Transcript ירידתה של מדינת הרווחה : דמוגרפיה וגלובליזציה אסף רזין ואפרים צדקה בשיתוף עם צ'אנג וון נאם ערב ברגלס דצמבר 2005 / 321

‫ירידתה של מדינת הרווחה‪:‬‬
‫דמוגרפיה וגלובליזציה‬
‫אסף רזין ואפרים צדקה‬
‫בשיתוף עם צ'אנג וון נאם‬
‫ערב ברגלס‬
‫דצמבר ‪2005‬‬
‫‪/ 321‬‬
‫‪ .1‬מבוא‪ :‬הרעיונות המרכזיים‬
‫• המשמעות הבסיסית של מדינת הרווחה המודרנית היא‬
‫חלוקה מחדש של הכנסות‪ :‬מצעירים‪-‬עובדים למבוגרים‬
‫שפרשו‪ ,‬מעשירים לעניים‪ ,‬וכיוצא באלו‪.‬‬
‫• ואולם‪ ,‬שתי תופעות בנות זמננו מאיימות‪ ,‬יחד ולחוד‪,‬‬
‫למוטט את מדינת הרווחה‪:‬‬
‫– תופעות דמוגרפיות‪ ,‬דוגמת הזדקנות האוכלוסייה‬
‫והגירת כח אדם דל מיומנות‪ ,‬מגדילות את נטל‬
‫תשלומי הרווחה אך מקטינות את מקורות המימון‬
‫הטבעיים של תשלומי הרווחה (מס עבודה)‪.‬‬
‫– תופעת הגלובליזציה‪ ,‬היוצרת תחרות מס בין המדינות‬
‫השונות‪ ,‬ושוחקת בכך את מקורות המימון החלופיים‬
‫של תשלומי הרווחה‪.‬‬
‫‪/ 322‬‬
‫• בעשורים הקרובים‪ ,‬האוכלוסיות במדינות המתועשות‬
‫צפויות להתבגר בצורה דרמטית‪ .‬כלומר‪ ,‬יחס המבוגרים‬
‫(גילאי ‪ )+60‬לצעירים (גילאי ‪ )15-59‬באוכלוסיה‪ ,‬צפוי‬
‫לעלות בצורה משמעותית‪.‬‬
‫• כך למשל‪ ,‬היחס האמור עשוי לעלות במדינות האיחוד‬
‫האירופי מ‪ 35% -‬בשנת ‪ ,2000‬לכדי ‪ 66%‬בשנת ‪.2050‬‬
‫בארה"ב צפוי יחס זה לעלות מ‪ 27% -‬לכדי ‪.47%‬‬
‫• המשמעות המיידית של תחזית זו היא ברורה‪ :‬הנטל על‬
‫הדור הצעיר‪ ,‬שמיסי העבודה שלו מממנים את תשלומי‬
‫הפנסיה (שיטת ‪ ,)PAYGO‬גדל באופן דרמטי; לפיכך‪,‬‬
‫הגרעון התקציבי עלול להגיע למימדי ענק‪.‬‬
‫‪/ 323‬‬
‫• אומדן של ההכנסות וההוצאות הציבוריות הצפויות‬
‫בארה"ב‪ ,‬צופה גרעון ענק‪ ,‬בערך נוכחי‪ ,‬של כ‪44 -‬‬
‫טריליון דולר! (כארבע פעמים התוצר הלאומי לנפש ‪-‬‬
‫)‪)Jagadeesh Gokhale and Kent Smetters (2003‬‬
‫• כאמור‪ ,‬חלק ניכר מגרעון זה נגרם בשל ההוצאות‬
‫הניכרות של מדינת הרווחה לתגמולי ביטוח לאומי‬
‫לאוכלוסיה מבוגרת‪ ,‬והוצאות בריאות‪.‬‬
‫• באופן דומה‪ ,‬הגירת כח אדם עם מיומנות נמוכה‪ ,‬מטילה‬
‫אף היא נטל נוסף על מדינת הרווחה‪ .‬וזאת‪ ,‬מכיוון‬
‫שמהגרים אלו‪ ,‬לרוב‪ ,‬מקבלים הטבות מעל לתשלומי‬
‫המס בהם הם נושאים )‪.(net beneficiaries‬‬
‫‪/ 324‬‬
‫• ניתן לגרוס כי מקום ושיעור האוכלוסיה המבוגרת גדל‬
‫ומדיניות ההגירה מתרחבת‪ ,‬כך גדלה השפעתם‬
‫הפוליטית של קבוצות אלו‪.‬‬
‫• לכאורה‪ ,‬לפיכך‪ ,‬מכיוון שקבוצות אלו נהנות ממדיניות‬
