Transcript Document

‫טכנולוגיה – המשך‬
‫פונקציית ההוצאות‬
‫‪1‬‬
‫פונקציית ייצור קוב‪-‬דוגלאס‬
‫פונקציית ייצור קוב דוגלאס – ‪F(K,L)=AKL‬‬
‫כאשר ‪ ‬ו ‪  -‬חיוביים וקטנים מאחד‪ ,‬הפונקציה‬
‫מקיימת תפוקה שולית פוחתת‪.‬‬
‫‪ ‬הינה גמישות התפוקה ביחס ל – ‪.K‬‬
‫‪ ‬הינה גמישות התפוקה ביחס ל – ‪.L‬‬
‫דרגת ההומוגניות של הפונקציה ניתנת על ידי ‪.+‬‬
‫פונקציית ייצור זו הינה הומוטתית‪.‬‬
‫פונקציית ייצור זו מקיימת תשואה עולה (יורדת)‬
‫לגודל כאשר ‪(+<1) +>1‬‬
‫פונקציית ייצור זו מקיימת תשואה קבועה לגודל‬
‫כאשר ‪+=1‬‬
‫משפט אוילר גורר שעבור פונקציית תק"ל‬
‫)‪K MPK+L MPL=F(K,L‬‬
‫(לחילופין )‪)KFK+LFL=F(K,L‬‬
‫בפונקציית תק"ל קוב דוגלאס ‪ ‬מייצג את אחוז‬
‫התוצר המשולם להון (חלק ההון בתוצר) ו ‪  -‬את‬
‫אחוז התוצר המשולם לעבודה (חלק העבודה בתוצר)‬
‫‪2‬‬
Paul H. Douglas, 1892-1976
3
‫טכנולוגיית תק"ל ‪ -‬הערות‬
‫תהי )‪ F(K,L‬פונקציית ייצור תק"ל‪.‬‬
‫אם לשני גורמי הייצור תפוקה שולית חיובית אזי‬
‫התפוקה הממוצעת של כל גורם ייצור יורדת‬
‫כשכמותו עולה‪.‬‬
‫מתוך )‪K MPK+L MPL=F(K,L‬‬
‫מתקבל ‪(K/L)MPK+MPL=APL‬‬
‫מכיוון ש – ‪ MPK‬חיובי מתקבל כי ‪MPL<APL‬‬
‫ולכן התפוקה הממוצעת יורדת‪.‬‬
‫גורמי ייצור יקראו מסייעים אם ‪FKL>0‬‬
‫גורמי ייצור יקראו מתחרים אם ‪FKL<0‬‬
‫אם לשני גורמי הייצור תפוקה שולית פוחתת אזי הם‬
‫מסייעים‪.‬‬
‫גזירה של )‪ K FK+L FL=F(K,L‬לפי ‪ L‬גוררת כי‪:‬‬
‫‪K FKL+FL+L FLL=FL‬‬
‫ומכאן ‪FKL>0‬‬
‫‪4‬‬
‫שינויים טכנולוגיים‬
‫שינויים טכנולוגיים הינם שינויים בפונקציית הייצור‪.‬‬
‫נניח כי פונקציית הייצור בתקופה‬
‫)‪Qt=AtF(Kt,Lt‬‬
‫‪ t‬ניתנת על ידי‪:‬‬
‫השינויים בתפוקה מתקופה לתקופה יכולים לנבוע‬
‫משינויים בתשומות ושינוי ב – ‪.A‬‬
‫שינוי ב – ‪ A‬נקרא שינוי בפריון הכולל במשק‪.‬‬
‫כיצד אומדים את השינוי ב – ‪( A‬נקרא ‪)TFP‬‬
‫נשים לב כי‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪dA ‬‬
‫‪dK ‬‬
‫‪dL‬‬
‫‪A‬‬
‫‪K‬‬
‫‪L‬‬
‫‪dQ ‬‬
‫וחלוקה ב – ‪ Q‬גוררת כי‬
‫‪dQ‬‬
‫‪Q A dA‬‬
‫‪Q K dK‬‬
‫‪Q L dL‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A Q A‬‬
‫‪K Q K‬‬
‫‪L Q L‬‬
‫או‬
‫‪dQ‬‬
‫‪dA‬‬
‫‪dK‬‬
‫‪dL‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ QK‬‬
‫‪ QL‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪K‬‬
‫‪L‬‬
