Transcript אינטנסיפיקציה

‫תמריץ פיננסי ליישום ממשקי גידול משמרי‬
‫סביבה בחקלאות‬
‫יובל נוימן‬
‫עמית מכון מילקן | עמותת צלול‬
‫‪ ‬החקלאות בישראל והשפעותיה‬
‫‪ ‬כלים לעידוד ממשקי גידול משמרי סביבה בעולם‪:‬‬
‫▪ מיסוי וסובסידיה‬
‫▪ תשלום עבור שירותי מערכת אקולוגית‬
‫‪ ‬הצעה למנגנון ביטוח חקלאי‬
‫‪ ‬סיכום‬
‫רקע‬
‫גידולים חקלאיים בישראל‪:‬‬
‫▪ ‪ 3‬מיליון דונם שטח גידולים חקלאיים‬
‫▪ ‪ 11‬מיליארד ש"ח הכנסות‬
‫▪ ‪ 13‬מיליארד ש"ח תוצר לאומי גולמי (‪(2.1%‬‬
‫שאיפת החקלאי‪:‬‬
‫ייעול הייצור והגדלת התפוקה החקלאית בשטח הנתון‬
‫אינטנסיפיקציה‬
‫‪ ‬עיבוד רב גידול – מספר גידולים או אותו גידול במספר מחזורים על‬
‫יחידת שטח‬
‫‪ ‬ממשקי גידול ומיכון חקלאיים‬
‫‪ ‬שימוש מאסיבי בחומרי דישון והדברה‬
‫)‪)Fertilizers, Pesticides, Herbicides‬‬
‫▪ משמש כ"ביטוח" לנזק פוטנציאלי‬
‫▪ ‪ 7.6%‬מהתשומות החקלאיות (‪ 1.5‬מיליארד ‪) ₪‬‬
‫▪ כ‪ 7,000-‬טון חומר הדברה נמכרים בשנה‬
‫אינטנסיפיקציה‬
‫ירידה בשטח החקלאי ועלייה בכמות התפוקה החקלאית‬
‫נתונים‪ :‬הלמ"ס‪2013 ,‬‬
‫עיבוד‪ :‬יובל נוימן‬
‫רקע‪ :‬השפעות לחקלאי‬
‫נזק לחקלאי‪:‬‬
‫• אין חידור מים וכמות מי נגר גדלה (הסרת מעכבים‬
‫וצמחיית לוואי)‬
‫• איטום הקרקע החקלאית וסחיפת קרקע מואצת (אירוזיה)‬
‫• איבוד קרקע עידית‬
‫• התחתרות ערוצים‪ ,‬סתימת מעברי מים והצפות‬
‫• זיהום מערכות מים וקרקע (זרימת מי נגר וסחיפת קרקע‬
‫מדושנים ומודברים)‬
‫רקע‪ :‬השפעות חברתיות‬
‫יוטריפיקציה‬
‫(‪)eutrification‬‬
‫פיתוח חומרים‬
‫רעילים‬
‫השלכות בריאותיות‬
‫פגיעה אפדימיולוגית‬
‫בטווח הקצר והארוך‬
‫באוכלוסייה‬
‫יצירת "אזורים מתים"‬
‫כתוצאה מהצטברות‬
‫ניוטריאנטים בסמוך‬
‫לחוף‬
‫צורך בפיתוח וייצור‬
‫חומרים קטלניים יותר‬
‫ירידה בפריון אנושי‪,‬‬
‫פגיעה בעוברים‪,‬‬
‫הפרעה בפעילות‬
‫העצבית‪ ,‬בעיות קשב‪,‬‬
‫מחלות נשימה‪,‬‬
‫פרקינסון וסוכרת‬
‫שינויי אקלים ועמידות‬
‫צריכת כל החמצן‬
‫המומס בקרקעית הים מזיקים‬
‫‪ -‬לא מאפשר חיים‬
‫יחס טון חומר הדברה לאלף דונם קרקע‬
‫הגבוה ביותר ב‪OECD-‬‬
‫מקור‪ :‬הלמ"ס‪2011,‬‬
‫רקע‪ :‬השפעות חיצוניות‬
‫עלויות המוניטאריות המוטלות על החברה נעות בין‪:‬‬
‫‪ 32-100‬מיליארדי ‪ ₪‬בשנה‬
‫קיים צורך במנגנון שיעניק תמריצים כלכליים כדי לעודד‬
‫את החקלאי להימנע השפעות חיצוניות שליליות בפעילותו‬
‫הבעיה‪ :‬זיהום סביבתי מחקלאות‬
‫שיטת העיבוד החקלאי‬
‫הקונוונציונאלי פוגעת באופן‬
‫מתפשט בחקלאי‪ ,‬בסביבה‬
‫ובחברה כולה!‬
‫מדיניות‪ :‬מיסוי וסובסידיה‬
‫• היטל פליטות מזהמים‬
‫• היטל ‪ /‬סובסידיה על ריכוז מזהמים ואיכות המשאב‬
