Transcript חוק רווחי גז ונפט, תהליך העבודה ועיקרי המדיניות הפיסיקאלית

‫חוק רווחי גז ונפט‪ :‬תהליך העבודה ועיקרי‬
‫המדיניות הפיסיקאלית בענף‬
‫אוגוסט ‪2013‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫•‬
‫בדיקה מקדמית במשרד האוצר‬
‫סוף שנת ‪2009‬‬
‫•‬
‫שר האוצר מחליט על הקמת ועדה מקצועית‬
‫פברואר ‪2010‬‬
‫•‬
‫מינוי ועדת ששינסקי ‪ :‬משרד אנרגיה ואוצר‬
‫‪ 12‬באפריל ‪2010‬‬
‫•‬
‫הגשת ניירות עמדה לוועדה על ידי הציבור‬
‫‪ 25‬באוגוסט ‪2010‬‬
‫•‬
‫פרסום טיוטת המסקנות‬
‫‪ 15‬בנובמבר ‪2010‬‬
‫•‬
‫שימוע לחברות האנרגיה ולציבור הרחב‬
‫דצמבר ‪2010‬‬
‫•‬
‫הגשת הדו"ח הסופי לשר האוצר‬
‫‪ 3‬בינואר ‪2011‬‬
‫•‬
‫פגישת רה"מ עם נציגי חברות האנרגיה‬
‫‪ 11‬בינואר ‪2011‬‬
‫•‬
‫החלטת ממשלה על אימוץ מלא של הדו"ח‬
‫‪ 23‬בינואר ‪2011‬‬
‫•‬
‫אישור טיוטת חוק מיסוי רווחי נפט ע"י ועדת שרים לענייני חקיקה‬
‫‪ 20‬בפברואר ‪2011‬‬
‫•‬
‫אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה‬
‫‪ 28‬בפברואר ‪2011‬‬
‫•‬
‫אישור החוק בכנסת‬
‫אפריל ‪2011‬‬
‫עיקרי כתב המינוי‬
‫משימות הוועדה‪:‬‬
‫‪.1‬לבחון את המערכת הפיסקלית הנהוגה בישראל כיום בנוגע למשאבי‬
‫נפט וגז‪ ,‬על כלל מרכיביה‪ ,‬תוך השוואה למדינות בעלות מאפיינים מקר‪-‬‬
‫כלכליים ודמוקרטים דומים‪ ,‬תוך התחשבות בתנאים הכלכליים‬
‫והגיאופוליטים המיוחדים לישראל‪.‬‬
‫‪.2‬להציע מדיניות פיסקלית עדכנית תוך התייחסות לשלבי הרישוי והגילוי‬
‫השונים שבהם מצויים שטחי המשאבים במועד הקמת הוועדה‪.‬‬
‫המניעים להקמת הועדה‬
‫‪ ‬המערכת הקיימת התבססה על חקיקה משנות ה‪50 -‬‬
‫‪ ‬חלק הממשלה מהפקת גז ונפט היה נמוך משמעותית מהמקובל בעולם‬
‫– פחות משליש לעומת הממוצע העולמי (יותר מ‪ 60-‬אחוזים)‬
‫(השוואה בינ"ל) (השוואת למדינות ‪ - OECD‬חלקה של המדינה)‬
‫‪ ‬הלכה למעשה לא היה קיים תשלום נוסף למדינה בגין השימוש באוצר‬
‫הטבע‬
‫(השוואת ענפים)‬
‫‪ ‬פוטנציאל משאבי הגז ונפט בישראל הינו בהיקף משמעותי‬
‫‪ ‬עשור קודם לכן היה ניסיון לשינוי‪ ,‬אולם הדבר לא יצא אל הפועל‬
‫עקרונות המערכת הפיסקאלית שהוצעה‬
‫‪ ‬הבטחת המשך פיתוח משק הגז והנפט‪ ,‬בד בבד עם קבלת תמורה‬
‫הולמת לציבור‪ ,‬וכל זאת תוך מתן תמריצים נאותים לעוסקים בענף‬
‫‪ ‬השינוי ‪ :‬החלת מערכת פיסקאלית חדשה שיושמה על כלל הפעילות בענף‬
‫החל משנת ‪2011‬‬
‫‪ ‬חלק המדינה‪ )Government Take( :‬גדל לרמה של ‪ 52-62‬אחוזים‬
‫‪ ‬תקופת מעבר‪ :‬החלה הדרגתית של השינויים‪ .‬שיעור ‪ GT‬על מאגרים‬
