Transcript 2 - Technion moodle

‫שיטות מחקר‬
‫איכותניות‬
‫המחלקה לחינוך למדע‬
‫וטכנולוגיה‬
A Qualitative Study of Factors Influencing Science
Teaching Self-Efficacy of Elementary Level
Teachers
Ramey-Gassert, L., Shroyer, M. G., and Staver, J.R., (1996). Science Education, 80, 285- 315
:‫מציגה‬
‫חגית מישקין‬
1
‫הרקע למחקר‪‬‬
‫למה בחרתי במחקר זה?‬
‫האם נועה אוהבת מדעים‬
‫בבית הספר?‬
‫מה זה אומר על עתידה‬
‫המקצועי בתחום מדעי או‬
‫בהוראת מדעים?‬
‫כיצד זה משפיע על‬
‫תחושת המסוגלות‬
‫העצמית שלה בעתיד?‬
‫‪2‬‬
‫בעיית המחקר במאמר הנוכחי‬
‫האם תלמידים שלא‬
‫אהבו ללמוד מדעים‬
‫מה הם הגורמים‬
‫והתהליכים של מורים‬
‫בתור ילדים‪ ,‬יכולים‬
‫להיות מורים מצוינים‬
‫למדעים?‬
‫למדעים המשפיעים על‬
‫תחושת המסוגלות‬
‫העצמית ללמד מדעים?‬
‫מסגרת ‪‬‬
‫תיאורטית‪‬‬
‫התיאוריה הקוגניטיבית חברתית – ‪Social Learning Theory‬‬
‫(‪)Bandura, 1986, 1997‬‬
‫‪ -Self efficacy‬תחושת מסוגלות עצמית‬
‫האמונה ביכולת העצמית של הפרט‪ ,‬מהווה גורם בתהליך של בחירה‪ ,‬מידת‬
‫מאמץ‪ ,‬כושר ההתמדה ומידת השלווה או החרדה‪.‬‬
‫מאפיינים חשובים בהקשר למחקר זה‪:‬‬
‫•‬
‫מסוגלות עצמית מבוססת על ניסיון קודם‪ ,‬ומשפיע על ההתנהגות העכשווית‪.‬‬
‫•‬
‫תחושת מסוגלות גבוהה‪ ,‬מתקבלת בין השאר מ‪ -‬תמיכה ממקום העבודה‪,‬‬
‫דרישות אקדמיות גבוהות‪ ,‬חום וקבלה של המורה בכיתה‪.‬‬
‫•‬
‫‪3‬‬
‫קיים קשר בין תחושת מסוגלות עצמית של המורה להישגי התלמידים‬
‫הגדרת המושגים‪‬‬
‫‪Science Teaching Efficacy‬‬
‫אמונתו של המורה על יכולתו ללמד מדעים צורה יעילה‬
‫ולהשפיע על הישגי התלמידים‪.)Riggs, 1988( .‬‬
‫‪STOE – Science Teaching‬‬
‫‪Outcome Expectancy‬‬
‫תחושת מסוגלות של המורים‬
‫להביא את תלמידיהם להישגים‬
‫‪4‬‬
‫‪PSTE - Personal Science‬‬
‫‪Teaching Efficacy‬‬
‫תחושת מסוגלות המורים ללמד‬
‫מדעים‬
‫מטרת המחקר‪‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪ .1‬כיצד ניתן להבהיר את המושג תחושת‬
‫אפיון הגורמים התורמים לתחושת‬
‫מסוגלות עצמית בקרב מורי מדעים?‬
‫המסוגלות העצמית ללמד מדעים בצורה‬
‫יעילה (‪ )PSTE‬ולהשפיע על הישגי‬
‫התלמידים (‪ )STOE‬בקרב מורי מדעים‬
‫‪ .2‬כיצד מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית‬
‫בקרב מורי המדעים?‬
‫בבית הספר היסודי‪.‬‬
‫‪ .3‬מהם יחסי הגומלין בין מסוגלות עצמית‬
‫ללמד מדעים (‪ )PSTE‬לבין מסוגלות‬
