מחודד ובולט וזו הגרוגרת‪.‬‬
‫– מתחת ישנה עוד ממברנה קטנה‪ ,‬ומתחתיה סחוס הקריקואיד )‪.(Cricoid‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
Thyroid
Arytenoids
Cricoid
Cricoid
Trachea
‫ד"ר רחל ברנד‬
Cricoid
‫הגרון‪Larynx-‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫בקצה העליון של הגרון נמצא מכסה‬
‫הגרון שבולט אל תוך הלוע‪.‬‬
‫במבט בתוך הגרון נמצאים מיתרי‬
‫הקול שהם שתי יריעות של ריקמת‬
‫חיבור שחוסמות את הגרון‪.‬‬
‫המיתרים תפוסים בשני סחוסים‬
‫(אריתנואידים) שמחוברים להרבה‬
‫שרירים‪ .‬השרירים הללו מזיזים את‬
‫הסחוסים שמניעים את מיתרי הקול‪.‬‬
‫האויר שיוצא מהריאות ומצב מיתרי‬
‫הקול משמיע את הקולות‪.‬‬
‫מיתרי הקול עוזרים גם במניעת כניסת‬
‫מזון לגרון‪ .‬קיים רפלקס שגורם‬
‫לשיעול כשמיתרי הקול מרגישים‬
‫מוצק‪ ,‬והשיעול גורם להוצאת המזון‬
‫מהגרון‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫‪ / Epiglottis‬מכסה הגרון‬
‫האפיגלוטיס סוגר את הקנה בזמן הבליעה ומונע כניסת גופים זרים‬
‫אליו‪.‬‬
‫בנשימה‬
‫בבליעה‬
‫ושט‬
‫‪Esophagus‬‬
‫קנה הנשימה‬
‫‪Trachea‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫‪7‬‬
‫קנה הנשימה‪TRACHEA-‬‬
‫• נתיב האוויר הגדול ביותר הינו קנה‬
‫הנשימה המסתעף לשני נתיבי אוויר‬
‫קטנים יותר (סמפונות)‪ ,‬המעבירים אוויר‬
‫לכל אונות הריאה‪ ,‬נקודת הפיצול נקראת‬
‫קארינה‪.‬‬
‫• הימני קצר‪ ,‬השמאלי ארוך ויוצר זווית‬
‫חדה יותר עם קנה הנשימה‪ ,‬לכן אוכל או‬
‫חפצים שנכנסים לקנה הנשימה‬
‫(אספירציה) לרוב יגיעו לריאה הימנית‪.‬‬
‫• אורך הקנה כ‪ 13 -‬ס"מ‪ ,‬וקוטרו ‪3 -2.5‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הקנה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קנה הנשימה עצמו מורכב מטבעות‬
‫סחוס לא שלמות (בצורת פרסה) וביניהן‬
‫רקמת חיבור‪.‬‬
‫צורה זו מאפשרת לוושט להתרחב‬
‫כראוי בעת הבליעה‪ .‬הקנה מתפצל‬
‫לשתי סמפונות – אחת לכל ריאה‪.‬‬
‫סמפונות מתחלקים שוב ויוצרים‬
‫סימפונונים‪.‬‬
‫רוחבם פחות מסנטימטר ובקצוותהם‬
‫נמצאים חללים מלאים באוויר בצורת‬
‫בועיות (נאדיות)‪.‬‬
‫כל נאדית עטופה ברשת של נימי דם‬
‫ושם ואך ורק שם מתבצע חילוף‬
‫החומרים‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הריאות‪Lungs-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הריאה מורכבת מנאדיות הריאה‪.‬‬
‫נאדיות הריאה הם שקיקים קטנים בעלי קרום‬
‫שבצידו האחד נוזל הנאדית ובצידו השני‬
‫נימים‪.‬‬
‫בנאדית הריאה מתרחש חילוף הגזים‬
‫(דיפוזיה) ‪ -‬מולקולות החמצן והפחמן הדו‪-‬‬
‫חמצני מומסות בנוזל הנאדית ועוברות‪ ,‬על פי‬
‫חוקי הפעפוע (מעבר של חומר על פי מפל‬
‫ריכוזים – כלומר‪ ,‬ממקום בו ריכוז החומר‬
‫גבוה יותר למקום בו ריכוזו נמוך יותר ‪ -‬עד‬
‫להשגת מצב של שוויון ריכוזים)‪ ,‬בין הנימים‬