‫שיחלו בהפקה לאורך תקופת המעבר יעמוד על ‪ 43-59‬אחוזים‬
‫עיקרי ההמלצות‬
‫•‬
‫תמלוגים ‪ -‬השארת שיעור התמלוגים על כנם – ‪ 12.5%‬מערך המשאב המופק ב"פי הבאר"‬
‫•‬
‫ניכוי אזילה ‪ -‬ביטול ניכוי האזילה – הטבת מס שנתקיימה בענף‬
‫•‬
‫היטל רווחי גז ונפט – היטל שיחול לאחר החזרת ההשקעה בפרויקט וינוע בין ‪50%-20%‬‬
‫•‬
‫פחת מואץ ‪ -‬יישום מנגנון פחת מואץ מותאם למבנה ההתאגדות בענף‬
‫•‬
‫הוראות מעבר – קביעת הוראות מעבר למערכת הפיסקאלית המוצעת‬
‫תמלוגים‬
‫•‬
‫תשלום בתמלוגים הינו מתוקף חוק הנפט (‪)1952‬‬
‫• התמלוג הינו בשיעור של ‪ 12.5%‬מערך הנפט בפי הבאר "בעל חזקה חייב‬
‫בתמלוג בשיעור שמינית מכמות הנפט שהופקה משטח החזקה ונוצלה‪ ,‬למעט‬
‫כמות הנפט שהשתמש בה בעל החזקה בהפעלת שטח החזקה‪...‬בעל החזקה‬
‫ישלם לאוצר המדינה‪ ,‬בתקופות תשלום שייקבעו בתקנות‪ ,‬את שווי השוק של‬
‫התמלוג על פי הבאר‪".‬‬
‫•‬
‫הלכה למעשה נע הערך הנגבה בין כ‪ 10.5% -‬ל ‪ 12%‬בהתאם להכרה בעלויות‬
‫שונות הכרוכות בהבאת הגז מפי הבאר למקום השוק‪.‬‬
‫•‬
‫שיקולים להשארת התמלוגים על כנם‬
‫היטל רווחי גז ונפט‬
‫•‬
‫היטל שמטרתו מיסוי ה"רווח העודף" הקיים בענף בגין השימוש במשאב הטבע‬
‫•‬
‫היטל ייחודי המבוסס על בסיס מזומן ומוטל על כל מאגר בנפרד (‪(Ring Fencing‬‬
‫•‬
‫ההיטל מוטל רק לאחר שנצטברו במאגר הכנסות העולות על ההשקעה במאגר‬
‫בשיעור שנקבע‬
‫•‬
‫שיעור המס הינו הדרגתי בהתאם לרווחיות המאגר‬
‫•‬
‫ההיטלמוטל לאחר תמלוגים ועל כן תשלומי התמלוג מוכרים לצורך חישוב ההיטל‬
‫המשולם‪ .‬ההיטל עצמו מוכר לצורך מס חברות‬
‫היטל פרוגרסיבי על רווחי גז ונפט‬
‫שיעור היטל‬
‫מקסימאלי‬
‫הדרגתיות‬
‫תחילת תשלום‬
‫ההיטל‬
‫שיעור ההיטל‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪R-Factor‬‬
‫‪2.3‬‬
‫המלצות טיוטת ביניים‬
‫‪1.5‬‬
‫המלצות סופיות‬
‫היטל רווחי נפט ושיעורו‬
‫•‬
‫הגדרת המדד לחישוב רווחיות הפרויקט לכל זמן נתון – ‪-R‬פקטור‬
‫‪t 1‬‬
‫) ‪)  (levyi‬‬
‫‪i T2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪other‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ (incom e  opex  royalties  I‬‬
‫‪1  r ‬‬
‫‪norm T2  j‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫‪developement‬‬
‫‪i‬‬
‫‪‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪ Ij‬‬
‫‪i‬‬
‫‪exp loration‬‬
‫‪i T2‬‬
‫‪Rt ‬‬
‫‪2* I‬‬
‫‪j T1‬‬
‫הגדרת שיעורי ההיטל המתקבלים עבור כל ערך מדד ה‪-R-‬פקטור‬
‫הדמיה של ההיטל‬
‫דגשים נוספים‬