‫עצמית להשפיע על הישגי התלמידים‬
‫‪5‬‬
‫(‪ )STOE‬בקרב מורי המדעים?‬
‫תיאור המחקר‪‬‬
‫מערך המחקר‬
‫משתתפי המחקר‪:‬‬
‫סביבת המחקר‪:‬‬
‫‪ 23‬מורים מנוסים למדעים‬
‫בתי ספר יסודיים‬
‫בארצות הברית‬
‫בבתי ספר יסודיים‬
‫השתתפו בהשתלמות‬
‫ארוכה‬
‫‪6‬‬
‫משך המחקר‪:‬‬
‫‪ 3‬שנים‬
‫כלי המחקר‬
‫שלב א‬
‫איסוף מידע ראשוני‬
‫• דיווח עצמי של המורים‬
SAS
‫טריגולציה‬
:‫• שאלונים‬
Science Teaching Efficacy Belief Instrument – STEBI-A •
Shrigley-Johnson Attitude Toward Science Scale •
Science Teaching/Preparation Background Questionnaire •
‫• סקרים‬
‫• שאלוני סקר על חוויות מוקדמות של המורים בהקשר ללימודי מדעים‬
7
‫כלי המחקר‪‬‬
‫שלב א‬
‫ניתוח מידע ראשוני – עבור שלב ב‬
‫• יצירת תתי קבוצות של מורים – ע"י ניתוח כמותי של שאלוני העמדות ‪-‬‬
‫‪ – STOE/PSTE‬גבוה ‪ ,‬נמוך‬
‫‪(,‬טווח אמצע) קומבינציה של השניים – ע"י‬
‫כלים סטטיסטיים‪( .‬ניתוח כמותי)‬
‫• יצירת פרוטוקול ראיון – מורכב משאלות גישוש ושאלות ספציפיות‬
‫מנושאים שעלו בשאלוני הסקר‬
‫• בחירת ‪ 10‬מרואיינים מתוך ‪ 23‬המשתתפים (‪ 9‬נשים וגבר ‪– )1‬לפי‪:‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫• גבוה‪ ,‬גבוה‪ ,‬נמוך‪/‬נמוך‪ ,‬גבוה‪/‬נמוך‪ ,‬נמוך‪ /‬גבוה‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫כלי המחקר‪‬‬
‫שלב ב‬
‫איסוף וניתוח מידע שניוני‬
‫• ראיונות‪:‬‬
‫• נועדו לבדיקה נוספת של ‪ STOE - PSTE‬והקשר בין שני ממדים אלו‪.‬‬
‫• השאלות בראיון התייחסו לנושאים הבאים‪ :‬חוויות עבר בהקשרים‬
‫מדעיים‪ ,‬דמויות לחיקוי‪ ,‬השפעות של אחים‪ ,‬הורים‪ ,‬השתתפות בפעילויות‬
‫בטבע ועוד‪.‬‬
‫• כל התוצאות מהשאלונים‪ ,‬סקרים וראיונות – קודדו ונותחו לפי תמות‬
‫(קלסטרים) שעלו מתוך הנתונים‬
‫• שימוש בשיטת ניתוח ‪ - Constant-comparison‬החוקר מוסיף כל מידע‬
‫‪9‬‬
‫חדש לנתונים שכבר נאספו כדי לתמוך או להפריך את ספקולציות קימות או‬
‫מתפתחות (כנסים‪ ,‬מצגות)‪ .‬הביא להגדרות מדויקות יותר‪.‬‬
‫תהליך ניתוח נתונים‪‬‬
‫ניתוח תוצאות ראשוניות – ניתוח כמותי של שאלון ‪STEBI-A‬‬
‫הקשר בין לכל אחד מהממדים לפי מתאם ספירמן (‪)ρ‬‬
‫מהימנות לפי מדד אלפא קרונבך‪STOE – 0.84 ,PSTE – 0.89 :‬‬
‫מעיד על שוני בין המושגים‬
‫‪10‬‬
‫תהליך ניתוח נתונים‪‬‬
‫ניתוח תוצאות ראשוניות – ניתוח כמותי של שאלון ‪STEBI-A‬‬
‫‪11‬‬
‫תהליך ניתוח נתונים‪‬‬
‫ניתוח תוצאות הסקרים‬