‫במקרה של קוב דוגלאס הגמישויות הינם המעריכים‬
‫שאותם ניתן לאמוד לפי סך התשלומים לכל גורם‬
‫ייצור‪ .‬כל השינויים למעט השינוי ב – ‪ A‬נצפים וכך‬
‫ניתן לאמוד את השינוי ב – ‪.A‬‬
‫‪5‬‬
‫בעיית מינימום ההוצאות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המגבלות – עקומה שוות תפוקה‬
‫המטרות – מינימום הוצאות‬
‫דרך הפעולה – ייצור התפוקה המבוקשת באמצעות צירוף‬
‫גורמי הייצור הזול ביותר בהינתן מחיריהם והתפוקה‬
‫המבוקשת‪.‬‬
‫נתונים‬
‫– רמת תפוקה מבוקשת ומחירי גורמי הייצור‬
‫– טכנולוגיה (בדרך כלל מיוצגת על ידי פונקציית ייצור)‬
‫• תוצאות‬
‫• צירוף גורמי ייצור אופטימאלי ורמת הוצאות מינימאלית‬
‫‪6‬‬
‫מינימום הוצאות‬
‫• נתונה רמת תפוקה מבוקשת ‪q‬‬
‫• מחירי התשומות נתונים על ידי ‪w1,…,wm‬‬
‫• אנו רוצים להביא למינימום הוצאות‬
‫‪m‬‬
‫‪S wi zi‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪7‬‬
‫עקומות שוות הוצאה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהינתן מחירים ‪w‬‬
‫עקום שווה הוצאה הינו אוסף הנקודות ‪ z‬במרחב‬
‫התשומות‬
‫שעולות אותו דבר במחירים אלו‬
‫אוסף זה מהווה קו ישר‬
‫‪8‬‬
‫קווים שווי הוצאה‬
‫‪ ‬שרטטו אוסף נקודות שעולה סכום‬
‫קבוע‪.‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪ ‬חזרו על הפעולה עם סכום גבוה‬
‫יותר‬
‫‪ ‬הוסיפו חץ לשרטוט‬
‫"‪w1z1 + w2z2 = c‬‬
‫'‪w1z1 + w2z2 = c‬‬
‫‪w1z1 + w2z2 = c‬‬
‫השתמשו בזאת‬
‫כדי למצוא‬
‫אופטימום‬
‫‪z1‬‬
‫‪9‬‬
‫מינימום הוצאות‬
‫‪‬היצרן מביא למינימום הוצאות תחת‬
‫מגבלת תפוקה‬
‫‪q‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪‬פתרון הבעיה‬
‫‪minimise‬‬
‫‪m‬‬
‫‪S wizi‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪subject to F(z)  q‬‬
‫‪‬‬
‫*‪z‬‬
‫‪‬מה קורה במקרים אחרים?‬
‫‪z1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ Z‬מתנהגת יפה אבל לא ממש‬
‫‪z2‬‬
‫כל ‪ z‬בקבוצה זו מביא‬
‫למינימום את ההוצאות‬
‫‪ ‬רצף של פתרונות‬
‫‪z1‬‬
‫‪11‬‬
‫פתרון פינתי‬
‫‪z2‬‬
‫‪‬כאן ‪RTS21>w1/w2‬‬
‫‪ ‬תשומה ‪ 2‬יקרה מדי ולכן‬
‫לוקחים אפס ממנה‪.‬‬
‫‪z1‬‬
‫‪‬‬
‫*‪z‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ Z‬שלא מתנהגת יפה‬
‫‪z2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬יש מספר פתרונות‬
‫‪‬שימו לב שאין פתרון בין שני‬
‫הפתרונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫*‪z‬‬
