אינטנסיפיקציה
Download
Report
Transcript אינטנסיפיקציה
תמריץ פיננסי ליישום ממשקי גידול משמרי
סביבה בחקלאות
יובל נוימן
עמית מכון מילקן | עמותת צלול
החקלאות בישראל והשפעותיה
כלים לעידוד ממשקי גידול משמרי סביבה בעולם:
▪ מיסוי וסובסידיה
▪ תשלום עבור שירותי מערכת אקולוגית
הצעה למנגנון ביטוח חקלאי
סיכום
רקע
גידולים חקלאיים בישראל:
▪ 3מיליון דונם שטח גידולים חקלאיים
▪ 11מיליארד ש"ח הכנסות
▪ 13מיליארד ש"ח תוצר לאומי גולמי ((2.1%
שאיפת החקלאי:
ייעול הייצור והגדלת התפוקה החקלאית בשטח הנתון
אינטנסיפיקציה
עיבוד רב גידול – מספר גידולים או אותו גידול במספר מחזורים על
יחידת שטח
ממשקי גידול ומיכון חקלאיים
שימוש מאסיבי בחומרי דישון והדברה
))Fertilizers, Pesticides, Herbicides
▪ משמש כ"ביטוח" לנזק פוטנציאלי
▪ 7.6%מהתשומות החקלאיות ( 1.5מיליארד ) ₪
▪ כ 7,000-טון חומר הדברה נמכרים בשנה
אינטנסיפיקציה
ירידה בשטח החקלאי ועלייה בכמות התפוקה החקלאית
נתונים :הלמ"ס2013 ,
עיבוד :יובל נוימן
רקע :השפעות לחקלאי
נזק לחקלאי:
• אין חידור מים וכמות מי נגר גדלה (הסרת מעכבים
וצמחיית לוואי)
• איטום הקרקע החקלאית וסחיפת קרקע מואצת (אירוזיה)
• איבוד קרקע עידית
• התחתרות ערוצים ,סתימת מעברי מים והצפות
• זיהום מערכות מים וקרקע (זרימת מי נגר וסחיפת קרקע
מדושנים ומודברים)
רקע :השפעות חברתיות
יוטריפיקציה
()eutrification
פיתוח חומרים
רעילים
השלכות בריאותיות
פגיעה אפדימיולוגית
בטווח הקצר והארוך
באוכלוסייה
יצירת "אזורים מתים"
כתוצאה מהצטברות
ניוטריאנטים בסמוך
לחוף
צורך בפיתוח וייצור
חומרים קטלניים יותר
ירידה בפריון אנושי,
פגיעה בעוברים,
הפרעה בפעילות
העצבית ,בעיות קשב,
מחלות נשימה,
פרקינסון וסוכרת
שינויי אקלים ועמידות
צריכת כל החמצן
המומס בקרקעית הים מזיקים
-לא מאפשר חיים
יחס טון חומר הדברה לאלף דונם קרקע
הגבוה ביותר בOECD-
מקור :הלמ"ס2011,
רקע :השפעות חיצוניות
עלויות המוניטאריות המוטלות על החברה נעות בין:
32-100מיליארדי ₪בשנה
קיים צורך במנגנון שיעניק תמריצים כלכליים כדי לעודד
את החקלאי להימנע השפעות חיצוניות שליליות בפעילותו
הבעיה :זיהום סביבתי מחקלאות
שיטת העיבוד החקלאי
הקונוונציונאלי פוגעת באופן
מתפשט בחקלאי ,בסביבה
ובחברה כולה!
מדיניות :מיסוי וסובסידיה
• היטל פליטות מזהמים
• היטל /סובסידיה על ריכוז מזהמים ואיכות המשאב
• הפקדת ערבון ביצוע ()performance bond
• היטל תשומות חקלאיות
• סובסידיות לשימוש בשיטות ניהול סביבתיות
• היטל /סובסידיה על תוצרת
מדיניות:
תשלום על שירותי מערכת אקולוגית ()PES
• הרחבת זכויות הקניין והקמת שוק מוצרים משמרי סביבה
בחקלאות
•
תשלום לחקלאים בעבור ייצור תועלות התורמות לשירותי
מערכות אקולוגיות
•
השמירה על מצבו הטבעי של המשאב תיזקף לזכות
החקלאי ותתמרץ אותו להשקיע בייעול שיטת עיבוד הקרקע
הצעה למנגנון ביטוח חקלאי
ביטוח הנו כלי לצמצום סיכונים ותימרוץ להקטינם בפרמיות נמוכות ותשלום
פיצוי ,שיעילותו באה לידי ביטוי:
.1
.2
.3
.4
.5
פיזור סיכונים ()spread of loss
צימצום שונות ()variance reduction
בידוד סיכונים ()segregation of risk
עידוד אמצעים מצמצמי נזקים ()encouraging loss reduction measures
ניטור ובקרה ()monitoring and control
הצעה למנגנון ביטוח חקלאי
ביטוח חקלאי מבוסס תפוקה לחקלאי המאמץ שיטות עיבוד משמרות
סביבה – תשלום פוליסה ופיצוי על כמות התוצרת:
גובה פיצוי
לדונם
=)
תפוקה לדונם
בשיטת עיבוד
משמרת סביבה
-
תפוקה לדונם
בשיטת עיבוד
קונוונציונאלית
(
X
מחיר תוצרת
צפוי לדונם
הצעה למנגנון ביטוח חקלאי
סיווג סיכונים – סיווג סוגי גידול ועיבודם לפיזור סיכונים וכיסויים בפרמיה
הולמת.
רצועת גידול קונוונציונאלי ( – )check stripאינדיקטור למידת הנזק לתפוקה
ועלותו ביחס לתוצרת בשיטת עיבוד "נורמטיבית" (רמת תפוקה קונוונציונאלית).
מחיר תוצרת – על פי עונות קודמות וחיזוי ביקושים.
התמודדות עם בחירה מנוגדת -בקלאסיפיקציות ביטוחיות בהתאם לאזור ,סוג
ושיטת הגידול.
התמודדות עם סיכון מוסרי -באמצעות השתתפות עצמית /קביעת גבול עליון
לפיצוי /ייקור מחיר הפרמיה אם יופעל הביטוח שיהוו תמריץ היצמדות לשיטת
העיבוד החדשנית והתרחקות מסיכונים.
סיכום
צמצום סיכוני החקלאי באמצעות כיסוי ופיצוי כספי אם תינזק תפוקתו.
עידוד אימוץ שיטות עיבוד פרו-סביבתיות והפיכתן למוסכמה בענף.
הקטנת היקף הפגיעה במקורות המים והקרקע והסיכון לחברה ,והרחבת תועלות
לחקלאי (שימור התכונות הטבעיות של החלקה וסביבתה).
קידום ויישום חקלאות בת קיימא בישראל והתחשבות בסביבה הטבעית למען
החקלאים ,החברה והדורות הבאים.
תודה
[email protected]