Slide 1

‫מערכת הנשימה‬


Slide 2

‫חלקי מערכת הנשימה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אף‪,‬פה‪ ,‬לוע‬
‫קנה נשימה‬
‫סימפונות‬
‫ריאות‬
‫נאדיות‬
‫סרעפת ושרירי נשימה‬


Slide 3

‫קנה‬
‫• הקנה הוא צינור העשוי מטבעות סחוס‪ .‬הטבעות אינן שלימות‬
‫לגמרי‪ ,‬חלקן האחורי חסר‪ .‬טבעות סחוסיות אלה נוקשות יותר‬
‫מרקמה רכה כמו שריר אך רכות יותר מרקמת עצם‪ .‬בזכות‬
‫נוקשותן נשאר הקנה פתוח כל הזמן ובכך מתאפשר לאוויר‬
‫להיכנס בקלות לריאות‪.‬‬
‫• ניתן לחוש בטבעות הקנה אם נוגעים בקדמת הצוואר‬
‫באצבעות וקצת מזיזים אותן למעלה ולמטה‪.‬‬
‫• הקנה מגיע עד אמצע בית החזה ושם מתפצל לשני סימפונות‪,‬‬
‫הסימפונות הראשיים‪ .‬סימפון ראשי אחד נכנס לריאה הימנית‬
‫וסימפון ראשי שני נכנס לריאה השמאלית‪.‬‬


Slide 4

‫הסימפונות‬
‫הסימפונות ממשיכים להתפצל שוב ושוב כמו ענפים‬
‫של עץ אבל הפוך‪ ,‬הגזע למעלה והענפים למטה‪.‬‬
‫הסימפונות הם הצינורות דרכם חודר האוויר מהקנה‬
‫אל הריאות‪ .‬הסימפונות הראשיים הם העבים ביותר‪,‬‬
‫ככל שהסימפונות מתפצלים הם הופכים לדקים יותר‬
‫ויותר‪ .‬הסימפון הקטן ביותר נקרא הסימפון הסופי או‬
‫הסימפון הנושם והוא מסתיים באשכול של נאדיות‪.‬‬


Slide 5

‫ריאות‬
‫• רקמת הריאה היא קלה מאוד ודומה לספוג‪,‬‬
‫כיון שהריאות בנויות מנאדיות ואלה מלאות‬
‫באוויר‪.‬‬


Slide 6

‫שרירי נשימה‬
‫• שרירי הנשימה הם הסרעפת והשרירים שבין הצלעות והם‬
‫מתכווצים כשהם מקבלים פקודה מהמוח‪.‬‬
‫הסרעפת היא שריר בצורת כיפה והיא מהווה את הגבול בין‬
‫אברי בית החזה ואברי הבטן‪.‬‬
‫שתי הריאות מונחות על הסרעפת וכן הלב‪ .‬כשהסרעפת‬
‫מתכווצת היא משתטחת‪ ,‬היא נהיית פחות קמורה‪ ,‬החלק‬
‫הגבוה של הכיפה יורד וכתוצאה מזה נפח בית החזה גדל‪.‬‬
‫הריאות נמשכות כלפי מטה ונפחן גדל‪.‬‬


Slide 7

‫שרירי נשימה‬
‫• השרירים שבין הצלעות מחברים כל צלע לזו שמתחתיה‪.‬‬
‫כששרירים אלה מתכווצים הם מרימים כלפי מעלה והחוצה‬
‫את הצלעות ואז בית החזה מתרחב‪ .‬הריאות מתרחבות‬
‫בעקבות התרחבות בית החזה ונפחן גדל‪.‬‬
‫ההגדלה בנפח הריאות מקטינה את לחץ האוויר הנמצא בהן‬
‫ונוצר ואקום‪ .‬כתוצאה מהקטנת הלחץ זורם האוויר שבחלל‬
‫הפה ובקנה אל הריאות עצמן‪ .‬בפה נוצר עכשיו תת לחץ‬
‫ואוויר מבחוץ זורם פנימה‪ ,‬בהתחלה לחלל הפה ומיד אחר כך‬
‫לריאות דרך הקנה‪.‬‬


