םירחואמ םיכוביס המוארטב םנמואה ??
Download
Report
Transcript םירחואמ םיכוביס המוארטב םנמואה ??
"...הפצוע יציב ויצא מכלל סכנה"...
האומנם ??
סיבוכים מאוחרים
בטראומה
יניב יחיא -קורס פראמדיקים צבאי 12
ביום שישי בבוקר ה 22/02/08 -נשמע צלצולו של טלפון החירום במיון הטראומה ,בי"ח רמב"ם ,חיפה.
השעה.08:53 :
הדיווח:
אט"ן מד"א ,כרמל ,18מעביר דיווח למיון טראומה ומבקש להכין
חדר הלם לקשישה בת 82לאחר נפילה מגובה בבית אבות.
"מדובר בפגיעת ראש ,מחוסרת הכרה ,מונשמת ולא יציבה
המודינמית ,זמן משוער להגעה כ 12 -דקות".
האח הכונן התורן מעביר את ההודעה ומזמין לחדר ההלם את כונן הטראומה -מנהל
המלר"ד,כירורג כללי ,נוירוכירורג ,רופא מטיפול נמרץ כללי ( ,)ICUאח ואחות תורני
חדר הלם.
בשעה 09:08הוכנסה הפצועה לחדר ההלם ע"י צוות מד"א שכלל פראמדיק ,נהג ושני
משתלמים .החולה מועברת למיטת בית החולים והטיפול בה התחיל.
להלן נתוני האנמנזה והטיפול שהוענקו לחולה ע"י צוות מד"א בשלב הטרום בי"ח:
זמני אירוע בשטח:
קבלת קריאה במוקד מד"א08:02 :
יציאה לאירוע08:03 :
הגעה לאירוע08:13 :
תחילת פינוי08:45 :
הגעה לבי"ח08:58 :
אנמנזה:
מדדים ובדיקות שנעשו בשטח:
הכרה.painful -
נתיב אוויר -פתוח.
נשימה 10 -נשימות.
דופק58 -
קצב לב.Sinus Bradycardia -
לחץ דם 70 -סיסטולי.
( 6 -GCS תגובת עיניים -אין .תגובת דיבור -השמעת קולות.
תגובת תנועה -דקורטיקציה)
אישונים שווים ומגיבים.
עור קר ,חיוור ולח.
פעולות שננקטו:
• פינוי דרכי אוויר -סקשן
• הנשמה במפוח
• קיבוע צווארי
• קיבוע ללוח גב
• החדרת שני עירויים (וונפלונים -)14G, 18G
ניתנו סה"כ .1500 ml NaCl 0.9%
• הרדמה250 mg Ketalar, 5 mg Dormicum, 100 mg -
Lidocaine
• אינטובציה
חדר הלם
בוצעה לקיחת מדדים ראשונית:
דופק
לחץ דם
סטורציה
חום
נשימות
GCS
אישונים
86
73סיסטולי
100
32.8
מונשמת
3
שווים ומגיבים
כונן הטראומה והכירורג החלו בסריקת הגוף והעלו חשדות
וממצאים שכללו :פגיעת ראש עם חשד לשבר דחוס בעצם
הגולגולת הפרונטלית ,חתך פרונטלי עמוק ומדמם ,צוואר -במ"פ,
חזה -סימטרי ,בטן -תפוחה ,אגן -יציב ,גב -במ"פ .נבדק מיקומו
של הטובוס ונמצא כי הוא עמוק במקצת (נשמעה כניסת אוויר
מופחתת בצד שמאל) .הטובוס הוצא בכס"מ.
בנוסף ,בוצעו המהלכים הבאים:
בשעה 09:10הוחדרו זונדה לקיבה וקטטר פולי לאיסוף שתן .בשתן התגלתה
מאקרוהמטוריה -עלה חשד לשבר באגן למרות שבבדיקה הגופנית נראה כי
הוא היה יציב.