‫לבין הנאדיות‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬בנאדיות הריאה‪ ,‬מתרחש התהליך‬
‫החשוב ביותר של מערכת הנשימה וזה חילוף‬
‫הגזים בין הדם (שבנימים) לאוויר (שבנאדיות)‪.‬‬
‫עצם קיום הנאדיות מגדיל את שטח הפנים‬
‫של הריאה‪ ,‬וכך מתבצע חילוף גזים יעיל יותר‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הנאדיות‪Alveoli-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בנאדיות הריאה נכנס החמצן לדם‪ ,‬ומהדם משתחרר פחמן דו‪-‬חמצני היוצא החוצה דרך‬
‫הסמפונות ומעברי האוויר‪.‬‬
‫מספרן של הנאדיות מגיע לכ‪ 300,000 -‬לו היו הנאדיות נפרשות ומועמדות זו ליד זו היה‬
‫מגיע שטחן הכולל לכ‪ 70-‬מטרים מרובעים‪.‬‬
‫הנאדיות מוקפות ברשת של נימי דם‪ ,‬אשר בהם מתבצע חילוף הגזים‪.‬‬
‫הנאדיות מורכבות משכבת אפיתל אחת‪ ,‬דקה שתאיה נקראיפ פנאומוציטים‪ .‬ישנם ‪ 2‬סוגי‬
‫פנאומוציטים‪:‬‬
‫‪-pneumocytes type I‬תאי אפיתל האחראים על שחלוף הגזים‪.‬‬
‫‪-pneumocytes type II‬תאים המפרישים ‪ ,surfactant‬נוזל המקטין מתח הפנים‪,‬‬
‫מתחיל להיווצר בעובר בגיל ‪ 8‬חודשים‪.‬‬
‫מקרופאג'ים‪ -‬בולעים אבק וחיידקים‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ריאות ופליאורה‬
‫הריאות נמצאות בחלל בית החזה‪ ,‬מוגנות ע"י הצלעות‪.‬‬
‫חלל בית החזה מחולק ל‪ 3-‬מדורים‪:‬‬
‫* ‪-Mediastinum‬המדור האמצעי‪ ,‬מכיל את הלב;‬
‫שני מדורי הפליאורה )‪ – (pleura‬מדורים צידיים (לטרליים)‪ ,‬ימני ושמאלי‪,‬‬
‫מכילים את הריאות‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הפליאורה ‪ - Pleura‬צדר‬
‫הפליאורה )‪ – (pleura‬היא קרום מפריש נוזל סיכה‪ ,‬בונה שני שקים נפרדים‪ ,‬ימני‬
‫ושמאלי‪ ,‬עבור כל ריאה‪ .‬אין קשר בין השקים‪.‬‬
‫• בנויה משכבה דקה של רקמת חיבור רכה ומכוסה באפיתל פשוט‪ ,‬שדרכו מסתנן‬
‫הנוזל‪.‬‬
‫לפליאורה שתי שכבות‪-Parietal pleura :‬דבוקה לדופן בית החזה‪,‬‬
‫ו‪-Visceral pleura-‬דבוקה ועוטפת את הריאה‪ .‬המרווח בין השכבות מכיל את נוזל‬
‫הסיכה‪ ,‬מונע חיכוך‪ ,‬מצמיד בחוזקה את הריאה לדופן בית החזה‪ ,‬מאפשר הרחבת‬
‫הריאות בזמן נשימה‪.‬‬
‫• לחלל בין שתי השכבות קוראים‬
‫‪pleural cavity‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫אנטומיה מקרוסקופית של הריאות‬
‫• בסיס (‪ .)Base‬החוד (‪ ,)apex‬שטח הפנים שנמצא מאחורי הצלעות‪,‬‬
‫שקע הלב (‪.)cardiac notch‬‬
‫• חריצים אלכסוניים ואופקיים מחלקים את הריאה הימנית לשלוש אונות‪.‬‬
‫• חריץ אלכסוני מחלק את האונה השמאלית לשתי אונות‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫אנטומיה מקרוסקופית של הריאות‬
‫• שער הריאה – ‪ ,hilus‬דרכו נכנסים ויוצאים לריאות הברונכים‪ ,‬כלי הדם‪,‬‬
‫דרכי הלימפה והעצבים‪ .‬הוא זה שיוצר את שורש הריאה‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫אנטומיה מיקרוסקופית של הריאות‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הריאות‬
