Slide 1

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 2

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 3

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 4

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 5

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 6

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 7

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 8

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 9

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 10

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 11

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 12

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 13

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 14

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 15

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 16

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 17

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 18

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 19

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 20

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 21

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 22

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 23

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 24

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 25

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 26

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 27

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 28

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 29

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 30

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 31

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 32

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 33

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 34

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 35

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 36

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 37

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 38

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 39

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 40

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 41

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 42

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 43

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 44

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 45

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 46

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 47

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬


Slide 48

‫גיל ההתבגרות‬

‫ד"ר נילי בן‪-‬צבי‪ ,‬עו"ס אופירה כץ‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שלבי מעגל החיים של המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בחירת בן‪/‬בת זוג‬
‫נישואין‬
‫הריון ולידת ילד ראשון‬
‫ילדים נוספים‬
‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫הקן המתרוקן‬
‫פרישה מעבודה וזיקנה‬

‫שלבים במעגל חיי המשפחה‬
‫• שינוי?‬
‫• משבר?‬
‫• מעבר?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הגדרות‬
‫היבטים פיסיולוגיים‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫הפרעות אכילה‬
‫ומה בישראל?‬
‫היבטים חוקיים‬
‫תפקיד רופא המשפחה‬
‫המתבגר והמשפחה‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ –PUBESCENCE‬היבטים פיסיולוגיים‬
‫‪ – ADOLESCENCE‬היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים‬
‫מי מטפל? רופא ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬רופא‬
‫נשים‬
‫רפואת מתבגרים ‪ADOLESCENCE MEDICINE -‬‬
‫גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫הנחיות והמלצות בנושא‪:‬‬
‫רפואת מתבגרים‬
‫המפגש הרפואי עם בני נוער‬
‫החברה הישראלית לרפואת מתבגרים‪,‬איגוד רופאי הילדים‬
‫הר"י‪ ,‬המועצה המדעית‪2000 ,‬‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬הגדרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫העשור השני לחיים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ :‬גילאי ‪25 – 10‬‬
‫גילאי ‪21 – 12‬‬
‫ארצות הברית‪:‬‬
‫גילאי ‪18 – 12‬‬
‫ישראל‪:‬‬

‫גיל ההתבגרות – שירותי רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רוב המתבגרים בריאים‬
‫מתבגרים ממעטים להשתמש בשירותי בריאות‬
‫מצבי בריאות עם ציביון התנהגותי‪,‬חברתי ונפשי‬
‫להרגלי חיים בהתבגרות השפעה על תחלואה בגיל‬
‫הבוגר‬
‫סיבות מוות שכיחות‪-‬תאונות‪,‬התאבדות‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים פיסיולוגיים‬
‫התפתחות סימני מין משניים‪ 5 -‬שלבי ‪:TANNER‬‬
‫בנים – גודל האשכים והפניס ותשעורת מינית‬
‫בנות – גודל וצורת השדיים ותשעורת מינית‬
‫בנים – הגדילה המואצת לקראת סיום שלב ‪4‬‬
‫בנות – הגדילה המואצת בשלב ‪2‬‬

‫גיל ההתבגרות – עקרונות הראיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפגש עם ובלי ההורים‬
‫רכישת אמון‬
‫הימנעות משיפוטיות‬
‫הבטחת חיסיון‬
‫התלונה העיקרית – "כרטיס הביקור"‬

‫גיל ההתבגרות – הבדיקה הגופנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פרטיות (כמו בכל בדיקה)‬
‫נוכחות אדם נוסף (הורה‪,‬איש צוות)‪ -‬רצויה (?)‬
‫דגשים‪ :‬גובה ומשקל‪ ,‬הערכת שלב התפתחות‬
‫מינית‪ ,‬עמוד שדרה‪ ,‬עור ‪.‬‬
‫הסבר למתבגר‪/‬ת הנבדק‪/‬ת לגבי ממצאים תקינים‬

‫גיל ההתבגרות – אנמנזה פסיכוסוציאלית‬
HEADSS
H – HOME
E – EDUCATION
A – ACTIVITIES
D – DRUGS, DIET
S – SEX
S – SUICIDE