נלקחו מבחנות עם דגימות דם לכימיה כללית ,ספירת דם ,תפקודי קרישה,
סוג דם והצלבה.
נלקח דם עורקי (פמורלי) לבדיקת גזים עורקיים.
בדיקת -FASTשלילי .לאחר מילוי שלפוחית השתן ב 100cc NaCl -נמצא
באיזור גוש פתולוגי.
ניתנו התרופות הבאות:
Esmerone 50 mg IV
Dormicum 5 mg IV
-Cefamezin 1 g IVאנטיביוטיקה סינטטית למחצה שנגזרת מפטריה הניתנת למניעת זיהומים.
חוברו שני עירויים NaCl 0.9% 1000ccמחוממים.
החולה כוסתה בשמיכת צמר ומנורות חימום הוצבו מעליה.
נלקחה דגימת שתן לבדיקת מעבדה.
בוצע צילום חזה.
הוחל מתן שתי מנות דם מסוג Oמינוס.
יש לציין כי הפראמדיק שטיפל בה ציין כי היא דיממה רבות בשטח וכי
ככל הנראה היא שכבה בחדר המדרגות של בית האבות בו היא נפלה
מעל לשעתיים.
הפרא' ציין כי הוא משער שהיא לוקחת מדללי דם כדוגמת קומדין.
דבריו נראו כנכונים ברגע שנלקחו מהפצועה דגימות דם שהיה נראה דליל
מהרגיל.
הפרא' אף ציין כי הנפילה לא הייתה נראית נפילה תמימה.
כמו כן הפרא' דאג לשים על הפצועה שמיכת מילוט ולכסותה בשתי
שמיכות צמר ,על מנת למנוע היפותרמיה.
בשעה 09:30הוצאה הפצועה מחדר ההלם בליווי של הכירורג,
הטראומטולוג ואח לבדיקת .CTלפני יציאתה נלקחו מדדים בשנית:
דופק
לחץ דם
סטורציה
חום
נשימות
GCS
אישונים
61
112/43
100
32.1
מונשמת
3
שווים ומגיבים
בדיקות ההדמייה העלו את הממצאים הבאים:
-FASTשלילי.
CTראש -ללא עדות לדימום .סדק בעצם הפרונטלית.
CTצווארי -שברים בחוליות .C1, C2
CT Angioצוואר -כלי דם תקינים.
CTחזה -שברים בצלעות 9-12משמאל ,שבר בחוליה T11
אאורטה תקינה ,ללא חזה אוויר.
CTבטן -תקין .כליות תקינות .נתגלתה ציסטה בשחלה.
CTאגן -תקין.
בדיקות מעבדה
מבדיקות המעבדה עולים הממצאים הבאים:
הפצועה סובלת מחמצת נשימתית +מטבולית.
המוגלובין נמוך -תוצאה של היפוולמיה.
מתוקן ע"י מתן מנות דם.
היפוקלמיה.
תפקודי קרישה מאורכים...
בשעה 10:48לאחר ייעוץ עם רופאה מטיפול נמרץ כללי (,)ICU
הוחלט להעביר את הפצועה להמשך טיפול במחלקה לטיפול נמרץ.
לפני יציאתה של הפצועה מחדר ההלם נלקחו מדדים פעם נוספת:
דופק
לחץ דם
סטורציה
חום
נשימות
GCS
אישונים
70
177/95
100
32.7
מונשמת
3
שווים ומגיבים
ניתנה מנת .FFP
טיפול נמרץ כלליICU -
במחלקה הוצאו מסמכים על עברה ומחלותיה של הפצועה; מבחינת מחלות רקע ידוע על
דיכאון קשה .התרופות הקבועות אותן היא נוטלת הן NUMBON :ו VABEN -בלבד .