‫מבנים בשורש הריאה‬
‫‪ 1‬ברונכוס ראשי – מתפצל לברונכים אונתיים‬
‫‪ 1‬עורק הריאה ‪ Pulmonary artery‬מביא דם עני בחמצן‬
‫‪ 2‬ורידי הריאה ‪ Pulmonary veins‬מוציאים דם מועשר בחמצן‬
‫‪ Bronchial artery and vein 1‬מספקים את העץ הברונכיאלי‬
‫כלי לימפה וקשריות לימפה‬
‫עצבים‬
‫‪Bronchial artery and vein‬‬
‫‪Pulmonary veins‬‬
‫‪Pulmonary artery‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫•כל ריאה מחולקת לאונות‪:‬‬
‫ימנית‪ ,3-‬שמאלית‪.2-‬‬
‫•האונות מחולקות לסגמנטים (‪.)9-10‬‬
‫•לכל סגמנט ברונכוס משלו וענף של‪:‬‬
‫עורק פולמונרי ווריד פולמנרי‪-‬‬
‫שמשרתים את כל הגוף‪ ,‬עורק‬
‫ברונכיאלי ווריד ברונכיאלי‪-‬שמספקים‬
‫את הריאה עצמה‪.‬‬
‫•תהליכים פתולוגיים (סרטן‪ ,‬זהום)‬
‫מוגבלים תחילה לסגמנט מסוים‪ .‬גלוי‬
‫מוקדם של מחלה מאפשר כריתת‬
‫הסגמנט הנגוע בלבד‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫מחזורי הדם ‪ -‬סיסטמי וריאתי‬
‫מחזור סיסטמי‪ :‬הדם המעושר בחמצן מגיע מהלב לאיברים בעורקים‪ ,‬מוחזר ללב עני‬
‫בחמצן בוורידים‪.‬‬
‫מחזור של ריאות‪ :‬הדם העני בחמצן מגיע לריאות בעורקי הריאה‪ ,‬מוחזר ללב עשיר‬
‫בחמצן בוורידי הריאה‪.‬‬
‫‪Pulmonary veins‬‬
‫‪Systemic arteries‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫‪Pulmonary arteries‬‬
‫‪Systemic veins‬‬
‫אספקת דם לריאות‬
‫• הריאות מקבלות דם דרך מערכת כפולה של עורקים‪ :‬עורק הריאה‬
‫(‪ )pulmonary artery‬ועורק הסמפונות (‪.)bronchial artery‬‬
‫• מעט דם מחומצן מגיע מאבי העורקים באמצעות עורק הסימפונות ומספק‬
‫חמצן לסמפונות ולפלאורה‪.‬‬
‫• הדם שמגיע בעורקי הריאה הוא דם עני בחמצן – בלתי מחומצן‪ .‬הוא נכנס‬
‫לתוך העורקים ההולכים וצרים ומגיע עד לרשת הנימים שבתוך הנאדיות‪,‬‬
‫שם הוא קולט חמצן ופולט דו‪-‬תחמוצת הפחמן‪ .‬לאחר שהוא הפך לדם‬
‫מחומצן‪ ,‬הוא יוצא מהריאות באמצעות ורידי הריאות ומגיע ללב‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫שאיפה‪INSPIRIUM-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תהליך הנשימה מתבצע על ידי משוב שלילי‪ .‬כאשר יש ריכוז גבוה יחסית‬
‫של ‪ CO 2‬בדם‪ ,‬המוח שולח הוראה לשרירים הבין‪-‬צלעיים להתכווץ‪.‬‬
‫כשהם מתכווצים‪ ,‬הצלעות עולות‪ ,‬ואיתן קרום הפלאורה הצמוד אליהן‪,‬‬
‫הפריאטלי‪.‬‬
‫קרום הפלאורה השני‪ ,‬הויסצרלי‪ ,‬נמשך אחריו‪ ,‬ומושך איתו את הריאות‬
‫שצמודות אליו‪.‬‬
‫הריאות גדלות‪ ,‬הסרעפת יורדת‪ ,‬ונפח בית החזה גדל‪.‬‬
‫כאשר נפח בית החזה גדל הלחץ בתוכו קטן‪ ,‬ואוויר נכנס פנימה‪.‬‬
‫זהו תהליך האינספיריום ‪ -‬שאיפה‪.‬‬
‫כאשר האוויר עובר את מערכת הנשימה העליונה והתחתונה‪ ,‬ומגיע לחיבור‬
‫הסמפונות עם הנאדיות‪ .‬שם מומסות חלק מהמולקולות שיש באוויר בנוזל‬