Slide 8


Slide 9

‫כיצד האוויר חודר לגופנו? וכיצד הוא‬
‫נפלט ממנו?‬
‫• כאשר אנו שואפים‪ ,‬שרירי הצלעות והסרעפת‬
‫מתכווצים‪ ,‬ובית‪-‬החזה מתרחב‪ .‬התוצאה – נוצר לחץ‬
‫שלילי (ואקום) ואוויר נשאב מבחוץ אל תוך הריאות‪.‬‬
‫• בזמן הנשיפה שרירי הצלעות והסרעפת רפים‪ ,‬כך‬
‫שנפח בית‪-‬החזה קטן‪ ,‬והאוויר נדחף מן הריאות‬
‫החוצה‪.‬‬


Slide 10

‫מה הן הנאדיות?‬
‫• הריאות מורכבות ממספר גדול מאוד של נאדיות‪ ,‬ולכך יש‬
‫חשיבות אדירה! הנאדיות הרבות יוצרות שטח מגע גדול מאוד‬
‫בין האוויר שבריאות לבין נימי הדם שמסביב‪ .‬כך‪ ,‬על אף‬
‫שנפח הריאות קטן יחסית‪ ,‬שטח הפנים שלהן עצום‪ ,‬וכמות‬
‫גדולה של חמצן מפעפעת אל הדם בזמן קצר מאוד‪ .‬קשה‬
‫להאמין‪ :‬אילו היינו פורשים את כל הנאדיות זו ליד זו‪ ,‬היה‬
‫מתקבל שטח גדול כשטחו של מגרש טניס!‬


Slide 11

‫שטח הפנים‬
‫• שטח הפָּנים הוא שטח השכבה העליונה החיצונית של‬
‫גוף כלשהו‬
‫• שטח הפנים של הריאות הוא השטח שהיה מתקבל‪ ,‬לו‬
‫היינו משטחים את כל נאדיות הריאה‪.‬‬


Slide 12

‫שטח פנים‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫ככל ששטח הפנים של איבר גדול יותר הוא מסוגל לספוג‬
‫יותר‪.‬‬
‫המחשה!‬
‫קח את הנייר הצבעוני וגלגל אותו לצורת גלי‪.‬‬
‫גזור את הנייר הצבעוני השני וגלגל אותו לגלילים קטנים‬
‫יותר‪.‬‬
‫הכנס את הגלילים הקטנים לתוך הגליל הגדול כך שהם‬
‫ימלאו אותו‪.‬‬
‫הוצא את הגלילים הקטנים ופרוס אותם על שולחנך‪.‬‬


Slide 13

‫חמצן לכל תא בגוף‬
‫• נסו לשחות‪ ,‬להתעמל או לרקוד במשך זמן מה‪ .‬מה‬
‫יקרה?‬
‫• אתם תתנשפו‪ .‬מדוע?‬
‫• כאשר אנו מתנשפים‪ ,‬אנו נושמים מהר ומכניסים לגוף‬
‫כמות גדולה של אוויר‪ .‬באוויר יש חמצן‪ ,‬שבעזרתו‬
‫אנו מפיקים את האנרגיה הדרושה להפעלת השרירים‬
‫שלנו‪.‬‬


Slide 14

‫נשימה תאית‬
‫• תא זקוק לאנרגיה והוא מפיק אותה מחומרים כגון‬
‫סוכר וגלוקוזה‪ .‬כדי לשחרר את האנרגיה הזו‬
‫הגלוקוזה חייבת להתפרק בסדרה של תגובות כימיות‬
‫שחמצן הוא מרכיב חיוני בהן‪ ,‬ופחמן דו חמצני הו‬
‫תוצר הפסולת‪.‬‬


Slide 15

‫האוויר שאנו נושמים מורכב מגזים‬
‫שונים‬
‫• האם ההרכב של האוויר שאנו שואפים לתוכנו זהה‬
‫לזה של האוויר שאנו נושפים החוצה?‬
‫• האוויר שאנו שואפים פנימה בכל שאיפה‪ ,‬מורכב‬
‫בעיקר מחנקן ומחמצן‪ .‬יש בו מעט מאוד פחמן דו‪-‬‬
‫חמצני‪.‬‬
‫• לעומת זאת‪ ,‬באוויר שאנו נושפים החוצה‪ ,‬יש פחות‬
‫חמצן מאשר באוויר ששאפנו‪ ,‬ויותר פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬


Slide 16

‫הבדל בן אוויר נשאף לאוויר ננשף‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫האוויר שאנו נושפים מכיל יותר אדי מים מהאוויר שאנו‬
‫שואפים‪ ,‬מקור הלחות הוא בציפוי הלח של דרכי הנשימה‪.‬‬
‫האוויר שאנו נושפים חם יותר מהאוויר שאנו שואפים‪.‬‬
‫לפי מדידת האוויר שאנו שואפים מכיל ‪ 21%‬חמצן ואילו‬
‫האוויר שאנו נושפים מכיל ‪ 17%‬חמצן‪ .‬ארבעת אחוזי החמצן‬
‫נוצלו ע"י הגוף‪.‬‬
‫האוויר שאנו נושפים מכיל יותר פחמן דו חמצני מהאוויר‬
‫שאנו שואפים וגם חם יותר‪.‬‬


Slide 17

‫המחשה – ניצול חמצן‬
‫• להבת נר בוערת רק באוויר המכיל חמצן‪.‬‬
‫‪ .1‬הדלק את הנר‪ ,‬הפוך עליו את הצנצנת ומדוד כמה‬
‫זמן הוא דלק‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנס את הצנצנת לתוך קערה עם מים ונשוף לתוך‬
‫הקערה אוויר בעזרת הצינור‪ ,‬כך שהצנצנת תתמלא‬
‫באוויר‪.‬‬
‫‪ .3‬הוצא את הצנצנת מהמים הנח אותה על הנר הדולק‬
‫ומדוד כמה זמן הנר דלק‪.‬‬


Slide 18

‫המחשה‪ -‬חם האוויר הננשף‬
‫• אויר נשיפה אוצר בתוכו חם שמקורו במרכז הגוף –‬
‫מאברים חיוניים כמו הלב‪.‬‬
‫‪ .1‬הכנס את הצינור וקצה המדחום לתוך הצנצנת וסגור‬
‫אותה בעזרת צמר גפן‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנס את הצינור לפה ושאף ‪ 10‬פעמים – בדוק‬
‫טמפ' לאחר מכן – זוהי הטמפ' של האוויר שאנו‬
‫שואפים‪.‬‬
‫‪ .3‬כעת נשוף ‪ 10‬פעמים – בדוק טמפ' לאחר מכן –‬
‫זוהי הטמפ' של האוויר שאנו נושפים‪.‬‬


Slide 19

‫כיצד החמצן שאנו שואפים פנימה‪,‬‬
‫מגיע לכל תא בגוף?‬
‫• הריאות מורכבות ממיליוני בלונים זעירים שנקראים‬
‫"נ ֹאדִ יֹות"‪ ,‬והן עטופות בנימי דם רבים‪.‬‬
‫‪ .1‬האוויר שאנו שואפים ממלא את הנאדיות‪,‬‬
‫‪ .2‬החמצן שבאוויר הזה מפעפע דרך דופן הנאדית אל‬
‫נימי הדם‪ ,‬ומשם הוא מגיע אל זרם הדם‪.‬‬
‫‪ .3‬זרם הדם מוביל את החמצן אל כל תא בגופנו‪.‬‬


Slide 20

‫נִימִים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫נימים הם כלי‪-‬הדם הדקים ביותר בגופנו‪.‬‬
‫מהו תפקידם?‬
‫בנימים מתקיים חילוף חומרים בין הדם לבין רקמות הגוף‪:‬‬
‫בכיוון אחד חמצן ומזון עוברים מן הדם דרך דופן הנימים אל‬
‫תא‪ -‬הגוף‪.‬‬
‫ובכיוון ההפוך פסולת ופחמן דו‪-‬חמצני עוברים מתאי הגוף אל‬
‫הדם שבנימים‪.‬‬
‫רשת נימים מחברת את העורקים הקטנים ביותר‪ ,‬הנקראים‬
‫"עורקיקים"‪ ,‬אל הוורידים הקטנים ביותר‪ ,‬הנקראים‬
‫"ורידונים"‪.‬‬