בקבלתה למחלקה עברה הפצועה בדיקה גופנית ע"י רופא בכיר
במחלקה שהעלתה את הממצאים הבאים:
מצב כללי:
סימנים חיוניים:
ראש וגולגולת:
צוואר:
ריאות:
לב:
בטן:
אגן:
גפיים:
מורדמת ומונשמת.
דופק 76סדיר ,חום ,PR 32.2סטורציה .100%
חתך פרונטלי בקרקפת ,נתפר ע"י כירורג בחדר הלם .סדק
בעצם הפרונטלית משמאל.
תקין וסימטרי ,קנה מרכזי.
כניסת אוויר טובה ושווה דו"צ.
קולות לב ברורים ובעוצמה תקינה.
צלקת לפרוטומיה ישנה .בטן רכה.
יציב.
ללא נפיחות ,דליות ,בצקות ,אודם או רגישות וללא הגבלה
בתנועה .דפקים פריפריים חלשים מאוד.
בנוסף ,לאחר כארבע שעות בוצעו בדיקות הדמייה חוזרות-
CTבטן ואגן (לאחר מתן חומר ניגוד :)IVזונדה בקיבה ,כיס שתן מצונתר.
לא הודגם ממצא חבלתי תוך בטני או תוך אגני.
CTצווארי ו CTA -עורקי צוואר :שברים סגורים בחוליות C1, C2ללא
תזוזה ,עורקים וורטברליים ללא עדות לדיסקציה .אוסטאופניה קשה ביותר.
CTחזה ו - One Lung Intubation :CTA -נמסר לרופא המטפל -הטובוס
הוצא בכס"מ נוסף .אין עדות לממצא חבלתי בכלי הדם הגדולים של בית
החזה ,אין עדות לחזה אוויר ,אוסטאופניה דיפוזית ,שברים אחוריים של
צלעות 9-12משמאל .שבר רוחבי ודחוס של גוף חוליה T11עם המטומה
פרה-ורטברלית .נוזל פלאורלי בכמות מינימלית דו"צ .כמו כן אובחנה
קוטוזיה ריאתית מינמלית דו"צ .בנוסף נמצאו שתי ליפומות.
CTמח :אין עדות לדימום מוחי או תוך גולגולתי .סדק בעצם פרונטלית
משמאל .המטומה תת עורית פרונטלית שמאלית .שינויים ניווניים ואוטמים
על רקע מיקרואנגיופתיה .נפיחות ברקמות הרכות של הפנים מימין.
עיקרי הממצאים בבדיקות הדם החוזרות:
עלייה בכמות ההמוגלוביןg/dl 11.7 -
קרישהPT-15.2 ,INR- 1.58 :
גזים :שיפור כללי במצב בגזים7.427 -PH ,
דבר תמוה אחד עולה מבדיקות הדם עוד מקבלת הפצועה בחדר ההלם; מצבה של
מערכת קרישת הדם .מכל הבדיקות שנעשו עד כה עולה כי לחולה ערכי PTוINR -
מאורכים .דבר זה מעיד על תהליך פתולוגי כלשהו.
כאמור ,החולה אינה נוטלת מדללי דם.
לכן אם נסתכל על התמונה כולה וניזכר במצבה הכולל של החולה נראה כי היא סבלה
מהדברים הבאים:
פגיעת ראש (היפוקסיה) ,היפוולמיה ,היפותרמיה ,חמצת נשימתית +מטבולית...
כל אלו יחד מהווים "קרקע פוריה" להתפתחות...
הגדרה:
DICהינו סיבוך שבו הגוף סובל מקרישיות יתר או לחילופין מתת
קרישיות .הסיבוך בעל פרוגנוזה לא טובה .ידועים מספר גורמים נפוצים
הגורמים לסיבוך זה ,ביניהם; זיהומים ,טראומה (בעיקר חבלת ראש),
הלם לסוגיו השונים (בעיקר היפוולמי) ,היפותרמיה ,חמצת מטבולית,
ARDSועוד.