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ – H‬בית‪ :‬מי גר איתך בבית‪/‬בחדר? כמה את‪/‬ה בבית?‬
‫פרטיות? פעילות בבית? עם בני המשפחה?‬
‫• ‪ – E‬חינוך‪ :‬האם לומד‪/‬ת בבי"ס? באיזה בי"ס‪/‬כיתה?‬
‫תחומי הצלחה‪/‬קושי?‬
‫• ‪ – A‬פעילויות‪ :‬מה את‪/‬ה אוהב‪/‬ת לעשות בזמנך הפנוי?‬
‫פעילות בבי"ס? מחוץ לבי"ס? חברים?‬

‫‪HEADSS‬‬
‫• ‪ - D‬תרופות‪:‬האם הנך מעשן‪/‬נת? מה? האם‬
‫שתית אלכוהול? מתי? כמה? האם מישהו‬
‫בבי"ס‪/‬מחבריך משתמש בסמים? מה דעתך על‬
‫סמים? האם ניסית בעצמך?‬
‫• ‪ – S‬מין‪ :‬האם קיימת יחסי מין? עם בחור‪/‬ה?‬
‫בניגוד לרצונך? באיזה גיל לראשונה? אמצעי‬
‫הגנה? זיהומים בעבר? הריון בעבר?‬

‫‪HEADDS‬‬
‫• ‪ – S‬אבדנות‪ :‬איך מצב רוחך?(‪ ,)0-10‬האם היית‬
‫פעם פחות מ‪ ? 5 -‬האם חשבת‪/‬ניסית פעם לפגוע‬
‫בעצמך? האם סיפרת למישהו? סיבות?‬

‫גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי בצורת הגוף – הפרעות בגדילה‬
‫תדמית הגוף – דיאטה‪ ,‬הפרעות אכילה‬
‫מחזור הווסת – הופעת הווסת‪ ,‬אל‪-‬ווסת‪ ,‬מחזור‬
‫לא סדיר‪PMS,‬‬
‫אקנה‬
‫עקמת‬

‫מאפייני גיל ההתבגרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קשר עם בן‪/‬בת זוג‪,‬התאהבות‪,‬יחסי מין‬
‫מקום המתבגר‪/‬ת בקבוצת הגיל‪ ,‬בחברה‬
‫לימודים‬
‫ספורט‪,‬מוסיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬תנועות נוער‬
‫תקשורת(?) במשפחה‬

‫גיל ההתבגרות – התנהגויות סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון‬
‫סמים‬
‫אלכוהול‬
‫נהיגה‬
‫אלימות‬
‫נסיונות אובדניים (יותר בבנות)‬
‫יחסי מין לא מוגנים – ‪ ,STD‬הריון לא רצוי‬
‫היענות נמוכה לטיפול‬
‫הפרעות אכילה‬

‫הפרעות אכילה‬
‫ בבנות‬10 ‫• פי‬
)‫ (רוב המקרים‬18 – 13 ‫• גיל ממוצע‬
Diagnosis of Eating Disorders in Primary Care
American Family Physician,2003;67:297-304

‫הפרעות אכילה – גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עיסוק בפעילויות שקשורות ברזון – רקדניות‪ ,‬דוגמניות‪,‬‬
‫אתלטיות‬
‫מאפייני אישיות – הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קושי בביטוי‬
‫רגשות שליליים‪,‬קושי בפתרון קונפליקטים‪,‬פרפקציוניזם‬
‫סכרת מסוג ‪ – 1‬עד לשליש יש גם הפרעות אכילה‬
‫היסטוריה משפחתית – הפרעות אכילה‪,‬הפרעות מצב רוח‬

‫הפרעות אכילה‬
Anorexia nervosa
Restricting type
Binge-eating/purging type
Bulimia nervosa
Purging
Nonpurging
Nonspecific eating disorder

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫אחת ל‪ 100-200 -‬נערות‬
‫תמותה ‪4-10%‬‬
‫סיכון לבולימיה – ‪2-5%‬‬

‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ירידה במשקל‬
‫פחד מעליה במשקל והשמנה‬
‫עיוות בדימוי הגוף והכחשת הרזון‬
‫אל‪-‬וסת יותר מ‪ 3 -‬מחזורים ברציפות‬

‫‪Anorexia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫רזה = יפה ‪ ,‬מוצלחת ( ? )‬
‫עיסוק בפעילות גופנית מוגזמת‬
‫חולשה‪ ,‬עצירות‪ ,‬שיער עדין בגב ובזרועות‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬האטת הדופק‬
‫בדיקות – יכולות להיות תקינות!‬

‫צמחונות ואנורקסיה‬
‫• ברות(‪ )DIET‬או בריאות‪-‬צמחונות ואנורקסיה‬
‫נרבוזה‬
‫• אביבה אלופי‪,‬יעל לצר‪-‬רמב"ם ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬הרפואה‪,‬יולי‬
‫‪2006‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שיעור הלוקים באנורקסיה זהה בישראל למדינות המערב‬
‫צמחונות‪-‬מבוגרים‪-‬משיקולי בריאות‪,‬מתבגרים‪-‬לויסות‬
‫משקל‬
‫בישראל‪ 85%-‬מחולי ‪ AN‬צמחוניים‪ 65% ,‬במדינות‬
‫המערב‬
‫בין חולות ‪ AN‬בישראל‪ -‬נמנעות מאכילת בשר עקב "גועל"‬
‫בני‪-‬נוער צמחוניים לצורך ויסות משקל‪-‬קב‪.‬סיכון ל ‪AN‬‬

‫קמפיין למודעות למחלת האנורקסיה‬
‫הדוגמנית איזבלה קארו‬

‫‪ 31‬קילו של שלמות (חוץ מהציצי)‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫שכיחות ‪ -‬אחת ל‪ 100 – 50 -‬צעירות!‬
‫קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זלילה התקפית‬
‫טיהור ע"י הקאה‪ ,‬חוקן‪ ,‬תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫‪ 2‬הנ"ל בתדירות של לפחות ‪ 2‬בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬
‫ההערכה העצמית מושפעת ע"י צורת הגוף והמשקל‬
‫ההפרעה אינה רק בעת אפיזודות של אנורקסיה נרבוזה‬

‫‪Bulimia nervosa‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אי סדירות במחזור‬
‫עששת‪ ,‬מחלת חניכיים‪ ,‬נפיחות בלוטות הרוק‬
‫צלקות בגב כף היד‬
‫עצירות או שלשול‬
‫נפיחות בבטן‬
‫דיכאון‬

‫הטיפול בהפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הרגלי אכילה בבית (איזון‪,‬לא דיאטות "כסאח")‬
‫גילוי מוקדם (גורמי סיכון‪ :‬סיפור משפחתי‪ ,‬בלט‪,‬‬
‫התעללות)‬
‫גישה טיפולית משולבת (רופא‪,‬תזונאית‪,‬פסיכולוג‪ ,‬מורה)‬
‫הפניה לצוות רפואי בחשד להפרעת אכילה‬
‫אבחון מוקדם וטיפול‪,‬גיל צעיר‪ -‬משפרים פרוגנוזה!‬

‫הפרעות אכילה‪-‬השפעה חברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫"רישיון לאכול"‬
‫קמפיין חדש באיטליה נגד אופנת הרזון המוגזם‬
‫בעקבות מותה של אנה קרולינה רסטון‪ ,‬דוגמנית‬
‫ברזילאית בת ‪- 21‬גובה ‪ 177‬ס"מ‪,‬משקל ‪ 39‬ק"ג‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות מתחת לגיל ‪16‬‬
‫תיאסר העסקת דוגמניות עם ‪18.5‫יתווספו מידות גדולות יותר לקולקציות האופנה‬

‫הפרעות אכילה ודיאטה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-1998‬מחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בבני נוער‬
‫‪ 28‬ארצות (אירופה‪,‬צפון אמריקה‪,‬ישראל)‬
‫דיווח על הרגלי אכילה במתבגרים‬
‫ישראל – דורגה במקום הראשון בדיאטות בין בני‪-‬נוער!‬
‫‪ 27%‬מהבנות‪ 11% ,‬מהבנים – דיווחו על דיאטה לירידה‬
‫במשקל‬
‫‪ 4%‬מהנערות היהודיות נטלו לקסטיבים‪ 2% ,‬גלולות‬
‫הרזיה‬