Slide 21

‫מה קורה כאשר אנו נושמים?‬
‫אוויר נכנס אל הגוף באמצעות מערכת הנשימה‪.‬‬
‫החמצן שבאוויר נכנס לריאות‪,‬‬
‫משם הוא עובר לנימי הדם‬
‫שמסביב‪ ,‬ותאי‪-‬הדם‬
‫האדומים שנמצאים בנימי‬
‫הדם‪ ,‬מובילים את החמצן‬
‫אל כל תאי הגוף‪.‬‬


Slide 22

‫לאן נעלם החמצן ששאפנו? ומאין‬
‫הופיע הפחמן הדו‪-‬חמצני?‬
‫• גופנו משתמש בחלק מהחמצן שאנו שואפים‪ ,‬כדי‬
‫להפיק אנרגיה‪ .‬במהלך הפקת האנרגיה נוצר פחמן דו‪-‬‬
‫חמצני‪ ,‬ואנו פולטים אותו החוצה‪ ,‬בנשיפה‪.‬‬


Slide 23

‫שאיפה‪-‬הכנסת אויר לריאות‬


Slide 24

‫נשיפה‪-‬הוצאת אויר מהריאות‬


Slide 25

‫הנשימה‬
‫• הנשימה הינה תהליך רצוני בעקרון‪ ,‬כלומר אני יכולה‬
‫לקבוע כמה נשימות אבצע בדקה או להפסיק את‬
‫נשימתי‪ -‬בניגוד לדופק הלב למשל שאינני יכולה‬
‫להשפיע עליו באופן רצוני‪.‬‬
‫• אך מידת האפשרות שלי לשלוט בנשימות שלי היא‬
‫מוגבלת שכן אם אפסיק לנשום לזמן רב מדי מרכז‬
‫הנשימה הנמצא בגזע המוח "יכריח" אותי לנשום שוב‪.‬‬


Slide 26

‫דיבור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫היכולת שלנו לדבר היא תוצר לוואי של מערכת הנשימה‪.‬‬
‫אוויר זורם פנימה והחוצה מן הריאות דרך הקנה ומרעיד את‬
‫מיתרי הקול הנמצאים בגרון‪ .‬מיתרי הקול הם אלו שמפיקים‬
‫את הצליל‪.‬‬
‫מתיחה של מיתרי הקול בשיעורים שונים יוצרת צלילים‬
‫בגבהים שונים‪ :‬מתוח מאוד‪ -‬צליל גבוה‬
‫רפוי – צליל נמוך‪.‬‬
‫קול רם – כמות ומהירות האוויר גדולות‪.‬‬
‫כשמדברים הקולות משתנים בהתאם לתנועות הלשון‪ ,‬שיניים‪,‬‬
‫לחיים ושפתיים‪.‬‬


Slide 27

‫שיהוק‬
‫• שיהוק מתרחש כשיש גירוי של הסרעפת‪ ,‬למשל‬
‫כשאוכלים או שותים יותר מדי הקיבה מתמתחת‬
‫ומגרה את הסרעפת ‪ .‬הסרעפת מתכווצת בקופצנות‬
‫וכך נוצר שיהוק‪.‬‬


Slide 28

‫פיהוק‬
‫• בנשימה איטית אין סילוק מספק של פחמן דו חמצני‬
‫ואז יש הצטברות שלו בדם‪ .‬הדם הזה מגיע למוח‬
‫שמשגר פקודה לביצוע נשימה עמוקה במיוחד‪ -‬זהו‬
‫בעצם הפיהוק שגורם לסילוק של עודף הפחמן הדו‬
‫חמצני וכניסת יותר חמצן‪.‬‬