כל אנשים הלוקים בפתולוגיות אלו בעלי יכולת פיזיולוגית ויכולת פיצוי
ירודה.
פתופיזיולוגיה-
עקב אחד או צירוף של כמה מהגורמים שהוזכרו לעיל יש שחרור של
( Tissue Factorsמדיאטורים ,פרוסטגלנדינים .)...חומרים אלו גורמים
לעיכוב שחרור פקטורי הזרוע ה"מפרקת" (פלסמינוגן -פלסמין) .מתחילים
להיווצר קרישים ותסחיפים ובשלב מאוחר יותר יש מיצוי של פקטורי
הזרוע ה"מפרקת" .בשל מחסור בדם ,אין מספיק זמן לייצור פקטורי
קרישה חדשים והתמיינותם.
כך נוצרת קרישיות יתר סיסטמית .ייתכן גם מצב הפוך של מיצוי פקטורי
הזרוע ה"בונה" שתוצאתו תת קרישיות -דימום בלתי נשלט.
הקליניקה שבאה לידי ביטוי אצל הפצועה-
דימום רב בשטח שלא פסק גם לאחר זמן ממושך .הדם "נראה" דליל
מהרגיל.
דימום ספונטני משלפוחית השתן ללא עדות לשבר באגן /פצע חבלתי.
בדיקת תפקודי קרישה הדגימה ערכי PTו INR -מאורכים.
חוסר יציבות המודינמית.
" קרקע פוריה" להתפתחות -DICפגיעת ראש ,חמצת נשימתית/
מטבולית ,היפוולמיה ,היפותרמיה.
כיצד טיפלו בפצועה על מנת למנוע את המשך התפתחות ה? DIC -
צמצום היפוקסיה -הנשמה מלאה ואפקטיבית ב 100% -חמצן.
מתן מנות דם -ייצוב המודינמי והחזרת נוזל ותאים בעלי יכולת נשיאת
חמצן.
מתן .FFP
חבישת ותפירת פציעות -סגירת החתך הפרונטלי.
לאחר כיום בטיפול נמרץ כללי ניתן היה לומר כי החולה התייצבה המודינמית ונחסכה ממנה התפתחות
קלינית מלאה של .DIC
בערב ליל שישי בוצע ניסיון אקסטובציה אחד שכשל ,הפצועה לא הצליחה
לשמור על סטורציה ברמת התקין .בבוקר למחרת בוצע ניסיון נוסף ומוצלח.
הרופא ניסה לתקשר עם החולה מהרגע בו החלה למלמל מילים .החולה סירבה
לשתף פעולה ולא רצתה לפרט את נסיבות פציעתה" -זה הסוד שלי".
הוזמן ייעוץ פסיכיאטרי.
מסקנות ייעוץ פסיכיאטריה-
נסיבות הפציעה -ניסיון התאבדות שכשל.
החולה מתמצאת חלקית בזמן ובמקום ,ומשתפת פעולה באופן חלקי .ניכרים סימני
מתח ,מדברת לא לעניין .קיימת משאלת מוות ללא תוכנית .מצב רוח ירוד .תובנה
חלקית .שיפוט לקוי.
לסיכום מצב בלבולי ככל הנראה על רקע חבלת הראש עם מרכיב דיכאוני וחרדתי.
ככל הנראה לאחר ניסיון אובדני הראשון בחייה .רצוי להרחיק חפצים חדים
ותרופות מהישג ידה של החולה.
יש לבצע מעקב פסיכיאטרי.
תרופות Vaben 10 mg :שלוש פעמים ביום ולפי הצורך Haloperidil (Halidol) 5
.mg I.M
ביום ראשון בערב ,ה 24/02/08 -הועברה החולה למחלקה אורטופדית שם יימשך
טיפולה תוך שילוב טיפול פסיכיאטרי.