‫•‬
‫מתן תמריץ להשקעה בחיפוש‬
‫•‬
‫שימוש בעלויות מימון נורמטיביות בתקופת ההקמה‬
‫•‬
‫הגדרות ייחודיות לצורך החוק‪ :‬הגדרת תקופות שונות בחיי הפרויקט ‪" -‬חיפוש"‪,‬‬
‫"הקמה"‪" ,‬הרצה"‬
‫• מכירה של נפט – הגדרת האירועים שייחשבו כמכירה לרבות התייחסות‬
‫לייצוא‪.‬‬
‫• תקבול – הגדרת התקבולים החבים בהיטל‬
‫• תשלום – הגדרת תשלומים שיובאו בחשבון בחישוב ההיטל‬
‫• מיזם נפט – הגדרת יחידת הפעילות החייבת בהיטל‬
‫•‬
‫החלת מנגנון פחת ייחודי לענף‬
‫תחולה והוראות מעבר‬
‫עבור מאגרים שהחלו בהפקה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תחילת גביה בהתאם לרמת הרווחיות‪ ,‬אך לא יותר מתחתית תוואי ההיטל‬
‫‪‬‬
‫הפחתת תשלום ההיטל ב‪ 50% -‬לכל אורך חיי המאגר‬
‫מאגרים שיחלו הפקה לא יאוחר מתחילת ‪:2014‬‬
‫‪‬‬
‫דחיית עיתוי הפעלת ההיטל עד החזר של ‪ 200%‬על ההשקעה‬
‫‪‬‬
‫דחיית עיתוי ההיטל המקסימאלי עד החזר של ‪ 280%‬על ההשקעה‬
‫‪‬‬
‫קביעת תקופת הרצה ארוכה יותר‬
‫‪‬‬
‫החלת פחת מואץ מוגבר (עד כדי ‪ )15%‬עם מתן גמישות ליזמים‬
‫יישום המסקנות – תהליך העבודה‬
‫‪.1‬אימוץ המלצות הועדה על ידי הממשלה‬
‫‪.2‬תיקון תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט)‪ ,‬תשט"ז – ‪– 1956‬‬
‫ביטול ניכוי אזילה – ועדת הכספים של הכנסת‬
‫‪.3‬הצעת חוק מיסוי רווחי נפט‪ ,‬התשע"א‪ – 2011 -‬חקיקה ראשית‪ ,‬ועדת הכלכלה‬
‫חוק מיסוי רווחי נפט – מבנה החוק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרק א' ‪ -‬הגדרות‬
‫פרק ב' ‪ -‬היטל רווחי נפט ושיעורו‬
‫פרק ג' ‪ -‬תשלום ההיטל‬
‫פרק ד' ‪ -‬חובות דיווח ושומת ההיטל‬
‫פרק ה' ‪ -‬מיסוי שותפות נפט‬
‫פרק ו' ‪ -‬ניכוי מיוחד חלף פחת‬
‫פרק ז' ‪ -‬עונשין‬
‫פרק ח' ‪ -‬סמכויות אכיפה‬
‫פרק ט' ‪ -‬עיצום כספי‬
‫פרק י' ‪ -‬הוראות כלליות‬
‫פרק יא' ‪ -‬תחולה והוראות מעבר‬
‫פרק יב' ‪ -‬תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה‬
‫טענות מרכזיות של החברות בענף‬
‫שהועלו כנגד החוק המוצע‬
‫‪ ‬התשואה ה"נורמאלית" בענף צריכה להיות גבוהה מאוד‬
‫‪ ‬אין כדאיות כלכלית בחיפוש ובפיתוח המאגרים‬
‫תשואת חיפוש ופיתוח‬
‫‪ ‬החלת ההמלצות על תמר גרמה נזק אדיר לפרויקט ולמדינה‬
‫‪ ‬לא ניתן לממן את פיתוח המאגרים בכלל ותמר בפרט‬
‫‪ ‬המשקיעים הקטנים הם הנפגעים העיקריים‬
‫תזרים מזומנים‬
‫ביצועי מניות‬
‫סיכום (מתוך עבודת הועדה)‬
‫‪ ‬המערכת המוצעת תואמת את המקובל בעולם‪ ,‬הן בהיקף תקבולי המדינה‬
‫והן באופן גבייתם‬
‫‪ ‬השינוי המוצע נבחן לעומקו הן במישור הכלכלי והן במישור המשפטי‬