‫הרווחה‪ ,‬בשל כוחם הפוליטי הגבוה‪ ,‬ניתן לצפות‬
‫להרחבתה של מדיניות הרווחה‪ ,‬ולהגברת הנטל של מס‬
‫העבודה‪ ,‬המממן מדיניות זו‪.‬‬
‫• לטענתנו‪ ,‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬דהיינו‪ ,‬ככל שהאוכלוסיה‬
‫היא מבוגרת ורוויית מהגרים‪ ,‬כך תקטן רמת מיסוי‬
‫העבודה ומדיניות הרווחה הממומנת מכוחה‪.‬‬
‫‪/ 325‬‬
‫• האם ייתכן שהנטל הגבוה של מדיניות הרווחה בתנאים‬
‫הדמוגרפים והגלובליים האמורים ימומן ממקור מס‬
‫אחר‪ ,‬למשל‪ ,‬מס על ההון (ולא מס על עבודה)?‬
‫• לכאורה‪ ,‬מאחר ורוב הכנסתם של המבוגרים היא הונית‪,‬‬
‫ניתן לטעון כי הם יתנגדו לכך‪ ,‬ונוכח כוחם הפוליטי‬
‫הגבוה‪ ,‬יסכלו אפשרות זו‪.‬‬
‫• עם זאת‪ ,‬טענתנו היא כי התבגרות האוכלוסיה דוקא‬
‫מעלה את שיעור המיסוי על ההון‪.‬‬
‫• ברם‪ ,‬בכך לא מוסר האיום לקיומה של מדינת רווחה‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬ראוי לתת את הדעת להשפעותיה של‬
‫הגלובליזציה ותנועות ההון החופשיות‪.‬‬
‫‪/ 326‬‬
‫• לטענתנו‪ ,‬מס הון גבוה‪ ,‬הנדרש למימון היקפים נרחבים‬
‫של מדיניות רווחה‪ ,‬אינו יכול לשרוד בעולם גלובלי‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בעולם גלובלי המדינות מתחרות זו בזו על השקעות‪.‬‬
‫הפירמות מצידן‪ ,‬כמו גם כח אדם מיומן‪ ,‬יכולים להעתיק‬
‫את מקום פעולתם ממדינה עם שיעור מס גבוה למדינה‬
‫עם שיעור מס נמוך‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המדינות בעידן הגלובלי נאלצות להפחית את‬
‫שיעורי המס על ההון‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬השילוב של הזדקנות האוכלוסיה‪ ,‬הגירת כח‬
‫אדם לא מיומן והגלובליזציה‪ ,‬לא מאפשרים את קיומה‬
‫של מדינת הרווחה ברמתה הנוכחית‪.‬‬
‫‪/ 327‬‬
‫‪ .2‬הזדקנות‪ ,‬הגירה ומס עבודה‬
‫• הסיבות המרכזיות להזדקנותה של האוכלוסיה בחברה‬
‫המערבית הן גידול בתוחלת החיים וירידת שיעור‬
‫הילודה‪.‬‬
‫• ככל שהאוכלוסיה מזדקנת‪ ,‬שיעור הזכאים לתשלומי‬
‫פנסיה‪ ,‬המהווים את הנתח הגדול ביותר מקרב סך‬
‫תשלומי ההעברה‪ ,‬עולה‪.‬‬
‫• במקביל‪ ,‬מדינת הרווחה מהווה מוקד משיכה למהגרים‬
‫בעלי הכנסות נמוכות ומיומנות נמוכה‪ :‬משקי בית זרים‪,‬‬
‫המהווים רק ‪ 8%‬מכלל משקי הבית בארה"ב‪ ,‬קיבלו כ‪-‬‬
‫‪ 13%‬מסך הסיוע הציבורי‪ ,‬בשנת ‪.(Borjas 1994) 1990‬‬
‫‪/ 328‬‬
‫• מהי ההשפעה של תופעות ההזדקנות וההגירה‪ ,‬על שיווי‬
‫המשקל הכלכלי‪-‬פוליטי שקובע את רמת המיסוי על‬
‫עבודה‪ ,‬וממילא‪ ,‬את היקף תשלומי הרווחה?‬