‫**‪z‬‬
‫‪z1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ Z‬לא חלקה‬
‫‪z2‬‬
‫ה ‪ RTS‬לא מוגדר‬
‫בנקודה *‪z‬‬
‫‪ z*‬הוא הפתרון היחיד לכל‬
‫יחס מחירים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫*‪z‬‬
‫‪z1‬‬
‫‪14‬‬
‫מינימום הוצאות – פתרון אלגברי‬
‫• המסקנה מהשרטוטים היא שיש לשכור גורמי ייצור כך‬
‫שיחס התפוקות השוליות של כל שני גורמי ייצור שווה‬
‫ליחס מחיריהם (‪ )m-1‬תנאי השקה‪ ,‬ולהיות על העקומה‬
‫שוות תפוקה של ‪( q‬משוואה ‪.)m‬‬
‫• מפתרון מערכת משוואות זו מתקבלים ביקושים לגורמי‬
‫ייצור שנקראים ביקושים מותנים‪ ,‬המתארים מה הכמות‬
‫המבוקשת מכל גורם ייצור כפונקצייה של מחירי גורמי‬
‫הייצור והתפוקה המבוקשת‪.‬‬
‫• פונקציית ההוצאות מתקבלת מהצבת ביקושים אלו לתוך‬
‫פונקציית המטרה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫דוגמה מספרית‬
‫הטכנולוגיה של הפירמה נתונה על ידי‪F=z10.5z20.3 :‬‬
‫בעיית מינימום ההוצאות הינה‪:‬‬
‫‪Min w1z1+w2z2‬‬
‫‪S.T.‬‬
‫‪z10.5z20.3≥q‬‬
‫‪z1,z2≥0‬‬
‫)‪L= w1z1+w2z2+(q- z10.5z20.3‬‬
‫התנאים מסדר ראשון מתקבלים מגזירת‬
‫הלאגראנג'יאן לפי כל משתני ההחלטה והכופלים‬
‫והשוואה לאפס‪.‬‬
‫בצורה זו מתקבלים כל הפתרונות הפנימיים‪.‬‬
‫כאן אין פתרונות פינתיים אך במידה והיו‪ ,‬היינו‬
‫מקבלים כי בדרך זו אחת התשומות יוצאת שלילית‪.‬‬
‫במקרה זה נניח כי תשומה זו מתאפסת באופטימום‬
‫ונפתור מחדש (גראפית או אלגברית)‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫דוגמה מספרית ‪1 -‬‬
‫התנאים מסדר ראשון‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0 .3‬‬
‫‪ w1  0.5z1 0.5 z 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ z1‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ 0 .7‬‬
‫‪ w2  0.3z10.5 z 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ z2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0 .3‬‬
‫‪ q  z10.5 z 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫חלוקת המשוואה הראשונה בשנייה גוררת‪:‬‬
‫‪w1‬‬
‫‪5 z2‬‬
‫‪‬‬
‫‪w2‬‬
‫‪3 z1‬‬
‫(זהו תנאי ההשקה המשווה את יחס התפוקות‬
‫השוליות ליחס מחיריהן)‬
‫מכאן נחלץ את ‪:z2‬‬
‫‪3w1 z1‬‬
‫‪5w2‬‬
‫‪z2 ‬‬
‫נציב לאילוץ התפוקה ונקבל את המשוואה‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫דוגמה מספרית ‪2 -‬‬