‫השמנה בבני נוער בישראל ‪2009 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ישראל במקום ה ‪ 3‬באירופה!‬
‫ל‪ 10% -‬מבני הנוער בישראל ‪ -‬עודף משקל‬
‫‪ 80%‬מהילדים השמנים יהפכו למבוגרים שמנים‬
‫הצעת חוק לפיקוח על מזון בבי"ס‪,‬מרכזי נוער‬

‫פעילות גופנית במתבגרים בישראל‬
‫• ‪ 24%‬מהנערות‪ 11% ,‬מהנערים‪-‬אינם עוסקים‬
‫בספורט‬
‫• אי‪-‬פעילות ספורט בישראל‪ :‬נערות מקום ‪ ,6‬נערים‬
‫‪11‬‬

‫השמנה והפרעות אכילה‪-‬הדילמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫השמנת יתר בילדים ובני נוער‪+‬אורח חיים "‪= "TV‬‬
‫השמנת יתר בבגרות ‪ +‬מחלות נילוות‬
‫הפרעות אכילה שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫בישראל‪:‬שכיחות גבוהה של השמנת יתר ודיאטות‬
‫הדילמה‪ :‬שמירה על משקל תקין – כיצד?‬

‫בני‪-‬נוער ועישון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון – בנות < בנים‬
‫עליה בשכיחות העישון בבנים ובבנות במשך‬
‫השנים‬
‫עליה בשכיחות העישון עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,24‬בנים מקום ‪9‬‬

‫בני נוער ואלכוהול בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ 19%‬מהבנות ו ‪ 35%‬מהבנים – שתיה לפחות ‪1‬‬
‫בשבוע‬
‫ביהודים יותר מבערבים‬
‫צריכת אלכוהול עולה עם הגיל‬
‫בנות מקום ‪ ,19‬בנים מקום ‪7‬‬
‫השתכרות לפחות פעם אחת‪-‬ישראל במקום אחרון!‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬היבטים חוקיים‬
‫• קטין – עד גיל ‪18‬‬
‫• הפסקת הריון – קטינה בכל גיל רשאית להחליט‬
‫בעצמה (הסכמה מדעת)‪.‬הגינקולוג רשאי לבצע את‬
‫הפעולה ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם של הורי‬
‫הקטינה‪.‬‬
‫• אישפוז בפסיכיאטריה – קטין בן ‪15‬ומעלה רשאי‬
‫לבקש אישפוז פסיכיאטרי‪ .‬לא ניתן לאשפז אישפוז‬
‫פסיכיאטרי קטין בן ‪ +15‬כנגד רצונו‪,‬אלא באישור‬
‫בית משפט‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫בדיקת איידס – לקטין בגיל ‪ 14‬ומעלה שמבקש‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫הרופא נתן לקטין הסבר מלא ונוכח שהקטין הבין‬
‫הרופא שוחח עם הקטין על הסכמת נציגו והקטין התנגד‬
‫הרופא שוכנע כי הקטין בוגר נפשית וטובתו מחייבת זאת‬

‫תוצאת הבדיקה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שלילית – תימסר ע"י רופא‪/‬אחות‪/‬עו"ס שהוכשרו‬
‫חיובית – תימסר ע"י צוות ובנוכחות פקיד סעד שיציעו למסור‬
‫לנציג‪.‬אם יתנגד‪-‬ידריך הצוות את הקטין בלבד‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות – היבטים חוקיים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חוק הכשרות המשפטית‪" :‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪....‬אינה ניתנת‬
‫לביטול‪....‬או שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪,‬אלא אם היה‬
‫בה משום נזק של ממש לקטין ‪ – "...‬מכאן שניתן לתת‬
‫טיפול רפואי לקטין הפונה ללא הורה לטיפול רפואי‪.‬‬
‫ממתי? מגיל ‪ 14‬בד"כ‪.‬‬
‫על מה? מחלת חום בנלית‪,‬פצעי בגרות‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫הרופא צריך להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫בכל מקרה של ספק יש להמנע ממתן טיפול ללא הורה‬