‫הנאדית ומתבצע חילוף החומרים בין הנאדית לנימים‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫נשיפה‪EXPIRIUM-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תהליך הנשיפה הפוך בדיוק מתהליך השאיפה‪.‬‬
‫החיישנים מזהים ריכוז נמוך של פחמן דו‪-‬חמצני בדם ומעבירים את המידע‬
‫למוח‪ ,‬ששולח פקודה לשרירים הבין‪-‬צלעיים להתרפות‪ ,‬כלוב הצלעות יורד‬
‫מטה‪.‬‬
‫הצלעות מכווצות את קרום הפלאורה הפריאטלי איתן‪.‬‬
‫קרום הריאות הויסצרלי נמשך אחרי הפריאטלי ולכן גם מתכווץ ‪.‬‬
‫נפח הריאות קטן‪ ,‬הלחץ בתוך הריאות עכשיו גדול מאשר בחוץ ואוויר רווי‬
‫ב ‪ CO2-‬יוצא מהגוף‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫אברי עזר נשימתיים‬
‫כלוב בית החזה ‪Rib‬‬
‫‪Cage‬‬
‫שרירים בין צלעיים‬
‫‪Intracostal Muscles‬‬
‫עצם הבריח‬
‫קרום הצדר החיצוני‬
‫‪Clavicle‬‬
‫‪Parietal Pleura‬‬
‫צלעות‬
‫קרום הצדר הפנימי‬
‫‪Costal‬‬
‫‪Visceral Pleura‬‬
‫עצם החזה‬
‫סרעפת‬
‫‪Sternum‬‬
‫‪Diaphragm‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫נוזל‬
‫‪Fluid‬‬
‫מכניזם הנשימה‬
‫פעולת הנשימה מתחלקת ל‪:‬‬
‫שאיפה ‪Inspirium -‬‬
‫אקטיבית (‪ 1/3‬מאורך הנשימה(‬
‫נשיפה‪Expirium-‬‬
‫פסיבית (‪ 2/3‬מאורך הנשימה(‬
‫השרירים הבין צלעיים‬
‫והסרעפת מתכווצים‬
‫השרירים הבין צלעיים‬
‫והסרעפת מתרפים‬
‫בית החזה מתרחב‬
‫בית החזה והריאות‬
‫מתכווצים‬
‫הריאות “ נמשכות”‬
‫ומתרחבות עם בית החזה ‪-‬‬
‫עקב התת לחץ בין קרומי‬
‫הפלאורה‬
‫הלחץ בריאות ‪ -‬יורד‬
‫אוויר נשאף לריאות‪-‬‬
‫השוואת לחצים‬
‫הלחץ בריאות ‪ -‬עולה‬
‫אוויר ננשף מהריאות ‪-‬‬
‫השוואת לחצים‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫קצב אוורור ריאתי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קצב האוורור הריאתי הוא כמות האוויר הממוצעת שנכנסת לריאות בדקה‪.‬‬
‫הנוסחה של שיעור האוורור היא‪:‬‬
‫נפח אוויר בנשימה אחת ‪ X‬קצב הנשימה = קצב האוורור הריאתי‪.‬‬
‫מערכת הנשימה אינה קובעת את קצב פעילותה בעצמה‪ ,‬מי שאחראית לפעולה‬
‫זו היא מערכת העצבים‪.‬‬
‫תנועת השרירים המשתתפים בהגדלת נפח בית החזה נתונה לבקרתה של מערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫מערכת הבקרה המוחית רגישה לכמויות החמצן בדם‪ ,‬אך הגורם העיקרי המשפיע‬
‫על שיעור האוורור הוא דווקא רמת הפחמן הדו‪-‬חמצני בדם‪ .‬עודף של פחמן דו‪-‬‬
‫חמצני בדם מהווה גירוי חזק למרכז בקרת הנשימה במוח‪.‬‬
‫בתגובה לעלייה בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬מוציא המוח פקודה לסרעפת ולשרירי‬
‫בית החזה להגביר את שיעור האוורור‪.‬‬
‫תגובת המוח לשינוי ברמת הפחמן הדו‪-‬חמצני מהירה הרבה יותר מהתגובה‬
‫לשינויים ברמת החמצן‪ .‬רגישותו של המוח לעלייה ברמת הפחמן הדו חמצני כה‬
‫גבוהה עד כדי כך שהוא מונע למעשה כל אפשרות של הפסקת הנשימה מרצון‪.‬‬
‫במקרה של מצוקה מוציא המוח פקודה לבית החזה להתרחב ופעולה זו גוברת על‬
