Transcript המצגת של פרופ` צינמון

‫פרופ' רחל גלי צינמון‬
‫בית הספר לחינוך ע"ש קונסטנטינר‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪‬קשרים חברתיים‬
‫‪ ‬רווחה נפשית‬
‫‪‬שביעות רצון‬
‫‪‬תחושת ערך ומימוש‬
‫‪‬היבטים כלכליים‬
‫(‪)Brown & Lent, 2005; Spector, 2005‬‬
‫‪‬בריאות נפשית ירודה (כפי שהתבטאה‬
‫בחרדה‪ ,‬דיכאון ובטחון עצמי)‪.‬‬
‫‪‬קשרים חברתיים ירודים (עלייה‬
‫בקונפליקטים בין אישיים ובקונפליקטים‬
‫משפחתיים‪ ,‬וירידה במעורבות חברתית‬
‫וקהילתית)‪.‬‬
‫‪‬סימפטומים טראומאתיים שקשה‬
‫להתגבר עליהם גם כאשר חוזרים‬
‫למעגל התעסוקה‪.‬‬
‫‪Lucas, Clark, Georgellis, & Diener, 2004‬‬
‫‪ ‬נמוכים בכל המדדים הנבדקים ביחס לאוכלוסיה ללא‬
‫צרכים מיוחדים‪:‬‬
‫אחוזי תעסוקה ואבטלה‪ ,‬שכר‪ ,‬עמדות בכירות‪,‬‬
‫שביעות רצון‪ ,‬מוטיבציה להתקדם‪ ,‬מסוגלות‬
‫תעסוקתית‪ ,‬מסוגלות לקבל החלטות מקצועיות‪.‬‬
‫‪ ‬חוקרי ה‪OECD -‬מדגישים כי המשבר הכלכלי הביא‬
‫להרחבת הפער בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים‬
‫ללא המוגבלות ולגידול משמעותי יותר בשיעורי‬
‫האבטלה בקרב אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫בניגוד לנתונים המראים כי כמה מהמדינות החלו‬
‫להתאושש מהמשבר ושיעורי האבטלה אף החלו‬
‫לרדת‪ ,‬אנשים עם מוגבלות אינם חווים צמיחה זו‬
‫)‪(OECD, 2010‬‬
‫‪‬שיעור התעסוקה הממוצע בקרב אוכלוסיית‬
‫האנשים עם מוגבלות עומד על כ‪45% -‬‬
‫לעומת ‪ 72%‬באוכלוסייה ללא מגבלה‪.‬‬
‫‪ 30%‬מכלל המובטלים במשק הם אנשים‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬כאשר שיעור האבטלה בקרב‬
‫אנשים עם מגבלה עומד על כ‪.12%-‬‬
‫‪‬לפי הסקר החברתי של הלמ"ס כ‪36%-‬‬
‫מציבור האנשים עם מגבלה בשוק העבודה‬
‫משתכרים פחות משכ"מ ולפי סקר של‬
‫המטה לשילוב‪.65.2% -‬‬
‫‪ ‬כ‪ 62% -‬מאנשים עם מגבלה העובדים בשכר‬
‫סבורים כי ביחס לעבודה שהם מבצעים‪ ,‬עליהם‬
‫לקבל שכר גבוה יותר מכפי שמקבלים בפועל‪.‬‬
‫‪ ‬כ ‪ 50% -‬מהאנשים עם מוגבלות העובדים בשכר‬
‫תארו את עבודתם כעבודה רוטינית‪.‬‬
‫‪ ‬מרביתם ( ‪ ) 67.4%‬דיווחו כי עבודתם אינה‬
‫דורשת כישורים מיוחדים והבנה לשם ביצועה‪.‬‬
‫‪ ‬עוד כ ‪ 84%‬ציינו כי עבודתם אינה דורשת‬
‫הכשרה מיוחדת‪,‬‬