‫‪ ‬הציבור יזכה לתמורה הולמת בגין אוצר הטבע‬
‫‪ ‬המערכת המוצעת מיצרת תמריצים כלכליים משמעותיים עבור היזמים‪,‬‬
‫הן בפיתוח מאגרים קיימים והן בפעולות חיפוש של מאגרים חדשים‬
‫‪ ‬המערכת המוצעת אינה פוגעת ביכולת המימון של הפרויקטים‬
‫‪ ‬הועדה סבורה כי המלצותיה אינן מונעות חיבור מאגרי הגז המפותחים‬
‫למשק בלוח הזמנים הנדרש‬
‫תודה‬
‫המערכת הפיסקאלית הקיימת‬
‫השוואת חלק המדינה בהכנסות מפעילות בענף הנפט והגז מול ענף רגיל‬
‫ענף הגז‬
‫והנפט‬
‫ענף‬
‫רגיל‬
‫הכנסות‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫הוצאות שונות‬
‫(‪)20‬‬
‫(‪)20‬‬
‫תמלוגים‬
‫אפקטיביים‬
‫(‪)11‬‬
‫ניכוי אזילה‬
‫(‪)24.5‬‬
‫סבירות‪ ,‬שיעור‬
‫תקבולי הממשלה‬
‫בשני המקרים דומה‪.‬‬
‫בסיס מס הכנסה‬
‫‪44.5‬‬
‫‪80‬‬
‫הציבור אינו זוכה‬
‫תשלום מס‬
‫ממוצע‬
‫(‪)14‬‬
‫(‪)25‬‬
‫לתמורה בגין‬
‫סך תשלום‬
‫למדינה‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫השימוש באוצר‬
‫‪31%‬‬
‫‪31%‬‬
‫סך התשלומים‬
‫כאחוז מהרווח‬
‫חזרה‬
‫תחת הנחות‬
‫הטבע‬
‫‪18‬‬
‫ניתוח המערכת הפיסקאלית הנוכחית‬
‫ניתוח תיאורטי של פרויקט פרויקט ים‪-‬תטיס בהתבסס על נתוני השותפים בפרויקט‬
‫שנה‬
‫שיעור מס חברות‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪26%‬‬
‫שיעור מס‬
‫שיעור מס‬
‫ניכוי אזילה‬
‫יחידים ממוצע משוקלל (מלש"ח)‬
‫‪49%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪30%‬‬
‫תמלוגים‬
‫(מלש"ח)‬
‫הפחתת חבות המס‬
‫בגין התמלוגים‬
‫וניכוי האזילה‬
‫(מלש"ח)‬
‫‪56‬‬
‫‪73‬‬
‫‪102‬‬
‫‪120‬‬
‫‪144‬‬
‫‪153‬‬
‫‪71‬‬
‫‪92‬‬
‫‪122‬‬
‫‪131‬‬
‫‪149‬‬
‫‪146‬‬
‫‪649‬‬
‫‪710‬‬
‫‪130‬‬
‫‪175‬‬
‫‪246‬‬
‫‪277‬‬
‫‪337‬‬
‫‪333‬‬
‫סה"כ‬
‫הכנסות‬
‫שהמדינה‬
‫קיבלה‬
‫חזרה‬
‫המדינה‬
‫הפסידה ‪61‬‬
‫מיליון ש"ח‬
‫הכנסות‬
‫שהמדינה‬
‫החזירה‬
‫‪19‬‬
‫שיעור חלק המדינה במדינות העולם‬
‫‪120%‬‬
‫‪ :1952‬חקיקת החוק‪ ,‬חלק המדינה‪58% :‬‬
‫‪ :2010‬היום‪ ,‬חלק המדינה‪30% :‬‬
‫‪ :2016‬מתווה הפחתת המס‪ ,‬חלק המדינה‪25% :‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪1952‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫מקור‪Oil & Gas Journal 18 April, 2005 :‬‬
‫חזרה‬
‫‪20‬‬
‫אילוסטרציה ‪ -‬המחשת הפרוגרסיביות של ההיטל‬
‫חזרה‬
‫‪21‬‬
‫שיעור חלק המדינה המקובל במדינות ‪OECD‬‬
‫‪ ‬פוטנציאל הגז הטבעי בישראל גבוה במרבית מדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪ ‬במרבית מדינות ה‪ OECD-‬פעילות הפקת גז או נפט אינה משמעותית‬