מכתב העברה מטיפול נמרץ כללי למחלקה האוטופדית
חולה בת ,82עם שברים ב C1, C2, T11 -לאחר נפילה
(ניסיון אובדני).
בבדיקה :בהכרה מלאה ,מתמצאת ,נושמת היטב עם
משקפי חמצן ,20 -RR .דופק 135לא סדיר ,לחץ דם
,120/70סטורציה ,97%ריאות נקיות.
בבדיקות הדם מהבוקר -סובלת מאנמיה ,היפוקלמיה
הנובעת ככל הנראה ממתן עירויי דם ובקבלתה לחדר
ההלם ככל הנראה מההיפותרמיה.
באק"ג דופק סינוס APB`s ,מרובים ,השטחת גלי T
(נובעים מהיפוקלמיה) סימני אוטם אנטרוספטלי ישן.
במחלקה האורטופדית החולה החלה לקבל תרופות לשיכוך
כאבים-
.Optalgin 1 g
-Oxycod 10 mgממשפחת האופייטים.
-Pramin 10 mgלמניעת בחילות והקאות .ניתן ביחד עם
אופיאטים.
בוצעו בדיקות דם חוזרות שהעלו את הממצאים הבאים:
ירידה בכמות ההמוגלובין.g/dl 9.4 -
היפוקלמיה.mmol/l 3.1 -
היפומגנזמיה.meq/l 1.1 -
תרביות וספירת דם העלו כי קיים זיהום חיידקי שגורם לספסיס.
בהתאם לתוצאות בדיקות הדם החליט רופא פנימאי על מתן
מנת דם אחת נוספת.
בנוסף החליט להתחיל להחזיר אלקטרוליטים600 mg -
.1200 mg Potassium ,Magnesium
ב 25/02/08 -בשעה 19:00בוצעו בדיקות שגרתיות במחלקה
ע"י צוות האחיות .הן דיווחו לרופא המטפל כי לחולה יש חום,
טאכיקרדיה וכי ניכר קושי קל בנשימה
(ככל הנראה התפתחות ספסיס).
באותו לילה בשעה 3:00צוות האחיות שם לב כי החולה מורידה
סטורציה 91% -עם חמצן וכי ניכר קושי שהולך ומחמיר בנשימה.
החולה חוברה למוניטור שם נצפה A.Fibחדש.
הוזמן ייעוץ של רופא פנימי שהחליט על מתן .400 mg Procor
לאחר כעשרים דקות החולה הפכה לקצב סינוס.
הרופא החליט לשלוח את החולה לצילום חזה בדחיפות על רקע
קוצר נשימה שהולך ומחמיר ,סטורציה נמוכה וקולות ריאה
פתולוגיים (חירחורים לחים מפושטים על פני כל הריאה).
Adult respiratory distress syndrome -ARDS
הגדרה:
בצקת ריאות שאינה על רקע קרדיווסקולרי .קיימת הסננה ריאתית דו
צידית.
בצילום חזה ניתן לראות ציור ריאתי דיפוזי ,לאו דווקא סימטרי ,דו-
צידי ,מפושט ,לא מבחין בין סגמנטים ואונות .הריאה לבנה יחסית.
פתופיזיולוגיה-
הסיבה לבצקת שאינה על רקע קרדיאלי היא עליה בחדירות ה-
,alveoli-Capillary membraneכתוצאה מפגיעה ע"י גורמים שונים.
החורים הקטנטנים בממברנה ,שמאפשרים מעבר ( Transudateנוזל
עני בחלבונים) בלבד ,הופכים לחורים גדולים אשר מאפשרים גם ל-
( Exudateנוזל עשיר בחלבונים) לעבור.
כתוצאה ,הנוזל האקסודטיבי מצליח לחדור לאלוואולי ולהציף אותם.
כיצד הדבר בא לידי ביטוי אצל החולה?
החולה לאחר סיבוך של DICוכרגע סובלת מספסיס.