‫‪ ‬נדלה מתוך אתר המטה ‪:‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/F1A6402F-6CD8-47CD-B1DD‬‬‫‪943514ED5567/0/X9551.pdf‬‬
‫‪‬גם בהיבט התיאורטי בתחום התפתחות‬
‫הקריירה קיימת ייצוגיות נמוכה לאוכלוסיות‬
‫בעלות מגבלה‪.‬‬
‫‪‬שאלת מקומה של הלקות בתהליכי‬
‫התפתחות קריירה של הפרט אינה מוקד‬
‫מרכזי בתחום זה‪.‬‬
‫‪‬לשאלה זו עשויות להיות השלכות תיאורטיות‬
‫ופרקטיות חשובות‪.‬‬
‫‪‬תיאוריית משך החיים של דונאלד סופר‬
‫(‪.)Super, 1990‬‬
‫‪‬תיאוריית הבניית הקריירה של סאביקס‬
‫(‪.)Savickas, 2002, 2005‬‬
‫‪‬התיאוריה החברתית קוגניטיבית‬
‫לקריירה של לנט‪ ,‬בראון והקט ( ‪Lent,‬‬
‫‪.)Brown, & Hackett, 1994, 2002‬‬
‫‪ ‬התפתחות קריירה היא תהליך של ביטוי‬
‫העצמי‪.‬‬
‫‪‬זהו תהליך התפתחותי לו שלבים ייחודיים‬
‫בעלי מטלות ספציפיות (גדילה‪ ,‬חקירה‪,‬‬
‫יסוד‪ ,‬ביסוס ודעיכה)‪.‬‬
‫‪‬היבט הוליסטי‪ :‬על מנת להבין תפקוד‬
‫מקצועי של הפרט יש להשתמש‬
‫בפרספקטיבה רחבה של תפקידי חיים אותם‬
‫מבצע הפרט בנוסף לתפקיד העובד‪.‬‬
‫‪ ‬משלב רעיונות קונסטרוקטיביסטיים ונרטיביים‬
‫בתוך המסגרת ההתפתחותית של סופר‪.‬‬
‫‪ ‬משלב לגישתו מושגים של סיפור אישי‪ ,‬אחריות‬
‫ויוזמה (‪.)agency‬‬
‫‪ ‬מדגיש את חשיבותו של ההקשר החברתי הרחב‬
‫בו מתעצבת הזהות המקצועית‪ ,‬כמו גם את‬
‫האסטרטגיות האישיות והמקצועיות שמפעיל הפרט‬
‫במהלך חייו‪.‬‬
‫‪ ‬מדגיש את החשיבות בהבנת "הסיפור האישי" של‬
‫אנשים והפרשנות האישית לנסיבות חייהם‪.‬‬
‫‪‬מושג העצמי וחשיבותה של‬
‫פרספקטיבת תפקידים רחבה‪.‬‬
‫‪‬המשמעות האישית שמייחס הפרט‬
‫לסיפור חייו ולתפקידים השונים אותם‬
‫הוא ממלא‪.‬‬
‫‪‬תנאים הסביבתיים והשפעותיהם על‬
‫התפתחותו ותפקודו של הפרט‪.‬‬
‫‪ ‬ראיונות עם ‪ 16‬צעירים בעלי פיגור שכלי על תפיסתם‬
‫את עולם העבודה‪ :‬ידע לגבי מקצועות‪ ,‬העניין‬
‫והצרכים שיש להם בעבודה ומקצועות העדיפים‬
‫בעיניהם‪.‬‬
‫‪ ‬רובם ראו בעבודה מקור להשגת כסף‪ ,‬כמו גם מקור‬
‫להנאה‪ ,‬עניין ושייכות חברתית‪ .‬מספר משתתפים אף‬
‫ציינו את חשיבותה של העבודה להתפתחותם האישית‬
‫ולקידומם‪ .‬הידע שהפגינו ביחס למקצועות קיימים היה‬
‫מצומצם ביותר‪.‬‬
‫‪ ‬השתתפו ‪ 74‬מתבגרים עם לקויות שמיעה (חירשות‬
‫וכבדי שמיעה) ו‪ 91-‬מתבגרים ללא מגבלה ביחס‬