‫• יש לבחון כיצד משתנה העדפתו ו‪/‬או זהותו של "הבוחר‬
‫החציוני" (או‪" ,‬הבוחר המכריע") נוכח שתי תופעות אלו‪.‬‬
‫• ישנן שתי השפעות סותרות‪:‬‬
‫• האחת‪ ,‬שינוי זהותו של הבוחר החציוני‪ .‬באוכלוסיה‬
‫מזדקנת‪ ,‬הבוחר החציוני יהא מבוגר יותר; באוכלוסיה‬
‫עם מהגרים דלי הכנסה‪ ,‬הבוחר החציוני יהא עני יותר‪.‬‬
‫• כך או כך‪ ,‬הבוחר החציוני החדש ירצה שיעור מס גבוה‬
‫יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬רמת תשלומי רווחה גבוהים יותר‪.‬‬
‫‪/ 329‬‬
‫• השניה‪ ,‬העלאת הנטל על הבוחר החציוני‪ .‬מאחר ויש‬
‫גידול בכמות האנשים הנהנים (נטו) מתשלומי הרווחה‪,‬‬
‫חלק גדול יותר מתשלומי מס העבודה של הבוחר‬
‫החציוני "דולף"‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מבכר שיעור מס נמוך יותר‪.‬‬
‫• במילים אחרות‪ ,‬כאשר שיעור התלויים גדל‪ ,‬העלות‬
‫השולית של המיסוי משתווה לתועלת השולית של‬
‫המיסוי (תשלומי הרווחה) ברמת מס נמוכה יותר‪.‬‬
‫• אם שיקול "דליפת הרווחה" דומיננטי יותר משיקול‬
‫"שינוי זהות הבוחר החציוני"‪ ,‬הזדקנות האוכלוסיה ו‪/‬או‬
‫הגירת כח אדם דל מיומנות יביאו לרמת מס‪-‬רווחה‬
‫נמוכים יותר‪.‬‬
‫‪/ 3210‬‬
‫• תימוכין עובדתיים‬
‫• נתוני פאנל בין השנים ‪ 1974‬עד ‪ 1992‬לגבי ארה"ב‪,‬‬
‫אוסטריה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬שבדיה ובריטניה‪.‬‬
‫• בחנו את השפעתם של מספר גורמים מסבירים על רמת‬
‫המיסוי והיקף תשלומי ההעברה הריאליים לנפש‪ ,‬במדינות‬
‫אלו בתקופה האמורה‪.‬‬
‫‪/ 3211‬‬
‫טבלה ‪ :1‬גורמי הסבר של שיעור מס‪-‬עבודה ותשלומי‬
‫העברה לנפש (‪ 146‬תצפיות)‬
‫שיעור משרות ציבוריות מסך התעסוקה‬
‫שיעור התלויים‬
‫פתיחות לסחר‬
‫שיעור הצמיחה לנפש‬
‫יחסי שיעור העשירים למעמד ביניים‬
‫שיעור האבטלה‬
‫שיעור המהגרים‬
‫שיעור מהגרים משכילים‬
‫תשלומי העברה לנפש‬
‫‪5.825‬‬
‫)‪(4.14‬‬
‫‪-2.941‬‬
‫)‪(-1.59‬‬
‫‪-1.682‬‬
‫)‪(-5.87‬‬
‫‪-0.078‬‬
‫)‪(-0.12‬‬
‫‪-1.181‬‬
‫)‪(-2.24‬‬
‫‪-0.514‬‬
‫)‪(-1.62‬‬
‫‪-42.945‬‬
‫)‪(-1.77‬‬
‫‪119.375‬‬
‫)‪(2.71‬‬
‫שיעור מס עבודה‬
‫‪0.699‬‬
‫)‪(5.52‬‬
‫‪-1.254‬‬
‫)‪(-7.53‬‬
‫‪-0.026‬‬
‫)‪(-0.99‬‬
‫‪0.042‬‬
‫)‪(0.72‬‬
‫‪-0.022‬‬
‫)‪(-0.47‬‬
‫‪0.259‬‬
‫)‪(3.07‬‬
‫‪-9.723‬‬
‫)‪(-4.45‬‬
‫‪16.679‬‬
‫)‪(8.37‬‬
‫הרגרסיות מנוטרלות לאפקט הקבוע של כל מדינה; הערכים בסוגריים הם של ‪ t‬סטטיסטי‪.‬‬
‫‪/ 3212‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫(‪ )1‬שיעור המשרות הציבוריות‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬משפיע‬
‫באופן חיובי ומובהק על גודלה של הממשלה‪ ,‬המתבטא‬
‫בשיעור המס ותשלומי ההעברה‪.‬‬
‫(‪ )2‬פתיחות לסחר משפיעה באופן שלילי (אך מובהק רק‬
‫לגבי תשלומי ההעברה)‪ .‬ההסבר המוצע‪ ,‬כפי שיפורט‬
‫בהמשך‪ ,‬נוגע להשפעותיה של הגלובליזציה‪ .‬פתיחות‬
‫גבוהה לסחר היא סממן לגלובליזציה ולתנועות הון‬
‫חופשיות‪ .‬לכן‪ ,‬ייתכן ואפקט זה תופס את מימד תחרות‬
‫המס הנגרמת בעידן הגלובלי‪.‬‬
‫(‪ )3‬שיעור הצמיחה לנפש לא נמצא משפיע באופן מובהק‬
‫על מדיניות המס‪-‬רווחה‪.‬‬
‫(‪ )4‬אי שוויון בחלוקת הכנסות משפיע שלילית ומובהק‬
‫רק על תשלומי ההעברה לנפש (בניגוד לתובנות בספרות)‪.‬‬
‫‪/ 3213‬‬
‫• (‪ )5‬שיעור האבטלה משפיע באופן חיובי ומובהק על שיעור‬
‫המס על עבודה‪ ,‬כצפוי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן וזו אינדיקציה‬
‫לאפקט הפוך‪ ,‬כלומר‪ ,‬מיסוי גבוה הוא שמעלה את שיעור‬
‫האבטלה )‪.(Daveri and Tabellini, 2000‬‬
‫• (‪ )6‬שיעור התלויים משפיע באופן שלילי ומובהק על שיעור‬
‫המס על עבודה‪ ,‬בהתאם לתיזה המוצעת על ידינו‪.‬‬
‫ההשפעה על תשלומי ההעברה למס שלילית אך מובהקת‬
‫רק ברמת מובהקות של ‪.15%‬‬
‫• (‪ )7‬ההגירה משפיעה בהתאם לתחזית‪ :‬הגירה ככלל‬
‫משפיעה באופן שלילי ומובהק על שיעור המס‪ .‬שיעור‬
‫ההגירה המשכילה יחסית‪ ,‬משפיעה באופן חיובי‪ .‬מכאן‬
‫שהגירת כח אדם בלתי מיומנת מורידה את שיעור המיסוי‬
‫על עבודה (כך גם לגבי תשלומי ההעברה‪ ,‬ברמת מובהקות‬
‫נמוכה יותר)‪.‬‬
‫‪/ 3214‬‬
‫‪ .3‬מיסוי הון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כאמור‪ ,‬תופעת הזדקנות האוכלוסיה‪ ,‬כמו גם הגירת כח‬
‫אדם בלתי מיומן‪ ,‬יוצרת שיווי משקל כלכלי‪-‬פוליטי שבו‬
‫המס על עבודה קטן‪ ,‬וממילא מדיניות הרווחה הממומנת‬
‫מכוחו צפויה להתכווץ‪.‬‬
‫האם מיסוי הכנסה מהון‪ ,‬במקום הכנסה מעבודה‪ ,‬יכול‬
‫לפתור את בעיית הנטל הגובר של מדיניות הרווחה?‬
‫הכנסות הוניות הן בעיקר מנת חלקם של האוכלוסיה‬
‫המבוגרת‪ ,‬אשר צברה חסכונות‪ .‬לכן‪ ,‬הם צפויים להתנגד‬
‫למס רווחי הון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין‪ ,‬האוכלוסיה הצעירה מהווה רוב‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬שיעור המס בשיווי משקל יהיה חיובי‪.‬‬
‫‪/ 3215‬‬
‫• מה קורה למס על רווחי הון ככל שהאוכלוסיה מתבגרת‬
‫(כלומר‪ ,‬שיעור הגידול של כל דור יורד)?‬
‫• המס בשיווי משקל צפוי לעלות משני שיקולים‪:‬‬