Slide 29

‫שיעול‬
‫• כשיש ליחה ולכלוך בקנה הנשימה אנו מסלקים אותה‬
‫ע"י שיעול‪ :‬שואפים עמוק‪ ,‬ואז סוגרים את קצה הקנה‪.‬‬
‫תוך כדי כך בונים לחץ בריאות‪ ,‬ואז משחררים את‬
‫האויר כהתפוצצות שמרעידה את מיתרי הקול‪.‬‬


Slide 30

‫התעטשות‬
‫• גירוי של רירית האף ע"י ליחה ולכלוך יגרום‬
‫להתעטשות‪ :‬נשימה עמוקה ושחרור האוויר דרך‬
‫האף בבת אחת במהירות גבוהה מ‪ 160-‬קמ"ש‪.‬‬
‫• לעיתים חיידקים מנצלים מנגנון זה על מנת להתפזר‪.‬‬


Slide 31

‫בזמן מאמץ‪...‬‬
‫‪ .1‬כשמתאמנים או מתאמצים מגיעים למצב של קוצר‬
‫נשימה והתנשפות – השרירים זקוקים ליותר חמצן‬
‫וחומרי אנרגיה כדי לתדלק את תנועותיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬קצב דופק הלב מתגבר ויותר אנרגיה וחמצן‬
‫שמועברים בדם יכולים להגיע לשרירים‪ .‬אנו‬
‫נושמים מהר יותר ועמוק יותר כדי לקלוט יותר‬
‫חמצן מן האוויר אל הדם‪.‬‬


Slide 32

‫המחשה – מס' נשימות בדקה‬
‫• באופן נורמלי אנו נושמים ‪ 12-15‬נשימות בדקה‪.‬‬
‫בזמן מאמץ מספר הנשימות עולה – למה?‬
‫‪ .1‬ספור את מספר הנשימות בדקה של חברך‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר שביצע פעילות גופנית ספור שוב את מספר‬
‫הנשימות בדקה‪.‬‬
‫‪ .3‬חזור וספור את מספר הנשימות כל דקה עד שהוא‬
‫יחזור לנורמה‪.‬‬


Slide 33

‫המחשה – התרחבות בית החזה‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫התרחבות בית החזה הינה מדד ליעילות הריאות‪.‬‬
‫אצל ספורטאים למשל ההתרחבות של בית החזה‬
‫גדולה יותר‪.‬‬
‫פעילות גופנית סדירה מחזקת את שרירי הנשימה‬
‫ומפתחת את הריאות והיכולת שלנו לשאוף יותר‬
‫אוויר במהירות משתפרת‪.‬‬
‫מדוד את התרחבות בית החזה אצל חברך במעבר בן‬
‫שאיפה לנשיפה‪.‬‬


Slide 34

‫מנגנוני הגנה במע' הנשימה‬
‫• שיער וריריות באף ‪ -‬כשגוף זר חודר לאף אנו מתעטשים‪ .‬כך‬
‫הגוף מנסה "להעיף" את הפולש החוצה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מצויות‬
‫באף שערות קטנות‪ ,‬שעוזרות לחסום חדירה של גופים זרים‬
‫לגוף‪ .‬דבר נוסף‪ :‬ההפרשות של ריריות האף לוכדות את גורמי‬
‫המחלה ומסלקות אותם‪.‬‬
‫• הרירית היא קרום רירי (לח)‪ ,‬המרפד משטח או איבר פנימי‬
‫בגוף‪ .‬היא נמצאת בעיקר באיברים הפתוחים לסביבה‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫דרכי עיכול‪ ,‬דרכי הנשימה או דרכי הרבייה והשתן‪ .‬למשל‪:‬‬
‫הציפוי של דופנות הפה שלנו לח יותר מאשר העור על כף היד‬
‫שלנו ‪ -‬הציפוי הזה הוא רירית‪.‬‬


Slide 35

‫מנגנוני הגנה במע' הנשימה‬
‫ריר וריסים בדרכי הנשימה‪ -‬תאים מיוחדים‪ ,‬הנמצאים‬
‫על הדפנות של קנה הנשימה‪ ,‬מפרישים ריר‪ .‬כאשר‬
‫גופים זרים חודרים למערכת הנשימה‪ ,‬הם נדבקים לריר‬
‫הזה‪ ,‬ואינם מגיעים לריאות‪.‬‬
‫תאים אחרים בקנה הנשימה‬
‫מצוידים בריסים זעירים‪,‬‬
‫שנעים ומטאטאים‬
‫את הפולשים החוצה‪.‬‬