‫‪0.5 3w1z1 0.3‬‬
‫( ‪z1‬‬
‫)‬
‫‪q‬‬
‫‪5w2‬‬
‫‪z1  0.6 0.375 q1.25w1 0.375w20.375‬‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪z2  0.60.625 q1.25 w10.625w2 0.625‬‬
‫‪C  1.938 q1.25 w10.625w20.375‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪z1 ( w1, w2 , q)  1.211q1.25w1 0.375w20.375‬‬
‫‪z2 ( w1, w2 , q)  0.727 q1.25w10.625w2 0.625‬‬
‫‪C ( w1, w2 , q)  1.938 q1.25w10.625w20.375‬‬
‫‪ z1‬ו – ‪ z2‬הינם הביקושים המותנים‪.‬‬
‫‪ C‬הינה פונקציית ההוצאות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫דוגמה מספרית נוספת‬
F=K0.5+L0.5
‫תשובות סופיות ביקושים מותנים‬
‫ופונקציית הוצאות‬
 PL q 
K (q, PK , PL )  

 PK  PL 
2
2
 PK q 
L(q, PK , PL )  

 PK  PL 
PK PL 2
C (q, PK , PL ) 
q
PK  PL
19
‫קו ההתרחבות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קו התרחבות מוגדר כאוסף הצירופים של גורמי הייצור‬
‫הנבחרים עבור רמות תפוקה שונות‪ ,‬כשמחירי גורמי‬
‫הייצור קבועים‪.‬‬
‫קו ההתרחבות הינו ההשלכה של מערכת הביקוש‬
‫המותנית על מישור התשומות‪.‬‬
‫בשתי הדוגמאות הקודמות קו ההתרחבות יצא קו ישר‪ .‬זה‬
‫אינו מקרי מאחר וקווי ההתרחבות הינם קווים ישרים עבור‬
‫טכנולוגיות הומוטתיות‪.‬‬
‫גורם ייצור יקרא נחות אם הביקוש המותנה לגורם הייצור‬
‫יורד כשהתפוקה עולה‪( .‬כלומר לקו ההתרחבות יש שיפוע‬
‫שלילי)‬
‫‪20‬‬
‫הוצאה כוללת‪ ,‬ממוצעת‪ ,‬שולית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההוצאה הכוללת מסומנת ב )‪.TC(q‬‬
‫ההוצאה הממוצעת הכוללת מסומנת ב – )‪ ,ATC(q‬וניתנת‬
‫על ידי ‪.TC(q)/q‬‬
‫ההוצאה השולית מסומנת ב – )‪ ,MC(q‬וניתנת על ידי‬
‫‪.dTC(q)/dq‬‬
‫בשלב זה מניחים שיש שני גורמי ייצור משתנים ואין‬
‫הוצאות קבועות‪.‬‬
‫הקשרים בין ‪ AC , TC‬ו – ‪ MC‬הינם הקשרים המקובלים‬
‫בין כולל‪ ,‬ממוצע ושולי‪.‬‬
‫התחום בו ‪ AC‬יורד הינו תחום של יתרונות לגודל והתחום‬
‫בו הוא עולה הינו תחום של חסרונות לגודל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ ATC‬ו ‪MC -‬‬
‫חסרונות לגודל‬
‫עקומת ההוצאות הממוצעות‪.‬‬
‫יתרונות‬
‫לגודל‬
‫ה ‪ MC‬חותך את ה – ‪ ATC‬בנקודת‬
‫המינימום שלה‪.‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫‪p‬‬
‫היחס בין ‪ MC , AC‬ו ‪AVC -‬‬
‫‪21.02‬‬
‫‪23‬‬
‫השטח מתחת ל ‪ MC‬מהווה את ההוצאה המשתנה‬