‫כל פעולה אחרת שמנסה לבצע האדם‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הרכב גזים בנשימה‬
‫גז‬
‫אוורור שאוף‬
‫ב‪%-‬‬
‫אוורור נשוף‬
‫ב‪%-‬‬
‫חמצן‪O2 -‬‬
‫‪21‬‬
‫‪15.7‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫‪CO2‬‬
‫נתרן‪N2 -‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪79‬‬
‫‪75‬‬
‫אדי מים‪H2O -‬‬
‫זניח‬
‫‪6‬‬
‫ריכוזי הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ CO2 ,‬בדם נמוכים בהרבה מריכוזי החמצן‪,O2 ,‬ולכן השינויים‬
‫בריכוזי הפחמן הדו‪-‬חמצני יותר משמעותיים ומשמשים אות למוח לשנות את קצב‬
‫הנשימה על פי מצב הגוף‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ויסות קצב האוורור במצב של מאמץ‬
‫• שריר במאמץ ‪ ‬עליה ברמת פחמן דו חמצני בדם וירידה ברמת החמצן‬
‫‪‬מידע מהדם למוח – עלייה ברמת הפחמן הדו חמצני ‪ ‬מרכז בקרת‬
‫הנשימה במוח רגיש מאוד לרמת הפחמן הדו חמצני ‪ ‬הגברת קצב‬
‫האוורור והגברת אספקה של חמצן לשרירים‪.‬‬
‫* כאשר עושים פעילות גופנית‪ ,‬שרירי הצלעות מפותחים יותר ואז אפשר‬
‫לנשום פחות מכיוון שנפח אוויר בנשימה אחת גדול‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫ויסות קצב האוורור במצב של אוורור יתר‬
‫•‬
‫נשימה מהירה (אוורור יתר) ‪ ‬ירידה חדה ברמת פחמן דו‪-‬חמצני ‪ ‬מידע‬
‫מהדם למוח – חוסר בפחמן דו‪-‬חמצני ‪ ‬מרכז בקרת הנשימה במוח רגיש מאוד‬
‫לרמת הפחמן הדו חמצני ‪ ‬עיכוב הנשימה – ירידה ברמת החמצן בדם ‪‬‬
‫התעלפות – הפסקת אוורור יתר ‪ ‬חידוש קצב נשימה רגיל‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫הנשמה מפה לפה‬
‫כאשר אדם נופל ומאבד את הכרתו‪ ,‬יש לבדוק אם הוא נושם‪ .‬אם מתברר שאינו‬
‫נושם‪ ,‬יש לבצע בו הנשמה מפה לפה‪ .‬ההנשמה משיגה שתי מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הזרמת אוויר לריאותיו של האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬המנשים פולט מפיו אוויר המכיל אחוז גבוה של פחמן דו חמצני שגורמת לגירוי‬
‫במוחו של המונשם ומעוררת את מרכז בקרת הנשימה שלו להגביר את קצב‬
‫האוורור‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬
‫עישון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עישון גורם לפגיעה בריאות ישירות על‪-‬ידי חום הלהבה וחומרים נוספים‬
‫הנמצאים בסיגריה‪ :‬עיכוב שילוח וניצול חמצן‪ ,‬פגיעה בדרכי הנשימה עקב‬
‫חום‪ ,‬הרס הריאה על‪-‬ידי חומרים הנמצאים בעשן הסיגריות‪.‬‬
‫ניקוטין מכווץ את הסימפוניות הסופיות וע"י כך מקטין את זרימת האוויר לתוך‬
‫הריאות והחוצה לדם‪.‬‬
‫‪ CO2‬נקשר להמוגלובין ומקטין את יכולת נשיאת החמצן‪.‬‬
‫יש גירויי להגברת הפרשת נוזלים על‪-‬ידי המוקוזה בסמפונות‪ ,‬והגברת‬
‫הבצקתיות – עיכוב של זרימת האוויר‪.‬‬
‫עיכוב של התנועתיות של הריסים בצפוי הפנימי של מערכת הנשימה –‬
‫מצטברים עודפי נוזלים‪ ,‬חומרי פסולת וגופים זרים המוסיפים קושי לנשימה‪.‬‬
‫ד"ר רחל ברנד‬