‫הסקרים הראו את התמות והקשרים בניהם (דוגמאות)‬
‫•‬
‫‪ 14‬מתוך ‪ 23‬המשיבים ציינו שעניין בהוראת מדעים הניע אותם לבחור‬
‫בקריירה זו‪ 9 .‬הנותרים ציינו שהעניין התפתח עם הזמן‪.‬‬
‫•‬
‫אלו שהביעו עניין קישרו זאת למספר מרכיבים למשל‪:‬‬
‫התנסויות בית ספריות ומחוצה לו שהיו להם בתור ילדים‪,‬‬
‫גדלו להורים אוהבי מדע‪,‬‬
‫כמורים שאפו שמדע יהיה מקצוע מהנה עבור תלמידיהם‪.‬‬
‫•‬
‫מורים שלא אהבו מדע כילדים –ייחסו זאת למספר סיבות למשל‪:‬‬
‫למידה ללא עניין או פעילות (מתוך ספר)‬
‫הפליה מגדרית‪ ,‬בנות לא מתאימות למדע‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫•‬
‫הייתה השפעה הורית (בעיקר אבות) על רמת עניין בלימודי מדעים‬
‫תהליך ניתוח נתונים‪‬‬
‫ניתוח תוצאות הראיונות‬
‫• תמיכת עמיתים‪ ,‬והקצאת‬
‫משאבים – השפיעו על שני‬
‫הממדים ושיקפו בעיקר את‬
‫השוני בניהם‬
‫• הבדלים עיקרים היו בין ה –‬
‫‪ PSTE‬הגבוה‪ ,‬בינוני ונמוך‪.‬‬
‫• לא היה ניתן לראות בבירור‬
‫הבדלים ב ‪ STOE‬מתוך‬
‫הראיונות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫• מרכיבים פנימיים – תלויים ונשלטים‬
‫ע"י המורה‬
‫• מאפייני מורים עיקריים‪:‬‬
‫רצון לשינוי ‪ /‬שיפור‪,‬‬
‫רצון לשיתוף עם עמיתים‪,‬‬
‫הגדרת אני ותפקידי (מגדר)‬
‫• מרכיבים חיצוניים – אינם תלויים‬
‫במורה‬
‫תהליך ניתוח הנתונים‪‬‬
‫ניתוח כללי – כל נתוני המחקר‬
‫‪14‬‬
‫‪‬תוצאות‬
‫‪ .1‬כיצד ניתן להבהיר את המושג תחושת מסוגלות‬
‫עצמית בקרב מורי מדעים?‬
‫‪ PSTE‬גבוה – מורה עצמאי‪ ,‬מקצועי‪,‬‬
‫מתעניין במדע‪ ,‬בעל הנעה פנימית‪ ,‬רוצה‬
‫לשפר מיומנות הוראה עבור תלמידיו‪,‬‬
‫עמיתיו וחניכיו‪ .‬בעל גישה הוראה‬
‫פעילה‪ ,‬מרובת משימות למען פיתוח‬
‫מיומנויות חשיבה גבוהות‪.‬‬
‫‪ STOE‬גבוה – רקע במדעים‪ ,‬בעלי ענין‬
‫גבוה ואוריינטציה ללמד מדע‪ ,‬מאמינים‬
‫ביכולת תלמידיהם‪ ,‬גישה ללמידה‬
‫פעילה מהנה ומעורבת‬
‫‪15‬‬
‫‪ PSTE‬נמוך – בעל הנעה חיצונית‪ ,‬תלוי‬
‫באחרים‪ ,‬פחות שיטתי בהוראה‪ ,‬נצמדים‬
‫לתכנית הלימודים‪ ,‬ואינם משקיעים‬
‫מאמץ בפיתוח הוראתם‪( .‬חוו בילדותם‬
‫חוויות שליליות בלימודי מדע)‪ ,‬עמדותיהם‬
‫למדע נמוכות‪.‬‬
‫‪ STOE‬נמוך – חסרי מוטיבציה‪ ,‬צריכים‬
‫שידחפו אותם‪ ,‬ללא הכנה לשיעורים‪ ,‬ללא‬
‫עניין במדע או בהוראה‪ ,‬אינם נהנים‬
‫מההוראה‬
‫קשור להשפעות חיצוניות‬
‫תוצאות‪‬‬
‫‪ .2‬כיצד מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית בקרב‬