‫‪21.03‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ c(y) = y2 + 1‬דוגמה‪ – 1( :‬הוצאה קבועה)‬
‫‪1. AC = y + 1/y‬‬
‫‪2. AV C = y‬‬
‫‪3. MC = 2y‬‬
‫שרטוט בשקף הבא‬
‫‪25‬‬
21.04
26
‫תשואה לגודל ומבנה פונקציית ההוצאות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נניח כי פונקציית הייצור הינה הומוגנית מדרגה ‪.r‬‬
‫ההוצאה הכוללת במקרה זה (עבור מחירי גורמי‬
‫ייצור קבועים) ניתנת על ידי ‪.TC(q)=Bq1/r‬‬
‫לכן כאשר ‪( r>1‬תשואה עולה לגודל) ההוצאה‬
‫הממוצעת והשולית פוחתות‪.‬‬
‫כאשר ‪( r<1‬תשואה יורדת לגודל) ההוצאה‬
‫הממוצעת והשולית עולות‪.‬‬
‫כאשר ‪( r=1‬תשואה קבועה לגודל) ההוצאה‬
‫הממוצעת שווה להוצאה השולית וקבועה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫יצרן רב ‪ -‬מפעלי‬
‫נניח כי פירמה המייצרת את המוצר ‪ q‬יכולה לבחור אם לייצר אותו‬
‫במפעל אחד או בשני מפעלים‪.‬‬
‫פונקציית ההוצאות של כל מפעל ניתנת על ידי‪:‬‬
‫‪ C(q)=q2+A q>0‬ואפס אחרת‪.‬‬
‫(פונקציה זו "ככל הנראה" התקבלה כתוצאה ממינימיזציה של הוצאות בהינתן‬
‫מחירים (קבועים) של גורמי ייצור ופונקציית הייצור של מפעל בודד‪ .‬ניתן לחשוב על ‪A‬‬
‫כעלות להפעלת מפעל‪ ,‬למשל רישיון שצריך לשלם במידה ומייצרים כמות חיובית‬
‫במפעל‪.‬‬
‫מהי פונקציית ההוצאות של הפירמה‪ ,‬וכיצד מחליטה הפירמה על מספר המפעלים‬
‫המייצרים וחלוקת התפוקה ביניהם?‬
‫‪28‬‬
‫יצרן רב מפעלי ‪1 -‬‬
‫עבור כל רמת תפוקה צריכה הפירמה להחליט האם להשתמש במפעל אחד או‬
‫שניים‪.‬‬
‫במידה ומשתמשים במפעל אחד פונקציית ההוצאות ניתנת על ידי‪C(q)=q2+A :‬‬
‫במידה ומשתמשים בשני מפעלים‪ ,‬פונקציית ההוצאות מתקבלת מפתרון הבעיה‪:‬‬
‫)‪Min C(q1)+C(q2‬‬
‫‪S.T. q1+q2=q‬‬
‫מבעיה זו (אם באמצעות לאגראנג'יאן‪ ,‬או הצבה פשוטה) מתקבל כי יש לחלק את‬
‫התפוקה בין שני המפעלים באופן שהעלות השולית תהיה זהה בשני המפעלים‪.‬‬
‫מכיוון שהמפעלים זהים יש לכן לייצר כמות שווה בכל מפעל כלומר ‪.q1=q2=q/2‬‬
‫פונקציית ההוצאות הינה לכן‪:‬‬
‫‪(q/2)2+A+(q/2)2+A=q2/2+2A‬‬
‫ההחלטה האם להפעיל מפעל אחד או שניים נקבעת על ידי השוואת העלויות בין שני‬
‫המקרים‪ .‬כלומר עבור אותן רמות ‪ q‬המקיימות ‪ q2/2+2A>q2+A‬נפעיל מפעל אחד‬
‫בעוד שעבור רמות ‪ q‬המקיימות את אי השיוויון ההפוך נפעיל שני מפעלים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫יצרן רב מפעלי ‪2 -‬‬