חיידקים (בדרך כלל גראם שליליים) אשר "מטיילים"
בדם מפרישים טוקסינים בעלי פעילות הרסנית על
הממברנה האלוואולי-קפילרית => עליה בחדירות
הממברנה.
מכיוון ויש V/Q missmatchיש ירידה בסטורציה.
טיפול-
החולה חוברה ל CPAP -והוחל מתן 80 mg fusid I.Vעל
מנת להקל על הגודש הריאתי.למזלה של החולה היא
יצאה מכלל סכנה נשימתית לאחר כשעתיים ונחסכה
ממנה אינטובציה והנשמה מלאכותית.
ביום 26/02/08החולה פיתחה במהלך היום אירוע אחד של SVT
ואירוע נוסף של פרפור עליות.
אותן הפרעות קצב נובעות ככל הנראה מההיפוקסיה (סטורציה
92%עם חמצן) .ידוע כי היפוקסיה של תאי שריר לב היא הגורם
העיקרי להופעת מעגלי Re-entryבלב וע"י כך להופעת
טאכיאריתמיות.
החולה טופלה במנה נוספת של פרוקור שהפכה את הפרעות
הקצב הנ"ל לקצב סינוס.
הרופא המליץ על החלפת הטיפול האופיאטי ()Oxycod
באנלגטיקה חלופית או ירידה במינון האופיאטים .כידוע תרופות
ממשפחת האופיאטים גורמות לדיכוי נשימתי.
בנוסף הוחל טיפול למניעת טאכיאריתמיות -בעזרת פרוקור.
בוצעו בדיקות דם חוזרות שהעלו את הממצאים הבאים:
.g/dl 11.1 -HGB
.mmol/l 3.4 -Hypokalemia
.meq/l 1.3 -Hypomagnesemia
עקב תוצאות אלו הופחת מינון הפוסיד ל 40 mg -ביום (להשערת
הרופא התרופה המשתנת גורמת לירידה בכמות האלקטרוליטים
האלו כלומר יש סילוק מוגבר של מגנזיום ואשלגן ,מה גם
שהחולה אינה גדושה מאוד וניתן להוריד את המינון על מנת לא
לעזור לבעיה אחת ולהחמיר אחרת).
הומלץ להפסיק את מתן הפוסיד בכלל כאשר קלינית ורנטגנית
החולה אינה גדושה כלל.
בתאריך 5/03/08בשעה 13:00החולה נכנסה באופן פתאומי לאי ספיקה
נשימתית עם דיספניאה משמעותית ,ירידה בסטורציה עד ל 80% -עם
חמצן 35 .נשימות בדקה .ירידה בלחץ הדם לערכים של .72/43
בוצע בירור שכלל אק"ג -ללא סימני איסכמיה חריפה ,צילום חזה -גודש קל
(כנראה מה )ARDS -ללא סימני פניאומוניה( .חום גבוה כתוצאה מהספסיס).
הוזמן רופא מטיפול נמרץ .הרופא החליט כי מדובר במצב חירום נשימתי על
רקע .Massive PE
ניתן טיפול בהפרין ( )Clexaneבמינון טיפולי 10,000 IU -בבולוס .IVולאחר
מכן חובר עירוי עם מנה מתמשכת של 1500 IUלשעה .כמו כן ,החולה
חוברה ל.CPAP -
עקב ירידה בלחץ הדם (שנבעה הן מהתסחיף הריאתי והן מהחיבור ל-
CPAPשכידוע מוריד )Preloadהוחל טיפול בדופמין.
למרות הטיפול החולה המשיכה להדרדר ולא התייצבה מבחינה המודינמית.
לאחר כשעתיים החולה הפסיקה לנשום .במוניטור -אסיסטולה.
בוצעו פעולות החייאה ללא הצלחה.
בשעה 15:15נקבע מותה של החולה.