‫• ראשית‪ ,‬המס הנגבה מהמבוגרים כיום מתחלק בין פחות‬
‫אנשים‪ .‬לכן‪ ,‬המצביע החציוני‪ ,‬שהוא צעיר‪ ,‬יקבל מענק‬
‫גבוה יותר‪ ,‬ולפיכך יתמוך במס גבוה יותר‪.‬‬
‫• שנית‪ ,‬המס שייגבה בעתיד‪ ,‬כשהצעירים הנוכחיים יהפכו‬
‫למבוגרים‪ ,‬יתחלק בין פחות אנשים‪ .‬לכן המענק שיקבל‬
‫המצביע החציוני הנוכחי‪ ,‬בעתיד‪ ,‬יהיה שוב גבוה יותר‪,‬‬
‫דבר שמדרבנו לתמוך ברמת מס גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪/ 3216‬‬
‫• תימוכין עובדתיים‪:‬‬
‫• נתוני פאנל לגבי ספרד‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫בלגיה‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬שבדיה ובריטניה‪ ,‬בתקופות שונות‬
‫שמהלך שנות ה‪ 70 -‬עד שנות ה‪.90 -‬‬
‫• בחנו את השפעתם של מספר גורמים‪ ,‬ובכללם שיעור‬
‫המבוגרים באוכלוסיה‪ ,‬על שיעור מס רווחי הון‪.‬‬
‫‪/ 3217‬‬
‫טבלה ‪ :2‬גורמי הסבר של מס רווחי הון (‪ 169‬תצפיות)‬
‫שיעור המבוגרים מכלל האוכלוסיה‬
‫כמות השקעות ישירות זרות‬
‫כמות השקעות באמצעות שוק ההון‬
‫פתיחות למסחר‬
‫שיעור משרות ציבוריות‬
‫צמיחת התמ"ג‬
‫אי שוויון בחלוקת הכנסות‬
‫מס רווחי הון‬
‫‪2.033‬‬
‫)‪(2.23‬‬
‫‪0.199‬‬
‫)‪(1.90‬‬
‫‪-0.335‬‬
‫)‪(-3.84‬‬
‫‪-0.026‬‬
‫)‪(-0.38‬‬
‫‪0.876‬‬
‫)‪(3.26‬‬
‫‪-0.711‬‬
‫)‪(-4.18‬‬
‫‪-0.152‬‬
‫)‪(-3.04‬‬
‫הרגרסיות מנוטרלות לאפקט הקבוע של כל מדינה; הערכים בסוגריים הם של ‪ t‬סטטיסטי‪.‬‬
‫‪/ 3218‬‬
‫• (‪ )1‬שיעור המבוגרים באוכלוסיה‪ ,‬בהתאם לתחזית‪,‬‬
‫משפיע באופן חיובי ומובהק על שיעור מס רווחי הון‪.‬‬
‫• (‪ )2‬מדד ראשון של תנועות הון (שיעור מצבור ההשקעות‬
‫הישירות מהתמ"ג) משפיע באופן חיובי ומובהק‪ .‬ככל‬
‫שרמת ההשקעות גבוהה יותר‪ ,‬שיעור המס גבוה יותר‬
‫(יש לזכור כי השקעות ישירות זרות זוכות לעיתים לתנאי‬
‫מס מועדפים‪ ,‬כאמצעי משיכה; לחילופין‪ ,‬ייתכן וזהו‬
‫אישוש להשערת ‪.)Rodrik‬‬
‫• (‪ )3‬מדד שני של תנועות הון (שיעור מצבור ההשקעות‪,‬‬
‫נכנסות ויוצאות‪ ,‬באמצעות שווקי ההון מהתמ"ג) משפיע‬
‫בצורה שלילית ומובהקת‪ .‬ייתכן והדבר מעיד על‬
‫סיבתיות הפוכה‪ :‬פחות מס רווחי הון מושך השקעות‬
‫זרות נוספות‪.‬‬
‫‪/ 3219‬‬
‫• (‪ )4‬רמת הפתיחות למסחר בינלאומי אינה משפיעה בצורה‬
‫מובהקת‪.‬‬
‫• (‪ )5‬שיעור המשרות הציבוריות משפיע בצורה חיובית‬
‫ומובהקת‪.‬‬
‫• (‪ )6‬הצמיחה במשק משפיעה בצורה שלילית מובהקת‪:‬‬
‫מכאן‪ ,‬שאין עדות למדיניות מחזורית במיסוי ההון‪( .‬ייתכן‬
‫שגם כאן הסיבתיות הפוכה‪ :‬פחות מס מעודד צמיחה)‪.‬‬