‫מורי המדעים?‬
‫התפתחות ‪PSTE‬‬
‫קשורה לגורמים פנימיים כגון‪ :‬מאפייני‬
‫המורה‪ ,‬ניסיונות העבר (הצלחה‪ /‬אי‬
‫הצלחה)‪ ,‬עמדות כלפי מדע‪ ,‬כאשר‬
‫הצלחה תביא ל ‪ PSTE‬גבוה‪.‬‬
‫התפתחות ‪STOE‬‬
‫תלויה בתמיכת עמיתים בעיקר בקרב‬
‫פרחי הוראה‪.‬‬
‫תמיכה זו כוללת תמיכה מקצועית‬
‫ותמיכה מורלית‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ניסיון עבר ללא הצלחות‪ ,‬ישפיע‬
‫על בעלי ‪ PSTE‬גבוה‪ ,‬ויכוון אותם ל"איך‬
‫לא מלמדים מדעים"‪.‬‬
‫מאפיינים חיצוניים יכולים גם להוריד‬
‫את תחושת ה‪STOE -‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .3‬מהם‬
‫תוצאות‪‬‬
‫‪ .3‬מהם יחסי הגומלין בין מסוגלות עצמית ללמד‬
‫מדעים (‪ )PSTE‬ומסוגלות עצמית להשפיע על השיגי‬
‫התלמידים (‪ )STOE‬בקרב מורי המדעים?‬
‫?‬
‫קיים קשר בקצוות‪:‬‬
‫‪ PSTE‬גבוה עם‬
‫‪ STOE‬גבוה (בעל עניין)‬
‫‪ PSTE‬נמוך עם‬
‫‪ STOE‬נמוך (ללא עניין)‬
‫‪17‬‬
‫אין קשר מובהק בין המרכיבים‪.‬‬
‫הפרמטר היחיד שהתקבל‬
‫כמקשר בין ‪ 2‬המרכיבים‪:‬‬
‫"בחירה ללמד מדע"‬
‫ניתן לראות כיווניות ש‬
‫‪ STOE‬מושפע מ ‪ PSTE‬ולא‬
‫ההיפך‪.‬‬
‫‪ ‬דיון ומסקנות‬
‫ניסיון העבר משפיע על‬
‫מסוגלות עכשווית‬
‫בהתאם לתאוריה‬
‫הלמידה החברתית‬
‫מוטיבציה ללמד מדע או לפחות לעמוד‬
‫בדרישות של תכנית הלימודים למען‬
‫התלמידים – מהווה מרכיב הכרחי בתהליך‬
‫פיתוח תחושת מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫(‪)Bandura, 1986‬‬
‫ניסיונות העבר מעצבם את תחושת‬
‫המסוגלות של המורים להביא את‬
‫תלמידיהם להישגים ועמדותיהם‬
‫ואמונותיהם כלפי לימודי מדעים‪.‬‬
‫עמדות אלו עוברים לתלמידים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הסתכלות על השפעות חיצוניות‬
‫כאתגר ולא כחסמים‪ ,‬מהווה‬
‫מרכיב עיקר בפיתוח תחושת‬
‫מסוגלות המורים להביא את‬
‫תלמידיהם להישגים‬
‫סיכום והמלצות‪‬‬
‫יישום מסקנות אלו במסגרות‬
‫להכשרת מורים‪ ,‬והשתלמויות‬
‫מורים באופן שוטף‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪‬הסיבות לכך שמחקר זה הינו איכותני‬
‫• אופי הבעיה הובילה את המחקר להיות מחקר איכותני‬
‫המאפשר גמישות לשינויים באופן בו החקר מתבצע‪.‬‬
‫• ניתוח הנתונים האיכותני במחקר זה אפשר זיהוי דפוסים‬
‫ותמות בנתוני הריאיון‪ ,‬וכן ניתוח שלשת כלי איסוף המידע‬
‫באופן איכותני סיפקו תובנות לגבי התפתחות תחושת‬
‫המסוגלות העצמית בקרב מורי מדעים בבי"ס יסודי‪.‬‬
‫‪20‬‬
21