Slide 36


Slide 37

‫הכנת דגם של ריאות‬
‫‪ .1‬גזור את תחתית הבקבוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנס את הבלון לתוך הבקבוק וקפל את הפיה שלו‬
‫על פיית הבקבוק‪.‬‬
‫‪ .3‬קשור את הבלון השני וגזור אותו לשני חלקים‬
‫בצורה רוחבית‪ ,‬כעת מתח את החלק הקשור של‬
‫הבלון על גבי החור שפערת בתחתית בבקבוק‪.‬‬


Slide 38

‫בדיקה פיסיקאלית‬
‫• הסתכלות‪.‬‬
‫• מישוש‬
‫• האזנה‬


Slide 39

‫איך החמצן עובר מהנאדיות לכלי הדם‬


Slide 40

‫• המחשה ‪ – 1‬טפטף יוד לתוך צנצנת מים‪.‬‬
‫• המחשה ‪:2‬‬
‫‪ .1‬שים קונפלור ומים בשקית קשור אותה‪ ,‬והנח אותה‬
‫בצנצנת המים‪.‬‬
‫‪ .2‬טפטף יוד לתוך המים שבצנצנת‪.‬‬


Slide 41

‫התא‬
‫• גופנו בנוי ממיליוני תאים – כמו לבנים הבונים בית‪.‬‬
‫• יש סוגים שונים של תאים בגוף‪ :‬תא עצב‪ -‬מעביר‬
‫אותות חשמליים זעירים בגוף‪ ,‬תא דם – מעביר חמצן‪,‬‬
‫תא אפיתל – מרפד את הגוף‪.‬‬
‫• אורח החיים של כל תא שונה – תאי דופן המעי‬
‫נוצרים ותוך מס' שעות נשחקים על ידי מזון ומתים‬
‫ומתחלפים באחרים‪ ,‬לעומתם תאי העצב חיים כל ימי‬
‫חיינו ולא מתחלפים‬


Slide 42

‫מבנה התא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התא הינו יחידה מאורגנת שבנויה מאיברים שונים‬
‫הנמצאים בנוזל צלול הנקרא ציטופלסמה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫גרעין – מרכז הבקרה של התא ( מכיל את החומר‬
‫הגנטי)‪.‬‬
‫מיטוכונדריה – צורתה דמויית נקניק‪ ,‬והיא מקור‬
‫האנרגיה של התא‪ ,‬כלומר הופכת חומרי מזון לאנרגיה‪.‬‬
‫קרום התא – מווסת את זרימת החומרים אל ומחוץ‬
‫לתא‪.‬‬


Slide 43


Slide 44

‫דיפוזיה=פעפוע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫חומרים כימיים נעים בנוזל באמצעות התפזרות‪.‬‬
‫הם נעים מהמקום בו ריכוז החומר גבוה למקום בו‬
‫ריכוז החומר נמוך‪.‬‬
‫למשל כשחמצן מנוצל בצד אחד של התא הריכוז שלו‬
‫שם יורד ואז מפעפע חמצן אל אותו מקום יותר מאשר‬
‫אל שאר חלקי הגוף‪ ,‬כנ"ל לגבי פחמן דו חמצני‪,‬‬
‫גלוקוז ומינרלים‪.‬‬
‫תהליך זה התרחש בתןך צנצנת המים‬


Slide 45

‫למה החמצן עובר מהנאדיות לנימים?‬
‫• בתוך הנאדיות ריכוז החמצן גבוה ואילו בנימים ריכוז‬
‫החמצן נמוך כי זהו דם שהגיע מהגוף לאחר שהחמצן‬
‫בו נוצל‪.‬‬
‫• כמו שלמדנו חומר עובר בדיפוזיה מהאזור בו יש ריכוז‬
‫גבוה לאזור בו יש ריכוז נמוך‪ ,‬ולכן מהנאדיות בהן‬
‫הריכוז גבוה דרך דופן כלי הדם המחוררים עובר‬
‫החמצן לכלי הדם ומשם נישא ע"י כדוריות הדם‬
‫האדומות אל שאר הגוף‪.‬‬