‫• (‪ )7‬אי שוויון בחלוקת הכנסות משפיע בצורה שלילית‬
‫ומובהקת‪ .‬הסבר אפשרי לתוצאה זו הוא שהשכבות‬
‫העשירות משפיעות באמצעות לובי חזק כנגד מיסוי ההון‪.‬‬
‫‪/ 3220‬‬
‫‪ .4‬מיסוי הון בתנאי גלובליזציה‬
‫• נוכחנו כי הזדקנות האוכלוסיה מייצרת כוחות פוליטיים‬
‫המביאים לצמצום המס על הכנסות מעבודה ולהרחבת המס‬
‫על הכנסות מהון‪.‬‬
‫• השאלה שעולה‪ ,‬איפוא‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬היא האם יכולים‬
‫תקבולי המס מהכנסות הוניות לממן את העלויות הגוברות‬
‫של מדיניות הרווחה‪ ,‬חלף ההכנסות ממס על עבודה?‬
‫• טענתנו היא כי בתנאי גלובליזציה‪ ,‬נוצרים לחצים להורדת‬
‫שיעור המס על ההון‪ ,‬בשל התחרות בין המדינות השונות‪.‬‬
‫• לפיכך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬צמצום מדינת הרווחה באוכלוסיות‬
‫העוברות תהליך של הזדקנות הוא בלתי נמנע‪.‬‬
‫‪/ 3221‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נניח בוחר חציוני שאמור לחלק את השקעותיו בין המשק‬
‫המקומי בו הוא מתגורר‪ ,‬לבין חו"ל‪.‬‬
‫בשיווי משקל‪ ,‬הריבית במשק המקומי שווה לריבית‬
‫בחו"ל‪ ,‬בניכוי תשלומי המס במקור שמחויבים בהם‬
‫משקיעים זרים‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫*‪• (1) r = (1-t*n )r‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - r‬שיעור הריבית במשק המקומי;‬
‫*‪ - r‬שיעור הריבית במשק הזר;‬
‫‪ - t*n‬שיעור המס שהמדינה הזרה מטילה על הכנסות הון‬
‫מהשקעות שנעשו שלא על ידי אזרחיה‪.‬‬
‫‪/ 3222‬‬
‫• על מנת שזה יקרה‪ ,‬הממשלה המקומית נוקטת בכלל‬
‫המיסוי הבא‪:‬‬
‫) ‪• (2) tf = td (1- t*n‬‬
‫• כאשר‪:‬‬
‫‪ - td‬שיעור המס שמוטל על‪-‬ידי הממשלה המקומית על‬
‫הכנסות הוניות מהשקעה של תושב מקומי במשק‬
‫המקומי;‬
‫‪ - tf‬שיעור המס שמוטל על סך ההכנסות ההוניות‬
‫מהשקעה של תושב מקומי בחו"ל (נוסף על ‪.)t*n‬‬
‫• לפיכך‪ ,‬שיעור המס על הכנסות הוניות מקומיות‪ , td ,‬הוא‬
‫בדיוק המס על ההכנסה ההונית הזרה לאחר המס במקור‪,‬‬
‫‪.t*n‬‬
‫‪/ 3223‬‬
‫• כלומר‪ ,‬דולר אחד שהרוויח תושב מקומי מהשקעתו בחו"ל‬
‫ממוסה פעמיים‪ :‬פעם אחת במקור (‪ t*n‬באותה מדינה בה‬
‫ביצע את השקעתו)‪ ,‬והיתרה‪ ,‬ממוסה במדינה המקומית‬
‫בה הוא מתגורר (בשיעור ‪.)td‬‬
‫• לכן‪ ,‬עבור התושב המקומי‪ ,‬התשואה נטו מהשקעה בחו"ל‪,‬‬
‫) ‪ ,r* (1-td ) (1- t*n‬שווה לתשואה נטו מהשקעה במשק‬
‫המקומי‪.r (1-td ) ,‬‬
‫‪/ 3224‬‬
‫• ואולם‪ ,‬קיימת בעיה מעשית קשה לממשלות להתחקות‬