‫גיל ההתבגרות – החיסיון הרפואי‬
‫• מתן חיסיון למטופל המתבגר הוא מהותי לרכישת אמון‬
‫וביסוס יחסי רופא‪-‬חולה‬
‫• כאשר נשקפת סכנה לחיי המתבגר (ממאירות‪,‬הפרעות‬
‫אכילה‪,‬נטיה לאבדנות) – יש ליידע את ההורים !‬
‫• במקרה של חשד לאלימות‪,‬התעללות – יש חובת דיווח!‬

‫מרפאות נוער‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנות פונות יותר מבנים‬
‫צוות רב מקצועי‪ :‬רופא‪ ,‬גינקולוג‪ ,‬אחות‪ ,‬דיאטנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫פניה ללא קשר למרפאת האם‬
‫השירות ניתן בחינם או בתשלום סימלי‬
‫‪www.opendoor.org.il‬‬

‫מרפאות נוער‬
‫נושאים שכיחים‪:‬‬
‫• ביו‪-‬רפואיים‪-‬הפרעות במחזור‪,‬בעיות גדילה והתפתחות‬
‫• פסיכולוגים‪-‬דיכאון‪,‬הפרעות אכילה ובעיות משפחתיות‬
‫• התנהגותיים‪-‬התעסקות בדיאטות‪,‬מיניות‪ ,‬אלימות‬
‫• שימוש בשאלון עם רשימת נושאים‬

‫גיל ההתבגרות‪-‬תפקיד רופא המשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יצירת קשר אמון עם המתבגר‪/‬ת תוך הימנעות משיפוטיות‬
‫שמירה על גבולות החיסיון תוך עירנות למצבים שדורשים‬
‫מעורבות ההורים‬
‫מודעות לבעיות שכיחות בגיל ההתבגרות‬
‫חינוך לבריאות ואורח חיים בריא‬
‫עירנות ואבחון מוקדם של מצבים סיכוניים (הפרעות‬
‫אכילה‪,‬התנהגות מינית‪,‬אלימות‪ ,‬חוסר היענות)‬
‫הפניה לגורמים טיפוליים נוספים במקרה הצורך תוך‬
‫שיתוף פעולה (דיאטנית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬גורמים‬
‫בקהילה ובביה"ס)‬

‫משפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• שינוי?‬
‫• מעבר?‬
‫• משבר?‬

‫המתבגר והמשפחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫המתבגר‪ :‬עצמאי אך תלוי‬
‫המתבגר בתוך‪/‬מחוץ למערכת המשפחתית‬
‫השתייכות לקבוצת עמיתים‬
‫נושאי התעניינות חדשים‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪,‬בן‪/‬בת זוג‪,‬יחסי מין‪,‬דימוי‬
‫עצמי‪..............‬‬
‫תקשורת עם ההורים‪ ,‬המבוגרים‬

‫המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שינוי מערכת היחסים הורה‪/‬ילד‬
‫גמישות המערכת המשפחתית‪-‬להתאמה מחדש‬
‫הגדרת מחודשת של תפקידים במשפחה‬
‫בחינה מחודשת של המערכת הזוגית‬
‫המשך פיתוח הקריירה‬
‫לקראת שלב עזיבת המתבגר‪/‬ת את הבית‬
‫התחלת הטיפול בדור המבוגר‬

‫המתבגר והמשפחה – נושאי קונפליקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ראיית ההורה "כאחד האדם"‬
‫קבוצת החברים‬
‫לימודים‬
‫פעילות חברתית‬
‫התנהגויות סיכון‪ :‬סמים‪ ,‬נהיגה‪ ,‬אלכוהול‬
‫יחסי מין‬
‫סמכות הורית‬

‫תפקיד המשפחה עם מתבגר‪/‬ת‬
‫• התפתחות תוך שמירה על גבולות וכבוד הדדי‬
‫• גמישות להתאמה לשינויים‬
‫• הישרדות!‬

‫המשפחה וגיל ההתבגרות‬