Slide 46

‫אוסמוזה‬
‫• התא מצוי בסביבה מימית‪ .‬מים יכולים להיכנס ולצאת מהתא‬
‫כל הזמן‪.‬‬
‫• חומרים אחרים אינן מסוגלים לעשות זאת בחופשיות כי הם‬
‫לא עוברים את קרום התא בקלות‪ .‬אם ריכוזם של החומרים‬
‫הללו גבוה או נמוך מדי מים יזרמו אל המקום בו הריכוז גבוה‬
‫כי חומרים אלו לא יכולים לעשות דיפוזיה‪.‬‬
‫• תהליך זה יכול להרוס את התא שכן אם יכנסו יותר מדי מים‬
‫התא יכול להתפוצץ ואם יצאו יותר מדי מים הוא יכול‬
‫להתייבש ולהתכווץ‪.‬‬


Slide 47

‫• ההרס של התא לא מתרחש כי על גבי קרום התא יש‬
‫מעין "דלתות" שיכולות לווסת את מעבר של‬
‫מולקולות גדולות בקרום התא‪.‬‬
‫• מולקולות של חומרי תזונה ומינרלים מועברות כל‬
‫הזמן דרך הדלתות האלה‪ ,‬כשהתא דואג לשמור על‬
‫איזון בריא של החומרים הדרושים לגוף‪.‬‬


Slide 48

‫אוסמוזה ‪ -‬המחשה‬
‫•‬

‫•‬

‫קרום התא הוא רקמה חדירה למחצה כלומר מאפשר‬
‫למולקולות קטנות כמו מולקולות מים לחדור באופן‬
‫חופשי‪ ,‬אך לא מאפשר למולקולות גדולות יותר‬
‫מעבר חופשי‪.‬‬
‫המחשה – השקית היתה הקרום החדיר למחצה‬
‫בניסוי‪ .‬היוד עבר אל תוך השקית וצבע את העמילן‬
‫בשחור כי המולקולות שלו קטנות ‪ ,‬אך הקונפלור‬
‫לא יצא החוצה כי המולקולות שלו גדולות מדי‪.‬‬


Slide 49

‫מיקרוסקופ אור‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ההגדלה של תמונת העצמים במיקרוסקופ אור נעשית בעזרת‬
‫עדשות זכוכית‪ .‬מיקרוסקופ מסוג זה יכול להגדיל את תמונות‬
‫העצמים פי ‪.400‬‬
‫איך זה קורה?‬
‫עדשה אחת מגדילה פי ‪ ,20‬ועדשה נוספת מגדילה את התמונה‬
‫החדשה פי עוד ‪ .20‬בסך הכול העצם נראה גדול פי ‪400‬‬
‫מגודלו המקורי‪.‬‬
‫האור צריך לעבור דרך העצם הנבדק‪ ,‬ולכן הוא צריך להיות‬
‫דק מאוד‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬יש להניח אותו על זכוכית דקה ושקופה‪.‬‬
‫לפעמים צובעים את העצם הנבדק‪ ,‬כדי שייראה היטב‪.‬‬


Slide 50

‫אוסמוזה ניסוי‬
‫• אם הריכוז מחוץ לתא גדול מים יצאו ממנו והתא‬
‫יתכווץ‪ ,‬אם ההתכווצות גדולה מדי יש סכנה לחיי‬
‫התא‪.‬‬
‫‪ .1‬שים את חתיכת הבצל על זכוכית נושא‪.‬‬
‫‪ .2‬טפטף טיפת מים על גבי זכוכית הנושא וכסה‬
‫בזכוכית נושא נוספת‪ .‬הסתכל במיקרוסקופ‪.‬‬
‫‪ .3‬טפטף טיפת תמיסת מלח על הבצל והבט שוב‬
‫במיקרוסקופ‪.‬‬