‫אחר הכנסות הוניות של תושביהן מהשקעות שנעשות‬
‫במדינות זרות (בשל מקלטי מס למינהם)‪.‬‬
‫• חוסר הרצון של רשויות מס זרות במקלטי מס לשתף‬
‫פעולה עם רשות המס המקומית‪ ,‬ולסייע לה להתחקות‬
‫אחר השקעות שנעשות בתוכה על ידי תושבים של‬
‫המשק המקומי‪ ,‬נובע מרצונם למשוך אליהם השקעות‪.‬‬
‫• רשות מס ההכנסה בארה"ב מעריכה שמקלט המס‬
‫בקריביים לבדו מסייע בהעלמת מיסים בגובה של ‪70‬‬
‫מיליארד דולר בשנה (ניו‪-‬יורק טיימס‪.)26.5.2001 ,‬‬
‫• מהן ההשלכות של מגבלת גבייה זו‪ ,‬על תקבולי המס‬
‫מהכנסות הוניות?‬
‫‪/ 3225‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נניח מקרה קיצון לפיו הממשלה המקומית אינה יכולה‬
‫כלל למסות הכנסות מהון בגין השקעות שביצעו תושביה‬
‫בחו"ל‪ .‬דהיינו‪ ,‬הניחו כי‪.tf = 0 :‬‬
‫ממשוואת שיווי המשקל השניה‪,tf = td (1- t*n ) ,‬‬
‫בהכרח גם שיעור המס על הכנסות הוניות בגין השקעות‬
‫במשק המקומי‪ , td ,‬יהיה אפס‪.‬‬
‫בכך‪ ,‬כלל ההכנסות ממס על ההון נעלמות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אפילו אם קיימת יכולת אכיפה כלשהי של תשלום‬
‫מס על הכנסות הוניות בגין השקעות בחו"ל‪ ,‬כלומר ‪tf‬‬
‫לא נעלם כליל‪ ,‬עדיין‪ ,‬שיעור נמוך של ‪ tf‬מוריד את ‪td‬‬
‫וממילא את סך ההכנסות ממס על ההון‪.‬‬
‫זוהי המשמעות של תחרות מס בין מדינות‪.‬‬
‫‪/ 3226‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אפיק אחר של תחרות המס‪ ,‬מתבטא בהפחתת המס במקור‬
‫על השקעות זרות‪ ,‬דהיינו‪.t*n ,‬‬
‫ממשוואת שיווי המשקל הראשונה‪ ,r = (1-t*n )r* ,‬הדבר‬
‫מעלה את הריבית במשק המקומי‪.‬‬
‫מאחר והתפוקה השולית של ההון (הריבית) פוחתת‪ ,‬עליית‬
‫הריבית במשק המקומי משמעה שכמות ההון במשק‬
‫המקומי פוחתת‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההון "בורח" לחו"ל‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בסיס המס למיסוי הכנסות הון מקומיות‪ ,‬קטן‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬מיסוי הון בעידן הגלובליזציה‪ ,‬הינו משענת‬
‫קנה רצוץ למדינת הרווחה‪.‬‬
‫‪/ 3227‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תימוכין עובדתיים‪:‬‬
‫יצירתו של שוק אירופי מאוחד‪ ,‬מהווה הזדמנות נדירה‬
‫לניסוי טבעי לבחינת ההשפעות של פתיחת שווקי ההון‬
‫לתנועות בינלאומיות‪ ,‬על ההכנסה ממס רווחי הון‪.‬‬
‫שיעור המס הנקוב בחוק אכן פחת מאז שנות השבעים‬
‫בשיעורים משתנים בין ‪ 11‬נקודות אחוז (גרמניה) לבין‬