‫• הפקדת ערבון ביצוע (‪)performance bond‬‬
‫• היטל תשומות חקלאיות‬
‫• סובסידיות לשימוש בשיטות ניהול סביבתיות‬
‫• היטל ‪ /‬סובסידיה על תוצרת‬
‫מדיניות‪:‬‬
‫תשלום על שירותי מערכת אקולוגית (‪)PES‬‬
‫• הרחבת זכויות הקניין והקמת שוק מוצרים משמרי סביבה‬
‫בחקלאות‬
‫•‬
‫תשלום לחקלאים בעבור ייצור תועלות התורמות לשירותי‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫•‬
‫השמירה על מצבו הטבעי של המשאב תיזקף לזכות‬
‫החקלאי ותתמרץ אותו להשקיע בייעול שיטת עיבוד הקרקע‬
‫הצעה למנגנון ביטוח חקלאי‬
‫ביטוח הנו כלי לצמצום סיכונים ותימרוץ להקטינם בפרמיות נמוכות ותשלום‬
‫פיצוי‪ ,‬שיעילותו באה לידי ביטוי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫פיזור סיכונים (‪)spread of loss‬‬
‫צימצום שונות (‪)variance reduction‬‬
‫בידוד סיכונים (‪)segregation of risk‬‬
‫עידוד אמצעים מצמצמי נזקים (‪)encouraging loss reduction measures‬‬
‫ניטור ובקרה (‪)monitoring and control‬‬
‫הצעה למנגנון ביטוח חקלאי‬
‫ביטוח חקלאי מבוסס תפוקה לחקלאי המאמץ שיטות עיבוד משמרות‬
‫סביבה – תשלום פוליסה ופיצוי על כמות התוצרת‪:‬‬
‫גובה פיצוי‬
‫לדונם‬
‫=)‬
‫תפוקה לדונם‬
‫בשיטת עיבוד‬
‫משמרת סביבה‬
‫‪-‬‬
‫תפוקה לדונם‬
‫בשיטת עיבוד‬
‫קונוונציונאלית‬
‫(‬
‫‪X‬‬
‫מחיר תוצרת‬
‫צפוי לדונם‬
‫הצעה למנגנון ביטוח חקלאי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיווג סיכונים – סיווג סוגי גידול ועיבודם לפיזור סיכונים וכיסויים בפרמיה‬
‫הולמת‪.‬‬
‫רצועת גידול קונוונציונאלי (‪ – )check strip‬אינדיקטור למידת הנזק לתפוקה‬
‫ועלותו ביחס לתוצרת בשיטת עיבוד "נורמטיבית" (רמת תפוקה קונוונציונאלית)‪.‬‬
‫מחיר תוצרת – על פי עונות קודמות וחיזוי ביקושים‪.‬‬
‫התמודדות עם בחירה מנוגדת ‪ -‬בקלאסיפיקציות ביטוחיות בהתאם לאזור‪ ,‬סוג‬
‫ושיטת הגידול‪.‬‬
‫התמודדות עם סיכון מוסרי ‪ -‬באמצעות השתתפות עצמית ‪ /‬קביעת גבול עליון‬
‫לפיצוי ‪ /‬ייקור מחיר הפרמיה אם יופעל הביטוח שיהוו תמריץ היצמדות לשיטת‬
‫העיבוד החדשנית והתרחקות מסיכונים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬צמצום סיכוני החקלאי באמצעות כיסוי ופיצוי כספי אם תינזק תפוקתו‪.‬‬
‫‪ ‬עידוד אימוץ שיטות עיבוד פרו‪-‬סביבתיות והפיכתן למוסכמה בענף‪.‬‬
‫‪ ‬הקטנת היקף הפגיעה במקורות המים והקרקע והסיכון לחברה‪ ,‬והרחבת תועלות‬
‫לחקלאי (שימור התכונות הטבעיות של החלקה וסביבתה)‪.‬‬
‫‪ ‬קידום ויישום חקלאות בת קיימא בישראל והתחשבות בסביבה הטבעית למען‬
‫החקלאים‪ ,‬החברה והדורות הבאים‪.‬‬
‫תודה‬
[email protected]