‫‪ ‬חברות נפט בינלאומיות פועלות בעיקר במדינות שאינן מדינות ‪OECD‬‬
‫‪ ‬מדינות ‪ OECD‬לא נוהגות להשוות למדינות ‪OECD‬בלבד‬
‫‪ ‬ממוצע ה‪ GT-‬במדינות ה‪ OECD -‬בעלות הפקה משמעותית = כ‪60%-‬‬
‫‪22‬‬
‫שיעור חלק המדינה המקובל במדינות ‪OECD‬‬
‫המדינה‬
‫נורבגיה‬
‫הולנד‬
‫דנמרק‬
‫קנדה‬
‫אוסטרליה‬
‫בריטניה‬
‫ארה"ב‬
‫חזרה‬
‫חלק המדינה‬
‫‪75-77‬‬
‫‪62-66‬‬
‫‪62-64‬‬
‫‪60-63‬‬
‫‪56-58‬‬
‫‪45-50‬‬
‫‪47-50‬‬
‫תזרים המזומנים של פרויקט גדול (‪– )BCM 250‬‬
‫כיום ובהינתן המערכת המוצעת‬
‫החזר ההשקעה ‪+‬‬
‫עלויות מימון‬
‫‪ 2‬מיליארד ש"ח‬
‫חזרה‬
‫‪24‬‬
‫תשואת וערך הפרויקט ותשואה להון של בעלי יחידות ההשתתפות‬
‫תשואת הפרויקט‬
‫רווח הפרויקט‬
‫במחירים שוטפים‬
‫שנת הפקה במהלכה מופעל‬
‫ההיטל‬
‫תשואה להון ‪ -‬חיפוש‬
‫תשואה להון – פיתוח והפקה‬
‫מערכת‬
‫נוכחית‬
‫דו"ח ביניים דוח סופי‬
‫הוראות‬
‫מעבר‬
‫‪21.2%‬‬
‫‪16.5%‬‬
‫‪17.9%‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪89‬‬
‫‪38‬‬
‫‪47‬‬
‫‪49‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2,400%‬‬
‫‪1,400%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪25%‬‬
‫חזרה‬
‫שינויים מדוח הביניים‬
‫השינוי‬
‫התוצאה‬
‫הקטנת שיעור ההיטל המרבי מ‪-‬‬
‫‪ 60%‬ל ‪50% -‬‬
‫הגברת רווחי היזמים‬
‫הכרה מוגברת בהוצאות חיפוש‬
‫העלאת התשואה על החיפוש‬
‫הכרה בעלויות מימון בתקופת הקמה‬
‫הפחתת סיכוני יזמים בתקופת ההקמה‬
‫פחת מואץ גמיש‬
‫הקלה על יכולת המימון‬
‫הטלת היטל על "תמלוגי על"‬
‫הטבה לבעלי יחידות השתתפות‬
‫הוראות מעבר הדרגתיות‬
‫מעבר הדרגתי ומאוזן למערכת‬
‫הפיסקאלית המוצעת‬
‫חזרה‬
‫ביצועי מניות של חברות בענף הנפט והגז‬
‫תשואה מתחילת‬
‫‪2010‬‬
‫תשואה מפרסום דוח‬
‫ועדת ששינסקי‬
‫שם המניה‬
‫מדד ת"א ‪25‬‬
‫‪17.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫רציו יהש‬
‫כהן פיתוח‬
‫גלוב אקספ יהש*‬
‫אבנר יהש‬
‫לפידות חלץ יהש‬
‫דלק קידוחים יהש‬
‫דלק אנרגיה‬
‫גבעות יהש‬
‫מודיעין יהש‬
‫ישראמקו יהש‬
‫‪417.6%‬‬
‫‪224.6%‬‬
‫‪134.3%‬‬
‫‪75.5%‬‬
‫‪60.8%‬‬
‫‪58.4%‬‬
‫‪44.4%‬‬
‫‪37.5%‬‬
‫‪22.5%‬‬
‫‪-19.8%‬‬
‫‪14.1%‬‬
‫‪-9.7%‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪8.2%‬‬
‫‪2.6%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪15.8%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫ערך המניה של ישראמקו בתקופת חיפוש ותחילת פיתוח תמר‬
‫חזרה‬