‫‪ 26‬נקודות אחוז (אירלנד)‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מבחינה כלכלית‪ ,‬ראוי לבחון את שיעור המס‬
‫האפקטיבי (הנגבה בפועל) ולא זה שנקוב בחוק‪.‬‬
‫חישבנו איפוא את שיעור מס החברות האפקטיבי‪ ,‬בין‬
‫‪ 1974‬ל‪ ,2000 -‬לגבי אוסטריה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬פינלנד‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬איטליה‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫פורטוגל‪ ,‬ספרד‪ ,‬שבדיה ובריטניה‪.‬‬
‫‪/ 3228‬‬
‫שיעור המס האפקטיבי על הכנסות חברה‬
70%
60%
50%
F in la n d :
S weden:
G e rm a n y :
A u s t ria :
UK:
40%
B e lg iu m
%
D e n m a rk :
F ra n c e :
It a l y :
30%
L u x e m b o u rg :
S p a in :
P o rt u g a l:
N e t h e rla n d s :
Ir e l a n d :
20%
10%
0%
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
ye a r
/ 3229
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
00
‫• קל לראות את מגמת הירידה מסוף שנות ה‪( 80 -‬תחילת‬
‫האחדת השוק האירופי)‪.‬‬
‫• בממוצע‪ ,‬שיעור המס האפקטיבי באיחוד האירופי ירד‬
‫מ‪ 42% -‬בשנת ‪ 1975‬לכדי ‪ 32%‬בשנת ‪.2000‬‬
‫• גלובליזציה‪ ,‬איפוא‪ ,‬היא זרז להפחתה ניכרת במיסי‬
‫חברות‪.‬‬
‫‪/ 3230‬‬
‫‪ .5‬סיכום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תופעות דמוגרפיות דוגמת הזדקנות האוכלוסיה (או‬
‫הגירת כח אדם לא מיומן)‪ ,‬יוצרות תופעה של "דליפת‬
‫רווחה" לקבוצות אלו‪ .‬תופעה זו מדרבנת את הבוחר‬
‫החציוני לבחור ברמת מס עבודה נמוכה יותר‪.‬‬
‫מכיוון שמיסי העבודה הם הגורם המממן המרכזי של‬
‫מדיניות הרווחה‪ ,‬הדבר משליך במישרין על יכולתה של‬
‫מדיניות זו להוסיף ולהתקיים בהיקפים רחבים‪.‬‬
‫הזדקנות האוכלוסיה‪ ,‬מצד שני‪ ,‬דוחפת את שיעורי המס‬
‫על רווחי הון מעלה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בעידן הגלובליזציה לא ניתן לבסס מדיניות‬
‫רווחה על מס רווחי הון‪ .‬וזאת‪ ,‬מכיוון שתחרות המס בין‬
‫מדינות מקטינה את המס האפקטיבי על ההון‪.‬‬
‫‪/ 3231‬‬
‫• לכן‪ ,‬נראה כי השילוב של הזדקנות האוכלוסיה‪ ,‬הגירה‬
‫של כח אדם בלתי מיומן ותנועות הון חופשיות בעידן‬
‫הגלובלי‪ ,‬הם נטל כבד מידי מכדי שמדינת הרווחה‬
‫תוסיף להתקיים בהיקפיה הנוכחיים‪.‬‬
‫• אשר על כן‪ ,‬מדינות רבות בוחנות מחדש את מדיניותן‬
‫בהקשר זה‪ .‬על‪-‬פי רוב‪ ,‬האמצעים הננקטים הם קיצוץ‬
‫בתשלומי הרווחה (שינוי שיטת ההצמדה) ו‪/‬או העלאת‬
‫גיל הפרישה‪.‬‬
‫‪/ 3232‬‬