‫‪q  (2 A)0.5‬‬
‫‪q  (2 A)0.5‬‬
‫‪q  (2 A)0.5‬‬
‫‪q  (2 A)0.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪‬‬
‫‪C (q)  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪q / 2  2 A‬‬
‫‪‬‬
‫‪q  A / q‬‬
‫‪AC (q )  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪q / 2  2 A / q‬‬
‫‪q  (2 A)0.5‬‬
‫‪q  (2 A)0.5‬‬
‫‪‬‬
‫‪2q‬‬
‫‪MC (q )  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪q‬‬
‫עקומות ההוצאות וההוצאות הממוצעות אינן‬
‫"קופצות" ומהוות מעטפת תחתונה לעקומות עבור‬
‫מפעל אחד ועבור שני מפעלים‪ .‬עקומת ההוצאות‬
‫השוליות "קופצת"‪.‬‬
‫ההצגה הגראפית עבור מקרה זה הינה ‪...‬‬
‫‪30‬‬
‫הצגה גראפית של מספר מפעלים – ‪ AC‬בטווח הקצר‬
‫והארוך‬
‫‪21.08‬‬
‫‪31‬‬
‫הצגה גראפית של מספר מפעלים – ‪ MC‬בטווח הקצר והארוך‬
‫‪21.09‬‬
‫‪32‬‬
‫יצרן רב מפעלי ‪3 -‬‬
‫נניח כעת שהיצרן הרב מפעלי יכול להקים כל מספר‬
‫מפעלים שירצה‪ .‬נניח שהמפעלים זהים עם פונקציית‬
‫הוצאות )‪ C(q‬למפעל ועלות ההקמה של מפעל הינה‬
‫‪ .A‬נפתור את הבעיה ראשית תוך התעלמות ממגבלת‬
‫השלמים‪.‬‬
‫נשים לב שאם על מנת לייצר רמת תפוקה ‪ q‬מקימים‬
‫‪ n‬מפעלים‪ ,‬פונקציית ההוצאות ניתנת על ידי‪:‬‬
‫‪nC(q/n)+nA‬‬
‫זאת מאחר שאם יש ‪ n‬מפעלים זהים נייצר כמות‬
‫זהה בכל אחד מהם‪.‬‬
‫על מנת לייצר במינימום עלות כל רמת תפוקה יש‬
‫לפתור לכן את הבעיה הבאה‪:‬‬
‫‪Min nC(q/n)+nA‬‬
‫‪n‬‬
‫פתרונה ייתן את מספר המפעלים שיש להקים ואת‬
‫העלות‪.‬‬
‫תנאי הסדר הראשון מתקבל על ידי גזירה לפי ‪n‬‬
‫והינו‪:‬‬
‫‪C(q/n)-(q/n)C'(q/n)+A=0‬‬
‫תנאי זה גורר שהכמות המיוצרת בכל מפעל (‪)q/n‬‬
‫הינה הכמות בה ההוצאה הממוצעת למפעל שווה‬
‫להוצאה השולית‪ ,‬כלומר נקים מספר מפעלים כזה‬
‫שכל מפעל יפעל במינימום ‪ AC‬שלו‪.‬‬
‫במידה ומגבלת השלמים מופרת יש לבצע השוואה‬
‫בדידה בין שני השלמים (הנמוך והגבוה)‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫יצרן רב מפעלי ‪4 -‬‬
‫נניח כי ‪ C(q)=q2‬וכי העלות להקמת מפעל הינה ‪.A‬‬
‫‪ Min AC‬מושג בכמות ‪ ,A0.5‬העלות בנקודה זו‬
‫הינה ‪.2A‬‬
‫לאור זאת העלות הכוללת לייצור ‪ q‬כשניתן לבחור‬
‫את מספר המפעלים האופטימלי הינה‪:‬‬
‫‪2qA0.5‬‬
‫היא מושגת על ידי הקמת ‪ q/A0.5‬מפעלים וייצור‬
‫כמות של ‪ A0.5‬בכל מפעל‪.‬‬
‫וודאו כי פתרון ישיר מביא לתוצאה דומה‪.‬‬
‫‪34‬‬