‫לשאיפות המקצועיות שלהם וביחס להערכתם את‬
‫היכולות המקצועיות של אנשים עם חירשות‪.‬‬
‫‪ ‬הממצאים הראו כי מקצועות הדורשים רמת תקשורתיות‬
‫גבוהה‪ ,‬ללא כל קשר ליוקרה שלהם‪ ,‬הוערכו כלא‬
‫מתאימים לאנשים חרשים לעומת אלה הדורשים רמת‬
‫תקשורתיות נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬מתבגרים בעלי לקויות שמיעה (חרשים וכבדי שמיעה )‬
‫לא ראו מקצועות בעלי יוקרה גבוהה כמתאימים‬
‫ואפשריים לאנשים כמותם‪ ,‬גם אם מקצועות אלה לא‬
‫דרשו מיומנויות תקשורת‪ .‬עצם היותם יוקרתיים הפכה‬
‫אותם ללא רלוונטיים עבורם‪.‬‬
‫‪ ‬במחקר זה התבססו החוקרות על המודל‬
‫התיאורטי של סופר ועל מודל התיאוריה‬
‫החברתית קוגניטיבית ובחנו את המסוגלות‬
‫העצמית הזוגית והמסוגלות העצמית‬
‫ההורית של צעירים חרשים וכבדי שמיעה‪.‬‬
‫משתתפי המחקר העריכו את יכולתם להיות‬
‫בני זוג לאנשים חרשים כגבוהה מיכולתם‬
‫להיות בני זוג של אנשים שומעים‪ ,‬וגם את‬
‫יכולותיהם ההוריות לילדים חרשים כגבוהות‬
‫מיכולותיהם ההוריות לילדים שומעים‪.‬‬
‫‪‬תנאי הסביבה ומהפרשנות האישית של‬
‫הצעירים את לקותם תורמים ביחד‬
‫להתפתחותם של אמונות מסוגלות מקצועית‬
‫ומשפחתית נמוכות‪ .‬העובדות והמציאות‬
‫החברתית הקיימת בישראל בנוגע למצבם של‬
‫אנשים עם מגבלות מתקבלים בתהליכי הבנייה‬
‫חברתית מתמשכים כעובדה "טבעית" השייכת‬
‫ליכולות שלהם ולא לסביבה המגבילה שלהם‪.‬‬
‫‪‬צעירים אלה מדגישים את לקותם בהערכתם‬
‫יכולות תעסוקתיות‪ ,‬זוגיות והוריות ומפתחים‬
‫מסוגלות עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון הפרספקטיבה הרחבה וההתפתחותית –‬
‫עבודה‪-‬משפחה‪-‬קהילה‪-‬פנאי‪ .‬מגיל הגן‪.‬‬
‫‪ ‬עיקרון התפיסה האישית הסובייקטיבית‪-‬‬
‫הבנת הסיפור האישי תוך זיהוי תמות מרכזיות ‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון חיזוק האמונה ביכולת‪-‬‬
‫חיזוק המסוגלות העצמית ע"ב עשייה בתחומי‬
‫חיים שונים‪ ,‬דמויות לחיקוי ועידוד מילולי‬
‫‪ ‬עיקרון השילוב בין עבודה עם הקהילה ועבודה עם‬
‫המגזר של אנשים עם מגבלות‬
‫עידוד עסקים באמצעות תמריצים‪ ,‬אך גם‬
‫באמצעות בסיס ערכי וחינוכי‪.‬‬
‫את המצגת וחומרים נוספים ניתן לקבל‬
‫באמצעות פנייה לדואל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